חומר רקע
נוסח לדיון לקראת קריאה שניה שלישית –240706 –החלטות שהתקבלו בדיונים קודמים מסומנים בקו תחתון
מאת: הייעוץ המשפטי לועדה
הצעת חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006
סעיף
הצעת חברת הכנסת גלאון
הצעת הממשלה
הערות
חוק העונשין – חריג לכלל פליליות כפולה
בסעיף 15(ב) במקום הסיפה המתחילה במילים "ריבוי נישואין, או עבירה" יבוא "אחת מאלה, והיא נעברה על ידי מי שהיה בזמן עשיית העבירה אזרח ישראלי:
(1) (1) ריבוי נישואין;
(2) (2) עבירה לפי סימן י' לפרק ח' שנעברה בקטין או בקשר לקטין;
(3) [(3) חטיפה אל מעבר לגבולות המדינה לפי סעיף 370;]
(4) (4) גרימה לעזיבת המדינה לשם עיסוק בזנות או עבדות לפי סעיף 376ב;
(5) (5) סחר בבני אדם לפי סעיף 377א."
קביעת 3 חריגים נוספים לתנאי הפליליות הכפולה:
1. סחר בבני אדם (לכל המטרות הפסולות).
2. חטיפה אל מעבר לגבולות המדינה – בכפוף לבדיקת משרד החוץ
3. גרימה לעזיבת המדינה לשם עיסוק בזנות או עבדות.
חוק העונשין – גרימה לעזיבת המדינה לשם עיסוק בזנות
(1) סעיף 203א – בטל;1
(2) אחרי סעיף 376א יבוא:
"גרימה לעזיבת מדינה לשם זנות או עבדות
376ב. הגורם לאדם לעזוב את המדינה שבה הוא מתגורר כדי שיעסוק בזנות או בעבדות, דינו - מאסר ____."
(1) ביטול עבירת הסחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות. העבירה עצמה כלולה בסעיף החדש המוצע בהצעות החוק לגבי איסור הסחר בבני אדם למטרות שונות.
(2) הוספת עבירת גרימה לאדם לעזוב את המדינה שבה הוא מתגורר כדי שיעסוק בזנות או בעבדות (הרחבת העבירה גם למטרות עבדות ושינוי מיקום העבירה מהפרק העוסק בעבירות זנות לפרק שעניינו עבירות נגד החירות).
חוק העונשין –דיווח על עבירה בקטין
בסעיף 368ד(ח), המילה "203א" תימחק ובמקום הסיפה החל במילים "לפי סעיפים 361 ו-362" יבוא "לפי סעיפים 361 ו-362, עבירה של תקיפה או התעללות לפי סעיפים 368ב ו-368ג, ועבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א.";
מורחבת חובת דיווח לפקיד סעד או למשטרה במקרים של סחר בקטין או בחסר ישע לשם כל אחת מהמטרות האסורות המנויות בעבירת הסחר.
חוק העונשין – חטיפה
1. בסעיף 370 לחוק העיקרי –
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "חטיפה אל מעבר לגבולות המדינה"
(2) אחרי "מעבר לגבולות המדינה" יבוא "שבה שוהה אותו אדם".
(3) במקום "מאסר עשרים שנה" יבוא "מאסר __ שנה"
2. בסעיף 374, המילים "למגע מיני אסור או לחיי זנות" – יימחקו.
3. אחרי סעיף 374 יבוא:
"חטיפה בנסיבות מחמירות
374א. החוטף אדם לשם אחד מאלה או כדי להעמידו בסכנה של אחד מאלה, דינו – מאסר עשרים שנה:
(1) נטילת אבר מאברי גופו;
(2) הולדה של ילד ונטילתו לאחר מכן;
(3) הבאתו לידי עבדות;
(4) הבאתו לידי מעשה זנות;
(5) הבאתו לידי השתתפות בפרסום תועבה או בהצגת תועבה;
(6) ביצוע עבירות מין בו."
- סעיף 370 בנוסחו היום קובע כי המוציא אדם אל מעבר לגבולות המדינה בלי הסכמתו, דינו - מאסר עשרים שנים. הוחלט להרחיב את העבירה לכל המוציא אדם ממדינה כלשהי, לאו דווקא מישראל, למדינה אחרת.
- הוחלט להוסיף סעיף הקובע נסיבה מחמירה לחטיפה שנועדה להעמיד אדם בסכנה של אחת ממטרות הסחר (עקב העובדה ששתיים מהמטרות "בולעות" נסיבות מחמירות המנויות כיום בסעיף חטיפה אחר, נמחקו נסיבות אלה מסעיף זה).
חוק העונשין – כפייה לעבדות
-
במקום סעיף 376 לחוק העונשין יבוא:
"כפייה לעבדות
376. (א) הכופה אדם לעבדות, תוך שימוש בכוח או באמצעי לחץ אחרים או תוך איום באחד מאלה, דינו – מאסר שש עשרה שנים
(ב) בסעיף זה, "עבדות" – מצב שבו מפועלת כלפי אדם סמכויות המופעלות ככלל כלפי קניינו של אדם לעבדות)טיפה הצעה הפרטית כליאת שווא, דינו כדין מי שחטף את אותו אדםים ממדינה למדינה לצורכי סחר.000000000000000000000000"
- בדו"ח האמריקאי השנתי על סחר בבני אדם בישראל מ-2006 נקבע כי קיימת בעיה קשה בישראל בנוגע לטיפול בעובדים זרים המועסקים בתנאים של עבדות (מדובר ביותר מ-16000 עובדים מעוטי נסיון שהיגרו מרצונם החופשי, אך בשלב מאוחר יותר הועסקו על ידי חברות השמה בתנאים של עבדות שלא לפי רצונם). בדוח הוטחה נגד ישראל ביקורת קשה על חוסר הטיפול בבעיה, הנובעת בעיקר ממחסור בחקיקה בענין עבדות.
- בהצעה הממשלתית מוצע לפיכך להתמודד עם התופעה ולהחליף את סעיף 376 לחוק העונשין, הקובע כי דינו של מי שכופה שלא כדין אדם לעבוד הוא מאסר שנה אחת.
- ישנם 3 מודלים אפשריים להגדרת העבדות2:
1. המודל המסורתי-ממשלתי:
ההגדרה שאובה מהגדרת העבדות באמנה נגד עבדות מ-1926 ולפיה עבדות היא מצב שבו מופעלות כלפי אדם סמכויות של בעלות (יודגש – בהצעה הממשלתית מדובר בכל סמכות קניינית ולאו דווקא בעלות). הגדרה זו, המתמקדת בהחפצתו של העבד המשועבד, היא הנפוצה במדינות המערביות וקיימת גם בחקיקה מודרנית (ראו למשל החוק לדוגמה בארצות הברית בענין סחר בבני אדם).
יודגש כי לפי דוח מעקב של האו"ם בענין עבדות3 ההגדרה המקורית באמנת העבדות משנת 1926 אינה מספקת עוד, שכן היא מתמקדת בסמכויות המסורות לבעלים, דבר שאינו מתאים לדפוסי העבדות המודרנית המושתתת על שליטה להבדיל מבעלות ממשית. כמו כן, בפסיקה בעולם יש מחלוקת לגבי השאלה אם נוסח ההגדרה שבאמנת העבדות מכסה דפוסים של עבדות מודרנית שבהם אין מכירה וקנייה של בני אדם בדרך שנעשה בימי קדם. עוד יודגש כי קיומה של ההגדרה המסורתית, בעיקר בחקיקה המודרנית, הינה כחלק מעבירת הסחר בבני אדם, בה היסוד הקנייני הוא המרכזי גם כיום.
2. המודל המשולב:
מדובר בהגדרה המסורתית בתוספת של דוגמאות לצורות של עבדות מודרנית או למאפייני עבדות מודרנית. למשל באוסטרליה קיימת ההגדרה לפיה עבדות היא "מצב בו זכויות הבעלות על אדם, או חלקן, ממומשות על-ידי אחר, לרבות מקרים הנובעים משעבוד חובותיו של אותו אדם ולרבות בהסכמתו של אותו אדם." באיטליה מוגדרת העבדות כאחת משתי האופציות: (1) הפעלת סמכויות המקבילות לסמכויות הנובעות מבעלות על אדם, או (2) החזקה של אדם במצב של דיכוי מתמשך (על ידי שימוש באמצעי פסול שהוא), תוך חיוב אותו אדם לעבוד, לתת שירות מיני, לקבץ נדבות או לבצע כל פעילות אחרת ממנה ניתן להבין כי אותו אדם סובל מניצול.
3. מודל מאפייני עבדות מודרנית (אין נתונים על חקיקתו בפועל על ידי מדינה כלשהי, למעט אימוצו במתכונת חלקית ומשולבת בניו זילנד):
כאמור, דוח האום ממליץ לשנות את ההגדרה המסורתית לעבדות להגדרה מודרנית, המתמקדת בנסיבות החיים של אדם במצב של עבדות מודרנית. נסיבות אלו הן קיומה של שליטה על חיי ה"עבד", על האקלים הפיזי שלו ומניעת בריחתו באמצעים פסיכולוגיים או בהפעלת כוח ממש. יצויין כי גם במידה ותבחר ההגדרה המסורתית לעבדות, סביר להניח כי בתי המשפט, בכדי לפרש את עבירת העבדות, יפנו לבחינת מכלול המאפיינים של תנאי העסקתו וחייו של אדם.
הגדרה מעין זו יכולה לכלול את המאפיינים הבאים:
"עבדות / עבודה בכפיה – כפיה על אדם לעסוק בעבודה תוך
• שליטה ממשית על האדם / שליטה על חופש התנועה שלו / שלילת רצונו החופשי של אדם
• נטילת כוח עבודה מאדם / מבלי אפשרות של האדם להחליט על הפסקת עבודתו / ניצולו להשגת רווח כספי
• אכיפת תנאים אלה על ידי איומים או אלימות.
• החזקתו של אדם בתנאים פיזיים קשים / ללא שכר ותנאי תעסוקה הולמים "
חוק העונשין – עיכוב דרכון
בסעיף 376א, במקום "דינו - מאסר שנה" יבוא "דינו - מאסר שנה; העמידו בכך באחת הסכנות המנויות בסעיף 377א או לשם אחת המטרות המפורטות באותו סעיף, דינו – מאסר ___ שנים";
הוחלט להוסיף נסיבה מחמירה לעבירה שענינה עיכוב מסמך המעמיד אדם בסכנה שינוצל לאחת ממטרות הסחר.
חוק העונשין – עבירת סחר בבני אדם
בסימן ז' לפרק י', אחרי סעיף 377 יבוא:
"סחר בבני אדם
377א (א) הסוחר באדם כדי שיהיה נתון לאחד מאלה, דינו – מאסר שש עשרה שנים:
(1) מעשה זנות;
(2) עבודה בכפייה;
(3) נטילת אבר מאברי הגוף;
(4) הולדת ילד ונטילתו;
(5) עבירת מין;
(6) השתתפות בפרסום שבו מוצגים יחסי מין שיש בהם אלימות או התעללות או שהם מלווים באלימות או בהתעללות, או שיש בהם ביזוי או השפלה גסים, או שיש בהם ניצול קטינים, או השתתפות בפרסום שבו מוצגים מעשי אלימות קשים.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף זה כלפי קטין או חסר ישע, או תוך שימוש באלימות, באיומים, בחטיפה כמשמעותה בסעיף 369, או בכליאת שווא כמשמעותה בסעיף 377, דינו של עובר העבירה – מאסר עשרים שנה.
(ג) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.
(ד) עונש מאסר לפי סעיף קטן (ג) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על תנאי.
(ה) בסעיף זה –
"חסר ישע" – כהגדרתו בסעיף 368א;
"סוחר באדם" – מי שמגייס, מוביל, מעביר, מעניק מחסה או מקבל לחזקתו אדם, או מבצע כל עסקה אחרת באדם, והכל בין בתמורה ובין שלא בתמורה;
"עבודה בכפיה" – כפייה על אדם לעסוק בעבודה שלא מרצונו תוך שימוש בכח, באיומים, בתרמית או תוך ניצול מעמדו, או באמצעי לחץ אחר, והכל בין בתמורה ובין שלא בתמורה;
"עבירת מין" – עבירה המנויה בסימן ה' לפרק י', למעט עבירה לפי סעיף 352.
אחרי סעיף 377 לחוק העיקרי, לפני הכותרת "סימן ח':תקיפה" יבוא:
"סחר בבני אדם
377א (א) הסוחר באדם לשם אחד מאלה או הסוחר באדם ומעמידו בכך בסכנה של אחד מאלה, דינו – מאסר שש עשרה שנים:
(1) נטילת אבר מאברי גופו;
(2) הולדת של ילד ונטילתו לאחר מכן;
(3) הבאתו לידי עבדות;
(4) הבאתו לידי מעשה זנות;
(5) הבאתו לידי השתתפות בפרסום תועבה או בהצגת תועבה
(6) ביצוע עבירת מין בו;
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) כלפי קטין, דינו של עובר העבירה – מאסר עשרים שנה.
(ג) המתווך לסחר באדם כאמור בסעיף קטן (א), בין בתמורה ובין שלא בתמורה, דינו כדין הסוחר באותו אדם.
(ד) בסעיף זה, "סחר באדם" – מכירה או קניה של אדם או עשיית עסקה אחרת באדם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.
377ב (א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 371 או 377א, לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.
(ב) עונש מאסר לפי סעיף קטן (א) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על תנאי.
הבדלים בין ההצעות:
א. בהצעה הממשלתית ישנן שתי חלופות לביצוע העבירה: או סחר במטרה להביא אדם לאחת מהסיטואציות המנויות בסעיף (חלופה זו נמצאת גם בהצעת הפרטית) או סחר בנסיבות המעמידות אדם בסכנה של סיטואציות אלה.
ב. מבחינת רשימת המטרות:
(1) הבאה לידי עבדות / עבודת כפייה
(2) בהצעה הממשלתית, בפסקה 5, משתמשים בביטוי "פרסום תועבה" ו"הצגת תועבה" המצוי בסעיף 214 לחוק העונשין. בהצעת החוק הפרטית, פורט איזה סוג של פרסום הוא אסור, זאת עקב הפרשנות המצמצמת הניתנת בבתי המשפט למונח "פרסום תועבה".
[הערה : עבירות המין הן - אינוס, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום, מעשה מגונה, מעשה מגונה בפומבי ועבירות מין במשפחה.]
ג. הנסיבות המחמירות לעבירת הסחר (בשלן ניתן להעניש ב-20 שנות מאסר):
(1) בהצעה הממשלתית עבירה בחסר ישע אינה מהווה נסיבה מחמירה. יצויין כי קטינות או חסרות ישע מהווה נסיבה מחמירה המצויה במדינות רבות (למשל: איטליה, ארה"ב ובלגיה)
(2) בהצעה הפרטית מרכיב השימוש באמצעי אסור מהווה נסיבה מחמירה (ראו פירוט בנושא זה בדיון על הגדרת הסחר)
[הערה: ניתן לחשוב על נסיבות מחמירות נוספות המצויות בחקיקת מדינות שונות: העבירה נעשתה במסגרת ארגון פשיעה; נגרם נזק גופני לקורבן הסחר; אם מבצע הסחר זכה ברווח; הסוחר הוא האחראי על קטין או חסר ישע וכדומה. אולם, רוב נסיבות מחמירות אלה מהוות עבירות עצמאיות בישראל, ויש לשקול את הוספתן להצעת החוק.]
ד. עבירת תיווך – בהצעה הממשלתית קיימת עבירת תיווך עצמאית (כדי שלא יחשב המתווך כ"מסייע" לעבירת הסחר אלא כמבצע עיקרי). עבירת התיווך, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, היא בין בתמורה ובין שלא בתמורה (ע"פ 7757/04 בורנשטיין נ' מ"י). בהצעה הפרטית, עקב הגדרת הסחר הרחבה, אין צורך בסעיף זה.
ה. הגדרת ה"סוחר באדם" –
המודל הממשלתי להגדרת הסחר באדם דומה למודל הקיים כיום בחוק העונשין לגבי עבירת סחר לשם עיסוק בזנות, ולפיו הסוחר באדם הוא "מוכר או קונה אדם, או עושה עסקה אחרת באדם". הפסיקה פרשה יסוד זה כעשיית "כל מעשה שיש בו רכישת זכויות קנייניות כלשהן בבני אדם" (ראו בש"פ 7544/03 רחימוב נ' מדינת ישראל, נח(3), 193). כמו כן, יסוד מיסודות העבירה הוא שהסחר יתבצע לשם מטרה פסולה כלשהי (למשל, זנות, עבדות, לקיחת איברים). מודל זה מדגיש את החפצתו של האדם הנסחר; (יצויין כי לפי החקיקה כיום יש צורך בקבלת תמורה, ואילו בהגדרה המוצעת מובהר כי יסוד התמורה אינו נדרש);
מודל שני להגדרת סחר באדם אומץ באמנה למיגור סחר בבני אדם (להלן – האמנה), ויושם על ידי מדינות רבות בעולם. לפי מודל זה, כוללת ההגדרה של עבירת סחר באדם 3 מרכיבים שונים:
1.פעולת הסחר –
באמנה: "גיוס, הובלה, העברה, הענקת מחסה או קבלה של אדם" – יודגש כי קבלת התמורה אינה רלוונטית בהגדרה מסוג זה, בניגוד ללשון "מוכר או קונה", ממנו משתמעת קבלת תמורה (למרות שכאמור, יסוד התמורה מוחרג בברור גם מהצעת החוק הממשלתית).
2. אמצעי פסול שבאמצעותו "שוכנע" אדם להיסחר -
באמנה: "באמצעות שימוש באיומים, בכוח או בסוגים אחרים של כפיה, חטיפה, תרמית, הטעיה או שימוש לרעה בכוח או בעמדת כוח, או מתן תשלום או הטבה לשם השגת הסכמתו של אדם שיש לו שליטה על אדם אחר" – יודגש כי הסכמת קורבן הסחר אינה רלוונטית בכל מקרה בו נעשה שימוש באמצעי הפסול (זהו המצב המשפטי ברוב המדינות שקבעו בחקיקתם כי הסכמת הקורבן אינה רלוונטית. לפי פרשנות בית המשפט, זהו גם המצב כיום בישראל ביחס לעבירת הסחר בבני אדם לעיסוק בזנות). בנוסח הממשלתי המוצע מרכיב זה לא נדרש כלל, ואילו בנוסח הפרטי הוא מהווה נסיבה מחמירה לעבירה בלבד. יצויין שישנן מדינות בהן אם מדובר בקטין, אין צורך שתתמלא דרישת האמצעי הפסול (למשל באמנה, בארה"ב ובשבדיה).
3. מטרת הסחר –
באמנה: "כל זאת לשם ניצולו של אדם. ניצול יכלול, לפחות, ניצול זנות של אדם או ניצול מיני אחר, עבודת כפיה, ניצול שירותיו של אדם בכפיה, עבדות או מנהגים הדומים לעבדות, שעבוד או הוצאת איברים מגופו של אדם". יצויין כי במדינות מסוימות קיים מודל לפיו יש איסור על כל סחר באדם, ללא קשר למטרה פסולה, ומטרות פסולות מסוימות מהוות נסיבה מחמירה (למשל באיטליה או בחוק לדוגמה שכתבה ממשלת ארה"ב).
בהצעת החוק הפרטית שולבו שני המודלים ש/הוצגו כך שנוצרה הגדרה רחבה ביותר לסחר באדם: שולב הן מרכיב ההחפצה של "עסקה באדם" והן מרכיב ה"סחר" הניטרלי של , מוביל, מעביר,מגייס, מעניק מחסה או מקבל לחזקתו אדם (והכל בין בתמורה ובין אם לאו) והן מרכיב המטרה האסורה. מרכיב השימוש באמצעי פסול לא מהווה בהצעה הפרטית יסוד מיסודות העבירה, אלא נסיבה מחמירה לעבירה.
- בשתי ההצעות מוצע עונש מזערי שלא יהיה כולו על תנאי לעבירת הסחר (בהתאם לקיים כיום בנוגע לעבירת סחר באדם לעיסוק בזנות). בהצעה הממשלתית הוראת העונש המזערי חלה גם על עבירת חטיפה בנסיבות מחמירות.
חוק העונשין – חילוט רכוש הקשור בעבירה
377ב…
377ג...
ראו מסמך השוואה וסוגיות לדיון בהוראות החילוט שיופץ לקראת הדיון בענין הוראות החילוט בהצעות החוק.
איסור על תיווך ללא הסדרת עבודה
-
-
האופציות בנוגע לטיפול בתופעת ה"דרכונים המעופפים" [יצויין כי בעקבות הוספת עבירת גרימה לעזיבת המדינה לעיסוק בעבדות, יהייה מענה לחלק מהמקרים בחוק]:
1. הוספת עבירה / נסיבה מחמירה בחוק שירות התעסוקה, התשיט-1959. למי שגובה כסף מעבר לתשלום המותר מעובד זר + לא דואג לו לעבודה.
2. הוספת עבירה כללית יותר בחוק העונשין שיסודותיה חופפים לעבירת עושק או מניית נסיבות מחמירות לעבירת עושק.
להלן פירוט של סקאלת הענישה המוצעת בהצעות החוק. בנוסף מצויים בסקאלה (מסומנים בקו נטוי והדגשה) מספר דוגמאות למדרג ענישה בחוק העונשין:
<<---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
רצח
הריגה
חטיפה ממדינה בה שוהה אדם
חטיפה לשם כליאה/ חבלה חמורה וכו'
חטיפה למטרה ממטרות סחר
סחר בקטינים
כפייה לעבדות
סחר בבני אדם
גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות
חטיפה
חבלה חמורה
סרסרות לזנות
עיכוב דרכון המעמיד בסכנת מטרת סחר
כליאת שווא
גניבה
עושק
עיכוב דרכון "רגיל"
מאסר עולם
20 שנות מאסר
20 שנות מאסר
20 שנות מאסר
20 שנות מאסר
20 שנות מאסר
16 שנות מאסר
16 שנות מאסר
10 שנות מאסר
10 שנות מאסר
7 שנות מאסר
5 שנות מאסר
3 (בפרטית) /
7(ממשלתית)
3 שנות מאסר
3 שנות מאסר
שנת מאסר
שנת מאסר
סעיף
הצעת חברת הכנסת גלאון
הצעת הממשלה
הערות
תיקון חוק איסור הלבנת הון
בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, בפסקה (3), המילה "203א," – תימחק.
-
תיקון טכני, לאור ביטול סעיף 203א בחוק העונשין (עבירות של פגיעה בחירות, כולל כל העבירות המוספות בחוק זה, נחשבות גם הן כעבירות הכלולות בחוק איסור הלבנת הון).
תיקון חוק בתי המשפט
בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984-
(1) בסעיף 68(ב), אחרי פסקה (8) יבוא:
"(9) לשם הגנה על ענינו של נפגע עבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין, התשל"ז-1977.";
(2) בסעיף 70(ג), במקום "סעיף 360" יבוא "סעיף 360, סעיף 377א"
בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984-
(1) בסעיף 68(ב)
(א) בפסקה (4), בסופה יבוא "(בסעיף קטן זה – חוק העונשין)";
(ב) אחרי פסקה (8) יבוא:
"(9) לשם הגנה על ענינו של נפגע עבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין";
(2) בסעיף 70(ג), במקום "סעיפים 345 עד 358, סעיף 360 וסעיפים 208 עד 214" יבוא "סעיפים 208, 214, 345 עד 352 ו-377א"
(1) ממוצע בשתי הצעות החוק להסמיך את בית המשפט לדון בדלתיים סגורות לשם הגנה על ענינו של נפגע עבירת סחר בבני אדם (דוגמאות לעניינים שונים בהם בית משפט מוסמך לדון בדלתיים סגורות: הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע; הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין).
(2) מוצע בשתי הצעות החוק לאסור פרסום שם של מתלונן או של ניזוק שהוא קטין במשפט הנוגע לעבירת סחר בבני אדם (בסעיף נאסר גם פרסום שמו של קטין המעורב בעברת מין).
תיקון חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות
בחוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס"ה-2005, בסעיף 1, בהגדרה "עבירה", בפסקה (3), במקום "לעיסוק בזנות לפי סעיף 203א" יבוא "כדי שיהיה נתון אדם למעשה זנות לפי סעיף 377א(א)(1)".
חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות מאפשר ליתן צו שיפוטי להגבלת שימוש במקום או צו מינהלי להגבלת שימוש במקום אם יש חשד סביר שהמקום ישמש לביצוע עבירות מסויימות. עבירות אלה הן בעיקרן עבירות הקשורות לזנות, והן כוללות את עבירת הסחר לשם עיסוק בזנות.
האם להרחיב אפשרות זאת לגבי סחר למטרות אחרות? האם ההרחבה תהיה רלוונטית כאשר מדובר בחוק שהמוקד שלו הוא קיום מקום מסוים בו מתבצעות בקביעות עבירות ועצם קיומו של המקום "מסייע" בביצוע העבירות?
תיקון חוק זכויות נפגעי עבירה
בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, בתוספת הראשונה, בחלק שכותרתו "עבירות בחוק העונשין" –
(1) בפרט 2, המילה "203א," – תימחק;
(2) בפרט 7, במקום "ו-377" יבוא "377 ועבירה של סחר בבני אדם כדי שיהיה נתון אדם למעשה זנות לפי סעיף 377א(א)(1)".
עבירת סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות מוגדרת בחוק זכויות נפגעי עבירה כ"עבירת מין או אלימות חמורה". המשמעות היא כי ניתנות לנפגעי עבירה זו מספר זכויות ובהן זכות ליידוע על פרטים בהליך הפלילי, הזכות לקבל מידע על מהלך מאסרו של נידון, זכות לנוכחות מלווה בזמן החקירה, זכות להביע עמדה בפני ועדת שחרורים או לענין חנינה ועוד. נראה כי יש מקום להרחיב את ההגדרה לסחר בבני אדם לכל מטרה שהיא, ולא רק זנות.
האם להכליל גם את שאר העבירות כעבירות אלימות או עבירות אלימות חמורות? (למשל- עבירת הכפייה לעבדות (כיום עבירת עבודת כפייה נחשבת כעבירת אלימות, אך לא "עבירת אלימות חמורה"; עבירת חטיפה למטרות סחר; עבירת גרימה לעזיבת המדינה)
תיקון חוק הכניסה לישראל
בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952, בסעיף 2, בסופו יבוא:
"(ד) שר הפנים רשאי, משיקולים הומניטריים, לתת אשרה או רשיון ישיבה לנפגע בעבירת סחר בבני אדם לפי סעיף 377א לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ואולם מתן אשרה או רשיון לישיבת ביקור ועבודה כעובד זמני, יהיה בהסכמת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, או מי שהוא הסמיך לכך; ואולם, רשאים שר הפנים ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה להחליט כי בנוגע לקבוצות נפגעים שקבעו, מתן אשרה או רשיון ביקור ועבודה אינו טעון הסכמה כאמור."
מוצע להסמיך את שר הפנים להעניק, משיקולים הומניטאריים, אשרה ורשיון ישיבה לנפגע עבירת סחר בבני אדם. עוד מוצע כי אשרה ורשיון לישיבת ביקור ועבודה כעובד זמני תינתן בהסכמת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן – שר התעסוקה), או מי שהסמיך לכך. מוצע לאפשר לשר הפנים ולשר התעסוקה לקבוע כי בנוגע לקבוצות נפגעים מסוימות, מתן אשרה או רשיון ביקור ועבודה אינו טעון הסכמת שר התעסוקה, וזאת, בין היתר, בכדי שלא לפגוע בתוקפן של תקנות הקיימות כיום, המאפשרות לשר הפנים (ללא הסכמת שר התעסוקה) ליתן אשרה או רישיון ישיבה לעובד זר השוהה במקלט לקורבנות סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות.
תיקון חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים)
בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח –1957-
(1) בסעיף 2ב(ה), בהגדרה "עבירת סחר בבני אדם לעיסוק בזנות" במקום "לפי סעיף 203א" יבוא "של סחר בבני אדם כדי שיהיה נתון אדם למעשה זנות לפי סעיף 377א(א)(1)";
(2) בתוספת, בפסקה (א), המילה "203א," – תימחק, ואחרי
"351(א), (ב), (ג)(1) ו–(ג)(2)" יבוא "ועבירה של סחר בבני אדם כדי שיהיה נתון אדם למעשה זנות לפי סעיף 377א(א)(1)".
(1) סעיף 2ב לחוק תיקון סדרי הדין מאפשר מתן עדות בלא נוכחות הנאשם במשפט בשל עבירות מין או סחר בבני אדם לעיסוק בזנות. האם יש להרחיב אפשרות זו לכל מקרה של סחר בבני אדם? רק למקרים של סחר למטרות עבירות מין או פרסומי תועבה?
(2) סעיף 2ג לחוק תיקון סדרי הדין מאפשר לקטין להעיד בלא נוכחות הנאשם במשפטים בשל עבירות שונות, ביניהן סחר באדם לעיסוק בזנות (כולל גם כל עבירה שעונשה מאסר עשר שנים או יותר, כאשר המשפט מתנהל בבית משפט מחוזי). האם יש למנות בפירוש כל מקרה של סחר בבני אדם?
תיקון חוק סדר הדין הפלילי
בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 -
(1) בסעיף 62א(א), בהגדרה "עבירת מין או אלימות", המילה
"203א," – תימחק, ואחרי "377 בנסיבות מחמירות," יבוא
"עבירה של סחר בבני אדם כדי שיהיה נתון אדם למעשה זנות לפי סעיף 377א(א)(1),";
(2) בסעיף 117(ב), במקום "לפי סעיף 203א" יבוא "של סחר בבני אדם כדי שיהיה נתון אדם למעשה זנות לפי סעיף
377א(א)(1)".
(1) חוק סדר הדין הפלילי מפרט הוראות מיוחדות לגבי סגירת תיק כלפי בן זוג של מתלונן בעבירות מין או אלימות, ביניהן עבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות. בין השאר קובע הסעיף כי חזרתו של בן הזוג מהתלונה לא תהווה סיבה יחידה לסגירת התיק וכן מאפשר להפנות את בני הזוג למרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה. האם להוסיף בהגדרת העברות עבירת סחר בבני אדם לכל מטרה? מה הרלוונטיות של ההרחבה במקרה זה (כאשר מדובר בבני זוג)?
(2) סעיף 117 מסדיר את אפשרות לגבות עדות מוקדמת מאדם במקרים בהם יש יסוד סביר להניח שאי אפשר יהיה לגבותה במהלך המשפט או אם יש חשש שאמצעי לחץ יניאו את העד מלמסור עדות אמת במהלך המשפט. במקרה של בקשה לגביית עדות מוקדמת בעבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, על בית המשפט להחליט בבקשה למתן עדות מוקדמת לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה. בנוסף, העדות בעבירה זו, ככלל, מחויבת להיגבות בתוך חודשיים מיום החלטת בית המשפט. נראה יש מקום להרחיב הסדר זה לגבי סחר בבני אדם לכל אחת מהמטרות האסורות.
תיקון חוק הסיוע המשפטי
בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, בתוספת, בפרט 1, במקום "לפי סעיף 203א" יבוא "של סחר בבני אדם כדי שיהיה נתון אדם למעשה זנות לפי סעיף 377א(א)(1)".
שירות משפטי ניתן למי שידו אינה משגת או לעניינים מסוימים המפורטים בחוק הסיוע המשפטי, ובהם סיוע לקורבן עבירת סחר באדם לעיסוק בזנות בהליכים אזרחיים הנובעים מעבירת הסחר ובהליכים לפי חוק הכניסה לישראל. האם קיימת סיבה להבחנה בהקשר זה בין סחר למטרות זנות לבין סחר למטרות אחרות?
לסעיף זה היבטים תקציביים.
תיקון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)
בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בסעיף 21(א)(1)(ג), אחרי פסקה (5) ולפני הסיפה החל במילים "חזקה כי" יבוא:
"(6) עבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין, התשל"ז-1977".
- אחד מהתנאים למעצר נאשם עד תום ההליכים במשפטו הוא קיומה של עילת מעצר. אחת מעילות המעצר היא קיומו של יסוד סביר לחשש שהנאשם יפגע בביטחונו של אדם, בטחון הציבור או בטחון המדינה (עילת "מסוכנות"). סעיף 21(א)(1)(ג) מונה עבירות אשר חומרתן יוצרת חזקה כי מתקיימת עילת מסוכנות (להלן – חזקת מסוכנות). חזקת המסוכנות זו אינה חלוטה, אך בכל מקרה שהנאשם אינו מפריך אותה – מתקיימת עילת מעצר. עבירות אלה הינן:
עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם; עבירת בטחון; עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג–1973, למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי; עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם; ועבירת אלימות בבן משפחה.
בהצעת החוק הממשלתית מוצע כי עבירת הסחר בבני אדם תצטרף לעברות שחומרתן מעידה על "חזקת המסוכנות" של הנאשמים בהם, ולפיכך, אם לא הוכח אחרת, הנאשמים בהם יעצרו עד תום הליכים.
יצויין כי כיום רשימת העברות בהן קיימת "חזקת מסוכנות" היא זהה לרשימת העבירות בהן מוסמך שוטר לעצור את החשוד בהן, גם ללא צו מעצר (בסעיף 23(א)(5) לחוק). יש לשקול את תיקונה של רשימה זו בהתאם. עוד יודגש כי אם תחליט הועדה לתקן גם את הסעיף המקביל בדבר סמכות שוטר לעצור חשוד ללא צו, קיימים סעיפים נוספים בחוק המפנים לרשימת עבירות זו והן ישתנו בהתאם. סעיפים אלו הם:
1. חזקה כי יש לכבול אסיר, נאשם או חשוד בעבירות אלו שהן הוא מהווה סכנה לביטחון או קיים חשש שיפגע במהלך המשפט (ס' 9א לחסד"פ-מעצרים וס' 11א לפקודת בתי הסוהר).
2.סוהר מחזיק גם הוא בסמכות לעצור אדם החשוד בעבירות אלו, כאשר קיימות מגבלות טריטוריאליות מסויימות על סמכותו (ס' 95ב לפקודת בתי הסוהר).
תיקון חוק עזרה משפטית בין מדינות
-
בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, בתוספת השניה –
(1) בפרט ג2, ברישה, אחרי "חוק העונשין, התשל"ז-1977" יבוא "(בתוספת זו – חוק העונשין);
(2) אחרי פרט (ט) יבוא:
"(י) עבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין."
מוצע להסמיך בית משפט בישראל לאכוף צו חילוט זר בענין רכוש הקשור לעבירת סחר באדם, ולהסמיך את שר המשפטים לפנות למדינה אחרת על מנת שתאכוף צו כאמור שניתן בארץ. הסדר דומה קיים כיום עבירות הנוגעות לסחר בסמים, להלבנת הון, למאבק בארגוני פשיעה ולמימון טרור.