חומר רקע
מבוא
מסמך זה הוכן לבקשת הלשכה המשפטית בכנסת לקראת דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט בהצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (היוועדות חזותית – הוראת שעה), התשס"ה-2005 (להלן: הצעת החוק). מטרת הצעת החוק ליצור הסדר שיאפשר תחליף לנוכחות פיזית של עצור בבית-המשפט בשלב הדיון במעצרו לפני הגשת כתב אישום נגדו, באמצעות היוועדות חזותית (videoconferencing) בין העצור לבין בית-המשפט. ברקע ההצעה עומדים הקשיים והסרבול בהבאת עצורים לבית-המשפט לצורך השתתפותם בדיונים אלו, הכרוכה לעתים בפגיעה בכבוד העצורים.1
לפי שעה, הצעת החוק מוצעת כהוראת שעה לשנה כדי לבחון את השלכותיה. הצעת החוק תחול בשלב זה רק על דיונים להארכת מעצר ולשחרור בערובה לפני הגשת כתב אישום, ורק על נאשם בגיר שהוא מיוצג ונתן את הסכמתו לכך.
היוועדות חזותית היא התקשרות בין אנשים הנמצאים בשני מקומות (או יותר) תוך שימוש בטכנולוגיה המאפשרת לאנשים לראות ולשמוע זה את זה. שימוש בהיוועדות חזותית בהליכי הארכת מעצר ושחרור בערובה מאפשר לקיים את ההליכים כאשר העצור נמצא בבית-המעצר, בלי שיהיה צורך להביאו פיזית לבית-המשפט. בבית-המשפט יש מסך (אחד או יותר) המאפשר לכל הנוכחים לצפות בעצור, מערכת שמע המאפשרת לשמוע את דבריו וכן מצלמה (אחת או יותר) שמצלמת את המתרחש שם ומתמקדת במי שמדבר. בבית-המעצר העצור יושב בחדר המיועד לכך, שבו מסך שעליו הוא רואה את התמונה מבית-המשפט, מערכת שמע לשמיעת הדברים הנאמרים בבית-המשפט ומצלמה המצלמת אותו. התמונות והשמע מבית-המשפט ומבית-המעצר מועברות בו-בזמן.
במסמך תוצג סקירה משווה של הסדרים משפטיים המאפשרים שימוש בהיוועדות חזותית במסגרת הליכים פליליים, מתוך התמקדות בתנאים לשימוש בהיוועדות חזותית בהליכי הארכת מעצר ושחרור בערובה. בסקירה מוצגים הסדרים באוסטרליה (במערכת הפדרלית, במדינת New South Wales ובמדינת ויקטוריה), בארה"ב (במערכת הפדרלית ובמדינת קליפורניה), בבריטניה ובקנדה (במערכת הפדרלית).
עוד יוצגו המלצות לחקיקה בנושא של ועדות ציבוריות שבחנו אפשרות לשימוש בהיוועדות חזותית באירלנד ובדרום-אפריקה.
מהסקירה עולים הממצאים האלה:
ההסדרים לשימוש בהיוועדות חזותית בהליכים פליליים נבדלים אלה מאלה בכמה סוגיות, ובהן:
• סוגי ההליכים שבהם משמשת היוועדות חזותית – החקיקה במדינות שנסקרו מפרטת את סוגי ההליכים שאפשר להשתמש בהם בהיוועדות חזותית. ככלל, מדובר בהליכים מקדמיים למשפט (כגון דיונים להארכת מעצר ודיונים לשחרור בערובה). עם זאת, יש מדינות שבהן בית-המשפט מוסמך להורות על שימוש בהיוועדות חזותית גם בשלבי המשפט עצמו, אך כחריג לכלל ובהתקיים תנאים נוספים המפורטים בחוק.
• דרישה להסכמת העצור או הנאשם – ברוב המדינות שנסקרו לא נדרשת הסכמת העצור או הנאשם לשימוש בהיוועדות חזותית בהליכים פליליים מקדמיים. הסכמה כזאת נדרשת כאשר מדובר בקטינים, וכן כאשר השימוש בהיוועדות חזותית מתאפשר במהלך המשפט עצמו (ובייחוד בשלב שבו נשמעות עדויות).
• תחולת ההסדר על קטינים – ברוב המדינות שנסקרו החקיקה שמסדירה את השימוש בהיוועדות חזותית אינה מבחינה בין נאשם בגיר לקטין, אך ייתכן שבמדינות אלו חלות על הליך פלילי של קטינים הוראות אחרות. במדינות אוסטרליה (New South Wales וויקטוריה) השימוש בהיוועדות חזותית עם קטינים ייעשה כחריג לדרישת הנוכחות הפיזית של הקטין ובהוראת בית-המשפט. בדרום-אפריקה מוצע שההסדר יחול רק על בגירים.
• חסיון הקשר בין הנאשם או העצור לבין עורך-דינו – באוסטרליה, בקליפורניה, באירלנד ובדרום-אפריקה החוק קובע הוראות בדבר הצורך להבטיח את חסיון הקשר בין הנאשם לעורך-דינו.
יצוין כי מבדיקה שערך המשרד לביטחון פנים בשנת 2004 עולה כי אין הסדרה חוקית של שימוש בהיוועדות חזותית עם עצורים או נאשמים בהולנד, בפורטוגל, בצרפת, בשבדיה ובשווייץ.2
עוד יצוין כי באיטליה3 נחקק ב-1992 חוק שאִפשר לראשונה שימוש בהיוועדות חזותית בהליכים פליליים לצורך חקירת עדי מדינה. ב-1998, במסגרת חוק למשפטים מרחוק (long distance), הורחב השימוש בהיוועדות חזותית, וכיום אפשר להשתמש בה לניהול המשפט עצמו, להופעה בפני השופט בלשכתו ולחקירת עדי מדינה, בתיקים חמורים בעבירות של פשע מאורגן (מאפיה), חטיפה, סחר בסמים וכדומה. השימוש בהיוועדות חזותית בהליך פלילי ייעשה רק בהסכמת השופט היושב בדין. הסניגור יחליט אם הוא מעוניין להיות בעת הדיון בבית-המשפט או במקום שבו נמצא לקוחו, וסגנו של הסניגור יוכל למלא את מקומו במקום השני. יש לאפשר לסניגור ולסגנו לשוחח באופן חסוי עם הלקוח ובינם לבין עצמם.
1. שימוש בהיוועדות חזותית – טיעונים בעד ונגד4
כנגד השימוש בהיוועדות חזותית בהליכים פליליים כתחליף לנוכחות פיזית של הנאשם מועלות טענות המבוססות על שלושה נימוקים עיקריים:
• זכות הנאשם להיות נוכח במשפט המתנהל נגדו מוכרת כזכות יסוד. זכות זו נגזרת מזכותו של הנאשם להליך הביאס קורפוס (כדי שבית-המשפט יבדוק אם לא נפגעו זכויותיו ואם הוא מוחזק במעצר כדין), וכן מזכותו של הנאשם להתעמת עם העדים שמעידים נגדו ולחקור אותם כדי לאפשר לו להזים עדויות מפלילות. כאשר נאשם נדרש להופיע בדיון פלילי המתנהל נגדו באמצעות היוועדות חזותית, זכות יסוד זו עלולה להיפגע.
• חשש מפגיעה בחסיון הקשר בין הנאשם לעורך-דינו. אם הנאשם העצור אינו מגיע לבית-המשפט אלא מופיע בדיונים המתנהלים נגדו בהיוועדות חזותית, אין לו הזדמנות להיוועץ בעורך-דינו ביחידות. כפועל יוצא, יוגדלו העלויות לעורכי-הדין, ובייחוד לסניגוריה הציבורית, שכן הם יידרשו לקיים ביקורים רבים יותר בבתי-המעצר כדי לנהל מפגשים חסויים עם לקוחותיהם.
• צורך בקשר בלתי-אמצעי בין הנאשם לבית-המשפט. אדם שמבקש את יומו בבית-המשפט מעוניין בקשר עין בלתי-אמצעי עם השופט היושב בדין, ויש חשש (בייחוד במשפטים עם מושבעים) שהופעתו על-גבי מסך תפחית מהאנושיות שלו (De-humanizing) ותפגע ביחס כלפיו.
מנגד, לשימוש בהיוועדות חזותית יש יתרונות רבים, ואפשר לסווגם לשלושה תחומים מרכזיים:
• חיסכון במשאבים, בעיקר בתחומים האלה:
◦ חיסכון בהוצאות הסעת העצורים מבית-המעצר לבית-המשפט ובחזרה;
◦ חיסכון בעלויות כוח-אדם בבתי-המעצר – הפחתת מספר העוסקים בהעברת עצורים וחיסכון בזמן הכנת העצורים להעברה לבתי-המשפט;
◦ הגברת היעילות וחיסכון בזמן שיפוטי (שעות ההמתנה להגעת הנאשם);
◦ ביטול הצורך בקיום תאי מעצר בתוך בתי-המשפט ובתחזוקתם;
◦ אם בדיון השופט מחליט על שחרור העצור – תהליך השחרור חסכוני יותר בזמן ובמשאבים, שכן אין צורך להמתין להעברה בחזרה לבית-המעצר לפני השחרור.
• הגברת הביטחון הן לעצורים (באמצעות הגבלת המגע בינם לבין עצורים אחרים ובינם לבין גורמים חיצוניים במהלך ההעברה לבית-המשפט ובחזרה) והן לצוות בית-המעצר, לעובדי בית-המשפט ולציבור (באמצעות הפחתת המגע הישיר עם העצורים).
• מבחינת העצורים ההסדר מגביר את הנוחות וחוסך מהם את הצורך להיטלטל מבית-המעצר לתאי המעצר בבית-המשפט ומשם לאולם ובחזרה. ההסדר אף מונע פגיעה בכבודם של העצורים ומאפשר להם להישאר בבית-המעצר בלי לעבור חיפושים או להיכבל באזיקים בתהליך ההעברה לבית-המשפט.
2. הסדרים חוקיים לשימוש בהיוועדות חזותית
2.1. אוסטרליה5
היוועדות חזותית בבית-המשפט הפדרלי מוסדרת בחוק בית-המשפט הפדרלי של אוסטרליה (Federal Court of Australia Act 1976). החוק, כפי שתוקן ב-2002, מסמיך את בית-המשפט בכל הליך שבפניו להורות כי אדם, באוסטרליה או מחוצה לה,6 יופיע בפניו באמצעות היוועדות חזותית או חיבור שמע (audio link), ובלבד שמתקיימים תנאים טכניים מתאימים.
ואולם, רוב רובו של המשפט הפלילי באוסטרליה מוסדר ברמת המדינות והטריטוריות, ולכן ברמה הפדרלית אין חקיקה ספציפית הנוגעת להיוועדות חזותית לשם הארכת מעצר או שחרור בערובה.7 מנגד, ברמת המדינות, החקיקה בדבר שימוש בהיוועדות חזותית בהליכים פליליים מפותחת מאוד.
להלן דוגמאות של החקיקה בשתי מדינות:
2.1.1. New South Wales (NSW)
השימוש בהיוועדות חזותית ובהיוועדות שמע במדינה מוסדר בחוק הראיות (חיבורי שמע וחיבורים חזותיים) [Evidence (Audio and Audio Visual Links) Act 1998]. בחוק נקבע כי חובה או זכות של אדם להתייצב בפני בית-משפט ב-NSW יכולות להתממש באמצעות הופעתו בהיוועדות חזותית או בהיוועדות שמע.8
הוראות החוק בדבר שימוש בהיוועדות חזותית בהליכים פליליים נוגעות לעצורים בבתי-מעצר בתחום מדינת NSW,9 ובהן:
• בהליכים פליליים מקדמיים (preliminary criminal proceedings) הכוללים דיוני הארכת מעצר, הקראת כתב אישום ושחרור בערובה – נאשם עצור (accused detainee) שאינו קטין חייב להופיע בפני בית-המשפט ב-NSW באמצעות היוועדות חזותית, אלא אם כן בית-המשפט מורה אחרת. הנאשם יכול להעיד ולטעון את טיעוניו באמצעות החיבור. בית-המשפט יורה לנאשם להופיע פיזית רק אם הוא משוכנע שהדבר נכון משיקולי צדק10 (satisfied that it is in the interests of the administration of justice).
• בהליכים פליליים רלוונטיים (relevant criminal proceedings) הכוללים דיונים בדבר כשירות הנאשם לעמוד לדין, הליכי המשפט, מעמד מתן גזר-הדין ודיון בערעור – נאשם עצור שאינו קטין חייב להופיע פיזית בפני בית-המשפט, אלא אם כן בית-המשפט מורה אחרת. הנאשם יוכל להופיע באמצעות היוועדות חזותית בהסכמת הצדדים או על-פי הוראת בית-המשפט, וזה יורה כך רק אם הוא משוכנע שהדבר יקדם שיקולי צדק. בכלל שיקוליו, חובה על בית-המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את השיקולים האלה: הסיכון לפגיעה בביטחון האישי של הנאשם ושל אחרים בשל הבאתו לבית-המשפט, הסיכון לבריחת הנאשם או ניסיון בריחה; התנהגות הנאשם כשהובא בפני בית-המשפט בעבר; התנהגות הנאשם במעצר.11
• הוראות בדבר קטינים – נאשם עצור שהוא קטין (accused child detainee) חייב להופיע פיזית בפני בית-המשפט, הן בהליכים פליליים מקדמיים והן בהליכים פליליים רלוונטיים, אלא אם כן בית-המשפט מורה אחרת. הקטין יוכל לבחור להופיע באמצעות היוועדות חזותית לבקשתו ובהסכמת הצדדים להליכים. בית-המשפט יורה על הופעת הקטין באמצעות היוועדות חזותית רק אם הוא משוכנע, לאחר שקילת כל הנסיבות הרלוונטיות לתיק, שהדבר יקדם שיקולי צדק. בכלל שיקוליו בית-המשפט רשאי להביא בחשבון את השיקולים שפורטו לעיל.12
• בכל המקרים שבהם משמשת היוועדות חזותית, יש להבטיח קיום אמצעים שיאפשרו קשר חסוי בין החשוד העצור המופיע בהיוועדות חזותית לבין עורך-דינו אם זה נמצא בבית-המשפט.13
• בכל המקרים המנויים לעיל, בית-המשפט רשאי להורות על סטייה מהכלל הקבוע בכל מקרה, לבקשת צד להליכים או מיוזמתו.
• השימוש בהיוועדות חזותית ייעשה רק אם במקום שבו הנאשם נמצא יש חיבורי שמע וחיבורי וידאו המאפשרים לאנשים שבבית-המשפט לראות ולשמוע את הנאשם ולהפך.
2.1.2. ויקטוריה
השימוש בהיוועדות חזותית בהליכים פליליים מוסדר בחוק הראיות (Evidence Act 1958) בפרק בנושא שנחקק בשנת 1997.14 פרק זה חל על עצורים ועל נאשמים בשלבים שלפני תחילת משפטם. החוק קובע את התנאים הטכניים לקיום היוועדות חזותית15 ומסמיך את הנשיא בכל בית-משפט לקבוע הוראות ביצוע של החוק.16
אשר לעצורים ונאשמים בגירים, החוק קובע כדלקמן:
• נאשם או עצור בגיר הנדרש להופיע בפני בית-המשפט יופיע בהיוועדות חזותית בהליכים שלהלן, אלא אם כן בית-המשפט הורה אחרת:
(1) שחרור בערובה;
(2) הארכת מעצר (לאחר שהובא בעבר בפני שופט להארכת מעצרו בפעם הראשונה);
(3) Special mention hearing or committal mention hearing;
(4) בקשות לדחיית מועד דיון;
(5) הקראת כתב אישום (arraignment), אלא אם כן הדבר נעשה ביום המשפט.
בית-המשפט יורה, מיוזמתו או לבקשת אחד הצדדים, על נוכחותו הפיזית של הנאשם או העצור אם זו דרושה משיקולי צדק או אם לא סביר שהנאשם או העצור יופיע בהיוועדות חזותית.
• נאשם או עצור בגיר הנדרש להופיע בפני בית-המשפט יהיה נוכח פיזית בבית-המשפט בהליכים שלהלן אלא אם כן בית-המשפט הורה אחרת:
(1) הליך לאשפוז כפוי או לבדיקת כשירותו לעמוד לדין;
(2) מהלך המשפט;
(3) גזירת הדין;
(4) הליכי ערעור.
בית-המשפט יורה, מיוזמתו או לבקשת אחד הצדדים, על הופעתו של הנאשם או העצור בהיוועדות חזותית אם הדבר אינו מנוגד לשיקולי צדק והוא סביר בנסיבות העניין. אם בקשה כאמור הוגשה שלא בהסכמת כל הצדדים להליך, ייעתר לה בית-המשפט רק אם הוא משוכנע שמתקיימות נסיבות יוצאות דופן.
• עצור המובא בפני שופט בפעם הראשונה לאחר מעצרו – יש לאפשר לו להיות נוכח פיזית בבית-המשפט, אלא אם כן הוא מסכים להופיע בהיוועדות חזותית.
• בהליכים שלא צוינו לעיל, בית-המשפט רשאי להורות, מיוזמתו או לבקשת צד להליכים, כי נאשם או עצור בגיר יופיע באמצעות היוועדות חזותית אם הדבר אינו מנוגד לשיקולי צדק.
באשר לעצורים ונאשמים קטינים החוק קובע:
• נאשם או עצור קטין הנדרש להופיע בפני בית-המשפט יהיה נוכח פיזית בבית-המשפט אלא אם כן בית-המשפט הורה אחרת.
• בית-המשפט רשאי להורות, מיוזמתו או לבקשת אחד הצדדים, על הופעתו של הנאשם או העצור הקטין בהיוועדות חזותית אם הדבר אינו מנוגד לשיקולי צדק והוא סביר בנסיבות העניין. אם בקשה כאמור הוגשה שלא בהסכמת כל הצדדים להליך, ייעתר לה בית-המשפט רק אם הוא משוכנע שמתקיימות נסיבות יוצאות דופן.
• אם הוראה כאמור אינה מנוגדת לשיקולי צדק, על בית-המשפט לשקול בכלל שיקוליו כיצד תשפיע החלטתו על יכולתו של הקטין להבין את ההליך, לתקשר עם עורך-דינו ולתת לו הוראות.
החוק קובע כי קשר שנערך בהיוועדות חזותית בין עצור או נאשם לעורך-דינו הוא חסוי כאילו נערך בפגישה פיזית ביניהם.
2.2. ארה"ב
השימוש בהיוועדות חזותית בהליכים פליליים בארה"ב נרחב. לפי ההערכה, היא משמשת במאות בתי-משפט אם לא למעלה מכך, הן במערכת הפדרלית והן במערכת המדינתית, אך אין מידע על מספר המדויק של בתי-המשפט שבהם היא מופעלת.17 להלן נסקור את ההוראות הרלוונטיות במערכת הפדרלית ובמדינת קליפורניה.
2.2.1. המערכת הפדרלית
הכללים הפדרליים של הפרוצדורה הפלילית (Federal Rules of Criminal Procedure), אשר חלים על כל ההליכים הפליליים בכל הערכאות בבתי-משפט פדרליים, תוקנו בשנת 2002 כדי לקבוע במפורש הוראות בדבר שימוש בהיוועדות חזותית בהליכים פליליים.18 על-פי הכללים אפשר להשתמש בהיוועדות חזותית בדיוני שחרור בערובה19 והארכת מעצר20 בהסכמת העצור או הנאשם.
2.2.2. מדינת קליפורניה
בחוק העונשין של קליפורניה (California Penal Code)21 נקבעו הוראות בדבר השימוש בהיוועדות חזותית (two way electronic audiovideo communication) בהליכים פליליים.
אם הנאשם עצור בבית-מעצר במחוז שבו הוא נשפט, בית-המשפט רשאי להתיר שימוש בהיוועדות חזותית להופעה הראשונית (initial court appearance), להקראת כתב האישום (arraignment) ולשם קבלת תשובת הנאשם על כתב האישום (plea), וזאת בהסכמת הנאשם שתינתן בכתב. אם הנאשם מיוצג – על עורך-דינו להיות עמו (בבית-המעצר) בהופעה הראשונית ובהקראת כתב האישום, אולם אם מדובר באישום בפשע (felony) והנאשם אינו מתכוון להודות בכתב האישום או לסרב להשיב (nolo contendre) – על עורך-הדין להיות עם הנאשם או בבית-המשפט. בית-המשפט יכול להורות על נוכחות פיזית של הנאשם בבית-המשפט.
לעומת זאת, בהליך פלילי שמתנהל נגד אסיר בבית-סוהר מדינתי, שירות בתי-הסוהר (Department of Corrections) רשאי להחליט על שימוש בהיוועדות חזותית בין הנאשם לבית-המשפט ללא הסכמת הנאשם, בכל הליך למעט הופעה ראשונית, שלב שמיעת העדויות (trial), הכרעת הדין ומתן גזר-הדין. ואולם, בית-המשפט רשאי להורות על נוכחותו הפיזית של הנאשם כאשר הדבר דרוש לדעתו. אם הנאשם מיוצג – על עורך-דינו להיות עמו (בבית-המעצר) בהקראת כתב האישום, אולם אם מדובר באישום בפשע (felony) והנאשם אינו מתכוון להודות בכתב האישום או לסרב להשיב (nolo contendre) – על עורך-הדין להיות עם הנאשם או בבית-המשפט. אם עורך-הדין אינו נמצא עם הנאשם – יש להבטיח קו טלפון ופקסימיליה שיאפשרו להם לתקשר באופן חסוי, אך אין בכך כדי למנוע מעורך-הדין להיות עם הנאשם.
2.3. בריטניה
חוק העבירות והפרות הסדר (Crime and Disorder Act 1998)22 קובע את סמכות בית-המשפט להורות על שימוש בהיוועדות חזותית בהליכים פליליים מקדמיים המתקיימים לפני תחילת המשפט,23 כל עוד קיימים התנאים המתאימים לכך בבית-המעצר.
בית-משפט שלום (magistrates’ court) אשר לא נותן הוראה לשימוש בהיוועדות חזותית במקרים שבהם הוא מוסמך לעשות כן – ינמק את החלטתו.
2.4. קנדה
החוק הפלילי הפדרלי [Criminal Code (R.S., 1985, c. C-46)] מסדיר את השימוש בהיוועדות חזותית בבתי-המשפט בקנדה בדיונים להארכת מעצר ושחרור בערובה (judicial interim release)24 כדלקמן:
• כאשר נוכחותו של עצור או נאשם דרושה לצורך שחרור ביניים על-ידי בית-המשפט, עליו להיות נוכח באופן פיזי, אלא אם כן השופט התיר לו להופיע באמצעות קשר טלקומוניקציה מתאים (suitable telecommunication device) שמקובל על השופט, לרבות באמצעות הטלפון.
• אם בדיון עתידים להישמע עדים ואין לנאשם אפשרות להופיע באמצעים שיאפשרו לו לתקשר עם בית-המשפט באופן חזותי ומילולי בו-בזמן, נדרשת הסכמת התובע והנאשם להיוועדות.
חוק זה חל גם על ההליכים הפליליים בבתי-המשפט במחוזות ובטריטוריות. יצוין כי השימוש בהיוועדות חזותית במחוזות ובטריטוריות הוא נרחב.25
עוד יצוין כי כללי בתי-המשפט הפדרליים (Federal Court Rules, 1998) אינם כוללים פירוט נוסף בדבר התנאים לקיום היוועדות חזותית.
3. ועדות שהציעו נוסח חקיקה
בכמה מדינות מונו ועדות ציבוריות לבחינת השימוש בהיוועדות חזותית בהליכים פליליים, אך עד כה לא מצאנו שהתקבלה חקיקה המסדירה זאת על סמך המלצותיהן. להלן ייסקרו טיוטות החוק שהציעו הוועדות האלה באירלנד ובדרום-אפריקה.
3.1. אירלנד26
בשנת 2003 מינה השר לענייני משפטים, שוויון ורפורמה בחקיקה ועדה כאמור, והיא הגישה את מסקנותיה בינואר 2005. הוועדה נתבקשה לבחון את הפוטנציאל לשימוש בהיוועדות חזותית במסגרת הליכים בבית-המשפט. במסקנותיה קבעה הוועדה כי יש להסדיר בחוק את השימוש בהיוועדות חזותית בבתי-המשפט באירלנד והציעה טיוטת חוק לדיון.27 להלן עיקרי הוראות הטיוטה הנוגעים להליכים פליליים:
• החוק יחול על כל דיון בהליך פלילי – לפני המשפט, בזמן המשפט או לאחריו – למעט הדיונים האלה:
(1) הקראת כתב אישום (arraignment);
(2) כל דיון אחר אשר לדעת בית-המשפט הוא יסודי להליך ו/או שעשויים להישמע בו עדויות;
(3) דיון בעניין כשירות החשוד לעמוד לדין.
• בית-המשפט יוסמך להורות כי העצור או הנאשם ייחשב לנוכח בבית-המשפט לצורך כל דיון אם במהלך הדיון הוא מוחזק במעצר או במוסד אחר והוא מסוגל, באמצעות קשר טלוויזיה חי (live television link) לראות ולשמוע את בית-המשפט וכן להיראות ולהישמע בו. הוראה זו תינתן בהתקיים התנאים האלה:
(1) במקום שבו הנאשם מוחזק קיימים התנאים הטכניים הדרושים;
(2) התנאים הטכניים מאפשרים לנאשם קו מאובטח לצורך קיום קשר חסוי עם עורך-דינו, אם הנאשם או עורך-הדין ביקשו זאת;
(3) אופי הדיון מתאים לשימוש בהיוועדות חזותית;
(4) אין נסיבות הנוגעות ספציפית למקרה של הנאשם שיגרמו לכך שנוכחותו הפיזית בבית-המשפט תהיה רצויה.
• בית-המשפט לא ייתן הוראה כאמור אם ההוראה אינה הוגנת כלפי הנאשם או שהיא מנוגדת לשיקולי צדק.
• במקרים שבהם בית-המשפט יוסמך ליתן הוראה על שימוש בהיוועדות חזותית ולא יעשה כן – יהיה עליו לנמק את החלטתו.
• אם הנאשם או עורך-דינו מתנגדים למתן הוראה לשימוש בהיוועדות חזותית, ידון בית-המשפט בבקשת הנאשם להיות נוכח פיזית בהתחשב בתנאים למתן הוראה כאמור לעיל ומתוך התחשבות, בין היתר, בגילו של הנאשם, בכשירותו, במורכבות הדיון ובמידה שבה רצוי שהנאשם יהיה נוכח פיזית כדי לתת הוראות במהלך הדיון.
3.2. דרום-אפריקה28
בדרום-אפריקה דנה הוועדה לרפורמה בחקיקה (South African Law Reform Commission) בשימוש בהיוועדות חזותית לשם דחיית מועדי דיון בהליכים פליליים כאשר הנאשם נתון במעצר. דוח הביניים בנושא הוגש ביולי 2003. הוועדה מצאה כי יש לעגן שימוש כזה בחקיקה, והציעה נוסח לתיקון חוק הפרוצדורה הפלילית,29 שבו בין היתר ההוראות האלה:
• נאשם בגיר (שגילו מעל 18) שהופיע כבר בפני בית-המשפט ונשלח למעצר, ונדרש להופיע שנית בפני בית-המשפט – יופיע בפני בית-המשפט בהיוועדות חזותית בהליכים שלהלן, אלא אם כן בית-המשפט מורה על נוכחותו הפיזית בפניו:
(1) דחייה נוספת של הדיון;
(2) בקשה לשחרור בערובה;
(3) בקשת רשות ערעור, ערעור או דיון מחדש.
• הליכים שהתנהלו תוך שימוש בהיוועדות חזותית עם הנאשם כאמור לעיל, ייחשבו לכל דבר ועניין להליכים שנערכו בנוכחות הנאשם.
• בית-המשפט יורה על נוכחותו הפיזית של הנאשם אם הדבר דרוש משיקולי צדק.
• השימוש בהיוועדות חזותית ייעשה רק אם בבית-המשפט ובמקום שבו הנאשם נמצא יש מערכות המאפשרות:
(1) לאנשים בבית-המשפט לראות ולשמוע את הנאשם ולהפך.
(2) קשר חסוי בין הנאשם לעורך-דינו הנמצא בבית-המשפט, בכל מהלך הדיון וכן זמן קצר לפניו ואחריו, לרבות העברת מסמכים ביניהם באופן חסוי.
• קשר שנערך בין הנאשם לעורך-דינו בהיוועדות חזותית הוא חסוי כאילו הוא נערך בפגישה פיזית ביניהם.
מקורות
חקיקה
• תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (היוועדות חזותית – הוראת שעה), התשס"ה-2004, אתר האינטרנט של משרד המשפטים: http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B447C5E3-7FC9-478A-BB8B-173B6346F99E/O/hivaadot-hazotit.pdf, תאריך הכניסה: 14 ביוני 2006.
מסמכים
• וגשל הדי, "סקירה בנושא: וידאו קונפרנס בהליך הפלילי – השוואה", המשרד לביטחון פנים, היחידה לשירותי מידע, גרסת אינטרנט 2004, באתר המשרד: http://www.mops.gov.il/NR/rdonlyres/0FC837B5-F09C-4118-86A2-03EAA08AB23E/0/VideoConference.pdf, תאריך הכניסה: 13 ביוני 2006.
• רגב שמרית, דוברת לשכת עורכי-הדין בישראל, "לשכת עורכי הדין מתנגדת נחרצות לקיום דיוני מעצר באמצעות וידיאו קונפרנס", 1 בנובמבר 2006, אתר הלשכה: http://www.israelbar.org.il/ article_inner.asp?pgId=14772&catId=6, תאריך הכניסה: 17 ביולי 2006.
• John R. Arnstein, James D. Goodwin, III, “The Technology of Videoconferencing”, article in support of presentation given at CTC4 in 1994, on the internet site of the National Center for State Courts, at: http://www.ncsconline.org/D_Tech/ctc/showarticle.asp?id=128, viewed: July 19th, 2006.
• The Committee on Videoconferencing, “Report”, January 2005, on the internet site of the Department of Justice, Equality and Law Reform, at: http://www.justice.ie/80256E010039C5AF/vWeb/flJUSQ697NFK-en/$File/VIDEOen.pdf.
• Conference of State Court Administrators “Position Paper on the Emergence of E-Everything”, December 2005, on the internet site of the Conference, at: http://cosca.ncsc.dni.us/WhitePapers/E-EverythingPositionPaperApprovedDec05.pdf.
• Court Technology Advisory Committee, “Report on the Application of Video Technology in the California Courts”, August 1997, on the internet site of the Judicial Council of California, Administrative Office of the Courts, at: http://www.courtinfo.ca.gov/reference/documents/videoreport.pdf.
• Law Library, Superior Court of Arizona, Maricopa County, “Videoconferencing Technology Applications in Courts”, October 2005, at: http://www.superiorcourt.maricopa.gov/lawlibrary/Documents/PDF/
Bibliographies/VideoHearingsrev4.pdf.
• Fredric I. Lederer, “The Road to the Virtual Courtroom? A Consideration of Today’s – and Tomorrow’s – High Tech Courtrooms”, The International Society for the Reform of Criminal Law, December 9th, 2002, at: http://www.isrcl.org/Papers/Lederer.pdf.
• The Los-Angeles County Citizens’ Economy and Efficiency Commission, “Video Arraignment and Its Potential for Use in the County Criminal Justice System”, November 2004, at: http://eec.co.la.ca.us/publications/html/cntyops/0411-VideoArraigRpt.asp, viewed: May 22nd, 2006.
• Ministry of Justice – Italy, “Long Distance Proceedings Through Videoconference: The Italian Experience”, Report to the Tenth United Nations Congress on the Prevention of Crime and the Treatment of Offenders, April 2000, at: http://www.uncjin.org/Documents/10thcongress/10cStatements/italy4e.pdf, viewed: June 14th 2006.
• The Planning & Policy Advisory Committee Videoconferencing Subcommittee, “Bridging the Distance – Implementing Videoconferencing in Wisconsin”, 2005, on the internet site of the Wisconsin Court System, at: http://www.wicourts.gov/about/committees/docs/ppacvidconf.pdf.
• Anne Bowen Poulin, “Criminal Justice and Videoconferencing Technology: The Remote Defendant”, 78 Tulane Law Review 1089 (2004).
• South African Law Reform Commission, “Project 113 – Report – The Use of Electronic Equipment in Court Proceedings (Postponement of Criminal Cases Via Audiovisual Link)” July 2003, on the internet site of the Commission at: http://www.law.wits.ac.za/salc/report/pr113report.pdf
אתרי אינטרנט
• אתר האינטרנט של המרכז הלאומי לבתי-משפט מדינתיים בארה"ב: http://www.ncsconline.org/, תאריך הכניסה: 19 ביולי 2006.
• אתר האינטרנט של משרד המשפטים של מחוז British Columbia בקנדה: http://www.ag.gov.bc.ca/courts/
general/videoconferencing.htm, תאריך הכניסה: 13 ביולי 2006.
• אתר האינטרנט של ממשלת מחוז Alberta בקנדה: http://www.gov.ab.ca/home/index.cfm?page=1471, תאריך הכניסה: 13 ביולי 2006.
• אתר האינטרנט של המוסד למידע משפטי של אוסטרליה (Australasian Legal Information Institute): http://www.austlii.edu.au/au/legis/nsw/consol_reg/dcr1973236/s53.16.html, תאריך הכניסה: 23 במאי 2006.
• אתר האינטרנט של בית-המשפט השלום במדינת ויקטוריה באוסטרליה (Magistrates’ Court Victoria): http://www.magistratescourt.vic.gov.au/CA256902000FE154/Lookup/Chief_Magistrates_Directions
/$file/pd1004.pdf.
• Federal Judicial Center internet site, at: http://www.fjc.gov/public/home.nsf/pages/1105, viewed July 18th, 2006.
מכתבים
• Bruce Finlay, Principal Registry Assistant Director, Federal Court of Australia, מכתבים בדואר אלקטרוני, 23 במאי 2006.