חומר רקע
נוסח לדיון לקראת קריאה שניה שלישית – 170706 –החלטות שהתקבלו בדיון הועדה מתאריך 100706 מסומנות בקו תחתון
מאת: הייעוץ המשפטי לועדה
הצעת חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006 / הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 91) (איסור סחר בבני אדם) התשס"ו 2006
סעיף
הצעת חברת הכנסת גלאון
הצעת הממשלה
הערות
חוק העונשין – חריג לכלל פליליות כפולה
בסעיף 15(ב), אחרי "ריבוי נישואים" יבוא "או עבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א" והמילים "או עבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות לפי סעיף 203א" - יימחקו;
בסעיף 15(ב) במקום "ריבוי נישואין או עבירה" יבוא "ריבוי נישואים, עבירה" ובמקום הסיפה החל במילים "שעבר" יבוא "שנעברה בקטין או בקשר לקטין או עבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א, שעבר מי שהיה בזמן עשיית העבירה אזרח ישראלי"
כיום קובע חוק העונשין כי ניתן להחיל את דיני העונשין של ישראל על אזרח או תושב ישראלי שעבר עבירה בחו"ל רק בכמה תנאים, שאחד מהם הוא שהמעשה מהווה עבירה גם לפי דיני המדינה בה בוצע (תנאי ה"פליליות הכפולה"). חריגים לכלל זה הם עבירות של ריבוי נישואים, זנות בקטין וסחר בבני אדם לעיסוק בזנות, שבהם חלים דיני העונשין של ישראל גם ללא תנאי הפליליות הכפולה.
מוצע בשתי הצעות החוק להרחיב את החריגים לכל מקרה של סחר בבני אדם (גם למטרות השונות מזנות).
יש לדון בסעיפים נוספים בהצעת החוק הממשלתית שבמהותם בעלי תכלית אקסטרה-טריטוריאלית, למשל סעיף 370 המוצע שענינו חטיפה אל מעבר לגבולות המדינה וסעיף 203א באוסר על גרימה לעזיבת המדינה לשם עיסוק בזנות.
חוק העונשין – גרימה לעזיבת המדינה לשם עיסוק בזנות
סעיף 203א – בטל
(ההוראה גוררת שורה של תיקונים טכניים)
בסעיף 203א לחוק העיקרי-
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "גרימה לעזיבת המדינה לשם עיסוק בזנות"
(2) סעיפים קטנים (א) (ג) ו-(ד) - בטלים
סעיף 203א(א) קובע את עבירת הסחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות. העבירה עצמה כלולה בסעיף החדש המוצע בהצעות החוק לגבי איסור הסחר בבני אדם למטרות שונות, ולכן מוצע בשתי הצעות החוק לבטל עבירה זו.
סעיף 203א(ב) לחוק העונשין קובע כי הגורם לאדם לעזוב את המדינה שבה הוא מתגורר כדי שיעסוק בזנות, דינו - מאסר עשר שנים. בהצעת החוק הפרטית, עקב הגדרת ה"סוחר באדם" הרחבה, נכלל כסוחר גם מי שגורם לאדם לעזוב את מדינתו, ולכן מוצע לבטל בהצעת החוק הפרטית גם את סעיף 203א(ב).
בהצעת החוק הממשלתית, הגדרת הסוחר באדם היא מדוייקת יותר ולכן יש מקום לקיומה של עבירה נפרדת העוסקת בגרימה לעזיבת המדינה. יודגש כי העונש לעבירה זו בהצעה הממשלתית עומד על 10 שנות מאסר, עונש שהוא נמוך יותר מההצעה הפרטית (16 שנות מאסר). כמו כן יסודות עבירת הגרימה לעזיבה הם שונים מיסודות עבירת הסחר וכיום ישנם מקרים רבים בהם מבחינה מעשית "קל" יותר להרשיע אדם בעבירת הגרימה לעזיבה מאשר להרשיע בעבירת סחר בבני אדם. עוד יצויין כי קיימות עבירות מקבילות לעבירה זו, בנפרד מעבירת הסחר בבני אדם, באוסטריה, אוסטרליה, ארה"ב, אנגליה וניו זילנד.
אם יוחלט על המודל הממשלתי ליצירת עבירה נפרדת, יש לדון בסוגיות הבאות:
1.מדוע להותיר את העבירה, ואם היא נותרת, מדוע לצמצמה לגרימת עזיבה למטרת זנות בלבד?
2. מהו העונש הראוי לעבירה?
3. מדוע למקם את ההוראה בפרק בחוק העונשין העוסק בעבירות זנות במקום בפרק שעניינו עבירות נגד החירות (ובצמוד לשאר ההוראות הקשורות לסחר)?
חוק העונשין – חובת דיווח על עבירה בקטין
בסעיף 368ד(ח), המילה "203א" תימחק ובמקום הסיפה החל במילים "לפי סעיפים 361 ו-362" יבוא "לפי סעיפים 361 ו-362, עבירה של תקיפה או התעללות לפי סעיפים 368ב ו-368ג, ועבירה של סחר בבני אדם כדי שאדם יהיה נתון למעשה זנות לפי סעיף 377א(א)(1).";
-
סעיף 368ד לחוק העונשין קובע חובת דיווח לפקיד סעד או למשטרה במקרים של עבירות מין, התעללות, נטישה ואלימות כנגד קטין או חסר ישע. אחת מהעבירות בהן יש חובת דיווח כאמור היא סחר לשם עיסוק בזנות.
בעקבות ביטול עבירה זו, עולה השאלה האם להרחיב את חובת הדיווח לגבי סחר בקטין לשם כל אחת מהמטרות האסורות המנויות בעבירת הסחר?
חוק העונשין – חטיפה
-
4. בסעיף 370 לחוק העיקרי –
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "חטיפה אל מעבר לגבולות המדינה"
(2) אחרי "מעבר לגבולות המדינה" יבוא "שבה שוהה אותו אדם".
5. במקום סעיף 371 לחוק העיקרי יבוא:
"חטיפה בנסיבות מחמירות
371. החוטף אדם לשם אחד מאלה או החוטף אדם ומעמידו בכך בסכנה של אחד מאלה, דינו – מאסר עשרים שנה:
(1) המתה
(2) כליאת שווא
(3) סחיטה
(4) נטילת אבר מאברי גופו
(5) הולדה של ילד ונטילתו לאחר מכן
(6) הבאתו לידי עבדות
(7) הבאתו לידי מעשה זנות
(8) הבאתו לידי השתתפות בפרסום תועבה או בהצגת תועבה
(9) גרימת חבלה חמורה לו
(10) ביצוע עבירות מין בו"
6. סעיפים 372 ו374 לחוק העיקרי – בטלים.
- סעיף 370 בנוסחו היום קובע כי המוציא אדם אל מעבר לגבולות המדינה בלי הסכמתו, דינו - מאסר עשרים שנים. מוצע בהצעת החוק הממשלתית להרחיב את העבירה לכל המוציא אדם ממדינה כלשהי, לאו דווקא מישראל, למדינה אחרת. הצורך בתיקון נובע מהיות הסחר בבני אדם תופעה בינלאומית בה מנויידים אלפי אנשים ממדינות מקור למדינות יעד.
- יצויין כי בשל הגדרת הסחר הרחבה בהצעה הפרטית, הכוללת גם מי שמעביר אדם ממדינה למדינה, יכללו בעבירת הסחר שבהצעה הפרטית מקרים רבים של חטיפה ממדינה מחוץ לישראל. אולם, במקרים אלה יהיה צורך להוכיח גם יסוד עבירה נוסף: ידיעה כי העברת האדם ממדינתו היא לאחת ממטרות הסחר. יסוד נוסף זה מצוי בהצעת הממשלה לעבירת חטיפה בנסיבות מחמירות, שהיא חופפת במידה רבה לעבירת הסחר בבני אדם שבהצעה הפרטית.
- יש לדון במדרג העונשים הנוצר בהצעת החוק הממשלתית:
א. העונש על עבירת "חטיפה" (לפי ס' 369 לחוק העונשין: הכופה אדם בכוח או באיומים או מפתהו באמצעי תרמית ללכת מן המקום שהוא נמצא בו, הרי זו חטיפה) – 10 שנות מאסר
ב. העונש על עבירת סחר ועבירת כפייה לעבדות– 16 שנות מאסר
ג. עונש על עבירת העברה ממדינה אחת לשניה ללא הסכמה – 20 שנות מאסר
ד. העונש על חטיפה בנסיבות מחמירות (כלומר המעמידה אדם בסכנת סחר בבני אדם) – 20 שנות מאסר
[דוגמאות למדרג ענישה בחוק העונשין הן: גניבה – 3 שנות מאסר; חבלה חמורה – 7 שנים; שוד – 14 שנה; הריגה – 20 שנה]
- בעבירת החטיפה בנסיבות מחמירות: בסעיף יסוד נפשי המרחיה את היסוד הנפשי שבעבירות חטיפה בנסיבות מחמירות כיום. (מצוי בביטוי "מעמידו בכך בסכנה של אחד מאלה"). האם הרחבה זו היא במקום?
- בעבירת החטיפה בנסיבות מחמירות: הרשימה כוללת את רוב החטיפות האפשריות. האם יש מקום לנסיבות מחמירות כל כך רחבות? למשל, האם "סחיטה" או "כליאת שווא" הן מטרות מתאימות לנסיבות המחמירות?
חוק העונשין –הסתרה או כליאה של חטוף
-
במקום סעיף 375 לחוק העונשין יבוא:
"הסתרה או כליאה של חטוף
375. המסתיר אדם שנחטף או כולא אותו כליאת שווא, דינו כדין מי שחטף את אותו אדם"
- בהצעה הממשלתית מוצע לקבוע כעבירה עצמאית את הסתרתו או כליאתו של חטוף (יצויין כי העונש ל"סיוע" לביצוע כל עבירה הוא מחצית מהעונש המרבי הקבוע לעבירה). בהצעה הפרטית כלול בהגדרת ה"סוחר באדם" גם מי שמסתיר או מעניק מחסה לאדם (אולם, כאמור, לפי ההצעה הפרטית יהיה צורך להוכיח את מטרת ההסתרה).
חוק העונשין – כפייה לעבדות
-
במקום סעיף 376 לחוק העונשין יבוא:
"כפייה לעבדות
376. (א) הכופה אדם לעבדות, תוך שימוש בכוח או באמצעי לחץ אחרים או תוך איום באחד מאלה, דינו – מאסר שש עשרה שנים
(ב) בסעיף זה, "עבדות" – מצב שבו מפועלת כלפי אדם סמכויות המופעלות ככלל כלפי קניינו של אדם לעבדות)טיפה הצעה הפרטית כליאת שווא, דינו כדין מי שחטף את אותו אדםים ממדינה למדינה לצורכי סחר.________________________"
- בדו"ח האמריקאי השנתי על סחר בבני אדם בישראל מ-2006 נקבע כי קיימת בעיה קשה בישראל בנוגע לטיפול בעובדים זרים המועסקים בתנאים של עבדות (מדובר ביותר מ-16000 עובדים מעוטי נסיון, בעיקר מסין, רומניה, טורקיה, תאילנד, פיליפינים והודו, שהיגרו מרצונם החופשי אך בשלב מאוחר יותר הועסקו על ידי חברות השמה בתנאים של עבדות שלא לפי רצונם). בדוח הוטחה נגד ישראל ביקורת קשה על חוסר הטיפול בבעיה, הנובעת בעיקר ממחסור בחקיקה בענין העסקה בתנאי עבדות (העבירה קיימת במספר מדינות, דוגמת אוסטרליה, איטליה וארה"ב).
- בהצעה הממשלתית מוצע לפיכך להתמודד עם התופעה ולהחליף את סעיף 376 לחוק העונשין, הקובע כי דינו של מי שכופה שלא כדין אדם לעבוד הוא מאסר שנה אחת. בסעיף החדש מוצע עונש של 16 שנות מאסר על עבירת כפייה לעבדות. יודגש כי בעוד שבסעיף 376 בנוסחו כיום אין צורך בהוכחת שימוש באמצעים פסולים לכפיית העבודה, הסעיף המוצע כולל יסוד של שימוש בכוח, איום או אמצעי לחץ אחר.ה. לעבדותלהחליף את סעיף 376 המיושן לחוק העונשין הקובע כי דינו של מי שכופה שלא כדין אדם לעבוד הוא מ
- יש לדון בהגדרת העבירה עבדות המוצעת ובמידת הפירוט הנדרשת בהגדרה. יצויין כי ההגדרה המוצעת נסמכת על הגדרות בינלאומיות לעבדות וכן על ההגדרה הקיימת בחוק לדוגמה בארצות הברית בענין סחר בבני אדם. ההגדרה מדגישה את החפצתו של העבד המשועבד, אולם יש לשקול את התאמתה לתופעה של "עבדות" מודרנית (האמנה ממנה תורגמה ההגדרה המוצעת היא מתחילת המאה ה-20). יש לשקול הגדרה בה נמנים מאפייני התופעה המודרנית של עבדות או עבודה בכפייה. הגדרה מעין זו תהיה:
"עבדות / עבודה בכפיה – כפיה על אדם לעסוק בעבודה תוך שליטה באדם [ובחופש התנועה שלו], [או: שלילת רצונו החופשי של אדם; שליטה בחופש הבחירה של אדם], החזקתו בתנאים פיזיים קשים [או: וללא שכר ותנאי תעסוקה הולמים] וניצולו להשגת רווח כספי"
חוק העונשין – עיכוב דרכון
בסעיף 376א, במקום "דינו - מאסר שנה" יבוא "דינו - מאסר שנה; העמידו בכך באחת הסכנות המנויות בסעיף 377א או לשם אחת המטרות המפורטות באותו סעיף, דינו – מאסר שלוש שנים";
בסעיף 376א לחוק העיקרי, האמור בו יסומן (א) ואחריו יבוא:
"(ב) העושה כלפי אדם מעשה כאמור בסעיף קטן (א) לשם אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (6) של סעיף 377א(א) או העושה כלפי אדם מעשה כאמור ומעמידו בכך בסכנה של אחד מהמפורטים באותן פסקאות, דינו – מאסר שבע שנים."
סעיף 376א קובע עונש מאסר שנה למי שמעכב דרכון או תעודה מזהה אחרת שלא כדין. בשתי הצעות החוק מוצע להוסיף נסיבה מחמירה לעבירה שענינה עיכוב מסמך המעמיד אדם בסכנה שינוצל לאחת ממטרות הסחר. בהצעה הפרטית נקבע לנסיבה המחמירה עונש של 3 שנות מאסר ואילו בהצעה הממשלתית – 7 שנות מאסר.
חוק העונשין – עבירת סחר בבני אדם
בסימן ז' לפרק י', אחרי סעיף 377 יבוא:
"סחר בבני אדם
377א (א) הסוחר באדם כדי שיהיה נתון לאחד מאלה, דינו – מאסר שש עשרה שנים:
(1) מעשה זנות;
(2) עבודה בכפייה;
(3) נטילת אבר מאברי הגוף;
(4) הולדת ילד ונטילתו;
(5) עבירת מין;
(6) השתתפות בפרסום שבו מוצגים יחסי מין שיש בהם אלימות או התעללות או שהם מלווים באלימות או בהתעללות, או שיש בהם ביזוי או השפלה גסים, או שיש בהם ניצול קטינים, או השתתפות בפרסום שבו מוצגים מעשי אלימות קשים.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף זה כלפי קטין או חסר ישע, או תוך שימוש באלימות, באיומים, בחטיפה כמשמעותה בסעיף 369, או בכליאת שווא כמשמעותה בסעיף 377, דינו של עובר העבירה – מאסר עשרים שנה.
(ג) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.
(ד) עונש מאסר לפי סעיף קטן (ג) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על תנאי.
(ה) בסעיף זה –
"חסר ישע" – כהגדרתו בסעיף 368א;
"סוחר באדם" – מי שמגייס, מוביל, מעביר, מעניק מחסה או מקבל לחזקתו אדם, או מבצע כל עסקה אחרת באדם, והכל בין בתמורה ובין שלא בתמורה;
"עבודה בכפיה" – כפייה על אדם לעסוק בעבודה שלא מרצונו תוך שימוש בכח, באיומים, בתרמית או תוך ניצול מעמדו, או באמצעי לחץ אחר, והכל בין בתמורה ובין שלא בתמורה;
"עבירת מין" – עבירה המנויה בסימן ה' לפרק י', למעט עבירה לפי סעיף 352.
אחרי סעיף 377 לחוק העיקרי, לפני הכותרת "סימן ח':תקיפה" יבוא:
"סחר בבני אדם
377א (א) הסוחר באדם לשם אחד מאלה או הסוחר באדם ומעמידו בכך בסכנה של אחד מאלה, דינו – מאסר שש עשרה שנים:
(1) נטילת אבר מאברי גופו;
(2) הולדת של ילד ונטילתו לאחר מכן;
(3) הבאתו לידי עבדות;
(4) הבאתו לידי מעשה זנות;
(5) הבאתו לידי השתתפות בפרסום תועבה או בהצגת תועבה
(6) ביצוע עבירת מין בו;
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) כלפי קטין, דינו של עובר העבירה – מאסר עשרים שנה.
(ג) המתווך לסחר באדם כאמור בסעיף קטן (א), בין בתמורה ובין שלא בתמורה, דינו כדין הסוחר באותו אדם.
(ד) בסעיף זה, "סחר באדם" – מכירה או קניה של אדם או עשיית עסקה אחרת באדם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.
377ב (א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 371 או 377א, לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.
(ב) עונש מאסר לפי סעיף קטן (א) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על תנאי.
הבדלים בין ההצעות:
א. בהצעה הממשלתית ישנן שתי חלופות לביצוע העבירה: או סחר במטרה להביא אדם לאחת מהסיטואציות המנויות בסעיף (חלופה זו נמצאת גם בהצעת הפרטית) או סחר בנסיבות המעמידות אדם בסכנה של סיטואציות אלה.
ב. מבחינת רשימת המטרות:
(1) הבאה לידי עבדות / עבודת כפייה
(2) בהצעה הממשלתית, בפסקה 5, משתמשים בביטוי "פרסום תועבה" ו"הצגת תועבה" המצוי בסעיף 214 לחוק העונשין. בהצעת החוק הפרטית, פורט איזה סוג של פרסום הוא אסור, זאת עקב הפרשנות המצמצמת הניתנת בבתי המשפט למונח "פרסום תועבה".
[הערה : עבירות המין הן - אינוס, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום, מעשה מגונה, מעשה מגונה בפומבי ועבירות מין במשפחה.]
ג. הנסיבות המחמירות לעבירת הסחר (בשלן ניתן להעניש ב-20 שנות מאסר):
(1) בהצעה הממשלתית עבירה בחסר ישע אינה מהווה נסיבה מחמירה. יצויין כי קטינות או חסרות ישע מהווה נסיבה מחמירה המצויה במדינות רבות (למשל: איטליה, ארה"ב ובלגיה)
(2) בהצעה הפרטית מרכיב השימוש באמצעי אסור מהווה נסיבה מחמירה (ראו פירוט בנושא זה בדיון על הגדרת הסחר)
[הערה: ניתן לחשוב על נסיבות מחמירות נוספות המצויות בחקיקת מדינות שונות: העבירה נעשתה במסגרת ארגון פשיעה; נגרם נזק גופני לקורבן הסחר; אם מבצע הסחר זכה ברווח; הסוחר הוא האחראי על קטין או חסר ישע וכדומה. אולם, רוב נסיבות מחמירות אלה מהוות עבירות עצמאיות בישראל, ויש לשקול את הוספתן להצעת החוק.]
ד. עבירת תיווך – בהצעה הממשלתית קיימת עבירת תיווך עצמאית (כדי שלא יחשב המתווך כ"מסייע" לעבירת הסחר אלא כמבצע עיקרי). עבירת התיווך, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, היא בין בתמורה ובין שלא בתמורה (ע"פ 7757/04 בורנשטיין נ' מ"י). בהצעה הפרטית, עקב הגדרת הסחר הרחבה, אין צורך בסעיף זה.
ה. הגדרת ה"סוחר באדם" –
המודל הממשלתי להגדרת הסחר באדם דומה למודל הקיים כיום בחוק העונשין לגבי עבירת סחר לשם עיסוק בזנות, ולפיו הסוחר באדם הוא "מוכר או קונה אדם, או עושה עסקה אחרת באדם". הפסיקה פרשה יסוד זה כעשיית "כל מעשה שיש בו רכישת זכויות קנייניות כלשהן בבני אדם" (ראו בש"פ 7544/03 רחימוב נ' מדינת ישראל, נח(3), 193). כמו כן, יסוד מיסודות העבירה הוא שהסחר יתבצע לשם מטרה פסולה כלשהי (למשל, זנות, עבדות, לקיחת איברים). מודל זה מדגיש את החפצתו של האדם הנסחר; (יצויין כי לפי החקיקה כיום יש צורך בקבלת תמורה, ואילו בהגדרה המוצעת מובהר כי יסוד התמורה אינו נדרש);
מודל שני להגדרת סחר באדם אומץ באמנה למיגור סחר בבני אדם (להלן – האמנה), ויושם על ידי מדינות רבות בעולם. לפי מודל זה, כוללת ההגדרה של עבירת סחר באדם 3 מרכיבים שונים:
1.פעולת הסחר –
באמנה: "גיוס, הובלה, העברה, הענקת מחסה או קבלה של אדם" – יודגש כי קבלת התמורה אינה רלוונטית בהגדרה מסוג זה, בניגוד ללשון "מוכר או קונה", ממנו משתמעת קבלת תמורה (למרות שכאמור, יסוד התמורה מוחרג בברור גם מהצעת החוק הממשלתית).
2. אמצעי פסול שבאמצעותו "שוכנע" אדם להיסחר -
באמנה: "באמצעות שימוש באיומים, בכוח או בסוגים אחרים של כפיה, חטיפה, תרמית, הטעיה או שימוש לרעה בכוח או בעמדת כוח, או מתן תשלום או הטבה לשם השגת הסכמתו של אדם שיש לו שליטה על אדם אחר" – יודגש כי הסכמת קורבן הסחר אינה רלוונטית בכל מקרה בו נעשה שימוש באמצעי הפסול (זהו המצב המשפטי ברוב המדינות שקבעו בחקיקתם כי הסכמת הקורבן אינה רלוונטית. לפי פרשנות בית המשפט, זהו גם המצב כיום בישראל ביחס לעבירת הסחר בבני אדם לעיסוק בזנות). בנוסח הממשלתי המוצע מרכיב זה לא נדרש כלל, ואילו בנוסח הפרטי הוא מהווה נסיבה מחמירה לעבירה בלבד. יצויין שישנן מדינות בהן אם מדובר בקטין, אין צורך שתתמלא דרישת האמצעי הפסול (למשל באמנה, בארה"ב ובשבדיה).
3. מטרת הסחר –
באמנה: "כל זאת לשם ניצולו של אדם. ניצול יכלול, לפחות, ניצול זנות של אדם או ניצול מיני אחר, עבודת כפיה, ניצול שירותיו של אדם בכפיה, עבדות או מנהגים הדומים לעבדות, שעבוד או הוצאת איברים מגופו של אדם". יצויין כי במדינות מסוימות קיים מודל לפיו יש איסור על כל סחר באדם, ללא קשר למטרה פסולה, ומטרות פסולות מסוימות מהוות נסיבה מחמירה (למשל באיטליה או בחוק לדוגמה שכתבה ממשלת ארה"ב).
בהצעת החוק הפרטית שולבו שני המודלים ש/הוצגו כך שנוצרה הגדרה רחבה ביותר לסחר באדם: שולב הן מרכיב ההחפצה של "עסקה באדם" והן מרכיב ה"סחר" הניטרלי של , מוביל, מעביר,מגייב, מעניק מחסה או מקבל לחזקתו אדם (והכל בין בתמורה ובין אם לאו) והן מרכיב המטרה האסורה. מרכיב השימוש באמצעי פסול לא מהווה בהצעה הפרטית יסוד מיסודות העבירה, אלא נסיבה מחמירה לעבירה.
- בשתי ההצעות מוצע עונש מזערי שלא יהיה כולו על תנאי לעבירת הסחר (בהתאם לקיים כיום בנוגע לעבירת סחר באדם לעיסוק בזנות). בהצעה הממשלתית הוראת העונש המזערי חלה גם על עבירת חטיפה בנסיבות מחמירות.
חוק העונשין – חילוט רכוש הקשור בעבירה
377ב. (א) הורשע אדם בעבירת סחר בבני אדם, רשאי בית המשפט לצוות על חילוט רכוש הקשור לעבירת סחר בבני אדם; על חילוט רכוש לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים 5 עד 13 ו-18 עד 33 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, למעט סעיפים 8 ו-31, בשינויים המחויבים.
(ב) בית משפט מחוזי רשאי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, לצוות על חילוט רכוש בהליך אזרחי, בין אם הורשע או הואשם אדם בעבירת סחר בבני אדם ובין אם לאו, אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
(1) הרכוש הוא רכוש...........;
על חילוט רכוש לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים 14 עד 33 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, למעט סעיפים 14(2)
ו-31, בשינויים המחויבים.
(ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר סדרי דין בענין בקשה לצו חילוט בהליך פלילי או אזרחי, הליכים לשמיעת התנגדויות לחילוט, בקשה למתן סעדים לשמירת רכוש, סעדים זמניים, עיון חוזר, ערעור, וכן הוראות בדבר הדרכים למימוש החילוט, לניהול הנכסים ולמתן הודעות לטוענים לזכות ברכוש.
(ד) החלטת בית המשפט על חילוט לפי סעיף זה תהיה אסמכתא בידי האפוטרופוס הכללי לתפוש את הרכוש המחולט; רכוש שחולט, או תמורתו, יועבר לאפוטרופוס הכללי ויופקד על ידיו בקרן שינהל בכפוף לתקנות שיותקנו לפי סעיף קטן (ו) (בסעיף זה – הקרן).
(ה) קנס שהטיל בית המשפט על עבירת סחר בבני אדם יופקד בקרן.
(ו) שר המשפטים, באישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות את דרכי הנהלת הקרן, את השימוש שייעשה בנכסי הקרן ואת דרך חלוקתם למטרות אלה:
(1) שיקום של נפגעי עבירת סחר בבני אדם, טיפול בהם והגנה עליהם;
(2) מניעה של ביצוע עבירת סחר בבני אדם;
(3) ביצוע תפקידי רשויות אכיפת החוק כדי לאכוף הוראות חוק זה לענין עבירת סחר בבני אדם.
(ז) בסעיף זה –
"חוק מאבק בארגוני פשיעה" – חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-20031; "עבירת סחר בבני אדם" – עבירה לפי סעיף 377א;
"רכוש" – מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרווחי רכוש כאמור;
"רכוש הקשור לעבירת סחר בבני אדם" – רכוש שנתקיים בו אחד מאלה:
(2) נעברה בו עבירת סחר בבני אדם, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצועה;
(3) הושג במישרין או בעקיפין כשכר ביצוע עבירת סחר בבני אדם, יועד להיות שכר ביצוע העבירה או שהושג כתוצאה מביצועה."
377ג (א) על חילוט רכוש בקשר לעבירה לפי סעיף 377א יחולו הוראות סעיפים 5 עד 7, 9, 13 עד 14(1) ו-15 עד 30 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003, לפי הענין ובשינויים המחוייבים.
(ב) החלטת בית המשפט על חילוט כאמור בסעיף קטן (א) תהיה אסמכתא בידי האפוטרופוס הכללי לתפוש את הרכוש המחולט; רכוש שחולט, או תמורתו, יועברו לאפוטרופוס הכללי ויופקדו על ידיו בקרן שינהל בכפוף לתקנות שיותקנו לענין זה לפי סעיף קטן (ג)(1).
(ג) שר המשפטים, באישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת –
(1)יקבע בתקנות את דרכי הנהלת הקרן, שהוקמה לפי סעיף קטן (ב), את השימוש שייעשה בנכסי הקרן ואת דרך חלוקתם למטרות אלה:
(א)הגנה על נפגעי עבירה לפי סעיף 377א, טיפול בהם ושיקומם;
(ב) מניעת ביצוע עבירות לפי סעיף 377א;
(ג) אכיפת האיסור על ביצוע עבירות לפי סעיף 377א.
(2) רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה, לרבות בדבר סדרי דין בענין בקשה לצו חילוט בהליך פלילי או אזרחי, הליכים לשמיעת התנגדויות לחילוט, בקשה למתן סעדים לשמירת רכוש, סעדים זמניים, עיון חוזר, ערעור, וכן הוראות בדבר הדרכים למימוש החילוט, לניהול הנכסים ולמתן הודעות לטוענים לזכות ברכוש.
(ד) קנס שהטיל בית המשפט על עבירת סחר בבני אדם יופקד בקרן שהוקמה לפי סעיף קטן (ב).
ראו מסמך השוואה וסוגיות לדיון בהוראות החילוט שיופץ לקראת הדיון בענין הוראות החילוט בהצעות החוק.
איסור על תיווך ללא הסדרת עבודה
-
-
האופציות בנוגע לטיפול בתופעת ה"דרכונים המעופפים":
1. הוספת עבירה / נסיבה מחמירה בחוק שירות התעסוקה, התשיט-1959. למי שגובה כסף מעבר לתשלום המותר מעובד זר + לא דואג לו לעבודה.
2. הוספת עבירה כללית יותר בחוק העונשין שיסודותיה חופפים לעבירת עושק או מניית נסיבות מחמירות לעבירת עושק.