חומר רקע
מסמך זה נכתב לבקשת חה"כ רן כהן, יו"ר השדולה למען אנשים עם מוגבלויות והוא סוקר כמה נושאים מרכזיים שעלו בישיבות המיוחדות שנערכו בוועדות הכנסת השונות במסגרת היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות שנערך בכנסת בשנים 2003 ו-2004.
לאחר קריאה רציפה של כל פרוטוקולי ישיבות וועדות הכנסת בימים מיוחדים אלו, החלטנו לבחון חמישה נושאים מרכזיים שחזרו ועלו במהלך ימי הדיונים, או נושאים לגביהם קיבלו וועדות הכנסת השונות החלטות משמעותיות (מעקב, הגשת הצעת חוק בנושא ועוד).
הנושאים שיבחנו במסמך זה הינם: הקמת מסד נתונים בתחום אנשים עם מוגבלויות, ילדים להורים פגועי נפש, שיקום בקהילה של ילדים ונוער פגועי נפש, תמרוץ מעסיקים, תקנות שכר מינימום מותאם והשתתפות המדינה במימון התאמות.
1. הקמת מסד נתונים בתחום אנשים עם מוגבלויות
החלטות במסגרת היום הבינלאומי לאנשים עם מוגבלות בכנסת
במסגרת היום הבינלאומי שנערך בכנסת בשנת 2003 נערך דיון בועדת פניות הציבור בנוגע להקמת מאגר נתונים בנושא אנשים עם מוגבלות. הוועדה ביקשה מהשר עוזי לנדאו, יו"ר ועדת השרים לתיאום מינהל וביקורת המדינה, לבחון את מקורות המימון ליישום החלטת הממשלה לפיה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה להלן: הלמ"ס) תערוך סקר לגבי אנשים עם מוגבלויות, ומשרד הרווחה יקים מאגר נתונים מפורט בנושא אנשים עם מוגבלות. עוד פנתה הוועדה למשרד האוצר בבקשה לצבוע את סעיפי הסקר בתקציבי המשרדים על-מנת להבטיח את ביצועו.
ביום הבינלאומי שנערך בכנסת בשנת 2004 נידון נושא זה שוב והפעם במסגרת הוועדה לביקורת המדינה. במסגרת הדיון הובעה הסכמתם של נציגים מכלל משרדי וגופי הממשלה לצורך בקיום מסד הנתונים ומשרד האוצר אף הסכים להשתתף במימונו. אולם עדיין לא הושגה הסכמה של שאר הגופים, היינו הלמ"ס, משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטוח הלאומי להשתתף בעלויות.
עדכון מצב נוכחי
הדיונים לגבי מסד נתונים בתחום אנשים עם מוגבלויות עדין נמשכים, כאשר אי ההסכמה לגבי אופן מימון התהליך היא שמונעת את יישום התוכניות שכבר הוכנו. דוח התקדמות שהגישה ד"ר דינה פלדמן, נציבת שוויון לאנשים עם מוגבלות, לוועדת שרים לביקורת המדינה ביוני השנה, מפרט את מצב הדברים:1
1. מסד נתונים כמותני
א. הקמת מאגר הנתונים המרכזי תתבצע ע"י הלמ"ס במטרה לתת מענה לשאילתות סטטיסטיות. הלמ"ס הגישה תכנית תקציבית לניסוח מסמך אפיונים (125,000 ש"ח), לפיתוח והקמה (572,000 ש"ח) ולתחזוקה שנתית (400,000 ש"ח), האוצר אישר השתתפות במימון 50% מהעלויות והוצע פירוט השתתפות משרדי הממשלה השונים במימון.
בינתיים הושלמה מלאכת המיזוג של קבצי נציבות שירות המדינה, המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון ע"י הלמ"ס לצורך בחינת נושא הייצוג ההולם של עובדים עם מוגבלות בשירות המדינה. כמו כן הושלם מיזוג קובץ מקבלי גמלה של המוסד לביטוח לאומי וקובץ החסויים של האפוטרופוס הכללי, וזאת על מנת לקבל תמונת מצב אשר תאפשר היערכות מושכלת לכינון מערך פיקוח בנושא.
ב. עריכת סקר מקיף לגבי אנשים עם מוגבלות בישראל – בזמנו הוגשה הצעה ע"י הלמ"ס לביצוע סקר בעלות של כ- 15 מליון ₪ שנדחתה על-ידי הממשלה. לאחרונה הודיע הלמ"ס כי ניתן לשלב את הנושא בסקר כ"א בעלות משוערת של כ-2 מליון ש"ח.
2. מסד נתונים איכותני – בהמשך להחלטת הממשלה בנושא המליצה נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות על הקמת מרכז מידע לציבור בנושאים הקשורים לאנשים עם מוגבלות מרכז המידע יקיף נושאים מגוונים כגון: זכויות, חוקים, פסקי דין, ארגונים (לרבות מידע על עמותות, חברות והקדשים), שירותים, טכנולוגיות מסייעות, מידע על נגישות (במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי), ועוד. יחידת ממשל זמין במשרד האוצר, האחראית על פורטל האינטרנט שער הממשלה, הביעה נכונות לקחת על עצמה הקמת פורטל מידע בנושא וכן להוביל את הנגשת אתרי הממשלה לאנשים עם מוגבלות. קוימו מספר מפגשים בנושא: עם האחראים על אתרי הממשלה (תוכן וטכנולוגיה) וכן נציגים של העמותות המפעילות את האתרים המרכזיים לאנשים עם מוגבלות ונוסחה על ידם תכנית אב.
לשם הפעלת מסד זה נציבות שירות המדינה ונציבות השוויון, יחד עם משרד התמ"ת וג'וינט ישראל התארגנו יחדיו לקידום פרויקט מידענים עם מוגבלות במשרדי הממשלה. הנחת היסוד היא כי מידענים עם מוגבלות עם האיכויות והכישורים המתאימים יוכלו למלא תפקיד זה במקצועיות ומתוך מודעות גבוהה לצרכי הזולת. ובמקביל הכשרתם ושיבוצם של מידענים במרכזי מידע בשירות הציבורי יכולה לשמש מענה הולם לצרכי המערכת בתחום זה, ולצרכי תעסוקה ברמה גבוהה לאנשים עם מוגבלות.
2. ילדים להורים פגועי נפש
החלטות במסגרת היום הבינלאומי לאנשים עם מוגבלות בכנסת
במסגרת היום הבינלאומי שנערך בכנסת בשנת 2003 ערכה הוועדה לזכויות הילד דיון בנושא ילדים להורים פגועי נפש. אנשי המקצוע סיפרו כי ילדים הגדלים במשפחות בהן אחד או שני ההורים סובלים ממחלת נפש עלולים להיחשף לסיטואציות חיים חריגות, ולחוויות העלולות להשאיר משקעים רגשיים שיבואו לביטוי בשלב כלשהו בחיי הבוגר או הילד. הוועדה קראה לכל משרדי הממשלה הנוגעים בנושא ביניהם משרד הבריאות, משרד הרווחה, משרד החינוך, משרד הקליטה ומשרד המשפטים לשלב כוחות ולגבש רעיונות לתוכנית עבודה משותפת לתמיכה בילדים להורים פגועי נפש. יו"ר הוועדה, חה"כ מיכאל מלכיאור, ביקש למסור את טיוטת התוכנית לוועדה תוך חודשיים. בנוסף ביקשה הוועדה לערוך מחקר מקיף בנושא שיספק נתונים על מספר הילדים הגדלים עם הורים פגועי נפש.
במסגרת היום הבינלאומי שנערך בכנסת בשנת 2004 חזר ועלה הנושא בוועדה לזכויות הילד. ד"ר יעקב פוליקביץ, מנהל המערך הקליני במחלקה לבריאות הנפש במשרד הבריאות, דיווח לוועדה כי הוקמה ועדה בראשותו שהחלה את עבודתה בבדיקת האפשרויות לאיסוף מידע על האוכלוסייה. לדבריו הנתונים נמצאים במפוזר במוסד לביטוח לאומי ובמשרד הפנים והצלבתם דורשת תקציב של כ-100,000 ₪. קושי נוסף נוגע להגדרת האוכלוסייה עצמה, כלומר האם מדובר רק על ילדים להורים חולי נפש או גם על ילדים להורים עם הפרעות אישיות, הפרעות התנהגות וכד'.
עדכון מצב נוכחי
הוועדה לילדים להורים פגועי נפש בראשותו של ד"ר יעקב פוליקביץ סיימה את עבודתה והגישה למנכ"ל משרד הבריאות דו"ח מסכם באפריל 2005.2 לדברי הוועדה יש לערוך שינויים בגישה ובתפיסה של אנשי המקצוע כלפי אוכלוסיית נכי הנפש, לפיכך מוצע לפתח תוכניות המשלבת עבודה מערכתית בין-משרדית תוך יישום ההמלצות הבאות:
1. פיתוח שירותים בקהילה על בסיס שיתוף פעולה בין-מערכתי הכולל את שירותי בריאות הנפש, שירותי בריאות כללית, שירותי חינוך ושירותי רווחה.
2. הקמת מערכות קשרים בין מערכתית באמצעות פרוטוקולים ואמצעי קשר אחרים שיאפשרו זיהוי מוקדם ככל האפשר של הידרדרות במצבו הנפשי והתפקודי של ההורה והילד הזקוקים לעזרה. במצב בו הילד עלול להימצא מחוסר הגנה עקב המגבלות החוקיות בדבר חיסיון החולה, ממליצה הוועדה להעדיף את טובת הילד על פני זו של המבוגר החולה.
3. הכשרת כח-אדם מקצועי שיטפל באוכלוסייה זו במערכות השונות. בכלל זה הענקת ידע בנושא מחלות הנפש ופסיכופתולוגיה, שינוי עמדות כלפי נכי הנפש, שיפור יכולת האבחנה, למידת מיומנויות להתערבות משפחתית ועוד.
4. הוועדה ממליצה על מינוי איש מקצוע מתחום בריאות הנפש (פרוייקטור) שירכז תוכנית ניסיונית שתופעל בשני יישובים בארץ ויפעל מול הגורמים הממשלתיים והעירוניים.
בעקבות הדוח זה פנה מנכ"ל משרד הבריאות למשרד האוצר בבקשה לקבל תקציב מיוחד שייתן מענה ליישום ההמלצות, אולם בקשה זו לא נענתה.3
3. שיקום בקהילה של ילדים ונוער פגועי נפש
החלטות במסגרת היום הבינלאומי לאנשים עם מוגבלות בכנסת
במסגרת היום הבינלאומי שנערך בכנסת בשנת 2004 ערכה הוועדה לזכויות הילד דיון בנושא שירותי בריאות הנפש לילדים ונוער. במסגרת הדיון עלתה הטענה כי חוק שיקום נכי נפש בקהילה חל רק על אנשים מגיל 18 ומעלה ולפיכך שירותי השיקום שהם זכאים להם אינם משתווים לשירותים אותם מקבלים נכי הנפש הבוגרים. בסיום הדיון הצהיר יו"ר הוועדה כי הוועדה תגיש הצעת חוק לשיקום ילדים ונוער נכי נפש.
עדכון מצב נוכחי
מבדיקה שנערכה לא נמצאה הצעת חוק בנושא זה שהגישה הועדה או חבר-כנסת כלשהו. יתרה מזאת, בימים אלו מונח על שולחן הכנסת חוק ההסדרים במסגרתו מוצע לקבוע מסגרת תקציבית לחוק שיקום נכי נפש בקהילה משמעות הדבר כי יקבעו מכסות שיקום מעבר להן לא ניתן יהיה להעניק שירותי שיקום בקהילה. בנוסף מבקש חוק ההסדרים שהתקנת תקנות בנושא היקף השירותים הניתנים במסגרת החוק והאפשרות לקבוע דמי השתתפות שיוטלו על משפחתו של המשוקם יותנו בהסכמת שר האוצר.
4. תמרוץ מעסיקים
החלטות במסגרת היום הבינלאומי לאנשים עם מוגבלות בכנסת
במסגרת היום הבינלאומי שנערך בכנסת בשנת 2003 ערכה ועדת הכלכלה דיון בנושא עידוד מעסיקים להעסקת אנשים עם מוגבלויות, והוצגו בפניה הסוגיות הבאות:
5. הבעייתיות הקיימת ביציאה לעבודה של אנשים עם מוגבלות המקבלים קצבה, שכן החוק הקיים קובע תקרת השתכרות של 1800 ₪ מעבר לה תאבד הקצבה.
6. הצ"ח של חה"כ נסים דהן לגבי תמרוץ מעסיקים לפיה כל מעסיק שיעסיק אנשים עם מוגבלות מעל 40% בהיקף של 5% מכלל העובדים, יקבל הנחה של 5% ממס מעסיקים.
7. הועלתה הצעה לגבי קידום פעילות למען העסקת אנשים עם מוגבלות במסגרת ארגוני המעסיקים והגוף הכולל שלהם – לשכת התיאום.
ביום הבינלאומי שנערך בכנסת בשנת 2004 ערכה ועדת הכספים דיון בהצעת חוק מס הכנסה לעידוד מעסיקים המעסיקים מוגבלים, התשס"ד-2004. לפי הצעה זו של חה"כ ניסים דהן מעסיק שיעסיק לפחות 5 אנשים עם מוגבלות, יקבל הנחה של 5% על מס המשתלם על העסקתם (כפי הנראה הכוונה למס מעסיקים). בדיון הוסכם שהצעת החוק אינה טובה דיה משום שסכום התמריץ שיינתן הוא זניח (בין 10-20 ₪), והוחלט כי תוקם ועדת משנה לוועדת הכספים בראשות חיים אורון שתנסה לקדם בכלים פרלמנטרים את המלצות ועדת לרון.
עדכון מצב נוכחי
במסגרת ההסכם שנחתם בין הממשלה ובין מטה מאבק הנכים שהביא לסיום שביתת הנכים שהתקיימה בחורף 2002, ובעקבות החלטת הממשלה שאימצה הסכם זה, נקבע כי תוקם ועדה ציבורית לבדיקת ענייני הנכים אשר תדון במכלול הנושאים שיועלו על-ידי הצדדים. ועדת לרון הגישה המלצותיה במרץ 2005, ובמסגרתם עסקה רבות בנושא עידוד תעסוקה בקרב אנשים עם מוגבלות, הן בהיבט של תמרוץ עובדים והן בהיבט של תמרוץ מעסיקים.4 יובאו להלן עיקרי הדברים:
1. עידוד עובדים - הוועדה ממליצה על הנהגת שיטה לפיה תשלום הקצבה לא יופחת בבת אחת לאחר השתכרות לא גדולה, אלא הקצבה תופחת באופן הדרגתי כך שהכנסתו הכוללת של מקבל הקצבה תמשיך ותגדל ככל שתגדל הכנסתו מעבודה כך לא ייווצר מצב בו בעקבות הגדלת ההכנסה מעבודה תקטן הכנסתו הכוללת של הנכה (מקצבה ועבודה). בנוסף, מוצע לקבוע הסדר לחזרת נכים למעגל מקבלי הקצבאות במקרה שלא יצליחו להשתלב בעבודה.
2. עידוד מעסיקים - הוועדה העלתה שורה של הצעות ביניהן: עריכת ניסוי במסגרתו יוענקו תמיכות משמעותיות למעסיקים לתקופה מוגבלת; התניית מתן התמיכות הממשלתיות וההשתתפות במכרזים ציבוריים בהעסקת נכים בשיעור שישקף את עקרון הייצוג ההולם; הקמת קרן לסיוע בהעסקת נכים; ביצוע פעולות להגברת המודעות לחשיבות של העסקת נכים ושיתוף הקהילה העסקית ביוזמות המקדמות תחום זה.
3. שיפור המסגרת הארגונית לסיוע להעסקת נכים ולהשמתם - זאת לשם הגדלת שיתוף הפעולה והתיאום בין הגורמים הממשלתיים הפועלים ברצף של שירותי התעסוקה לאנשים עם מוגבלות.
ממשלת ישראל אימצה את המלצת ועדת לרון ובימים אלה הן נמצאות בטיפול וועדת יישום בראשותו של מנכ"ל משרד הרווחה מר משה שיאון.
במקביל, במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בוחנים בימים אלו את כלי המשרד לעידוד תעסוקה בקרב אנשים עם מוגבלויות במטרה לבחון אפשרות הכללת קריטריונים למתן העדפות. לדברי מר בני פפרמן, ראש מינהל מחקר וכלכלה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, בחודש הקרוב יוצגו הכלים בפני מנכ"ל המשרד לשם קבלת החלטות לגבי מסלולי תעסוקה, חוק עידוד השקעות הון, חוק חובת המכרזים וכד'. במקביל, נבנות תוכניות להגברת ההשמה של אנשים עם מוגבלות, תוכניות המתייחסות להקמת מרכזי תעסוקה והכשרה, חיפוש ומציאת עבודה באמצעות אתר אינטראקטיבי ותוכניות להגברת יזמות והקמת עסקים.5
5. תקנות שכר מינימום מותאם
החלטות במסגרת היום הבינלאומי לאנשים עם מוגבלות בכנסת
במסגרת היום הבינלאומי שנערך בכנסת בשנת 2003 ערכה ועדת הכלכלה דיון בנושא עידוד מעסיקים להעסקת אנשים עם מוגבלויות ובו נידון נושא שכר מינימום מותאם. מדובר בתקנות שמטרתן לקבוע באילו תנאים נכים יהיו זכאים לקבל שכר הנמוך משכר המינימום הקבוע בחוק.6 על-אף שתקנות אלו תוקנו כבר בפברואר 2002 הם לא הופעלו במועד ישיבה זו - דצמבר 2003, ולמעשה מתקיים מצב בו אנשים עם מוגבלות מועסקים בשכר נמוך משכר המינימום בניגוד לחוק.
נושא זה עלה לדיון גם ביום הבינלאומי שנערך בכנסת בשנת 2004. בוועדת הכספים סיפר נציג משרד הרווחה מר ברוך יפה-נוף, שכיוון שהוועדות לקביעת שכר מינימום מופחת אינן מופעלות מתבצעים "תהליכים עוקפים" הכוללים רישום העובדים כשייכים כביכול למסגרות כגון מפעלים מוגנים למרות שבפועל הם עובדים בשוק החופשי. בוועדה לקידום מעמד האישה טענה עו"ד נעה וגנר ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה כי הכיוון המסתמן הוא הוצאת הליכי האבחון מהוועדות והעברתם לגורמים חיצונים באמצעות מיקור חוץ. לדבריה עד תחילת עבודת הוועדות מוצע למעסיקים ולעובדים לסכם את שכר המינימום המופחת בהתאם להערכת היכולת המופחתת בשיעורים הקבועים בתקנות. כאשר תתקבל החלטה על שכר מינימום מותאם היא תחול רטרואקטיבית, והשכר יגדל או יפחת בהתאם.
עדכון מצב נוכחי
לדברי מר בני פפרמן באמצע אוקטובר שנה זו יחל להינתן השירות של התאמת שכר מינימום לאנשים עם מוגבלות. השירות יופעל באמצעות שני מכרזים לקניית שירותים: האחד, מכרז לטובת ניהול התהליך מרגע הגשת הבקשה ועד העברת החלטת המנכ"ל בנוגע לה; השני, מכרז לקניית שירותי אבחון לאנשים עם מוגבלות. זוכים נבחרו בשני המכרזים ובימים אלו נבנית התשתית לשם העמידה במפרטי המכרזים.7
6. השתתפות המדינה במימון התאמות
החלטות במסגרת היום הבינלאומי לאנשים עם מוגבלות בכנסת
במסגרת היום הבינלאומי שנערך בכנסת בשנת 2003 ערכה ועדת הכספים דיון שכלל התייחסות לנושא השתתפות המדינה בביצוע התאמות. מטרות ההתאמות היא לאפשר למעסיקים לקבל את עזרת המדינה במימון מגוון ההתאמות לשם קליטתו של עובד עם מוגבלות. לדברי מר שלמה אלישר, מנהל אגף השיקום במשרד הרווחה, מדובר בנושא חשוב, נגזרת של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שאושר כבר בשנת 1998, שיש ליישמו.
במסגרת היום הבינלאומי שנערך בכנסת בשנת 2004 בדיון שנערך בוועדת הכספים עלה נושא זה שוב וצוין שמזה 6 שנים שני שרי אוצר אינם חותמים על התקנות שטיוטא שלהם כבר מוכנה. בדיון שנערך בשנה זו בוועדה לקידום מעמד האישה מסרה עו"ד נעה וגנר כי נושא זה נמצא כעת בבדיקת המשרד.
עדכון מצב נוכחי
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, אהוד אולמרט, חתם על התקנות בדבר השתתפות המדינה במימון התאמות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות באפריל 2006. התקנות תופעלנה בסיוע חברה שתיבחר במכרז ותספק את השירותים המתחייבים ממהות התקנות. התקנות מאפשרות למעסיקים לקבל השתתפות במימון מגוון התאמות לשם קליטתו של עובד מוגבל: מכשירים, עזרים, התקנים, אמצעי מחשוב של חומרה ותוכנה וכל אביזר אחר הנדרש לצורך תפקוד יומיומי במקום העבודה. תקנות ההשתתפות מתייחסות גם להשתתפות במימון שירותי תרגום ותמלול לעובדים בעלי לקות שמיעה לצורך קליטתם הראשונית במקום העבודה, וכן להשתתפות בעלות ההדרכה הנדרשת למעסיק של עובד עם מוגבלות שכלית, קוגניטיבית או נפשית בששת החודשים הראשונים להעסקתו. השתתפות המדינה עבור כל עובד שייקלט לעבודה בהתאם לתקנות תהא בסכום הנע בין 3,000 ₪ לבין 19,000 ₪.
לדברי מר בני פפרמן בימים אלו עובד המשרד על טיוטה סופית של המכרז העוסק בקניית שירותי ניהול בטיפול בבקשות להשתתפות המדינה במימון ההתאמות. המכרז עתיד לצאת באמצע אוקטובר וספק זוכה ייבחר במהלך חודש נובמבר. השירות צפוי לעמוד לטובת הקהל בחודשים דצמבר-ינואר.8