חומר רקע
תקנות בת
י ה
משפט
)
אגרות
, (
התש
ס"ה-
2005
בתוקף סמכותי לפי סעיפים83
,
108
)ו ( א-
109
לחוק בתי המשפט
]
נוסח משולב
, [
התשמ
"ד -
1984
1
)להלן
–
החוק
, (
סעיף 160
)ב()2(
לחוק הגנת הדייר
]
נוסח משולב
, [
התשל
"ב-
1972
2
)
להלן
–
חוק
הגנת הדייר
, (
סעיף 13
)1
(לחוק בתי משפט לעניינים מינ
הליים
,
התש
"ס-
2000
3 )
להלן
–
חוק בתי
משפט לעניינים מינהליים
(
וסעיף 58
לפקודת הראיות
]
נוסח חדש
, [
התשל
"א -
1971
4
,
באישור שר
האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב
,
התשמ
"ה -
1985
5 ובאישור ועדת החוקה
,
חוק ומשפט
של הכנסת
,
אני מתקין תקנות אלה
:
פרק א
: '
הגדרות
הגדרות
1.
בתקנות אלה
–
"
בית משפט
– "
לרבות בית דין לשכירות
לפי חוק הגנת הדייר
ו ,
לרבות
שופט או רשם של בית משפט
,
כשאין העניין מחייב אחרת
;
"
גישור
– "
כמשמעותו בסעיף 79ג לחוק
,
למעט גישור על ידי שופט או רשם
בית משפט
;
"
דיון
– "
שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות ה
צדדים אם אינם
מביאים ראיות
,
ולמעט דיון בישיב
ו
ת קדם משפט
,
ישיבות תזכורת וישיבה
מקדמית
;
"
לשכת סיוע משפטי
– "
לשכה ששר המשפטים הקים או הסמיך
לפי חוק
הסיוע המשפטי
,
התשל
"ב-
1972
6 לפעול כלשכת סיוע משפטי
,
הן דרך כלל
והן בתחום שיפוטו של בית משפט מסוים
;
"
מדד
"
–
מדד
ה
מחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה
;
"
פשרה
– "
לרבות פסיקה בדרך של פשרה לפי סעיף 79( א)א
לחוק ולפי
סעיף 4)( ג
לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
,
התשל
"ה -
1975
7
)
להלן
–
חוק הפיצויים
;(
"
תביע
ה לפיצויים בשל
נזק
גוף
– "
לרבות תביעה בכל עילה שמקור
ה בנזק
; גוף
"
תביעה נגזרת
– "
כהגדרתה בחוק החברות
,
התשנ
"ט-
1999
8
)
להלן
–
חוק
החברות
;(
1" ס
ח התשמ
עמ , ד"
' 198
.
2 ס"
ח התשל
עמ , ב"
' 176
.
3 ס"
ח התש
עמ , ס"
' 190
.
4 דיני מדינת ישראל
,
נוסח חד
ש 18
,' עמ421
.
5" ס
ח התשמ
עמ , ה"
' 60
;התשנ
' עמ , א"130
.
6 ס"
ח התשל
עמ , ב"
' 95
.
7 ס"
ח התשל
עמ , ה"
' 234
.
"תובענה
"
" או
הליך
– "
תביעות
,
לרבות תביעות שכנגד והודעות לצד
שלישי
,
בקשות
,
ערעורים ושאר עניינים שמביא בעל דין לפני בית משפט
באחת הדרכי
ם שנקבעו לכך על
-פי דין
,
ושנדרש
בה ת
ם החלטה או פסיקה
של בית משפט
.
פרק ב
: '
האגרה ותשלומה
חובת תשלום
אגרה
2.
) (א
המביא הליך לבית משפט ישלם עם הבאת
ו
לראשונה
,
את האגרה
הקבועה בתוספת
,
וכן אגרת פרוטוקול כמפורט בתוספת
לגבי אותו
הליך
,
והוא כשאין הוראה אחרת בכל דין
.
(ב)
כלל הליך מספר עניינים
,
תש
ולם אגרה לפי פרט אחד בלבד מבין
הפרטים המפורטים בתוספת לגבי אותו הליך
,
לפי הסכום הגבוה
.
(ג)
לא ייזקק בית משפט לכל הליך
,
אלא אם כן שולמה האגרה החלה
או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה
.
(ד)
הליך שלא
שולמה בו האגרה
,
כאמור בתקנת משנה
, (א)
כולה או
חלקה
,
לא יק
ובל לרישום
,
אלא אם כן מביא ההליך פטור מתשלום
אגרה או הוגשה בקשה לפטור מאגרה
.
(ה)
אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מהוראות
תקנה 5
לתקנות סדרי
הדין
)
סעד מי
די בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי
המשפט
, (
התשל
"א -
1971
9.
) (ו
נזקק בית המשפט להליך
,
והתברר
כי
לא שולמה
ה
אגרה
,
כולה או
חלקה
,
תינתן דרישת תשלום לחייב בתשלום האגרה
;
לא שולמה
האגרה בתוך
עשרים
ימים מיום המצאת ה
דרישה
או פרק זמן ארוך
יותר שנקבע בה
,
יראו את ההליך כהליך שנמחק
,
ולא יוחזר כל
סכום אגרה ששולם בהליך
.
(ז)
דרישה לתשלום אגרה
כאמור בתקנת משנה
( ו )
דינה כדין כל
החלטה לתשלום כסף לטובת אוצר המדינה
,
וניתן לבצעה בהליכי
הוצאה לפועל
.
( ח)
בעד בפעולות המפורטות בתוספת תשולם אגרה ויחולו הוראות
התקנות
,
בשינויים המחויבים
.
הליכים שרואים
את שוויים
כבלתי ניתנים
לביטוי בכסף
3.
בעניינים
כמפורט להלן
תשולם אג
רה לפי פרט 3
או9 בתוספת
,
לפי הענין
:
8 ס"
ח התשנ
עמ , ט"
' 189
.
9 ק"
ת התשל
עמ , א"
' 284
.
)1(
צו הצהרתי
,
צו לא תעשה
,
צו עשה או צו אכיפה
;
)2(
תביעה למתן חשבונות שלא בהליך ביניים
,
למעט תובענה לסעד
כספי כתוצאה ממתן חשבונות
;
)3(
פירוק שותפות
;
)4(
פירוק חברה
;
)5(
הכרזת פשיטת רגל
;
)6(
אכיפת פסק ב
וררות
;
)7(
אכיפת פסק חוץ
;
)8(
תביעה
בגין נטילת זכויות במקרקעין או שלילת הנאה מזכויות
במקרקעין או שלילת הנאה מזכויות במקרקעין
,
על פי סמכות לפי
דין
,
למעט תביעה בנזיקין בגין אלה
;
)9(
תביעה בענין פסיקת דמי שכירות בדירה או בבית עסק לפי חוק
הגנת הדייר
;
)10
(
הנהלת
נכס עזוב לפי חוק האפוטרופוס הכללי
,
התשל
"ח -
1978
10
)
להלן
–
חוק האפוטרופוס הכללי
;(
)11
( מתן הוראות בקשר
לניהול
נכס עזוב לפי חוק האפוטרופוס הכללי
;
)12
( שינוי החלטה של פקיד מסדר או ביטולה
;
)13
( הליך בענין הקדש
;
)14
( קובלנה פרטית
;
)15
( בקשה לסעד בדרך של טען ביניים
.
אגרה בענין הליך
שהחל בלשכת
ההוצאה לפועל
4.
הוגשה
בלשכת הוצאה לפועל בקשה
לביצוע שטר
או תביעה על סכום
קצוב
,
ישלם המבקש את סכום האגרה שהיה חייב בה לפי התוספת
הראשונה בשל תובענה על פי השטר או על פי כתב התביעה שצורף לבקשה
לביצוע
,
לפי הענין
,
בניכוי הסכום ששולם בלשכת ההוצאה לפועל עם
הגשת הבקשה ובתוספת אגרת פרוטוקול
,
במקרים אלה
:
)1(
הוגשה התנגדות לביצוע שטר לפי סעיף81( ג)א
לחוק ההוצאה
לפועל
,
התשכ
"ז-
1967
11
)
להלן
–
חוק ההוצאה לפועל
, (
ובית
המשפט קיבל את ההתנגדות
;
)2(
הוגשה התנגדות
לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1)( ד
לחוק ההוצאה לפועל
,
ובית המשפט קיבל את ההתנגדות
;
10
ס"
ח התשל
עמ , ח"
... '
11
ס"
ח התשכ
עמ , ז"
' 16
.
)3(
התביעה
,
שצורפה לבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב
,
הועברה
לבית המשפט לפי סעיף 81א1)( ו
לחוק ההוצאה לפועל והמבקש
הודיע על רצונו להמשיך בבירור התביעה בבית המשפט
.
אגרה בתביעה
לפיצויים בשל
נזקי גוף
5.
) (א
בתביע
ה
לפיצויים בשל
נזקי גוף תשולם אגרה לפי פרטים
2 או
8
בתוספת
,
לפי הענין
.
(ב)
אגרה כאמור בתקנת משנה
( א)
תשולם כמפורט להלן
:
)1(
עם הבאת הליך לבית משפט
,
לרבות הליך שהסעד המבוקש
בו הוא פסיקת תשלום תכוף לפי חוק
הפיצויים
,
ישלם
התובע
את ה
סכום הנקוב בפרטים 3
או9 בתוספת
,
לפי
הענין
,
ואגרת פרוטוקול
;
)2(
בעל דין יהיה פטור מתשלום יתרת סכום האגרה כאמור
בתקנת משנה
( א)
בהתקיים אחד מאלה ולפני שהחל הדיון
:
)א(
ההליך בוטל או נמחק
ב
ידי מגישו
;
(ב) ההליך הסתיים בפש
; רה
(ג)
הסכסוך הנדון הועבר להכרעה בבוררו
;ת
(ד) הסכסוך הנדון הועבר להליך של גישור ו
נ
סתיים
בהסדר גישור
;
)3(
נ
סתיים ההליך
לאחר שהחל הדיון
,
באחת מן הדרכים
המנויות בפסק
) ה 2
)(( ג) , (ב
, (ד) או
ישלם הנתבע
את יתרת
סכום האגרה בניכוי
הסכום ששילם התובע לפ
י פסקה
)1
(
ובתוספת הפרשי הצמדה
וריבית
כהגדרתם בחוק פסיקת
ריבית והצמדה
,
התשכ
"א -
1961
12
,על היתרה
,
מיום הבאת
ההליך לבית המשפט עד
יום
התשלום בפועל
)
להלן
–
הפרשי
הצמדה וריבית
; (
בית המשפט רשאי לפטור את הנתבע
מתשלום שני שליש מהסכום כאמור בתקנת משנה
, (א)
כפי
שהיה נ
קוב בתוספת בעת הבאת ההליך
;
בהחלטתו כאמור
רשאי להתחשב בית המשפט
,
בין היתר
,
במספר הישיבות
שהתקיימו בהליך ומורכבותן
בו ,
דרך שבה ניהלו אותן בעלי
הדין
;
)4(
בוטל ההליך או נמחק
ב
ידי מגישו לאחר שהחל הדיון
,
ישלם
התובע את יתרת סכום האגרה בניכוי הסכום ששילם לפי
פס
) קה 1
(ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית על היתרה
;
12
ס"
ח התשכ
עמ , א"
' 192
.
)5(
נדחה ההליך או נמחק בפסק דין
,
לאחר שהחל הדיון
,
ישלם
התובע את האגרה החלה בניכוי הסכום ששילם לפי פסקה
)1
(ובתוספת הפרשי הצמדה
וריבית
;
)6(
נ
סתיים ההליך בפסק דין לחובת הנתבע
,
ישלם הנתבע את
האגרה בניכוי הסכ
ום ששילם התובע לפי פסקה
)1
(
ובתוספת
הפרשי הצמדה וריבית
.
(ג)
התנהל ההליך בבית משפט מחוזי
,
וסכום הפיצוי שנפסק או שבעלי
הדין התפשרו עליו נמוך משישים אחוזים מתחום סמכות בית
משפט השלום ביום הבאת ההליך
,
ישלם הנתבע
,
על אף האמור
בתקנת משנה
() ב)3(,
)
5(
או
)6(, א
ת האגרה כשיעורה בבית משפט
שלום
,
והתובע ישלים את האגרה החלה בבית המשפט המחוזי
.
(ד)
על אף האמור בתקנת משנה
, (א)
בתביעת נזקי גוף הנגררת
להרשעה בפלילים כמשמעותה בסעיף 77 לחוק
,
תשולם האגרה לפי
פרט 2 בתוספת
.
אגרה בתביעה
לסכום קצוב
6.
) (א
אגרה המשתלמת לפי פרט
ים 1, 7
או22
לתוספת תשולם בשני
שיעורים
:
)1(
המחצית הראשונה
–
בעת
הבאת
ההליך
;
)2(
המחצית השניה
–
עד
עשרים
ימים לפני התאריך שנקבע
לדיון לראשונה בהליך
;
המחצית השניה תשולם בתוספת
הפרשי הצמדה
,
לפי שיעור עליית המדד
,
מן המדד שפורסם
לאחרונה לפני יום
הבאת
ההליך
,
עד המדד שפורסם
לאחרונה לפני
יום תשלום מחציתה השניה של האגרה
.
(ב)
לא הוחל בדיון
ונ ,
תקיים אחד מאלה
,
תוחזר האגרה ששולמה
,
בניכוי הסכום הנקוב
בפרט
3
או9 בתוספת
,
לפי העניין
:
)1(
ההליך הסתיים בפשרה או בוטל או
נ
מחק
ב
ידי מגישו
;
)2(
הסכסוך הנדון ה
ועבר להכרעה בבוררו
;ת
)3(
הסכסוך הנדון הועבר להליך של גישור ו
נ
סתיים בהסדר
גישור
.
(ג)
בעל דין יהיה פטור מתשלום המחצית השניה של האגרה
,
כאמור
בתקנת משנה
)א()2( ,
אם
–
)1(
ניתן בהליך פסק דין בהעדר הגנה או שההליך הובא בסדר
דין מקוצר ולא ניתנה בו רשות ל
התגונן
;
)2(
נ
תקיים אחד מהענינים המפורטים בתקנת משנה
( ב)
לפני
שהוחל הדיון
.
) (ד
נ
תקיים אחד מהענינים המפורטים בתקנת משנה
( ב)
לאחר שהוחל
בדיון
,
רשאי בית המשפט להורות על החזר המחצית השנייה של
האגרה
,
כולה או חלקה
;
בהחלטתו כאמור רשאי בית המשפט
להתחשב
,
בין
היתר
,
במספר הישיבות שהתקיימו בהליך
ומורכבותן
,
והדרך שבה ניהלו אותן בעלי הדין
.
אגרה בבקשה
לסעד זמני לפני
הגשת תובענה
7.
בעל דין המבקש סעד זמני
או צו
לפני הגשת תובענה לפי הוראות פרק כ
ח "
בתקנות סדר הדין האזרחי
,
התשמ
"ד-
1984
13
)
להלן
–
תקנות סדר הדין
האזרחי
(
ישל
ם במועד הגשת הבקשה את האגרה בעד התובענה
,
בהתאם
לסכום התובענה ולמהותה
,
וכן אגרה בעד בקשה לפי פרט 38 בתוספת
.
אגרה בתביעה
נגזרת
8.
) (א
בתביעה נגזרת תשולם אגרה לפי פרט 7 בתוספת
.
(ב)
אגרה כאמור בתקנת משנה
( א)
תשולם כמפורט להלן
:
)1(
עם הבאת ההליך
,
ישלם ה
תובע את הסכום הנקוב בפרט 11
בתוספת
,
בצירוף
אגרת פרוטוקול
;
)2(
עם אישור התביעה כנגזרת
,
תשלים החברה שבשמה מוגשת
התביעה הנגזרת את יתרת סכום האגרה
,
ויחולו הוראות
תקנה 6
,בשינויים המחויבים
.
אגרה בעתירת
אסיר או עציר
9.
) (א
אגרה ב
עד
עתירת אסיר או עציר
תשולם
לפי פרט 19
,
24
,
34
או35
בתוספת
,
לפי הענין
ו ,
תיגבה על ידי שירות בתי הסוהר
.
(ב)
בקשה של אסיר או עציר לפטור מתשלום אגרה לפי תקנה 16
,
תידון בעת שמיעת העתירה
.
(ג)
שירות בתי הסוהר יעביר מידי חודש
,
באמצעות החשב הכללי
,
את
כל ה
סכומים שגבה
לזכות בתי המשפט
על
פי תקנת משנה
.(א)
אגרה נוספת
10
.
) (א
קבע בית משפט כי בעל דין הגיש הליך סרק או המשיך או האריך
את הדיון בכל הליך על ידי טענות סרק או בכל דרך אחרת
,
רשאי
הוא
בהחלטתו
,
וללא קשר עם תוצאות ההליך
,
לקבוע כי אותו בעל
דין ישלם אגרה נוספת שיקבע בית משפט בהתאם לנסיבות
ושלא
תעלה על
הסכום הנקוב בפרט 40 בתוספת
,
אפילו
אם אין
אותו בעל
דין חייב באגרה בשל אותו הליך או שהוא פטור ממנה
.
(ב)
אגרה נוספת ששילם בעל דין לפי תקנה זו לא תב
ו
א בחשבון
הוצאותיו
.
השלמת אגרה
לאחר תיקון
11
.
) (א
התיר בית המשפט תיקון תובענה על דרך של
הגדלת הסכום הנתבע
בתובענ
ה
לסכום קצוב
,
ישלים מגיש התובענה את סכום האגרה
13
ק"
ת התשמ
עמ , ד"
' 2220
;התשס
' עמ , ה"276
.
תובענה
הנדרש
לתובענה המתוקנת
לפי פרטים 1
,
7
או22 לתוספת
,
לפי
העניין
,
בתוך עשרה ימים מ
ה
מועד
שהותר
התיקון
.
(ב)
סכום האגרה יתוקן על פי ההפרש
ש
בין סכום התביעה המתוקן
לבין סכום התביעה המקורי
,
בתוספת הפרשי הצמדה
על ההפרש
כאמור
;
הפרשי ההצמדה יחושבו לפי שיעור עליית המדד מן המדד
שפורסם לאחרונה לפני
יום הגשת כתב התביעה המקורי
עד המדד
שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת כתב התביעה המתוקן
.
(ג)
אין ב
תיקון תובענה על דרך של הקטנת
ה
סכום ה
נ
תבע
כדי לה
ביא
לשינוי
ב
אגרה
.
(ד)
התיר בית משפט תיקון תובענה על דרך של המרת הסעד הנתבע
בסעד שסכום האגרה בעדו גבוה יותר או המרת עתירה מינהלית
בתובענה מינהלית
,
תשולם תוספת אגרה להשלמת סכום האגרה
בעד הסעד המתוקן או בעד תובענה מינהלית
,
לפי העניין
,
בתוך
עשרה ימים ממועד ה
ה
חלט
ה
בדב
ר התרת
התיקון
,
ויחולו הוראות
תקנת משנה
, (ב)
בשינויים המחויבים
.
אגרת פרוטוקול
12
.
אגרת פרוטוקול תשולם במלואה עם הבאת ההליך
;
תקנות אלה
יחולו
,
בשינויים המח
ו
יבים
,
על אגרת פרוטוקול
,
ואולם
אגרת פרוטוקול
ששולמה לא תוחזר
.
הצמדה למדד
13
.
) (א
הסכומים הנקובים בתוספ
ת י
עודכנו
ב-1 בינואר של כל שנה
)
להלן
–
יום העדכון
, (
לפי שיעור
עליית
המדד שפורסם בחודש נובמבר
שקדם לו
,
לעומת המדד שפורסם בחודש
נובמבר שקדם ליום
העדכון הקודם
,
אם עלה
,
ולענין יום העדכון הראשון שלאחר
תחילתן של תקנות אלה
–
לעומת המדד שפורסם בחודש
נובמבר
שקד
ם לו
.
(ב)
סכום שעודכן כאמור בתקנת משנה
, (א)
יעוגל לשקל החדש השלם
הקרוב
,
וסכום של חצי שקל יעוגל כלפי מעלה
.
(ג)
מנהל בתי המשפט יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת כפי
שהשתנתה עקב האמור בתקנה זו
.
דין אגרה שלא
שולמה כדין חוב
פסוק
14
.
אגרה
,
ואגרה נוספת ש
לא שולמו
,
דינם כחוב פסוק במשפט אזרחי לטובת
המדינה
,
והם ייגבו מהחייב בתשלומם מתוך כספים שהופקדו בקופת בית
משפט אם הופקדו
,
או על ידי לשכת הוצאה לפועל על סמך צו של בית
משפט
.
הפרשי הצמדה
15
.
בעל דין שלא שילם אגרה
במועד
לפי תקנות אלה
,
ישלמה בתוספת הפרשי
הצמדה
;
הפרשי ההצמדה יחושבו לפי שיעור עליית המדד
,
מן המדד
שפורסם לאחרונה
לפני יום התשלום שלפי תקנות אלה
עד המדד שפורסם
לאחרונה לפני יום התשלום בפועל
.
פרק ב
: '
פטור מאגרה והחזר אגרה
פטור מתשלומה
של אגרה
16
.
) (א
בעל דין
,
הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה
,
יצרף לתובענה
,
עם
הבאתה לראשונה לבית המשפט
,
בקשה לפטור מתשלום אגרה
בגין
אותה תובענה
,
בצירוף
תצהיר ש
יפרט
בו
את רכושו
,
רכוש בן זוגו
ו
רכוש
הוריו אם
הוא
סמוך על שולחנם
,
ומקורות הכנסתו בששת
החדשים שקדמו לתאריך הבקשה
.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה
, (א)
בתביע
ה לפיצויים בשל
נזק
גוף
,
בעל דין החייב בתשלום אגרה רשאי להגיש בקשה לפטור מתשלום
אגרה
,
לא יאוחר מ
שבעה
ימים ממועד תשלום
האגרה לפי תקנה 5
,
ובתביעה נגזרת רשאית החברה להגיש בקשה לפטור מתשלום
אגרה לא יאוחר משבעה ימים ממועד אישור התביעה כתביעה
נגזרת כאמור בתקנה 8)() ב2
.(
) (ג
הוגש
ה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין
ביכולתו של המבקש לשלם
את
האגרה
,
ונראה לבית המשפט
שההליך מגלה עילה
,
רשאי בית המשפט לפטור
את המבקש
מתשלום האגרה
,
כולה
או חלקה
.
(ד)
העניינים
המפורטים להלן
ישמשו ראיה לכאורה
לחוסר יכולתו של
המבקש לשלם את האגרה
כאמ
ור בתקנת משנה
:(ג)
)1(
החלטה של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה
בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה
;
)2(
הכרזה כי המבקש הוא חייב
מוגבל באמצעים לפי סעיף 69
ג
לחוק ההוצאה לפועל
ו
אישור
מאת ראש ההוצאה לפועל
כי
הוא
עומד בצו התשלומים שנפסק לו
;
)3(
הכרזה כי
החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 ל
פקודת פשיטת
הרגל
]
נוסח חדש
ם" תש ה , [ -
1980
14
)
להלן
–
פקודת פשיטת
הרגל
.(
(ה)
לדיון בבקשה
,
רשאי בית משפט להזמין את בעלי הדין וכל אדם
אחר שיראה לנכון להזמינו
,
אולם רשאי בית משפט לדון בבקשה
אף ללא הופעת בעלי הדין
;
היועץ המשפטי ל
ממשלה או בא כוחו
יכול
,
במקום להתייצב לדיון
,
לתת הסכמתו בכתב לפטור מהאגרה
,
בין לגבי
בקשה פלונית
ובין לגבי
סוג של בקשות
;
אין בהסכמ
ת
היועץ המשפטי לממשלה
,
כשלעצמה
,
כדי לחייב את בית המשפט
.
14
ד
יני מדינת ישראל
,
נוסח חדש 34
,' עמ639
.
) (ו
דחה בית משפט את הבקשה
,
או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד
,
רשאי הוא לה
רשות למבקש לשלם את האגרה
,
שלגביה לא ניתן
הפטור
,
לשיעורין
,
ותוך הזמן ש
יקבע
,
ובלבד שלא יעלה על ששה
חו
דשים
;
שולמה האגרה
ב
תוך
ה
זמן
שנקבע
,
יראו כאילו נעשה
התשלום
ביום שהובא ההליך
;
נדחה מועד תשלום האגרה
,
ישלם
המבקש את האגרה בתוספת הפרשי הצמדה מיום התשלום לפי
תקנ
ות אלה אילולא הוגשה הבקשה
,
והוראות תקנה 15
יחולו
בהתאמה
,
אלא אם
כן
הורה בית המשפט אחרת
.
(ז)
פטר בית המשפט מתשלום חלק מהאגרה בלבד
,
ישלים המבקש את
תשלום יתרת האגרה שלגביה לא ניתן פטור
,
ורשאי הוא
,
על אף
האמור בתקנה 11
), (ג
לתקן את כתב התב
י
עה בהתאם לפטור
,
כך
שלא תחול עליו חובת תשלום יתרת האגרה או חלקה
,
ובמקרה זה
יביא לבית המשפט כתב
תביעה
מתוקן
.
(ח)
ניתן פטור מתשלום
מלוא ה
אגרה
,
יחול הפטור גם על כל תשלום
נוסף של אגר
ש , ה
יחויב
בו
בעל דין
לפי תקנות אלה בקשר עם אותו
הליך באותה ערכאה
.
(ט)
ניתן פטור לפי תקנה זו
,
ומקבל הפטור זכה בתביעתו
,
רשאי בית
משפט או רשם לחייב את בעל הדין שכנגד בתשלום האגרה החלה
על ההליך
בתוספת הפרשי הצמדה מהמועד שבו היה על בעל הדין
שקיבל פטור לשלם את האגרה
,
אילולא קיבל את הפטור
;
היה
ההליך תביעה כספית לסכום קצוב
,
תשולם האגרה לפי ה
סכום
ש
נפסק
.
דחיית תשלומה
של אגרה על ידי
בנק במקרים
מיוחדים
17
.
תשלום אגרה לגבי
תובענה
שהג
י
ש בנק
,
שניתנה עליו הוראה לפי סעיף 8
ד
לפקודת הבנקאות
, 1941
15
,יידחה עד למתן פסק דין בהליך
.
החזר אגרה בבית
המשפט העליון
,
בבית משפט
לעניינים
מינהליים
,
ובערעור
18
.
בהתקיים אחד מהעני
ינים המפורטים בתקנה 6)( ב
בהליך
כאמור בפרט
16
,
20
,
21
,
25
או29
בתוספת
,
רשאי בית המשפט להורות על החזר
האגרה
,
כולה או חלקה
,
בניכוי הסכום הנקוב בפרט 41 בתוספת
;
בהחלטתו כאמור רשאי
בית המשפט
להתחשב
,
בין היתר
,
במספר
הישיבות שהתקיימו בהליך ומורכבותן
,
והדרך שבה ני
הלו אותן בעלי
הדין
.
החזר אגרה
לאסיר או עציר
שנסתיים הדיון
19
.
נסתיים הדיון ב
עתירת
אסיר או עציר לפי סעיף 62
א לפקודת בתי הסוהר
]
נוסח חדש
, [
התשל
"ב-
1971
16
,
או בערעור לפי סעיף62ג לפקודה האמורה
,
15
ר "ע1941
,תוס
' 1
,' עמ69
.
16
דיני מדינת ישראל
,
נוסח חדש 21
,' עמ459
.
בעתירתו
לפי בקשת מגיש הבקשה
או המערער
,
לפי העניין
ו ,
לפני יום שמיעת
הבקשה או הערעור
לגופ
ם
במעמד הצדדים
,
רשאי בית משפט לצוות על
החזרת האגרה
.
הפרשי הצמדה
בהחזר אגרה
20
.
החזר אגרה לפי תקנות אלה ייעשה
בתוספת הפרשי הצמדה לפי שיעור
עליית המדד
,
אם עלה
,
מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום
האגרה עד למדד שפורסם לאחרונה לפני יום
החזר האגרה
.
פטור מאגרה
בערעור
21
.
) (א
בערעור על פסק דין שניתן נגד יותר מאדם אחד ביחד ולחוד תשולם
האגרה פעם אחת בלבד
ב ,
ידי הראשון מבין מגישי הערעור שאינו
פטור מתשלום אגרה
.
(ב)
בערעור על כל פסק דין נוסף שניתן בתובענה לאחר החזרת הדיון
בנושא הערעור מאת בית
משפט שלערעור אל הערכאה הראשונה
עקב ערעור קודם של אותו מערער
,
אין המערער חייב בתשלום
אגרה
,
ובלבד ששולמה אגרה בערעור הקודם
ולא הוחזרה
,
אלא אם
כן המערער אינו חייב באגרה בשל הערעור הקודם או שהוא פטור
ממנו
.
בעלי דין פטורים
מאגרה
22
.
אלה פטורים מחובת תשלום אגר
: ה
)1(
המדינה וכל מי שהורשה לייצגה כשהוא מביא הליך מכוח
הרשאתו
;
)2(
המוסד לביטוח לאומי
,
כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי
]
נוסח
משולב
, [
התשנ
"ה-
1995
17
;
)3(
האפוטרופוס הכללי
,
כמשמעותו בחוק האפוטרופוס הכללי
;
)4(
רשות מקומית או פקיד סעד של רשות מקומית בה
ליך לפי חוק
שירותי הסעד
,
התשי
"ח-
1958
18
;
)5(
האפוטרופוס לנכסי נפקדים
כמשמעותו בחוק נכסי נפקדים
,
התש
"י-
1950
19
או
האפוטרופוס לנכסי גרמנים
כמשמעותו בחוק
נכסי גרמנים
,
התש
"י -
1950
20
,
אם
הגיש
יחד עם הבאת הליך
הצהרה
כי ברכושו של אדם
שהוא מנהל
או המוקנה ל
, ו
ואשר לגב
יו
הובא או נדרש ההליך
,
אין כספים לתשלום האגרה
;
)6(
בן זוגו
,
ילדו
,
אביו או אמו של אדם שנפטר
–
17
ס"
ח התשנ
עמ , ה"
' 205
.
18
ס"
ח התשי
עמ , ח"
' 103
.
19
ס"
ח התש
... ' עמ , י"
20
ס"
ח התש
... ' עמ , י"
) (א
עקב פעולות מלחמה אחרי יום ט
"
ז בכסלו התש
"
) ח 29
בנובמבר1947
(
או שהוא בגדר נפגע מפגיעות איבה
כמשמעותם בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה
,
התש
"ל -
1970
21
,זולת
אם ה
נפטר כאמור היה איש כוחות אויב
כמשמעותו בסעיף 1 לחוק האמור
,
ופטירתו היתה עקב
פעולה שנעשתה בשליחותם או מטעמם או
כדי
לקדם
מטרותיהם של כוחות אויב כאמור
;
(ב)
בשירות צבאי כמשמעותו בסעיפים 14
),(ב2) ו ( א-) ו , (ג-1) ו (א-
)( ב
לחוק
ה
חיילים
ה
משוחררים
)
החזרה לעבו
, ( דה
התש
"ט -
1949
22
.
בקשר לכל הליך הנוגע להצהרת מוות של אותו נפטר
,
לעזבונו של
הנפטר או למתן צו ירושה בקשר אליו
,
לאפוטרו
פסות או להחזקת
ילדים עקב הפטירה
או לערעור על החלטה בהליך כאמור
.
)7(
בעל דין המיוצג על ידי עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי
,
בהליך שלג
ביו
אושרה בקשתו לקבלת שירות
משפטי
מהטעם שידו
אינה משגת לשאת בו
.
עניינים
הפטורים מאגרה
23
.
פרט אם יש על כך הוראה מפורשת בתקנות אלה
,
לא תשולם אגרה בעד
הענינים
של
: הלן
)1(
בקשה בעל-פה בפני בית משפט שאיננה פתיחת הליך
;
)2(
בקש
ת ביניים
,
שאיננה פתיחת הליך
,
המוסכמת על ידי כל בעלי
הדין במועד הגשתה
;
)3(
בקשה להשבת אגרה
,
לפטור מתשלום אגרה או בקשה לפטור
מחובת ערבון או ערובה
וכן ערעור על החלטה בבקשות אלה
;
)4(
בקשה לתיקון טעות סופר בהחלטה
או בפרוטוקול
;
)5(
בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד
,
ובלבד שהבקש
ה
הוגשה תוך שלושים ימים מיום שהומצאה למבקש ההחלטה
;
)6(
בקשה לפסילת שופט
;
)7(
הליך לשחרור מי שאסור או שעצור
וכן הליכים לפי חוק הנוער
)
טיפול והשגחה
, (
התש
"ך-
1960
23
;
)8(
בקשה או ענין במשפט פלילי
,
וכן ערעור פלילי ובק
שה לדיון נוסף
בענין פלילי
,
למעט
פתיחת
הליך של
קובלנה פרטית וערעור על פסק
21
ס"
ח התש
עמ , ל"
' 126
.
22
ס"
ח התש
עמ , ט"
' 13
.
23
ס"
ח התש
' עמ , ך"52
.
דין בקובלנה פרטית
שמגיש
הקובל
;
)9(
ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק הנכים
)
תגמולים ושיקום
, (
התשי
"ט -
1959
] נוסח משולב
[24
;
)
10
(
ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק משפחות חיילים שנספו
במערכה
)
תגמולים ושיקום
, (
התש
"י -
1950
25
;
)
11
( ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק שירות הקבע בצבא-
הגנה
לישראל
)
גימלאות
( ]
נוסח משולב
, [
התשמ
"ה -
1985
26
;
)
12
( ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק נכי רדיפות הנאצים
,
התשי
"ז-
1957
27
;
)
13
( ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק נכי המלחמה בנאצים
,
התשי
"ד-
1954
28
;
)
14
( ערעור על החלטת ועדה פסיכיאטרית לפי חוק טיפול בחולי נפש
,
התשנ
"א -
1991
29
;
)
15
(
בקשה לניהול רכושם של נעדרים או שבויים עקב פעולות מלחמה
או איבה
,
וכן בקשה למתן הוראות בענינים האמורים וערעור על
החלטה בהם
;
)16
(
ערעור
ובקשת רשות לערער
על פסק דין ש
נית
ן בערעורים לפי
פסקאות
)9
(
) עד14
(;
)
17
( בקש
ת
חייב לפשיטת רגל או
בקשת חברה
לפירוקה לפי החלטתה
;
)18
(
הליך ביניים לפי פקודת החברות או פקודת פשיטת
ה
, רגל
במסגרת
הליך פירוק או פשיטת רגל
;
)19
( הליך לפי חוק למניעת אלימות במשפחה
,
התשנ
"א-
1991
30
,או
לפי
חו
ק מניעת הטרדה מאיימת
,
התשס
"ב-
2001
31
,לרבות ערעור
;
)20
( ערעור על החלטת בית דין למשמעת
;
)21
(
כל דרישה או פעולה להזמנת בעל דין או עדים או מסירת כתבי בי
דין וכיוצא באלה במסגרת מינהל בית המשפט בקשר להליך
24
ס"
ח התשי
עמ , ט"
' 156
.
25
ס"
ח התש
' עמ , י"152
.
26
, ח"ס
התשמ
עמ , ה"
' 141
.
27
ס"
ח התשי
עמ , ז"
' 103
.
28
ס"
ח התשי
עמ , ד"
' 76
.
29
ס"
ח התשנ
עמ , א"
' 58
.
30
ס"
ח התשנ
עמ , א"
' 138
.
31
ס"
ח התשס
עמ , ב"
' 6.
ששולמה אגרה בעת הבאתו
,
או שהיו פטורים ממנה
;
)22
( בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה
;
)23
( בקשת רשות להתגונן
בתביעה בסדר דין מקוצר
;
)24
( בקשה למתן תוקף של פסק דין לפשרה
,
הסדר גישור או פסק
בוררות
;
)25
( בקשה לקביעת שיפוט בעניין התרת נישואין
לפי
חוק השיפוט
בעניני התרת נישואין
)
מקרים מיוחדים
ה , (
תשכ
"ט -
1969
32
;
)
26
(
עתירה מינהלית של יחיד בענין דיור ציבורי לפי פרט13
בתוספת
הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים
;
)27
(
בקשות במסגרת הליכים לפי פסקאות
)7(, )9
(
עד
)16
(
,
)
19
(
,
)
20
(,
)
25
( ו-)
26
(;
)
28
( בקשה
לפי תקנות
215ו ( ה)ה-
421 לתקנות סדר הדין האזרחי
;
)29
(
בקשה לפי סעיפים68 ו-
70 לחוק
;
)30
( בקשה למחיקת ההליך המוגשת בידי מגישו
;
)31
( בקשה למחיקת כותרת בתביעה בסדר דין מקוצר
;
)32
( דרישה
לתשלום תכוף לפי חוק הפיצויים
;
)33
( בקשה לצו ביניים במסגרת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק
או
לבית המשפט לעניינים מ
ינהליים
.
דין אגרה
ששולמה בגין
בקשה
24
.
על אף הוראות תקנות
אלה
,
אגרה ששולמה בגין בקשה
,
שאינ
ה
פתיחת
הליך
,
לא תוחזר
.
פרק ג
: '
שונות
ביטול
25
.
בטלות
–
)1(
תקנות בית משפט
)
אגרות
, (
התשמ
"ח-
1987
33
;
)2(
תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים
)
אגרות
, (
התשס
"א -
2000
34
.
תיקון תקנות
חוקרים פרטיים
26
.
ב
תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה
)
ערעור לבית המשפט המחוזי
, (
ה
תשל
"ב-
1972
35
תקנה4 – בטלה
.
תחילה
27
.
תחילתן של תקנות אלה ביום
_______
התשס
) ה "15
ביולי2005
) (
להלן
32
ס"
ח התשכ
עמ , ט"
' 248
.
33
ה ת "ק
תשמ
עמ , ח"
' 221
.
34
ק"
ת התשס
עמ , א"
' 183
.
35
ק"
ת התשל
עמ , ב"
' 1416
.
– יום התחילה
, (
אולם תחילתה של תקנה 18
,בכל הנוגע לעתירות לב
ית
המשפט הגבוה לצדק אשר הסתיימו החל מיום
________
)12.1.2005
( ,
ביום
_______
התשס
) ה "12.1.2005
.(
הוראות מעבר
28
.
) (א
על הליכים שהסתיימו לפני יום התחילה יחולו התקנות ה
אמורות
בתקנה 25
)1
(ו-)2
) (
שתיהן להלן
–
התקנות ה
מתבטלות
.(
(ב)
על הליכים תלויים ועומדים
ביום התחילה יחולו תקנות אלה
,
אולם יראו את האגרה ששולמה במועד הבאת ההליך לפי התקנות
המתבטלות כאגרה החלה
;
בהליכים כאמור לא תוחזר אגרה
שסכומה הופחת לפי תקנות אלה
,
ולא יחול פטור בהתאם לתקנות
אלה
,
למעט אם עילת הפטור קמה לאחר יום התחילה
.
תוספת
)
תקנה 2(
אגרה
בשקלים חדשים או בשיעור מן
הסכום הנתבע או אחר
בית משפט
שלום
1.
תביעה לסכום כסף קצוב
2.5%
מהסכום הנתבע כערכו
בעת הגשת התובענה ולא פחות
מ -
450
2.
תביעה לפי תקנה5
5,641
3.
תביעה לפי תקנה3
450
4.
תביעה אחרת
1,233
5.
תביעה בבית דין לשכירות
200
6.
ע
רעור או ערר
412
בית
משפט
מחוזי
7.
תביעה לסכום כסף קצוב
2.5%
מהסכום הנתבע כערכו
בעת הגשת התובענה ולא יותר
מ -
500,000
8.
תביעה לפי תקנה5
35,254
9.
תביעה לפי תקנה3
1,000
10
.
תביעה אחרת
2,458
11
.
תביעה נגזרת
)
סכום לתשלום עם הבאת ההליך
(2,458
12
.
בקשת רשות ערעור
)
להלן
בר –
( ע"
על החלטת ביניים של
בית משפט
שלום
)
מוגש ל
בית משפט
מחוזי
(
412
13
.
ערעור על החלטת ביניים של
בית משפט
שלום
)
לאחר
קבלת רשות ערעור
מבית משפט
מחוזי
(
פטור
14
.
" בר
ע על בית משפט לתביעות קטנות
412
15
.
" בר
ע על החלטת ראש הוצאה לפועל
412
16
.
ערעור על פסק דין של בית משפט שלום
)
לרבות ערעור על
החלטת ראש הוצאה לפועל
(
1,029
17
.
ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ושל
החלטת ראש הוצאה לפועל לאחר קבלת רשות ערעור
יש להשלים את סכום הבר
ע "
לסכום עבור ערעור
18
.
ערעור אחר או ערר
618
19
.
עתירת אסיר או עציר לפי סעיף62
א לפקודת בתי הסוהר
ובקשת רשות לערער עליה
לפי סעיף 62 ג
63
בית משפט לעניינים מינהליים
20
.
עתירה מינהלית
1,500
21
.
ערעור מינהלי
1,029
22
.
תובענה מינהלית
2.5%
מהסכום הנתבע כערכו
בעת הגשת התובענה ולא יותר
מ -
500,000
23
.
עתירת אסיר
63
בית המשפט ה
עליון
24
.
עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק
1,500
25
.
" בר
ע על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי או ערעור על
החלטה בעתירת אסיר או עציר
412
26
.
ערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי
)
לאחר
קבלת רשות
(
פטור
27
.
" בר
ע על פסק דין של ב
ית משפט מחוזי בערעור או עתירה
לדיון נוסף
825
28
.
ערעור על פסק דין
של בית משפט
מחוזי
2,458
29
.
ערעור על פסק דין
של בית משפט
מחוזי בערעור
)
לאחר
קבלת רשות
(
או דיון נוסף
)
לאחר קבלת העתירה לדיון
נוסף
(
יש להשלים את סכום הבר
ע "
לסכום עבור ערעור
30
.
ערעור על
החלטת רשם של בית המשפט העליון
825
31
.
ערעור אחר או ערר
1,500
32
.
ערעור על החלטת בעניין פסלות שופט
825
33
.
בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט לעניינים
מינהליים בעתירת אסיר
63
34
.
ערעור על החלטת בית משפט מחוזי או בית משפט
לעניינים מינהליים בעתירת אסיר
)
לאחר קבלת רשות
(
פטור
כללי
35
.
בקשה
100
36
.
בקשה לאישור הסכם פשרה או הסדר גישור
100
37
.
בקשה לסעד זמני
200
38
.
עשיית תצהיר
40
39
.
אגרה נוספת
)
לפי תקנה 10
(
5,000
40
.
קבלת מידע
באמצעות הטלפון
בנוגע לתיק בית משפט
10
41
.
סכום לניכוי לפי תקנה18
400
אגרת פרוטוקול
42
.
הליך לפי פרטים1
,
2
,
3
,
4
,
6
,
7
,
8
,
9
,
10
,
11
,
12
,
15
,
16
,
17
,
18
,
20
,
21
,
22
,
24
,
28
,
29
,
30
,
31
170
ד
___________
התשס
ה"
)
___________ 2005
(
חמ
)3-87
(
_______________
ציפי לבני
שרת המשפטים
ד
ברי הסבר
באופן כללי
,
ככל שההוראות בתקנות האגרות בהירות
,
כך יהא פשוט וקל מבחינת ציבור
המתדיינים
,
כמו גם פקידי בתי המשפט
,
ליישמן בפשטות
,
ולהקטין משמעותית את ההתדיינויות
בבתי המשפט בנושאי אגרה
.
ככלל
,
תיקון זה בא להבהיר ולפשט את התקנות
.
במקרים מסוימים
קובע התי
קון הוראות אשר מגדילות את גביית האגרה
)
למשל
,
בגין בקשות ביניים או בהליכים
שהסתיימו בגישור
, (
אולם
,
במקביל נקבעו הקלות והפחתות
)
למשל
,
בתקנה 6
.( בנוסף
,
התקנות
מאחדות לתוכן את תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים
)
אגרות
, (
התשס
"א-
2000
,
שממילא כללו
עד עתה מספר מצומצ
ם של הוראות והפנייה לתקנות הכלליות
.
הבסיס לנוסח זה הוא נוסח
התקנות דהיום
,
קרי
,
תקנות בית משפט
)
אגרות
, (
התשמ
"ח -
1987
.
לפתיח
–
הפתיח כולל את כל מקורות הסמכות הרלבנטיים
,
לרבות סעיף 58 לפקודת הראיות
,
אשר
מסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות את האגרות שיש לשלם בעד
אישור התצהיר לפי
סעיף 15 לפקוד
. ה
מובן
,
כי האגרה הקבועה בתקנות אלה מתייחסת אך לשירות כאמור הניתן
בבתי המשפט
. ל
פתיח
,
כמו גם ל
הגדרת
"
בית משפט
"
בתקנה 1
,
תתווסף התייחסות מפורשת לבית
הדין לשכירות אשר הוקם לפי חוק הגנת הדייר
,
והוא מורכב משופט בית משפט השלום
.
עד כ
ה
כללה התוספת לתקנות האגרות פרט הנוגע לבית הדין לשכירות
.
חוק הגנת הדייר כולל סעיף
הסמכה לעניין קביעת האגרות בבית הדין
,
וראוי לציין
,
למען הסדר הטוב
,
סעיף זה
.
לתקנה 1
–
"גישור
– "
בתקנות אלה קבועים מנגנונים להחזר אגרה במקרים של סיום ההליך
בדרכי יישוב סכסוך אל
טרנטיביות
,
שמביאות לחסכון בזמן השיפוטי
)
תקנות 5
,
6
,
18
.(
כדי
להבטיח כי התמריץ לסיים את הסכסוך בדרכים אלה ימלא את ייעודו כאמור לעיל תיכלל
בתקנות אלה הגדרה של
"
גישור
, "
אשר תבהיר שגישור לצורך תקנות אלה איננו כולל גישור
שנעשה על ידי שופט או רשם בית המשפט
,
שאז
לא נחסך זמן שיפוטי
.
"
דיון
" – "
דיון
"
משמעו שמיעת הראיות
,
דהיינו שלב ההוכחות
.
כל ה
ישיבות
שבית המשפט מקיים
לפני שהוחל בשמיעת הראיות
,
אף אם נשמעו בהן טענות הצדדים
)
קדמי משפט
,
תזכורות וכיו
, (ב"
לא ייחשבו
"
דיון
".
הגדרה זו נדרשת על מנת לתחום את השלבים בהליך לצורך
השבת אגרה
,
כפי
שיפורט בהמשך
.
יודגש עם זאת
,
כי ההגדרה חלה על הערכאה הדיונית
,
שבה מובאות אמנם בפני
בית המשפט ראיות
)
בתי המשפט המחוזיים או השלום
, (
אך לא על ערכאת הערעור ועל הליכים
בפני בית המשפט הגבוה לצדק ועתירות או ערעורים בפני בית המשפט לעניינים מינהליים
,
שם לא
תחול המגבלה של שלבי התקדמות ההליך לצורך החזר אגרה
)
ראה הוראות תקנה 18 בהמשך
(.
מוצע להשמיט את ההגבלה הנוגעת לישיבת קדם המשפט הראשונה
,
שהובילה להתדיינויות רבות
בשאלה מהי ישיבת קדם המשפט הראשונה
,
מה גם שלפי תקנות סדר הדין האזרחי
,
אין הכרח
בקיומה של ישיב
ה מסוג זה
,
ובנוסף
,
הפרוצדורה האזרחית והמינהלית מסדירה ישיבות מקדמיות
מסוגים שונים
.
"
פשרה
– "
פסיקת בתי המשפט נחלקה בדעתה בשאלה אם יש לכלול
"
פסיקה על דרך פשרה
"
כמשמעותה בסעיף 79( א)א
לחוק וסעיף 4)( ג
לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים בגדר
"
פשרה
' ר ".
) ע " בר
חיפה
( 1726/02
מדינת ישראל נ
'
מועצה מקומית כסרא סמיע
,
תק-
מח2002
)3(
,
5758
;
) א " בש
חיפה
( 3786/01
שיכון ופיתוח לישראל בע
"
מ נ
'
רייטבלט ואח
, '
תק-
מח2001
)2(
,
4642
;
א " בש1348/00
) ( ס"כ
גולדפריד נ
'
המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות משפט
,
דינים שלום
,
כרך טז
, 382
. על אף שיש
נימוקים לכאן ולכאן
,
התיקון
מרחיב את ההגדרה וקובע
,
כי לעניין
תקנות אלה
,
פשרה כוללת גם פשרה הנעשית על ידי בית המשפט
.
גישה זו מתיישבת עם מדיניות
של עידוד פשרה וחיסכון בזמן שיפוטי
ור .
'
החלטה שניתנה לאחרונה
)
ביום 16.6.2005
(ברע
א "
9493/04
" עו
ד יורן קפון נ
'
מדינ
ת ישראל ואח
.'
"
תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף
– "
ראה דברי ההסבר לתקנה 5.
"תובענה
"
" או
הליך
– "
ההגדרה מבהירה
,
כי
לעניין
תקנות האגרות
,
דינן של הודעות לצד שלישי
ושל תביעות שכנגד כדין הליך נפרד
.י ' ר .
זוסמן
,
סדר הדין האזרחי
)
מהדורה שביעית
עמ , (
' 635
,
הערת שוליים1.
הגדרת
"
כתב עיקרי
"
שהיתה בתקנות הקיימות נמחקה
.
הטעם לכך הוא שנמחק השימוש במונח
בגוף התקנות
' ר)
דברי הסבר לתקנה 16 המוצעת
(.
ההגדרה של
"
צו עשה
"ו "
צו אכיפה
"
שהיו בתקנות הקודמות נמחקו
,
מהטעם שאין הצדקה לאבחן
לעניין תשלום אגרה
,
בין צו למסירת חזקה בנכס ובין צו
עשה או צו אכיפה אחר
.
הסעד המבוקש
הוא זהה
.
לתקנה 2 –
מוצע לקבוע פוזיטיבית את החובה לשלם אגרה כאשר מובא הליך לבית משפט
או
כאשר מתבקשת פעולה מצדו
)
ובכך לשלב כאן את תקנה 4 לתקנות דהיום
( )
על החובה לשלם
אגרה עם הבאת ההליך ר
א " רע ' 11644/04
מרכז ע
"
ש ורה סלומונס נ
'
הנהלת בתי המשפט ואח
, '
תקדין עליון 2005
)1( ,
670
( .כמו כן
,
מוצע לקבוע את חובת תשלום אגרת הפרוטוקול כחלק בלתי
נפרד מחובת תשלום האגרה הכללית
.
שאר ההסדרים ביחס
לאגרת הפרוטוקול קבועים בתקנה 14
ובתוספת
.
עד עתה
,
האגרה בעד תובענה כספית שכללה סעדים נוספים על הסעד ה
כספי
,
כללה
את סכום
האגרה בתביעה
ה
כספי
ת
ותוספת אגרה בגין כל סעד נוסף שאינו סעד כספי
.
הנוסח החדש של
התקנות מבהיר כי אגרה תיגבה עבור ההליך
,
ולא עבור כל אחד מהסעדים
.
במרבית ההליכים
,
קיימת חפיפה בכל הנוגע לאגרה בין ההליך לבין הסעד המבוקש בו
,
אולם ההוראה בתקנות
הקודמות שחייבה בתשלום אגרה בעד הסעד גרמה לבלבול ולחוסר אחידות בגבייה
.
לפיכך
,
מוצע
לקבוע כי אגרה אחת תיגבה בעד הליך אחד
,
וסכומה ייקבע לפי הסכום הגבוה מבין הפרטים
הרלבנטיים להליך
כך .
,
כאשר מוגש הליך שהסעד המבוקש בו אינו כספי
,
תשולם אגרה בסכום
קבוע
,
אף אם ההל
יך כולל מספר סעדים שאינם כספיים
)
סעדים לפי תקנה 3(.) יצוין
,
כי בשלב זה
התוספת קובעת כי סכום האגרה בעד תביעה כספית
לא יפחת מסכום מינימום שיושווה לסכום
המינימום של האגרה בעד סעד לא כספי
(.
לגבי תקנת משנה
– ( ו)
תקנה זו קובעת הוראה לפיה אם בית המשפט נזקק בכל זא
ת להליך שלא
שולמה בעדו האגרה
,
וניתנה לחייב דרישה בהתאם
,
שלא נענתה
,
אזי יראו את ההליך כהליך
שנמחק
.
במקביל מבוטלת הסנקציה
,
שהיתה קבועה בתקנות הקודמות
,
ולפיה לא יוצא ולא יינתן
העתק של פסק דין או החלטה
,
אלא אם כן שולמה האגרה במלואה
.
סנקציה זו אינה ראויה ואינה
אפקטיבית
)
ראה גם חוות דעתה של נציבת תלוהות הציבור על שופטים
"
עיכובים במתן פסק דין
עקב אי תשלום אגרה
, "
חוות דעת מס
' 13 מתוך דו
"
ח שנתי לשנת 2004
,עמ
' 137
.(יוער
,
הוראה זו
מקבילה להוראת תקנה 156 לתקנות סדר הדין האזרחי
)
מחיקה מחוסר מעש
, (
במובן זה שמחיקת
ההליך
נעשית באופן אוטומטי ואינה טעונה החלטה שיפוטית
.
לתקנה 3 – התקנה נוסחה מחדש
,
באופן המבהיר את רשימת העניינים הכלולים בה
.
פסקה
)1
(
– בנוסף
,
מוצע להשמיט את
ההגדרה של צו הצהרתי שהיתה קיימת בנוסח הקודם של
התקנות
ובכך לבטל את האבחנה
המלאכותית
בין האגרה המשולמת על
ידי מחזיק בנכס המבקש
צו הצהרתי
,
לבין מי שאינו מחזיק בנכס ומבקש אותו הסעד
,
מה גם שלעתים לא ברור אם
המבקש הוא מחזיק או לא
.
פסקה
)8
(
–
הליכים שעניינם הפקעה זכו להיכלל
עד עתה
במסגרת תקנה 3
ותקנה20
)
15
(
לתקנות
הקיימות
,
כאשר
כוונת מתקין התקנות היתה להקל
על הגישה
לבית המשפט
על מי שרכוש
ו
הופקע
או נפגע בדרך אחרת
–
לצרכי ציבור או לטובת הציבור לפי כל דין
.
הטעם בהקלה הוא בכך הוא
שהתובע נגרר אל ההליך המשפטי לאחר פעולה שלטונית חד צדדית
,
גם אם מדובר בפעולה לפי
חוק שה
יא
מוצדקת
.
ההסדר בתקנה 3
ובתקנה20
)
15
(והיחס ביניה
ן
גררו
התדיינויות וגרמו ל
קשיי
פרשנות
,
בעיקר בעקבות פסק הדין ברע
א "
עטא חסן פרחאת נ
'
מנהל מקרקעי ישראל
,
תק-
על
90
)1(,
745
.
תקנה20
)
15
(
מעניקה פטור מלא מתשלום אגרת בית משפט
"
לתובענה בעניין הקניית
רכוש לצרכי ציבור לטובת הציבור לפי דין
,
או לביטול הקנייה כאמור
;
".
הקניי
ת רכוש ה
יא
למעשה סוג של הפקעה
,
ועל כן
,
כאמור
ה ,
תעוררו שאלות פרשניות לגבי היחס בין תקנה זו
,
המעניקה פטור מלא מאגרה
,
לבין תקנה 3
,אשר בגין העניינים הנכנסים למסגרתה
,
יש לשלם
אגרה בסכום נמוך
.
לאור העובדה שלא קיי
ם טעם טוב להבחנה בין העניינים
,
מתוך תפיסה
ש
המנגנו
ן המועדף
במקרים אלו
הוא קביעת אגרה בסכום נמוך
)
שהרי על בעל הדין
לשלם
,
ולו
תשלום סמלי
,
עבור
הגישה לבית המשפט
, (
ומתוך שאיפה
לפשטות ואחידות בקביעת האגרות
,
מוצע לקבוע דין אחד לכל
העניינים
הנוגעים
להפקעה
,
הקנייה
,
או פגיעה שאינה בדרך הפקעה
,
הנעשות לצרכי ציבור או
לטובת הציבור לפי כל דין
,
והוא תשלום אגרה נמוכה לפי תקנה 3
לתקנות
.
יודגש
,
מתחולת הפטור שלפי התקנה הוצאו במפורש תביעות נזיקין
.
עניינים
ספורים הושמטו
מגדר הרשימה שבתקנה המוצעת
)
ביחס לתקנות הקיימות
(:
מתן צו
הנהלת עזבון
,
חלוקת עזבון
,
מתן הוראות בקשר לניהול עז
בון או לניהול רכושו של קטין או פסול
, דין
התנגדות למתן צו ירושה
,
צו קיום צוואה
,
צו להנהלת עזבון או צו לחלוקת העזבון
.
כל אלה
נדונים אצל רשם הירושה או בבית המשפט לענייני משפחה וחלים עליהם הוראות תקנות בית
המשפט לעניני משפחה
)
אגרות
, (
התשנ
"ו -
1995
,
תקנות הירושה
)
אגרות בתי הדין הדתיים
, (
התשנ
"ט -
1999
או
תקנות הירושה
)
אגרות הרשם לעניני ירושה
, (
התשנ
"ח -
1998
.
לפסקה
)15
(
– מוצע לבטל את הפטור שקיים היום בתקנות להליך בדרך של טען ביניים
.
מדובר
בהליך ככל הליך
,
בו נדרשת פסיקת בית משפט
,
ואין כל הצדקה עניינית לפטור אותו מתשלום
אגרה
,
לפי מהות הענין או מיהות בעל הדין
.
בוטלה הכללתה של עתירת אסירים במסגרת תקנה זו
.
האגרה בעד עתירת אסירים היא אגרה
בסכום קבוע ונמוך
,
כמפורט בתוספת
.
ככל שמדובר בעתירה של אסיר או עציר
,
שאינה נובעת
ממעמדו זה ושאינה נוגעת לתנאי המאסר
/
מעצר או שחרור ממנו
,
הרי
שתיגבה אגרה כמו כל בעל
דין אחר
.
תקנת משנה 3)( ב
לתקנות הקיימות בוטלה
.
העניינים המנויים בה נדונים בפני בית המשפט לענייני
משפחה
,
וחלות תקנות בית המשפט לענייני משפחה
)
אגרות
, (
התשנ
"ו-
1995
.
לתקנה4 – תיקון זה
ש ,
בא בעקבו
ת תיקון מס
' 24 לחוק ההוצאה לפוע
, ל
פורסם ביו
ם 30.12.2004
בקובץ התקנות6537
,בעמ
' 276
.
]
תקנה4 לתקנות הקיימות בוטלה
,
כאמור
,
משנקבע העקרון הבסיסי של תשלום אגרה בתקנה 2
לנוסח המוצע
[.
לתקנה 5 –
מוצע להרחיב את תחולת התקנה ולהחילה גם על מי שמגיש תביעה בשל נזקי גוף
מכוח עילה חוזית
.
מלכתחילה
,
מטרת התקנה הית
ה להקל על מי שניזוק נזק גוף ולאפשר לו
להביא את עניינו לבית המשפט תוך תשלום אגרה מופחתת
.
במצב הנוכחי
,
מי שניזוק נזק גוף
ועילתו היא חוזית
)
לפי חוזה ביטוח
,
למשל
, (
תביעתו נחשבת כספית והוא אינו נהנה מההקלה
הקבועה בתקנה
.
מוצע
,
אפוא
,
להרחיב את
ה
תקנה כך שתחול גם ב
כל
עילה
שאינה נזיקית
.
זאת
,
מתוך רצון להקל על הניזוק את הגישה לבתי המשפט
.
תיקון זה נדרש לאור העמדות שנקבעו
בפס
ד "
א " בע3805/98
שמואל רם
,
שחר פיאמנטה
,
א " רע3314/95
מגן דוד אדום
לישראל נ
'
היועץ המשפטי
לממשלה ואח
, '
תק-
על95
)3( ,
897
;. א. ת1812/01
) א " בש4470/02
(
שמיאן משה
' נ
הדר חברה לביטוח בע
"מ.
ההגדרה החדשה הכוללת תביעה בשל נזקי גוף לפי כל עילה מייתרת
את סוגי התביעות שהיו מנויות בהגדרה הקודמת
,
קרי
,
תביעה לשיפוי או לפיצוי על תשלום
פנסיה
,
תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף
ו ,
תביעה לפי חוק פיצויי
ם
לנפגעי תאונות דר
ים כ
,
התשל
"ה-
1975
.
תוצאת ההגדרה החדשה היא שכל מי שניזוק בנזקי גוף או
מי שרשאי להגיש תביעה בשל נזקי גוף אף אם אינו הניזוק הישיר
)
כגון
,
חברות ביטוח
(
ייכנס בגדר
המנגנון של תקנה זו
.
ההוראות בדבר החזר אגרה בשל סיום מוקדם של ההליכים יחולו בהתאמה
על תביעות נזקי גוף
ומוצע לשלבן במסגרת התקנה באופן מפורש
.
להסבר מפורט ראה דברי ההסבר לתקנה 6 להלן
.
בתקנה 5 נקבע מנגנון שונה הסוטה מהעקרון הכללי שבתקנות
,
ולפיו מביא ההליך נושא בתשלום
האגרה
,
והקביעה מי מבעלי הדין נושא בתשלום האגרה נגזרת מתוצאת ההליך
.
לפיכך
,
כאשר
מביא ההליך חוזר בו מן ההליך
,
אין הצדקה להטיל את האגרה על הנתבע
,
בשונה מסיום הסכסוך
בפשרה
,
בוררות או גישור
.
לתקנת משנה
– ( ד)
סעיף 77
לחוק בתי המשפט קובע כי תביעה אזרחית הנגררת להרשעה בפלילים
תוגש לאותו בית משפט שבו התנהל ההליך הפלילי
,
אף אם סכום התביעה
האזרחית אינו בסמכות
בית המשפט הדן בתביעה האזרחית
.
בתביעות נזקי גוף גובה האגרה נקבע בהתאם לערכאה בה
הוגשה התביעה
.
מוצע להסדיר כי בתביעת נזקי גוף הנגררת להרשעה בפלילים
,
המוגשת לבית
המשפט המחוזי
,
על אף ש
ייתכן שהסמכות הענינית לדון בה אילולא הוראת סעיף 77 היתה
ל
בית
משפט השלום
,
תשולם האגרה בגובה שהיה משולם אילו היתה מוגשת התביעה לבית משפט
השלום
.
]
תקנה 7 לתקנות דהיום בוטלה
,
לאור תחולת חוק בית המשפט לענייני משפחה ותקנות האגרות
מכוחו על תביעות מזונות
.[
לתקנה 6 –
תקנה זו מבוססת על תקנה8 לתקנות הקיימות
.
לגבי מועד תש
לום המחצית השנייה
,
מוצע לקבוע כי
הוא יהיה עשרים
ימים לפני המועד שנקבע לראשונה לישיבת ההוכחות הראשונה
,
כדי
שאם האגרה לא תשולם במועד יהיה למזכירות בית המשפט די זמן לשלוח לחייב בתשלום
האגרה
דרישה ל
תשלום
,
והכל מבלי לשבש את לוח הזמנים
של
בית המשפט
.
מוצע לבטל א
ת הוראת תקנת משנה 8)( ב
לתקנות הקיימות
,
לאור ההוראות הקבועות בתקנה 2
,
אשר חלות באופן כללי על אי תשלום אגרה
,
כולה או חלקה
.
מוצע לתקן את מבנה התקנה
,
באופן שהשבת האגרה תיקבע בהתאם לכללים אחידים
,
הנובעים
מהשלב שבו הסתיים ההליך
,
תוך הותרת מרחב שיקול דעת לבית המש
פט
.
בתוך כך
,
מוצע לבטל
את שיקול הדעת
האבסולוטי
הנתון כיום לבית המשפט להורות על השבת אגרה בחלק מן
המקרים
)
בוררות וגישור
בשונה מפשרה
.(
ההחזר האגרה יתבצע
,
אפוא
,
על פי העקרונות הבאים
:
כאשר ההליך מסתיים בפשרה
,
במחיקה
או ביטול מצד המגיש
,
בהעברה לבוררות או בהסדר
גישור לפני שהחל דיון
,
יוחזר
"
אוטומטית
"
סכום המחצית הראשונה
,
וממילא לא קמה חובה לשלם את סכום המחצית השנייה
.
כאשר
מסתיים ההליך באחת מן הדרכים הללו לאחר שהחל הדיון
,
אזי לבית המשפט נתון שיקול דעת
לגבי החזר המחצית השנייה בלבד
,
כולה או חלקה
.
שיקול דעתו של בית המ
שפט מודרך בתקנה
לבחון הן את התנהלות הצדדים
,
והן את השלב שבו מצוי ההליך ואת מורכבותו
,
כשיקולים
המשליכים על היקף השירות שניתן על ידי בית המשפט ואשר יש בהם כדי להשפיע על סכום
האגרה
.
יודגש
,
כאשר מדובר בהפנייה של סכסוך להליך גישור
,
מוצע לאפשר השבת אגרה בתנאי
ש
התקיימו שני תנאים מצטברים
.
האחד
,
ההעברה להליך הגישור נעשתה
בטרם החל הדיון
;
השני
,
כי ההליך אמנם הסתיים בהסדר גישור
.
מדובר בסכום הנקוב בתוספת במועד החזרת האגרה
.
באשר לסכום שיש לנכות מהחזר האגרה בשלב שלפני תחילת הדיון
–
חישוב הסכום להחזר ייעשה
כדלקמן
:
למלוא
סכום האגרה ששולם
)
המחצית הראשונה
(
יתווספו הפרשי הצמדה ומסכום זה
ינוכה הסכום הנקוב במועד ההחזר בתוספת
.
כאשר בית המשפט מורה על החזר אגרה בשלב
שלאחר תחילת הדיון
,
הרי שהוא יוחזר ללא ניכוי
)
בכפוף לסמכותו של בית המשפט להורות על
החזר חלקי בלבד
(.
לתקנה 7 – הכלל הו
א שבקשה לסעד זמני נלווית לתביעה העיקרית
.
יחד עם זאת
,
תקנות סדר
הדין האזרחי מאפשרות כחריג להגיש בקשה לסעד זמני עובר להגשת התביעה העיקרית
,
ובלבד
שתוקפו של הצו יהיה מותנה בהגשת התובענה בתוך שבעה ימים ממועד מתן הצו
.
האפשרות
האחרונה
,
מאפשרת לתובע לממש מראש חלק
מהסעד הנתבע
,
בטרם הוגשה התביעה
,
מטעמים
מיוחדים
,
אך נראה שאין זה מוצדק ליתן לאותו בעל הדין יתרון נוסף
,
בכך שגם תשלום האגרה
בעד ההליך יידחה עד להבאת כתב התביעה לבית המשפט
.
מוצע לקבוע
,
אפוא
,
כי תשולם עם
הבאת ההליך האגרה עבור התביעה העיקרית
,
וכן תתווסף לה אגרה
בעד בקשה לסעד זמני
.
לתקנה 8 – סוגיית התביעה נגזרת
,
המוסדרת בסעיפים 194-206 לחוק החברות
,
התשנ
"ט-
1999
,
נועדה להסדיר את הבעיה המתעוררת כאשר מופרת זכות השייכת לחברה
,
והאורגנים המוסמכים
שלה אינם יכולים או שאין הם רוצים למצות את ההליכים כנגד המפר
.
במצב דברים
זה
,
קובע
חוק החברות
,
בכפוף לתנאים המפורטים שם
,
כי יש להעביר את הסמכות להגשת התביעה של
החברה אל בעל מניות או דירקטור בה
. "
ואולם
,
הואיל והזכות המשמשת נשוא לתביעה הנגזרת
היא זכותה של החברה
,
וכל סעד הנפסק בהליך ייפסק לטובתה של החברה כולה
,
יש לראות את
החברה כתו
בעת
..." )
דברי ההסבר לחוק החברות
,
ח " הצ2432
,התשנ
, ו"
עמ
' 1
,
74
.(
הקניית
סמכות התביעה שיש לאורגנים של החברה לבעל מניות בה
,
מעוררת מספר בעיות
.
בעל המניות לא
נבחר על ידי החברה לייצגה ותביעתו עשויה להיות קנטרנית או סחטנית ולפגוע בטובת החברה
.
אשר על כן
,
קבע המחו
קק כי תביעה נגזרת טעונה אישור בית המשפט
,
ואולם מרגע שאושרה
התביעה כנגזרת
,
הרי שזוהי תביעה של החברה
.
על מנת לייעל את הדיון בהליך
,
לא נדרש להגיש
בקשה נפרדת לאישור התביעה כנגזרת
,
אלא שהדיון בתביעה הוא דו שלבי
:
ראשית
,
ידון בית
המשפט באישור התביעה כנגזרת
,
ושנית
,
ידון בתביעה גופה
.
לאור נוסח סעיף 199 לחוק החברות
,
הדן בתשלום אגרה בתביעה נגזרת
,
התעוררו מחלוקות פרשניות בפסיקה באשר ליחס בין חוק
החברות לבין תקנות האגרות
,
ובפרט
,
בשאלת מועד התשלום במקרה זה
–
אם בשלב הראשון
,
בעת הבאת ההליך לבית המשפט
,
או שמא רק בשלב השני
,
לאחר אישור התביעה כנגזרת
א " רע )
1470/97
. צ.א.י
השקעות
ונכסים בע
"
מ ואח
' נ '
יעקב
זלינגר
ואח
, '
תק-
על97
)2(
,
550
;א " בש
( א"ת)11745/00
שטרית שמעון ואח
' נ '
אריסון השקעות בע
"
מ ואח
, '
תק-
מח2002
)3( ,
96
;א " בש
י)-( ם5044/04
אהוד שור נ
'
ארז טכנולוגיה פורנזית בע
"
מ ואח
, '
החלטה מיום 3.12.2004
;א " בש
8380/05
,. א.ת1267/03
) ( א"ת
שלמה בורכוב ואח
' נ '
להבה חתמים בע
"
מ ואח
, '
החלטה מיום
22.5.2005
.(התפיסה בהקשר זה של אגרות
,
היא כי הטלת אגרה בסכום גבוה על התובע עשויה
להרתיעו מלהגיש את התובענה הייצוגית ולכן יש להסיר מכשולים פרוצדורל
יים הניצבים בדרכו
ומקשים על שימוש בכלי התביעה הנגזרת
,
אשר חוק החברות מכיר בחשיבותו הרבה ומעודד אותו
' א)
חביב-סגל
,
מי יזעק את זעקתה של החברה
?
מחסום ה
"
אגרה
"
בתביעה הנגזרת
,
נבו הוצאה
לאור בע
(. מ"
אשר על כן
,
מוצע לקבוע כי עם הבאת ההליך יישא מגיש התביעה בתשלום ה
אגרה
בסכום קבוע
,
ולאחר אישור התביעה כנגזרת תחול חובת יתרת התשלום על החברה
,
ויחולו
ההוראות הנוגעות לתשלום אגרה בתביעה לסכום קצוב
.
בהתאם לתקנה 2
,בית המשפט לא ייזקק להליך אם לא שולמה בו אגרה
.
כדי להימנע ממצב שבו
החברה
–
שמצויה בניגוד עניינים ואינה מעוניינת
בקיום ההליך
–
תביא להפסקתו של ההליך בכך
שלא תשלם את האגרה
,
מוצע לתקן את חוק החברות ולומר במפורש
,
כי בית המשפט ייזקק
להליך אף אם לא שולמה בו האגרה
.
אם אמנם לא תשולם האגרה
,
ניתן יהיה לפעול בהוצאה
לפועל
)
בהתאם להוראות תקנה 9 המוצעת
(
או על פי הוראות חוק המרכז
לגביית קנסות
,
אגרות
והוצאות
,
התשנ
"ה-
1995
,כדי לגבות אותה
.
בדומה לתקנה 5
,שם נקבע מועד מאוחר להגשת בקשה לפטור מתשלום אגרה
,
בשל כך שזהות
המשלם עוד לא ידועה עם הבאת ההליך
,
גם כאן מוצע לסטות מן הכלל לפיו יש להגיש בקשת
לפטור מאגרה עם הבאת ההליך
,
ולקבוע כי החבר
ה תהיה רשאית להגיש בקשת פטור עם המועד
שבו אושרה התביעה כנגזרת
,
ולמעשה
,
קם החיוב של החברה
.
לתקנה 9 –
אין שינוי
מהותי
ביחס לתקנות הקיימות
)
מבוסס על תקנה 10 לתקנות דהיום
.(
לתקנה 10
–
התקנה מבוססת על תקנה11 הקיימת היום
.
שני שינויים מוצעים
:
האחד
,
שינוי
המונח
"
פסק דין
"ל "
החלטה
, "
מהטעם שהמונח החלטה הוא כללי
,
וכולל גם פסק דין
.
לגופו של
עניין
,
מוצע להסמיך את בית המשפט להפעיל את התקנה בכל שלב של ההליך
,
ולא רק במסגרת
פסק הדין הסופי
;
השינוי השני
,
קביעת
"
תקרת
"
סכום לאגרה הנוספת
,
מהטעם שישנם עניינים
הפטורים מאגרה
,
ולכן
על פי התקנות במתכונתן הנוכחית אין סכום מקסימום שניתן לגזור לצורך
הפעלת הסנקציה
.
מוצע
,
אפוא
,
לקבוע בתוספת סכום מיוחד לתקנה זו
.
לתקנה 11
–
מקום שהתובע מבקש להגדיל את סכום תביעתו
,
יש לחייבו בתשלום האגרה לפי
סכום התביעה המוגדל
.
זאת
,
כדי למנוע הגשת תביעות בסכו
ם נמוך לצורך חישוב אגרה בסכום
נמוך בלבד והגדלתו מייד לאחר מכן
.
באותו אופן
יש לנהוג כאשר מומר הסעד הנתבע
לסעד
הכרוך
בתשלום אגרה בסכום גבוה יותר
.
כן
מוצע לעגן בתקנות את הכלל שאושר בפסיקת בית המשפט
העליון ברע
א "2623/02
סיס עיצוב ריהוט ציבורי בע
"
מ נ
'
בזק
,
תקדי
ן עליון 2002
)4( ,
1004
,
ולפיו
האגרה נקבעת עם הבאת ההליך
,
ואין בתיקון סכום התביעה על ידי הפחתתו ולא כלום עם ענין
הפחתת האגרות ואין הוא משפיע עליו
.
הטעם המהותי לכך נעוץ ברצון למנוע מניפולציות בהגשת
תובענות כספיות מופרזות
,
כדי להטיל אימה על הצד שכנגד
,
תובענות
שסכומן יקטן אך לקראת
שלב ההוכחות
.
התקנה
מאמצת את אשר קבוע היום ב
תקנה 3)ל ( ב
תקנות בתי משפט לעניינים
מינהליים
)
אגרות
, (
התשס
"א -
2001
.
לתקנה12
–
התקנה מתבססת על תקנה12א לתקנות הקיימות
.
הוראות
ה
תקנות
,
הבאות לעודד
בעלי דין לסיים את הסכסוך נשוא ההליך בשלבים מוקד
מים על ידי החזר האגרה בהתאם לשלב
שבו הסתיים ההליך
,
אינן חלות על אגרת פרוטוקו
. ל
אגרת פרוטוקול משולמת במלואה עם הבאת
ההליך
,
ואינה מוחזרת
.
לתקנה 13
–
התקנה מבוססת על תקנה12 לתקנות דהיום
,
כפי שתוקנה ביום 28.12.2004
ופורסמה ביום30.12.2004 בק
ת "6357
,בעמ
' 276
. מובהר
,
כי סכומי האגרה יותאמו לעלייה
בשיעור המדד
,
אך לא לירידה בו
.
]
תקנה 15א לתקנות דהיום נמחקה
.
תקנה זו הוספה בשנת 1996
.
מטרתה אז היתה לאפשר
ל
תובעים
)
בעיקר בנקים
(
אשר תביעותיהם נגד מושבים הועברו למשקם על פי חוק ההסדרים
במגזר החקלאי המשפחתי
,
התשנ
"ב-
1992
,ל
קבל בחזרה את האגרה ששולמה בעד אותן תביעות
.
אין עוד הצדקה להותיר על כנה
תקנה
, זו
אשר מטבעה היתה בעלת אופי זמני
,
ואשר ההליכים
הרלבנטיים לה הסתיימו ברובם
.[
לתקנה 14
–
התקנה חוזרת על
תקנה 9 הקיימת
.
בהתייחס לדברי בית המשפט בע
א "10537/03
מדינת ישראל נ
יש ' -גד תעש
יות לתשתית
)1993
(, מ" בע
מיום 6.9.04
:
גביית אגרה באמצעות
המרכז לגביית קנסות באה כאמצעי נוסף על תקנה זו
,
או על כל הוראה אחרת בחיקוק אחר בדבר
גביית חובות
,
כאמור בסעיף 3)( ה
לחוק המרכז לגביית קנסות
.
משכך
,
אין התנגשות בין תקנה זו
לבין הוראות חוק המרכז
לגביית קנו
, ת
אגרות והוצאות
,
והגם שבדרך כלל נעשה שימוש במנגנון
הקבוע שם
,
מוצע להותיר תקנה זו
על כנה
.
לתקנה 15
– עד כה
,
התקנות לא הסדירו במפורש תשלום המחצית הראשונה של האגרה בתוספת
הפרשי הצמדה במקרה בו המחצית הראשונה לא שולמה במועד
או בכלל
,
במקרה של איחור
.
התוצאה היתה
מתן יתרון לא מוצדק ל
"
סרבני תשלום
"
לעומת בעלי דין שנהגו על פי התקנות
ושילמו את האגרה במועד
.
מצב זה נותן תמריץ שלילי לתשלום האגרה במועד
.
לפיכך
,
מוצע
ל
הבהיר את החובה של
בעל דין שמאחר בתשלום האגרה ב
תשלום
תוספת הפרשי הצמדה
.
לתקנה 16
–
התקנה מבוססת על תקנה13 ד
היום
.
בתקנת משנה
( א)
נוצרה לפעמים סתירה בין
הדרישה של
"
בעת שמוטל עליו לשלם אגרה
"
ובין הדרישה של צירוף הבקשה ל
"
כתב העיקרי
, "
שהוא כשלעצמו מונח עמום
.
אי לכך
,
מובהר
,
כי הכלל הוא שבקשה לפטור מאגרה בתובענה
המוגשת לבית המשפט יש להגיש עם הבאת התובענה
. "
תובענה
"
מוג
דרת בתקנה 1
ככוללת גם
בקשות
,
ולפיכך תקנה 13 חלה אף על בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין בקש
ה.
המלים
"
בגין
אותה תובענה
"
יבטיחו כי הבקשה לפטור מאגרה תוגש עם הבאת ההליך שלגביו מתבקש הפטור
–
בין אם ההליך העיקרי ובין אם הליכי ביניים המתנהלים במסגרת ההליך העיקרי
–
ולג
ביו היא
תידון
.
תקנת משנה
( ב)
חורגת מן הכלל האמור לצורך תביעת נזקי גוף
,
שכן
,
חרף העובדה שחוב האגרה
קם עם הבאת ההליך
,
הרי שזהות הנושא בנטל החוב מתבררת בשלב מאוחר יותר של ההליך
.
מוצע להבהיר
,
אפוא
,
כי המועד להגשת בקשה לפטור מתשלום אגרה הוא מועד הבאת ההליך
נשו
א הבקשה
לבית המשפט לראשונה
,
אלא אם כן
מדובר בתביעת נזקי גוף
,
שאז
מבקש הפטור
רשאי
להגיש את הבקשה לפטור מאגרה בתוך 7 ימים מהמועד שהוטל עליו החיוב בתשלום אגרה
,
או בתביעה נגזרת
,
שאז החברה רשאית להגיש את הבקשה לפטור מאגרה בתוך 7
ימים מהמועד
שהוטל עליה החיוב
– י קר ,
מועד אישור התביעה כנגזרת
.
תקנת משנה
( ג)
מבוססת על תקנת משנה 13
)( ב
דהיום
.
הנושא של תעודה של הלשכה לסיוע
משפטי נקבע כמצדיק פטור מוחלט לבעל הדין
,
והועבר לתקנה 22
)8
(
המוצעת
' ר)
דברי הסבר
להלן
(.
פסקה
)2
(
לתקנת משנה
( ב)
דהיום הושמטה
,
לאור כך שהסמכות שהיא מענ
יקה נבלעת
ממילא בסמכות הכללית ליתן פטור חלקי
,
וכן מהסיבה שהתקנות החדשות אינן מחייבות
בתשלום אגרה בגין כל סעד וסעד
' ר)
תקנה 2
.(לדרישה ש
"
ההליך מגלה עילה
א "ע ' ר " 8974/04
פלוני נ
'
פלונית
,
החלטה מיום 18.1.2005
.
תקנת משנה
( ד)
מונה עניינים שיש בהם כדי להוות ראיה
לכאורה לחוסר יכולת כלכלית של
המבקש פטור
.
הניסיון מלמד
,
כי בית המשפט נעתר
,
על פי רוב
,
לבקשות לפטור המוגשות על ידי
מי
שמתקיימים לגביו התנאים בפסקאות
)3( -)1(
.הדבר נובע מכך ששינויים
,
ובפרט שיפורים
במצב הכלכלי
,
אינם מתרחשים בדרך כלל באופן מיידי
,
אלא לאחר תקופ
ת זמן
,
ולכן יש בידי
בדיקות קודמות שנעשו על ידי גופים בלתי תלויים כדי להוות אינדיקציה של ממש לחוסר יכולת
כלכלית המצדיק פטור מתשלום אגרה
,
וכן כשדי להביא לחיסכון משאבים הכרוכים בבדיקה
חוזרת
.
תקנת משנה
– ( ה)
לכאורה
,
האמור בתקנת משנה זו נובע מן הדין הכללי
,
ולפי
, ו
משהובא ענין בפני
בית המשפט
,
בית המשפט רשאי להזמין את הצדדים ולחקור אותם
,
אך בהקשר של אגרות בית
המשפט
,
בעל הדין הנכון והעיקרי הוא המדינה
,
אשר תישא בעלות ההליך אם בסופו של דבר יינתן
פטור מתשלום אגרה
,
וזאת גם כאשר המדינה איננה בעל הדין בהליך גופו
.
לכן נדרש
ת אמירה
מפורשת לפיה בית המשפט יהא רשאי לשמוע גם את עמדת הצדדים
.
יחד עם זאת
,
האמירה לפיה
בית המשפט יהיה
"
לחקור אותם
"
מיותרת
.
כמו כן
,
יש לבטל את הסמכות לצוות על
"
פטור
אם
דרך כלל ואם עד גמר החקירה הנוספת
".
לא ברור מהי אותה
"
חקירה נוספת
, "
ואין זה ראוי ליתן
לבע
ל דין פטור על דרך הכלל
.
מוצע
,
בנוסף
,
להשמיט את הדיבור המתנה
,
לפיו
"
היה המשיב היועץ
המשפטי לממשלה או בא כוחו
".
לתקנת משנה
– ( ו)
תקנת המשנה מבוססת על תקנת משנה
( ד)
דהיום
.
הניסיון מראה
,
כי לעתים
בית המשפט נאלץ לפטור מתשלום אגרה רק משום שאין באפשרותו של בעל הד
ין לשאת בתשלום
חד פעמי ובתוך זמן קצר
,
קרי חודשיים
.
מוצע
,
אפוא
,
לקבוע כי בית המשפט יהא רשאי לאפשר
פריסת התשלומים
,
וזאת על פני זמן רב יותר של שישה חדשים
.
התקנה משלבת את הסמכות
הנתונה כיום
,
על פי תקנה 13
) (. ו
ממועד הגשת הבקשה לפטור
)
החופף
,
בדרך כלל
,
למועד התש
לום הבסיסי
(
חולפת תקופה עד
להכרעת בית המשפט וכן עד למועד התשלום בפועל
,
כפי שנקבע על ידי בית המשפט
.
לגבי חלק
האגרה שהמבקש לא הופטר מתשלומו
,
ועל מנת לשמור על ערכו של הסכום
,
מוצע להורות על
תשלום בתוספת הפרשי הצמדה
.
כל זאת
,
בכפוף לשיקול הדעת של בית המשפט לחרוג
גם מחובה
. זו
תקנת משנה
( ז)
המוצעת מבוססת על תקנת משנה
( ה)
דהיום
.
מוצע לנסח את תקנת
ה
משנה
באופן
בהיר יותר
.
בעל דין שקיבל פטור חלקי מאגרה רשאי לפעול באחת משתי דרכים
: )1
(
לשלם את
החלק שלגביו לא קיבל פטור תוך התקופה שנקבעה ובתנאים שנקבעו על ידי בית המשפט לפי
תקנת משנה
) ; (ד)2
(
לתקן את כתב התביעה כך שיתאים כולו או חלקו לסכום האגרה שלגביו ניתן
פטור
,
ובאופן זה לא יהיה על בעל הדין לשלם כלל אגרה
,
או שיהא עליו לשלם סכום אגרה מופחת
.
תקנות משנה 13
)ו ( ו-
13
)( ז
דהיום בוטלו
,
לאור שילובן במסגרת הסנקציה הכללית הקבועה בתקנה
2
המוצעת ותקנת משנה16
)( ו
לעיל
.
תקנת משנה
( ח)
המוצעת מבוססת על תקנת משנה 13
)( ח
דהיום
.
מוצע להבהיר
,
כי פטור מתשלום
אגרה בהליך מסוים בפני ערכאה מסוימת אכן גורר פטור מתשלום כל אגרה נוספת לפי תקנות
אלה באותו הליך ובאותה ערכאה
.
יודגש
,
כי מטרת ההוראה ה
יא
שלא לה
עמיס על מקבל הפטור
על ידי חיובו בהגשת בקשות לפטור נוספות בגין כל הליך ביניים הכרוך בהליך העיקרי
,
שלגביו
כבר נבחנה בקשתו לפטור וממילא יכולתו הכלכלית
.
יודגש
,
אין משמעו של מתן הפטור מתשלום
אגרה פטור מכל תשלום נוסף שבו חייב בעל דין באותו הליך ושאינו אגרה
,
למשל
הפקדת ערובה
.
כמו כן
,
לא יהיה בעל הדין פטור מתשלום אגרה בהליך בערכאה אחרת
,
אף אם מדובר בהליך
קשור
,
כגון ערעור
.
עוד יובהר כי הפטור הראשוני שעליו מדובר בתקנת משנה זו מתייחס לא רק
להליך העיקרי אלא גם לבקשות ביניים
.
אותו בעל דין
,
אם כן
,
לא יוכל להסתמך על תקנת
משנה
( ח)
על מנת שלא לשלם את האגרה בגין הליך נוסף כגון ערעור
,
אך הוא יוכל להסתמך על מתן
הפטור בבקשה נוספת לפטור מאגרה בגין הליך הערעור
,
לפי תקנה 16
)ד()1(.
תקנת משנה
( ט)
מבוססת על תקנת משנה
( ט)
דהיום
.
לפי התקנה
,
במקרה שבו
,
לדוגמא
,
התובע
קיבל פטור
וזכה בתביעת
, ו
רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע בתשלום האגרה החלה על ההליך
.
מוצע להגביל א
ת סכום האגרה שבו יחויב הנתבע לסכום
שנפסקו בפועל על ידי בית המשפט
,
ולא
לפי כתב התביעה כפי שנוסח על ידי התובע שקיבל פטור מתשלום אגרה
.
הרעיון העומד בבסיס
הצעה זו הוא
לצמצם את הסיכון שאל
יו נחשף הנתבע על ידי התובע שמפריז בתביעתו
,
מבלי
שיחו
יב בתשלום האגרה בהתאם
.
]
תקנה 16 לתקנות הקיימות בוטלה
.
ההוראה הרלבנטית לעתירת אסיר או עציר מוסדרת בתקנה
17 לתקנות הקיימות
,
שהפכה לתקנה 19 בנוסח החדש
,
ובתוספת
.[
לתקנה 17
–
אין שינוי ביחס לתקנה14 דהיום
.
לתק
נה 18
– מוצע להבהיר
,
כי גם על הליכים בבית המשפט העליון
,
וגם ובעתירות מנהליות
וערעורים מינהליים ובערעורים באופן כללי
,
יחולו ההוראות הנוגעות להחזר אגרה
,
אם ההליך בא
על סיומו בדרך של פשרה
,
העברה לבוררות או הסדר גישור
' ר .
החלטת כב
'
הרשם י
'
מרזל מיום
12.1.2005 בבג
צ "6490/04
נאדר מוחמד עלי צביח ואח
' נ '
מפקד כוחות צה
"
ל בגדה המערבית
.
ההגבלה המתייחסת לשלב ה
"
דיון
"
לא תחול במקרים אלה
.
לתקנה 19
–
אין שינוי ביחס לתקנה17 הקיימת
.
לתקנה 20
–
מוצע להבהיר
את הכלל
,
לפיו
החזר אגרה ילווה בתוספת הפרשי הצמדה בלבד
.
המקרה היחיד ב
ו תשולם אגרה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית הוא בתביעות נזקי גוף
,
לפי תקנה
5.
]
תקנה21 לתקנות דהיום נמחקה
ה .
תקנה
מיותר
ת
ולא נכו
, נה
לאור צו מס בולים
)
תשלום אגרות
בבולים
, (
התשל
"ט -
1979
ותקנות מס בולים
)
סכום מרבי של אגרה שניתן לשלמה בבולים
, (
התשמ
"ד -
1984
,המאפשרים ת
שלום אגרות בבולים דביקים לפי תקנות בית משפט
)
אגרות
(
עד
סכום של 239
₪
.[
לתקנה21
–
התקנה חוזרת על תקנה18 לתקנות הקיימות
,
בתוספת לתקנת משנה
, (ב)
המבהירה
,
כי הפטור הקבוע בה עבור
"
הערעור השני
"
נועד למנוע תשלום כפול של אגרה בעד אותו הליך
,
ולכן
אין מדובר בפטור
מוחלט
,
אלא שהוא כפוף לכך ששולמה אגרה בעד
"
הערעור הראשון
"
שהוגש
.
ראה ע
א "12040/04
אהרון
סולומון אהרון נ
'
ברוך אבוקרט
, ד" עו ,
החלטה מיום 20.2.2005
.
לתקנה22
–
התקנה מבוססת על תקנה19 לתקנות דהיום
.
התוספת היחידה לתקנה זו היא פסקה
)7( ,שעניינה בעל דין המיוצג על
ידי הלשכה לסיוע משפטי
.
במסגרת תיקון זה
,
מוצע לקבוע
,
מחד
גיסא
,
כי בעל דין המיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי יופטר באופן אוטומטי מתשלום האגרה
.
הטעם לכך הוא כי יכולתו הכלכלית של אותו בעל דין נבחנה כבר על ידי הלשכה לסיוע משפטי
,
ולכן מתייתרת בחינה נוספת על ידי ב
ית המשפט
.
במקביל
,
מוצע לבטל את האפשרות
שהיתה
קבועה בתקנת משנה 13
)( ב
להציג תעודה של הלשכה לסיוע משפטי כראיה לכאורה לחוסר יכולת
כלכלית של המבקש
,
וזאת כדי למנוע את המקרים בהם בעל דין שאינו מיוצג על ידי לשכת הסיוע
יפנה ללשכה אך ורק לשם קבלת התעודה והצגתה כראיה
בבית המשפט
.
תיקון זה ימנע כפילות
בבדיקות הכלכליות ויביא לחסכון הן במשאב השיפוטי והן בקרב גורמי הפרקליטות והלשכה
לסיוע משפטי
' ר .
החלטה מיום 22.2.2004 בבש
א "17034/03
שרה חמאווי נ
'
אלגרה מנדלאווי
)
דינים מחוזי
,
כרך לד
)3(
769
(
,שם נקבע בזו הלשון
: "
אינני רואה צ
ורך בשתי מערכות שונות
שתחקורנה ותבדוקנה את יכולתו של האזרח
:
האחת בשאלת יכולתו לשאת באגרת משפט
בסכומים נמוכים באופן יחסי והאחרת בשאלת יכולתו לשלם בעבור ייצוג משפטי
.
החקירה
והדרישה פעם אחר פעם של אלה מאיתנו שגורלם המר עמם
,
שמטרתן לברר אם יוכלו לגרד
בתחתית קו
פתם וקופת בני משפחתם ולמצוא בה מעט שקלים כדי לשלם את האגרה
,
מביאה
בכנפיה פגיעה בכבודם
;
ספק בעיני אם הפגיעה מידתית וראויה וככל הנראה
,
היא מיותרת
.
משקבעה המדינה על ידי רשות פלונית או אלמונית
,
שאדם זכאי בשל מצבו הכלכלי לסיוע משפטי
,
ובודאי כאשר מצאה שיש לו זכו
ת לקבל ייצוג משפטי מטעמה
,
יש להניח שאין הוא מסוגל לשאת
באגרת המשפט
".
]
תקנה 19
)5
(לתקנות הקיימות בוטלה
.
מסתבר
,
כי לא קיימת הצדקה למתן פטור מאגרה דווקא
לרשויות מקומיות
,
ולא נקבעו אמות מידה ברורות להפעלת הסמכות על ידי שרי המשפטים
והפנים
.
ממילא לא נעשה
שימוש
ב
סמכות
זו
בשנים האחרונות
.[
לתקנה23
–
פסקאות
)1( ,)9( ,)
10
( ,)
12
( ,)
13
( ,)
14
( ,)
15
( ,)
17
(ו-)
20
(
לנוסח המוצע זהות לפסקאות
)1( ,)9( ,)
10
( ,)
12
( ,)
13
( ,)
13) , (א14
( ,)
17
(ו-)
23
(לתקנות הקיימות
,
בהתאמה
.
בתקנות בית משפט לענייני משפחה
)
אגרות
, (
התשנ
"ו-
1995 נקבע חי
וב באגרה בגין בקשות ביניים
.
הניסיון מלמד
,
כי בחיוב זה יש כדי להרתיע בעלי דין מפני הגשת בקשות סרק
,
המאריכות את
הדיונים
,
ואינן מחויבות לשם בירור הסכסוך שבפני בית המשפט
.
מוצע לאמץ מנגנון
זה ולגבות
תשלום אגרה בגין בקשות ביניים
,
תוך
קביעת
סכומי אגרה
נמוכים
בעד
בקשה
.
על פי התקנות
דהיום
,
כאשר מוגשת בקשה שלא במסגרת הליך עיקרי
)
למשל
,
בקשה לאישור פסק בורר
(
משולמת אגרה
,
אשר סכומה עומד כיום על סך של למעלה מ-
200
₪ בבית משפט השלום
,
ומעל
400
₪ בבית המשפט המחוזי
.
ההצעה ה
יא
להקטין סכום זה
,
ובמקביל לגבות אותו בגין כל סוגי
ה
בקשות
,
למעט חריגים שיפורטו בתקנה
.
כתוצאה מביטול הפטור מתשלום אגרה בעד בקשות
ביניים
,
קם ה
צורך לעדכן את רשימת העניינ
ים הפטורים בכל זאת מתשלום אגרה
.
בנוסף
,
בקשה
לסעד זמני
–
בין אם מוגשת לפני ההליך העיקרי ובין אם במסגרתו
–
תחויב באגרה בסכום גבוה
יותר
.
פסקה
)2( –
בקשה
,
אשר במועד הגשתה לבית המשפט היא מוסכמת על ידי כל בעלי הדין
,
לא
מצריכה
,
על פי רוב
,
דיון בבית המשפט
,
ולכן מוצע לפטור בקשה כזו מתשלום אגרה
,
ובאופן זה
לעודד הסכמות בין בעלי הדין וחסכון בזמן שיפוטי
.
פסקה
)3
(
–
מתבססת על פסקה
)2
(לתקנות הקיימות
,
ומשכללת
אותה
ר .
'
דברי בית המשפט
א " בש ב7812/00
. בי . או
די נ
'
הכשרת הישוב חברה לביטוח
,
תק
-
על2000
)3( ,
2105
" :
כאשר נדחית
בקשת בעל דין לפטור מאגרה מחמת עוניו
,
מקובל לפטרו מאגרת הערעור
,
שאם לא כן יווצר מעגל
שוטה שהמבקש לא יוכל לפרצו בשל מצבו הכלכלי
" )
אף כי ב
נסיבות
אותו ע
נין הוחלט שלא לפטור
מתשלום אגרה בעד הערעור
(.
פסקה
)4
(
–
שכלול של
פסקה
)3
(סיפא
לתקנות הקיימות
.
מוצע לנקוט את המינוח
המדויק
"
החלטה
, "
שכן
לפי תקנות סדר הדין האזרחי
" ,
החלטה
"
כוללת גם
"
פסק דין
".
פסקה
)5
(
–
מבוססת על פסקה
)5
(לתקנות הקיימות
.
הנוסח החדש הנוקט את
המונח
"
החלטה
"
ממצה
.
פסקה
)6
(
–
בשונה מערעור על החלטה בנושא פסלות
,
בעד בקשה לפסילת שופט יש לחייב
בתשלום אגרה
א "ע ' ר . 8743/04
משה בר-נר נ
'
אשר רוט
" עו ,
ד ואח
, '
החלטה מיום 20.12.2004
.
פסקה
)7
(
–
מבוססת על פסקה
)7
(הקיימת
,
בהשמטת המלים
"
שלא כדין
".
מהניסוח הנוכ
חי עולה
כי תנאי לפטור מאגרה הוא שהמאסר הוא שלא כדין
.
לגישתנו
,
שמוצדק לפטור כל בקשה לשחרור
כל עציר או אסיר
,
מבלי להידרש
–
לצורך תשלום האגרה
–
לשאלה אם המאסר או המעצר היה
כדין או שלא כדין
.
פסקה
)8
(
–
מתבססת על פסקה
)8
(לתקנות הקיימות
.
מובהר
,
כי בקשות ביניים
במסגרת הליך של
קובלנה פרטית פטורות מתשלום אגרה
,
על אף שהגשת הקובלנה עצמה
,
כמו גם הגשת ערעור על
פסק דין בקובלנה
,
חייבות באגרה
.
קובלנה פלילית הינה הליך פלילי מסוג מיוחד
,
באשר ההליך
נפתח על ידי גורם אזרחי ומנוהל על ידו
.
ההליכים הפליליים פטורים מאגרה
מן הטעם ש
המדינה
,
א הי
התובעת
, מ
ממנת את ההליך
.
בהליך של קובלנה קיימת החלטה של המדינה שלא להגיש כתב
אישום
,
דהיינו שלא לשאת ב
עלות
הליך
.
כאשר המדינה העבירה לג
ו
רם פרטי את הזכות לנהל
הליך פלילי נגד נאשם
,
הרי שכרוך בכך מימון של ההליך לרבות אגרה של בית משפט
.
יחד עם
זאת
,
היו
ת ועדיין מדובר
בהליך
פלילי
,
נמצא שקביעת האגרה תתייחס אך ורק להליך העיקרי ולא
לבקשות המוגשות במהלכו
.
לגבי הבקשות המוגשות במהלך ההליך
,
מוצע לפטרן מתשלום
האגרה
.
נוסיף
,
כי בקשות ביניים עשויות להיות מוגשות גם על ידי הנקבל
,
שהוא הנאשם בהליך
לכל דבר וענין
.
פסקה
)11
(
–
עודכנה השנה בחוק
שירות הקבע בצבא
-
הגנה לישראל
)
גימלאות
מ , (-
1954 ל-
1985
.
פסקה
)16
(
– מוצע להבהיר
,
כי גם ערעור
או בקשת רשות לערער
בהליכים המנויים בפסקאות
)9
(
) עד14
(יהיו פטורים מאגרה
,
בשל אותו רציונל שעמד בבסיס הפטור מאגרה בערכאה הראשונה
.
מוצע להבהיר ב
מפורש את קיומו של הפטור מערעור בתקנות
)
פסקה 15
,
בשונה מפסקה
)6
((
)א " בש457/01
נחום קרליץ נ
'
פקיד הבחירות לעיריית ב
" פ ,ש"
ד נה
)3( ,
869
(.
פסקה זו מבוססת
על פסקה
)16
(לתקנות הקיימות
.
פסקה
)18
(
– בקשה לפשיטת רגל המוגשת על ידי חייב או לפירוקה של חברה לפי החלטתה
פטורה
מאגרה בהתאם לתקנות הקיימות ולפסקה
)17
(המוצעת
,
שאין בה כל שינוי
.
הרציונל הוא שלחייב
או לחברה
,
המבקשים לפתוח בהליך
,
אין
,
בדרך כלל
,
את הכסף הנדרש לתשלום האגרה
.
הרציונל
האמור למתן הפטור בהליך העיקרי יפה גם כאשר עסקינן בהליכי ביניים
.
באשר לפסקה
)18
( ,
נר
אה
,
כי יש מקום לפטור מפרק של חברה
,
נאמן בהליכי פשיטת רגל או בעל תפקיד בהליכים לפי
סעיף 350
לחוק החברות
מתשלום אגרה בהליכי ביניים
.
לאור כך
שהרציונל של החיוב בתשלום
האגרה בהליכי הביניים הוא מניעת בקשות סרק
,
הרי שחשש זה קטן כ
שמדובר בבעל תפקיד
אובייקטיבי
ש
משמש
כזרועו הארוכה של בית המשפט
.
בנוסף
,
תשלום האגרה
,
ככל שיוטל
,
יתבצע
מקופת פשיטת הרגל ולא מכיסו של הנאמן
,
ועל כן ספק אם תשלום האגרה כשלעצמו ימנע מבעל
התפקיד להגיש בקשות סרק
.
אשר לבקשות המוגשות על ידי נושים
,
בעלי מניות או צדדים
מעוניינים אחרים
–
במקרים רבים
ע ,
קב ריבוי הנושים או בעלי המניות
,
אין להם כל תמריץ
לנקוט בהליכים במסגרת הליכי הפירוק או פשיטת הרגל
.
במקרים אלו ניתן לטעון
,
כי חיוב
באגרה יפחית עוד יותר את התמריץ לנקוט בהליכים
,
שכן תשלום האגרה יכול להתפרש כ
"
כסף
טוב אחרי כסף רע
, "
וזאת גם אם עסקינן בהליכים יעי
לים
,
המקדמים את הליכי הפירוק או
פשיטת הרגל
.
יתר על כן
,
נראה כי
אין מקום לחיוב
באגרה מקום שהליכי הביניים הם
אינהרנטיים להליך העיקרי
,
והדיון בהם הוא כזה שהחוק מעודד
,
ושיש בו כדי לקדם את הדיון
באופן תכליתי
)
למשל
,
בקשה למינוי מפרק או מפרק זמני לפי סעיף 300 לפק
ודת החברות
]
נוסח
חדש
, [
התשמ
"ג-
1983
.(
מאחר שעולה מהאמור לעיל שיש לפטור מתשלום אגרה הליכי ביניים
רבים במסגרת הליכי פירוק או פשיטת רגל
,
מוצע לקבוע פטור מתשלום אגרה לכל הליכי הביניים
בהליכים אלה
.
פסקה
)19
(
–
מבוססת על פסקה
)19(. א
בדומה לחוק למניעת אלימות במשפ
חה
,
אשר הליך לפיו
פטור כבר היום מתשלום אגרה
,
גם החוק למניעת הטרדה מאיימת נועד לעגן את ההגנה על
ביטחונם האישי של פרטים בחברה מפני אלימות ומפני הטרדה
.
ההגנה שהחברה מבקשת להעניק
במסגרתם של חוקים אלה
,
חולשת אף על ההליכים המשפטיים
,
לרבות בדרך של מתן פטור
מתשלום
אגרה
.
הנוסח המוצע
)"
הליך
"(
כללי יותר
,
ומוצע לומר במפורש כי גם ערעור לפי חוקים
אלה יהיו פטורים מאגרה
.
פסקה
)21
(
–
מבוססת על פסקה
)25
(לתקנות הקיימות
.
נשמטה הסיפה
,
שעניינה אגרה בהליכי
ביניים
,
לאור החיוב באגרה בגין הליכים אלה
,
כמוצע בתיקון זה
.
פסקה
)22
(
– בק
שה למתן פסק דין בהעדר הגנה היא בקשה פורמלית
,
והיא אינה מצריכה החלטת
ביניים בהליך
,
אלא אך את מתן פסק הדין
.
כמו כן
,
כאשר נתבע לא הגיש כתב הגנה במועד
,
על
בית משפט
,
לפי תקנה 97 לתקנות סדר הדין האזרחי
,
ליתן פסק דין
,
והוא אינו נזקק כלל לבקשה
מצד התובע
א " רע ' ר)8712/04
דן בן טוב ואח
' נ '
אורות הגליל אחזקות בע
"
מ ואח
, '
החלטה מיום
27.1.2005
.(זהו חיזוק נוסף להצדקה שקיימת לפטור את התובע מתשלום אגרה בסיטואציה זו
.
פסקאות
)23
(ו-)
31
(
– בקשת רשות להתגונן יש לראות
ל ,
תכלית
ה
אגרות
,
כהגשת כתב הגנה
,
שאינה כרוכה בתשלום אגרה
כך .
גם בקשה למחיקת כותרת
,
אשר מהווה טענת הגנה
.
פסקה
)24
(
–
הפטור בגין בקשות אלה עולה בקנה אחד עם אחת המטרות של התקנות
,
והיא
לעודד בעלי דין להעביר סכסוכים לדרכי יישוב אלטרנטיביות
,
מחוץ לכותלי בית המשפט
,
או
לסיים את ההליכים בהסדר פשרה
,
ללא מיצוי ההליך
בבית משפ
.ט
פסקה
)25
(
– מוצע לעגן בתקנות באופן ברור את המצב המשפטי כפי שנפסק ב
נ " בה6857/00
יוליה
רוטה נ
'
מרק נצבטייב ואח
תק ,'
-
על2000
)3( ,
718
.
פסקה
)26
(
–
מבוססת על תקנה3)( ג
לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים
)
אגרות
(.
פסקה
)27
(
– הפטור בגין בקשות ביניים נגזר מהפטור
בגין ההליך העיקרי
.
פסקאות
)28
(
,
)
29
(
,
)
30
(
–
הטעם לפטור נעוץ באופיו האדמיניסטרטיבי של ההליך המוסדר
בתקנות האמורות
.
פסקה
)32
(
– מוצע לפטור הליך זה מתשלום אגרה
,
בשל כך שמוגש על ידי מי שניזוק נזק גוף כסעד
זמני שיאפשר תשלום הוצאותיו הרפואיות והוצאות מחייתו מח
יית בנ
י משפחתו
.
פסקה
)33
(
–
בקשה לצו ביניים במסגרת עתירות לבית המשפט הגבוה לצדק מהוות ברב המכריע
של המקרים חלק אינטגראלי מהסעדים המבוקשים בעתירה
.
אשר ע
, כן ל
מוצע לפטור בקשות
מסוג זה מתשלום אגרה נפר
. דת
מטעמי אחידות
,
מוצע
לפטור בקשות מקבילות המוגשות
במסגרת ע
תירות ל
בית המשפט לעניינים
מינהליים
.
ביטול פסקאות
)3ו ( א-)
22
(
לתקנות הקיימות
–
בקשה להצטרף להליך תלוי ועומד בבית משפט
כנתבע או כמשיב
,
כמו גם בקשה לסעד בדרך טען ביניים
,
אינן שונות מבקשות אחרות הכרוכות
בתשלום אגרה
.
בעל הדין המגיש בקשות מסוג זה
–
חרף ההנחה המו
בלעת שבירורן יביא לחסכון
בבירור תובענות נוספות
)
הנחה שתקפה גם במקרים רבים אחרים
– (
מבקש מבית המשפט להכריע
במחלוקת
,
ואין הצדקה עניינית לפטור אותו מתשלום אגרה
.
בקשה לסעד בדרך טען ביניים
הועברה לתקנה 3)
17
( ,קרי מדובר בהליך שרואים את שוויו כבלתי ניתן לביטוי כס
. פי
ביטול פסקה
)4
(
לתקנות הקיימות
–
לגופן של בקשות מן הסוג האמור בפסקה זו
,
אין כל הצדקה
לפטור מאגרה
.
יתרה מזו
,
בפועל
,
הגשת בקשות להארכת מועד להגשת ערעור
,
להגשת בקשות
רשות ערעור ובכלל
,
הביאה לתופעה שבה בתי המשפט משמשים
"
מתווך
"
בין הצדדים לבקשה
לשם קבלת תגוב
ות
.
ביטול התקנה יעודד את הצדדים להגיש בקשות מוסכמות להארכת מועד
,
בהתאם לפסקה
)2
(
לנוסח המוצע
)
השווה להנחיות נשיא בית המשפט העליון מס
' 2/97
,
6/98
,
5/02
,כפי שמופיעות באתר הרשות השופטת
(.
ביטול פסקה
)15
(
לתקנות הקיימות
–
ראה דברי ההסבר לתקנה 3)8( ,)9
(ו -)
10
(לנוסח המוצע
.
ביטול פסקאות
)18
(ו -)
19
(
–
בקשות מן הסוג המפורט בתקנת משנה זו מוגשות לרשם לענייני
ירושה
,
לבית המשפט לענייני משפחה
או לבתי הדין הדתיים
.
ביטול פסקה
)20
(
–
כאשר ניתנת לבעל דין הזכות להיכנס בנעלי המדינה ולהגיש בקשה לפי פקודת
ביזיון בית משפט
,
עליו
לשאת
בהוצאות הכרוכות בהליך
,
לרבות האגרה
.
ביטול פסקה
)21
(
– נראה
,
כי אין כל הצדקה עניינית להבחין בין בקשה לעיכוב פסק בורר בנסיבות
המפורטות בתקנת משנה זו
,
ובכלל
,
לבין בקשה שגרתית לעיכוב ביצוע של החלטת בית המשפט
.
ביטול פסקה
)24
(
לתקנות הקיימות
–
ערעור על החלט
ות של בית דין משמעתי של לשכת עורכי
הדין פטור מתשלום אגרה לפי
פסקה
)20
(המוצעת
.
כל שאר הערעורים המוגשים לבית המשפט
העליון מכוח חוק לשכת עורכי הדין הנם במהותם עניינים מ
י
נהליים
,
אשר אין הצדקה לפטור
אותם מתשלום האגרה
.
ביטול פסקה
)26
(
– ראה בדברי ההסבר לתוספת
.
לתקנה 24
–
תכליתה של הטלת חובת תשלום אגרה בגין בקשה היא כפולה
.
ראשית
,
לממן את
השירות המשפטי בגין הבקשה
,
ושנית
,
לעודד צמצום של הגשת בקשות לכאלה שנדרשות לבירור
הסכסוך בלבד
.
אין הצדקה להחיל את מנגנון ההחזר של האגר
ות
שנועד לעודד פשרות
,
על בקשות
,
בפרט לאור סכום
האגרה הנמוך הנגבה בגינן
.
מנגנוני ההשבה נועדו לתמרץ את בעלי הדין
להתפשר
ו ,
קשה להניח כי ב
השבת אגרה בגין בקשה
יש
כדי לעודד את הצדדים להגיע להסדר
פשרה
.
יתרה מזו
,
השבה כאמור תגרור
סרבול וחוסר יעילות במערכת הכספית של בתי המשפט
.
לתקנה 27
– על פי הפרקטיקה שנהגה ת
קופה ארוכה
,
כל אימת שהוחלט על החזרת אגרה בבית
המשפט העליון
,
הוחזרה האגרה במלואה
,
ללא שנוכה ממנה כל סכום
.
בהחלטה שניתנה ביום
12.1.2005 בבג
צ "6490/04
נאדר מוחמד עלי צביח ואח
' נ '
מפקד כוחות צה
"
ל בגדה המערבית
)
טרם פורסם
, (
נקבע כי יש לפרש את תקנה 15
)( א
לתקנות ה
קיימות
–
היא התקנה המסדירה את
נושא השבת האגרה
–
כחלה גם על הליכים המתנהלים בבית המשפט העליון
,
ובכללם הליכי בג
. צ"
' כב
הרשם קבע עוד כי יש לפרש את התקנה כאמור כך שהניכוי מאגרה המוחזרת במסגרת הליך
בבית המשפט העליון יהא זהה לזה האמור בפרט 8)( א
לתוספת לתקנות הקי
ימות
,
אליו מפנה
תקנה 15
)( א
בכל הנוגע להליכים המתנהלים בפני בית המשפט המחוזי
.
מדובר בסכום של למעלה
מ -
800 שקלים חדשים
.
על אף שאין מחלוקת באשר לתחולת הרציונלים שביסוד פעולת הניכוי גם
על הליכים בבית המשפט העליון
,
דומה שסכום כאמור אינו פרופורציונאלי כאשר מדובר
בעתירות
לבג
, צ"
שסכום האגרה הכולל בגינן הוא כ-
1,500
₪
,וזאת בהתחשב עוד בייחודיות הליכי בג
, צ"
שעוסקים פעמים רבות בטענה להפרות זכויות אדם בסיסיות
.
מוצע
,
על כן
,
במסגרת תקנות אלה
,
לקבוע סכום מינימלי לניכוי
,
שיעמוד על 400 שקלים חדשים
,
ושיותיר על כנו תמריץ לצדדי
ם
לסיים את ההליכים מחוץ לכתלי בית המשפט בשלבים מוקדמים
.
על החלטת בית המשפט הוגש
ערעור מטעם העותרים
.
בהתאם להצעת בית המשפט
,
מוצע לקבוע הוראת תחילה רטרואקטיבית
לתיקון המוצע
,
שמשמעה החזרת האגרה בניכוי סכום נמוך יותר מאשר זה שנקבע בהחלטת בית
המשפט
.
לתוספת
" בי לג –
תקרת
"
הסכום
של 500,000
₪
–
מוצע לקבוע סכום מירבי של אגרה בתביעות
לסכום קצוב
,
מהטעם הבא
:
הנוסחה שנקבעה בתקנות ולפיה סכום האגרה נגזר מהסכום הנתבע
,
מבטאת את ההשקפה שהאגרה משולמת בזיקה לשירות שניתן ולעלותו
.
אלא שאגרה בסכום
העולה על חצי מיליון
₪
חורגת מיחס
כאמור
,
באשר הוצאות ההליך לא עולות בדרך כלל על
הסכום האמור
;
לגבי
אגרה עבור קבלת מידע
–
תקנות האגרות מבטאות את השקפת המחוקק
לפיה יש לשלם עבור
השירות הניתן על ידי בית המשפט
.
עם התקדמות הטכנולוגיה
,
ניתן לספק
שירותי מידע בנוגע להליכים
"
מרחוק
, "
באמצעי תקשורת מתק
דמים
,
באופן שמייעל את העבודה
וחוסך לבעלי הדין את הצור
ך בהגעה פיזית לבית המשפט
.
מתן ה
שי
רות האמור כרוך בעלויות מצד
מערכת בתי המשפט
,
ולפיכך יש לקבוע בתקנות אלה אגרה בעד קבלת מידע
;
אגרת פרוטוקול
–
מטעמי יעילות
,
מוצע לאחד את הסכומים השונים הקבועים בעד אגרת פרוט
וקול לכדי סכום אחד
)170
₪
(
,תוך ביטול הגבייה של אגרה זו בהליכים בבית המשפט לתביעות קטנות
;
הפרטים
שעניינם העתק מכל מסמך שבתיק בית משפט ואישור העתק מתאים למקור
–
בוטלו
,
מהסיבה
שעלויות המצאת ההעתקים
)
לרבות העתקים נאמנים למקור
(
הן שוליות
,
ורואים אותן ככלולות
ב
אגרה עבור ההליך
.
הדברים נכונים במיוחד
,
לאור העובדה שניתן לעיין בהחלטות ופסקי דין
באתר האינטרנט של בתי המשפט
)
בעתיד פסקי הדין אף ייחתמו בחתימה אלקטרונית
(.