חומר רקע

25/12/06 לכבוד ח"כ, פרופ' בן ששון יושב ראש ועדת חוקה חוק ומשפט כנסת ישראל ירושלים שלום רב, הנדון: הצעת חוק ההתישנות – התנגדות נעמת והצעות לתיקון פנייה זו נועדה להתריע בפני הועדה הנכבדה על הפגיעה שעלולה להגרם כתוצאה מקיצור גורף של תקופת ההתיישנות, כמבוקש בהצעת חוק ההתיישנות הממשלתית. מהתיקון המוצע ייפגעו במיוחד נפגעי עבירה, לרבות קטינים שחוו התעללות מינית; נשים שחוו אלימות במשפחה; נפגעות תקיפה והטרדה מינית. 1. על פי החוק המוצע תקוצר באופן משמעותי התקופה שבה ניתן לתבוע בגין התעללות מין בקטינים, ותמשך, לכל המאוחר, עד גיל 22. תיקון זה עומד בניגוד למצב הקיים על פי הדין הפלילי: חוק העונשין, קובע כי תקופת ההתיישנות בעבירות מין מסויימות כנגד קטינים עומדת על 10 שנים מיום שמלאו לקטין 18 שנים . בעבירות מין במשפחה עומדת תקופת ההתיישנות על -20 שנה מיום שמלאו לקורבן העבירה 18 שנים. לפיכך כבר כיום קיים פער גדול, בין המועד האחרון לפתיחת הליכים פליליים כלפי עבריינים המבצעים עבירות מין בקטינים, לבין המועד האחרון להגשת תביעות אזרחיות כנגד אותם עבריינים. כאמור הצעת החוק מרחיבה עוד יותר את הפער. 2. סעיף 26 להצ"ח מאפשר פתרון חלקי, של בעיית ההתיישנות במסגרת תביעה אזרחית נגררת לתביעה פלילית, אך בכך הוא מאלץ את נפגע העבירה לפעול במסלול הפלילי, ללא זכות בחירה. זאת ועוד, לעיתים עלול להווצר מצב של זיכוי מחמת הספק, בשל בעיות טכניות שונות ואין למנוע בשל כך מנפגע העבירה את יומו בבית המשפט, במסגרת תביעה אזרחית. אם מצא המחוקק לנכון להאריך את תקופת ההתיישנות בהליך פלילי, כאשר מדובר בחירותו של אדם, קל וחומר שיש לפעול כך ביחס לתביעה אזרחית. אשר על כן, מציעה נעמת, לתקן את חוק ההתיישנות באופן שישווה בעבירות מין כנגד קטינים את תקופת ההתיישנות האזרחית לזו הנהוגה בפלילים. 3. כמי שעוסקות בתיקי אלימות במשפחה, וכן בנפגעות תקיפה והטרדה מינית בעבודה ובמשפחה, אנו עדות לזמן הרב שחולף עד שאישה אוזרת עוז להתלונן ו/או לפתוח בהליכים כנגד התוקף. התלבטות קשה עוברת על אישה עד לגיבוש ההחלטה על הגשת תלונה, אם בכלל. להבדיל מתביעה אזרחית רגילה, כאן עומדים על כפות המאזניים שיקולים נפשיים מורכבים. קיצור תקופת ההתיישנות עלולה לגרום לכך שעד שתאסוף האישה תאסוף כוחותיה כדי ליזום הליכים, תביעתה תתיישן. אשר על כן, אנו מתנגדות לקיצור תקופת ההתיישנות בכל הקשור בעבירות מין ואלימות קשה. 4. לא זו אף זו, לדאבוננו, הליכים פליליים נמשכים זמן רב. לעיתים חולף זמן רב מיום הגשת התלונה ועד הגשת כתב אישום, (אם למשל נדרש ערר על החלטה לסגור את התיק); גם מרגע הגשת כתב האישום ועד קבלת פס"ד חלוט עלול לחלוף זמן ממושך. במצב הקיים יכולה האישה, במקרים רבים, לפתוח הליכים אזרחיים רק לאחר קבלת פסק הדין בהליך הפלילי. הסתמכותה על ההליך הפלילי חוסכת הן זמן שיפוטי יקר ומקלה על ניהול ועלויות ההליך. קיצור תקופת ההתיישנות, לא תאפשר להמתין לסיום ההליך הפלילי ותאלץ את האישה לנהל את ההליך האזרחי במקביל להליך הפלילי. בכך עלול להגרם נזק ממשי הן לאישה והן למערכת המשפט. לפיכך מציעה נעמת לתקן את הצעת חוק ההתיישנות באופן שתקופת ההתיישנות תעצר מיום הגשת התלונה במשטרה ועד הפיכת פסק הדין לחלוט וזאת ביחס לעבירות מין וכן ביחס לעבירות אלימות. לסיכום נעמת קוראת לועדה הנכבדה שלא לקבל את הצעת החוק הממשלתית ולתקן את חוק ההתיישנות ברוח ההצעות שהובאו לעיל. בכבוד רב גלי עציון, עו"ד הלשכה המשפטית של נעמת