חומר רקע
נוסח לדיון לקראת קריאה שניה שלישית –010806 –נוסחים שהתקבלו בדיונים קודמים מסומנים בקו תחתון
מאת: הייעוץ המשפטי לועדה
הצעת חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006
סעיף
הצעת חברת הכנסת גלאון
הצעת הממשלה
הערות
חוק העונשין – חריג לכלל פליליות כפולה
בסעיף 15(ב) במקום הסיפה המתחילה במילים "ריבוי נישואין, או עבירה" יבוא "אחת מאלה, והיא נעברה על ידי מי שהיה בזמן עשיית העבירה אזרח ישראלי:
(1) (1) ריבוי נישואין;
(2) (2) עבירה לפי סימן י' לפרק ח' שנעברה בקטין או בקשר לקטין;
(3) [(3) חטיפה אל מעבר לגבולות המדינה לפי סעיף 370;]
(4) (4) גרימה לעזיבת המדינה לשם עיסוק בזנות או עבדות לפי סעיף 376ב;
(5) (5) סחר בבני אדם לפי סעיף 377א."
קביעת 3 חריגים נוספים לתנאי הפליליות הכפולה:
1. סחר בבני אדם (לכל המטרות הפסולות).
2. חטיפה אל מעבר לגבולות המדינה – בכפוף לבדיקת משרד החוץ
3. גרימה לעזיבת המדינה לשם עיסוק בזנות או עבדות.
חוק העונשין – גרימה לעזיבת המדינה לשם עיסוק בזנות
(1) סעיף 203א – בטל;1
(2) אחרי סעיף 376א יבוא:
"גרימה לעזיבת מדינה לשם זנות או עבדות
376ב. הגורם לאדם לעזוב את המדינה שבה הוא מתגורר כדי שיעסוק בזנות או בעבדות, דינו - מאסר ____."
(1) ביטול עבירת הסחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות. העבירה עצמה כלולה בסעיף החדש המוצע בהצעות החוק לגבי איסור הסחר בבני אדם למטרות שונות.
(2) הוספת עבירת גרימה לאדם לעזוב את המדינה שבה הוא מתגורר כדי שיעסוק בזנות או בעבדות (הרחבת העבירה גם למטרות עבדות ושינוי מיקום העבירה מהפרק העוסק בעבירות זנות לפרק שעניינו עבירות נגד החירות).
חוק העונשין –דיווח על עבירה בקטין
בסעיף 368ד(ח), המילה "203א" תימחק ובמקום הסיפה החל במילים "לפי סעיפים 361 ו-362" יבוא "לפי סעיפים 361 ו-362, עבירה של תקיפה או התעללות לפי סעיפים 368ב ו-368ג, ועבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א.";
מורחבת חובת דיווח לפקיד סעד או למשטרה במקרים של סחר בקטין או בחסר ישע לשם כל אחת מהמטרות האסורות המנויות בעבירת הסחר.
חוק העונשין – חטיפה
1. בסעיף 370 לחוק העיקרי –
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "חטיפה אל מעבר לגבולות המדינה"
(2) אחרי "מעבר לגבולות המדינה" יבוא "שבה שוהה אותו אדם".
(3) במקום "מאסר עשרים שנה" יבוא "מאסר __ שנה"
2. בסעיף 374, המילים "למגע מיני אסור או לחיי זנות" – יימחקו.
3. אחרי סעיף 374 יבוא:
"חטיפה בנסיבות מחמירות
374א. החוטף אדם לשם אחד מאלה או כדי להעמידו בסכנה של אחד מאלה, דינו – מאסר עשרים שנה:
(1) נטילת אבר מאברי גופו;
(2) הולדה של ילד ונטילתו לאחר מכן;
(3) הבאתו לידי עבדות;
(4) הבאתו לידי מעשה זנות;
(5) הבאתו לידי השתתפות בפרסום תועבה או בהצגת תועבה;
(6) ביצוע עבירות מין בו."
- סעיף 370 בנוסחו היום קובע כי המוציא אדם אל מעבר לגבולות המדינה בלי הסכמתו, דינו - מאסר עשרים שנים. הוחלט להרחיב את העבירה לכל המוציא אדם ממדינה כלשהי, לאו דווקא מישראל, למדינה אחרת.
- הוחלט להוסיף סעיף הקובע נסיבה מחמירה לחטיפה שנועדה להעמיד אדם בסכנה של אחת ממטרות הסחר (עקב העובדה ששתיים מהמטרות "בולעות" נסיבות מחמירות המנויות כיום בסעיף חטיפה אחר, נמחקו נסיבות אלה מסעיף זה).
חוק העונשין – כפייה לעבדות ועבודות כפייה
(1) אחרי סעיף 375 יבוא
"עבדות
375א. (א) המעסיק אדם במצב של עבדות, תוך שימוש בכוח או באמצעי לחץ אחרים או תוך איום באחד מאלה, דינו – מאסר ___
(ב) בסעיף זה, "עבדות" – מצב שבו מפועלות כלפי אדם סמכויות המופעלות ככלל כלפי קניינו של אדם; לענין זה, יראו שליטה ממשית בחייו של אדם כהפעלת סמכויות כאמורלעבדות)טיפה הצעה הפרטית כליאת שווא, דינו כדין מי שחטף את אותו אדםים ממדינה למדינה לצורכי סחר.________________________"
(2) בסעיף 376 לחוק העונשין, במקום האמור בו יבוא:
"הכופה שלא כדין אדם לעבוד שלא מרצונו [גרסת חה"כ לוי:למחוק את המילים "שלא מרצונו] תוך שימוש בכוח, או באמצעי לחץ אחר או תוך איום באחד מאלה, והכל בין בתמורה ובין שלא בתמורה – דינו ___"
- בדו"ח האמריקאי השנתי על סחר בבני אדם בישראל מ-2006 נקבע כי קיימת בעיה קשה בישראל בנוגע לטיפול בעובדים זרים המועסקים בתנאים של עבדות (מדובר ביותר מ-16000 עובדים מעוטי נסיון שהיגרו מרצונם החופשי, אך בשלב מאוחר יותר הועסקו על ידי חברות השמה בתנאים של עבדות שלא לפי רצונם). בדוח הוטחה נגד ישראל ביקורת קשה על חוסר הטיפול בבעיה, הנובעת בעיקר ממחסור בחקיקה בענין עבדות.
- בהצעה הממשלתית מוצע לפיכך להתמודד עם התופעה ולהחליף את סעיף 376 לחוק העונשין, הקובע כי דינו של מי שכופה שלא כדין אדם לעבוד הוא מאסר שנה אחת.
- ישנם 3 מודלים אפשריים להגדרת העבדות2:
1. המודל המסורתי-ממשלתי:
ההגדרה שאובה מהגדרת העבדות באמנה נגד עבדות מ-1926 ולפיה עבדות היא מצב שבו מופעלות כלפי אדם סמכויות של בעלות (יודגש – בהצעה הממשלתית מדובר בכל סמכות קניינית ולאו דווקא בעלות). הגדרה זו, המתמקדת בהחפצתו של העבד המשועבד, היא הנפוצה במדינות המערביות וקיימת גם בחקיקה מודרנית (ראו למשל החוק לדוגמה בארצות הברית בענין סחר בבני אדם).
יודגש כי לפי דוח מעקב של האו"ם בענין עבדות3 ההגדרה המקורית באמנת העבדות משנת 1926 אינה מספקת עוד, שכן היא מתמקדת בסמכויות המסורות לבעלים, דבר שאינו מתאים לדפוסי העבדות המודרנית המושתתת על שליטה להבדיל מבעלות ממשית. כמו כן, בפסיקה בעולם יש מחלוקת לגבי השאלה אם נוסח ההגדרה שבאמנת העבדות מכסה דפוסים של עבדות מודרנית שבהם אין מכירה וקנייה של בני אדם בדרך שנעשה בימי קדם. עוד יודגש כי קיומה של ההגדרה המסורתית, בעיקר בחקיקה המודרנית, הינה כחלק מעבירת הסחר בבני אדם, בה היסוד הקנייני הוא המרכזי גם כיום.
2. המודל המשולב:
מדובר בהגדרה המסורתית בתוספת של דוגמאות לצורות של עבדות מודרנית או למאפייני עבדות מודרנית. למשל באוסטרליה קיימת ההגדרה לפיה עבדות היא "מצב בו זכויות הבעלות על אדם, או חלקן, ממומשות על-ידי אחר, לרבות מקרים הנובעים משעבוד חובותיו של אותו אדם ולרבות בהסכמתו של אותו אדם." באיטליה מוגדרת העבדות כאחת משתי האופציות: (1) הפעלת סמכויות המקבילות לסמכויות הנובעות מבעלות על אדם, או (2) החזקה של אדם במצב של דיכוי מתמשך (על ידי שימוש באמצעי פסול שהוא), תוך חיוב אותו אדם לעבוד, לתת שירות מיני, לקבץ נדבות או לבצע כל פעילות אחרת ממנה ניתן להבין כי אותו אדם סובל מניצול".
3. מודל מאפייני עבדות מודרנית (אין נתונים על חקיקתו בפועל על ידי מדינה כלשהי, למעט אימוצו במתכונת חלקית ומשולבת בניו זילנד):
כאמור, דוח האום ממליץ לשנות את ההגדרה המסורתית לעבדות להגדרה מודרנית, המתמקדת בנסיבות החיים של אדם במצב של עבדות מודרנית. נסיבות אלו הן קיומה של שליטה על חיי ה"עבד", על האקלים הפיזי שלו ומניעת בריחתו באמצעים פסיכולוגיים או בהפעלת כוח ממש. יצויין כי גם במידה ותבחר ההגדרה המסורתית לעבדות, סביר להניח כי בתי המשפט, בכדי לפרש את עבירת העבדות, יפנו לבחינת מכלול המאפיינים של תנאי העסקתו וחייו של אדם.
הגדרה מעין זו יכולה לכלול את המאפיינים הבאים:
"עבדות / עבודה בכפיה – כפיה על אדם לעסוק בעבודה תוך
• שליטה ממשית על האדם / שליטה על חופש התנועה שלו / שלילת רצונו החופשי של אדם
• נטילת כוח עבודה מאדם / מבלי אפשרות של האדם להחליט על הפסקת עבודתו / ניצולו להשגת רווח כספי
• אכיפת תנאים אלה על ידי איומים או אלימות.
• החזקתו של אדם בתנאים פיזיים קשים / ללא שכר ותנאי תעסוקה הולמים "
חוק העונשין – עיכוב דרכון
בסעיף 376א, במקום "דינו - מאסר שנה" יבוא "דינו - מאסר שנה; העמידו בכך באחת הסכנות המנויות בסעיף 377א או לשם אחת המטרות המפורטות באותו סעיף, דינו – מאסר ___ שנים";
הוחלט להוסיף נסיבה מחמירה לעבירה שענינה עיכוב מסמך המעמיד אדם בסכנה שינוצל לאחת ממטרות הסחר.
חוק העונשין – עבירת סחר בבני אדם
אחרי סעיף 377 לחוק העיקרי, לפני הכותרת "סימן ח':תקיפה" יבוא:
"סחר בבני אדם
377א (א) הסוחר באדם לשם אחד מאלה [או הסוחר באדם ומעמידו בכך בסכנה של אחד מאלה,] דינו – מאסר שש עשרה שנים:
(1) נטילת אבר מאברי גופו;
(2) הולדת ילד ונטילתו;
(3) עבדות;
(4) עבודת כפייה;
(5)מעשה זנות;
(6) השתתפות בפרסום תועבה או בהצגת תועבה
(7) ביצוע עבירת מין בו;
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) כלפי קטין, דינו של עובר העבירה – מאסר עשרים שנה.
(ג) המתווך לסחר באדם כאמור בסעיף קטן (א), בין בתמורה ובין שלא בתמורה, דינו כדין הסוחר באותו אדם.
(ד) בסעיף זה, "סחר באדם" – מכירה או קניה של אדם או עשיית עסקה אחרת באדם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.
377ב (א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 375א או 377א, לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.
(ב) עונש מאסר לפי סעיף קטן (א) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על תנאי.
א.
חוק העונשין – פיצוי מינימום לניזוק
קו לעובד ומוקד סיוע לעובדים זרים מציעים להוסיף סעיף שיקבע פיצוי מינימום לנפגעי סחר בבני אדם ונפגעי עבדות, ולשונו כך (ראו פירוט במסמך המונח על שולחן הועדה):
א. " הורשע אדם בעבירה לפי סעיף X, יחייבו בית המשפט, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שיעמוד, לכל הפחות, על מחצית הסכום הקבוע בסעיף 77 לחוק העונשין.
ב. לעניין גביה, דין פיצויים לפי סעיף זה כדין קנס; סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שיש בצדו חובת פיצויים, ייזקף תחילה על חשבון הפיצויים. "
נקודות לדיון:
1. כיום מעניק סעיף 77 לחוק העונשין אפשרות לבית המשפט לפסוק פיצויים עד לגובה 228,000 ₪. בפועל התחילו בתי המשפט בשנים האחרונות להפעיל סעיף זה בהקשר לעבירת סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, אולם השימוש בסעיף אינו עקבי ונפסקים סכומי פיצויים נמוכים.
2. אין מקבילה בחקיקה כיום לפיצוי מינימום, ללא הוכחת נזק, בהליך פלילי. דוגמאות דומות במקצת ניתן לראות בחוק איסור הטרדה מינית ובחוק איסור לשון הרע, בהם קיימים פיצוי מקסימום של 50000 ₪ ללא הוכחת נזק, אך מדובר בפיצויים על עבירות שנקבעו גם כעוולות אזרחית.
3. הצעת הארגונים היא מהפכנית משתי סיבות: חיוב פיצוי מינימום תוך שלילת שק"ד בתי המשפט, כאשר לא ברור מה תהיה המשמעות לגבי הצורך בהוכחת נזק (שקיים היום בסעיף 77(ב)). יש לשקול משמעות הוראה כזו בקודקס הפלילי והשלכותיה האפשריות לגבי חקיקה עתידית.
4. נראה כי עבירת הסחר בבני אדם היא המקרה המובהק בו, אם בכלל, נדרש סעיף כאמור: 1. המניע לעבירה הוא כלכלי, ולכן בפיצוי העונשי יש משום "עונש" מתאים. 2. קיים קורבן מובהק לעבירה, שסובל מעוולה חוקתית קשה. 3. קורבנות העבירה במקרים רבים אינם יכולים לנהל הליך אזרחי נגד הסוחר/מעביד.
חוק העונשין – חילוט רכוש הקשור בעבירה
377ב…
377ג...
ראו מסמך השוואה וסוגיות לדיון בהוראות החילוט שיופץ לקראת הדיון בענין הוראות החילוט בהצעות החוק.
איסור על תיווך ללא הסדרת עבודה
-
-
בדיוני הועדה הוצע להוסיף עבירה נוספת בחוק העונשין שלשונה היא:
"סחר למטרות דמי תיווך
הגובה מאדם כסף או שווה כסף, בין במישרין ובין בעקיפין, מתוך מצג לפיו אותו אדם יוכל לעבוד כדין במדינה זרה, ואינו מסדיר את עבודתו של אותו אדם במדינה הזרה בתנאים על פי דין למשך שנה אחת לפחות – דינו שלוש שנות מאסר. לעניין סעיף זה "מדינה זרה" – מדינה אשר אינה מדינת האזרחות של אדם."
אופציות נוספות לטיפול בתופעת ה"דרכונים המעופפים" [יצויין כי בעקבות הוספת עבירת גרימה לעזיבת המדינה לעיסוק בעבדות, יהייה מענה לחלק מהמקרים בחוק]:
1. הוספת עבירה / נסיבה מחמירה בחוק שירות התעסוקה, התשיט-1959. למי שגובה כסף מעבר לתשלום המותר מעובד זר + לא דואג לו לעבודה.
2. הוספת עבירה כללית יותר בחוק העונשין שיסודותיה חופפים לעבירת עושק או מניית נסיבות מחמירות לעבירת עושק.
להלן פירוט של סקאלת הענישה המוצעת בהצעות החוק. בנוסף מצויים בסקאלה (מסומנים בקו נטוי והדגשה) מספר דוגמאות למדרג ענישה בחוק העונשין:
<<---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
רצח
הריגה
חטיפה ממדינה בה שוהה אדם
חטיפה לשם כליאה/ חבלה חמורה וכו'
חטיפה למטרה ממטרות סחר
סחר בקטינים
כפייה לעבדות
סחר בבני אדם
גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות
חטיפה
חבלה חמורה
סרסרות לזנות
עיכוב דרכון המעמיד בסכנת מטרת סחר
כליאת שווא
גניבה
עושק
עיכוב דרכון "רגיל"
מאסר
עולם
20 שנות מאסר
20 שנות מאסר
20 שנות מאסר
20 שנות מאסר
20 שנות מאסר
(קיים עונש מינימום וחיוב בתקופת מאסר)
16 שנות מאסר
(קיים עונש מינימום וחיוב בתקופת מאסר)
16 שנות מאסר
(קיים עונש מינימום וחיוב בתקופת מאסר)
10 שנות מאסר
10 שנות מאסר
7 שנות מאסר
5 שנות מאסר
3 (בפרטית) /
7(ממשלתית)
3 שנות מאסר
3 שנות מאסר
שנת מאסר
שנת מאסר
בקביעת עונשים יש להתחשב, בין היתר, בשיקולי הענישה הבאים:
1. גמול - קיומו של יחס הולם בין העונש המוטל על נאשם שביצע עבירה לבין חומרת מעשה העבירה ואשמו של הנאשם (קשור לכוונתו הפלילית). חומרת המעשה נמדדת לפי הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו (בין היתר מידת הנזק לקורבן העבירה). הגמול נבדק גם לפי מדד יחסי – מהו העונש שנקבע לעבירות אחרות הפוגעות בערכים שונים.
2. הרתעה כללית – קשור לשאלת השכיחות של העבירה ("מכות מדינה").
3. מניעת עבירות נוספות ושמירה על שלום הציבור.
4. אפשרות שיקום העבריין וחזרתו לחיים נורמטיביים.
סעיף
הצעת חברת הכנסת גלאון
הצעת הממשלה
הערות
תיקון חוק איסור הלבנת הון
בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, בפסקה (3), המילה "203א," – תימחק.
-
תיקון טכני, לאור ביטול סעיף 203א בחוק העונשין (עבירות של פגיעה בחירות, כולל כל העבירות המוספות בחוק זה, נחשבות גם הן כעבירות הכלולות בחוק איסור הלבנת הון).
תיקון חוק בתי המשפט
בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984-
(1) בסעיף 68(ב), אחרי פסקה (8) יבוא:
"(9) לשם הגנה על ענינו של נפגע עבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין, התשל"ז-1977.";
(2) בסעיף 70(ג), במקום "סעיף 360" יבוא "סעיף 360, סעיף 377א"
בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984-
(1) בסעיף 68(ב)
(א) בפסקה (4), בסופה יבוא "(בסעיף קטן זה – חוק העונשין)";
(ב) אחרי פסקה (8) יבוא:
"(9) לשם הגנה על ענינו של נפגע עבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין";
(2) בסעיף 70(ג), במקום "סעיפים 345 עד 358, סעיף 360 וסעיפים 208 עד 214" יבוא "סעיפים 208, 214, 345 עד 352 ו-377א"
(1) ממוצע בשתי הצעות החוק להסמיך את בית המשפט לדון בדלתיים סגורות לשם הגנה על ענינו של נפגע עבירת סחר בבני אדם (דוגמאות לעניינים שונים בהם בית משפט מוסמך לדון בדלתיים סגורות: הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע; הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין).
(2) מוצע בשתי הצעות החוק לאסור פרסום שם של מתלונן או של ניזוק שהוא קטין במשפט הנוגע לעבירת סחר בבני אדם (בסעיף נאסר גם פרסום שמו של קטין המעורב בעברת מין).
תיקון חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות
בחוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס"ה-2005, בסעיף 1, בהגדרה "עבירה", בפסקה (3), במקום "לעיסוק בזנות לפי סעיף 203א" יבוא "כדי שיהיה נתון אדם למעשה זנות לפי סעיף 377א(א)(1)".
חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות מאפשר ליתן צו שיפוטי להגבלת שימוש במקום או צו מינהלי להגבלת שימוש במקום אם יש חשד סביר שהמקום ישמש לביצוע עבירות מסויימות. עבירות אלה הן בעיקרן עבירות הקשורות לזנות, והן כוללות את עבירת הסחר לשם עיסוק בזנות.
האם להרחיב אפשרות זאת לגבי סחר למטרות אחרות? האם ההרחבה תהיה רלוונטית כאשר מדובר בחוק שהמוקד שלו הוא קיום מקום מסוים בו מתבצעות בקביעות עבירות ועצם קיומו של המקום "מסייע" בביצוע העבירות?
תיקון חוק זכויות נפגעי עבירה
בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, בתוספת הראשונה, בחלק שכותרתו "עבירות בחוק העונשין" –
(1) בפרט 2, המילה "203א," – תימחק;
(2) בפרט 7, במקום "ו-377" יבוא "377 ועבירה של סחר בבני אדם כדי שיהיה נתון אדם למעשה זנות לפי סעיף 377א(א)(1)".
עבירת סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות מוגדרת בחוק זכויות נפגעי עבירה כ"עבירת מין או אלימות חמורה". המשמעות היא כי ניתנות לנפגעי עבירה זו מספר זכויות ובהן זכות ליידוע על פרטים בהליך הפלילי, הזכות לקבל מידע על מהלך מאסרו של נידון, זכות לנוכחות מלווה בזמן החקירה, זכות להביע עמדה בפני ועדת שחרורים או לענין חנינה ועוד. נראה כי יש מקום להרחיב את ההגדרה לסחר בבני אדם לכל מטרה שהיא, ולא רק זנות.
האם להכליל גם את שאר העבירות כעבירות אלימות או עבירות אלימות חמורות? (למשל- עבירת הכפייה לעבדות (כיום עבירת עבודת כפייה נחשבת כעבירת אלימות, אך לא "עבירת אלימות חמורה"; עבירת חטיפה למטרות סחר; עבירת גרימה לעזיבת המדינה)
תיקון חוק הכניסה לישראל
בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952, בסעיף 2, בסופו יבוא:
"(ד) שר הפנים רשאי, משיקולים הומניטריים, לתת אשרה או רשיון ישיבה לנפגע בעבירת סחר בבני אדם לפי סעיף 377א לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ואולם מתן אשרה או רשיון לישיבת ביקור ועבודה כעובד זמני, יהיה בהסכמת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, או מי שהוא הסמיך לכך; ואולם, רשאים שר הפנים ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה להחליט כי בנוגע לקבוצות נפגעים שקבעו, מתן אשרה או רשיון ביקור ועבודה אינו טעון הסכמה כאמור."
מוצע להסמיך את שר הפנים להעניק, משיקולים הומניטאריים, אשרה ורשיון ישיבה לנפגע עבירת סחר בבני אדם. עוד מוצע כי אשרה ורשיון לישיבת ביקור ועבודה כעובד זמני תינתן בהסכמת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן – שר התעסוקה), או מי שהסמיך לכך. מוצע לאפשר לשר הפנים ולשר התעסוקה לקבוע כי בנוגע לקבוצות נפגעים מסוימות, מתן אשרה או רשיון ביקור ועבודה אינו טעון הסכמת שר התעסוקה, וזאת, בין היתר, בכדי שלא לפגוע בתוקפן של תקנות הקיימות כיום, המאפשרות לשר הפנים (ללא הסכמת שר התעסוקה) ליתן אשרה או רישיון ישיבה לעובד זר השוהה במקלט לקורבנות סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות.
תיקון חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים)
בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח –1957-
(1) בסעיף 2ב(ה), בהגדרה "עבירת סחר בבני אדם לעיסוק בזנות" במקום "לפי סעיף 203א" יבוא "של סחר בבני אדם כדי שיהיה נתון אדם למעשה זנות לפי סעיף 377א(א)(1)";
(2) בתוספת, בפסקה (א), המילה "203א," – תימחק, ואחרי
"351(א), (ב), (ג)(1) ו–(ג)(2)" יבוא "ועבירה של סחר בבני אדם כדי שיהיה נתון אדם למעשה זנות לפי סעיף 377א(א)(1)".
(1) סעיף 2ב לחוק תיקון סדרי הדין מאפשר מתן עדות בלא נוכחות הנאשם במשפט בשל עבירות מין או סחר בבני אדם לעיסוק בזנות. האם יש להרחיב אפשרות זו לכל מקרה של סחר בבני אדם? רק למקרים של סחר למטרות עבירות מין או פרסומי תועבה?
(2) סעיף 2ג לחוק תיקון סדרי הדין מאפשר לקטין להעיד בלא נוכחות הנאשם במשפטים בשל עבירות שונות, ביניהן סחר באדם לעיסוק בזנות (כולל גם כל עבירה שעונשה מאסר עשר שנים או יותר, כאשר המשפט מתנהל בבית משפט מחוזי). האם יש למנות בפירוש כל מקרה של סחר בבני אדם?
תיקון חוק סדר הדין הפלילי
בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 -
(1) בסעיף 62א(א), בהגדרה "עבירת מין או אלימות", המילה
"203א," – תימחק, ואחרי "377 בנסיבות מחמירות," יבוא
"עבירה של סחר בבני אדם כדי שיהיה נתון אדם למעשה זנות לפי סעיף 377א(א)(1),";
(2) בסעיף 117(ב), במקום "לפי סעיף 203א" יבוא "של סחר בבני אדם כדי שיהיה נתון אדם למעשה זנות לפי סעיף
377א(א)(1)".
(1) חוק סדר הדין הפלילי מפרט הוראות מיוחדות לגבי סגירת תיק כלפי בן זוג של מתלונן בעבירות מין או אלימות, ביניהן עבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות. בין השאר קובע הסעיף כי חזרתו של בן הזוג מהתלונה לא תהווה סיבה יחידה לסגירת התיק וכן מאפשר להפנות את בני הזוג למרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה. האם להוסיף בהגדרת העברות עבירת סחר בבני אדם לכל מטרה? מה הרלוונטיות של ההרחבה במקרה זה (כאשר מדובר בבני זוג)?
(2) סעיף 117 מסדיר את אפשרות לגבות עדות מוקדמת מאדם במקרים בהם יש יסוד סביר להניח שאי אפשר יהיה לגבותה במהלך המשפט או אם יש חשש שאמצעי לחץ יניאו את העד מלמסור עדות אמת במהלך המשפט. במקרה של בקשה לגביית עדות מוקדמת בעבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, על בית המשפט להחליט בבקשה למתן עדות מוקדמת לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה. בנוסף, העדות בעבירה זו, ככלל, מחויבת להיגבות בתוך חודשיים מיום החלטת בית המשפט. נראה יש מקום להרחיב הסדר זה לגבי סחר בבני אדם לכל אחת מהמטרות האסורות.
תיקון חוק הסיוע המשפטי
בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, בתוספת, בפרט 1, במקום "לפי סעיף 203א" יבוא "של סחר בבני אדם כדי שיהיה נתון אדם למעשה זנות לפי סעיף 377א(א)(1)".
שירות משפטי ניתן למי שידו אינה משגת או לעניינים מסוימים המפורטים בחוק הסיוע המשפטי, ובהם סיוע לקורבן עבירת סחר באדם לעיסוק בזנות בהליכים אזרחיים הנובעים מעבירת הסחר ובהליכים לפי חוק הכניסה לישראל. האם קיימת סיבה להבחנה בהקשר זה בין סחר למטרות זנות לבין סחר למטרות אחרות?
לסעיף זה היבטים תקציביים.
תיקון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)
בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בסעיף 21(א)(1)(ג), אחרי פסקה (5) ולפני הסיפה החל במילים "חזקה כי" יבוא:
"(6) עבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין, התשל"ז-1977".
- אחד מהתנאים למעצר נאשם עד תום ההליכים במשפטו הוא קיומה של עילת מעצר. אחת מעילות המעצר היא קיומו של יסוד סביר לחשש שהנאשם יפגע בביטחונו של אדם, בטחון הציבור או בטחון המדינה (עילת "מסוכנות"). סעיף 21(א)(1)(ג) מונה עבירות אשר חומרתן יוצרת חזקה כי מתקיימת עילת מסוכנות (להלן – חזקת מסוכנות). חזקת המסוכנות זו אינה חלוטה, אך בכל מקרה שהנאשם אינו מפריך אותה – מתקיימת עילת מעצר. עבירות אלה הינן:
עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם; עבירת בטחון; עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג–1973, למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי; עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם; ועבירת אלימות בבן משפחה.
בהצעת החוק הממשלתית מוצע כי עבירת הסחר בבני אדם תצטרף לעברות שחומרתן מעידה על "חזקת המסוכנות" של הנאשמים בהם, ולפיכך, אם לא הוכח אחרת, הנאשמים בהם יעצרו עד תום הליכים.
יצויין כי כיום רשימת העברות בהן קיימת "חזקת מסוכנות" היא זהה לרשימת העבירות בהן מוסמך שוטר לעצור את החשוד בהן, גם ללא צו מעצר (בסעיף 23(א)(5) לחוק). יש לשקול את תיקונה של רשימה זו בהתאם. עוד יודגש כי אם תחליט הועדה לתקן גם את הסעיף המקביל בדבר סמכות שוטר לעצור חשוד ללא צו, קיימים סעיפים נוספים בחוק המפנים לרשימת עבירות זו והן ישתנו בהתאם. סעיפים אלו הם:
1. חזקה כי יש לכבול אסיר, נאשם או חשוד בעבירות אלו שהן הוא מהווה סכנה לביטחון או קיים חשש שיפגע במהלך המשפט (ס' 9א לחסד"פ-מעצרים וס' 11א לפקודת בתי הסוהר).
2.סוהר מחזיק גם הוא בסמכות לעצור אדם החשוד בעבירות אלו, כאשר קיימות מגבלות טריטוריאליות מסויימות על סמכותו (ס' 95ב לפקודת בתי הסוהר).
תיקון חוק עזרה משפטית בין מדינות
-
בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, בתוספת השניה –
(1) בפרט ג2, ברישה, אחרי "חוק העונשין, התשל"ז-1977" יבוא "(בתוספת זו – חוק העונשין);
(2) אחרי פרט (ט) יבוא:
"(י) עבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין."
מוצע להסמיך בית משפט בישראל לאכוף צו חילוט זר בענין רכוש הקשור לעבירת סחר באדם, ולהסמיך את שר המשפטים לפנות למדינה אחרת על מנת שתאכוף צו כאמור שניתן בארץ. הסדר דומה קיים כיום עבירות הנוגעות לסחר בסמים, להלבנת הון, למאבק בארגוני פשיעה ולמימון טרור.