חומר רקע

איגוד הבנקים בישראל (ע"ר), רח' לבונטין 12 תל אביב 65112 טל. 03-5609019 פקס. 03-5660317 דוא"ל: [email protected] דף הבית: http://www.igudhabankim.org.il ‏ז' בכסלו תשס"ז ‏28 בנובמבר 2006 15.54 לכבוד פרופ' מנחם בן-ששון, ח"כ יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט וחברי הוועדה הכנסת ירושלים מכובדי, הנדון: הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה – פרק ט': ההוצאה לפועל – ס' 53(18) אנו מבקשים לפנות אליך בנושא שבנדון, כדלקמן: 1. פרק ההוצאה לפועל (פרק ט') לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז – 2006, עתיד, כפי שהבנו, להיות נדון במסגרת ועדת החוקה, חוק ומשפט. אנו מתכוונים להעביר אליכם במועד קרוב תזכיר מפורט ובו הערותינו לפרק זה, אך חפצנו להעלות בפניך כבר עתה סוגיה מרכזית וחשובה ביותר, הנוגעת לאפשרות הקיימת היום להתנות על הגנת הדיור החליפי בהסכמי משכון ומשכנתא, אליה מתייחס סעיף 53(18) בתיקון המוצע. ברשותך, נפרט: על פי חוק ההוצאה לפועל, קיימת חובה להבטיח דיור חליפי סביר לחייב המפונה מדירתו, גם לכשמדובר במימוש משכנתא או משכון, אך החוק מאפשר להתנות על הגנה זו. בהצעת החוק הנוכחית מציעים לתקן, כי שר המשפטים, בהתייעצות עם שרי האוצר והבינוי והשיכון, יוכל לקבוע הוראות שיחולו על זוכה המבקש לבצע משכנתא או לממש משכון בהם קיימת ההתנאה האמורה, אשר יבטיחו כי חייב (ובני משפחתו) לא יוותרו ללא קורת גג, וזאת לרבות בדרך של קביעת חובת תשלום שכר דירה בסכום ולתקופה שיקבע. אנו מבינים את כוונתה זו של הצעת החוק – ואף שותפים לעיקרון העומד בבסיסה; ואולם, ספק רב אם הדרך שנבחרה אכן ראויה, ואם יש בה כדי להוביל להשגת היעד. 2. לתיקון המוצע, אם יאומץ, השלכות מרחיקות לכת, לא רצויות, על מה שעשוי לקרות בשוק המשכנתאות – וזאת דווקא מנקודת ראות היעד אותו מבקשת הצעת התיקון להשיג: א. משמעות אפשרית של הסעיף האמור בהצעת החוק היא, שבעת פינוי חייב מדירתו, חלק מן התמורה (שעדיין אינו ברור, ועלול גם להשתנות מעת לעת) המתקבלת ממכירת הנכס – קרי, אותו חלק האמור לממן את הדיור החליפי לחייב – לא יוכל לשמש לפירעון החוב. ב. בשל האמור לעיל ברור, שמנקודת ראותו של הגוף המלווה (לענייננו בנקים), ערכה של דירה המשמשת כבטוחה יקטן, וסביר להניח שעובדה זו תובא בחשבון על ידי בנקים, כל אחד על פי מדיניותו העסקית, שעה שהם ישקלו את שיקוליהם לעניין מכלול התנאים למתן ההלוואה. מכל מקום, כלל לא סביר להניח שאימוץ התיקון המוצע, שיש בו כדי להעלות את רמת הסיכון מנקודת ראות המלווה, ישאיר את המצב בלא שינוי. למשל, יתכן שתהיה ירידה בשיעורי המימון (משום רצון הבנק לגדר את הסיכון הנוסף שהוטל לפתחו), וזו עשויה להיות חריפה יותר דווקא אצל אותן קבוצות באוכלוסיית הלווים אשר להן מעט הון עצמי לרכישת דירה, ולפיכך הן נזקקות לשיעורי מימון גבוהים במיוחד. ג. כיום, יש ששיעור המימון מגיע לכדי 90% ומעלה ממחיר הדירה (וזאת, כאמור, דווקא אצל אוכלוסיות שאין בידן הון עצמי למימון רכישת דירה - בפרט, אך לא רק, עולים וזוגות צעירים). במרוצת השנים האחרונות היינו עדים למגמת ירידה בחלקה של המדינה במימון הלוואות לדיור, ובמקביל לעלייה בחלקם של הבנקים. לפי שהקטנת שיעור המימון בהכרח תפגע ביכולתן של אוכלוסיות אלה לרכוש דירה, האם יוחזר השעון לאחור והממשלה שוב תגדיל את חלקה בהלוואות הניתנות לרכישת דיור? ד. יצוין, שהלוואות כנגד רישום משכנתא או משכון על דירה ניתנות אף למטרות אישיות או עסקיות של מקבל ההלוואה, ומכאן, שהשינוי המוצע עשוי להשליך לא רק על שוק ההלוואות לרכישת דירות אלא גם על אשראי למטרות אחרות. ה. אימוץ הסעיף המוצע עלול להוות תמריץ לנטילת הלוואות לצורך רכישת דירה אף בידיעה מראש אצל הלווה שלא יוכל לעמוד בנטל הפירעון – שכן בסופו של דבר יובטח לו מימון לדיור חליפי. ו. אימוץ התיקון המוצע יפגע גם בנושים אחרים, שאינם מובטחים, שכן לאחר מימוש הנכס ומימון הדיור החליפי, ייוותרו סכומים נמוכים יותר, אם בכלל, לפירעון חובות אלה. ז. סביר לצפות לכך, שצמצום שיעור המימון לרכישת דירות ישליך על הביקוש בשוק הבנייה למגורים ועל היקף הפעילות בענף זה, על המשמעויות המקרו-כלכליות שנודעות לכך. 3. כללו של דבר: מובן לנו, שמנסחי הצעת החוק התכוונו להשגת יעד חברתי – אדם שרכש דירה ואינו עומד בהתחייבויותיו לא ייוותר מחוסר קורת גג. ואולם, השינוי המוצע הינו בעל השלכות רוחב ניכרות, שספק אם נבחנו באופן יסודי, ומכאן, ספק אם בכלל נלקחו בחשבון. אנו בדעה, שבטרם תתקבל החלטה בנידון, מן הראוי לערוך את הבדיקות היסודיות הנדרשות כדי לעמוד על ההשלכות הצפויות - על שיעורי המימון של הלוואות לדיור, על ריביות, על פגיעה אפשרית דווקא באותן אוכלוסיות שבטובתן רוצים (לאור הצמצום הצפוי בשיעורי המימון), על כלל הפעילות בענף הבנייה וכד'. יכולה הממשלה, משיקולים של מדיניות סוציאלית, רצויים כשלעצמם, לשאוף להבטחת קורת גג לחייבים, כך שלא יוותרו מחוסרי דיור. ואולם ראוי שהדבר ימצא מקומו במסגרת תקציב המדינה; התיקון המוצע עלול להביא לכך שעיקר הנטל יושת בפועל על חלק מסוים באוכלוסיה – ודווקא אותו חלק שאת טובתו מבקשים. 4. לאור דברינו לעיל אנו מתנגדים לתיקון המוצע, ולמצער, אנו בדעה שמן הראוי שהדיון בו יידחה עד לאחר שייבדקו לעומק כלל השלכותיו. אנו סבורים, שניתוח מושכל של ההיבטים השונים יוביל לחיפוש דרכים חלופיות עדיפות, להשגת יעדי החקיקה המוצעת. בכבוד רב, פרדי וידר מנהל כללי העתק: גב' דוידה לחמן-מסר, עו"ד – משנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים. גב' תמי סלע, עו"ד – יועצת משפטית לוועדת החוקה, חוק ומשפט. מר דוד ברוך – יו"ר הסקציה למשכנתאות באיגוד הבנקים. תאגידים בנקאיים. 22700