חומר רקע

25 בדצמבר, 2006 לכבוד חברי וועדת חוקה שלום רב, הנדון: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (הוראת שעה) התשס"ז - 2006 להלן הערותינו בענין הצעת החוק שבנדון. עמדת האגודה לזכויות האזרח היא, כי בהצעת הוראת השעה שבהצעת החוק יש משום כרסום בלתי ראוי בזכות לייצוג נאשם הצפוי למאסר, ופגיעה מיותרת ושלא לצורך בה. ההצעה עומדת בניגוד לעמדתו של המחוקק, שבאה לידי ביטוי בתיקון מס' 49. קיומה של אפשרות שהתובע יבקש מבית המשפט להטיל עונש מאסר קשה לקבל את העמדה שבהצעת החוק, לפיה התיקון דורש מהתביעה המשטרתית היערכות מיוחדת. תיקון מס' 49 לחוק מתייחס למצב, בו "קיימת אפשרות" כי התובע יבקש מבית המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל אם יורשע. לצורך הודעה על קיומה של אפשרות כאמור, אין צורך לבחון את כל היבטי התיק ונסיבותיו כבר בשלב מוקדם באופן מיוחד לצורך ההודעה או בחינה חוזרת ומיוחדת, כאמור בהצעת החוק. על התביעה לגבש עמדה עונשית אפשרית כבר בשלב הגשת כתב האישום, ולפיכך אין צורך בהערכות נוספת ומיוחדת בעניין. לא ייתכן כי בשם הקושי הטכני של התביעה המשטרתית ליישם את התיקון לחוק, הנובע מחלוקת תפקידים פנימית בין התובע שמגיש את כתב האישום לבין התובע שמאשר לבקש הטלת עונש מאסר, תיפגע בצורה מהותית זכותם של נאשמים הצפויים למאסר. חשיבות הייצוג בשלבים מוקדמים קיימת חשיבות רבה לייצוג בשלבים המוקדמים של ההליך הפלילי, ואין לעכב את הזכות לייצוג כפי המוצע או להתנותה באופן שלא תחול על שלבים אלו, ואף לא לזמן מוגבל. הצעת החוק מגבירה את הסיכוי, כי נאשמים הצפויים למאסר יגיעו לדיוני הקראות לא מיוצגים וכי זכות הייצוג שלהם תיפגע. כמו כן, נוסח הצעת החוק איננו מבטיח, כי הודעת התובע האמורה תימסר דווקא בתחילתו של דיון ההקראה, וקיים חשש כי ההודעה תימסר לבית המשפט לאחר שהנאשם השיב לאישום. האגודה רואה בעייתיות רבה וחשש כבד לפגיעה בזכותו של הנאשם לייצוג כאשר הוא עומד בגפו מול התובע ומתקשר עם התובע ללא ייצוג. המגע הישיר בין התובע לנאשם מרגע קבלת כתב האישום ללא הגנה של סניגור אינו רצוי לנאשם, שנמצא בעמדת חולשה מול התובע, ועשוי עקב כך להסכים להצעות או למסור הודאות והודעות לתובע, אשר פוגעות בניהול ההגנה באופן מהותי. בזבוז זמן שיפוטי וחשש לעיוות דין באם הוראת השעה תעבור והמצב הקיים יימשך, התוצאה הצפויה היא בזבוז זמן שיפוטי יקר ופגיעה ביעילות הדיון המשפטי. מצב זה עלול לגרום לעיוות דין לנאשם עצמו בהתמשכות ההליכים בשל סיבה טכנית שניתן להתגבר עליה, ובעיקר בקרב נאשמים שהוטלו עליהם מגבלות, כגון: מעצר בית, הרחקה ועוד. כן עלול להיגרם עיוות דין לנאשמים בכלל בשל העומס הרב שהדבר יוצר על בתי המשפט והמתנה ארוכה למועדי דיון בשל דיוני הקראה שנדחים לצורך מינוי סניגור כאמור. במצב הקיים כיום לעניין מועד מתן ההודעה לבית המשפט - מצב אותו ההצעה מבקשת לשמר - התובע מוסר את הודעתו האמורה עם תחילת המשפט, בשלב ההקראה. בשל מסירת ההודעה מאת התובע רק בשלב ההקראה ולא קודם לכן, פעמים רבות הצדדים מגיעים לבית המשפט רק לשם דחיית הדיון לצורך מינוי סניגור, והזמן שבית המשפט הקצה לצורך דיון ההקראה – יורד לטמיון. אין צורך להכביר במילים על העומס, בו נתונים בתי המשפט ממילא, ואם ניתן להקל על המערכת ולמנות סניגור קודם לכן ובכך לחסוך דיונים רבים, הרי שמן הראוי לעשות כן. זמן שיפוטי הוא משאב יקר, המקרין באופן ישיר על זכויותיו של הנאשם, ואין לזלזל בו בשל אופן ניהול התיקים בתביעה המשטרתית ואין להעדיף על פניו את נוחות התביעה. יש לציין, כי הפרקליטות לא העלתה את הסוגייה, מה שמלמד כי הקושי הוא באופן הפעולה של התביעה המשטרתית, ולא בצורך מהותי להערכות מיוחדת. לפיכך הכרסום בזכות הייצוג באמצעות הוראת השעה שבהצעת החוק אינו ראוי. בכבוד רב, סיגל שהב, עו"ד