חומר רקע
מבוא
מסמך זה נכתב לקראת דיון מהיר בוועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא העיכובים בפיתוח התיירותי בג'סר א-זרקא. הדיון מתקיים לבקשתו של חה"כ ג'מאל זחאלקה.
ג'סר א-זרקא הוא יישוב בעל פוטנציאל לפיתוח תיירותי. לחברה הממשלתית לתיירות, לרשות הטבע והגנים ולמינהל מקרקעי ישראל ישנם רעיונות אחדים לפיתוח תיירותי ביישוב אולם מימוש רובם מתעכב מסיבות תקציביות או תכנוניות.
דיון בנושא זה היה אמור להתקיים בחודש יוני 2006 אולם הוא נדחה, לבקשת משרד התיירות, לצורך הכנת עבודת מטה בכל הנוגע לפיתוח התיירותי ביישוב.1
במסמך זה רקע על היישוב ועל הפוטנציאל התיירותי שלו וכן פירוט מיזמי התיירות הפעילים והמתוכננים ליישוב.
1. היישוב ג'סר א-זרקא (جسر الزرقاء)
ג'סר א-זרקא הינו יישוב עירוני ערבי-מוסלמי לחוף הים-התיכון, בין קיבוץ מעגן-מיכאל מצפון וקיסריה מדרום. פירוש שמו בעברית "גשר כחול", לפי שמו הערבי של נחל תנינים הסמוך, "נהר א-זרקא".2
ביישוב, השייך לאשכול החברתי-כלכלי מספר 2,3 כ-11,000 תושבים, מתוכם כ-50% הינם ילדים עד גיל 18. נכון לשנת 2003, ההכנסה החודשית הממוצעת של שכיר היתה 3,626 ש"ח ושל עצמאי 4,309 ש"ח.4 לדברי ראש המועצה מר מורד עמאש, אחוז האבטלה ביישוב גבוה והתושבים מועסקים ברובם בעבודות פשוטות מחוץ ליישוב. 10% בלבד מ-300 המורים ביישוב הם תושביו; בתי-העסק ביישוב כוללים רק 22 מכולות, 2 בתי-קפה ומסעדה אחת. כמו-כן, פרנסת כ-30 משפחות תלויה בענף הדיג, כפי שיפורט בהמשך.5
ג'סר א-זרקא הינו היישוב הערבי היחידי בישראל עם חוף-ים הצמוד לו. לפי האגף לדיג ולחקלאות-מים במשרד החקלאות, מצב העיסוק בדיג ביישוב בכי רע והדייגים מתקשים להתפרנס ממנו. למיטב ידיעתו של המשרד, מעטים מתושבי היישוב עוסקים בדיג באופן פעיל, ב-4 סירות בלבד. המשרד מציין עם-זאת, כי נושא הדיג אכן עשוי לשמש תפאורה טובה ומוקד משיכה תיירותי.6
באזור ג'סר א-זרקא נמצאים אתרי תיירות כגון: אמת מים מהתקופה הרומית ותעלה היוצאת ממנה לעבר נחל תנינים, תל מובארק (תל מבורך) ששימש לקבורת עשירי קיסריה, תל תנינים ולמרגלותיו גשר וילהלם מהמאה ה-19', מחצבה רומית-ביזנטית, ששימשה לבניית קיסריה וסכר רומי החוצץ בין היישוב לבין מעגן מיכאל.7 בנוסף לכך, דרומית ליישוב נמצאת קיסריה העתיקה ומצפונו וממזרח לו נמצאת שמורת נחל תנינים.
2. מיזמי התיירות הפעילים והמוקמים כיום בג'סר א-זרקא
• החברה הממשלתית לתיירות (להלן: חמ"ת) היא הזרוע המבצעת של משרד התיירות ליישום מדיניות פיתוח התשתיות בתחום התיירות. בימים אלו משדרגת חמ"ת את חוף הים בג'סר א-זרקא: מוקמות פרגולות, ומוסדרות גישה נוחה לחוף וחניית כלי-רכב. התקציב לכך הוא כ-300,000 ש"ח והעבודות בחוף הים צפויות להסתיים לכל המאוחר בפברואר 2007. לפי חמ"ת, יש צורך ב-700,000 ש"ח נוספים לשם השלמת שדרוג חוף הים ובמיוחד של השירותים הציבוריים.8
יצוין כי בשנים 1995-1994 נעשו בחוף-הים בג'סר א-זרקא עבודות ריצוף וגינון וכן הוקמו סככות צל ושירותים. עלות עבודות הפיתוח היתה 1,500,000 ש"ח. בשנת 2001, נעשו עבודות נוספות בחוף הים בעלות של כ-250,000 ש"ח.9
• שיתוף הפעולה בין רשות הטבע והגנים לג'סר א-זרקא מתבטא בכמה תחומים:10
◦ רשות הטבע והגנים מדריכה את כל תלמידי מערכת החינוך בג'סר א-זרקא בנושאי שמירת הטבע והסביבה. בנוסף לכך, בשיתוף המועצה המקומית והמשרד להגנת הסביבה הושקעו כ-100,000 ש"ח בפינוי מזבלה לא-חוקית שהיתה בסמוך לנחל תנינים.
◦ הכניסה לשמורת נחל תנינים הוסדרה מכיוון ג'סר א-זרקא ולא מכיוון מעגן-מיכאל כחלק ממגמה מכוונת. (לפי ראש המועצה, בפועל נכנסים לשמורה לא דרך היישוב עצמו). בנוסף לכך, 15 תלמידי תיכון מהיישוב מסייעים בקביעות למערך ההדרכה בשמורת נחל תנינים. כמו-כן, כחצי מעובדי השמורה הינם תושבי היישוב ובנוסף להם ישנה סככה בשמורה אשר משפחה מהיישוב מוכרת בה מזון.
◦ בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, המועצה האזורית חוף הכרמל ורשות העתיקות, משחזרת רשות הטבע והגנים טחנת קמח עתיקה בנחל תנינים. לכשייגמרו העבודות, הרשות מעוניינת שתושב ג'סר א-זרקא יפעיל את הטחנה.
ברשות הטבע והגנים מתארים את שיתוף הפעולה בינם לבין ג'סר א-זרקא באור חיובי. ראש מועצת ג'סר א-זרקא אישר את דבר שיתוף-הפעולה אולם לדעתו אין בכך די.
3. מיזמי תיירות מתוכננים
תכנון מיזמי התיירות באזור ג'סר א-זרקא נעשה ביוזמת המועצה המקומית, משרד התיירות באמצעות חמ"ת, רשות הטבע והגנים, משרד החקלאות ומינהל מקרקעי ישראל.
לחמ"ת רעיונות אחדים לפיתוח מיזמים תיירותיים בג'סר א-זרקא כפי שיפורט להלן, אולם לרובם לא נתקבל תקציב ממשרד התיירות. כמו-כן, טרם הוחלט במשרד התיירות על גודלו של התקציב לתיירות במגזר הערבי לשנים 2007 ואילך.11
• בכניסה לשמורת נחל תנינים ישנו חניון12 אשר חמ"ת הציעה לפני שנים שיוקם עליו שוק של תושבי ג'סר א-זרקא. רשות הטבע והגנים הסכימה לניסיון שבו יוצבו 10 דוכנים במקום ובמספר תנאים כגון: פעילות השוק באור יום בלבד, שהדוכנים יהיו ניידים ולא מחוברים לתשתיות13, שתהיה לרשות שליטה על המוצרים שיימכרו בהם ועל עיצובם ובעיקר שהשוק לא יפריע לפעילות השוטפת של האתר.14
רשות הטבע והגנים כבר הכינה את שטח החניון בפעולות גינון וניקיון. עלות המיזם לחמ"ת היא כ-700,000 ש"ח והוא מתוכנן לשנת 2007. ביצוע המיזם תלוי באישור התקציב במשרד התיירות אך עד כה ניתנה רק הסכמה עקרונית לכך.15
• עוד מסוף שנות ה-90' עולה רעיון להקמתו של כפר נופש ודיג מדרומה של המעגנה.16 התוכנית כללה שדרוג המעגנה, פיתוח אזור אכסון מלונאי ואישור להפעלת מסעדה במקום.17
משרד החקלאות תומך בפיתוח זה אף הוא, אף-על-פי שהפיתוח יהיה בעיקר תיירותי ופחות בתחום עיסוק הדיג עצמו. עלותה של הסדרת המעגנה היא כ-6 מיליוני ש"ח ומשרד החקלאות הסכים בינואר 1999 להקציב לשם כך מיליון ש"ח.18
התוכנית המקורית היתה מורכבת משום שבתחומה שטחי חוף-ים, גן לאומי וכמו-כן היה צורך לשנות ייעוד של שטחים שהוגדרו על-ידי תוכנית המתאר הארצית ליער וייעור (תמ"א 22) כמיועדים לייעור לשטחי מגורים. אי-לכך הוחלט לפצל את התכנון לשתי תוכניות ולאפשר לאחת מהן להתקדם מהר יותר. להלן הסבר על שתי תוכניות אלו:19
▪ תוכנית ש/782 עוסקת בתכנון 2 כפרי נופש (אכסון מלונאי), שטחי ספורט ושטחי מסחר. בתוך-כך עוסקים בתכנון בשינוי ייעוד השטח, משטח חקלאי לשטח המיועד לתיירות.20
הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה – מחוז חיפה דנה בתוכנית זו ב-26 באפריל 2006 והחליטה לקדמה: מינהל מקרקעי ישראל יתקן את התוכנית ואת תסקיר ההשפעה על הסביבה בהתאם להחלטותיה.21
יצוין כי לתוכנית הוכן בעבר תסקיר השפעה על הסביבה, אך הוא התייחס לתוכנית שלא היתה מגובשת דיה. כשיושלמו התיקונים, תובא התוכנית לדיון שוב ולאחר מכן להפקדה בוועדה המחוזית.22
לפני כחצי שנה העביר מינהל מקרקעי ישראל את התכנון לחברה מתכננת. צוות התכנון של המנהל נשאר זהה אולם החברה המתכננת מרכזת את התכנון של המנהל, קרי משמשת כפרויקטור ואמורה לזרז את הטיפול בתוכנית. בימים אלה עובדים על תסקיר ההשפעה על הסביבה. לכשיושלם התסקיר תחזור הוועדה המחוזית לדון בתוכנית ואז, ככל הנראה, יפקידו אותה.23
▪ תוכנית ש/782/א עוסקת בתכנון גן לאומי וכפר דייגים, וכן חוף רחצה, ומסעדה. בתוך-כך בתכנון עוסקים בשטח המיועד לגן הלאומי, מגדירים שטחי-חוף ושטחי-ים לשימור, ודנים בפיתוח האזור בעיקר למטיילים. תוכנית זו קלה יותר לתכנון ולכן היא מתקדמת בהתאם. התוכנית אושרה להפקדה בתנאים בוועדה המחוזית והיא נשלחה לאישור הוועדה לשמירה על הסביבה החופית (הולחו"ף) במנהל התכנון שבמשרד הפנים אשר צפויה לדון בה בתוך כשבועיים.24
• חמ"ת העלתה רעיון לשדרג את חזות העיר, קרי לצבוע כמה מבתי התושבים. בחמ"ת תוכנן לצבוע בשלב ראשון 2 בתים בעלות של כ-130,000 ש"ח כאשר 10% ימומנו על-ידי הדיירים. בהמשך מתוכננת צביעת כל הבתים שחזיתם היא לכיוון כביש מספר 2 (כביש החוף).
הרעיון לא מומש משום שלא נתקבל תקציב לכך.25
• מתחת ליישוב עוברת ניקבת מים עתיקה. אף-על-פי שכיום כבר לא זורם בה ביוב, היא עדיין סגורה למבקרים. עלות פתיחתה לתיירות עומדת על כמה מיליוני ש"ח אולם בחמ"ת לא נתקבל תקציב לכך. יצוין כי חמ"ת מעמידה את הטיפול בנושא זה בעדיפות נמוכה מאחר שעלותו גבוהה ומאחר שיש בעיה לקבל את הסכמת התושבים שהניקבה עוברת בשטחם.26
• חמ"ת רואה חשיבות גם בשיפור הכניסות לג'סר א-זרקא ולהרחבת הציר הראשי.
יצוין כי הכניסה לג'סר א-זרקא נעשית מכביש מספר 4, המרוחק יותר, מאחר שאין בכביש מספר 2 מחלף קרוב. משרד התחבורה הוא המטפל בכבישים שבתוך ג'סר א-זרקא ולא המועצה המקומית. בשנת 2006 התבצעה עבודה אחת על-ידי משרד התחבורה ולשנתיים הקרובות, לא מתוכננות עבודות נוספות.27