חומר רקע
רקע
מסמך זה נכתב לבקשת ועדת המדע והטכנולוגיה לקראת דיון משותף עם ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא "מחשוב ואינטרנט בבתי-ספר במערכת החינוך" ב-22 בנובמבר 2006.
באוגוסט 1992 פורסם דוח הוועדה העליונה לחינוך מדעי וטכנולוגי בראשות פרופ' חיים הררי תחת הכותרת "מחר 98". בעקבות פרסום הדוח הופעלה התוכנית למחשוב מערכת החינוך במדינת ישראל. ועדת-הררי ראתה במחשב "כלי רב חשיבות בהוראת המקצועות בכל רמות הגיל", והמליצה לפתוח "במבצע רחב היקף להחדרת השימוש במחשבים לכל מוסדות החינוך, בכל הרמות והמקצועות".1
יישום תוכנית המחשוב הופקד בידי המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך, וזה פרסם בנובמבר 1993, כשנה לאחר פרסום הדוח "מחר 98", תוכנית-אב יישומית למחשוב מערכת החינוך. תוכנית זו שימשה בסיס להפעלת תוכנית תקשוב רב-שלבית בכל מערכת החינוך בישראל משנת 1994 ועד היום.
עיקרי התוכנית:
1. הכנת תשתיות פיזיות – הכשרת חדרים, קווי חשמל, קווי תקשורת וכל הנחוץ להשמה ולהפעלה תקינה של מחשבים.
2. הצטיידות – רכישה והצבה של מחשבים ותוכנות לימודיות בבתי-הספר ובגנים. המטרה היא שתהיה עמדת מחשב לכל עשרה תלמידים בבתי-הספר ועמדה לכל גן ילדים. בשנת 2000 הוחלט להפעיל את שלב ב' של התוכנית להצבת מחשב על כל חמישה תלמידים בחלק מבתי-הספר.2
3. הטמעה פדגוגית – הכשרת עובדי הוראה ופיתוח תהליכי הוראה-למידה בסביבה טכנולוגית.3
בתוכנית התקשוב חלו כמה שינויים בשנים האחרונות, בעקבות התפתחויות טכנולוגיות שהשפיעו על החברה ועל התעשייה, התפתחות המחקר הנוגע ליישומי טכנולוגיית המידע והתקשורת בחינוך, הניסיון שנצבר בארץ ובעולם וההתקדמות בהטמעת התקשוב בבתי-ספר.
שינויים אלו באים לידי ביטוי בשלושה מסמכים מרכזיים:
• דוח הוועדה להגדרת מדיניות התקשוב במערכת החינוך – דצמבר 2000.
• התוכנית לתקשוב מערכת החינוך שלב ג' – ספטמבר 2003.
• התוכנית לתקשוב מערכת החינוך שלב ד' – יוני 2005.
עיקרי התוכנית לתקשוב מערכת החינוך שלב ד':
• הרחבה והעמקה של השימוש בטכנולוגיות המידע והתקשורת בחינוך.
• הרחבת התקשוב בחברה ובקרב התלמידים.
• מענה לנוער בעל צרכים מיוחדים.
• קיום קשרי גומלין בין בית-הספר לקהילה באמצעות מערכות התקשורת הדיגיטלית.4
יתרונות התקשוב בבתי-ספר
מחקר של ה-OECD בנושא מוכנות התלמידים לשימוש בטכנולוגיות מראה כי תלמידי בית-ספר המשתמשים דרך קבע במחשב נוטים להגיע להישגים טובים יותר בתחומי הלימוד בבית-הספר, לעומת תלמידים בעלי ניסיון מועט בשימוש במחשב או בעלי ביטחון עצמי נמוך ביכולת התפקוד הבסיסית שלהם בסביבת המחשב.5 יתרונות השימוש של תלמידים במחשב:
• המחשב הוא כלי הכרחי במאה ה-21, ועל כן יש לשלבו בהוראה.
• פיתוח למידה אוטונומית.
• הטיית מרכז הכובד מן המורה אל התלמיד.
• הצגת מידע בצורה בהירה, מעניינת ומושכת; חומר אינטראקטיבי, מגרה ומורכב.
• עבודה על-פי קצב התלמיד בכל זמן ובכל מקום (סביבת למידה גמישה ופתוחה).
• יכולת של המורה ושל התלמיד לבקר את תהליכי הלמידה ואת התקדמות התלמיד.
• תפקיד המורה משתנה. הוא הופך מספק מידע למארגן תהליכי למידה, למנחה, למתאם בין התוכניות לתלמיד ולמסייע. בעקבות זאת האינטראקציה בין המורה לתלמיד משתנה.
יתרונות האינטרנט
• אפשרות לפיתוח יכולות מידעניות.
• אפשרות לניצול אוצרות מידע רבים, למיון המידע, לעיבודו בתבונה ולהצגתו כהלכה.6
תמונת מצב
כיום אין אחידות במערך המחשוב בבתי-הספר במדינת ישראל. יש בתי-ספר שבהם יש מחשב אחד על כל חמישה תלמידים, ויש בתי-ספר שבהם עדיין לא הושגה המטרה של מחשב על כל עשרה תלמידים.
על-פי המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, הסיבות לחוסר האחידות במערך המחשוב במוסדות החינוך הן כדלקמן:
1. יש בתי-ספר חדשים אשר הוקמו לאחרונה (חדשים או בתהליך "חיטוב") אשר טרם צוידו כנדרש.
2. יש בתי-ספר שבהם מספר התלמידים גדל.
3. יש בתי-ספר שאינם מעוניינים במחשוב ואינם מצהירים על כך רשמית, בעיקר במגזר החרדי.
4. לאחר יותר מעשר שנות מחשוב הציוד בבתי-הספר מתיישן ויש צורך לחדשו.
5. יש רשויות מסוימות שאין להן תקציבים מספיקים לרכוש מחשבים חדשים לבתי-הספר.
6. יש תופעה של גנבת מחשבים בהיקף שלא היה בעבר.
7. תקציבי הפיתוח של מפעל הפיס לשנים 2004/5 הוקפאו.
8. בערים גדולות שיש בהן מוסדות חינוך רבים התקציב העירוני (הנדרש בנוסף לתקציב משרד החינוך) אינו מספיק לממן רכש מחשבים לכל המוסדות.
במערכת החינוך 3,763 בתי-ספר ולומדים בהם כ-1.4 מיליון תלמידים.
להלן נתונים נכונים לינואר 2006:
• כ-2,808 בתי-ספר ממוחשבים (74%), ו-2,250 בתי-ספר מחוברים לרשת האינטרנט (60%); כ-290 בתי-ספר ממוחשבים במגזר החרדי אינם רוצים חיבור לאינטרנט.
• במערכת כ-114,000 עמדות מחשב – 12.2 תלמידים על כל עמדת מחשב בממוצע; כ-58% ממחשבים מיושנים וחלקם דורשים החלפה ועדכון מיידיים.
• כ-650 בתי-ספר אינם מעוניינים במחשב (רובם בתי-ספר חרדים שאינם מוכרים ואינם רשמיים).
• אין בידי משרד החינוך מידע עדכני על רמת המחשוב בבתי התלמידים ועל התאמתו למחשוב בבתי-הספר, שכן הנהלת המשרד לא אישרה עריכתו של סקר כזה.7
מסמך השוואתי של מרכז המחקר והמידע של הכנסת על השימוש במחשב ובאינטרנט בבתי-ספר מנובמבר 2004 מעלה כי בישראל מצב תשתיות המחשב (מבחינת מספר התלמידים על כל מחשב) טוב לעומת המצב במדינות אחרות. אף על פי כן, בדירוג של ה"אקונומיסט" על רמת המוכנות הכוללת ללמידה מקוונת ישראל מדורגת רק במקום ה-26 מתוך 60 המדינות שבדירוג.8
המחשוב בכלל מערכת החינוך
ו. בתי-ספר שאינם מעוניינים במחשוב
ה. בתי-ספר שמוחשבו באופן עצמאי
ד. בתי-ספר שטרם מוחשבו
ג. בתי-ספר שעליהם להשלים מחשוב ביחס של 1:10
ב. בתי-ספר שהחלו במחשוב ביחס של 1:5
א. בתי-ספר שהשלימו מחשוב ביחס של 1:10
מספר תלמידים
מספר בתי-הספר
מספר עמדות בפועל
מספר תלמידים
מספר בתי-הספר
מספר עמדות להשלמה
מספר תלמידים
מספר בתי-ספר
מספר עמדות להשלמה
מספר עמדות בפועל
מספר תלמידים
מספר בתי-הספר
מספר עמדות בפועל
מספר תלמידים
מספר בתי-הספר
מספר עמדות בפועל
מספר תלמידים
מספר בתי-הספר
שכבת גיל
71,139
303
1,496
14,955
48
3,930
39,300
146
15,317
21,037
363,543
767
22,551
145,685
473
11,374
113,060
363
יסודי
89
1
1,097
10,965
23
734
7,344
18
3,230
3,777
70,065
114
4,691
31,010
78
1,283
13,130
28
חט"ב
2,931
9
3,172
31,722
28
554
5,544
15
5,262
8,177
134,392
151
17,419
116,192
163
2,004
19,941
43
שש-שנתי
39,959
333
2,588
25,879
63
1,316
13,158
72
2,531
2,775
53,057
110
6,724
45,494
82
1,215
11,999
59
על-יסודי
519
13
113
1,126
18
98
981
18
72
37
1,092
12
2,067
6,672
100
519
4,748
85
מיוחד
114,637
659
8,465
84,647
180
6,633
66,327
269
26,412
35,803
622,149
1,154
53,452
345,053
896
16,395
162,878
578
סה"כ
מקור: גף מחשבים בחינוך, המינהל למדע וטכנולוגיה, משרד החינוך, ינואר 2006.
מצב המחשוב לפי שכבות גיל בכלל מערכת החינוך
מספר תלמידים לעמדה בממוצע
מספר עמדות להשלמה
מספר עמדות בפועל
מספר תלמידים
מספר בתי-הספר
שכבת גיל
13.2
19,247
56,458
747,682
2,100
יסודי
12.2
3,964
10,848
132,603
262
חט"ב
10.1
5,817
30,772
310,722
409
שש-שנתי
14.2
3,847
13,302
189,546
719
על-יסודי
5.5
170
2,736
15,138
246
מיוחד
12.2
33,045
114,115
1,395,691
3,736
סה"כ
מצבת התלמידים במוסדות לפי היקף המחשבים בהם
שיעורם בכלל התלמידים
מספר התלמידים
11.7%
162,878
א. בתי-ספר שהשלימו מחשוב ביחס של 1:10
24.7%
345,053
ב. בתי-ספר שהחלו במחשוב ביחס של 1:5
44.6%
622,149
ג. בתי-ספר שעליהם להשלים מחשוב ביחס של 1:10
4.8%
66,327
ד. בתי-ספר שטרם מוחשבו
6.1%
84,647
ה. בתי-ספר שמוחשבו באופן עצמאי
8.2%
114,637
ו. בתי-ספר שאינם מעוניינים במחשוב
100.0%
1,395,691
סה"כ
מקור: גף מחשבים בחינוך, המינהל למדע וטכנולוגיה, משרד החינוך, ינואר 2006
הגורמים המעורבים במחשוב בתי-הספר
ביישום תוכנית התקשוב מעורבים נוסף על משרד החינוך גם מפעל הפיס והרשויות המקומיות. חלוקת הנטל אמורה להיות שוויונית כך שכל גורם ישקיע בתוכנית שליש מעלותה. מפעל הפיס מתרכז בחומרה, הרשות המקומית אחראית לתשתית ולחומרה ומשרד החינוך אחראי להכשרה, להשתלמויות ולשימוש בתוכנות. יש רשויות מקומיות שמִחשבו את בתי-הספר בכוחות עצמן באמצעות תקציב עצמי, תרומות של רשתות חינוך, מוסדות פרטיים או תרומות של הורים.9
חשבון בנק מיוחד נפתח לטובת הרשויות המקומיות למימון תוכנית התקשוב, ותקציב משרד החינוך מועבר ישירות לחשבון, המיועד בלעדית למטרה זו.
לטענת מרכז השלטון המקומי הבעיה המרכזית במחשוב בתי-הספר היא תקציבית. משרד החינוך אינו מתקצב את בתי-הספר כנדרש לשם הצטיידות במחשבים ועדכונם (יש לעדכן את מערכת המחשוב בבתי-ספר כל שלוש שנים, ומימון חד-פעמי מדי כמה שנים אינו מספיק). לדברי משרד החינוך בידו שליש מהתקציב הדרוש להדרכת מורים ולהכשרתם.10
מפעל הפיס היה בעבר הגוף המרכזי במחשוב בתי-הספר, אולם הוא שינה את סדר העדיפויות שלו, ובשנתיים האחרונות החליט להתרכז בבניית כיתות לימוד. כך, מחשוב בתי-ספר הואט והרשויות המקומיות אינן מסוגלות לממן אותו בעצמן.
מצב זה מוסיף להגדלת הפערים בחינוך, שכן רשויות חזקות שבהן גם הרשות וגם ההורים בעלי יכולת כלכלית מקדמות את המחשוב באופן עצמאי, ואילו רשויות חלשות שאינן מסוגלות למחשב את בתי-הספר נעשות חלשות אף יותר בהיעדר מחשוב בבתי-הספר.11
מחשוב מערכת החינוך
תוכנית מחשוב מערכת החינוך נעשית בכמה רבדים:
1. הרחבת התשתית הפיזית של המחשבים בכל בתי-הספר, לכל הגילים, בכל המגזרים ולקבוצות בעלות צרכים מיוחדים כדי להקטין את הפער הדיגיטלי; שדרוג מחשבים קיימים והתאמת טכנולוגיות.
2. הטמעה והדרכה של המחשוב בבתי-הספר: הדרכה למורים ולתלמידים, בניית תוכניות לימוד, קידום פרויקט הספרייה הדיגיטלית (ספרייה וירטואלית של חומרי למידה מקוונים: המרה של תוכניות לימוד ושל ספרי לימוד למחשב והעמדת מידע בעל ערך לאומי לרשות המורים והתלמידים ברשת). בשלב הראשון נכנסו תוכניות לימוד באמצעות מחשב המתרכזות במדע וטכנולוגיה, בהוראת שפות ובמתמטיקה, ובשלב השני נכנסו גם מקצועות כגון גיאוגרפיה, תנ"ך וספרות. בבתי-ספר תיכוניים הלמידה באמצעות מחשב נרחבת יותר, והיא כוללת מדעים כגון ביולוגיה ופיזיקה.
3. קידום פרויקטים מיוחדים לקבוצות בעלות צרכים מיוחדים:
למידה מרחוק – קורסים מרחוק המיועדים בעיקר לתלמידים הלומדים לבחינות הבגרות, לתלמידים מחוננים ולתלמידים שאמורים לעבור מבית-ספר יסודי לחטיבת ביניים; הפרויקט מופעל בכ-130 בתי-ספר עבור כ-30,000 תלמידים.12
"תללים" – פרויקט שיעורי עזר לילדים חולים השוהים מחוץ למסגרת בית-ספרית מעל לשלושה חודשים. התוכנית מופעלת באמצעים וירטואליים דרך מחשב ובאמצעות מדריך צמוד. יש אפשרות לחבר את התלמיד לכיתה בזמן אמת.
"תקשוב כשילוב" – שילוב תלמידים בעלי מוגבלויות בבתי-ספר באמצעות מחשבים ועזרים מיוחדים.
הדרכת מורים ובתי-ספר
מורים חדשים אשר קיבלו את הכשרתם בחמש השנים האחרונות נחשבים אורייני מחשב. הם בקיאים בשימוש במחשב ואף מקבלים במסגרת הכשרתם כמורים 180 שעות הדרכה על מחשב. מתוך השעות האלה 112 שעות הן בנושא הוראת מחשב, ושאר השעות תלויות מקצוע.
אשר לשאר המורים, מאז 1994 כ-80,000 מורים עברו השתלמות במחשב (מתוך כ-150,000 מורים במערכת החינוך בארץ). ההשתלמויות מועברות ב-60 מרכזי הכשרה. יש שלושה סוגי השתלמויות: השתלמות בסיסית של 28 שעות, השתלמות מעמיקה יותר של 212-56 שעות והשתלמות לרכזי מקצוע ומפקחים של 500-224 שעות. בכל קורס משתתפים כ-25 מורים.
כ-300 מדריכים מעבירים השתלמות מחשבים בכ-2,000 בתי-ספר בממוצע בשנה. יש מדריך אחד על כל עשרה בתי-ספר, וכל בית ספר מקבל הדרכה אחת לחודש.
בעיות אפשריות בלמידה מתוקשבת שהעלו גורמים שונים וההתמודדות אתן
• הלמידה באמצעות מחשב היא למידה עצמאית ואינה מתאימה לכל תלמיד. משרד החינוך טוען כי תלמידים שהעבודה מול המחשב אינה מתאימה להם מקבלים הדרכה שונה.
• בלמידה ממוחשבת המורה הוא פחות מרכז המידע ומקור המידע ויותר מנחה ומסייע, והדבר עלול לפגוע במעמדו המסורתי. עם זה, יש האומרים כי מעמד המורה נעשה יוקרתי יותר, היות שהוא הופך למעין אב רוחני המפקח ומדריך בתוך סביבה ממוחשבת, מודרנית ועדכנית; אך כמובן זה דורש מן המורים התמצאות טובה בשימושי מחשב והתעדכנות תמידית.
• ההתנהלות ברשת עלולה להיות לא אחראית. עם זה, כל תלמיד מקבל הדרכה בנוגע לסכנות הטמונות באינטרנט, והנהלת בית-הספר מסוגלת לחסום אתרים.
• ההרגל לשהות בסביבה עתירת גירויים והעלאה מתמדת של סף הגירוי עלולים ליצור קושי לתפקד בסביבה טבעית.
• עולם האינטרנט מוצף במידע המאפשר הרחבת הידע, אולם רובו אינו מבוקר ואינו מעמיק. קיימת סכנה של למידה שטחית שתוביל לרדידות אינטלקטואלית על חשבון למידה לעומק.13
• יש סכנה שבתי-ספר יסתפקו בהטמעה חיצונית בלבד ולא ייעשה באמצעות המחשוב שום דבר חדשני: דרכי ההוראה יישארו כשהיו והשימוש במחשב יהיה שטחי ויסתכם בהעתקה של חומר.14
מקורות
1. אלמוג תמי, "זהירות מחשוב לפניך", מתוך אתר "דעת": www.daat.ac.il.
2. דיין רוני, מנהל גף יישומי מחשב בחינוך, משרד החינוך, שיחת טלפון, 16 בנובמבר 2006.
3. דיין רוני, מנהל גף יישומי מחשב בחינוך, משרד החינוך, תוכנית למידה מרחוק, 16 בנובמבר 2006.
4. אתר האינטרנט של מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, http://www.edugov.org.il/site/edugov/index.asp?r=0&pid=1.
5. מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מחשוב ושימוש במחשב ובאינטרנט במערכת החינוך – סקירה משווה, כתבה: מיכל קורא, 15 בנובמבר 2004.
6. סמי קפלן, גף מחשבים בחינוך, משרד החינוך, מכתב, 20 בנובמבר 2006.
7. רודריג עדנה, יועצת לענייני חינוך, מרכז השלטון המקומי, שיחת טלפון, 19 בנובמבר 2006.
8. תוכנית אסטרטגית לתקשוב מערכת החינוך, שלב ד', יוני 2005, משרד החינוך.
9. "תרבות ה-copy-paste של מערכת החינוך" , וואלה!, 4 בספטמבר 2005.
10. OECD, מחקר בנושא מוכנות התלמידים לשימוש בטכנולוגיות, התקבל ממשרד החינוך, מינהל מדע וטכנולוגיה, גף יישומי מחשב בחינוך, 14 בפברואר 2006.