חומר רקע
1. תמצית
מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בסוגיית השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים1 (סמים ואלכוהול) בקרב בני-נוער עולים. במסמך יובאו נתונים על מספר בני-הנוער העולים המשתמשים בחומרים פסיכו-אקטיביים בחלוקה לשתי קבוצות: נוער עולה לומד ונוער עולה "מנותק" (שאינו לומד ואינו עובד). תיערך השוואה של הנתונים הללו עם נתוני נוער יליד הארץ המשתמש בחומרים הפסיכו-אקטיביים.
מן הנתונים עולה, כי בני-נוער עולים (משנת 1989 ואילך) מעשנים יותר, שותים יותר אלכוהול ומשתמשים יותר בחומרים פסיכו-אקטיביים לא-חוקיים בהשוואה לבני-נוער ילידי הארץ.
2. מבוא
בסוף שנת 2005 חיו בישראל כ-250,000 ילדים עולים וילדי עולים בגילאי 0-17 אשר הגיעו לארץ בשנים 1990-2005. אוכלוסייה זו מהווה כ-13% מכלל הילדים בישראל.2
בני-הנוער (המתבגרים) בתוך אוכלוסייה זו נמצאים בסיטואציה של סיכון מוגבר הן בשל משבר ההגירה על כל מרכיביו והן בשל משבר גיל ההתבגרות.
מספר אינדיקטורים מעידים על עוצמת הסיכון בו נמצאים בני-הנוער העולים:
• שיעורי הנשירה הגלויה והסמויה מבתי-הספר גבוהים למעלה מפי-שניים מהאוכלוסייה הוותיקה.
• מעורבותם של קטינים עולים בעבירות שונות, בעיקר עבירות סמים, רכוש, אלימות ומין כפולה ויותר משיעורם באוכלוסייה.
• מספר הקטינים העולים המטופלים ברשויות הרווחה גבוה מחלקם באוכלוסייה.
• הקטינים העולים מהווים למעלה מ-20% מבין המטופלים באגף תיקון; ברשות חסות הנוער; בשירות מבחן לנוער; בשירות לנערה במשרד הרווחה וביחידות לקידום נוער במשרד החינוך והתרבות.
• שיעור הקטינים העולים החשודים בביצוע עבירות מתוך כלל הקטינים היהודים הוא 36.9% - יותר מפי שניים מחלקם באוכלוסיה זו. אחוז תיקי הנוער שנפתחו לעולים בנושא סמים מהווה 37.7% מכלל התיקים.3
• בעיית השימוש בסמים ובאלכוהול היא אחת הבעיות העיקריות בקרב אוכלוסיית העולים, הבוגרים והצעירים, ומאופיינת במימדים הגבוהים במידה ניכרת משיעורם באוכלוסייה.
3. נתונים
כל הנתונים בפרק זה נלקחו מתוך דוח המחקר האפידמיולוגי השישי של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול4, בנושא השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים. אוכלוסיית המחקר הנוגעת לענייננו היא תלמידים בגילאי 12-18 ונוער שאינו לומד ואינו עובד בגילאי 12-18 ("נוער מנותק"). הנתונים נכונים לשנת 2005.
3.1. נוער לומד
שיעור השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בשנה האחרונה (באחוזים) – השוואה בין תלמידים ילידי הארץ ותלמידים עולים.
סמים אחרים5
קנביס
תרופות ללא מרשם (כדורי מרץ, הרגעה/שינה)
שימוש לא חוקי כלשהו6
חומרים נדיפים
אלכוהול
טבק
סוג החומר הפסיכו-אקטיבי
2.6
5.5
4.9
9.0
18.1
57.8
21.4
ילידי הארץ
4.7
8.2
7.7
14.6
15.3
67.0
29.69
עולים חדשים7
הרגלי שתיית משקאות אלכוהוליים (בממוצעים) – השוואה בין תלמידים עולים ותלמידים ילידי הארץ
מס' השתכרויות בשנה האחרונה
5 מנות או יותר ב-30 הימים האחרונים
מס' מנות משקה בהזדמנות האחרונה8
מאפיינים דמוגרפיים
1.48
0.31
1.84
ילידי הארץ
1.84
0.50
2.27
עולים חדשים (מ-1990 )
סיכום הממצאים :
• תלמידים עולים (משנת 1989 ואילך) מדווחים על שימוש רב יותר בכל המדדים, יחסית לתלמידים ילידי הארץ. הם מעשנים יותר, שותים יותר אלכוהול ומשתמשים יותר בסמים בהשוואה לתלמידים ילידי הארץ.
3.2. נוער מנותק (אינו לומד ואינו עובד)
אוכלוסיית המחקר: נערים ונערות הנמצאים בטיפול כנוער מנותק ביחידות לקידום נוער של משרד החינוך.9
מחברי הדוח מדגישים כי נתקלו בקושי רב לאסוף נתונים לגבי נוער זה, וכי אין בידם נתונים המאפשרים לבדוק את מידת ייצוגיות המדגם10 ולכן יש להתייחס לנתונים המופקים ממנו בזהירות הראויה.
שיעור השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בשנה האחרונה – השוואה בין נוער מנותק עולה ובין כלל אוכלוסיית הנוער המנותק (באחוזים):
כלל אוכלוסיית נוער מנותק בישראל
נוער מנותק עולה מחבר העמים
סוג החומר הפסיכו-אקטיבי
58.1
63.64
טבק
61.4
72.73
משקאות אלכוהוליים
10.8
9.17
חומרים נדיפים
19.9
17.27
שימוש לא חוקי כלשהו
8.3
5.45
תרופות (כדורי מרץ, הרגעה/שינה
16.6
14.55
קנביס (חשיש, מריחואנה, "גראס")
7.8
7.27
סמים אחרים11
4. מאפייני אוכלוסיית העולים יוצאי חבר העמים המכורים לסמים12
• שוני בדפוס השימוש: העולים נוטים להשתמש בסוגי סמים שונים, ומשתמשים בסמים קשים כגון: הרואין, קוקאין, אלכוהול וחומרים המופקים מתרופות שונות, לעומת שימוש בחשיש וסמי הזיה בקרב הוותיקים. העולים מרבים להשתמש בהזרקה. גיל התחלת השימוש צעיר יותר מאשר בקרב הוותיקים.
• בעיות בתא המשפחתי: ריבוי משפחות חד-הוריות, בעיות בתפקוד ההורים המגבירות את המצוקה הנפשית, העדר קשר עם משפחת המכור המקשה על תהליך הגמילה.13
• הגעה מועטה יחסית ללשכות לקבלת טיפול: העולים ממדינות חבר העמים נמנעים מפניה לעזרה בשירותים ציבוריים ומעדיפים לחפש עזרה מגורמים בלתי רשמיים כמו חברים ובני משפחה.
• עמדות ביחס לטיפול נפשי: עולים רבים מסתייגים מטיפול נפשי.
• קשיי שפה: עולים מאוכלוסייה זו מדברים מעט עברית. קשיי ההסתגלות, המצוקה הנפשית והחיפוש אחר הסם דרשו מהם זמן ואנרגיה מרובים והקשו עליהם את לימוד השפה העברית.
• נשירה מהטיפול: אחוז הנשירה גבוה מבין המגיעים לטיפול יחסית לאוכלוסייה הישראלית הוותיקה.
4.1. מאפייני השימוש בסמים בקרב בני-נוער עולי אתיופיה
בשנת 2003 התפרסם דוח מחקר שעשתה הרשות למלחמה בסמים בנושא דפוסי שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים (סמים ואלכוהול) בקרב בני-נוער עולי אתיופיה בישראל.14
אוכלוסיית המדגם של המחקר הקיפה 512 בני-נוער, רובם בנים. כרבע מהנבדקים (24.4%) התנסו בסמים (חשיש או מריחואנה). 22% מהמשתמשים דיווחו כי עברו עבירות לשם רכישת הסמים. כשני שליש מהנבדקים (67.3%) דיווחו על שתיית אלכוהול בשנה האחרונה (שלא במהלך טקס דתי), וחלקם אף הגיעו למצב של שכרות (43%).
המחקר קבע כי שיעור השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים (סמים ואלכוהול) גבוה בקרב בני-נוער עולי אתיופיה בהשוואה לאוכלוסייה הותיקה, הן בקרב הלומדים והן בקרב הנוער המנותק. המחקר ציין כי יותר ממחצית הנבדקים – אשר רובם נשרו ממערכת החינוך – לא קיבלו במהלך השנתיים האחרונות הסבר על אלכוהול וסמים.
מחקר דומה על בני-נוער יוצאי חבר העמים נמצא עתה בהכנה.15
5. הטיפול בעולים עם בעיות סמים ו/או אלכוהול
5.1. המשרד לקליטת העלייה, המחלקה לשירותי רווחה
המשרד לקליטת העלייה מפעיל תוכניות ברשויות המקומיות, ובהן פעילות מניעה לנוער, ערבי הסברה, סדנאות והרצאות בנושא סמים ואלכוהול. נוסף על כך, המשרד משתתף בתוכניות טיפוליות לעולים נפגעי סמים במרכזים לטיפול בנפגעי סמים שבאחריות משרד הרווחה, מעביר תקציבי פעולה לרשויות המקומיות לשם מימונן ומסייע לארגונים הפועלים למניעת השימוש בסמים ובאלכוהול.
דגשים וכיוונים עיקריים16
• תוכניות התערבות יישוביות מערכתיות לשם צמצום פערים בין המענים לצרכי בני הנוער העולים בישובים אלו.
• מניעת שימוש לרעה באלכוהול ובסמים בקרב בני-נוער עולה.
• איתור, ליווי וטיפול בבני-נוער עולה עוברי חוק, בדגש על בני-נוער שעברו עבירה ראשונה למניעת התדרדרות נמשכת.
• זיהוי הנערות העולות כקבוצה המצויה בסיכון מוגבר להזנחה, ניצול ועזובה ובניית דגמי התערבויות מותאמים לשם עיבוי המענים.
• פיתוח כלי מניעה והתערבות בבעיית האובדנות בקרב בני-נוער יוצאי אתיופיה על בסיס המלצות מחקר הגישוש שנערך על-ידי המשרד .
• מיקוד מיוחד על תוכניות המכוונות להורים עולים וחיזוק ההורים העולים כגורם משמעותי בהפחתת הסיכון של בני הנוער מתוך זיהוי מקומו של התא המשפחתי והלכידות המשפחתית כגורמי חוסן משמעותיים.
• גיוס כוחות מקצועיים משמעותיים מקרב הצעירים העולים לשם מינוף ופיתוח תוכניות המחזקות את האוכלוסיות החלשות.
5.2. משרד הרווחה
לדברי הגב' איריס מורדקוביץ, מנהלת תחום טיפול בנפגעי סמים, העולים מארצות חבר העמים מהווים כמחצית מבין המטופלים במרכזים לטיפול בנפגעי סמים ברשויות המקומיות.17
הטיפול בבני-נוער עולים מתקיים במסגרת הטיפול הניתן לכלל אוכלוסיית המכורים עד גיל 21.
פעולות עיקריות של משרד הרווחה בתחום זה:18
• יחידות אמבולטוריות לטיפול ושיקום בני-נוער עם בעיית התמכרות (סמים, אלכוהול, הימורים) במסגרת המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות.
• מרכזי יום לטיפול יומי בבני-נוער עם בעיית התמכרות במסגרת המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. מרכזי יום הם אזוריים ונותנים טיפול לתושבי העיר והאזור.
• קהילות טיפוליות (מסגרות פנימיתיות חוץ-ביתיות) לטיפול ושיקום בני-נוער עם בעיית סמים ו/או אלכוהול. הטיפול הוא ארצי ללא קשר למקום מגוריו של הפונה.
• טיפול פרטני וקבוצתי הניתן על-ידי עובדים סוציאליים מומחים.
6. הרשות הלאומית למלחמה בסמים – מחקר והסברה
הרשות הלאומית למלחמה בסמים (להלן: הרשות) מעוניינת לעודד מחקר בתחום הסמים כדי ליצור תשתית נאותה לעשייה בתחום זה. באתר הרשות19 ניתן לראות הודעה בשם " קול קורא וטפסי בקשה למענקי מחקר". לקראת שנת 2007 הרשות מעוניינת בייחוד במחקרים בתחומים הבאים:
• אפיון הצרכים של מגזר העולים החדשים בתחום המניעה והטיפול הנוגעים לצריכת סמים ואלכוהול.
• הערכה של הפעולות למניעת השימוש בסמים ובאלכוהול בקרב עולים חדשים ושל הטיפול בעולים חדשים הצורכים סמים ואלכוהול.
הרשות עורכת סקרי דעת קהל בקרב האוכלוסייה כדי לבדוק עד כמה פעולות ההסברה ופעולות אחרות שלה יעילות20. נמצא כי ניתן להפחית את השימוש בסמים בקרב בני-נוער בעזרת הסברה מתאימה.
מקורות
ספרים ומחקרים
בן-אריה אשר וצ'רנולסקי דנה (עורכים). ילדים עולים בישראל 2004. המשרד לקליטת העלייה והמועצה לשלום הילד, 2004.
בר-המבורגר רחל (ואחרים). השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בקרב תושבי מדינת ישראל 2005: מחקר אפידמיולוגי IV. הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, 2006.
בר-המבורגר רחל. דפוסי שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בקרב בני-נוער יוצאי אתיופיה בישראל: דוח מחקר מסכם. הרשות הלאומית למלחמה בסמים, יולי 2003.
סמית רפי. ממצאי דעת קהל עבור הרשות למלחמה בסמים: טיוטת דוח. דצמבר 2004.
מסמכי ממשלה וכנסת
המשרד לקליטת העלייה. המחלקה לשירותי רווחה. תוכנית עבודה לשנת 2006.
הכנסת. מרכז מחקר ומידע. בעיית השימוש בסמים בקרב עולים. כתיבה: ברוך לוי, 17 בנובמבר 2003.
הכנסת. מרכז מחקר ומידע. בעיית השימוש בסמים בקרב עולים חדשים יוצאי מדינות חבר העמים ומידת פנייתם לקבלת טיפול. כתיבה: יפעת שחק, 22 במאי 2001.
מכתבים ושיחות טלפון
איריס מורדקוביץ, מנהלת תחום טיפול בנפגעי סמים, משרד הרווחה, שיחת טלפון, 21 בנובמבר 2006.
שרה כהן, מנהלת המחלקה לשירותי רווחה במשרד לקליטת העלייה, שיחת טלפון ומכתב, 22 בנובמבר 2006.
אתרי אינטרנט
אתר האינטרנט של משרד הרווחה: http://www.molsa.gov.il כניסה ב- 21 בנובמבר 2006.
אתר הרשות למלחמה בסמים: http://www.antidrugs.gov.il כניסה ב-21 בנובמבר 2006.