חומר רקע

רקע1 ב-27 במרס 2006 קיבלה העצרת הכללית של האו"ם החלטה שעל-פיה היום הבין-לאומי השנתי לחברת המידע יתקיים ב-17 במאי משנה זו ואילך. מטרתו של יום זה לסייע בהגברת המודעות בדבר האפשרויות שמידע וטכנולוגיות תקשורת יכולים לספק לחברות ולכלכלות ולמצוא דרכים לגשר על הפער הדיגיטלי. לדבריו של פרופ' שיזף רפאלי,2 ראש המרכז לחקר חברת המידע באוניברסיטת חיפה3, המונח "חברת מידע" מתייחס למקור הפרנסה של רוב האנשים בחברה, כלומר, בחברה כזאת, בעידן המודרני והפוסט-מודרני, למעלה ממחצית האוכלוסייה מתפרנסת מעיבוד ומשינוע של מידע וממסחר במידע. בעקבות מהפיכת המידע הדיגיטלי וטכנולוגיות התקשורת נוצרה במה לזרימה חופשית של מידע, רעיונות וידע בעולם, והאינטרנט הפך למקור גלובלי חשוב וחיוני לעולם המפותח ככלי עסקי וחברתי, ולעולם המתפתח כ"כרטיס כניסה" להשתתפות שווה ולהתפתחות כלכלית, חברתית וחינוכית. ב-21 בדצמבר 2001 קיבלה העצרת הכללית של האו"ם החלטה בדבר קיום הוועידה העולמית לנושא חברת המידע ((World Summit on the Information Society – WSIS. הוועידה נחלקה לשני שלבים: השלב הראשון התקיים בג'נבה בדצמבר 2003, במטרה לאמץ הצהרה פוליטית ולנקוט צעדים מהותיים ליצירת בסיס לחברת מידע לכול, המשקפת אינטרסים שונים. כ-175 ראשי מדינות וממשלות וכן נציגי ארגונים בין-לאומיים, נציגים מהמגזר הפרטי ונציגי החברה האזרחית השתתפו בשלב הראשון של הוועידה ותמכו בהצהרת העקרונות ובתוכנית הפעולה של ג'נבה (מצ"ב בנספחים). השלב השני התקיים בתוניס בנובמבר 2005 במטרה להתחיל לקדם את תוכנית ג'נבה, להגיע להסכמות לגבי ממשל אלקטרוני ומנגנונים פיננסיים ולעקוב אחר יישום מסמכי ג'נבה ותוניס. חברת המידע בישראל ב-28 באוקטובר 2002 קיבלה ועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה החלטה בדבר הקמת ועדה לאומית לטכנולוגיית חברת המידע שעל-פיה "הוועדה הלאומית לחברת המידע תשמש גוף מוביל ומנחה ברמה הלאומית לרתימת טכנולוגיית המידע והתקשורת לצורך השגת היעדים החברתיים והכלכליים של מדינת ישראל. הוועדה תקבע את דפוסי פתרונות התקשוב הלאומי שיסייעו להתפתחות חברה מתקדמת ומבוססת יותר, תייצר ממדים חדשים לאיכות החיים של האזרח והשלטון במדינה, תוך הקפדה על שמירת זכויות הפרט והגנה על הפרטיות".4 הוועדה הוקמה ב-11 במרס 2003 ותוקף המינוי שלה היה שלוש שנים, דהיינו עד מרס 2006. הוועדה מנתה 15 איש, ובהם נציגי משרדי ממשלה, נציגי אקדמיה ונציגים של השלטון המקומי, ארגונים עסקיים, ארגוני תשתית ושירותים לאומיים ואחרים. יו"ר הוועדה היה מר יצחק כהן, האחראי לממשל זמין במשרד האוצר.5 נכון להיום לא הוארך תוקף מינוי הוועדה.6 מפעילויות הוועדה עד כה: אפיון נושא הפער הדיגיטלי בישראל וגיבוש המלצות למזעורו; ביצוע סקר איגום משאבי מידע ומיחשוב בישראל; סיוע ביצירת זמינות של מידע כללי ומתן שירותים, לרבות תשלומים, לאזרחי ישראל ברשת האינטרנט באתר שער הממשלה (www.gov.il); סיוע בהטמעה של טכנולוגיית המידע במשרדי הממשלה וקידומה; התוויית דרך ליישום פרויקט המרכב"ה בכמה משרדים, היערכות והטמעה במשרדים נוספים; אפיון ויישום של פיילוט פרויקט "שילוב חרדים בעשייה"; גיבוש המלצות ליצירת נגישות מידע משפטי לציבור באמצעות רשת האינטרנט והוצאת תרגום מעודכן לאנגלית של חוקים נבחרים ותקנות; אפיון והנחת תשתית ראשונית לביצוע תוכנית "מזור" – רשומה רפואית ממוחשבת ואחידה לאזרחי ישראל; אפיון והנחת תשתית למיצוב ישראל כמדינה מובילה בעולם בתחום טכנולוגיית המידע והידע, שהתגבש בהשתתפות בוועדות מקצועיות במפגשים בין-לאומיים (WSIS, תוניסיה ואחרים), ופיתוח קשרי עבודה ראשוניים עם מדינות זרות וסיוע להן בתחום זה (בשיתוף עם משרד החוץ).7 היעדים הלאומיים של הוועדה הלאומית לטכנולוגיית חברת המידע 8 • שיפור איכות החיים של האזרח בישראל – סיוע בקידום הכלכלי של האזרח, הקניית ערכי חינוך ולימוד מתמיד לו ולילדיו, העלאת רמתו התרבותית וסיוע ליצירת איכות סביבה. • יצירת מנוף להתפתחות כלכלית מחודשת – יצירת סינרגיה בין המגזרים במשק הקשורים לטכנולוגיית המידע והתקשורת, שילוב ידע ויכולות, חשיבה משותפת ושיתוף פעולה בין ארגונים. • ביסוס מעמדה של ישראל בעולם – הפיכת ישראל למובילה עולמית בתחום. סיוע למדינות מתפתחות תוך יצירת מנוף לתעשיית המידע והתקשורת הישראלית ופיתוח יחסי החוץ והכלכלה של המדינה. המשלחת הישראלית לוועידת הפסגה העולמית בנושא חברת המידע בתוניס9 כאמור, הוועידה התקיימה בתוניס בנובמבר 2005. בראש המשלחת הישראלית עמד שר החוץ סילבן שלום, והשתתפו בה שרת התקשורת דליה איציק, נציגי משרד האוצר, משרד החוץ, משרד התקשורת ומשרד החינוך, נציגי ארגונים לא ממשלתיים, נציגי אוניברסיטאות, מכוני מחקר וחברות מסחריות ואנשי תקשורת. פעילות המשלחת הישראלית בוועידה • שר החוץ שלום נשא נאום לפני מליאת הוועידה, ובו הדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה והשיתוף במידע לשם מאבק בטרור באינטרנט. • נציגי המשלחת הישראלית השתתפו בדיונים להכנת המסמך המסכם של ועידת הפסגה, ולצד מדינות נוספות עמדו על כך שנושאים כמו המאבק בטרור באינטרנט ומניעת הפצה של תכנים גזעניים ואנטישמיים ייכללו במסמך המסכם של הוועידה. במסמך המסכם נכללו נושא המאבק בטרור ונושא מניעת הפצת תכנים גזעניים בלי התייחסות ספציפית למניעת הפצה של תכנים אנטישמיים, לאחר פשרה שהושגה בין נציגי המשלחת הישראלית לנציגים אירופיים. נוסף על כך הצטרפה ישראל לעמדתן של מדינות מערביות הגורסות שהאינטרנט צריך להיות חופשי מפיקוח מדינתי.10 • לצד החלק הרשמי של הוועידה נערך יריד של דיונים וביתני תצוגה לאומיים ובו הוצגו חידושים בתחומי המידע והתקשורת. במסגרתו הקימה המשלחת הישראלית ביתן וקיימה אירוע מרכזי וסמינרים מקצועיים: ◦ האירוע המרכזי עסק בנושא ילדים וטכנולוגיות המידע והתקשורת (ICTs), ובמסגרתו ערכה המשלחת פאנל "גשרים בלימודים", שהציג פרויקטים המגשרים בין ילדים לחברה מבחינה לימודית, ופאנל בנושא "אינטרנט בטוח לילדים". ◦ הסמינרים המקצועיים עסקו בנושא E-Inclusion,11 ובהם הרצאות בנושאים כגון שירותי מידע לאזרח, גישור הפער הדיגיטלי, מרכזי טכנולוגיה קהילתית וטכנולוגיות המידע והתקשורת בבתי-ספר ערביים, וכן סמינר בנושא "מממשל אלקטרוני לבריאות אלקטרונית" (from E-Government to E-Health), ובו הרצאות על ממשל אלקטרוני בישראל, על אבטחת מידע, על המחקר בנושא הפער הדיגיטלי ועל טלמדיסין (רפואה מרחוק). ◦ בביתן התדמית הישראלי הציגו נציגים מהמשלחת וחברות וגופים פרטיים את הישגי ישראל בנושאים כגון ממשל זמין, למידה מרחוק (E-Learning), רפואה מרחוק (E-Medicine) וצמצום הפער הדיגיטלי. הפקת לקחים מהוועידה במשרד החוץ12 • משרד החוץ החליט להקים צוות משימה כולל בנושא התכנים באינטרנט, ובו נציגי הסקטורים הרלוונטיים – הממשלה, החברה האזרחית, הסקטור האקדמי והסקטור הפרטי.13 • משרד החוץ ישקול מינוי של נציג ישראלי קבוע בפורום של המועצה המייעצת של ממשלות (Government Advisory Committee – GAC) לתאגיד האינטרנט האמריקני Internet Corporation for Assigned Names and Numbers (ICANN).14 • משרד החוץ הורה לנציגיו במדינות15 שמילאו תפקיד פעיל בדיוני הוועידה להיפגש עם ראשי המשלחות הרלוונטיות ולשמוע מהם הערכות בדבר התפתחויות עתידיות. • הוחלט שישראל תשתתף בכנס Internet Governance Forum, שעל הקמתו הוחלט בוועידת הפסגה, ושייערך לראשונה באוקטובר 2006 באתונה.