חומר רקע

על החובה להבטיח ייצוג הולם לנשים ערביות מאת עו"ד סוניה בולוס על אף שייצוגם של האזרחים הערבים בכלל, הן בשירות המדינה והן בדירקטריונים של חברות ממשלתיות, רחוק מלשקף אמות מידה שוויונות, ההדרה של נשים ערביות בשירות המדינה ובחברות הממשלתיות היא חמורה שבעתיים. חובת הייצוג ההולם הכפולה, קרי החובה להבטיח ייצוג הולם לאזרחים הערבים והחובה להבטיח ייצוג הולם לנשים בכלל, לא שיפרו במאומה את הייצוג השולי ביותר של נשים ערביות בשירות המדינה ובחברות ממשלתיות. מספר הנשים הערביות, שהיו מועסקות בשירות המדינה עד חודש דצמבר 2004, הוא 1048, והן היוו כ- %33.25 מכלל העובדים הערבים בשירות המדינה, כ- 3.17% מכלל העובדות בשירות המדינה, וכ- 2% מכלל העובדים בשירות המדינה.1 מתוך אותן 1048 נשים 748 הועסקו על-ידי משרד הבריאות.2 יש להדגיש, כי ההפליה של נשים ערביות בשירותי המדינה מתבטאת לא רק בייצוגן השולי אלא גם בדירוג שלהן. קיים פער משמעתי בין נשים ערביות ולבין נשים יהודיות בשירות המדינה גם ברמת הדירוג והקידום. רובן של הנשים הערביות, המועסקות על-ידי המדינה, מכהנות בתפקידם זוטרים, בשעה שנשים יהודיות הצליחו להגיע לעמדות ולדירוגים בכירים בשירות המדינה. זאת ועוד, מנתוני רשות החברות הממשלתיות עולה, כי עד סוף אוגוסט 20053, מתוך 551 הדיררקטורים, המכהנים בפועל בדירקטריונים של החברות הממשלתיות, רק 10 הן נשים ערביות, והן מהוות כ- 1.8% מכלל הדירקטורים. זאת בהשוואה לדירקטוריות יהודיות, שמספרן הוא 179 והן מהוות כ- 32.4% מכלל הדירקטורים, ובהשוואה לדירקטורים ערבים, שמספרם הוא 50, והם מהווים כ- 9% מכלל הדירקטורים. נתונים אלה מוכיחים, כי נשים יהודיות הן הנהנות הבלעדיות מיישום החובה להבטיח ייצוג הולם לנשים בכלל, וכי במקרים המעטים שבהם מיישמים את החובה להבטיח ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית הנהנים הם לרוב גברים, כך שנשים ערביות "נופלות בין הכיסאות". בית המשפט העליון השאיר בצורך עיון את השאלה האם במצב הקיים מוטלת חובה חוקית על המדינה "לפעול להשגת ייצוג הולם של קבוצת הנשים הערביות כקבוצה נפרדת ועצמאית מקבוצת הנשים מחד וקבוצת בני האכלוסייה הערבית מאידך"4. אנו סבורים, כי הפתרון של סוגייה זו צריך להיות מוסדר בחקיקה ראשית, המבטיחה, כי גם נשים ערביות תוכלנה להגשים את זכותן להיות מיוצגות הן בשירות המדינה והן בדרקטוריונים של החברות הממשלתיות.