חומר רקע

א' בכסלו תשס"ז 22 בנובמבר 2006 קשיי השתלבותם של אקדמאים יוצאי אתיופיה בשוק העבודה והמלצות לפתרונם הקדמה: רובן המוחלט של התכניות הנועדות לקדם את השתלבות קהילת יוצאי אתיופיה בשוק העבודה ממוענות עבור הקבוצה החלשה יותר שמקרבם, שבה כלולים אלה הנעדרים כל השכלה פורמאלית או בעלי השכלה נמוכה. מספרם של האקדמאים ממוצא אתיופי נאמד כיום ב-3,000-2,500 אנשים בערך (הערכה שמקורה בממצאי מרכז אדוה), חלק מועט בקבוצה המונה כ-105 אלף נפש. יחד עם זאת, מספרם העולה הוא בבחינת עדות מעודדת, שכן רכישת השכלה אקדמית היא אמצעי חשוב להשתלבות כלכלית וחברתית בישראל. מכאן מובנת החשיבות הרבה שיש להמשך קידומם והרחבתם של האמצעים, שבכוחם לאפשר לנמנים עם קהילת יוצאי אתיופיה רכישת השכלה גבוהה. ואולם, בכך לא די. ממצאים בנושא השתלבותם של אקדמאים יוצאי אתיופיה בשוק העבודה מורים על קשיים ומכשולים הניצבים בפניהם, בבואם להשתלב בתחומי תעסוקה ההולמים את תחום השכלתם. חרף זאת, המאמצים המוקדשים כמענה לנושא זה הם דלים ורחוקים מלהוות פיתרון מלא וכולל. ממצאים אודות מצבם של האקדמאים הנמנים עם קהילת יוצאי אתיופיה נתוני הלמ"ס מהשנים 2002/3 מורים כי להשכלה השפעה משמעותית על שיעור התעסוקה. כך למשל, בעוד שבקרב בוגרי 8-0 שנות לימוד 30% נמצאו מועסקים, בקרב בוגרי 13 שנות לימוד ויותר אחוז המועסקים היה 54% (קינג, ו-וולדה-צדיק, 2006). בשנים 1995/6 – 55% מקרב עולי אתיופיה בגילאים 64-22 נעדרו כל השכלה, בעוד שבשנים 2003/4 הצטמצם שיעורם לכדי 42%. אחוז בוגרי 13 שנות לימוד ויותר עלה מ-6% ל-15%. בתווך ניתן למנות את העלייה בשיעור מסיימי 12 שנות לימוד – מ-11% ל-20% (נספח מס' 1). בהקשר זה, בעוד ששיעורי התעסוקה באותן שנים מורים על אחוז גבוה יותר של מועסקים בקרב כלל האוכלוסייה היהודית, בהשוואה לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה (נספח מס' 2), בקרב בעלי תואר אקדמאי או תואר על-תיכוני ניתן למצוא יחס הפוך (נספח מס' 3). כך, בעוד שבשנים 2003/4 היה שיעור התעסוקה בקרב קבוצה זו שמיוצאי אתיופיה – 77%, בקרב קבוצה זו שמכלל האוכלוסייה היהודית הוא עמד על - 71%. ואולם, בעוד שמקרב אלה הראשונים רק 44% עסקו במקצועות ההולמים את תחום השכלתם (מקצועות אקדמיים, חופשיים וטכניים), בקרב אלה האחרונים – 61% עסקו במקצועות ההולמים את תחום השכלתם. ממצאים נוספים בנושא הובאו במחקר שהתקיים על ידי האגף לתכנון ומחקר במשרד לקליטת עלייה. מסקר שהקיף 237 בוגרי מוסדות להשכלה גבוהה שנתמכו על ידי מינהל הסטודנטים,1 עולה כי מבין המועסקים - 42% עובדים במקצועם, 17% עובדים בעבודה הקשורה בעקיפין למקצועם ו-41% עובדים בעבודה שאינה קשורה כלל למקצוע אותו למדו. נתון זה עשוי להוות גורם משפיע על רמת השכר, אשר לפי נתוני המחקר שקיים המשרד לקליטת העלייה נמצאת נמוכה: 74% משתכרים ברמה נמוכה מהשכר הממוצע במשק, כאשר משכורתם של 45% מהם הייתה הרבה יותר נמוכה מרמה זו. רק 16% דיווחו כי שכרם דומה לשכר הממוצע במשק, 10% דיווחו כי שכרם גבוה ממנו ורק 3% דיווחו כי שכרם גבוה בהרבה מהממוצע (גינדין, 2005). גורמים המשפיעים על מצבם התעסוקתי של אקדמאים ממוצא אתיופי את הממצאים לגבי אופי השתלבותם של אקדמאים ממוצא אתיופי בשוק העבודה ניתן להסביר באופנים שונים. כך למשל, ניתן לייחס את הנושא לתחום השכלתם. ממחקר שפרסם מרכז אדוה, עולה כי לחלק גדול מקרב קבוצה זו תואר במדעי החברה, ולכך עשויה להיות השפעה, וזאת על רקע מדיניות הצמצום של המגזר הציבורי, שבו קיוו רבים למצוא עבודה (סבירסקי, ב ויוסף, ק, 2005). ממצא זה נתמך בנתוני ארגון נאקוג' (ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה), ולפיהם מספר הבוגרים הרב ביותר בין השנים 2005-1998 הוא בתחום מדעי החברה (נתונים על בוגרי אוניברסיטאות – נאקוג', 2006).2 במחקר שהתקיים במשרד לקליטת העלייה נמצא כי 23% מאוכלוסיית המחקר למדו בתחום מדעי החברה, 18% חינוך ובמקצועות המינהל 14%. בנוסף, 9% למדו חשמל ואלקטרוניקה, 7% עבודה סוציאלית, 6% הנדסה, 4% סיעוד, ובודדים למדו מדעים מדויקים, מדעי החיים ומחשבים (גינדין, 2005). לפי ממצאי מרכז אדוה, חלק גדול מהאקדמאים מועסקים בפרויקטים המיועדים לטיפול בקהילה האתיופית, דבר העוצר בעדם יותר מאשר מהווה גורם מקדם, שכן הפרויקטים, מעצם טבעם, מתוקצבים לפרקי זמן קצובים ואין בהם בהכרח משום פתח כניסה להעסקה קבועה (סבירסקי ויוסף, 2005). בין ממצאי המחקר שקיים המשרד לקליטת העלייה נמצא הנתון לפיו - "רבע מהמועסקים משולבים בעבודה הקשורה במידה רבה לקליטת בני עדתם, 12% נוספים עובדים בעבודה הקשורה באופן עקיף או חלקי בנושא". לכך יש להוסיף את הממצא ממחקר זה ולפיו - 54% מהמשתתפים בו דיווחו כי הם קבועים בעבודתם, 43% דיווחו שהם זמניים ו-3% דיווחו שאינם יודעים אם עבודתם קבועה או זמנית (גינדין, 2005). קשיים נוספים הניצבים בפני האקדמאים ממוצא אתיופי עשויים להיות מוסברים כקשורים לסטריאוטיפים שבהם נגועה החברה הישראלית - ביחסה לקהילת יוצאי אתיופיה בכללותה. מכאן ניתן להבין את תחושתם הקשה של יוצאי אתיופיה בדבר יחס מפלה, כך גם בבואם להשתלב בשוק העבודה. מהמחקר שקיים המשרד לקליטת עלייה עולה כי עבור האקדמאים יוצאי אתיופיה המוצא מהווה גורם המפריע במידה רבה על מציאת עבודה מתאימה, כך לסברתם של 45% מקרב קבוצת המחקר. 81% מהבוגרים סברו כי קיימת כלפיהם אפליה תעסוקתית על רקע מוצאם, שמפריעה במידה כלשהי למצוא עבודה ההולמת את כישוריהם. פרופ' אלעזר לשם מבית הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית, מציין כי כנגד מה שניתן היה לצפות, תחושות בדבר קיומה של אפליה ניכרות במיוחד דווקא בקרב האקדמאים שמקרב יוצאי אתיופיה (הרצאה באסיפה הכללית של העמותה למדעי יהדות אתיופיה, 17.9.06). אלה רואים ברכישת השכלה גבוהה פתח להשתלבות חברתית וכלכלית מלאה בישראל, וכגודל הציפיות כך גם גודל האכזבה, במקרים הרבים שבהם נמצא עבורם קושי להשתלב בעבודות ההולמות את תחום השכלתם. כמובא לעיל, בשנים 2003-4 רק 44% מקרב קבוצה זו ומקרב בעלי השכלה על-תיכונית עסקו במקצועות ההולמים את תחום השכלתם, לעומת 61% בקרב כלל האוכלוסייה היהודית שבעלי אותה רמת השכלה. יצוין כי לכך עשויות להיות סיבות נוספות, מלבד אלו שנמנו לעיל. כך למשל, יתכן כי האקדמאים ממוצא אתיופי מחויבים יותר למציאת מקורות תעסוקה, בהיעדר מקורות מימון חלופיים. אישוש השערה זו עשוי גם להסביר את הממצא, לפיו אחוז המועסקים מקרב אקדמאים יוצאי אתיופיה גבוה מזה של האקדמאים שמכלל האוכלוסייה היהודית (77% בקרב אלה הראשונים ו-71% בקרב אלה האחרונים). חקיקה למען קידום ייצוג הולם לבני הקהילה האתיופית לאורך דרכה, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה (להלן האגודה) ביקשה לחולל שינוי במצבם התעסוקתי של הנמנים עם קהילת יוצאי אתיופיה. בכלל זה נמצא כי יש להגדיל את מספר העובדים בשירות המדינה ונמנים עם קבוצה זאת. פעילות נרחבת בנושא התקיימה בהיעדר שביעות רצון מצד האגודה לאופן שיבוצם של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה, וזאת בפרט לנוכח להחלטת ממשלה משנת 1997. על פי החלטה זו היו אמורים להתקבל לעבודה בשירות המדינה 17 יוצאי אתיופיה כל שנה למשך שלוש שנים, במסגרת של העדפה מתקנת (החלטה מס' 2015, 16 במאי 1997). ב- 19 ביולי 2005 אושרה בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון  מס' 13) לייצוג הולם לבני העדה האתיופית. יוזמת התיקון לחוק היא תוצר של שיתוף פעולה פורה, במשך שנה שלמה, בין אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה לבין ח"כ מיכאל איתן. על פי החוק יזכו יוצאי אתיופיה - המתמודדים על משרות בשירות המדינה - להעדפה מתקנת ומעמד מועדף בנוסף לכישוריהם הרגילים (ראה נספח מס' 4). במסמך שהגישה נציבות שירות המדינה לידי אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה, במרץ 2006, נמצא כי מספרם של יוצאי אתיופיה העובדים בשירות המדינה עומד על 504 (נספח מס' 5), וזאת בעוד שבאוקטובר 2004 היה מספרם של העובדים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה – 474 (נספח מס' 6). לדבריה של הגב' הניה מרקוביץ, מנהלת אגף בכיר תכנון ובקרה בנציבות שירות המדינה, שינוי זה משקף גידול טבעי, שאין בו בהכרח ביטוי ליישום התיקון בחוק (שיחה ב-18.9.06).3 כמתחייב מסעיף 15(א)(ד) – על נציב שירות המדינה להגיש לממשלה, אחת לשנה, המלצות בדבר היעדים שעל הממשלה לקבוע לייצוג עולי אתיופיה. כמו כן, עליו להגיש דין וחשבון, מידי שנה, באשר לפעולות שננקטו לשם ייצוג הולם בשירות המדינה – כמתחייב מסעיף 15(א)(ז). מרקוביץ מסרה כי דין וחשבון בנושא טרם נמסר, שכן הנתונים שהיו קיימים עד כה לא כללו את מי שאחד מהוריו נולד באתיופיה. לדבריה, לקראת ראשית 2007 צפוי לצאת דוח 2006, ובו נתונים עדכניים בנושא. מרקוביץ גם הייתה מנועה מלמסור פרטים הקשורים בדירוג (בכירות) העובדים, שכן אין הדבר מתחייב בחוק. יחד עם זאת, הנתונים שהציג שירות המדינה כוללים את התפלגות העובדים לפי תחומי עיסוק. מכאן ניתן ללמוד על מספרם של יוצאי אתיופיה המועסקים בשירות המדינה – במקצועות המחייבים השכלה גבוהה. מנתוני מרץ 2006 עולה כי רובם המוחלט של יוצאי אתיופיה העובדים בשירות המדינה עסק בתחום המינהלי, אשר תנאי הקבלה אליו אינם כוללים בהכרח חובת השכלה אקדמית או אחרת – 357 מתוך 504 העובדים. מרביתם של האקדמאים עסקו במקצועות שתחום השכלתם הוא מדעי הרוח והחברה – 12 עובדים. סך כל העובדים במקצועות המחייבים השכלה אקדמית – 27. בנוסף, 7 סטודנטים עבדו לפי שכר שעה ואחד כמשפטן מתמחה. יצוין כי תיקון מס' 13 לחוק שירות המדינה אינו כולל הקלות בתנאי סף הקבלה למשרות בשירות המדינה. מדבריה של מרקוביץ עולה כי רובם של יוצאי אתיופיה - המגישים מועמדות למשרות בשירות המדינה – אינם עוברים את סף הבחינה הפסיכומטרית. בשנת 1997, בעקבות החלטת הממשלה בנושא (מס' 2015), הוחלט בנציבות שירות המדינה על קיום התאמות מיוחדות בבחינות עבור יוצאי אתיופיה. בכך היה להקל על שיבוצם בשירות המדינה. הקלות אלה בסף הקבלה לא נמשכו בשנים שלאחר מכן. לדבריה של מרקוביץ, ההנחה היא שכיום רובם של המבקשים להשתלב בשירות המדינה נמנים עם ילידי הארץ או שעשו בה חלק נכבד משנותיהם. על כן, נמצא שאין עוד צורך בהתאמות מיוחדות עבורם. מרקוביץ הוסיפה וציינה את העיקרון המנחה את שירות המדינה, ולפיו יש לראות ביוצאי אתיופיה שווים בין שווים, ואין לתייגם באופן העשוי שלא לשרתם בסופו של דבר (שיחה ב-24 באוקטובר 2006). פועלה של אגודה למען יהודי אתיופיה לשילוב יוצאי אתיופיה בשירות המדינה נועד גם לקדם את השתלבותם של אקדמאים במגזר זה. יחד עם זאת, שירות המדינה אינו מהווה בהכרח מקור להיבנות עליו, וזאת עקב על הקפאת קליטת עובדים בשירות המדינה. ב-25 במרץ 2003 התקבלה החלטת ממשלה מס' 66 בנושא, והיא תקפה, לעת עתה, עד לסוף שנת 2006 (החלטה זו היא בהמשך להחלטה מס' 2361, 31.7.02). מינויים נוספים מותנים באישור ועדת חריגים. יצוין כי מדיניות נמשכת זאת עשויה להיות מיושמת גם בשנים הבאות (שיחה עם ניסים מזרחי, מחלקת תקנים באגף נציבות שירות המדינה, 27.9.06). לדבריה של מרקוביץ, מדיניות זאת לא שינתה את מניין העובדים בשירות המדינה, וזה נותר במתכונתו הקודמת (שיחה ב-18.9.06). ההחלטה על הקפאת קליטת עובדים בשירות המדינה לא נעלמה מידיעתה של אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה. על אף מצב נתון זה, נמצא שיש ערך לשילוב אקדמאים ממוצא אתיופי בשירות המדינה, והסיבות לכך הן בעיקרן: 1. הרצון לשלב אנשים הנמנים עם קהילת יוצאי אתיופיה בעמדות המהוות מקור השפעה, הן על תהליך קליטת קבוצת השיוך שלהם והן על תהליכי קבלת ההחלטות הנוגעות לכלל החברה הישראלית. 2. השתלבות של אנשים הנמנים עם קהילת יוצאי אתיופיה בעמדות ברות-השפעה מהווה מודל שבכוחו להנחיל מוטיבציה חיובית לאחיהם הצעירים ולצעירים אחרים בקהילה. 3. עבודה בשירות המדינה עשויה להבטיח תנאי העסקה טובים. יוזמות קיימות למען שילוב אקדמאים ממוצא אתיופי בשוק העבודה במטרה להתמודד עם קשייהם של אקדמאים עולים בשוק העבודה, ג'וינט ישראל יזם השנה פרויקט מתמחים רב תרבותי, הנועד להקנות להם תחומי התמחות הרלוונטיים לשוק העבודה, וזאת כבר בשלהי תקופת לימודיהם האקדמיים. קורסי ההתמחות מתקיימים באוניברסיטה העברית שבירושלים, כחלק בתכנית הלימודים, ומשלבים לימודים אקדמיים לצד התמחות המעשית. גם סטודנטים במכללות שבירושלים יכולים לקחת חלק בהתמחות המעשית. קהל היעד: סטודנטים עולים - ותיקי וחדשים – מקרב יוצאי אתיופיה, קווקז ובוכרה. עמותת טבקה יזמה השנה את תכנית עולים לצמרת, בשיתוף עם המרכז הבינתחומי, הסוכנות היהודית וגופים נוספים. מטרת התכנית: לקדם את שילובם בעמדות מפתח במגזר העסקי, הציבורי והאקדמי – מסגרות בעלות השפעה ויוקרה בחברה הישראלית. קהל היעד: אקדמאים מהקהילה שמתקשים להשתלב בשוק העבודה או שעובדים במקצועות שאינם הולמים את תחום השכלתם. התכנית מופעלת זו השנה הראשונה, ונועדה עבור 25 אקדמאים מתחומי השכלה שונים. לעת זו מעסיקים פוטנציאלים קיבלו את קורות החיים ותוצאות מבחני הערכה של אותם אקדמאים נבחרים. 1 בנובמבר 2006 נקבע כתאריך יעד סופי לשיבוצם במקומות תעסוקה. במקביל יחלו בתכנית לימודים במרכז הבינתחומי, שנועדה לחזק את כישוריהם המקצועיים. תחומי ההכשרה הוגדרו לאור צרכים שאופיינו בישיבות ועדת ההיגוי שקיימה טבקה. לתכנית זו לא קדמה היכרות עם ממצאים שיש בהם להציג לאושרו את מצבם התעסוקתי של הנמנים עם קבוצת היעד שלה. לכך ראוי להוסיף ולציין כי הממצאים הקיימים בנושא, נסמכים על נתוני הלמ"ס, לגביהם יש להביא בחשבון את טעויות הדגימה, בהיותו של המדגם נסמך על מספר מקרים קטן מידי - מתחת ל2,000 מקרים (שיחה עם מארק פלדמן, מדור עבודה ושכר בלמ"ס, 18.9.06). מלבד הפעילות שנועדה עבור אקדמאים מתחומי השכלה שונים, עמותת טבקה מקיימת - בשיתוף עם תב"ת-ג'וינט ישראל, הסוכנות היהודית וגופים אחרים - את תכנית עולים במשפט ובצדק. התכנית נועדה לקדם את שילובם של משפטנים מבני הקהילה בתחום המקצועי אותו רכשו, וזאת על רקע הקשיים עמם הם מתמודדים. את הקשיים מזהים הוגי התכנית כנובעים ממחסור בקשרים אישיים וברשתות תמיכה חברתיות, בהיעדר היכרות והתמצאות בשוק העבודה הישראלי, וכל זאת לצד הדעות הקדומות הרווחות בחברה הישראלית. תכנית זו, כמו גם עולים לצמרת, הן ביטוי להבנה כי הקשיים בשוק התעסוקה הם גם נחלתם של האקדמאים, ולא רק נחלת הבלתי-משכילים שמקרב יוצאי אתיופיה, וכי יש לקיים מענה גם עבורם. ואולם, תכניות אלו לבדן אינן נותנות מענה הולם לצרכים ולקשיים של האקדמאים ממוצא אתיופי. גם מינהל הסטודנטים עושה למען שיבוצם של סטודנטים יוצאי אתיופיה בשוק העבודה. לדבריו של קיפלה טסמה, אחראי תעסוקה מטעם מינהל הסטודנטים, לעת עתה מצויים בידיו קורות חיים של כ-500 בוגרי אוניברסיטאות. בהקשר זה ראוי לציין כי מרביתם המוחלטת של הסטודנטים מקרב קהילת יוצאי אתיופיה רשומים במינהל הסטודנטים, אך לעת זאת אין בידם רישום הבוגרים שסיימו את כל חובותיהם האקדמיים (השלמת לימודים עד לשנתם האחרונה אינה עדות לסיום כל החובות הנדרשות לשם קבלת תואר). על כן גם אין ברשותם ממצאים מהם ניתן ללמוד על הקשיים עמם מתמודדים אקדמאים ממוצא אתיופי. מכאן גם הקושי באפיון הפתרונות המתאימים מכל. ארגון נאקוג' נמצא כיום בתהליך של בניית מסד נתונים שירכז מידע אודות אקדמאים יוצאי אתיופיה – שמות, תחומי השכלה, מועד סיום התואר, מוסד לימודים, אמצעים ליצירת קשר ועוד. מטרת הפרויקט: להקל על אקדמאים יוצאי אתיופיה שמחפשים תעסוקה הולמת, באמצעות הנגשתם למעסיקים. מסד הנתונים יהיה נגיש גם לארגונים העוסקים בהכוונה תעסוקתית בקרב הקהילה. המלצות לפעולה 1. על נציבות שירות המדינה לדאוג שיישום תיקון מס' 13 לחוק שירות המדינה יהיה מתוך שימת דגש על שילובם של בעלי השכלה גבוהה בשירות המדינה. 2. על שירות המדינה לשקול את קיומן מחדש של הקלות בבחינות הפסיכומטריות עבור יוצאי אתיופיה, דוגמת אלה שהיו קיימות ב-1997 (ראה לעיל). בקשה זו נסמכת על התובנה לגבי הקשיים שמגלים יוצאי אתיופיה בבחינות מסוג זה. מהניסיון המצטבר באוניברסיטאות, רבים מהסטודנטים ממוצא אתיופי, שזכו להקלות בסף הקבלה לחוגים השונים, הצליחו היטב בלימודיהם. 3. הקמת מאגר מידע מקיף וכולל, שירכז את המידע לגבי האקדמאים יוצאי אתיופיה - תחומי הלימוד ומקומות התעסוקה שלהם. מידע שכזה עשוי לאפשר היכרות קרובה יותר עם קשייהם של אקדמאים ממוצא אתיופי בשוק העבודה. 4. הקמת מערך סיוע שיקדם תחומי לימוד התואמים את הביקוש בשוק העבודה. 5. קידום יוזמות של הכשרות מקצועיות לאקדמאים יוצאי אתיופיה, ובכלל זה הסבות מקצועיות לתחומים מבוקשים בשוק העבודה. 6. הרחבת הפעילות שנועדה לקשר בין מעסיקים פוטנציאלים לבין אקדמאים ממוצא אתיופי. תכנית חדשה לקידום השתלבותם של אקדמאים יוצאי אתיופיה בשוק העבודה אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה בחרה למקד את מאמציה בתחום שילובם של אקדמאים יוצאי אתיופיה בתעסוקה, באמצעות תכנית הקורמת עור וגידים בימים אלה. התכנית תכלול קיומו של סקר מקיף לאיתור בוגרי מוסדות השכלה גבוהה ואפיונם לפי כישורי השכלתם, כדי להציע את המענים הדרושים, הן עבור דורשי העבודה והן עבור מעסיקים פוטנציאלים. בתוך כך נבקש לאפיין את היחס הקיים בין תחום ההשכלה לבין הביקוש הקיים בשוק העבודה. לצד פעילות זאת נקיים פעילות - בשיתוף עם מעסיקים מהמגזר הפרטי - שנועדה לצייד את בוגרי ההשכלה הגבוהה בניסיון תעסוקתי, כך שיהוו מועמדים אטרקטיביים יותר בשוק העבודה. וכשלב מקדים לכך, נקיים מפגשי הכשרה וידוע אודות שוק העבודה בישראל, אופן כתיבת קורות חיים, הכנה לראיונות עבודה, זכויות עובד ועוד. הפעילות עם המגזר פרטי תכלול קידום קיומה של רשת תעסוקה, שתקיים את נקודת המפגש בין מעסיקים לדורשי עבודה. עבור כך בחרנו ליזום פורום תעסוקה באתר האינטרנט שלנו. מתוך מטרה להיענות לקשיים של בוגרי השכלה גבוהה מקרב קהילת יוצאי אתיופיה, בכוונת אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה לקיים קורס באנגלית דבוּרה עבור 200 סטודנטים וכאלה שזה עתה סיימו את לימודיהם. כחלק מיוזמה שנועדה לקדם את עצמאותם והשתלבותם הכלכלית-חברתית של המשכילים מקרב יוצאי אתיופיה, התכנית מיחסת חשיבות רבה למעורבותם של הנמנים עם קבוצה זאת בכל חלק וחלק בפעילות. על כן, התקיימו מפגשים לקראת שיתוף פעולה בתכנית עם התאחדות הסטודנטים של יוצאי אתיופיה ווודפיט (פורום של אקדמאים יוצאי אתיופיה). גם עם חברים בקהילה עסקית התקיימו מפגשים ראשוניים ונקבע להמשיכם. בכוונת אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה לערב ביוזמה גם את דיקני הסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות. מקורות 1. גינדין, ר. (2005). בוגרי מנהל הסטודנטים יוצאי אתיופיה שסיימו זכאותם לסיוע בין השנים 2003-1999: מאפייני הקליטה התעסוקתית, עמדות לגבי קשיים מאפיינים קליטה מקצועית הולמת, ושביעות רצון מהמצב בתחומי חיים שונים. האגף לתכנון ולמחקר, המשרד לקליטת העלייה. 2. נתונים על בוגרי אוניברסיטאות – ארגון נאקוג', 2006. 3. סבירסקי, ב ויוסף, ק. (2005). מצב התעסוקה בקרב ישראלים אתיופים. מרכז אדוה. 4. קינג, י. (2006). יוצאי אתיופיה ועולם העבודה: הרצאה בכנס מעסיקים מטעם משרד הקליטה והסוכנות היהודית (מצגת). מכון ברוקדייל – ג'וינט. 5. קינג, י ו-וולדה-צדיק, א. (2006). מעקב אחר תעסוקה בקרב עולים מאתיופיה, גילאי 64-18. מכון ברוקדייל – ג'וינט. נספחים: 1. ברוקדייל- ג'וינט. "התפלגות עולי אתיופיה בגילאים 64-22, לפי השכלה בשנים 1995-6 ו-2003-4 (%)". 2006 2. ברוקדייל- ג'וינט. "שיעורי תעסוקה ואבטלה בקרב יוצאי אתיופיה – גילאי 64-22, בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית (2003-4), 2006. 3. ברוקדייל – ג'וינט. "שיעור התעסוקה והתפלגות משלחי היד של יוצאי אתיופיה – בעל תואר אקדמי או תואר על תיכוני, בהשוואה לכלל היהודים (2003-4) (%)". 2006. 4. חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 13), התשס"ה – 2005. 5. נציבות שירות המדינה – אגף בכיר (תכנון ובקרה). נתונים: עובדים ילידי אתיופיה לפי התפקיד שבו הם מועסקים. 22 במרץ 2006. 6. נציבות שירות המדינה – היחידה למיכון ומערכות מידע. נתונים: עובדים ילידי אתיופיה לפי התפקיד שבו הם מועסקים. 19 באוקטובר 2004. רקע אודות אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה (Israel Association For Ethiopian Jews) הינה עמותת המשך לאגודה אמריקאית למען יהודי אתיופיה (American Association For Ethiopian Jews). האגודה האמריקאית נוסדה - על-ידי פעילים ציוניים מצפון אמריקה - בשנת 1969, ופעלה בין השנים 1970–1993 לקידום המודעות, בארץ ובחו"ל, לגורלה של יהדות אתיופיה ולמען עלייתם של הנמנים עמה לישראל. בשנת 1993, כאשר הסתמן שרוב יהודי אתיופיה כבר עלו לישראל, החליט הוועד המנהל על פיזור האגודה האמריקאית. בשנת 1994 הקימו אחדים מהחברים הפורשים את אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה (להלן האגודה). האגודה הוקמה על רקע הקשיים, עמם נאלצו העולים מאתיופיה להתמודד מראשית קליטתם בישראל. כנגד אותם קשיים, שמקורם בשונות התרבותית בין ארץ המוצא והארץ הקולטת, האגודה בחרה למקד את פעילותה בתחום החינוך והתעסוקה, וזאת על רקע העדר מענה הולם לנושאים הללו. האגודה שמה לה כמטרה את גיבוש האמצעים, שבכוחם להוות מענה למצב הקיים בתחום החינוך והתעסוקה, באמצעות פעילות סנגור. אסטרטגיות הסנגור מתמקדות ביזום שינויים מערכתיים בנושאים שמשפיעים על קהילת יוצאי אתיופיה. פעילות הסנגור של האגודה מתבצעת מול משרדי הממשלה, ועדות הכנסת, רשויות מקומיות, עמותות וארגונים חברתיים. לצד פעילות הסנגור מקיימת האגודה פעילות בתחום הקהילתי, ומטרתה לחייב את מעורבותם המלאה של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. מתוך כך, אנו פועלים ליצירת שותפויות עם פעילים קהילתיים – למען העצמתם וכדי לאפשר להם את האמצעים להתמודדות עם האתגרים הניצבים בפני קהילה. מטרות האגודה 1. צמצום הפערים החינוכיים והתעסוקתיים הנתונים בין קהילת יוצאי אתיופיה לבין כלל החברה הישראלית (איסוף ועיבוד מידע עדכני אודות הקהילה האתיופית בתחומים הרלוונטיים, וגיבוש חלופות לפעולה). 2. זיהוי מוקדם של מגמות שליליות - בתהליך הקליטה של קהילת יוצאי אתיופיה - ומתן יעוץ מקצועי בנושא (הרצאות, הפקה והפצה של חומרי הסברה, השתתפות בוועדות ועוד). 3. שילובם של מתנדבים בפעילות האגודה (הפעלת קבוצות ברמה המקומית והארצית). 4. קידום מרחב של שיח ציבורי בחברה הישראלית, שבו קהילת יוצאי אתיופיה נוטלת חלק פעיל (קידום קולה של הקהילה באמצעי התקשורת השונים). תמצית "אני מאמין" • האגודה רואה את היותה של קהילת יוצאי אתיופיה חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, ועל כן נועד מקומה בקביעת גבולותיה החברתיים, הכלכליים, והפוליטיים של מדינת ישראל. • האגודה הישראלית מבקשת לקדם מרחב של שיח ציבורי, ובו נודע ערך לתרבות ולהון האנושי של קהילת יוצאי אתיופיה. • האגודה הישראלית רואה בשיתוף נציגי הקהילה בקבלת החלטות על גורלם בסיס שבלעדיו כל החלטה סופה נועד לכישלון. • האגודה הישראלית אינה מסירה את האחריות מהפרטים ומקבוצות בתוך הקהילה האתיופית. יתרה מזו, היא דורשת מהקהילה לקחת אחריות על גורלה, לפעול לשינוי חברתי ולמען קידום שותפותה המלאה בחברה הישראלית. טל האס מנהל היחידה האסטרטגית אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה טל': 02-6789673, שלוחה 102 טל' נייד: 052-3498424 דוא"ל: [email protected]