חומר רקע

פרק ח': מים (סעיפים 52-48, עמודים 89-59) מבנה שוק המים במשק מים המבוסס על מאגרי מים טבעיים קיים לעיתים כשל שוק1, שכן צריכת מים גבוהה מדי של כל מפיק בנפרד עלולה לגרום להמלחת מאגרי המים המשותפים לכולם. בישראל מצב זה הוא אף חמור יותר, שכן כמות המשקעים הממוצעת נמוכה לנוכח צרכיהם הגדלים של האוכלוסייה והמשק. כשל השוק מחייב רגולציה שלטונית הדוקה, בעיקר שליטה על כמויות הצריכה באמצעות תמחור מושכל, המבטיח שימוש יעיל במקורות העומדים לרשות המשק. מחיר המים כיום אינו אחיד, ונקבע על-פי פרמטרים שונים, לרבות: שימוש (המחיר הממוצע לחקלאות הוא 1.45 ש"ח למטר מעוקב (מ"ק)2 מים שפירים, המחיר לצריכה ביתית הוא 2.35 ש"ח למ"ר בפתח הרשות המקומית); סוג המים (שפירים, מליחים, נחותים); אזור (קירבה לאזור ההפקה); כמות (המחיר עולה מעל צריכה בסיסית). צריכת המים השנתית עומדת בממוצע על קרוב ל-2,000 מיליון מ"ר (מלמ"ק) ומתחלקת כלהלן:3 טבלה 1 – צריכת המים בישראל בשנת 2005 לפי שימושים (במלמ"ק)4 שימוש מים צריכת מים באחוזים שימושים חקלאיים 1,125 58% צריכה ביתית ועירונית 715 36% צריכה תעשייתית 120 6% צריכת מים כוללת 1,960 100% מאגרי מים טבעיים מספקים את רוב צריכת המים, בעיקר שלושה אגני-מים: הכנרת, אקוויפר ירקון-תנינים ואקוויפר החוף.5 מוביל המים הארצי מגשר בין מאגרי המים לבין הצרכנים ומאפשר את ניהול משק המים כיחידה תלת-אגנית אחת. מקורות המים בשנת 2005 היו כדלהלן: טבלה 2 – מקורות המים בישראל בשנת 2005 (במלמ"ק)6 מקור מים כמות מים באחוזים מים שפירים (כנרת, אקוויפרים, מעיינות, מאגרי מים)7 1,344 69% מי קולחין (191 מלמ"ק) ושפד"ן (150 מלמ"ק)8 340 17% מים מליחים 225 11% מי שטפונות 51 3% סך-הכול מקורות מים 1,960 100% שוק המים מורכב מתחום הייצור וההובלה ותחום החלוקה למשתמשים: ייצור והובלה: יצרנית המים העיקרית היא חברת "מקורות" המייצרת כשני שליש מסך הצריכה. בנוסף, "מקורות" היא המובילה העיקרית של מים בארץ מאזורי הייצור לאזורי הצריכה באמצעות "המוביל הארצי" וקו "ירקון-נגב". יצרנים נוספים הינם אגודות מים, רשויות מקומיות, מושבים, קיבוצים וחקלאים פרטיים. בשנים האחרונות נוספו יצרני מי ים מותפלים שזכו במכרזים ממשלתיים, וכיום כושר ההתפלה נאמד בכ-100 מלמ"ק, וצפוי לעלות לכ-230 מלמ"ק עד לסוף העשור. "עלות הייצור הממוצעת" של מקורות הינה כ-1.4 ש"ח למ"ק,9 לעומת עלות ייצור מים מותפלים של 3 ש"ח למ"ק. על-כן, ככל שנתח כמות המים המותפלים יגדל בעתיד מסך הצריכה, כך עלות הייצור הממוצעת של מים תגדל. בניגוד לחברת "מקורות", מפיקי מים פרטיים חייבים בהיטל הפקה לאוצר המדינה, מתוך מחשבה שיש לתת ביטוי כלכלי למחסור במים. ההיטל הוטל על בסיס חוק ההסדרים לשנת 1999 ומעוגן בסעיף 116 בחוק המים. גובה ההיטל כיום נקבע על-פי מקור ההפקה ומפורט בטבלה 3. טבלה 3 – גובה היטלי הפקה למ"ק מקור מים היטל הפקה מים עיליים לחקלאות (כנרת, נחלים, מעיינות ומאגרי מים) 25.9 אגורות מים מאקוויפר החוף לצריכה חקלאית 86.5 אגורות מים מאקוויפר ההר לצריכה חקלאית 83.5 אגורות מים לצריכה ביתית ותעשייתית 98.0 אגורות היטלי ההפקה מתעדכנים על-פי שיטת עדכון תעריפי המים (סעיף 112 לחוק המים) – מדד משולב המורכב מ-50% מדד המחירים לצרכן, 35% מדד האנרגיה ו-15% מדד שכר עבודה. היטל ההפקה מתעדכן כאשר המדד המשולב משתנה ב-3.5% ומעלה או פעם בחצי שנה.10 בהפקת מים לשימוש חקלאי מקבל המפיק מענק מהממשלה כאשר עלות הפקת המים בתוספת היטל ההפקה גבוהים יותר ממחיר המים של מקורות. המדיניות בשנים האחרונות היא המרת שימוש במים שפירים לחקלאות במי קולחין ומים מליחים. העידוד נעשה על-ידי הגדלת מכסת המים ב-20% במעבר משימוש במים שפירים למי קולחין. בעשור האחרון נתח השימוש במים שפירים לחקלאות ירד מ-70% ל-48%: טבלה 4 – מקורות המים לחקלאות (במלמ"ק)11 שנה שפירים שפד"ן קולחין מליחים שטפונות סה"כ 1995 897 130 120 60 67 1,274 2005 544 150 190 190 51 1,125 חלוקה: חלוקת המים למשתמשים הביתיים והתעשייתיים נעשית על-ידי מחלקות המים ברשויות המקומיות, הגוף המפקח על מחלקות המים המוניציפאליות הוא מינהל המים במשרד הפנים. במסגרת חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, תואגדו עד כה 9 מחלקות מים ברשויות המקומיות. הרשות המפקחת על תאגידים אלו, לרבות מחיר המים, היא הרשות הציבורית למים וביוב, הכפופה למשרד הפנים. היסטוריה חקיקתית סמכויות הפיקוח על משק המים והביוב בישראל והסדרתו היו מחולקות, מאז הקמת המדינה, בין רשויות שלטוניות רבות, והדבר הביא לחוסר ראייה כוללת של צרכי הציבור ולגרעון במלאי המים. בשנת 2002 המליצה ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא משק מים על רפורמה ארגונית, לרבות הקמת רשות מים עצמאית, שתסדיר את שוק המים בישראל בכל הקשור להפקה ולקביעת מחירים. ועדת החקירה הפרלמנטרית חשפה כי רוב רובן של החלטות הממשלה מאז שנת 1980 בנושא הרחבת מקורות המים וגיוונם לא בוצע, וכי לעובדה זו היתה השפעה מכרעת על הגרעון במשק המים. במסגרת חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, הוחלט על רפורמה בתחום חלוקת המים ברשויות בתוך 6 שנים. עד כה הוקמו, כאמור, 9 תאגידי מים ברשויות. ברוב הרשויות המקומיות מערכת המים משולבת עם הרשות מבחינה כספית ומנהלית. במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006, החליטה הכנסת על רפורמה, שמטרתה להביא לריכוז הפיקוח וההסדרה של משק המים בידי גוף שלטוני אחד. על-פי הרפורמה, תוקם ב-1 בינואר 2007 הרשות הממשלתית למים וביוב (להלן - רשות המים), אשר תמזג לתוכה גופים ממשלתיים שונים שפועלים כיום, לרבות נציבות המים והרשות לשירותים ציבוריים מים וביוב. במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2007 מוצע לבצע שתי רפורמות נוספות בשוק המים: • רפורמה בתחום ההסדרה הכלכלית של ייצור המים באמצעות שינוי שיטת היטלי הפקה, כך שייצור המים ייתן ביטוי כלכלי למאפיינים שונים, לרבות כמות המשקעים (שנת בצורת או שנה ברוכת גשמים), האזור, שימושים, מקורות המים ושיקולים אקולוגיים. • רפורמה בתחום אספקת המים למשתמשים ביתיים ותעשייתיים באמצעות תאגוד מחלקות המים ברשויות המקומיות, תוך הטלת סנקציות על רשויות מקומיות שלא יישמו את תאגוד משק המים שלהן. להלן תיאור מרכיבי שתי הרפורמות המוצעות בחוק ההסדרים: סעיף 48(1) עד (3): תיקון סעיפים 20כה ו-116 בחוק המים, התשי"ט-1959 1. המצב החוקי הקיים היטלי הפקת מים נקבעים על-פי חוק המים על-ידי שר התשתיות הלאומיות, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם מועצת המים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. ההיטלים נקבעים במסגרת תקנות המים (היטלי הפקה), התש"ס-2000. 2. השינוי המוצע מוצע לקבוע כי מפיקי מים ישלמו היטל לאוצר המדינה בהתאם להוראות שהוספו בתוספת לחוק. כמו-כן, מוצע להסמיך את מועצת רשות המים, אשר תוקם ב-1 בינואר 2007, לשנות את היטלי ההפקה, באישור ועדת הכספים של הכנסת. 3. משמעויות השינוי חיזוק כוחה של מועצת רשות המים בפיקוח ושליטה על חלוקת מקורות המים ברחבי הארץ. 4. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה להצעת חוק נפרדת שתידון בוועדת הכלכלה. סעיף 48(4): הוספת תוספת שנייה לחוק המים, התשי"ט-1959 1. המצב החוקי הקיים היטלי הפקת מים נקבעים בתקנות המים (היטלי הפקה), התש"ס-2000. ההיטלים נקבעים על-פי כמות המים המופקת ואמורים לתת ביטוי למחסור האזורי והארצי במים. בפועל, אין מענה מלא למחסור במים ושיקולים של ערכי נוף וטבע. 2. השינוי המוצע מוצע ליישם רפורמה בקביעת היטלי הפקה, לפיה היטלי ההפקה יתבססו על אמות מידה שונות ויתנו ביטוי כלכלי מלא יותר למחסור במים, לרבות: מצב משק המים (שנים גשומות או שנות בצורת); אזור; עונות בשנה; שימושים; ערכי טבע ונוף. 3. משמעויות השינוי • קביעת היטלי הפקה רבים על-פי המאפיינים השונים תביא לרשתיות גבוהה יותר של משק המים בישראל, ובעיקר לחיבור מערכות מים מקומיות למערכת הארצית. המערכות עדיין לא ערוכות לשינוי, וחברת "מקורות" אינה ערוכה לספק מים לערים המפיקות כיום באופן עצמאי, ולכן מוצע לבצע את השינוי בהדרגה בשנים 2007 ו-2008. • העלאת היטל ההפקה לצריכה ביתית ולתעשייה צפויה להביא להעלאת מחיר המים למשתמשים עירוניים ב"אזור מערכת מים ארצית", קרי תושבי רוב ערי ישראל, וכן, למחיר מים שונה שמשלמים משקי הבית בערים השונות, בניגוד למצב כיום בו קיים מחיר אחיד למגזר העירוני. • קיים חשש שהגדלה ניכרת של היטל ההפקה תביא לסגירת בארות ברשויות מקומיות, דבר שעלול להקטין את פוטנציאל מקורות המים בישראל. • היטל הפקה הוא, למעשה, מס המוטל על השימוש במים, אך הוא אינו חוזר במלואו למשק המים לשם המשך פיתוחו והשבחתו (לרבות טיוב בארות ושיפוץ צנרת). • הקטנת ההפקה העצמית על-ידי הרשויות המקומיות בשל היטלי ההפקה הגבוהים צפויה להביא להפחתת ערך משק המים העירוני לקראת תאגודו. • מרכז השלטון המקומי מתנגד באופן נחרץ לרפורמה המוצעת במבנה היטלי ההפקה. • נציגי התאחדות החקלאים אינם מתנגדים באופן מהותי לרפורמה במבנה היטלי ההפקה, בעיקר מכיוון שמתן מענקים למפיקים למטרות חקלאיות (כאשר עלות והיטל ההפקה גבוהים ממחיר מקורות) נותר בעינו (הכוונה המקורית היתה לבטלם). 4. השפעה תקציבית לרפורמה המוצעת בהיטלי הפקה צפויות השפעות תקציביות מורכבות. מצד אחד ייקור היטלי ההפקה בממוצע יביא להגדלת הכנסות המדינה; מצד שני, הכנסות המדינה יקטנו בגין שינוי מבנה היטלי ההפקה, שכן תחול הסטת הפקה מאקוויפר החוף, בה היטל ההפקה גבוה כיום, למערכת הארצית, בה היטלי ההפקה יהיה נמוכים יותר. להלן תיאור מרכיבי הרפורמה המוצעת בתוספת השנייה: סעיף 1 בתוספת השנייה לחוק המים, התשי"ט-1959 מוצע להגדיל את מספר התבחינים12 לפיהם נקבעים היטלי המים, בכדי לווסת ולכוון בצורה מיטבית את הפקת המים בארץ, תוך התבססות על המרכיבים הבאים: • חלוקת הארץ לשלושה אזורים על-פי עלות הספקת המים בהם. בכל אזור ייקבעו היטלי הפקת מים שונים. האזורים הינם: ◦ "אזור סובב כנרת", לרבות אגן ההיקוות של הכנרת, הגליל העליון, רמת הגולן, בקעת יבנאל ועמק הירדן. ◦ "אזור מנותק", לרבות עמק בית שאן, בקעת הירדן, ים המלח והערבה וכל אזור שאינו מרושת במערכת המים הארצית והספקת המים בו מבוססת על הפקה באזור עצמו ואינה משפיעה על הפקה באזורים אחרים. ◦ "אזור מערכת המים הארצית" – כל יתר אזורי הארץ לרבות מרכז הארץ. • "מפיק עירוני" מוגדר כמפיק מים לצרכים ביתיים ותעשייתיים מעל כמות מים מסוימת. המטרה הינה להסדיר את שמירת מתקני ההפקה של המפיקים הללו ואת האספקה השוטפת. • "עונת צריכת החורף" תקופה שתחילתה ב-1 בדצמבר של כל שנה וסיומה ב-31 במרס של השנה העוקבת. מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב, רשאי לקבוע תקופה קצרה יותר, במטרה להגדיל היטלי הפקה בעונה זו ובכדי לצמצם צריכת מים בחורף, וכך להגדיל את מלאי המים הקיים. • "מצב הידרולוגי" מצב מקורות המים באזור מנותק או באזור סובב כנרת בשנה מסוימת כפי שקובע מנהל רשות המים, על בסיס כמות המשקעים ומלאי מאגרי המים. סעיף 2 בתוספת השנייה לחוק המים, התשי"ט-1959 מוצע לקבוע כי מנהל רשות המים יפרסם עד 15 באפריל בכל שנה הודעה על ה"מצב ההידרולוגי" באזור סובב כנרת ובאזור מנותק. סיווג ההודעה יתבסס על הנתונים לגבי מפלס הכנרת ושפיעת מעיינות הדן בשבוע האחרון של חודש מרץ, כלהלן: "טוב" – מפלס הכנרת מעל 210.2 מתחת לפני הים ושפיעת מעיינות הדן גבוהה מ-9 מ"ק לשנייה; "גרוע" – מפלס הכנרת נמוך מ-211.6 מטר מתחת לפני הים או שפיעת מעיינות דן נמוכה מ-8 מ"ק לשנייה; "ממוצע" – כל מצב אחר. סיווג ה"מצב ההידרולוגי" ישפיע במישרין על גובה היטלי ההפקה של המים ברחבי הארץ. סעיף 3 בתוספת השנייה לחוק המים, התשי"ט-1959 אקוויפר החוף הוא מאגר המים הנוח ביותר להפקת מים על-ידי מפיקים עירוניים, שכן מקום ההפקה קרוב למשתמשים הביתיים. אולם, מנקודת ראות כוללת הפקת יתר של אקוויפר החוף (בעיקר בעונת החורף) עשויה לדלדל את מלאי המים במאגר ולהביא להמלחתו. כדי למנוע זאת, מוצע לקבוע היטל על הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה באזור מערכת המים הארצית החל מיום 1 בינואר 2009. השינוי המוצע נועד להקטין את הפקת המים בעונת החורף, ולצמצם הפקה חורגת (מעל כמות שנקבעה ברישיון ההפקה) באמצעות היטל הפקה גבוה של 2.85 ש"ח למ"ק. השינוי נועד גם לעודד שימור של יכולת ההפקה באותן בארות באמצעות היטל הפקה נמוך של 0.3 ש"ח למ"ק ביתר עונות השנה מלבד החורף ולכמות מוגבלת. מוצע כי היטלי ההפקה הללו יעודכנו על-פי הסכום בו מעודכן מחיר המים שחברת "מקורות" מספקת לרשויות המקומיות. יש לציין כי היטל ההפקה הנוכחי למטרות צריכה ביתית ותעשייתית עומד על 0.98 ש"ח למ"ק. סעיף 4 בתוספת השנייה לחוק המים, התשי"ט-1959 מוצע לקבוע היטל על הפקה למטרות חקלאות באזור מערכת המים הארצית והיטל על הפקה לכל המטרות באזור מנותק או באזור סובב כנרת. השינוי המוצע מתייחס למספר נושאים עליהם הממשלה מנסה להשפיע באמצעות היטלי ההפקה: • עידוד שימוש במי קולחין לחקלאות, בעיקר במרכז הארץ, באמצעות קביעת היטל הפקה גבוה יותר לחקלאות באזור מערכת המים הארצית; • מתן ביטוי כלכלי למצב ההידרולוגי באזור מנותק ואזור סובב כנרת. בעיקר עידוד השימוש במי הכנרת (מים עיליים) באזור סובב כנרת בשנים גשומות, בהן מפלס הכנרת גבוה ויש חשש להצפות, ועידוד השימוש במי תהום (אקוויפר) באזור סובב כנרת בשנות בצורת, בהן מפלס הכנרת נמוך; • עידוד שמירת מקורות המים בטבע באמצעות היטל גבוה על הפקה במעלה הנחלים, והיטל נמוך על הפקה במורד הנחלים, בעיקר באזור מנותק. תוצאת השינוי במבנה היטלי ההפקה הינה הרחבת המנעד מרמה מזערית של 0 ש"ח לרמה מירבית של 1.68 ש"ח למ"ק לצרכי חקלאות (ראה טבלה להלן), כך שקיים ביטוי כלכלי רב ומגוון יותר למאפיינים השונים של המחסור במים ברחבי הארץ והפקת המים. הטבלה להלן מפרטת את היטלי ההפקה למים שפירים בכל אזור על-פי הפרמטרים השונים: כמות ההפקה: ראשונה, נוספת, משלימה. מצב הידרולוגי: טוב, ממוצע, גרוע. מקור המים: עיליים, אקוויפר. מקום ההפקה: מעלה, ביניים, מורד. היטלי הפקה לחקלאות באזור מערכת מים ארצית ולכל המטרות באזור סובב כנרת ואזור מנותק אזור אזור מנותק אזור סובב כנרת אזור מערכת מים ארצית היטל בסיס (בשקלים חדשים למטר מעוקב) 0.05 0.25 0.5 כמות ההפקה מצב הידרולוגי מקור המים מקום ההפקה הפקה ראשונה טוב עיליים מעלה 0.0320 0.0360 0.2400 ביניים 0.0016 0.0160 0.2000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 אקוויפר מעלה 0.0320 0.3600 0.2400 ביניים 0.0016 0.1600 0.2000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 ממוצע עיליים מעלה 0.0800 0.0900 0.2400 ביניים 0.0040 0.0400 0.2000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 אקוויפר מעלה 0.0800 0.0900 0.2400 ביניים 0.0040 0.0400 0.2000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 גרוע עיליים מעלה 0.3200 0.3600 0.2400 ביניים 0.0160 0.1600 0.2000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 אקוויפר מעלה 0.3200 0.0360 0.2400 ביניים 0.0160 0.0160 0.2000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 הפקה נוספת טוב עיליים מעלה 0.0800 0.0900 1.3200 ביניים 0.0040 0.0400 1.1000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 אקוויפר מעלה 0.0800 0.9000 1.3200 ביניים 0.0040 0.4000 1.1000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 ממוצע עיליים מעלה 0.2000 0.2250 1.3200 ביניים 0.0100 0.1000 1.1000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 אקוויפר מעלה 0.2000 0.2250 1.3200 ביניים 0.0100 0.1000 1.1000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 גרוע עיליים מעלה 0.8000 0.9000 1.3200 ביניים 0.0400 0.4000 1.1000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 אקוויפר מעלה 0.8000 0.0900 1.3200 ביניים 0.0400 0.0400 1.1000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 הפקה משלימה טוב עיליים מעלה 0.1280 0.1440 1.6800 ביניים 0.0064 0.0640 1.4000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 אקוויפר מעלה 0.1280 1.4400 1.6800 ביניים 0.0064 0.6400 1.4000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 ממוצע עיליים מעלה 0.3200 0.3600 1.6800 ביניים 0.0160 0.1600 1.4000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 אקוויפר מעלה 0.3200 0.3600 1.6800 ביניים 0.0160 0.1600 1.4000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 גרוע עיליים מעלה 1.2800 1.4400 1.6800 ביניים 0.0640 0.6400 1.4000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 אקוויפר מעלה 1.2800 0.1440 1.6800 ביניים 0.0640 0.0640 1.4000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 סעיף 5 בתוספת השנייה לחוק המים, התשי"ט-1959 במטרה לעודד את אספקת המים ברמת הגולן ממאגרי מים מקומיים, ולא משאיבה מהכנרת, מוצע לקבוע החל מ-1 בינואר 2007 היטל הפקה נמוך בגובה 10 אגורות למ"ק מים שפירים שהופקו ממאגרים ברמת הגולן. יש לציין כי היטל ההפקה כיום עומד על 25.89 אגורות למ"ק. כמו כן, במטרה לעודד את מילוי מאגרי המים בתקופת החורף, מוצע לפטור את מפיקי המים מהיטל הפקה בתקופה שבין 15 בנובמבר בכל שנה ועד 30 באפריל בשנה העוקבת. במקרה שתהיה שנה גשומה, המים הנוספים יגלשו לכנרת וישפרו את מאזן המים הארצי. סעיף 6 בתוספת השנייה לחוק המים, התשי"ט-1959 בסעיף 4 בתוספת השניה מוצע לקבוע היטל גבוה להפקת מים במעלה הנחלים לאזור הגליל העליון (סובב כנרת), אולם עדיין אין באזור זה מקורות מים חלופיים. מוצע, על-כן, להותיר לעת עתה את היטלי ההפקה הקיימים, קרי 25.89 אגורות למ"ק לצריכה חקלאית ו-86.14 אגורות ש"ח למ"ק לצריכה ביתית. סעיף 7 בתוספת השנייה לחוק המים, התשי"ט-1959 מוצע לקבוע היטל על הפקה במקרים מיוחדים: 1. השקיית אדמות הכבול בעמק החולה. סחף של אדמות הכבול בעמק החולה לכנרת מביא לזיהום מי הכנרת. הדרך למנוע זאת היא השקיה מרובה של אדמות הכבול, גם בתקופות שאין בהן גידולים חקלאיים. בעבר הושגה הבנה בין חקלאי הגליל העליון לבין הממשלה בדבר הטלת היטל הפקה נמוך לעידוד השקיה מרובה של אדמות הכבול ("אמנת הכבול").13 מוצע לגבות היטל הפקה נמוך בסך 1.26 אגורות למ"ק בעבור מים שפירים שנועדו להשקיית אדמות הכבול בעמק החולה, והיטל הפקה בסך 25.89 למ"ק אגורות למטרות אחרות. 2. טיוב מקורות מים. היטל הפקה נמוך להפקה שהוגדרה על-ידי מנהל רשות המים כ"הפקת טיוב". ההיטל לא יעלה על 50% מההיטל שהיה מוטל על ההפקה אלמלא הוגדרה כהפקת טיוב, ובלבד שהפקת הטיוב אינה בעונת החורף. 3. הפקה ממקור שיש חשש להמלחתו. בסעיף 4 בתוספת השניה מוצע לקבוע היטל גבוה להפקת מים במעלה הנחלים מתוך הכרה בחשיבות ערכי טבע ונוף. מוצע לקבוע היטל הפקה בסך של 0 ש"ח באותם מקומות שהפסקת ההפקה עלולה להביא לפגיעה באיכות המים, אך בלבד שהמפיק יזרים מים חלופיים כפי שהורה מנהל רשות המים. 4. סילוק מים מאקוויפר בעת חפירה. במקרים של חפירות לצורך בניית רב-קומות או למטרה אחרת, קיים צורך בסילוק מי התהום שמתגלים. מטרת ההצעה היא לצמצם את כמות הפגיעה במלאי המים. מוצע לקבוע היטל הפקה בסך 2.85 ש"ח למ"ק (הפקה חורגת) בגין סילוק מים אלו. אם המפיק עושה שימוש במים למטרה ביתית או תעשייתית, אזי היטל ההפקה יעמוד על 1.7 ש"ח למ"ק (הפקה אחידה), ואם נעשה שימוש למטרות חקלאות, אזי היטל ההפקה יעמוד על 1 ש"ח למ"ק ("הפקה נוספת"). 5. עידוד החדרת מי שטפונות לאקוויפרים. חלק ממי השטפונות זורמים כיום לים ואינם מנוצלים כלכלית. המטרה היא עידוד החדרת מי שטפונות לאקוויפרים. מוצע לקבוע היטל הפקה נמוך למפיק אשר מחדיר מי שטפונות לאקוויפרים, על אותה כמות שהוחדרה למי התהום. סעיף 49: תיקון חוק המים – הוראות שעה לשנים 2007 ו-2008 מוצע לקבוע הוראות מעבר לשנים 2007 ו-2008, בכדי לאפשר לרשתות המים באזור מערכת המים הארצית להתאים עצמן בהדרגה לשינויים במבנה היטלי ההפקה. ההתאמה העיקרית הינה חיבור מערכות מים מקומיות למערכת המים הארצית. לצורך כך, בשנת 2007, היטלי ההפקה על מים שפירים בידי מפיק עירוני למטרות צריכה ביתית או תעשיה יהיו: 0.21 ש"ח למ"ק על כמות מים של 70% מההפקה בשנת 2005; 2.85 ש"ח למ"ק על כמות מים של מעל 70% מההפקה בשנת 2005. היטל הפקה למפיקים שאינם עירוניים למטרות צריכה ביתית או תעשיה יעמוד על 1 ש"ח למ"ק, על הכמות שאינה חורגת. בשנת 2008, היטלי ההפקה על מים שפירים בידי מפיק עירוני למטרות צריכה ביתית או תעשיה יהיו: 0.31 ש"ח למ"ק על כמות מים של 70% מההפקה בשנת 2005; 2.85 ש"ח למ"ק על כמות מים של מעל 70% מההפקה בשנת 2005. היטל הפקה למפיקים שאינם עירוניים למטרות צריכה ביתית או תעשיה יעמוד על 1.07 ש"ח למ"ק, על הכמות שאינה חורגת. סעיף 50: תיקון חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 1. המצב החוקי הקיים חוק תאגידי מים וביוב משנת 2001 קובע כי רשות מקומית לא תפעיל בעצמה את שירותי המים והביוב שבתחומה, אלא באמצעות חברה למתן שירותי מים וביוב שמוסמכת להקים לפי הוראות החוק (להלן: החברה). מטרות החוק הן: הבטחת רמת שירות נאותה, במחירים סבירים, בתחום שירותי המים וביוב; הבטחת ייעוד של הכנסות במתן שירותי אספקת מים וביוב לצורך השקעות במערכת המים וביוב והפעלתן; אפשרות גיוס הון להשקעות במשק המים והביוב, ושיתוף משקיעים פרטיים בבעלות ובחלוקת רווחים; הבאה לניהול עסקי, מקצועי ויעיל של מערכות המים והביוב ברשויות המקומיות; עידוד חיסכון במים ובמשאבים אחרים; עידוד תחרות במתן שירותים הקשורים במשק המים והביוב. החוק מעגן בהוראותיו את השינויים המבניים הנדרשים במשק המים והביוב ברשויות מקומיות למען השגת המטרות המפורטות לעיל. בפרט, החוק מכתיב את הקמתם של תאגידי מים וביוב עירוניים ורב עירוניים, שיפעלו באופן עצמאי בלא תלות ישירה ברשות המקומית. החוק קובע שהעברת התפעול לידי החברה תתרחש בתוך שש שנים מיום תחילתו של החוק, קרי – עד אוגוסט 2007. למרות זאת, עד כה רק תשע רשויות מקומיות הקימו חברות על-פי חוק זה. 2. השינוי המוצע • בחוק הקיים כיום הרשויות מוסמכות להקים תאגידים כפי שפורט לעיל, אולם אין חיוב מפורש. התיקון המוצע קובע הוראות ברורות המחייבות את הרשויות המקומיות להקים תאגידי מים וביוב עד ה-1 בינואר 200814 ואף קובע לוח זמנים מחייב להליכי ההקמה של התאגיד. • במידה שהרשויות לא יקיימו את ההוראות הנ"ל, החוק מסמיך את מנכ"ל משרד הפנים למנות אדם מטעמו שיפעל במקום הרשות המקומית לביצוע ההליכים הנדרשים לשם הקמת התאגיד. נציג זה ירכז בידיו את כל הסמכויות המוקנות לרשות מקומית לעניין הליכי ההקמה של התאגיד, כולל סמכויות שנמצאות כיום בידיו של ראש הרשות. • על רשות מקומית שלא תקים חברה על-פי הוראות החוק תוטל סנקציה כספית. סכום הסנקציה יחושב ביחס לכמות המים שהפיקה או רכשה הרשות ויועבר לחברה, לכשתוקם. • קביעת הוראות בדבר אופן חלוקת הרשויות לקבוצות שיקימו יחדיו הרשויות. בין היתר, קובע החוק כי יוקמו 30 חברות לכל היותר, וכי כל חברה תוקם בידי שתי רשויות מקומיות לפחות ותבצע פעילות חיונית15 בעבור מאתיים אלף תושבים לפחות. שר הפנים ושר האוצר הם שיקבעו את אופן חלוקת הרשויות לקבוצות, בהתאם להמלצת נציג משרד הפנים. • שר האוצר ושר הפנים מוסמכים על-פי החוק לחוקק תקנות בדבר אופי החברות שיוקמו, אופן חלוקת ההחזקות בחברה בין הרשויות המקומיות וכיוצא באלה. 3. משמעויות השינוי • זירוז של יישום רפורמת התאגוד במשק המים והביוב. יישום הרפורמה ייעל את הטיפול במשק המים והביוב ויבטיח, לכל הפחות, כי ההכנסות ממתן שירותי אספקת מים וביוב יושקעו בשיפור מערכות המים והביוב, ולא יועברו למטרות אחרות של הרשויות המקומיות. • ניסוח החוק כופה על הרשויות המקומיות לוח זמנים קשיח למדי ופוגם בצורה משמעותית בדרגות החופש שלהן באופן יישום הרפורמה. כפייה זו עשויה לפגום בשלב המעבר עד הקמת התאגיד. בנוסף, החוק מקנה לרשות המבצעת כלים בעלי עוצמה לכפות את הקמת החברות על הרשויות המקומיות במקרה ואלה לא יעמדו בלוח הזמנים הנקוב בחוק. • החוק מקנה עוצמה רבה למשרד הפנים ולמשרד האוצר, ללא כל פיקוח פרלמנטארי. השרים יקבעו, בין היתר, את אופן חלוקת הרשויות המקומיות לקבוצות אשר יקימו יחדיו את החברות, את התקנות לפיהן יוקמו החברות, אילו רשויות מקומיות לא יחויבו להקים חברות וירכזו בידיהן סמכויות רבות בכל הקשור להליך הקמת החברות. סעיפי החוק המוצע אינם מחייבים את השרים בקבלת אישור של אחת מוועדות הכנסת, על-אף שמדובר במהלכים אשר בחלקם הם בעלי משמעות ציבורית וכלכלית רבה. 4. השפעה תקציבית מובן כי ליישום הרפורמה עשויות להיות השלכות כלכליות משמעותיות, אולם ההשלכות על תקציב המדינה הינן עקיפות ברובן. יתרה מכך, השלכות אלה לא תהיינה מיידיות, אלא תמצאנה ביטוי בעיקר בתקציבים של השנים הבאות. 5. הערות מרכז השלטון המקומי מתנגד לתיקונים המוצעים מהטעמים הבאים: • מדובר במהפכה יסודית במשק המים והביוב. רפורמה שכזו צריכה לעבור בתהליך חקיקה יסודי ולא באמצעות חוק ההסדרים. • העברה עתידית של התאגידים לידיים פרטיות (כפי שמתוכנן על-פי החוק) תנתק את נושא המים מאחריות ציבורית. עקב החשיבות והרגישות של נושא המים לבריאות הציבור, אסור שינוהל בידיים פרטיות, שלא חייבות במתן דין וחשבון לציבור התושבים. השמירה על איכות המים צריכה להיות נתונה בידי גופים בעלי אחריות ציבורית, שלא יפגעו באיכות המים בכדי לחסוך עלויות.16 • החוק אינו מתייחס לשאלת חלוקת הבעלות על התאגידים בין הרשויות המקומיות השונות שיקימו תאגיד. נושא זה הוא מורכב למדי, שכן מובן, כי ההשקעה ההיסטורית של רשות מקומית במשק המים והביוב צריכה לקבל ביטוי באופן חלוקת הבעלות על התאגיד שיוקם, כמו גם איכות התשתיות שכל רשות מעבירה לתאגיד. לפי החוק המוצע, נושא זה ייקבע על-ידי תקנות של שר הפנים ושר האוצר, ולא בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות או עם הכנסת. • יכולת הפיקוח של הממשלה על הפעילות של התאגידים תהיה מוגבלת מאוד, בשל הפריסה הרחבה שלהם. • המחירים של המים יעלו, הן בגלל חוסר התחרותיות בשוק, הן בגלל חוסר יכולת הרגולציה של המדינה והן בגלל השינויים בהיטל הפיתוח שפורטו בסעיף 48 להצעת החוק. • הרפורמה תיצור הבדלים במחירי המים בין תאגידים שונים, כלומר תושבים של ערים שונות ישלמו מחירים שונים עבור המים שיצרכו. • מרכז השלטון המקומי ממליץ לקבוע סל של מדדים, לפיהם יקבעו את איכות השירות במשק המים והביוב ברשויות המקומיות. אותן רשויות שיעמדו במדדים הנ"ל לא יחויבו לתאגד את שירותי המים והביוב, ואילו הרשויות שלא יעמדו במדדים יחויבו להקים תאגידים, אך בכל מקרה התאגידים יישארו בידי הרשויות ולא יועברו לידיים פרטיות. בנוסף, מומלץ להקים בכל רשות מקומית מועצת צרכנים, שתשמש כמפקח מקומי על הרשות המקומית ועל התאגידים. סעיף 50(1) ו-(2): תיקון סעיפים 1(ב) ו-2 בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 1. המצב חוקי הקיים רשויות מקומיות מוסמכות להקים תאגידי מים וביוב. 2. השינוי המוצע רשויות מקומיות יחויבו להקים תאגידי מים וביוב עד ה-1 לינואר 2008 (המועד הקובע), ובמקרים מסוימים, עד ה-1 ביוני 2007 (המועד המוקדם). בנוסף, מוצע כי החברה תוקם בידי רשות מקומית בלבד, ולא בידי איגוד ערים. סעיף 50(3): החלפת סעיפים 3 עד 6א בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 1. המצב החוקי הקיים סעיפים 3 עד 5 בחוק מגדירים את הליכי הקמת החברה בידי רשות מקומית או בידי איגוד ערים. ניסוח הסעיפים הוא כזה שהקמת החברה היא וולונטרית ותאושר על-ידי מועצת העיר. סעיף 6 בחוק קובע כי אם רשות מקומית לא הקימה חברה באופן יזום, רשאית מועצת רשות המים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להורות לה להקים חברה לפי הוראות החוק. 2. השינוי המוצע לבטל את סעיפים 6-3א ובמקומם לקבוע את ההוראות הבאות: סעיפים 3 ו-6א המוצעים החל מה-1 בינואר 2008 לא תבוצע פעילות חיונית של רשות מקומית אלא על-ידי תאגיד מים וביוב שיוקם לשם כך.17 יצוין, כי חלק מהרשויות המקומיות יחויבו להעביר את הפעילות החיונית לחברה כבר ב-1 ביוני 2007. מדובר ברשויות מקומיות אשר מצב משק המים והביוב אצלן הוא בעייתי במיוחד. בפרט, מדובר ברשויות שלגביהן חל אחד מהבאים: 1) הרשות אינה עומדת בהתחייבויותיה השוטפות בשל הזרמת שפכיה למיתקן לטיהור שפכים או בשל הליכי הטיפול בשפכים אלה, במשך תקופה העולה על ארבעה חודשים בשנים 2005 ו-2006; 2) במהלך השנים 2003 עד 2005 היה לרשות המקומית פחת מים שנתי בשיעור העולה על 20% בממוצע; 3) שיעור דמי המים והאגרות שרשות מקומית גובה מצרכניה אינה עולה על 60% מסכום החיוב הכולל שמחייבת הרשות המקומית את צרכניה בעבור אותם שירותים (כלומר, לפחות 40% מהסכום שהרשות גובה מהצרכנים למטרת טיפול בשירותי המים והביוב אינו מיועד לצרכים אלה). סעיף 4 המוצע רשות מקומית וחברה רשאיות להעביר פעילויות נוספות שבתחום הרשות המקומית לחברה, באישור הממונה (עובד משרד הפנים שהוסמך לכך). סעיף 5 המוצע • עד ה-1 באפריל יקבעו שר הפנים ושר האוצר רשימה הכוללת את כל הרשויות המקומיות, בחלוקה לפי קבוצות. הרשויות המקומיות בכל קבוצה יקימו במשותף תאגיד על-פי הוראות חוק זה. חלוקת הקבוצות תיעשה על-פי המלצת הממונה, ולאחר התייעצות עם נציגי משרד התשתיות. • הקבוצות האמורות יוקמו בהתאם להוראות הבאות: 1) מספר החברות לא יעלה על 30; 2) כל חברה תוקם בידי שתי רשויות לפחות ובעבור מאתיים אלף תושבים לפחות; 3) יילקחו בחשבון שיקולים שמפורטים בחוק (כמו, איתנותן הפיננסית של החברות שיוקמו, שיתוף פעולה קיים בין רשויות מקומיות, ראייה כוללת של אגני היקוות הידרולוגיים שבתחומי הרשויות המקומיות). • שר הפנים ושר האוצר רשאים לפטור רשות מקומית מהחובה להקים חברה לפי הוראות החוק, ולאשר לה להקים חברה בנפרד, אם התקיימו לפחות שני התנאים הבאים: הדבר נדרש בשל נסיבות חריגות ולשם השגת מטרות החוק; העברתה של רשות מקומית מהקבוצה שבה נכללה לא תפגע ביתר הרשויות הכלולות בקבוצה. • שר הפנים ושר האוצר רשאים להעביר רשות מקומית מקבוצה בה נכללה לקבוצה אחרת, לפי המלצת הממונה. יש לשים לב כי הרכב הקבוצות הוא סוגיה מהותית וחשובה. לפי נוסח החוק כיום הרכב הקבוצות נקבע באופן בלעדי על-ידי משרד הפנים ומשרד האוצר, ללא כל בקרה של הכנסת. סעיף 6 המוצע שר הפנים ושר האוצר רשאים לאשר לחלק מהרשויות המקומיות להתחיל בהליכי ההקמה של החברה, אף שלא כל הרשויות המקומיות הנמצאות בקבוצה משתתפות בהליכי ההקמה. סעיף 6ב המוצע סעיף זה כולל הוראות ולוח זמנים מפורש להליך הקמת החברה. בין היתר, בסעיף זה מוסמכים שר האוצר ושר הפנים לקבוע בתקנות את הליכי ההקמה המפורטים של החברות. השרים יקבעו את אופן חלוקת ההחזקות באמצעי שליטה בחברה בין הרשויות מקומיות שיקימו חברה במשותף, המבנה של החברה ואת ההוראות לעניין ניהול ענייניה של החברה. מוצע כי כל ההוראות שייקבעו בידי השרים לפי סעיף זה יכול שיחרגו מהוראות כל דין, לרבות חוק זה, ובלבד שהוראות חורגות כאמור יהיו בהסכמת שר המשפטים. כלומר, התקנות שיתקינו השרים אינן חייבות לעמוד בדרישות החוק, אם הדבר נעשה באישור שר המשפטים. סעיף 6ג המוצע איסור על רשות מקומית לנקוט כל פעולה, אשר כתוצאה ממנה תבוצע פעילות חיונית שלה לאחר ה-1 בינואר 2008, או לאחר ה-1 ליוני 2007 במקרים הרלוונטיים. סעיף 6ד המוצע במידה שרשות מקומית לא תקים תאגיד בהתאם להוראות חוק זה, מנכ"ל משרד הפנים יהיה רשאי למנות נציג מטעמו שיפעל במקום אותה רשות מקומית, לשם ביצוע ההליכים הנדרשים להקמת החברה. הנציג ימונה לאחר שניתנה לרשות המקומית הזדמנות להשמיע את דברה ורק בתנאי שהרשות לא הצהירה כי היא תקים חברה או תצטרף לחברה בתוך שישה חודשים מהמועד הקובע. לנציג משרד הפנים יהיו כל הסמכויות המוקנות לרשות מקומית, לרבות לראש רשות מקומית, לפי כל דין, לעניין הליך ההקמה של החברה, והוא יבוא במקום הרשות המקומית לשם ביצוע ההליכים הללו, לרבות לעניין העברה של נכסים ושל זכויות וחובות של הרשות המקומית לחברה. נציגי הרשות המקומית חייבים למסור לנציג כל מידע שדרוש לו, לדעתו, בכדי לבצע את תפקידו. הרשות המקומית תישא בהוצאות השכר של נציג משרד הפנים, בהתאם להנחיות מנכ"ל משרד הפנים. סעיף 6ה המוצע רשות מקומית שלא הקימה חברה בהתאם להוראות החוק, תעביר לחשבון בנק נפרד שתפתח לשם כך, החל מהמועד הקובע (ה-1 בינואר 2008 או ה-1 ביולי 2007), את הסכום הכולל המתקבל ממכפלה של כמות המים שהפיקה או שרכשה בחודש שקדם למועד ההעברה האמור ב-60 אגורות (סכום הכסף שיועבר = 60 אג' * כמות המים החודשית). הכספים שיופקדו בחשבון הבנק הנפרד ייועדו אך ורק לשם העברתם לידי חברה שתקים הרשות המקומית או שאליה תצטרף. סעיף 50(4)(א)(1) ו-(ג), (5), (8) עד (10), (13) ו-(17): תיקון סעיפים 9(א) ו-(ד), 10, 21(א), 25(ב), 29(א) ו-(ד), 73 ו-149(ב) ו-(ג) בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 השינוי המוצע תיקון סעיפים בכדי להתאימם לשינויים שפורטו לעיל. סעיף 50(4)(א)(2) ו-(ב): הוספת סעיפים 9(א)(6) ו-(7) ותיקון סעיף 9(ב) בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 השינוי המוצע להוסיף לרשימת הנכסים התפעוליים, אותם חייבות הרשויות המקומיות להעביר לחברות, את הנכסים הבאים: ציוד לשעת חירום; נתונים לעניין צרכנים של הרשות המקומית הדרושים לשם העברת משק המים והביוב מהרשות המקומית לחברה. סעיף 50(6) ו-(7): תיקון סעיפים 11(א) ו-13(ב) בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 השינוי המוצע תיקונים של סעיפים בחוק, שיבהירו כי העברת הנכסים מהרשות המקומית לחברה אינה מהווה אירוע מס, וכי שווי הנכס יהיה בהתאם לשווים לפי סעיף 11 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001. סעיף 50(11) ו-(12): תיקון סעיף 63 והוספת סעיף 63א בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 1. המצב החוקי הקיים כל עוד החברה היא חברה בשליטת רשות מקומית, החלטותיה בדבר ייעוד רווחיה טעונות אישור הממונה. אם חלק הממונה על החלטת החברה, תובא המחלוקת להכרעת שר הפנים בהתייעצות עם שר האוצר. הממונה רשאי, באישור שר הפנים שיתייעץ עם שר האוצר, לפטור חברה מהצורך לקבל את אישורו, אם ראה שטעמים של מכירת מניותיה מחייבים זאת. 2. השינוי המוצע החלטות החברה בדבר ייעוד רווחיה טעונות אישור של הממונה מטעם משרד הפנים. אם אישור זה לא מתקבל, החברה רשאית להביא את המחלוקת להכרעת מועצת הרשות. בנוסף, הממונה רשאי, באישור מועצת הרשות, לפטור חברה מחובה זו, אם ראה שטעמים של מכירת מניותיה מחייבים זאת. יצוין, כי כיום סעיף זה חל רק על חברות שנמצאות בשליטה של רשות מקומית, וכעת מוצע להחיל אותו על כלל החברות. סעיף 50(14): תיקון סעיף 76 בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 1. המצב החוקי הקיים לאחר שלוש שנים בה החברה פועלת, לא ירכוש ולא יחזיק אדם אמצעי שליטה בחברה בשיעור של עשרה אחוזים או יותר, אלא אם ניתן לכך אישור של הממונה מטעם משרד הפנים. 2. השינוי המוצע הגבלה זו תחול בכל עת ולא רק שלוש שנים לאחר תחילת הפעלת החברה. סעיף 50(15): הוספת סעיף 79א בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 השינוי המוצע החלת הוראות פרק ח'2 של חוק החברות הממשלתיות, שעניינו הגנה על אינטרסים חיוניים, גם על תאגידי המים והביוב שיוקמו, אף אם אינם חברות ממשלתיות או חברות בהפרטה. סעיף 50(16): תיקון סעיף 102(ג) והוספת סעיף 102(ג1) בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 1. המצב החוקי הקיים תמיכה שניתנת מתקציב המדינה לשם הפחתת מחיר שירות, תופחת מכלל העלות המוכרת של אותו שירות לצורך קביעת תעריף, כל עוד ניתנת התמיכה. 2. השינוי המוצע מוצע לקבוע כי תופחת מהעלות המוכרת של שירות תמיכה שנועדה להפחתת המחיר של אותו שירות, וכן מוצע להבהיר כי לא תופחת מהעלות המוכרת של השירותים תמיכה שנועדה לסיוע בהשקעות לתשתית שמבצעת החברה. סעיף 50(18): תיקון סעיף 151 בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 1. המצב החוקי הקיים החוק לא חל על רשות מקומית שהיא מועצה אזורית, אולם שר הפנים, שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר רשאים להחיל את החוק גם על מועצה מקומית, זאת באישור של ועדת הכלכלה של הכנסת. 2. השינוי המוצע לאפשר את החלת החוק על כלל המועצות האזוריות בבת אחת או על מועצות אזוריות מסוימות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. סעיף 51: הוספת סעיף 17ה לחוק איגודי ערים, התשט"ו-1955 השינוי המוצע רשות מקומית שהקימה חברה לפי חוק תאגידי מים וביוב לא תהיה חלק מאיגוד ערים שהוענקו לו סמכויות ותפקידים בתחום המים. הוראות חוק איגוד ערים יחולו על החברה שהוקמה, בשינויים המחויבים ובשינוים שיקבע שר הפנים. סעיף 52(1) - תיקון חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת 2006), התשס"ו-2006 השינוי המוצע מוצע לתקן חוק ההסדרים לשנת 2006, כך שמועצת רשות המים, אשר תוקם ב-1 בינואר 2007, תוסמך לשנות את גובה היטלי ההפקה, באישור ועדת הכספים של הכנסת. סעיף 52(2): תיקון סעיף 41 בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006 השינוי המוצע סעיף זה מוחק סעיפים מחוק ההסדרים של 2006 אשר שינו סעיפים בחוק תאגידי המים, שמוצע לבטלם בסעיף 50 להצעת חוק זה. סעיף 52(3) ו-(4)(א): תיקון סעיפים 42 ו-55(ג) בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006 השינוי המוצע לאפשר את העברת הרשות לשירותים ציבוריים – מים וביוב, לתאגידי המים והביוב כבר ב-1 לינואר 2007, בכדי לעמוד בלוח הזמנים שנקבע בסעיף 50 להצעת חוק זו. סעיף 52(4)(ב) ו-(ג): תיקון סעיף 55 בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006 1. המצב החוקי הקיים עד ה-30 ביוני 2008 הרשות לשירותים ציבוריים, השייכת למשרד הפנים, היא שקובעת את הכללים לחישוב עלות ותעריפים. 2. השינוי המוצע עד ה-1 במרס 2007 מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לחישוב עלות ותעריפים לפי הוראות חוק תאגידי מים וביוב, בכדי לאפשר את קיום ההוראות המפורטות בסעיף 50.