חומר רקע

פתח דבר מרכז המחקר והמידע של הכנסת מתכבד להגיש בזאת לחברי הכנסת ניתוח הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), תשס"ז-2006. ניתוח זה סוקר את כל סעיפי הצעת החוק הנ"ל וכולל התייחסויות מפורטות לשינויים המוצעים לעומת המצב החוקי הקיים, משמעויותיהם והשפעותיהם הצפויות על תקציב המדינה. כמו כן, כולל הניתוח אזכור המלצות הלשכה המשפטית של הכנסת, ובמידת האפשר, את היסטוריית הסעיף. הצעת חוק ההסדרים השנה כוללת נושאים רבים והמרכזיים שבהם: הקפאת תשלומים שונים המשולמים על-ידי המוסד לביטוח לאומי והטבות אחרות הניתנות לפי חוקים שונים; צמצום האפשרויות של צעירים עד גיל 28 לקבל דמי אבטלה; ביטול הקמת בית חולים באשדוד והפעלתו; העלאת היטל מעסיקי עובדים זרים ל-18%; דחיית יישום חוק שכר המינימום בחצי שנה וביטול חוק ערי ואזורי פיתוח. עוד נכללים בהצעת חוק ההסדרים שינויים הבאים להגביל את שיעור הגרעון הכולל מהתמ"ג, החל משנת התקציב 2009, ולעומת זאת, להעלות את שיעור הגידול המותר בהוצאה הממשלתית כבר בתקציב שנת 2007. בנוסף, במסגרת הצעת חוק ההסדרים, מוצעות השנה שלוש רפורמות: • המשך הרפורמה במשק המים, הכוללת עדכון היטלי הפקה והסדרת תהליך המעבר ממחלקות מים בעיריות ורשויות מקומיות לתאגידים עירוניים להפצת מים; • רפורמה שמטרתה להביא לתאגוד קופות החולים; • רפורמה משמעותית במערך ההוצאה לפועל. יש לציין, כי שתי הרפורמות האחרונות הושמטו מן הנוסח של הצעת החוק לפני תחילת הדיונים בוועדה, אם כי ניתוחן מצורף בזאת. אין בניתוח זה כדי להחליף את הצעת החוק עצמה, אך תקוותי היא כי הניתוח המובא להלן יהווה כלי עזר יעיל במהלך הדיונים בהצעת חוק ההסדרים לשנת 2007 ויתרום להבהרת הנושאים הנדונים. לתקוותי זו מצטרף גם הצוות ששקד על הכנת נייר זה: יונתן ארליך, מיכל טביביאן-מזרחי, שלי לוי, גלעד נתן, שרון סופר, אורלי פישמן, עמי צדיק, אליעזר שוורץ ורון תקוה. בכבוד רב, אדוארד קורצנשטיין, ראש הצוות הכלכלי תוכן עניינים פרק ב': ביטוח לאומי.................................................................................................................. כתיבה: אליעזר שוורץ 3 פרק ג': בריאות............................................................................................................................. כתיבה: מיכל טביביאן-מזרחי ושלי לוי אישור: שרון סופר, ראש צוות 15 פרק ד': עובדים זרים.................................................................................................................. כתיבה: גלעד נתן 28 פרק ה': הוראות שעה לשנת 2007.......................................................................................... כתיבה: יונתן ארליך 33 פרק ו': גמלאות וקופות גמל.................................................................................................... כתיבה: עמי צדיק 34 פרק ז': מסים................................................................................................................................ כתיבה: יונתן ארליך 37 פרק ח': מסים (גביה)................................................................................................................... כתיבה: יונתן ארליך 45 פרק ט': תקשורת.......................................................................................................................... כתיבה: רון תקוה 46 פרק ח': מים.................................................................................................................................... כתיבה: יונתן ארליך ועמי צדיק 51 פרק ט': ההוצאה לפועל.............................................................................................................. כתיבה: אליעזר שוורץ ורון תקוה 70 פרק י"ב: שונות................................................................................................................................ כתיבה: יונתן ארליך 93 פרק ב': ביטוח לאומי (סעיפים 6-2, עמודים 22-16) סעיפים 2(1) ו-3(א): תיקון סעיף 1 בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 1. המצב החוקי הקיים הסכום הבסיסי, המהווה בסיס לתשלומים השונים המשולמים על-ידי המוסד לביטוח לאומי, יעודכן לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן ב-1 בינואר של כל שנה, החל משנת 2007, בהתאם למדד הידוע בתאריכים אלה. 2. השינוי המוצע עדכון הסכום הבסיסי ב-1 בינואר 2008 ואילך בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן, ולא ב-1 בינואר 2007. כלומר, הקפאת העדכון הצפוי של תשלומי הביטוח הלאומי בשנת 2007, והשארתם ברמתם הנומינלית משנת 2006. 3. משמעויות השינוי ◦ על-פי דברי ההסבר הנלווים להצעת החוק, הקפאת הקצבאות נועדה לצמצם את הוצאות המדינה, כתוצאה מהצורך למימון המלחמה בצפון בקיץ 2006. ◦ שחיקת ערכן הריאלי של תשלומי הביטוח הלאומי המחושבים על בסיס הסכום הבסיסי (קצבאות ילדים, קצבת נכות, גמלת ניידות, מענק פטירה וכו'). ◦ הגדלת אי השוויון בהכנסות נטו בין אזרחי המדינה, במידה ששיעור עליית מדד המחירים לצרכן יהיה חיובי. 4. ההיסטוריה של הסעיף במסגרת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003 שונה מנגנון העדכון של הסכום הבסיסי המהווה בסיס לתשלומים השונים המשולמים על-ידי המוסד לביטוח לאומי. בעקבות השינוי, הגמלאות מתעדכנות בהתאם לשיעור העלייה במדד המחירים לצרכן, ולא בהתאם לשכר הממוצע במשק, כפי שהיה עד שנת 2003. בהצעת חוק ההסדרים התשס"ו-2006, הוצע שקצבאות הילדים לא יעודכנו בשנים 2009-2006 בהתאם לעליית המדד, אלא רק במקרה ששיעור עליית המדד השנתי עלה על 5%, אך הצעה זו לא נכללה בנוסח הסופי של חוק ההסדרים לשנת 2006 שאושר בקריאה שלישית. 5. השפעה תקציבית חסכון משמעותי בתשלומי המוסד לביטוח לאומי. להערכת המוסד לביטוח לאומי, החסכון לתקציב המוסד יעמוד על כ-815 מיליון ש"ח, זאת בהנחה כי רמת האינפלציה השנתית ב-2006 תסתכם ב-2%, היות והתשלומים לפי החוקים המתוקנים בפרק זה מתעדכנים בהתאם לשינוי במדד המחירים לצרכן. ראוי לציין, כי אם האינפלציה בפועל ב-2006 תסתכם ב-0.1% בחישוב שנתי, החסכון התקציבי יעמוד על כ-41 מיליון ש"ח. 6. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כהצעת חוק ממשלתית נפרדת, תוך אפשרות להגבלת משך החקיקה. 7. הערות הקפאת ההטבות השונות המשולמות על-ידי המוסד לביטוח הלאומי ושאינן מתעדכנות לפי הסכום הבסיסי, מוצעת בסעיף 24 המצוי בפרק "הוראות שעה לשנת 2007" (פרק ה') להצעת חוק זו. סעיפים 2(2)-(6),(9) ו-3(ב): תיקון סעיפים 161, 162, 165(ד), 171(א), 174(א) ולוח ז' בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 1. המצב החוקי הקיים א) תקופת אכשרה – התקופה הנדרשת כיום לקבלת דמי אבטלה (ללא תלות בגיל המבקש) היא 360 ימים מתוך 540 הימים שקדמו לתאריך הקובע (ה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה) שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה או 300 ימים מתוך 540 הימים האמורים, במידה ששכרו של הזכאי מחושב על בסיס יומי (שכיר יום). ב) הזכות לסרב לקבל עבודה מתאימה – מי שטרם מלאו לו 35 רשאי כיום לסרב לקבל עבודה מתאימה (בהתאם לאמור בחוק) במשך 60 יום מתחילת תקופת האבטלה, מבלי שיאבד את זכאותו לדמי אבטלה. ג) תקופת הזכאות המירבית לקבלת דמי אבטלה – מי שטרם מלאו לו 25 שנים זכאי לקבל דמי אבטלה עד לתקופה של 50 ימים. ככלל, מי שמלאו לו 25 שנים וטרם מלאו לו 35 שנים, זכאי לקבל דמי אבטלה עד לתקופה של 100 ימים. ד) שיעור דמי האבטלה מחושב כאחוז מהשכר בהתאם למופיע בלוח ז', ללא תלות בגיל מקבל דמי האבטלה. יצוין כי השיעור לחייל, לפיו נקבע מענק לחייל משוחרר בעד עבודה מועדפת או נדרשת, הוא שיעור דמי האבטלה שהיה זכאי לו. 2. השינוי המוצע חוק ההסדרים מציע לערוך שינויים במספר פרמטרים הנוגעים לקבלת דמי אבטלה, החל מה-1 בינואר 2007: א) תקופת האכשרה הנדרשת עבור מי שטרם מלאו לו 28 שנים תעמוד על 540 ימים מתוך 810 הימים שקדמו לתאריך הקובע או 450 ימים מתוך 810 הימים, במידה שמדובר בשכיר יום. ב) מי שטרם מלאו לו 28 שנים, יוכל לסרב לקבל עבודה מתאימה, מבלי שיאבד את זכאותו לדמי אבטלה, רק במשך 14 ימים מהתאריך הקובע במקום 60 הימים שעומדים לרשותו כיום. מי שמלאו לו 28 שנים וטרם מלאו לו 35 שנים יוכל לסרב לקבלת עבודה מתאימה במשך 60 יום, כפי שנהוג כיום. ג) התקופה המירבית לקבלת דמי אבטלה עבור מי שטרם מלאו לו 25 שנים תעמוד רק על 25 ימים במקום 50 ימים הקבועים כיום. מי שמלאו לו 25 שנים וטרם מלאו לו 28 שנים יהיה זכאי לדמי אבטלה עד 50 ימים במקום 100 הימים הקבועים כיום. ד) שיעור דמי האבטלה ליום יחושבו בהתאם לגיל מקבל דמי האבטלה – למי שטרם מלאו 28 שנים, יעמוד שיעור דמי האבטלה על שני שלישים משיעור דמי האבטלה להם זכאי מי שמלאו לו 28 שנים, בהתאם למופיע כיום בלוח ז'. יצוין כי, השיעור לחייל לא יושפע מתיקון מוצע זה והוא יהיה כפי שנהוג כיום. 3. משמעויות השינוי ◦ צמצום האפשרות של צעירים (עד גיל 28) לקבל דמי אבטלה. ◦ פגיעה בדמי האבטלה שיקבלו צעירים, כדלהלן: א. קיצור משך תקופת הזכאות המירבית; ב. הפחתה של שליש מגובה סכום דמי האבטלה הקיימים כיום. ◦ פגיעה משמעותית ביכולתם של צעירים עד גיל 28 לסרב לקבל עבודה שהולמת את כישוריהם. ייתכן שמצב זה יביא לשיבוץ צעירים בתפקידים שאינם הולמים את כישוריהם, דבר שיפגע הן ביעילות הכלכלית והן ביכולתם של הצעירים לפתח את כישוריהם המקצועיים, בשלב קריטי של התפתחותם המקצועית. ◦ השינויים המוצעים פוגעים בזכויותיהם של מבוטחים בקבלת ביטוח אבטלה, מבלי שנעשה שינוי בחובותיהם, כלומר, שינוי בשיעורי התשלומים שהם מעבירים למוסד לביטוח לאומי בכל חודש. ◦ השינויים המוצעים יחולו גם על מבוטחים שצברו זכויות בהתאם לנוסח החוק כיום. ◦ על-פי דברי ההסבר, השינוי המוצע נועד לעודד את שילובם של מובטלים צעירים בשוק העבודה ולהקטין את ההוצאה הציבורית בענף ביטוח אבטלה. לדעת המוסד לביטוח לאומי, האבטלה במקרים רבים אינה מתוך בחירה, אלא כתוצאה מביקוש דל לעובדים, בעיקר באזורי הפריפריה. 4. ההיסטוריה של הסעיף סעיף זה מהווה המשך פגיעה בזכויותיהם של צעירים בכל הנוגע לקבלת דמי אבטלה. 5. השפעה תקציבית צפוי חסכון משמעותי בתשלומי המוסד לביטוח לאומי. 6. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. סעיפים 2(7), 3(א), 3(ג) ו-4: תיקון סעיף 224(א) בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 1. המצב החוקי הקיים כיום יש שתי רמות זכאות לקבלת גמלת סיעוד הנקבעות בהתאם למבחן תלות שעורך המוסד לביטוח לאומי: א) גמלה בשיעור השווה ל-93% מקצבת יחיד מלאה, הניתנת למבוטח שתלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות יום-יום, או הזקוק להשגחה (למי שצבר 6-2.5 נקודות במבחן); ב) גמלה בשיעור השווה ל-150% מקצבת יחיד מלאה, הניתנת למבוטח שתלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום-יום, או הזקוק להשגחה מתמדת (למי שצבר 6.5 נקודות ומעלה במבחן). בפועל, הגמלאות ששולמו בשנים האחרונות היו בשיעורים נמוכים יותר (89% ו-146%) עקב הפחתה בשיעור של 4% שנעשתה כהוראת שעה מה-1 ביולי 2002 עד ה-31 בדצמבר 2006. הגמלה משולמת באמצעות מתן שעות טיפול שבועיות, ובשנים האחרונות המבוטחים ברמה 1 קיבלו 9.75 שעות שבועיות, ואילו המבוטחים ברמה 2 קיבלו 15.5 שעות טיפול בשבוע. 2. השינוי המוצע על-פי המוצע בחוק ההסדרים, החל מה-1 בינואר 2007 תיווסף רמה נוספת לגמלת הסיעוד ושיעורי הגמלה יהיו כדלקמן: א) גמלה בשיעור של 91% מקצבת יחיד מלאה, למבוטח שתלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום-יום ברוב שעות היממה (למי שצבר 5.5-2.5 נקודות במבחן); ב) גמלה בשיעור של 145% מקצבת יחיד מלאה, למבוטח שתלוי במידה רבה מאוד בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום-יום ברוב שעות היממה (למי שצבר 8.5-6 נקודות במבחן); ג) גמלה בשיעור של 168% מקצבת יחיד מלאה, למבוטח שתלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע כל פעולות יום-יום בכל שעות היממה (למי שצבר 9 נקודות ומעלה במבחן). למרות השינוי באחוזים, שעות הטיפול השבועיות להן זכאים המבוטחים לא ייפגעו ברמות 1 ו-2 (9.75 ו-15.5, בהתאמה), ואילו מבוטחים ברמה 3 יהיו זכאים ל-18 שעות טיפול בשבוע. סעיף 4 להצעת חוק ההסדרים קובע הוראת שעה, ולפיה הגידול בשיעור הקצבה המירבי מ-150% ל-168% יהיה בהדרגתיות: בשנת 2007 שיעור הגמלה המירבית יהיה 154% מקצבת יחיד מלאה; בשנת 2008 שיעור הגמלה המירבית יהיה 159% מקצבת יחיד מלאה; מה-1 בינואר 2009 ואילך שיעור הגמלה המירבית יהיה 168% מקצבת יחיד מלאה. 3. משמעויות השינוי1 ◦ הגדלה הדרגתית של הסיוע הניתן למבוטחים התלויים לחלוטין בעזרת הזולת (שצברו מעל 9 נקודות), מגמלה בשיעור של 150% מקצבת יחיד מלאה ועד לשיעור של 168% מקצבה זו (18 שעות במקום 15.5). ◦ מבוטחים המצויים ברמה 1 ימשיכו לקבל את אותו מספר שעות טיפול שבועיות. יש לציין כי במידה שרמת הגמלאות היתה חוזרת לרמתה מלפני ההפחתה של 4%, הרי ששיעור הגמלה היה גבוה יותר מהמוצע בתיקון (93% במקום 91%). ◦ הרחבת הסיוע הניתן למבוטחים שצברו 6 נקודות, מגמלה בשיעור של 89% (או בשיעור של 93%, לו הוראת השעה לא היתה נמשכת) לגמלה בשיעור של 145%. ◦ צמצום הסיוע הניתן למבוטחים שצברו בין 6.5 עד 8.5 נקודות, מגמלה בשיעור של 146% (או בשיעור של 150%, לו הוראת השעה לא היתה נמשכת) לגמלה בשיעור של 145%. ◦ הרחבת הסיוע הניתן למבוטחים שצברו 9 נקודות ומעלה, מגמלה בשיעור של 146% (או בשיעור של 150%, לו הוראת השעה לא היתה נמשכת) לגמלה בשיעור של 154% בשנת 2007, 159% בשנת 2008 ו-168% מה-1 בינואר 2009 ואילך. 4. ההיסטוריה של הסעיף כאמור, במסגרת חוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003-2002), התשס"ב-2002, נקבעה הוראת שעה ולפיה, שיעורן של גמלאות המשולמות לפי חוק הביטוח הלאומי, ובהן גמלת סיעוד יופחת ב-4% בין ה-1 בינואר 2002 עד ה-31 בדצמבר 2006. 5. השפעה תקציבית על-פי אומדן של המוסד לביטוח לאומי, ההוצאה על גמלאות סיעוד כתוצאה מהשינויים המוצעים צפויה לגדול בכ-100 מיליון ש"ח. 6. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. 7. הערות הצעת השינוי המוצעת בחוק ההסדרים מוסכמת על המוסד לביטוח לאומי, למעט ההדרגתיות שבהעלאת הגמלה למבוטחים שתלויים לחלוטין בעזרת הזולת. לדעת המוסד לביטוח לאומי יש להעלות את שיעור הגמלה לרמה החדשה כבר ב-1 בינואר 2007. סעיפים 2(8) ו-3(ד): הוספת סעיף 230ג בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 1. המצב החוקי הקיים מי שתביעתו לקבלת גמלת סיעוד נדחתה, רשאי להגיש תביעה חוזרת לגמלה בכל מועד שיחפוץ ובלי שיחויב בתשלום כלשהו. 2. השינוי המוצע מוצע לקבוע כי החל מה-1 בינואר 2007, מי שנדחתה תביעתו לגמלת סיעוד וברצונו להגיש תביעה חוזרת בעד ששה חודשים מהיום שבו נדחתה תביעתו, רשאי יהיה לעשות כן רק אם שילם למוסד לביטוח לאומי דמי טיפול בסך 199 ש"ח. הסכום הנ"ל יעודכן בכל שנה ב-1 בינואר, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן. במידה שתביעתו החוזרת תתקבל על-ידי המוסד לביטוח לאומי, יוחזרו למבוטח דמי הטיפול ששילם. 3. משמעויות השינוי ◦ פגיעה כלכלית באחת מהשכבות החלשות יותר באוכלוסייה (חולים סיעודיים התלויים באחרים). ייתכן, כי במקרים מסוימים תביעות מוצדקות לא יוגשו עקב העלות הכלכלית המיידית. ◦ צמצום מספר הפניות החוזרות למוסד לביטוח לאומי ומניעת תביעות סרק, דבר שיקל על ההתנהלות השוטפת של המוסד. על-פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, כ-60% מהתביעות המוגשות לקבלת גמלת סיעוד הם תביעות חוזרות. ◦ גביית דמי הטיפול תביא להכנסה חדשה לקופת המוסד לביטוח לאומי, אך תצריך לקבוע מנגנון שיטפל בגביית דמי טיפול. 4. השפעה תקציבית להערכת המוסד לביטוח לאומי, קבלת השינוי המוצע בנוגע לגבית דמי הטיפול תביא להכנסה של כ-2 מיליון ש"ח בשנה לקופת המוסד. כמו כן, צפוי חסכון לא משמעותי בטיפול בתביעות חוזרות לגמלת סיעוד עקב הימנעות חולים סיעודיים בהגשת תביעות אלה. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. 6. הערות ככלל, המוסד לביטוח לאומי מתנגד לגביית דמי טיפול בגין תביעות המוגשות למוסד. סעיפים 2(10) ו-3(ה): תיקון לוח ח' בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 1. המצב החוקי הקיים לוח ח' לחוק הביטוח הלאומי מציג רשימה של עבודות הנחשבות כעבודה מועדפת ועבודה נדרשת לעניין מענק לחייל העובד בעבודות אלו. בין היתר, מופיעות ברשימה עבודה בלתי מקצועית בתחנות דלק (פרט (א) בלוח ח') ועבודה במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה (פרט (ו) בלוח ח'). 2. השינוי המוצע חוק ההסדרים מבקש למחוק את פרטים (א) ו-(ו) בלוח ח', כלומר להוציא את העבודה הבלתי מקצועית בתחנות דלק והעבודה במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה מרשימת העבודות הנחשבות כעבודה מועדפת או עבודה נדרשת. שינוי זה יחול על מי שהשתחרר משירות סדיר החל מה-1 בינואר 2007, למעט מי שהשתחרר משירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע. 3. משמעויות השינוי ◦ צמצום אפשרויות התעסוקה של חיילים משוחררים המקנות את הזכות לקבלת המענק המיוחד. ◦ ייתכן ששינוי זה יביא לפגיעה בזמינות כוח העבודה לענפים אלו. ◦ להערכת המוסד לביטוח לאומי, כעת מועסקים בעבודות אלה כ-6,700 חיילים משוחררים. 4. השפעה תקציבית על-פי הערכת המוסד לביטוח לאומי, השינוי המוצע יביא לחסכון של כ-45 מיליוני ש"ח מתקציב המוסד המופנה למענקים בגין עבודות מועדפות או נדרשות. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כהצעת חוק ממשלתית נפרדת, תוך אפשרות להגבלת משך הליך החקיקה. 6. הערות ממחקר שנערך במוסד לביטוח לאומי עולה, כי כ-40% מהחיילים המשוחררים המשיכו לעבוד בעבודה הנדרשת גם לאחר ששת החודשים, וכ-60% מהם עבדו למעלה משנתיים לאחר מכן, כלומר העבודה עבור המענק מביאה להמשך תעסוקה גם לאחר מכן. סעיף 5(1): תיקון סעיף 2 בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 1. המצב החוקי הקיים תושב אזור שילוב (אזור בו מופעלת תכנית שילוב מקבלי גמלאות בעבודה – תכנית מהל"ב), העובד במסגרת שיקומית או הנמצא בהכשרה מקצועית במסגרת זו, לא מחויב להשתתף בתכנית השילוב כל עוד עובד או נמצא בהכשרה. 2. השינוי המוצע השינוי המוצע בא לקבוע כי מי שהשתתף בתכנית השילוב והופנה למסגרת שיקומית ימשיך להשתתף בתכנית השילוב במקביל למסגרת השיקומית, אחרת תישלל זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה. השינוי המוצע לא יחול על מי שהיה במסגרת שיקומית ערב יום התחילה (31 בדצמבר 2006). 3. משמעויות השינוי ◦ מניעת יציאתם של משתתפי תוכנית מהל"ב מהתוכנית בעקבות הפניה למסגרת שיקומית. ◦ שלילת הגמלה ממי שלא ימשיך להשתתף בתכנית השילוב במקביל למסגרת השיקומית. ◦ ייתכן שהשינוי יביא לפגיעה בהליך השיקום או ההכשרה של אנשים הזקוקים למסגרות אלו. 4. ההיסטוריה של הסעיף הפטור הקיים כיום לנמצאים במסגרת שיקומית או הכשרה במסגרת זו, נקבע במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2004. 5. השפעה תקציבית לא צפויה השפעה ישירה על תקציב המוסד לביטוח לאומי. 6. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. סעיף 5(2) ו-6(א): תיקון סעיף 9 בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 1. המצב החוקי הקיים נכס של ילדו של זכאי לגמלת הבטחת הכנסה, הנמצא בחזקתו, אינו נחשב כנכס לצורך חישוב הסכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, בעת בדיקת הזכאות. כיום רשאי שר הרווחה לקבוע בתקנות מקרים בהם נכס הנמצא בחזקתו של ילד ייחשב לצורך חישוב הזכאות. 2. השינוי המוצע ◦ קביעה בחוק להכליל גם את נכסי ילדו הנמצאים בחזקתו של הזכאי לקבלת גמלה לצורך חישוב ההכנסה המופקת מנכסיו של הזכאי. ◦ תחולת השינוי מיום תחילתן של תקנות בעניין שימוש ברכב שיקבע שר העבודה והרווחה. 3. משמעויות השינוי ◦ הקשחת הקריטריונים לקבלת גמלת הבטחת הכנסה; ◦ ייתכן שהשינוי יביא לפגיעה בילדים שברשותם נכס, בין בשל אי קבלת הגמלה ובין בשל הצורך למכור את הנכס או להעבירו לאחר; ◦ התאמת החקיקה באמצעות ביטול סמכותו של שר הרווחה לקבוע כללים בדבר חישוב הסכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס לעניין נכס של ילדו הנמצא בהחזקתו. 4. השפעה תקציבית להערכת המוסד לביטוח לאומי, לא צפוי שינוי זה להשפיע משמעותית על תקציב המוסד. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. סעיף 5(3) ו-6(א): תיקון סעיף 9א בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 1. המצב החוקי הקיים כיום רואים ברכב בכל שווי שהוא, ברוב המקרים, כנכס שמופקת ממנו הכנסה לצורך קביעת הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה. 2. השינוי המוצע ◦ הגדרת רכב כרכב מנועי שבבעלות התובע או ילדו הנמצא עימו או שבשימושו של מי מהם. ◦ השינוי קובע כי רכב לא ייחשב כנכס שמופקת ממנו הכנסה אם יתקיימו התנאים הבאים: א) שווי הרכב אינו עולה על 25,000 ש"ח; ב) לתובע או לילדו הנמצא עימו אין רכב נוסף; ג) לתובע הכנסה חודשית מעבודה או מעסק בסכום העולה על 17% מהשכר הממוצע, או בסכום העולה על 13% מהשכר הממוצע, אם התובע או בן זוגו הגיעו לגיל פרישה. ◦ תחולת השינוי מיום תחילתן של התקנות שיתקין שר העבודה והרווחה בעניין שימוש ברכב. ◦ שר האוצר יקבע הוראות בדבר אופן חישוב שוויו של הרכב. 3. משמעויות השינוי ◦ הקלה בקריטריונים למבקשי גמלת הבטחת הכנסה, הזקוקים לרכב מסיבות שאינן מוכרות כיום כסיבה מוצדקת. ◦ הקלה משמעותית על אורח החיים של אוכלוסיות חלשות, שנמנעו מהחזקת רכב, או מקבלת גמלה כגון, משפחות חד הוריות ותושבי פריפריה. ◦ הגדלת ההוצאה הציבורית על גמלאות הבטחת הכנסה. ◦ ייתכן שהחזקת רכב תסייע בידי מקבלי גמלאות במציאת עבודה חדשה, ובכך תביא לצמצום מעגל מקבלי הקצבאות והגמלאות. ◦ הקשחת ההגדרה של רכב, כלומר גם רכב של ילדו של התובע ייחשב כנכס לעניין חישוב הזכאות. מצב זה יכול לפגוע במקבלי הבטחת הכנסה, במידה שהרכב של ילדם אינו עומד בקריטריונים לאי שלילת הגמלה. 5. השפעה תקציבית על-פי אומדן המוסד לביטוח לאומי, צפוי שינוי זה להביא לגידול של בין 60 עד 80 מיליון ש"ח לתשלומים עבור גמלת הבטחת הכנסה. אומדן זה נעשה בהתבסס על הנחות רבות וייתכן כי העלות בפועל תהיה גבוהה או נמוכה יותר באופן משמעותי (האומדנים השונים נעים בין 10 מיליון ש"ח לבין 169 מיליון ש"ח). 6. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כהצעת חוק ממשלתית נפרדת, תוך אפשרות להגבלת משך הליך החקיקה. 7. הערות המוסד לביטוח לאומי תומך עקרונית בשינוי, אך תומך בקביעת שווי רכב גבוה מ-25,000 ש"ח. כמו כן, מציע המוסד לביטוח לאומי לקבוע תקופת מעבר ביחס לתנאי המצריך הכנסה מסוימת מעבודה, בכדי למנוע פגיעה ממי שפוטר מעבודתו וקיבל הבטחת הכנסה. סעיפים 5(4) ו-6(ב): תיקון סעיף 14א בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 1. המצב החוקי הקיים כיום, החוק קובע מספר תנאים, שבהתקיימם זכאי לגמלת הבטחת הכנסה שיצא מהארץ לא יהיה זכאי לקבלת גמלה עבור חודש או יותר. 2. השינוי המוצע השינוי מציע לקבוע כי מי שהוא או בן זוגו הגיע לגיל פרישה כן יהיה זכאי לקבלת גמלת הבטחת הכנסה גם אם יצא את ישראל בתנאים שלפי החוק הקיים לא זיכו אותו בגמלה. עם זאת, החוק מציע לקבוע תנאים מיוחדים, למי שהוא או בן זוגו הגיע לגיל פרישה ויצאו את ישראל, שבהתקיימם לא תשולם להם גמלה: ◦ הזכאי או בן זוגו יצאו את ישראל באותה שנה ארבע פעמים או יותר; ◦ הזכאי או בן זוגו שהו מחוץ לישראל באותה שנה למעלה מ-44 ימים, אף אם יצאו את ישראל פחות מארבע פעמים באותה שנה; 3. משמעויות השינוי הקלה על זכאים שהגיעו לגיל פרישה, בכל הנוגע לאפשרותם לצאת לחו"ל. 4. השפעה תקציבית לא ניתן לדעת מהי ההשפעה על תקציב המוסד לביטוח לאומי, כיוון שייתכן שבמצב הנוכחי חלק מגמלאים נמנעים מלצאת את ישראל בכדי שלא תישלל מהם הקצבה. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כהצעת חוק ממשלתית נפרדת, תוך אפשרות להגבלת משך הליך החקיקה. 6. הערות המוסד לביטוח לאומי לא מבין מדוע יש לחלק בין זכאים שהגיעו לגיל הפרישה לבין מבוטחים שטרם הגיעו לגיל זה. פרק ג': בריאות (סעיפים 15-7, עמודים 23-38) סעיפים 7(1), 8 ו-9: תיקון סעיף 26(א) בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981 1. המצב החוקי הקיים תכשיר מרשם לא ינופק אלא לפי מרשם חתום בידי רופא, רופא שיניים או וטרינר. בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006 (להלן – חוק ההסדרים 2006) תוקן החוק ונוספה הסמכה לשר הבריאות לאפשר הנפקת תכשיר מרשם בידי רוקח בהתאם להוראות שייקבעו בתקנות. 2. השינוי המוצע לאפשר גם לאחות מוסמכת, שניתנה לה הרשאה אישית לביצוע פעולות חריגות לפי סעיף 59 לפקודת הרופאים, לרשום מרשם, וזאת בהתאם להוראות שיקבע שר הבריאות בתקנות שיותקנו לא יאוחר מיום 1 באפריל 2007. כמו כן, מוצע לתקן את סעיף 15 לחוק ההסדרים 2006 שעניינו ניפוק תכשיר מרשם בידי רוקח שלא על-פי מרשם רופא ולהתאימו לסעיף מוצע זה. 3. משמעויות השינוי ◦ צמצום מעקב רופא אחרי מטופלים. ◦ קיים חשש כי ככל שתועבר האחריות הרפואית לבעלי מקצוע אחרים, נראה את הרופאים פחות במערכת הבריאות הציבורית. לפיכך ראוי לבחון קביעת תקנות שלא יסירו את האחריות הסופית מהרופאים. ◦ חוק ההסדרים 2006 קבע הסדר דומה לגבי רוקחים אולם טרם נחקקו תקנות להפעלת אותו הסדר. לטעמנו ראוי כי לפני הרחבת סמכות ההנפקה גם לאחיות יממשו באופן מלא את הסמכות שניתנה לרוקחים ויבחנו את אופני הפעלתה. ◦ שינוי זה יקל על מתן טיפול לחולים כרוניים ויאפשר מתן טיפול מיידי לחולים הזקוקים לכך. ◦ ניצול יעיל יותר של כח האדם המקצועי במערכת הבריאות, תוך חיזוק מעמד האחיות. 4. השפעה תקציבית לא צפויה השפעה ישירה על תקציב המדינה. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. סעיף 7(2): תיקון סעיף 42(ג) בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981 1. המצב החוקי הקיים שר הבריאות קובע באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת הוראות לגבי מכירה קמעונאית של תכשיר בלא מרשם, שלא בבית מרקחת או שלא בידי רוקח. 2. השינוי המוצע הוראות, הקובעות כי בשל הסכנה הכרוכה בשימוש בתכשיר בלא מרשם רופא הוא יונפק רק בידי רוקח ובבית מרקחת, יקבעו על-ידי שר הבריאות ללא צורך באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. 3. משמעויות השינוי ◦ מדובר בנושא בו מופעלים על הגורמים המקצועיים לחצים כבדים מצד יצרני תרופות, לפיכך ראוי שיהא תחת פיקוח ציבורי. ◦ מתן שיקול דעת בלעדי למשרד הבריאות בעניין הקביעה האם תכשיר בלא מרשם יונפק רק בידי רוקח ובבית מרקחת, אם לאו וביטול הליכי פיקוח של הכנסת על עבודת משרד הבריאות בעניין זה. 4. השפעה תקציבית לא צפויה השפעה ישירה על תקציב המדינה. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. סעיף 10: ביטול חוק בית חולים באשדוד (הקמה והפעלה), התשס"ב-2002. 1. המצב החוקי הקיים חוק זה שנחקק כהצעת חוק פרטית קובע כי יוקם בית חולים באשדוד אשר יכיל לפחות 300 מיטות, בידי יזם שייבחר באמצעות מכרז פומבי. סעיף 3(ב)(2) לחוק קובע כי המכרז יכלול תנאי לפיו הערכת ההכנסה הצפויה מהמבנים שיוקמו לא תפחת מעלות ההקמה של בית החולים. במידה שלא ייבחר זוכה במכרז, קובע החוק כי בית החולים יוקם בידי המדינה. 2. השינוי המוצע מוצע לבטל את החוק. 3. משמעויות השינוי ◦ בדברי ההסבר להצעת חוק ההסדרים 2007 נטען כי אין צורך ענייני בהקמת בית החולים, שכן לתושבי העיר ניתן מענה אשפוזי בבתי חולים הסמוכים לה – ברזילי באשקלון, קפלן ברחובות ואסף הרופא בבאר יעקב. ◦ בדברי ההסבר נטען עוד כי אין באפשרותו של בית חולים בסדר גודל זה לספק שירותים באותה רמת מיומנות ואיכות רפואית. למעשה, מוצע להקים בית חולים הדומה במתכונתו לבית חולים יוספטל באילת המשמש כמעין חדר מיון מורחב שבו מקרים מסובכים מועברים לבתי חולים אחרים. ◦ מחקרים כלכליים מצביעים כי מבחינת עלות אשפוז ממוצעת, מספר מיטות האשפוז האופטימלי בבית חולים הוא בין 300-800. ◦ פגיעה באוכלוסיה שעתידה היתה ליהנות מקיומו של בית חולים זה. ◦ ביטול תוספת של 300 מיטות אשפוז למערך האשפוז במדינת ישראל. 4. השפעה תקציבית ביטול הוצאה תקציבית עתידית משמעותית היות והקמת בית החולים היתה אמורה להוביל לנטל תקציבי ניכר על קופות החולים ואוצר המדינה. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. 6. הערות פורסמו שני מכרזים להקמת בית החולים באשדוד, ולשניהם לא ניגשו מציעים שעמדו בתנאי המכרזים כאמור. סעיף 11: תיקון סעיף 32 ולוח ב'1 בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 1. המצב החוקי הקיים סכום מענק האשפוז שמשלם המוסד לביטוח לאומי לבית החולים בשל יולדת המאושפזת בו עומד על 6,775 ש"ח ליולדת ובמקרה שנולד פג – 102,409 ש"ח נוספים. סך כל התשלומים בשנה לא יעלה על מכפלת מספר הלידות בשנה במענק הבסיסי שעומד על 8,562 ש"ח (הקיזוז מתבצע בשנה העוקבת). 2. השינוי המוצע מוצע לקבוע כי אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי על ההוצאות שהוציא למתן מענק אשפוז כאמור, בסכום השווה ל-151.6 מיליון ש"ח, אשר יעודכן מעת לעת. כספים אלו ישמשו להגדלת מענק האשפוז, כך שיעמוד על 7,595 ש"ח ליולדת, וכן להגדלת התוספת למענק בשל פג, כך שתעמוד על סכום של 114,800 ש"ח. המענק הבסיסי יגדל ויעמוד על 9,598 ש"ח. 3. משמעויות השינוי ◦ האוצר מעוניין להגדיל את מענק האשפוז לבתי החולים בשיעור של 12.1%, נוכח הגידול בעלות השירותים הרפואיים. ◦ במהלך השנים האחרונות מתקיים תהליך הדרגתי של צמצום מקורות עצמאיים של המוסד לביטוח לאומי והסבתם לכסף תקציבי. במקרה זה אין מדובר בצמצום המקורות העצמאיים, אולם השינוי המוצע משמעו שינוי היחס בין מקורות עצמאיים של המוסד והמרכיב התקציבי. ככל שהמרכיב התקציבי בהכנסות המוסד גדל - תפקידו הביטוחי מתערער ומולו גדל פוטנציאל ההשפעה של משרד האוצר. ◦ בשל נסיבות היסטוריות נותר נושא מענקי אשפוז ליולדות בסמכות המוסד לביטוח לאומי, למרות שהוא מהווה צינור להעברת כספים בלבד. בעבר היה ניסיון להעביר תחום זה ל-"בעליו הטבעיים", קרי קופות החולים, אך הדבר נתקל בהתנגדות בתי החולים. 4. ההיסטוריה של הסעיף החלטת ממשלה מס' 473 מיום 12 בספטמבר 2006 קבעה את עדכון תעריפי הלידות המוצג לעיל. הממשלה קבעה כי התוספת למענקי הלידות יעלה בסך של 151.6 מיליון ש"ח, ובמקביל תקרת הצריכה של קופות החולים בבתי החולים תפחת בשיעור זהה בשנת 2007. 5. השפעה תקציבית הגדלת ההוצאה התקציבית ב-151.6 מיליון ש"ח האמורה להתקזז עם החסכון התקציבי הנובע מההפחתה בתקרות הצריכה המפורטת בסעיף 13 להצעת חוק זו. 6. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כהצעת חוק ממשלתית נפרדת, תוך אפשרות להגבלת משך הליך החקיקה. סעיף 12(1): תיקון סעיף 8 בחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994 1. המצב החוקי הקיים שר הבריאות ימנה ועדת מומחים שתדון בתביעות נפגעי גזזת ותקבע האם לתובע או לשאריו ניתן טיפול בהקרנה. קביעה זו מבוססת לרוב על עדויות התובעים עצמם הנבחנות לאור נתונים שיש בידי הוועדה לגבי הטיפול שניתן. החוק הקיים אינו קובע הוראות כלשהן לעניין חיסיון הפרוטוקולים של ועדת המומחים, מסקנותיה והחלטותיה וכן לעניין החומר המוגש לה. בפועל, נוהגות ועדות המומחים למסור לידי תובעים שתביעתם לפיצוי נדחתה את פרוטוקול הדיון בעניינם. לעומת זאת, הוועדות נוהגות לשמור בסוד פרוטוקולים של דיונים בהם הוכרה זכאותם של תובעים לפיצוי. 2. השינוי המוצע תוכן דיוניה של ועדת המומחים, הפרוטוקולים, חומרים שהוכנו ונמסרו לוועדה, סיכומי הוועדה, מסקנותיה והחלטותיה יהיו חסויים בפני כל אדם, לרבות התובע או שאיריו ובאי כוחם. מידע בדבר רישומו של אדם, כמטופל, במשרד הבריאות לא יהיה חסוי, כל עוד ניתנה הסכמתו בכתב של אותו אדם. בית הדין האזורי או הארצי לעבודה רשאי, מטעמים מיוחדים ובמסגרת דיון בערעור על-פי חוק זה, לבקש לעיין במסמכים ולבקש הסברים בעניינם במעמד בא כח המדינה בלבד. 3. משמעויות השינוי ◦ לפי דברי ההסבר להצעת החוק, מטרת השינוי למנוע מצב בו ייעשה שימוש לרעה בפרוטוקול ובמסמכי הדיון על-ידי תובעים שלא ניתן להם טיפול, וכדי לשמור על משקל עדותם של תובעים שניתן להם טיפול. ◦ השינוי יקשה על מגישי ערער על ההחלטה לפיצוי. 4. השפעה תקציבית לא צפויה השפעה ישירה על תקציב המדינה. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הכספים כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. סעיף 12(2)-(3): הוספת סעיפים 19א ו-21 בחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994 1. המצב החוקי הקיים החוק לפיצוי נפגעי גזזת אינו קובע תקופת התיישנות מיוחדת לתביעה על-פיו. על כן, כיום, חלה על חוק זה תקופת התיישנות של 7 שנים, לפי חוק ההתיישנות. 2. השינוי המוצע מוצע לקצר את תקופת ההתיישנות על תביעה לפי חוק זה ולקבוע תקופת התיישנות של 4 שנים מהיום שבו לקה התובע במחלה או מהיום שבו חלה החמרה במצב בריאותו כתוצאה מהמחלה שבה לקה. כן, מוצע לקבוע הוראת מעבר לפיה לא תתיישן תביעה לפי חוק זה לפני ה-1 בינואר 2011. 3. משמעויות השינוי ◦ לפי דברי ההסבר להצעת החוק, קיצור תקופת ההתיישנות מ-7 שנים ל-4 שנים עולה בקנה אחד עם הכוונה לקבוע תקופה כאמור בדין הכללי, כפי שעולה מהצעת חוק ההתיישנות, התשס"ד-2004. הצעת חוק ההתיישנות מבקשת לערוך רפורמה בתחום ההתיישנות שטרם התקבלה. לפיכך, מוצע לקצר את תקופת ההתיישנות לעניין נפגעי גזזת רק לכשתתקבל הצעת הרפורמה לעניין דין ההתיישנות הכללי. ◦ קביעת תקופת התיישנות מגבילה את אפשרותם של נפגעים ושאריהם לתבוע פיצוי. 4. השפעה תקציבית לא צפויה השפעה ישירה על תקציב המדינה בשנת הכספים 2007 וכן בשנות הכספים הקרובות, מאחר שלפי הוראת המעבר האמורה לא תתיישן תביעה לפני ה-1 בינואר 2011. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הכספים כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. 6. הערות פרט לתיקון האמור יחולו יתר הוראות חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, על תביעה כאמור. סעיף 13: תיקון סעיפים 10, 12ב ו-13(2) בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב-2002 1. המצב החוקי הקיים המחיר המרבי שמשלמות קופות החולים עבור רוב הפעילות בבתי החולים מוסדר בחקיקה ומכונה תקרות הצריכה. תקרת הצריכה המיועדת לשנת 2007 מתבססת על תקרות הצריכה בשנת 2006, בשיעור עדכון שנתי העומד על 0.8%. 2. השינוי המוצע מוצע לתקן את שיעור העדכון של המחיר המרבי שמשלמות קופות החולים עבור רוב הפעילות בבתי החולים, כך שיעמוד על 0.8% בהפחתת סכום השווה ל-103.6 מיליון ש"ח, כשהוא מעודכן משנת 2005 לפי שיעור העדכון הממוצע של מחירי שירותי הבריאות. 3. משמעויות השינוי הודות להוזלת עלויות טיפולי ההמודיאליזה, הופנו המקורות הכספיים שהתפנו למימון העלאת מענקי הלידה בהיקף של 151.6 מיליון ש"ח (ראו סעיף 11 להצעת חוק זו). מאחר שקופות החולים לא שילמו בשנים האחרונות את מחיר המחירון שנקבע עבור טיפולי ההמודיאליזה, אלא מחיר נמוך יותר, המשקף את מחירם בפועל, קיים חשש שהשינוי המוצע מהווה פגיעה ניכרת בהכנסותיהן של הקופות (הפסד המוערך בכ-80 מיליון ש"ח). נראה כי ראוי לתקן את השינוי המוצע, תוך התייעצות עם קופות החולים. 4. ההיסטוריה של הסעיף ההסדר הקיים הוחל בשנת 1997 במסגרת חוק ההסדרים והוארך כמה פעמים, לאחרונה בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 – עד סוף 2007. ראוי לציין, כי מדובר בסוגיה תקציבית משמעותית המסדירה את יחסי קופות החולים ובתי החולים, אשר מתנהלת באופן שיטתי רק בחוק ההסדרים וללא דיון מהותי. 5. השפעה תקציבית צפוי חסכון של 151.6 מיליון ש"ח בהוצאה התקציבית, אשר אמור להתקזז עם הגדלת ההוצאה התקציבית הנובעת מהעלאת מענקי הלידות המפורטת בסעיף 11 להצעת חוק זו. 6. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים ולהמשיך את הליכי החקיקה בעניינו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כהצעת חוק ממשלתית נפרדת, תוך אפשרות להגבלת משך החקיקה. 7. הערות החלטת ממשלה מס' 473 מיום 12 בספטמבר 2006 קבעה את עדכון תעריפי הלידות המוצג לעיל. הממשלה קבעה כי התוספת למענקי הלידות תעלה בסך של 151.6 מיליון ש"ח, ובמקביל תקרת הצריכה של קופות החולים בבתי החולים תפחת בשיעור זהה בשנת 2007. סעיפים 14(1),(3)-(4) ו-15: תיקון סעיפים 2, 26(א)(2), 27 והוספת סעיפים 27א-27ו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 1. המצב החוקי הקיים חוק ביטוח בריאות ממלכתי ביקש, בין היתר, להסדיר את מעמד הקופות וניהולן. החוק התייחס לתקנון הקופה ולמועצת הקופה, כדלקמן: תקנון: החוק מחייב כל קופה לקיים תקנון אשר יקבע את זכויות חבריה, וכן דרכים להגשת תלונות ובירורן וסדרים לתיקון ליקויים שהתגלו. בתקנון יקבעו, בין היתר, מוסדות הקופה, דרכי מינויים, סמכויותיהם ותקופת כהונתם של החברים בהם. תקנון הקופה טעון אישור בעת הכרה בקופה. לגבי קופת חולים שהיתה קיימת לפני חקיקת החוק תקנונה טעון אישור השר במקרה של שינוי בתקנון או במסמכי ההתאגדות של הקופה לעניין מינוי, פיטורין ותקופת כהונה של החברים במועצת קופת חולים או דירקטוריון הקופה, של המנהל הכללי ושל נושאי משרה בכירים, וכן שינוי לעניין סמכויותיהם. גם קופה שתקנונה אושר במועד ההכרה בה תתבקש לאשר שינויים אלה בתקנונה במידה שיתבצעו. שר הבריאות רשאי לסרב לאשר את הוראות התקנון, אם לדעתו יש בהן כדי לפגוע בניהולה התקין של הקופה לטובת חבריה או במטרה אחרת ממטרות החוק. חשוב לציין, כי לגבי קופות החולים שהוקמו לפני חקיקת החוק במידה שהן לא מבצעות שינויים בתקנון אין לשר הבריאות אפשרות להתערב בעניין. מועצת הקופה: נקבע כי מועצת קופת חולים הינה הגוף המנהל העליון של הקופה שסמכויותיה ייקבעו בתקנון. בנוסף, נקבע שבמועצה יהיו מינימום מסוים של נציגי חברי קופת חולים, אשר ייבחרו על-פי הנחיות התקנון. חברים אלה לא יהיו עובדי קופת חולים ולא יהיו עמה בקשר עסקי כלשהו. שר הבריאות רשאי למנות משקיף מטעמו למועצה. לפי דברי ההסבר להצעת החוק, לחלק מהקופות יש מבנים ארגוניים משפטיים מסורבלים, ואין בהם קביעה ברורה של חלוקת הסמכות והאחריות בין הגופים השונים. המבנה המשפטי של קופות החולים אינו מתאים, לפי דברי ההסבר, להיקף הפעילות שלהן על-פי חוק, ולאופי הציבורי של פעילותן על פיו. 2. השינוי המוצע תאגוד קופות החולים – מוצע לקבוע הסדרים בסיסיים אחידים לעניין המבנה התאגידי של כל קופות החולים, תוך פירוט תחומי האחריות, הסמכויות ואופן הבחירה של מועצת הקופה (הגוף הייצוגי העליון), הדירקטוריון (הגוף הניהולי העליון), המנהל הכללי, ועדת הביקורת, וכן קביעת כללי כשירות מינימאליים, כללי פסלות כהונה של הגופים הללו וקביעת אחריותם של כל נושאי המשרה בקופה, בדומה לנדרש מנושאי משרה בחברה. בנוסף, מוצע להקים ועדה ציבורית בראשות שופט בדימוס לבחירת חלק מחברי המועצה והדירקטוריון של הקופות. הוראות המעבר המוצעות: ההצעה כוללת, בין היתר, תאריכי יעד להשלמת ההליכים המוצעים בקופות החולים, וכן קביעה כי אי השלמת ההליכים האמורים במועדם תגרור מינוי "מועצה ממונה" שחבריה ימונו על-ידי הוועדה הציבורית. למועצה זו יהיו סמכויות המוקנות למועצה ולדירקטוריון. במידה שקופת החולים לא תשלים עד ה-1 ביולי 2008 (או עד ה-1 בדצמבר 2008, באישור מנכ"ל משרד הבריאות) את הנדרש בהוראות המעבר, תוקנה למועצה הממונה, החל ממועד זה, הסמכות לקבוע תקנון לקופת חולים, במסגרתו תיקבע לקופה מועצה, שכל חבריה ימונו על ידי הוועדה הציבורית. המועצה תבחר את דירקטוריון הקופה על-פי רשימה שתוגש לה על-ידי הוועדה הציבורית. לא השלימה המועצה הממונה את תקנון הקופה או שתיקון התקנון לא אושר בידי שר הבריאות בתוך ששה חודשים, רשאי מנכ"ל משרד הבריאות, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, להורות ליושב ראש הוועדה הציבורית למנות מועצה חליפית שתשלים את הכנת התקנון. עם זאת, כדי לאפשר רציפות בניהול ענייני הקופה, מוצע כי יו"ר הדירקטוריון, חברי הדירקטוריון ומנכ"ל הקופה ימשיכו בכהונתם לתקופה של שלוש שנים ממועד תחילת החוק או עד תום תקופת הכהונה שלה נתמנו, לפי המוקדם, כל עוד לא הופסקה כהונתם מכל סיבה שהיא. 3. משמעויות השינוי ◦ חוק ביטוח בריאות ממלכתי הטיל על קופות החולים את החובה לתת שירותי בריאות לכלל תושבי המדינה, כאשר אחד ממקורות המימון העיקריים של קופות החולים הוא תקציב המדינה. במצב זה פיקוח המדינה על קופות החולים הינו הכרחי ומתחייב. ◦ קיימת הסכמה לפיה המבנה הנוכחי של קופות החולים הינו בעייתי מאוד ושלמעשה לא קיים היום פיקוח על פעילות קופות החולים. לדוגמה, חרף הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, קופות החולים לא העבירו לאישור משרד הבריאות את התקנונים המתוקנים, קרי מאז שנת 1997 מתקשה משרד הבריאות לפקח על מוסדות הקופות. ◦ לפי דברי ההסבר להצעת החוק, השינוי יבטיח ניהול מקצועי וייצוג ציבורי הולם, ויצמצם את האפשרות של ניהול לא תקין וגירעוני של הקופות. יצירת אחידות במבנה הארגוני והניהולי של קופות החולים עשויה להוביל לפיקוח יעיל יותר מצד משרד הבריאות ולשקיפות ציבורית. ◦ קופות החולים חוששות ממעורבות יתר של משרד הבריאות ומשרד האוצר בניהולן, שעשויה להביא, בין היתר, לפיטוריהם של מספר בעלי משרות בקופות החולים. ◦ ההסדר המוצע, שעיקרו שינוי מהותי במבנה קופות החולים בישראל, הינו מורכב מאוד ועשוי להיות בעל השפעות מרחיקות לכת על אספקת שירותי בריאות בישראל ועל איכותם. ההסדר מחייב דיון מעמיק בהצעות הרפורמה, שיבחן את כל ההיבטים הקיימים ואת מכלול ההשלכות האפשריות של הצעה זו. אף לדעת הלשכה המשפטית של הכנסת מדובר בנושא מורכב, המשפיע על זכויות קנייניות, ולפיכך מחייב דיון ציבורי מעמיק. ◦ השינוי המוצע כולל סנקציה ברורה של מינוי "מועצה ממונה" כנגד הקופות שלא ימלאו את הוראות החוק. יש לבחון לעומק את ההשלכות המשפטיות של סנקציה זו. 4. ההיסטוריה של הסעיף ערב חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי פעלה כל קופה באופן עצמאי כאגודה על-פי החוק העותומאני בנושא אגודות, וכל קופה קבעה לעצמה את התקנון. בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997), התשנ"ז-1996 תוקן החוק ונקבע בו, בין השאר, כי על קופות החולים להעביר לאישור שר הבריאות את תקנוניהן בעת ההכרה בקופה ובעת שינויו, וזאת ביחס לעניינים מסוימים. בשנת 2001 הגישה הממשלה הצעת חוק לתיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי שעיקרו הסדרת מוסדות קופות החולים, סמכויותיהן ודרכי בחירתם. ב-2003 התקבלה החלטת ממשלה בנושא הסדרה מבנית בענף קופות החולים,2 שהובילה להכללת ההצעה לתיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2004. ההצעות האלה לא התקבלו. ההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים לשנת 2007 מבוססת על הנוסח שהוצע בחוק ההסדרים לשנת 2004. 5. השפעה תקציבית לדעת משרד האוצר, אין לסעיף זה עלות תקציבית. עם זאת, ייתכן כי השינוי המוצע יוביל לחסכון תקציבי בעתיד, שכן הסדרים אלה יובילו לניהול מקצועי, יצמצמו את גירעונות הקופות וימנעו קריסה אפשרית שלהן. 6. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. סעיף 14(2) תיקון סעיף 22 בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 1. המצב החוקי הקיים סעיף 22 קובע, כי קופת חולים או נותן שירותים (בית חולים, מרפאה, מוסד לטיפול במשתמשים בסמים ומעבדה), שנתנו שירותי בריאות לאדם שנפגע ממזיק, זכאים לשיפוי מהמזיק או ממבטחו בגין מתן שירות זה, בסכום ההוצאות שהוציאו למתן שירותי הבריאות לנפגע. 2. השינוי המוצע קביעה כי קופת חולים או נותן שירות לא יחשבו כ"מזיק" בסעיף זה. קרי, קופת חולים או נותן שירות שנתנו שירותי בריאות לנפגע, לא יהיו זכאים לשיפוי מהמזיק בעד השירותים שנתנו לנפגע, אם ה"מזיק" הוא קופת חולים אחרת או נותן שירותים אחר. 3. משמעות השינוי ◦ כיום הקופה המבטחת מקבלת תשלום פעמיים מאוצר המדינה עבור אותו טיפול רפואי, פעם במסגרת תקציב ביטוח בריאות ממלכתי ופעם במסגרת התדיינות המשפטית על-פי סעיף 22. השינוי המוצע מבקש להפסיק את התשלום הכפול, כך שקופת חולים או נותן שירות שיטפלו בנפגע לא יהיו זכאים לשיפוי בעבור הטיפול הרפואי. ◦ ברמת המערכת אין שינוי בגודל התקציב, אלא רק מניעת העברתו בין הגופים השונים הממומנים על-ידי תקציב המדינה. בנוסף, ישנו חסכון של עלויות ההתדיינות המשפטית בין הגופים. ◦ אין השפעה על זכאות המבוטח שנפגע לקבלת טיפולים רפואיים ולתביעת המזיק. ◦ במידה שהמבוטח יתבע את המזיק על הפגיעה בו, זכאי המזיק לנכות מהפיצוי שעליו לשלם לנפגע את עלות הטיפולים, וזאת למרות שהוא לא משפה את נותן השירות הרפואי לנפגע. 4. ההיסטוריה של הסעיף בחודש נובמבר 2005 הוגש דוח הוועדה הבין משרדית לבחינת הדרכים להקטנת ההוצאה הציבורית בגין תביעות רשלנות רפואית, שהוקמה בהחלטת ממשלה.3 בדוח התייחסה הוועדה גם לסעיף 22 והעלתה, בין היתר, את שתי הבעיות הבאות: ראשית, שני המוסדות, המזיק והמממן, ממומנים ישירות או בעקיפין מתקציב המדינה ולכן התשלומים ממוסד אחד לשני יוצאים ונכנסים לאותה קופה, כשתהליך זה מטיל על הקופה הציבורית את עלויות ההתדיינות המשפטית בין הצדדים; שנית, הקופה המבטחת מקבלת תשלום פעמיים מאוצר המדינה עבור אותו טיפול רפואי. הוועדה המליצה לתקן סעיף זה כפי שמוצע להלן. חשוב לציין כי הוועדה ציינה בדוח שהגישה כי בפועל לא נעשה שימוש רב בסעיף זה, וההתדיינויות שהגיעו לבית משפט היו מעטות יחסית. אולם מספר גורמים טענו בפני הוועדה שלדעתם מסתמנת לאחרונה מגמה של הגשת תביעות על-ידי קופות החולים כנגד בתי החולים לפי סעיף זה. 5. השפעה תקציבית צפוי חסכון לא משמעותי לתקציב המדינה בשל חסכון של עלויות ההתדיינות המשפטית בין הגופים. 6. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. סעיף 14(5): תיקון סעיף 29ב(ג) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 1. המצב החוקי הקיים הסעיף קובע כי ביישוב שאוכלוסייתו אינה עולה על 5,000 תושבים, לא תפעל יותר ממרפאה4 אחת, וביישוב שאוכלוסייתו אינה עולה על 10,000 תושבים, לא יפעלו יותר משתי מרפאות. עוד נקבע, כי קופת החולים המפעילה את המרפאה ביישוב תיקבע במכרז שיפרסם שר הבריאות. הקופה שתיבחר במכרז תעניק במרפאה שירותים לחברי כל קופות החולים, בהתאם לסל השירותים והתשלומים של הקופה בה הם חברים. שר הבריאות רשאי לבטל את מתן האישור למרפאה שנקבעה במכרז, אם הקופה הפרה את תנאי המכרז או אינה מספקת לכלל התושבים ביישוב את השירותים להם הם זכאים, ברמה נאותה וללא הפליה. ביישובים בהם נכון ל-1 בינואר 1998 לא היו מרפאות לפי הוראות אלה, רשאי שר הבריאות לפעול להתאמת מספר המרפאות להוראות אלה. 2. השינוי המוצע לבטל את הסעיף הקיים ובמקומו לקבוע, כי קופת חולים, המפעילה מרפאה ביישוב שאוכלוסייתו אינה עולה על 10,000 תושבים, תיתן במרפאה שירותים גם לחברי קופת חולים אחרת, שאינה מפעילה מרפאה באותו יישוב, בהתאם לסל השירותים והתשלומים של הקופה שבה הם חברים. בנוסף, שר הבריאות רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין מתן שירותים למבוטחי קופות חולים אחרות וכן כללי ההתחשבנות בין קופות החולים ביחס לשירותים שניתנו. 3. משמעויות השינוי • ביטול חובת משרד הבריאות לקיים מכרז להפעלת מרפאה ביישוב קטן, קרי ביטול אחריות המשרד ליזום ולפעול להקמת מרפאות ביישובים קטנים. על-פי דברי ההסבר להצעת החוק, אחריות משרד הבריאות לפתיחת מרפאות ביישובים קטנים, הינה מטלה החורגת מתפקידיו של משרד הבריאות כגורם הממונה על חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ועל כן יש לפוטרו מאחריות זו. • העברת האחריות לפתיחת מרפאות ביישובים קטנים ממשרד הבריאות לקופות החולים. קופות החולים יעשו זאת על סמך שיקוליהן בכפוף לחובותיהן לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ובכפוף לאישורי תקציבן על-ידי שרי הבריאות והאוצר. עם זאת, החוק אינו קובע כל הוראה לעניין ההליכים לפיהם יוקמו המרפאות ביישובים חדשים או ביישובים קטנים הנמצאים במגמת התפתחות, וכן לא ברור מהו מספר המרפאות הרצוי ביחס למספר התושבים ביישוב. • כמו כן, לא ברור מהם אמצעי הפיקוח שמפעיל משרד הבריאות כדי לוודא שהמרפאה בישוב אכן מעניקה את השירותים לכלל חברי קופות החולים ביישוב ברמה נאותה וללא הפליה. קיימת ביקורת על מהות הפיקוח והבקרה שמפעיל משרד הבריאות על קופות החולים, ומדוח מבקר המדינה בנושא זה משנת 2002 עולה, כי האמצעי היחיד שבו השתמש המשרד לבקרה על איכות השירותים שהקופות נתנו הוא הגשתן של תלונות מהציבור.5 בהנחה כי זהו אמצעי הפיקוח העיקרי העומד לרשות המשרד, אזי מדובר באמצעי שאינו מספק תמונת מצב מהימנה, בעיקר בכל הנוגע למרפאות המשרתות אוכלוסיות חלשות. 4. ההיסטוריה של הסעיף ההסדר הקיים היום נקבע בחוק ההסדרים לשנת 1998. 5. השפעה תקציבית צפוי חסכון תקציבי לא משמעותי הנובע מביטול חובת המכרז על-ידי משרד הבריאות. 6. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. פרק ד': עובדים זרים (סעיפים 18-16, עמודים 42-38) סעיף 16: תיקון סעיפים 62, 65 ו-69ב בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 1. המצב החוקי הקיים אין אזכור בחוק שירות התעסוקה של "הממונה" (עובד המדינה שמונה כמנהל היחידה הממשלתית).6 החוק קובע כי לשכה פרטית יכולה לעסוק בתיווך עבודה לעובדים זרים רק אם קבלה היתר משר התעשייה, המסחר והתעסוקה. החוק קובע כי השר רשאי לקבוע תנאים בהיתר שיבטיחו את קיומם של התנאים שנרשמו בהיתר לגבי עובדים זרים שהלשכה הפרטית היא המעסיקה שלהם, בעניין תיווך עבודה. 2. השינוי המוצע • הסמכת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה לאשר ללשכה פרטית לפעול בעניינים של עובדים זרים ומעבידיהם אף שלא בקשר לתיווך עבודה. • השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, למנוע היתר מלשכה פרטית, אם הלשכה לא העמידה ערבות להבטחת מילוי חובותיה לפי חוק. קבע השר כאמור, יקבע הוראות בנושא הערבות, סכומה, תנאי חילוטה והשימוש שייעשה בכספי החילוט. • הסמכת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה לקבוע בהיתר ללשכה פרטית חובת מסירת מידע לממונה. • הסמכת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה לקבוע הוראות ותנאים בדבר מחויבותה של הלשכה הפרטית לשלם לעובד זר בשנתו הראשונה בארץ תשלום בעד כל תקופה שלא תמצא לו החברה עבודה. • לפי דברי ההסבר להצעת החוק, תיקוני החקיקה המוצעים נוגעים לעובדים זרים בענף החקלאות בלבד. אולם, למעשה, התיקונים בסעיף זה מאפשרים שינוי ביחסי העבודה גם בתחומים אחרים בהם מועסקים עובדים זרים. 3. משמעויות השינוי • שר התעשייה, המסחר והתעסוקה רשאי יהיה לקבוע חובת דיווח של לשכות פרטיות לממונה. קביעה זו תוסיף לממונה סמכויות ביחס ללשכות הפרטיות ולא רק ביחס לעובדים הזרים. • מתן אפשרות ללשכות הפרטיות להמשיך את עבודתן בתחום העובדים הזרים אף שלא רק בקשר לתיווך אלא בכל הנוגע לטיפול בעובדים הזרים. • הסדרת נושא הערבויות שישמשו ערובה להתנהלותן התקינה של הלשכות הפרטיות, וכן קביעת התנאים לחילוט הערבות. • חיוב הלשכות הפרטיות לשלם לעובד בעד כל פרק זמן בשנה הראשונה לשהותו בארץ, אם אין היא מוצאת לו מקום עבודה. 4. השפעה תקציבית לא צפויה השפעה ישירה על תקציב המדינה. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. 5. הערות בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי שר הרווחה הוא זה שמוסמך לקבוע חובת מתן ערובה מטעם הלשכה הפרטית, להבטחת מילוי חובותיה כלפי העובדים הזרים. עם זאת, נראה כי הדבר נכתב בטעות, מאחר שלפי ההגדרות בחוק שירות התעסוקה, השר האחראי לקביעת חובת מתן ערובה הוא דווקא שר התעשייה, המסחר והתעסוקה. סעיף 17(1): הוספת סעיף 1ז2 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 1. המצב החוקי הקיים חוק עובדים זרים קובע כיום מספר תנאים להעסקת עובד זר על-ידי "מעביד", ואלה הם: קבלת אישור רפואי כי העובד נבדק בדיקה רפואית; פירוט תנאי העבודה בחוזה עבודה; הסדרת ביטוח רפואי לעובד הזר, על חשבונן המעביד; העמדת מגורים הולמים לעובד הזר, על חשבון המעביד. בנוסף, קובע החוק חובות של "המעסיק בפועל" כלפי העובד הזר, והן: החובה לתשלום שכרו של העובד הזר במלואו; החובה להסדיר ביטוח רפואי לעובד הזר; החובה להעמיד מגורים הולמים לעובד הזר, אם זה מתגורר בחצרים שבהחזקת המעסיק בפועל. כמו-כן, שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מוסמך לקבוע הוראות ותנאים בדבר חובת מעביד של עובד זר לשלם פיקדון בעד כל עובד זר שהועסק על ידו באותו חודש. 2. השינוי המוצע • מוצע לקבוע באופן מפורש רשימת חובות של "מעביד" כלפי עובדים זרים בענף החקלאות: החובה לתשלום מלוא שכר העובד הזר; החובה להסדרת ביטוח רפואי לעובד הזר; החובה לתשלום פיקדון. • החלת חובות ה"מעביד" כלפי העובד הזר בענף החקלאות גם על הלשכה הפרטית במקרים הבאים: א) העובד הזר או ארגון עובדים דרש מהמעביד, בכתב, למלא את החובות כלפיו ומסר ללשכה הפרטית הודעה, בכתב, לפיה דרש זאת מהמעביד, והחובה לא מולאה על-ידי המעביד תוך 21 יום; ב) עובד משרד העבודה והרווחה או עובד מדינה אשר הוסמך בידי הממונה מסר ללשכה הפרטית הודעה בכתב כי יש בידיו מידע על מעביד, אשר לא מילא את חובתו כלפי העובד הזר תוך 21 יום ממועד מסירת ההודעה. ג) העובד הזר הגיש תובענה על אי מילוי חובה כנגד המעביד והלשכה הפרטית והחובה לא מולאה עד תום 21 יום ממסירת התובענה ללשכה הפרטית. • הלשכה הפרטית לא תחוב בחובות ה"מעביד" שלעיל, אם הציעה עבודה חלופית לעובד הזר וזה סירב סירוב בלתי סביר לעבודה החלופית והמשיך לעבוד אצל המעביד שלא מילא את חובותיו כלפיו. השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מתן הצעה לעבודה חלופית ולעניין אופן סירובו של העובד הזר. הממונה או עובד מטעמו יקבעו אם הסירוב הוא סירוב "בלתי סביר". 3. משמעויות השינוי עידוד מעבידים ולשכות פרטיות למלא את חובתם כלפי העובד הזר, על-ידי קביעת סנקציה לאלו שלא ימלאו את חובתם זו. 4. השפעה תקציבית לא צפויה השפעה ישירה על תקציב המדינה. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. 6. הערות היות ואין חובה בחוק לדווח על הפרת זכויות עובדים לארגונים הפועלים לשמירת זכויות עובדים, לא ברור מה תהיה מידת השינוי בפועל לעניין שמירת זכויותיהם של העובדים הזרים, שכן גם כיום, האחריות לשמירת זכויות העובדים הזרים מונחת על כתפי ה"מעביד" וה"מעסיק בפועל". סעיף 17(2): תיקון סעיף 1יד בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 1. המצב החוקי הקיים החוק קובע כי שר רשאי להתנות מתן היתר להעסקת עובד זר בתנאים. התנאים למתן ההיתר יכול שיהיו בעניינים אלה: סוג העבודה שבה יועסק העובד הזר; קיום חובות המעביד כלפי העובדים הזרים שהוא מעסיק; קיום הוראות לפי חוק זה ותנאי מיוחד להעסקת עובד זר בענף הבנייה, בעניין חובת המעביד לשלם לעובד הזר שכר שיחושב לפי היקף עבודה העולה על משרה מלאה. 2. השינוי המוצע הוספת שני עניינים שבהם רשאי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה לקבוע תנאים למתן היתר: • חובת מעביד לנהל רישום שעות של עבודת העובד הזר וימי היעדרותו, בשפת העובד הזר ובשפה העברית, לקבל אישור בכתב מהעובד על נכונות הרישום ולמסור לעובד הזר ולאחראי מטעם ה"ממונה" העתקים של הרישום. • חובת מעביד, שלא ניהל רישום כאמור, לשלם לעובד הזר שכר לפי היקף העולה על משרה מלאה גם אם בפועל העובד הזר עבד פחות ממשרה מלאה, וכן לשלם פיצוי לעובד בשל אי קיום החובה כלפיו. 3. משמעויות השינוי עידוד מעסיקים לנהל רישום מסודר, המוסכם על העובד, של שעות עבודתו וימי היעדרותו. 4. השפעה תקציבית לא צפויה השפעה ישירה על תקציב המדינה. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. סעיף 18: תיקון סעיף 3ב לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 1. המצב החוקי הקיים שר הפנים רשאי להאריך רישיון העסקה לעובד סיעודי, שעבד בישראל תקופה של חמש שנים, לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, בהתקיים שני תנאים. אחד מן התנאים הוא כי העובד הועסק אצל אותו מטופל ברציפות, לפחות במשך השנה האחרונה לעבודתו. 2. השינוי המוצע מוצע להאריך את משך הזמן שהעובד הזר צריך להיות מועסק אצל אותו מטופל בתקופה האחרונה לעבודתו משנה לשלוש שנים. 3. משמעויות השינוי • הקשחת התנאים להארכת רישיון לישיבה בארץ של עובדים סיעודיים. • יצירת קושי במעבר בין מעבידים עבור עובד סיעודי זר, שכן רק עובד המועסק אצל אותו מטופל במשך שלוש שנים רצופות יוכל לקבל רישיון להישאר בארץ לזמן נוסף. 4. השפעה תקציבית לא צפויה השפעה ישירה על תקציב המדינה. 5. הערות הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הפנים כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. פרק ה': הוראות שעה לשנת 2007 (סעיפים 26-19, עמודים 43-42) סעיפים 19-26: הקפאת הטבות הניתנות לפי חוקים שונים – הוראות שעה 1. השינוי המוצע סעיפים בפרק זה כוללים הוראות שעה המקפיאות את העדכון של התשלומים המשולמים לזכאים בשנת הכספים 2007, לפי החוקים הבאים: חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשנ"ט-1959; חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950; חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957; חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954; חוק סל הקליטה, התשנ"ה-1994; חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994; חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, וכן לפי הסכם בדבר גמלת ניידות שנערך לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי. העדכון של התשלומים הנ"ל נעשה על סמך השינוי במדד המחירים לצרכן. להערכת משרד האוצר, הקפאת העדכון תחסוך לקופת המדינה כ-800 מיליון שקלים7, אולם אומדן זה התבסס על הנחה כי האינפלציה השנתית תעמוד על 1.65%. בפועל, נראה כי האינפלציה תעמוד על 0.5%-0%. המשמעות היא שהחיסכון התקציבי מהקפאת הקצבאות יסתכם בלא יותר מ-250 מיליון שקלים. על כל עשירית אחוז של אינפלציה, החיסכון התקציבי כתוצאה מהקפאת הקצבאות עומד על כ-50 מיליון שקלים. המשמעות עבור הזכאים משתנה בהתאם לגובה הקצבה והיא עשויה להגיע לכמה עשרות שקלים לחודש. סעיף 26 קובע, כי במועד העדכון הראשון שייערך לאחר תום שנת הכספים 2007, יעודכנו התשלומים בסכום שיכלול גם את הסכום שהיה אמור להשתלם בשנת 2007. 2. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיפים אלה מחוק ההסדרים (להוציא את סעיף 22 המקפיא את עדכון סל הקליטה), ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינם בוועדת הכנסת הרלוונטיות (ועדת הכספים וועדת העבודה, הרווחה והבריאות) כהצעות חוק ממשלתית נפרדת, תוך אפשרות להגבלת משך החקיקה. 3. הערות הקפאת התשלומים השונים המשולמים על-ידי המוסד לביטוח הלאומי, אשר מתעדכנים לפי הסכום הבסיסי, מוצעת בסעיף 2(1) המצוי בפרק "ביטוח לאומי" (פרק ב') להצעת חוק זו. פרק ו': גמלאות וקופות גמל (סעיפים 31-27, עמודים 48-44) סעיפים 27 ו-28: תיקון סעיף 35 והתוספת השניה בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 ותיקון סעיף 33 והתוספת בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985 1. המצב החוקי הקיים עובד בשירות המדינה המקבל "הכנסה מקופת הציבור" (שכר מאוצר המדינה או מקופה אחרת שקבעה הממשלה כקופה ציבורית) ובמקביל מקבל גם קצבת פנסיה תקציבית משירות המדינה, חייב בניכוי חלק מקצבתו לפנסיה תקציבית כמו כל עובד אחר המקבל פנסיה תקציבית. ניכוי זה מופסק בגיל 60 לגבי עובדי מדינה, ובגיל 57 לגבי יוצאי שירות הביטחון, המשטרה או שירות בתי הסוהר (הגיל הועלה מ-55 שנים ל-57 שנים במסגרת חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004). שיעור הניכוי תלוי בגובה ההכנסה הכוללת, קרי שכר וקצבה. ההכרה בגוף כ"קופה ציבורית" נעשית כיום בנפרד לשני החוקים האמורים. 2. השינוי המוצע מוצע להשוות את גיל הפסקת הניכוי של עובדי מדינה, פורשי שירות הביטחון, לגיל הפסקת הניכוי של עובדי מדינה, שאינם פורשי שירות הביטחון. מוצע כי ההשוואה תיעשה בהדרגה, כך שבתוך 15 שנים (אדם שנולד מחודש מאי 1965 ואילך) הגיל בו יופסק הניכוי לעובד שירות הביטחון, שוטר וסוהר יהיה 60 שנה. כמו כן, מוצע לקבוע כי הממשלה תחליט על הכרה או ביטול בגוף מסוים כ"קופה ציבורית", לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], בתש"ל-1970, תחול גם על חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], בתשמ"ה-1985. 3. משמעויות השינוי ◦ השינוי מתייחס לאוכלוסיה של פורשי מערכת הביטחון, המשטרה ושירות בתי הסוהר אשר עובדים בסקטור הציבורי ונולדו לאחר חודש מרץ 1949. עובדים אלו מפרישים כיום לפנסיה התקציבית (קופת המדינה), והניכוי מופסק בגיל 57. ◦ השינוי יביא להקטנת שכרם של עובדים אלו ולהקטנת התמריץ לעבוד בשירות המדינה לאחר פרישתם משירות הביטחון, המשטרה או שירות בתי הסוהר. ◦ יצירת שוויון בגיל הפסקת הניכוי בין מקבלי קצבה שמקבלים שכר מקופת הציבור, ללא הבחנה אם פרשו משירות הביטחון, אם לאו. ◦ הכרה בגוף כקופה ציבורית, המחייבת ניכוי בקצבה, תחול על שני החוקים הנידונים. ◦ עלייה בהפרשות לקופת המדינה כתוצאה מניכוי חלק מקצבתם של עובדים יוצאי מערכת הביטחון מעל גיל 57 ועד גיל 60. 4. השפעה תקציבית השינוי המוצע צפוי להגדיל את הכנסות המדינה, בהתאם לכמות העובדים שניכוי קצבתם יוארך כפול סכום הניכוי הממוצע. להערכתנו, ההגדלה הצפויה בהכנסות המדינה בשנת התקציב 2007 אינה משמעותית. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כהצעת חוק ממשלתית נפרדת, תוך אפשרות להגבלת משך הליך החקיקה. סעיפים 29-31: תיקון סעיפים 88 ו-91 עד 93 בחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003 ותיקון סעיפים 1, 12 ו-31 בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 1. המצב החוקי הקיים • החל משנת 2005, קיימת חובת הפרשה בסך 2% של עובדים ונושאי משרה הזכאים לפנסיה תקציבית. הפרשות אלו מנוהלות כיום בחשבון נפרד על-פי כללים שקבע שר האוצר. • הסכומים שמפריש עובד מסוים מיועדים לכלל העובדים ולא רק לאותו עובד, וכן הם לא יהיו ניתנים לשעבוד או לעיקול, אלא בשל תביעה של עובד או נושא משרה, שסיים את עבודתו או כהונתו, לתשלום קצבה או להחזר תשלומים. • כיום אין קופת גמל מרכזית להשתתפות בפנסיה תקציבית. 2. השינוי המוצע • ניהול הפרשות של עובדים בחלק מהמגזר הציבורי (בעיקר ברשויות המקומיות) בקופות גמל. השינוי אינו כולל את עובדי המדינה, בנק ישראל, המוסד לביטוח לאומי וכן גופים נוספים. • הכפפת קופות הגמל הללו לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005. • מוצע ליישם את השינויים שלעיל החל מה-1 בינואר 2008, לאחר בחירת קופות גמל. • שימוש בכספים שנוכו משכרו של עובד רק לתשלום קצבה לאותו עובד שפרש לגמלאות או לשאיריו. אם נפטר העובד ואין לו שאירים, אזי הכספים ישמשו לעובדים אחרים בקופה שפרשו לגמלאות או לשאיריהם. שינוי זה ייכנס לתוקפו עם חקיקת החוק. 3. משמעויות השינוי • כינון קופות גמל להפרשות העובדים המשתתפים בפנסיה תקציבית, בעיקר ברשויות המקומיות. השינוי עשוי למנוע שימוש בכספי ההפרשות הפנסיוניות למטרות אחרות של הרשות המקומית ויביא להגנה טובה יותר על כספי העובדים. • נשאלת השאלה מדוע השינוי אינו מתייחס לעובדי מדינה ורשויות אחרות הזכאים לפנסיה תקציבית. • צבירת החיסכון הפנסיוני לעובדים אלו במסלול אישי ולא אוניברסאלי תבטיח טוב יותר את כספי חיסכון זה. • שכלול שוק ההון וגידול בהיצע הכסף בשוק ההון המיועד להשקעות לטווח ארוך, לרבות באגרות חוב (ממשלתיות, עירוניות וקונצרניות) ומשכנתאות. • עלייה בהכנסות המדינה ממסים כתוצאה מגביית מיסים בגין פעילות עסקית נוספת של קופות גמל. • קיים חשש שהרשויות המקומיות יתקשו לנהל את הפרשות העובדים במסלול אישי, לרבות חישוב כספים שהפקיד כל עובד והתשואה שהניבו כספים אלה. • הקטנת תזרים המזומנים החופשי של הרשויות המקומיות. 4. השפעה תקציבית לא צפויה השפעה ישירה על תקציב המדינה. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הכספים כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. פרק ז': מסים (סעיפים 39-32, עמודים 53-48) סעיף 32 (1) וסעיף 39: תיקון סעיף 28(ב) בפקודת מס הכנסה 1. המצב החוקי הקיים אדם בעל עסק או עצמאי, שספג הפסדים שלא ניתן היה לקזזם בשנה בה אירעו, יכול לקזזם בשנים הבאות רק כנגד הכנסה חייבת מעסק או ממשלח יד. 2. השינוי המוצע לאפשר קיזוז של ההפסדים הנ"ל (של עסק או של עצמאי) גם כנגד משכורת של הנישום, ובלבד שהפסיק את פעילות העסק או משלח היד לחלוטין, ואין לו הכנסה אחרת מלבד הכנסתו כשכיר. הקיזוז ייעשה כנגד משכורתו של הנישום בלבד ולא של בן זוגו. הקיזוז לא חל על הפסדים של חברה משפחתית, חברת בית או חברה שקופה. 3. משמעויות השינוי ◦ מתן תמריץ לבעלי עסקים ועצמאיים שספגו הפסדים לסגור את העסק שלהם ולהפוך לשכיר. ◦ מתן הקלה בשלב המעבר מהחזקה של עסק לעבודה כשכיר. כלומר, יש תמריץ לפתיחת עסקים שכן יש הורדה מסוימת במרכיב הסיכון הקיים בהחזקת עסק. ◦ ירידה בהכנסות המדינה ממסים. נדמה כי הנהנים מהטבת המס יהיו בעיקר בין המשתייכים למעמד הביניים ומעלה, שכן הם אלה שיגיעו למדרגות מס שיאפשרו קיזוז. 4. השפעה תקציבית צפויה ירידה מסוימת בהכנסות המדינה החל משנת 2008 (מכיוון שתחולת התיקון היא רק לגבי הפסדים שנוצרו החל משנת 2007). 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הכספים, תוך אפשרות להגבלת משך החקיקה. 6. הערות לפי לשון החוק, אדם שלא סגר את עסקו לא יוכל ליהנות מהקיזוז. אולם, ידוע שבישראל ישנם קשיים ביורוקרטיים בעת סגירת עסק וקשיים אלה עשויים למנוע מאדם ליהנות מההטבה על אף שמבחינה מהותית הוא זכאי לה. יתרה מכך, אדם אשר סגר את עסקו בתחילת השנה לא יהנה מן ההטבה במהלך כל השנה הנ"ל. סעיף 32(2): תיקון סעיף 46(א) בפקודת מס הכנסה 1. המצב החוקי הקיים אדם התורם תרומה למוסד ציבורי מזוכה מהמס שהוא חייב בשנת התרומה בשיעור של 35% מסכום התרומה, בלבד שסכום זה לא עולה על 30% מההכנסה החייבת של הנישום באותה שנה או על סכום מקסימלי של כ-2.131 מיליון שקלים, לפי הנמוך שביניהם. 2. השינוי המוצע להעלות את תקרת סכום התורם המזכה בהטבת מס ל-4 מיליון שקלים. 3. משמעויות השינוי ◦ תמריץ למתן תרומות גבוהות יותר בקרב האוכלוסייה שכבר נותנת תרומות. ◦ אובדן הכנסות לקופת המדינה בשל אותם תורמים שכבר כיום תרמו למוסדות ציבוריים סכומים מעבר לסכום המקסימאלי המזכה במס. 4. השפעה תקציבית צפויה ירידה של כ-10 עד 15 מיליון שקלים בהכנסות המדינה. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הכספים, תוך אפשרות להגבלת משך החקיקה. 6. הערות ועדת ארידור (הוועדה הציבורית לבחינה מחדש של סיוע המדינה למוסדות ציבור) המליצה על העלאת הסכום המקסימאלי ל-5 מיליון שקלים. סעיף 32 (3): תיקון סעיף 147(א)(2) בפקודת מס הכנסה 1. המצב החוקי הקיים מנהל רשות המסים רשאי לפתוח את שומת המס של נישום לאחר הרשעתו לפי סעיפים שונים בפקודת מס הכנסה, ולהשתמש בתכולת התיק לשם חקירת הנישום. 2. השינוי המוצע לאפשר את פתיחת שומת מס ההכנסה גם אם הנישום הורשע לפי סעיפים בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. 3. משמעויות השינוי ◦ הרחבת סמכויותיו של מנהל הרשות למסים ושיפור יכולותיו בחקירת נושים. ◦ פגיעה בצנעת הפרט של אזרחים שהורשעו על סמך חוק מע"מ. 4. השפעה תקציבית לא צפויה השפעה תקציבית ישירה. באופן עקיף השינוי עשוי לשפר את הליך הגביה של רשויות המס ובכך להגדיל את הכנסות המדינה. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הכספים. סעיף 32(4): תיקון סעיף 180(ב)(2) בפקודת מס הכנסה 1. המצב החוקי הקיים פקיד שומה רשאי לתקן את המקדמות ששולמו על-ידי הנישום כאשר יש לו טעמים סבירים להניח כי תשלומי המס הסופיים יעלו על 40% מסכום המקדמות שהוא חייב בו. 2. השינוי המוצע לאפשר לפקיד השומה לתקן את סכום המקדמה כאשר יש לו טעמים סבירים להניח כי תשלומי המס הסופיים יעלו על 20% או על 500,000 ש"ח מסכום המקדמות שהוא חייב בו, לפי הנמוך מביניהם. 3. משמעויות השינוי ◦ צמצום פרק הזמן בין אירוע המס לבין תשלום המס – ייעול הליך גביית המס. ◦ הגדלת מספר הנישומים לגביהם רשאי פקיד השומה לתקן את סכומי המקדמה. 4. השפעה תקציבית הקדמת תקבולי המדינה ממסים במהלך שנת הכספים, לפיכך לא צפויה השפעה משמעותית על הכנסות המדינה. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הכספים, תוך אפשרות להגבלת משך החקיקה. 6. הערות עבור חברות גדולות, שינוי של 500 אלף ש"ח אינו בהכרח כה משמעותי, וכך פקיד השומה יוכל לשנות את סכום המקדמות גם כאשר שיעור השינוי הצפוי אינו גבוה. סעיף 33: תיקון חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים)(הוראת שעה), התש"ן-1990 1. המצב החוקי הקיים ישנו פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים עד לסכום של 1,300 ש"ח, מכח הוראת שעה שתוקפה פג בסוף שנת 2006. 2. השינוי המוצע הפיכת הוראת השעה להוראה של קבע וכן, העלאת הסכום לגביו ניתן הפטור האמור ל-3,830 ש"ח. 3. משמעויות השינוי הפיכת הוראת השעה להוראת קבע תתרום לוודאות וליציבות בענף הדיור להשכרה ובתכנוני מס. 4. ההיסטוריה של הסעיף החוק התקבל כהוראת שעה בשנת 1990. תוקפה של הוראת השעה הוארך מפעם לפעם עד לסוף שנת 2004. בשנה זו, הסכום שלגביו ניתן הפטור היה 2,600 ש"ח. בשנים 2005 ו-2006 הוארך תוקפה של הוראת השעה שוב, אולם הוראת השעה הוגבלה בכך שהסכום שלגביו ניתן הפטור בשנת 2005 עמד רק על 75% מהסכום שניתן לגביו פטור בשנת 2004, ובשנת 2006 – רק על 50% מהסכום שניתן לגביו פטור בשנת 2004. 5. השפעה תקציבית מתן פטור על הכנסות גבוהות יותר צפוי להביא להקטנת תקבולי המדינה ממסים, לפחת בטווח הקצר. מנגד, על-פי דברי ההסבר להצעת החוק, הפטור ממס יקטין את עלויות התפעול של מיסוי הכנסות מהשכרת דירות מגורים. במקרה שהתיקון לא יתקבל, נישומים רבים המשכירים דירות מגורים כיום יחויבו לשלם מס על הכנסותיהם מהשכרה זו. 6. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הכספים, תוך אפשרות להגבלת משך החקיקה. 7. הערות החוק אינו כולל מנגנון עדכון כלשהו לסכום תקרת הפטור. זאת על אף שמחירי הדירות הם דינאמיים ומושפעים ממשתנים רבים בהם מדד המחירים ובעיקר שער הדולר. סעיף 34: תיקון סעיף 45(א) בחוק התכנית להבראה כלכלית ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו- 2004), התשס"ג-2003 1. המצב החוקי הקיים עד לשנת 2006, מעסיק היה חייב בהיטל של 8% מסך כל ההכנסה של עובד זר ששילם בשנת המס. בשנת 2006 חויב המעסיק בהיטל של 10% מסך כל ההכנסה של עובד זר ששילם בשנת המס. 2. השינוי המוצע העלאת ההיטל ל-18% מסך הכנסתו של העובד הזר, החל מה-1 לינואר 2007. 3. משמעויות השינוי מתן תמריץ שלילי להעסקת עובדים זרים, על-ידי: ◦ ייקור עלות העסקת עובדים זרים. ◦ פגיעה ברווחיות של המעסיקים בענפים המעסיקים עובדים זרים. 4. השפעה תקציבית צפויה הגדלת הכנסות המדינה בצורה משמעותית מאוד. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הכספים, תוך אפשרות להגבלת משך החקיקה. סעיפים 35: תיקון סעיפים 3 ו-4ב בחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952 1. המצב החוקי הקיים מס קניה על טבק ומוצריו מוטל לפי מחירם לצרכן (ו/או נוסף על מס קצוב). 2. השינוי המוצע הסמכת שר האוצר לקבוע מס קניה על טבק ומוצריו לא רק לפי מחירם לצרכן, אלא גם לפי המחיר הסיטוני. 3. משמעויות השינוי ◦ הקלה בחישוב מס הקניה על טבק ומוצריו; ◦ ייעול מערכת גביית המס והקטנת עלויות הגבייה של מסי קניה על טבק ומוצריו. 4. השפעה תקציבית לפי רשות המסים, מטרת החוק אינה להביא לשינוי במחיר הממוצע לצרכן או בסך ההכנסות ממסים. מכאן שלחוק לא צפויה משמעות תקציבית ישירה. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הכספים. סעיפים 36-37: תיקון סעיף 38(ג) והוספת סעיף 129א בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; הוספת סעיפים 22א ו-25א(ב3) בחוק הבלו על הדלק, התשי"ח-1958 1. המצב החוקי הקיים לא קיימת הגבלה על המקום ועל הזמן בהם מותר הייצוא של טובין ודלק ליהודה, שומרון, חבל עזה ויריחו, וכן הייבוא מאזורים אלה. 2. השינוי המוצע הסמכת שר האוצר לקבוע מנגנון פיקוח על ייצוא טובין ודלק לשטחי יהודה, שומרון, חבל עזה ויריחו וייבוא מאזורים אלה. במנגנון זה ייקבעו המקומות והזמנים בהם יותר ייבוא של דלק וטובין אחרים מאזורים אלה, וכן ייצוא אליהם. בנוסף, החוק מוסיף תנאי לזכאותו של עוסק לנכות מהמס שהוא חייב בו את המס הכלול בחשבונית מס שהוצאה לו כדין בידי עוסק הרשום באזורים אלה. התנאי שהוסף הוא קבלת אישור מאת המנהל בדבר הכנסת הטובין באזורים אלה בהתאם להוראות שקבע שר האוצר. בנוסף, החוק מסמיך את רשות המסים להטיל קנס בשיעור הבלו על אדם אשר ישנו יסוד סביר להניח שהוציא או הכניס דלק בניגוד להוראות האמורות. 3. משמעויות השינוי לפי הסכמי פריז, הרשות הפלסטינית רוכשת דלק מחברות דלק ישראליות ומקבלת לידיה את המסים המוטלים על הדלק. כלומר, הדלק שמועבר לרשות הוא למעשה נטול מס. מצב זה מעודד הכנסת דלק מהרשות לישראל, ומכירתו ברווח ללא תשלום מרכיבי המס. מטרת התיקונים בהצעת החוק היא צמצום תופעה זו והסדרת הכניסה של דלק וטובין אחרים לשטחי הרשות הפלסטינית והיציאה ממנה, קרי שיפור היכולת של המדינה לעקוב אחר הדלק שנמכר במסגרת הסכמי פריז. כן נועד השינוי לצמצום הפסדים שנגרמים למדינה בשל מעבר לא חוקי של דלק משטחי הרשות לישראל. 4. השפעה תקציבית צפויה מניעת הפסדי מס בשיעור של כ-10 עד 20 מיליוני שקלים. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הכספים. סעיף 38: המס החל על סיווג של עתודה לסיכונים מיוחדים כהון עצמי – הוראת שעה 1. המצב החוקי הקיים המפקח על הביטוח אימץ תקן חשבונאי בין-לאומי, לפיו העתודה לסיכונים מיוחדים של מבטחים בישראל מסווגת במאזן הכספי של המבטח כ-"הון עצמי" ולא כ-"התחייבות". שינוי הסיווג הנ"ל מהווה על-פי החוק אירוע מס ועל כן, על-פניו, על חברות הביטוח מוטל תשלום מס גבוה. 2. השינוי המוצע העתודה לסיכונים מיוחדים מהווה כ-0.17% מסך הסכום בסיכון הקיים למבטח ישראלי. הצעת התיקון היא לפטור ממס 0.17% מסך הסכום לסיכון. כך, בממוצע, המבטח הישראלי לא ייצא ניזוק משינוי הסיווג של העתודה. באשר, לאותן חברות שהעתודה לסיכונים מיוחדים שלהן מהווה יותר מ-0.17% מהסכום בסיכון שלהן, מוצע כי הסכום שמעבר ל-0.17% יסווג מחדש כהון עצמי על-פני ארבע שנים, בכדי שתשלום המס על סכום זה יתפרס לאורך זמן. 3. משמעויות השינוי אימוץ התקן החשבונאי הבינלאומי נועד לשפר את הדיווח החשבונאי בענף חברות הביטוח ולהפכו לבר-השוואה עם הדוחות הכספיים של החברות בענף זה הפועלות מחוץ לישראל. האימוץ של התקן לא נועד לפגוע ברווחיות של חברות הביטוח, ולפיכך, השינוי המוצע יאפשר כי חברות הביטוח לא ישלמו, בממוצע, יותר מס בעקבות התיקון. 4. השפעה תקציבית תקבולי המסים לא צפויים להשתנות בעקבות התיקון שכן מלכתחילה אימוץ התקן החשבונאי לא היה אמור להגדיל את תקבולי המסים. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הכספים, תוך אפשרות להגבלת משך החקיקה. פרק ח': מסים (גביה) (סעיפים 45-40, עמודים 52-53) סעיפים 45-40: תיקון סעיף 21(ג) בחוק כלי היריה, התש"ט-1949; סעיף 1י בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991; סעיף 159 בחוק המים, התשי"ט-1959; סעיף 44 בחוק החברות, התשנ"ט-1999; סעיף 66(א) בחוק העמותות, התש"ם-1980; סעיף 23 בפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985 1. המצב החוקי הקיים החוקים הנ"ל מסמיכים את רשויות המדינה להטיל אגרות שונות. הגבייה של אגרות אלה, במקרה של אי-תשלום, נעשית באמצעות הוצאה לפועל או הליך אחר בבית משפט. 2. השינוי המוצע מוצע לקבוע כי גביית אגרות אלה תהיה בהתאם לפקודת המסים (גביה). 3. משמעויות השינוי ◦ גבייה לפי פקודת המסים (גביה) היא גביה מנהלית, מהירה, זולה ויעילה, מאחר שבין היתר, גובה המס רשאי לעקל ולמכור את מיטלטליו של סרבן התשלום. ◦ הגדלת הכנסות המדינה והגברת ההרתעה מפני השתמטות מתשלום אגרות. 4. השפעה תקציבית צפויה הגדלה משמעותית של הכנסות המדינה מאגרות בניכוי הוצאות הגביה הנלוות. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיפים אלה מחוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינם בוועדת הכספים. 6. הערות לזכות משרד הפנים חוב של כ-11 מיליון שקלים בשל אגרות לפי חוק כלי הירייה שלא שולמו; לזכות נציבות המים רשום חוב של כ-4 מיליון שקלים בשל אגרות לפי חוק המים שלא שולמו; ברשם החברות ישנם עשרות אלפי חייבים אשר לא שילמו את האגרות שהם מחויבים לשלם; לזכות משרד החקלאות רשום חוב של כ-8 מיליון שקלים בשל אגרות לפי פקודת מחלות בעלי חיים שלא שולמו. פרק ט': תקשורת (סעיפים 47-46, עמודים 58-53) סעיף 46(1),(2) ו-(8): תיקון סעיפים 4א ו-53א בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 1. המצב החוקי הקיים על-פי החוק, כל סוג של ציוד קצה המתחבר לרשת תקשורת נדרש לקבל "אישור סוג" משר התקשורת. קבלת "אישור סוג" היא תנאי מקדים לשיווק מסחרי של הציוד בארץ. החוק קובע כי שר התקשורת רשאי להסמיך גוף לעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה, וכן בדיקות של מפרטים טכניים, לצורך מתן אישור סוג. בהתאם לכך, הסמיך משרד התקשורת בשנים האחרונות כמה מעבדות חיצוניות לביצוע בדיקות של סוגי ציוד קצה מסוימים. מאחר שמשרד התקשורת עצמו הוא היחיד שמורשה על-פי חוק להנפיק את אישור הסוג עבור הציוד, המעבדות החיצוניות אינן תחליף מלא למעבדה של משרד התקשורת. 2. השינוי המוצע ◦ לתקן את ההגדרה "אישור סוג", כך שיובהר כי במסגרתה ייכלל גם "אישור התאמה", קרי, אישור הניתן לציוד קצה התואם במאפייניו העיקריים לדגם שלגביו הונפק אישור סוג קודם. ◦ לאפשר לשר התקשורת להסמיך מעבדות חיצוניות, כך שתוכלנה הן לבצע את בדיקות ציוד הקצה והן להעניק את אישורי הסוג. השר יקבע את התנאים וסוגי הציוד לעניין זה. ◦ לאפשר לשר התקשורת, בהתאם לתנאים שיקבע, להמשיך ולהעניק בעצמו אישורי סוג – לסוגים מסוימים של ציוד קצה, או במקרה שמעבדה חיצונית הוסמכה לעניין בדיקות בלבד ולא לעניין הנפקת אישור הסוג. ◦ להסמיך את שר התקשורת להעניק פטור מחובת קבלת אישור סוג לסוגים מסוימים של ציוד קצה. ◦ שר התקשורת ימנה עובד ממשרדו שיפקח על פעולות המעבדות ויהיה רשאי לקבוע נהלים לגביהן. 3. משמעויות השינוי ◦ הפחתת הפיקוח מצד משרד התקשורת ואף ביטולו לגבי סוגים מסוימים של ציוד קצה. ◦ במידה ששר התקשורת לא יקבע מחירים מרביים לבדיקות ומספר המעבדות המורשות ימשיך להיות נמוך (כיום פועלות 3 מעבדות מורשות), תיתכן עליית תעריפי הבדיקות ועליית מחירים של ציוד הקצה עצמו. ◦ האפשרות של אישור התאמה פוטרת מהצורך באישור סוג עבור ציוד שכבר אושר. ◦ ייעול הליך מתן אישור הסוג לציוד קצה בענף התקשורת. 4. השפעה תקציבית לא צפויה השפעה משמעותית על תקציב המדינה. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הכלכלה. 6. הערות לא ברור אם אכן יהיה ייעול בהליך לאישור ציוד קצה, וכיצד ייעול זה יבוא לידי ביטוי. במידה שהשר יקבע מחירים מרביים, יתכן כי למעבדות המורשות לא תהיה כדאיות כלכלית להיכנס לתחום הבדיקות שהיקפו מצומצם (היקף פעילות משרד התקשורת בתחום נאמד ב-700 אלף ש"ח בשנה). סעיף 46(3): תיקון סעיף 5 בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. 1. המצב החוקי הקיים שר התקשורת רשאי לקבוע כי בעל רישיון לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק, למעט בעל רישיון מיוחד, חייב לאפשר קישור גומלין לרשת הבזק הציבורית שלו ולתת הוראות בדבר ביצוע קישור הגומלין ובדבר פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור הגומלין. 2. השינוי המוצע להרחיב את סמכותו של שר התקשורת, כך שאם נוכח השר כי הקמת תשתית לרדיו ספרתי מצריכה שימוש במיתקן בזק של בעל רישיון, בהעדר חלופה סבירה אחרת, רשאי הוא להורות לבעל רישיון כללי שייעשה שימוש במתקנים שלו תמורת תשלום שייקבע. 3. משמעויות השינוי ◦ עידוד התחרות – הרחבת יכולתו של בעל הזיכיון להקים תשתית ראויה להפעלת רדיו ספרתי על-ידי ניצול יעיל של מתקנים קיימים של בעלי רישיון אחרים. הדבר ייעשה תוך שמירה על עניין הציבור ועניין בעלי הרישיון. ◦ צמצום העלויות הכרוכות בהקמת התשתית, דבר העשוי לתרום לתחרות בתחום תקשורת הרדיו, השמעת מגוון רחב יותר של דעות והגברת התחרות בשוק נותני שירות פרסום. ◦ לפי דברי ההסבר להצעת החוק, הקמת תשתית לרדיו ספרתי (הקרוי גם דיגיטאלי) צפויה לאפשר את הרחבת היצע תחנות הרדיו הארציות בכ-40 תחנות רדיו חדשות ולהביא להעשרת המגוון הרדיופוני המוצע לצרכן, שיפור באיכות השמע ולקבלת שירותי ערך מוסף בזמן אמת (כגון: דיווחי תנועה ודיווחי מזג אוויר). 4. ההיסטוריה של הסעיף במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנת 2005 תוקן חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990, באופן שמסדיר את הקמת התשתית להפעלת שידורי רדיו ספרתי בישראל. הדבר נעשה באמצעות תיקון של סעיף 72ד לחוק, לפיו נקבעו הוראות בדבר מתן זיכיון להקמה, קיום ולהפעלה של תחנה להפצת שידורי רדיו ספרתי של בעלי רישיונות. 5. השפעה תקציבית לא צפויה השפעה ישירה על תקציב המדינה. 6. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הכלכלה. סעיף 46(4), (5) ו-(6): תיקון סעיפים 37א ו-37ב והוספת סעיף 37ב2 בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 1. המצב החוקי הקיים ההסדר הקיים כיום בפרק העוסק בעיצומים כספיים על בעלי רישיון בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, מסמיך את מנכ"ל משרד התקשורת להטיל עיצומים כספיים על מי שפועל מכח היתר כללי בגין הפרת תנאי ההיתר, וכן להטיל עיצומים כספיים על בעל רישיון בגין אלה: הפרת תנאי רישיון שאינם תנאי שירות; הפרת הוראות חוק התקשורת בעניין קישור-גומלין ושימוש במתקן בזק של אחר; הפרת הוראות של תקנות וצווים שניתנו לפי החוק. סכומי העיצומים הכספיים הללו מחושבים בהתאם לקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) (שעומד כיום של 12,900 ש"ח), כדלקמן: ◦ העיצום הכספי על בעל רישיון – 25 x 12,900 ש"ח; ◦ העיצום הכספי על של מי שפועל מכוח היתר כללי שהפר תנאי מהותי – 10 x 12,900 ש"ח; ◦ העיצום הכספי על של מי שפועל מכוח היתר כללי שהפר תנאי לא מהותי – 4 x 12,900 ש"ח. 2. השינוי המוצע ◦ להסמיך את מנכ"ל משרד התקשורת להטיל עיצומים כספיים בגובה "סכום בסיסי" הן על בעל רישיון והן על מי שפועל מכוח היתר כללי. הסכום הבסיסי מבוסס על מכפלה של מרכיב קבוע בתוספת שיעור מההכנסה השנתית של הגוף המפר, כדלקמן: א. מי שהכנסתו השנתית אינה עולה על 100 מיליון ש"ח – 202,000 ש"ח בתוספת 1.45% מההכנסה; ב. מי שהכנסתו השנתית עולה על 100 מיליון ש"ח – 1,414,000 ש"ח בתוספת 0.25% מההכנסה. ◦ להסמיך את שר התקשורת להטיל עיצומים כספיים על מי שפועל מכוח היתר כללי לא רק אם הפר את תנאי ההיתר אלא גם אם הפר צו, תקנה, קביעה, כלל או הוראה שניתנו לפי החוק. ◦ בנסיבות מסוימות יהיה מנכ"ל משרד התקשורת רשאי להפחית את העיצומים הכספיים: (1) אם המפר משתף פעולה עם המנכ"ל בגילוי מלוא המידע על ההפרה; (2) אם המפר נקט פעולות להפסקת ההפרה או לצמצום השלכותיה. בהתקיים אחת מהנסיבות, יופחת הקנס ב-15% ובהתקיים שתיהן ב-30%. 3. משמעויות השינוי ◦ הגברת האכיפה על חברות תקשורת לשם הבטחת התחרות בענף ושמירה על האינטרס של ציבור הצרכנים. ◦ יצירת כלי כלכלי יעיל יותר עבור הרגולטור לאכיפת החלטותיו: הפרת תנאי הרישיון או הוראות חוק התקשורת תהפוך לכדאית פחות וכוח ההרתעה של העיצומים הכספיים יגדל. כמו כן, המנגנון, לפיו ניתן להקטין את הקנס המוטל על-ידי מנכ"ל משרד התקשורת מעודד הפסקה מהירה יותר של הפרות תנאי רישיון. 4. השפעה תקציבית לא צפויה השפעה ישירה על תקציב המדינה. עם זאת, במקרה של הפרת תנאי רישיון, תנאי היתר, הוראות החוק או הוראות שניתנו לפי החוק מצד מפעיל תקשורת, צפויה הגדלה לא משמעותית של הכנסות המדינה. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הכלכלה. 6. הערות אפשר להסביר את הצורך בהגדלת העיצומים הכלכליים בעקבות התמורות שהתחוללו בענף התקשורת הישראלי בשנים האחרונות. למשל, מגמות התלכדות השירותים בענף הגבירו את עוצמתם של גופי התקשורת. במקרים מסוימים, הפרת תנאי הרישיון או הוראות חוק התקשורת ותשלום העיצומים בגינה עשויים להימצא יעילים כלכלית עבור גופים אלה. הדבר עלול לפגוע בתחרות בענף ובאינטרס של ציבור הצרכנים. סעיפים 46(7) ו-47: ביטול סעיף 37ח בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982; הוספת פרט 31 בתוספת הראשונה לחוק בתי-משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 1. המצב החוקי הקיים כיום, על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער לבית משפט השלום. על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות לבית המשפט המחוזי . 2. השינוי המוצע מאחר שדרישה לתשלום עיצום כספי היא החלטה שניתנה על-יד רשות מינהלית, מוצע לקבוע כי השגה על דרישה זו תהא בעתירה מינהלית לבית משפט לענינים מינהליים. יוזכר, כי פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים, בעתירה מינהלית ובתובענה מינהלית, ניתן לערעור בפני בית המשפט העליון. 3. משמעויות השינוי ◦ הורדת הנטל מבית-משפט השלום; הגדלת הנטל על בית-משפט לעניינים מינהליים. ◦ ייעול תהליך ההשגה על החלטה כאמור. 4. השפעה תקציבית לא צפויה השפעה ישירה על תקציב המדינה. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הכלכלה. פרק ח': מים (סעיפים 52-48, עמודים 89-59) מבנה שוק המים במשק מים המבוסס על מאגרי מים טבעיים קיים לעיתים כשל שוק8, שכן צריכת מים גבוהה מדי של כל מפיק בנפרד עלולה לגרום להמלחת מאגרי המים המשותפים לכולם. בישראל מצב זה הוא אף חמור יותר, שכן כמות המשקעים הממוצעת נמוכה לנוכח צרכיהם הגדלים של האוכלוסייה והמשק. כשל השוק מחייב רגולציה שלטונית הדוקה, בעיקר שליטה על כמויות הצריכה באמצעות תמחור מושכל, המבטיח שימוש יעיל במקורות העומדים לרשות המשק. מחיר המים כיום אינו אחיד, ונקבע על-פי פרמטרים שונים, לרבות: שימוש (המחיר הממוצע לחקלאות הוא 1.45 ש"ח למטר מעוקב (מ"ק)9 מים שפירים, המחיר לצריכה ביתית הוא 2.35 ש"ח למ"ר בפתח הרשות המקומית); סוג המים (שפירים, מליחים, נחותים); אזור (קירבה לאזור ההפקה); כמות (המחיר עולה מעל צריכה בסיסית). צריכת המים השנתית עומדת בממוצע על קרוב ל-2,000 מיליון מ"ר (מלמ"ק) ומתחלקת כלהלן:10 טבלה 1 – צריכת המים בישראל בשנת 2005 לפי שימושים (במלמ"ק)11 שימוש מים צריכת מים באחוזים שימושים חקלאיים 1,125 58% צריכה ביתית ועירונית 715 36% צריכה תעשייתית 120 6% צריכת מים כוללת 1,960 100% מאגרי מים טבעיים מספקים את רוב צריכת המים, בעיקר שלושה אגני-מים: הכנרת, אקוויפר ירקון-תנינים ואקוויפר החוף.12 מוביל המים הארצי מגשר בין מאגרי המים לבין הצרכנים ומאפשר את ניהול משק המים כיחידה תלת-אגנית אחת. מקורות המים בשנת 2005 היו כדלהלן: טבלה 2 – מקורות המים בישראל בשנת 2005 (במלמ"ק)13 מקור מים כמות מים באחוזים מים שפירים (כנרת, אקוויפרים, מעיינות, מאגרי מים)14 1,344 69% מי קולחין (191 מלמ"ק) ושפד"ן (150 מלמ"ק)15 340 17% מים מליחים 225 11% מי שטפונות 51 3% סך-הכול מקורות מים 1,960 100% שוק המים מורכב מתחום הייצור וההובלה ותחום החלוקה למשתמשים: ייצור והובלה: יצרנית המים העיקרית היא חברת "מקורות" המייצרת כשני שליש מסך הצריכה. בנוסף, "מקורות" היא המובילה העיקרית של מים בארץ מאזורי הייצור לאזורי הצריכה באמצעות "המוביל הארצי" וקו "ירקון-נגב". יצרנים נוספים הינם אגודות מים, רשויות מקומיות, מושבים, קיבוצים וחקלאים פרטיים. בשנים האחרונות נוספו יצרני מי ים מותפלים שזכו במכרזים ממשלתיים, וכיום כושר ההתפלה נאמד בכ-100 מלמ"ק, וצפוי לעלות לכ-230 מלמ"ק עד לסוף העשור. "עלות הייצור הממוצעת" של מקורות הינה כ-1.4 ש"ח למ"ק,16 לעומת עלות ייצור מים מותפלים של 3 ש"ח למ"ק. על-כן, ככל שנתח כמות המים המותפלים יגדל בעתיד מסך הצריכה, כך עלות הייצור הממוצעת של מים תגדל. בניגוד לחברת "מקורות", מפיקי מים פרטיים חייבים בהיטל הפקה לאוצר המדינה, מתוך מחשבה שיש לתת ביטוי כלכלי למחסור במים. ההיטל הוטל על בסיס חוק ההסדרים לשנת 1999 ומעוגן בסעיף 116 בחוק המים. גובה ההיטל כיום נקבע על-פי מקור ההפקה ומפורט בטבלה 3. טבלה 3 – גובה היטלי הפקה למ"ק מקור מים היטל הפקה מים עיליים לחקלאות (כנרת, נחלים, מעיינות ומאגרי מים) 25.9 אגורות מים מאקוויפר החוף לצריכה חקלאית 86.5 אגורות מים מאקוויפר ההר לצריכה חקלאית 83.5 אגורות מים לצריכה ביתית ותעשייתית 98.0 אגורות היטלי ההפקה מתעדכנים על-פי שיטת עדכון תעריפי המים (סעיף 112 לחוק המים) – מדד משולב המורכב מ-50% מדד המחירים לצרכן, 35% מדד האנרגיה ו-15% מדד שכר עבודה. היטל ההפקה מתעדכן כאשר המדד המשולב משתנה ב-3.5% ומעלה או פעם בחצי שנה.17 בהפקת מים לשימוש חקלאי מקבל המפיק מענק מהממשלה כאשר עלות הפקת המים בתוספת היטל ההפקה גבוהים יותר ממחיר המים של מקורות. המדיניות בשנים האחרונות היא המרת שימוש במים שפירים לחקלאות במי קולחין ומים מליחים. העידוד נעשה על-ידי הגדלת מכסת המים ב-20% במעבר משימוש במים שפירים למי קולחין. בעשור האחרון נתח השימוש במים שפירים לחקלאות ירד מ-70% ל-48%: טבלה 4 – מקורות המים לחקלאות (במלמ"ק)18 שנה שפירים שפד"ן קולחין מליחים שטפונות סה"כ 1995 897 130 120 60 67 1,274 2005 544 150 190 190 51 1,125 חלוקה: חלוקת המים למשתמשים הביתים והתעשייתיים נעשית על-ידי מחלקות המים ברשויות המקומיות, הגוף המפקח על מחלקות המים המוניציפאליות הוא מינהל המים במשרד הפנים. במסגרת חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, תואגדו עד כה 9 מחלקות מים ברשויות המקומיות. הרשות המפקחת על תאגידים אלו, לרבות מחיר המים, היא הרשות הציבורית למים וביוב, הכפופה למשרד הפנים. היסטוריה חקיקתית סמכויות הפיקוח על משק המים והביוב בישראל והסדרתו היו מחולקות, מאז הקמת המדינה, בין רשויות שלטוניות רבות, והדבר הביא לחוסר ראייה כוללת של צרכי הציבור ולגרעון במלאי המים. בשנת 2002 המליצה ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא משק מים על רפורמה ארגונית, לרבות הקמת רשות מים עצמאית, שתסדיר את שוק המים בישראל בכל הקשור להפקה ולקביעת מחירים. ועדת החקירה הפרלמנטרית חשפה כי רוב רובן של החלטות הממשלה מאז שנת 1980 בנושא הרחבת מקורות המים וגיוונם לא בוצע, וכי לעובדה זו היתה השפעה מכרעת על הגרעון במשק המים. במסגרת חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, הוחלט על רפורמה בתחום חלוקת המים ברשויות בתוך 6 שנים. עד כה הוקמו, כאמור, 9 תאגידי מים ברשויות. ברוב הרשויות המקומיות מערכת המים משולבת עם הרשות מבחינה כספית ומנהלית. במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006, החליטה הכנסת על רפורמה, שמטרתה להביא לריכוז הפיקוח וההסדרה של משק המים בידי גוף שלטוני אחד. על-פי הרפורמה, תוקם ב-1 בינואר 2007 הרשות הממשלתית למים וביוב (להלן - רשות המים), אשר תמזג לתוכה גופים ממשלתיים שונים שפועלים כיום, לרבות נציבות המים והרשות לשירותים ציבוריים מים וביוב. במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2007 מוצע לבצע שתי רפורמות נוספות בשוק המים: • רפורמה בתחום ההסדרה הכלכלית של ייצור המים באמצעות שינוי שיטת היטלי הפקה, כך שייצור המים ייתן ביטוי כלכלי למאפיינים שונים, לרבות כמות המשקעים (שנת בצורת או שנה ברוכת גשמים), האזור, שימושים, מקורות המים ושיקולים אקולוגיים. • רפורמה בתחום אספקת המים למשתמשים ביתיים ותעשייתיים באמצעות תאגוד מחלקות המים ברשויות המקומיות, תוך הטלת סנקציות על רשויות מקומיות שלא יישמו את תאגוד משק המים שלהן. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיפי הרפורמה המוצעת במשק המים מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינם בוועדת הכלכלה כהצעת חוק ממשלתית נפרדת, תוך אפשרות להגבלת משך החקיקה. להלן תיאור מרכיבי שתי הרפורמות המוצעות בחוק ההסדרים: סעיף 48(1) עד (3): תיקון סעיפים 20כה ו-116 בחוק המים, התשי"ט-1959 1. המצב החוקי הקיים היטלי הפקת מים נקבעים על-פי חוק המים על-ידי שר התשתיות הלאומיות, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם מועצת המים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. ההיטלים נקבעים במסגרת תקנות המים (היטלי הפקה), התש"ס-2000. 2. השינוי המוצע מוצע לקבוע כי מפיקי מים ישלמו היטל לאוצר המדינה בהתאם להוראות שהוספו בתוספת לחוק. כמו-כן, מוצע להסמיך את מועצת רשות המים, אשר תוקם ב-1 בינואר 2007, לשנות את היטלי ההפקה, באישור ועדת הכספים של הכנסת. 3. משמעויות השינוי חיזוק כוחה של מועצת רשות המים בפיקוח ושליטה על חלוקת מקורות המים ברחבי הארץ. 4. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה להצעת חוק נפרדת שתידון בוועדת הכלכלה. סעיף 48(4): הוספת תוספת שנייה לחוק המים, התשי"ט-1959 1. המצב החוקי הקיים היטלי הפקת מים נקבעים בתקנות המים (היטלי הפקה), התש"ס-2000. ההיטלים נקבעים על-פי כמות המים המופקת ואמורים לתת ביטוי למחסור האזורי והארצי במים. בפועל, אין מענה מלא למחסור במים ושיקולים של ערכי נוף וטבע. 2. השינוי המוצע מוצע ליישם רפורמה בקביעת היטלי הפקה, לפיה היטלי ההפקה יתבססו על אמות מידה שונות ויתנו ביטוי כלכלי מלא יותר למחסור במים, לרבות: מצב משק המים (שנים גשומות או שנות בצורת); אזור; עונות בשנה; שימושים; ערכי טבע ונוף. 3. משמעויות השינוי • קביעת היטלי הפקה רבים על-פי המאפיינים השונים תביא לרשתיות גבוהה יותר של משק המים בישראל, ובעיקר לחיבור מערכות מים מקומיות למערכת הארצית. המערכות עדיין לא ערוכות לשינוי, וחברת "מקורות" אינה ערוכה לספק מים לערים המפיקות כיום באופן עצמאי, ולכן מוצע לבצע את השינוי בהדרגה בשנים 2007 ו-2008. • העלאת היטל ההפקה לצריכה ביתית ולתעשייה צפויה להביא להעלאת מחיר המים למשתמשים עירוניים ב"אזור מערכת מים ארצית", קרי תושבי רוב ערי ישראל, וכן, למחיר מים שונה שמשלמים משקי הבית בערים השונות, בניגוד למצב כיום בו קיים מחיר אחיד למגזר העירוני. • קיים חשש שהגדלה ניכרת של היטל ההפקה תביא לסגירת בארות ברשויות מקומיות, דבר שעלול להקטין את פוטנציאל מקורות המים בישראל. • היטל הפקה הוא, למעשה, מס המוטל על השימוש במים, אך הוא אינו חוזר במלואו למשק המים לשם המשך פיתוחו והשבחתו (לרבות טיוב בארות ושיפוץ צנרת). • הקטנת ההפקה העצמית על-ידי הרשויות המקומיות בשל היטלי ההפקה הגבוהים צפויה להביא להפחתת ערך משק המים העירוני לקראת תאגודו. • מרכז השלטון המקומי מתנגד באופן נחרץ לרפורמה המוצעת במבנה היטלי ההפקה. • נציגי התאחדות החקלאים אינם מתנגדים באופן מהותי לרפורמה במבנה היטלי ההפקה, בעיקר מכיוון שמתן מענקים למפיקים למטרות חקלאיות (כאשר עלות והיטל ההפקה גבוהים ממחיר מקורות) נותר בעינו (הכוונה המקורית היתה לבטלם). 4. השפעה תקציבית לרפורמה המוצעת בהיטלי הפקה צפויות השפעות תקציביות מורכבות. מצד אחד ייקור היטלי ההפקה בממוצע יביא להגדלת הכנסות המדינה; מצד שני, הכנסות המדינה יקטנו בגין שינוי מבנה היטלי ההפקה, שכן תחול הסטת הפקה מאקוויפר החוף, בה היטל ההפקה גבוה כיום, למערכת הארצית, בה היטלי ההפקה יהיה נמוכים יותר. להלן תיאור מרכיבי הרפורמה המוצעת בתוספת השנייה: סעיף 1 בתוספת השנייה לחוק המים, התשי"ט-1959 מוצע להגדיל את מספר התבחינים19 לפיהם נקבעים היטלי המים, בכדי לווסת ולכוון בצורה מיטבית את הפקת המים בארץ, תוך התבססות על המרכיבים הבאים: • חלוקת הארץ לשלושה אזורים על-פי עלות הספקת המים בהם. בכל אזור ייקבעו היטלי הפקת מים שונים. האזורים הינם: ◦ "אזור סובב כנרת", לרבות אגן ההיקוות של הכנרת, הגליל העליון, רמת הגולן, בקעת יבנאל ועמק הירדן. ◦ "אזור מנותק", לרבות עמק בית שאן, בקעת הירדן, ים המלח והערבה וכל אזור שאינו מרושת במערכת המים הארצית והספקת המים בו מבוססת על הפקה באזור עצמו ואינה משפיעה על הפקה באזורים אחרים. ◦ "אזור מערכת המים הארצית" – כל יתר אזורי הארץ לרבות מרכז הארץ. • "מפיק עירוני" מוגדר כמפיק מים לצרכים ביתיים ותעשייתיים מעל כמות מים מסוימת. המטרה הינה להסדיר את שמירת מתקני ההפקה של המפיקים הללו ואת האספקה השוטפת. • "עונת צריכת החורף" תקופה שתחילתה ב-1 בדצמבר של כל שנה וסיומה ב-31 במרס של השנה העוקבת. מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב, רשאי לקבוע תקופה קצרה יותר, במטרה להגדיל היטלי הפקה בעונה זו ובכדי לצמצם צריכת מים בחורף, וכך להגדיל את מלאי המים הקיים. • "מצב הידרולוגי" מצב מקורות המים באזור מנותק או באזור סובב כנרת בשנה מסוימת כפי שקובע מנהל רשות המים, על בסיס כמות המשקעים ומלאי מאגרי המים. סעיף 2 בתוספת השנייה לחוק המים, התשי"ט-1959 מוצע לקבוע כי מנהל רשות המים יפרסם עד 15 באפריל בכל שנה הודעה על ה"מצב ההידרולוגי" באזור סובב כנרת ובאזור מנותק. סיווג ההודעה יתבסס על הנתונים לגבי מפלס הכנרת ושפיעת מעיינות הדן בשבוע האחרון של חודש מרץ, כלהלן: "טוב" – מפלס הכנרת מעל 210.2 מתחת לפני הים ושפיעת מעיינות הדן גבוהה מ-9 מ"ק לשנייה; "גרוע" – מפלס הכנרת נמוך מ-211.6 מטר מתחת לפני הים או שפיעת מעיינות דן נמוכה מ-8 מ"ק לשנייה; "ממוצע" – כל מצב אחר. סיווג ה"מצב ההידרולוגי" ישפיע במישרין על גובה היטלי ההפקה של המים ברחבי הארץ. סעיף 3 בתוספת השנייה לחוק המים, התשי"ט-1959 אקוויפר החוף הוא מאגר המים הנוח ביותר להפקת מים על-ידי מפיקים עירוניים, שכן מקום ההפקה קרוב למשתמשים הביתיים. אולם, מנקודת ראות כוללת הפקת יתר של אקוויפר החוף (בעיקר בעונת החורף) עשויה לדלדל את מלאי המים במאגר ולהביא להמלחתו. כדי למנוע זאת, מוצע לקבוע היטל על הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה באזור מערכת המים הארצית החל מיום 1 בינואר 2009. השינוי המוצע נועד להקטין את הפקת המים בעונת החורף, ולצמצם הפקה חורגת (מעל כמות שנקבעה ברישיון ההפקה) באמצעות היטל הפקה גבוה של 2.85 ש"ח למ"ק. השינוי נועד גם לעודד שימור של יכולת ההפקה באותן בארות באמצעות היטל הפקה נמוך של 0.3 ש"ח למ"ק ביתר עונות השנה מלבד החורף ולכמות מוגבלת. מוצע כי היטלי ההפקה הללו יעודכנו על-פי הסכום בו מעודכן מחיר המים שחברת "מקורות" מספקת לרשויות המקומיות. יש לציין כי היטל ההפקה הנוכחי למטרות צריכה ביתית ותעשייתית עומד על 0.98 ש"ח למ"ק. סעיף 4 בתוספת השנייה לחוק המים, התשי"ט-1959 מוצע לקבוע היטל על הפקה למטרות חקלאות באזור מערכת המים הארצית והיטל על הפקה לכל המטרות באזור מנותק או באזור סובב כנרת. השינוי המוצע מתייחס למספר נושאים עליהם הממשלה מנסה להשפיע באמצעות היטלי ההפקה: • עידוד שימוש במי קולחין לחקלאות, בעיקר במרכז הארץ, באמצעות קביעת היטל הפקה גבוה יותר לחקלאות באזור מערכת המים הארצית; • מתן ביטוי כלכלי למצב ההידרולוגי באזור מנותק ואזור סובב כנרת. בעיקר עידוד השימוש במי הכנרת (מים עיליים) באזור סובב כנרת בשנים גשומות, בהן מפלס הכנרת גבוה ויש חשש להצפות, ועידוד השימוש במי תהום (אקוויפר) באזור סובב כנרת בשנות בצורת, בהן מפלס הכנרת נמוך; • עידוד שמירת מקורות המים בטבע באמצעות היטל גבוה על הפקה במעלה הנחלים, והיטל נמוך על הפקה במורד הנחלים, בעיקר באזור מנותק. תוצאת השינוי במבנה היטלי ההפקה הינה הרחבת המנעד מרמה מזערית של 0 ש"ח לרמה מירבית של 1.68 ש"ח למ"ק לצרכי חקלאות (ראה טבלה להלן), כך שקיים ביטוי כלכלי רב ומגוון יותר למאפיינים השונים של המחסור במים ברחבי הארץ והפקת המים. הטבלה להלן מפרטת את היטלי ההפקה למים שפירים בכל אזור על-פי הפרמטרים השונים: כמות ההפקה: ראשונה, נוספת, משלימה. מצב הידרולוגי: טוב, ממוצע, גרוע. מקור המים: עיליים, אקוויפר. מקום ההפקה: מעלה, ביניים, מורד. היטלי הפקה לחקלאות באזור מערכת מים ארצית ולכל המטרות באזור סובב כנרת ואזור מנותק אזור אזור מנותק אזור סובב כנרת אזור מערכת מים ארצית היטל בסיס (בשקלים חדשים למטר מעוקב) 0.05 0.25 0.5 כמות ההפקה מצב הידרולוגי מקור המים מקום ההפקה הפקה ראשונה טוב עיליים מעלה 0.0320 0.0360 0.2400 ביניים 0.0016 0.0160 0.2000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 אקוויפר מעלה 0.0320 0.3600 0.2400 ביניים 0.0016 0.1600 0.2000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 ממוצע עיליים מעלה 0.0800 0.0900 0.2400 ביניים 0.0040 0.0400 0.2000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 אקוויפר מעלה 0.0800 0.0900 0.2400 ביניים 0.0040 0.0400 0.2000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 גרוע עיליים מעלה 0.3200 0.3600 0.2400 ביניים 0.0160 0.1600 0.2000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 אקוויפר מעלה 0.3200 0.0360 0.2400 ביניים 0.0160 0.0160 0.2000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 הפקה נוספת טוב עיליים מעלה 0.0800 0.0900 1.3200 ביניים 0.0040 0.0400 1.1000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 אקוויפר מעלה 0.0800 0.9000 1.3200 ביניים 0.0040 0.4000 1.1000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 ממוצע עיליים מעלה 0.2000 0.2250 1.3200 ביניים 0.0100 0.1000 1.1000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 אקוויפר מעלה 0.2000 0.2250 1.3200 ביניים 0.0100 0.1000 1.1000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 גרוע עיליים מעלה 0.8000 0.9000 1.3200 ביניים 0.0400 0.4000 1.1000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 אקוויפר מעלה 0.8000 0.0900 1.3200 ביניים 0.0400 0.0400 1.1000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 הפקה משלימה טוב עיליים מעלה 0.1280 0.1440 1.6800 ביניים 0.0064 0.0640 1.4000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 אקוויפר מעלה 0.1280 1.4400 1.6800 ביניים 0.0064 0.6400 1.4000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 ממוצע עיליים מעלה 0.3200 0.3600 1.6800 ביניים 0.0160 0.1600 1.4000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 אקוויפר מעלה 0.3200 0.3600 1.6800 ביניים 0.0160 0.1600 1.4000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 גרוע עיליים מעלה 1.2800 1.4400 1.6800 ביניים 0.0640 0.6400 1.4000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 אקוויפר מעלה 1.2800 0.1440 1.6800 ביניים 0.0640 0.0640 1.4000 מורד 0.0000 0.0000 0.0000 סעיף 5 בתוספת השנייה לחוק המים, התשי"ט-1959 במטרה לעודד את אספקת המים ברמת הגולן ממאגרי מים מקומיים, ולא משאיבה מהכנרת, מוצע לקבוע החל מ-1 בינואר 2007 היטל הפקה נמוך בגובה 10 אגורות למ"ק מים שפירים שהופקו ממאגרים ברמת הגולן. יש לציין כי היטל ההפקה כיום עומד על 25.89 אגורות למ"ק. כמו כן, במטרה לעודד את מילוי מאגרי המים בתקופת החורף, מוצע לפטור את מפיקי המים מהיטל הפקה בתקופה שבין 15 בנובמבר בכל שנה ועד 30 באפריל בשנה העוקבת. במקרה שתהיה שנה גשומה, המים הנוספים יגלשו לכנרת וישפרו את מאזן המים הארצי. סעיף 6 בתוספת השנייה לחוק המים, התשי"ט-1959 בסעיף 4 בתוספת השניה מוצע לקבוע היטל גבוה להפקת מים במעלה הנחלים לאזור הגליל העליון (סובב כנרת), אולם עדיין אין באזור זה מקורות מים חלופיים. מוצע, על-כן, להותיר לעת עתה את היטלי ההפקה הקיימים, קרי 25.89 אגורות למ"ק לצריכה חקלאית ו-86.14 אגורות ש"ח למ"ק לצריכה ביתית. סעיף 7 בתוספת השנייה לחוק המים, התשי"ט-1959 מוצע לקבוע היטל על הפקה במקרים מיוחדים: 1. השקיית אדמות הכבול בעמק החולה. סחף של אדמות הכבול בעמק החולה לכנרת מביא לזיהום מי הכנרת. הדרך למנוע זאת היא השקיה מרובה של אדמות הכבול, גם בתקופות שאין בהן גידולים חקלאיים. בעבר הושגה הבנה בין חקלאי הגליל העליון לבין הממשלה בדבר הטלת היטל הפקה נמוך לעידוד השקיה מרובה של אדמות הכבול ("אמנת הכבול").20 מוצע לגבות היטל הפקה נמוך בסך 1.26 אגורות למ"ק בעבור מים שפירים שנועדו להשקיית אדמות הכבול בעמק החולה, והיטל הפקה בסך 25.89 למ"ק אגורות למטרות אחרות. 2. טיוב מקורות מים. היטל הפקה נמוך להפקה שהוגדרה על-ידי מנהל רשות המים כ"הפקת טיוב". ההיטל לא יעלה על 50% מההיטל שהיה מוטל על ההפקה אלמלא הוגדרה כהפקת טיוב, ובלבד שהפקת הטיוב אינה בעונת החורף. 3. הפקה ממקור שיש חשש להמלחתו. בסעיף 4 בתוספת השניה מוצע לקבוע היטל גבוה להפקת מים במעלה הנחלים מתוך הכרה בחשיבות ערכי טבע ונוף. מוצע לקבוע היטל הפקה בסך של 0 ש"ח באותם מקומות שהפסקת ההפקה עלולה להביא לפגיעה באיכות המים, אך בלבד שהמפיק יזרים מים חלופיים כפי שהורה מנהל רשות המים. 4. סילוק מים מאקוויפר בעת חפירה. במקרים של חפירות לצורך בניית רב-קומות או למטרה אחרת, קיים צורך בסילוק מי התהום שמתגלים. מטרת ההצעה היא לצמצם את כמות הפגיעה במלאי המים. מוצע לקבוע היטל הפקה בסך 2.85 ש"ח למ"ק (הפקה חורגת) בגין סילוק מים אלו. אם המפיק עושה שימוש במים למטרה ביתית או תעשייתית, אזי היטל ההפקה יעמוד על 1.7 ש"ח למ"ק (הפקה אחידה), ואם נעשה שימוש למטרות חקלאות, אזי היטל ההפקה יעמוד על 1 ש"ח למ"ק ("הפקה נוספת"). 5. עידוד החדרת מי שטפונות לאקוויפרים. חלק ממי שטפונות זורמים כיום לים ואינם מנוצלים כלכלית. המטרה היא עידוד החדרת מי שטפונות לאקוויפרים. מוצע לקבוע היטל הפקה נמוך למפיק אשר מחדיר מי שטפונות לאקוויפרים, על אותה כמות שהוחדרה למי התהום. סעיף 49: תיקון חוק המים – הוראות שעה לשנים 2007 ו-2008 מוצע לקבוע הוראות מעבר לשנים 2007 ו-2008, בכדי לאפשר לרשתות המים באזור מערכת המים הארצית להתאים עצמן בהדרגה לשינויים במבנה היטלי ההפקה. ההתאמה העיקרית הינה חיבור מערכות מים מקומיות למערכת המים הארצית. לצורך כך, בשנת 2007, היטלי ההפקה על מים שפירים בידי מפיק עירוני למטרות צריכה ביתית או תעשיה יהיו: 0.21 ש"ח למ"ק על כמות מים של 70% מההפקה בשנת 2005; 2.85 ש"ח למ"ק על כמות מים של מעל 70% מההפקה בשנת 2005. היטל הפקה למפיקים שאינם עירוניים למטרות צריכה ביתית או תעשיה יעמוד על 1 ש"ח למ"ק, על הכמות שאינה חורגת. בשנת 2008, היטלי ההפקה על מים שפירים בידי מפיק עירוני למטרות צריכה ביתית או תעשיה יהיו: 0.31 ש"ח למ"ק על כמות מים של 70% מההפקה בשנת 2005; 2.85 ש"ח למ"ק על כמות מים של מעל 70% מההפקה בשנת 2005. היטל הפקה למפיקים שאינם עירוניים למטרות צריכה ביתית או תעשיה יעמוד על 1.07 ש"ח למ"ק, על הכמות שאינה חורגת. סעיף 50: תיקון חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 1. המצב החוקי הקיים חוק תאגידי מים וביוב משנת 2001 קובע כי רשות מקומית לא תפעיל בעצמה את שירותי המים והביוב שבתחומה, אלא באמצעות חברה למתן שירותי מים וביוב שמוסמכת להקים לפי הוראות החוק (להלן: החברה). מטרות החוק הן: הבטחת רמת שירות נאותה, במחירים סבירים, בתחום שירותי המים וביוב; הבטחת ייעוד של הכנסות במתן שירותי אספקת מים וביוב לצורך השקעות במערכת המים וביוב והפעלתן; אפשרות גיוס הון להשקעות במשק המים והביוב, ושיתוף משקיעים פרטיים בבעלות ובחלוקת רווחים; הבאה לניהול עסקי, מקצועי ויעיל של מערכות המים והביוב ברשויות המקומיות; עידוד חיסכון במים ובמשאבים אחרים; עידוד תחרות במתן שירותים הקשורים במשק המים והביוב. החוק מעגן בהוראותיו את השינויים המבניים הנדרשים במשק המים והביוב ברשויות מקומיות למען השגת המטרות המפורטות לעיל. בפרט, החוק מכתיב את הקמתם של תאגידי מים וביוב עירוניים ורב עירוניים, שיפעלו באופן עצמאי בלא תלות ישירה ברשות המקומית. החוק קובע שהעברת התפעול לידי החברה יתרחש בתוך שש שנים מיום תחילתו של החוק, קרי – עד אוגוסט 2007. למרות זאת, עד כה רק תשע רשויות מקומיות הקימו חברות על-פי חוק זה. 2. השינוי המוצע • בחוק הקיים כיום הרשויות מוסמכות להקים תאגידים כפי שפורט לעיל, אולם אין חיוב מפורש. התיקון המוצע קובע הוראות ברורות המחייבות את הרשויות המקומיות להקים תאגידי מים וביוב עד ה-1 בינואר 200821 ואף קובע לוח זמנים מחייב להליכי ההקמה של התאגיד. • במידה שהרשויות לא יקיימו את ההוראות הנ"ל, החוק מסמיך את מנכ"ל משרד הפנים למנות אדם מטעמו שיפעל במקום הרשות המקומית לביצוע ההליכים הנדרשים לשם הקמת התאגיד. נציג זה ירכז בידיו את כל הסמכויות המוקנות לרשות מקומית לעניין הליכי ההקמה של התאגיד, כולל סמכויות שנמצאות כיום בידיו של ראש הרשות. • על רשות מקומית שלא תקים חברה על-פי הוראות החוק תוטל סנקציה כספית. סכום הסנקציה יחושב ביחס לכמות המים שהפיקה או רכשה הרשות ויועבר לחברה, לכשתוקם. • קביעת הוראות בדבר אופן חלוקת הרשויות לקבוצות שיקימו יחדיו הרשויות. בין היתר, קובע החוק כי יוקמו 30 חברות לכל היותר, וכי כל חברה תוקם בידי שתי רשויות מקומיות לפחות ותבצע פעילות חיונית22 בעבור מאתיים אלף תושבים לפחות. שר הפנים ושר האוצר הם שיקבעו את אופן חלוקת הרשויות לקבוצות, בהתאם להמלצת נציג משרד הפנים. • שר האוצר ושר הפנים מוסמכים על-פי החוק לחוקק תקנות בדבר אופי החברות שיוקמו, אופן חלוקת ההחזקות בחברה בין הרשויות המקומיות וכיוצא באלה. 3. משמעויות השינוי • זירוז של יישום רפורמת התאגוד במשק המים והביוב. יישום הרפורמה ייעל את הטיפול במשק המים והביוב ויבטיח, לכל הפחות, כי ההכנסות ממתן שירותי אספקת מים וביוב יושקעו בשיפור מערכות המים והביוב, ולא יועברו למטרות אחרות של הרשויות המקומיות. • ניסוח החוק כופה על הרשויות המקומיות לוח זמנים קשיח למדי ופוגם בצורה משמעותית בדרגות החופש שלהן באופן יישום הרפורמה. כפייה זו עשויה לפגום בשלב המעבר עד הקמת התאגיד. בנוסף, החוק מקנה לרשות המבצעת כלים בעלי עוצמה לכפות את הקמת החברות על הרשויות המקומיות במקרה ואלה לא יעמדו בלוח הזמנים הנקוב בחוק. • החוק מקנה עוצמה רבה למשרד הפנים ולמשרד האוצר, ללא כל פיקוח פרלמנטארי. השרים יקבעו, בין היתר, את אופן חלוקת הרשויות המקומיות לקבוצות אשר יקימו יחדיו את החברות, את התקנות לפיהן יוקמו החברות, אילו רשויות מקומיות לא יחויבו להקים חברות וירכזו בידיהן סמכויות רבות בכל הקשור להליך הקמת החברות. סעיפי החוק המוצע אינם מחייבים את השרים בקבלת אישור של אחת מוועדות הכנסת, על-אף שמדובר במהלכים אשר בחלקם הם בעלי משמעות רבה. 4. השפעה תקציבית מובן כי ליישום הרפורמה עשויות להיות השלכות כלכליות משמעותיות, אולם ההשלכות על תקציב המדינה הינן עקיפות ברובן. יתרה מכך, השלכות אלה לא תהיינה מיידיות, אלא תמצאנה ביטוי בעיקר בתקציבים של השנים הבאות. 5. הערות מרכז השלטון המקומי מתנגד לתיקונים המוצעים מהטעמים הבאים: • מדובר במהפכה יסודית במשק המים והביוב. רפורמה שכזו צריכה לעבור בתהליך חקיקה יסודי ולא באמצעות חוק ההסדרים. • העברה עתידית של התאגידים לידיים פרטיות (כפי שמתוכנן על-פי החוק) תנתק את נושא המים מאחריות ציבורית. עקב החשיבות והרגישות של נושא המים לבריאות הציבור, אסור שינוהל בידיים פרטיות, שלא חייבות במתן דין וחשבון לציבור התושבים. השמירה על איכות המים צריכה להיות נתונה בידי גופים בעלי אחריות ציבורית, שלא יפגעו באיכות המים בכדי לחסוך עלויות.23 • החוק אינו מתייחס לשאלת חלוקת הבעלות על התאגידים בין הרשויות המקומיות השונות שיקימו תאגיד. נושא זה הוא מורכב למדי, שכן מובן, כי ההשקעה ההיסטורית של רשות מקומית במשק המים והביוב צריכה לקבל ביטוי באופן חלוקת הבעלות על התאגיד שיוקם, כמו גם איכות התשתיות שכל רשות מעבירה לתאגיד. לפי החוק המוצע, נושא זה ייקבע על-ידי תקנות של שר הפנים ושר האוצר, ולא בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות או עם הכנסת. • יכולת הפיקוח של הממשלה על הפעילות של התאגידים תהיה מוגבלת מאוד, בשל הפריסה הרחבה שלהם. • המחירים של המים יעלו, הן בגלל חוסר התחרותיות בשוק, הן בגלל חוסר יכולת הרגולציה של המדינה והן בגלל השינויים בהיטל הפיתוח שפורטו בסעיף 48 להצעת החוק. • הרפורמה תיצור הבדלים במחירי המים בין תאגידים שונים, כלומר תושבים של ערים שונות ישלמו מחירים שונים עבור המים שיצרכו. • המרכז לשלטון המקומי ממליץ לקבוע סל של מדדים, לפיהם יקבעו את איכות השירות במשק המים והביוב ברשויות המקומיות. אותן רשויות שיעמדו במדדים הנ"ל לא יחויבו לתאגד את שירותי המים והביוב, ואילו הרשויות שלא יעמדו במדדים יחויבו להקים תאגידים, אך בכל מקרה התאגידים יישארו בידי הרשויות ולא יועברו לידיים פרטיות. בנוסף, מומלץ להקים בכל רשות מקומית מועצת צרכנים, שתשמש כמפקח מקומי על הרשות המקומית ועל התאגידים. סעיף 50(1) ו-(2): תיקון סעיפים 1(ב) ו-2 בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 1. המצב חוקי הקיים רשויות מקומיות מוסמכות להקים תאגידי מים וביוב. 2. השינוי המוצע רשויות מקומיות יחויבו להקים תאגידי מים וביוב עד ה-1 לינואר 2008 (המועד הקובע), ובמקרים מסוימים, עד ה-1 ביוני 2007 (המועד המוקדם). בנוסף, מוצע כי החברה תוקם בידי רשות מקומית בלבד, ולא בידי איגוד ערים. סעיף 50(3): החלפת סעיפים 3 עד 6א בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 1. המצב החוקי הקיים סעיפים 3 עד 5 בחוק מגדירים את הליכי הקמת החברה בידי רשות מקומית או בידי איגוד ערים. ניסוח הסעיפים הוא כזה שהקמת החברה היא וולונטרית ותאושר על-ידי מועצת העיר. סעיף 6 בחוק קובע כי אם רשות מקומית לא הקימה חברה באופן יזום, רשאית מועצת רשות המים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להורות לה להקים חברה לפי הוראות החוק. 2. השינוי המוצע לבטל את סעיפים 6-3א ובמקומם לקבוע את ההוראות הבאות: סעיפים 3 ו-6א המוצעים החל מה-1 בינואר 2008 לא תבוצע פעילות חיונית של רשות מקומית אלא על-ידי תאגיד מים וביוב שיוקם לשם כך.24 יצוין, כי חלק מהרשויות המקומיות יחויבו להעביר את הפעילות החיונית לחברה כבר ב-1 ביוני 2007. מדובר ברשויות מקומיות אשר מצב משק המים והביוב אצלן הוא בעייתי במיוחד. בפרט, מדובר ברשויות שעומדות באחד משלושת התנאים הבאים: 1) הרשות אינה עומדת בהתחייבויותיה השוטפות בשל הזרמת שפכיה למיתקן לטיהור שפכים או בשל הליכי הטיפול בשפכים אלה, במשך תקופה העולה על ארבעה חודשים בשנים 2005 ו-2006; 2) במהלך השנים 2003 עד 2005 היה לרשות המקומית פחת מים שנתי בשיעור העולה על 20% בממוצע; 3) שיעור דמי המים והאגרות שרשות מקומית גובה מצרכניה אינה עולה על 60% מסכום החיוב הכולל שמחייבת הרשות המקומית את צרכניה בעבור אותם שירותים (כלומר, לפחות 40% מהסכום שהרשות גובה מהצרכנים למטרת טיפול בשירותי המים והביוב אינו מיועד לצרכים אלה). סעיף 4 המוצע רשות מקומית וחברה רשאיות להעביר פעילויות נוספות שבתחום הרשות המקומית לחברה, באישור הממונה (עובד משרד הפנים שהוסמך לכך). סעיף 5 המוצע • עד ה-1 באפריל יקבעו שר הפנים ושר האוצר רשימה הכוללת את כל הרשויות המקומיות, בחלוקה לפי קבוצות. הרשויות המקומיות בכל קבוצה יקימו במשותף תאגיד על-פי הוראות חוק זה. חלוקת הקבוצות תיעשה על-פי המלצת הממונה, ולאחר התייעצות עם נציגי משרד התשתיות. • הקבוצות האמורות יוקמו בהתאם להוראות הבאות: 1) מספר של החברות לא יעלה 30; 2) כל חברה תוקם בידי שתי רשויות לפחות ובעבור מאתיים אלף תושבים לפחות; 3) יילקחו בחשבון שיקולים שמפורטים בחוק (כמו, איתנותן הפיננסית של החברות שיוקמו, שיתוף פעולה קיים בין רשויות מקומיות, ראייה כוללת של אגני היקוות הידרולוגיים שבתחומי הרשויות המקומיות). • שר הפנים ושר האוצר רשאים לפטור רשות מקומית מהחובה להקים חברה לפי הוראות החוק, ולאשר לה להקים חברה בנפרד, אם התקיימו לפחות שני התנאים הבאים: הדבר נדרש בשל נסיבות חריגות ולשם השגת מטרות החוק; העברתה של רשות מקומית מהקבוצה שבה נכללה לא תפגע ביתר הרשויות הכלולות בקבוצה. • שר הפנים ושר האוצר רשאים להעביר רשות מקומית מקבוצה בה נכללה לקבוצה אחרת, לפי המלצת הממונה. יש לשים לב כי הרכב הקבוצות הוא סוגיה מהותית וחשובה. לפי נוסח החוק כיום הרכב הקבוצות נקבע באופן בלעדי על-ידי משרד הפנים ומשרד האוצר, ללא כל בקרה של הכנסת. סעיף 6 המוצע שר הפנים ושר האוצר רשאים לאשר לחלק מהרשויות המקומיות להתחיל בהליכי ההקמה של החברה, אף שלא כל הרשויות המקומיות הנמצאות בקבוצה משתתפות בהליכי ההקמה. סעיף 6ב המוצע סעיף זה כולל הוראות ולוח זמנים מפורש להליך הקמת החברה. בין היתר, בסעיף זה מוסמכים שר האוצר ושר הפנים לקבוע בתקנות את הליכי ההקמה המפורטים של החברות. השרים יקבעו את אופן חלוקת ההחזקות באמצעי שליטה בחברה בין הרשויות מקומיות שיקימו חברה במשותף, המבנה של החברה ואת ההוראות לעניין ניהול ענייניה של החברה. מוצע כי כל ההוראות שייקבעו בידי השרים לפי סעיף זה יכול שיחרגו מהוראות כל דין, לרבות חוק זה, ובלבד שהוראות חורגות כאמור יהיו בהסכמת שר המשפטים. כלומר, התקנות שיתקינו השרים אינם חייבים לעמוד בדרישות החוק, באם הדבר נעשה באישור שר המשפטים. סעיף 6ג המוצע איסור על רשות מקומית לנקוט כל פעולה, אשר כתוצאה ממנה תבוצע פעילות חיונית שלה לאחר ה-1 בינואר 2008, או לאחר ה-1 ליוני 2007 במקרים הרלוונטיים. סעיף 6ד המוצע במידה שרשות מקומית לא תקים תאגיד בהתאם להוראות חוק זה, מנכ"ל משרד הפנים יהיה רשאי למנות נציג מטעמו שיפעל במקום אותה רשות מקומית, לשם ביצוע ההליכים הנדרשים להקמת החברה. הנציג ימונה לאחר שניתנה לרשות המקומית הזדמנות להשמיע את דברה ורק בתנאי שהרשות לא הצהירה כי היא תקים חברה או תצטרף לחברה בתוך שישה חודשים מהמועד הקובע. לנציג משרד הפנים יהיו כל הסמכויות המוקנות לרשות מקומית, לרבות לראש רשות מקומית, לפי כל דין, לעניין הליך ההקמה של החברה, והוא יבוא במקום הרשות המקומית לשם ביצוע ההליכים הללו, לרבות לעניין העברה של נכסים ושל זכויות וחובות של הרשות המקומית לחברה. נציגי הרשות המקומית חייבים למסור לנציג כל מידע שדרוש לו, לדעתו, בכדי לבצע את תפקידו. הרשות המקומית תישא בהוצאות השכר של נציג משרד הפנים, בהתאם להנחיות מנכ"ל משרד הפנים. סעיף 6ה המוצע רשות מקומית שלא הקימה חברה בהתאם להוראות החוק, תעביר לחשבון בנק נפרד שתפתח לשם כך, החל מהמועד הקובע (ה-1 בינואר 2008 או ה-1 ביולי 2007), , את הסכום הכולל המתקבל ממכפלה של כמות המים שהפיקה או שרכשה בחודש שקדם למועד ההעברה האמור ב-60 אגורות (סכום הכסף שיועבר = 60 אג' * כמות המים החודשית). הכספים שיופקדו בחשבון הבנק הנפרד ייועדו אך ורק לשם העברתם לידי חברה שתקים הרשות המקומית או שאליה תצטרף. סעיף 50(4)(א)(1) ו-(ג), (5), (8) עד (10), (13) ו-(17): תיקון סעיפים 9(א) ו-(ד), 10, 21(א), 25(ב), 29(א) ו-(ד), 73 ו-149(ב) ו-(ג) בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 השינוי המוצע תיקון סעיפים בכדי להתאימן לשינויים שפורטו לעיל. סעיף 50(4)(א)(2) ו-(ב): הוספת סעיפים 9(א)(6) ו-(7) ותיקון סעיף 9(ב) בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 השינוי המוצע להוסיף לרשימת הנכסים התפעוליים, אותם חייבות הרשויות המקומיות להעביר לחברות, את הנכסים הבאים: ציוד לשעת חירום; נתונים לעניין צרכנים של הרשות המקומית הדרושים לשם העברת משק המים והביוב מהרשות המקומית לחברה. סעיף 50(6) ו-(7): תיקון סעיפים 11(א) ו-13(ב) בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 השינוי המוצע תיקונים של סעיפים בחוק, שיבהירו כי העברת הנכסים מהרשות המקומית לחברה אינו מהווה אירוע מס, וכי שווי הנכס יהיה בהתאם לשווים לפי סעיף 11 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001. סעיף 50(11) ו-(12): תיקון סעיף 63 והוספת סעיף 63א בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 1. המצב החוקי הקיים כל עוד החברה היא חברה בשליטת רשות מקומית, החלטותיה בדבר ייעוד רווחיה טעונות אישור הממונה. אם חלק הממונה על החלטת החברה, תובא המחלוקת להכרעת שר הפנים בהתייעצות עם שר האוצר. הממונה רשאי, באישור שר הפנים שיתייעץ עם שר האוצר, לפטור חברה מהצורך לקבל את אישורו, אם ראה שטעמים של מכירת מניותיה מחייבים זאת. 2. השינוי המוצע החלטות החברה בדבר ייעוד רווחיה טעונות אישור של הממונה מטעם משרד הפנים. אם אישור זה לא מתקבל, החברה רשאית להביא את המחלוקת להכרעת מועצת הרשות. בנוסף, הממונה רשאי, באישור מועצת הרשות, לפטור חברה מחובה זו, אם ראה שטעמים של מכירת מניותיה מחייבים זאת. יצוין, כי כיום סעיף זה חל רק על חברות שנמצאות בשליטה של רשות מקומית, וכעת מוצע להחיל אותו על כלל החברות. סעיף 50(14): תיקון סעיף 76 בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 1. המצב החוקי הקיים לאחר שלוש שנים בה החברה פועלת, לא ירכוש ולא יחזיק אדם אמצעי שליטה בחברה בשיעור של עשרה אחוזים או יותר, אלא אם ניתן לכך אישור של הממונה מטעם משרד הפנים. 2. השינוי המוצע הגבלה זו תחול בכל עת ולא רק שלוש שנים לאחר תחילת הפעלת החברה. סעיף 50(15): הוספת סעיף 79א בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 השינוי המוצע החלת הוראות פרק ח'2 של חוק החברות הממשלתיות, שעניינו הגנה על אינטרסים חיוניים, גם על תאגידי המים והביוב שיוקמו, אף אם אינם חברות ממשלתיות או חברות בהפרטה. סעיף 50(16): תיקון סעיף 102(ג) והוספת סעיף 102(ג1) בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 1. המצב החוקי הקיים תמיכה שניתנת מתקציב המדינה לשם הפחתת מחיר שירות, תופחת מכלל העלות המוכרת של אותו שירות לצורך קביעת תעריף, כל עוד ניתנת התמיכה. 2. השינוי המוצע מוצע לקבוע כי תופחת מהעלות המוכרת של שירות תמיכה שנועדה להפחתת המחיר של אותו שירות, וכן מוצע להבהיר כי לא תופחת מהעלות המוכרת של השירותים תמיכה שנועדה לסיוע בהשקעות לתשתית שמבצעת החברה. סעיף 50(18): תיקון סעיף 151 בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 1. המצב החוקי הקיים החוק לא חל על רשות מקומית שהיא מועצה אזורית, אולם שר הפנים, שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר רשאים להחיל את החוק גם על מועצה מקומית, זאת באישור של ועדת הכלכלה של הכנסת. 2. השינוי המוצע לאפשר את החלת החוק על כלל המועצות האזוריות בבת אחת או על מועצות אזוריות מסוימות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. סעיף 51: הוספת סעיף 17ה לחוק איגודי ערים, התשט"ו-1955 השינוי המוצע רשות מקומית שהקימה חברה לפי חוק תאגידי מים וביוב לא תהיה חלק מאיגוד ערים שהוענקו לו סמכויות ותפקידים בתחום המים. הוראות חוק איגוד ערים יחולו על החברה שהוקמה, בשינויים המחויבים ובשינוים שיקבע שר הפנים. סעיף 52(1) - תיקון חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת 2006), התשס"ו-2006 השינוי המוצע מוצע לתקן חוק ההסדרים לשנת 2006, כך שמועצת רשות המים, אשר תוקם ב-1 בינואר 2007, תוסמך לשנות את גובה היטלי ההפקה, באישור ועדת הכספים של הכנסת. סעיף 52(2): תיקון סעיף 41 בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006 השינוי המוצע סעיף זה מוחק סעיפים מחוק ההסדרים של 2006 אשר שינו סעיפים בחוק תאגידי המים, שמוצע לבטלם בסעיף 50 להצעת חוק זה. סעיף 52(3) ו-(4)(א): תיקון סעיפים 42 ו-55(ג) בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006 השינוי המוצע לאפשר את העברת הרשות לשירותים ציבוריים – מים וביוב, לתאגידי המים והביוב כבר ב-1 לינואר 2007, בכדי לעמוד בלוח הזמנים שנקבע בסעיף 50 להצעת חוק זו. סעיף 52(4)(ב) ו-(ג): תיקון סעיף 55 בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006 1. המצב החוקי הקיים עד ה-30 ביוני 2008 הרשות לשירותים ציבוריים, השייכת למשרד הפנים, היא שקובעת את הכללים לחישוב עלות ותעריפים. 2. השינוי המוצע עד ה-1 במרס 2007 מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לחישוב עלות ותעריפים לפי הוראות חוק תאגידי מים וביוב, בכדי לאפשר את קיום ההוראות המפורטות בסעיף 50. פרק ט': ההוצאה לפועל (סעיפים 58-53, עמודים 112-90) פרק זה דן בשינויים הנדרשים בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, לשם ביצוע רפורמה מקיפה במערכת ההוצאה לפועל. אחת הבעיות המאפיינות את מערכת ההוצאה לפועל היא העומס הרב המוטל על לשכות ההוצאה לפועל. מצב זה מביא לקושי בהתנהלות המערכת ולחוסר יעילות של פעולות הגבייה. בעקבות כך ניכרים שיעורי גבייה נמוכים מהרצוי. בעיה נוספת היא בהשגת המידע הנדרש על החייב לשם ביצוע הגבייה. אחד הגורמים למצב זה הוא חוסר שיתוף הפעולה של החייבים במקרים רבים, מתוך רצון להתחמק מתשלום החוב. על-פי דברי ההסבר להצעת החוק, מטרת הרפורמה היא להגביר את יעילות התפקוד של מערכת ההוצאה לפועל, ובכך להעלות את אחוזי הגבייה של החובות הנגבים על-ידה, תוך הקפדה על איזון בין זכויות הזוכים לזכויות החייבים. הרפורמה מתמקדת במספר שינויים עיקריים, ובהם: • שינוי מבני במערכת ההוצאה לפועל. • הרחבת סמכויותיו של רשם ההוצאה לפועל בכל הנוגע לאיסוף מידע הנדרש לביצוע הגבייה, ומנגד צמצום בסמכויות הרשם בכל הקשור למאסר חייבים. • הקמת מסלול גבייה מקוצר לחובות מתחת לסכום של 30,000 ש"ח. • הענקת סמכות לרשם ההוצאה לפועל להטיל הגבלות על חייבים. • צמצום מספר התיקים הנפתחים ללא הצדקה, על-ידי הגבלת מועד פתיחת התיק. בטרם ניתוח סעיפי הצעת החוק, נדגיש כי הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל פרק זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת חוקה, חוק ומשפט כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. לדעת הלשכה המשפטית, הרפורמה המקיפה במערכת ההוצאה לפועל כוללת שינויים שישפיעו באופן מהותי על זכויות החייבים והזוכים. שינויים אלו אף עלולים לפגוע בזכויות יסוד. רוב התיקונים המוצעים בפרק זה ייכנסו לתוקף שישה חודשים מיום פרסום החוק. לגבי הסעיפים שמועד כניסתם לתוקף שונה, יצוין הדבר בסעיף הרלוונטי. יצוין כי יש התנגדות מצד גורמים שונים לרפורמה המוצעת, ובהם לשכת עורכי-הדין. ההתנגדות נובעת מתוך דאגה שחלק מהשינויים המוצעים יפגעו בזכויות אחד הצדדים, לפעמים אף לטובת הצד שכנגד.25 בנוסף, יש המטילים ספק באפקטיביות ובישימות של השינויים המוצעים בהשגת המטרה העיקרית של הרפורמה – ייעול מערכת ההוצאה לפועל.26 סעיף 53(1), ו-(3)-(5): החלפת סעיפים 2 ו-3 ותיקון סעיף 4 בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים כיום, לצד כל בית משפט שלום פועלת לשכת הוצאה לפועל. בראש כל לשכה עומד ראש ההוצאה לפועל (סמכויותיו של זה נתונות לכל שופט ורשם בבית משפט שלום) ולצידו מכהן מוציא לפועל הממונה על ידי שר המשפטים. 2. השינוי המוצע • לשכות ההוצאה לפועל יוקמו על פי החלטתו של שר המשפטים, אולם בכל מחוז תפעל לפחות לשכת הוצאה לפועל אחת. • הסמכת שר המשפטים למנות, מבין רשמי בית משפט שלום, רשמי הוצאה לפועל. לצד רשמי ההוצאה לפועל יפעלו מנהלי לשכת ההוצאה לפועל, שימונו על ידי שר המשפטים. • בראש מערכת ההוצאה לפועל הארצית יעמוד נשיא ההוצאה לפועל, שימונה על ידי שר המשפטים מקרב השופטים והרשמים של בית משפט שלום. לצד הנשיא יכהן מנהל מערכת ההוצאה לפועל, שימונה על ידי שר המשפטים ויקבע את סדרי המנהל בלשכות ההוצאה לפועל. • בכדי לעדכן את חוק ההוצאה לפועל בהתאם לרפורמה המוצעת, מוצע לשנות את חוק ההוצאה לפועל כך שבכל מקום בו מופיע בחוק "ראש ההוצאה לפועל" יבוא "רשם ההוצאה לפועל", ובמקום "המוציא לפועל" יבוא "מנהל לשכת ההוצאה לפועל". 3. משמעויות השינוי • לשכות ההוצאה לפועל יופרדו מבתי משפט השלום. ייתכן שניתוק לשכות ההוצאה לפועל מבתי משפט שלום, והעברת הסמכות לקביעת מקום הלשכות לשר המשפטים, יביא לצמצום במספר הלשכות שיפעלו ברחבי הארץ. מצב זה עלול לפגוע וליצור עומס בעבודת הלשכות, ולהוביל לפגיעה באפקטיביות הגבייה. • ייתכן שצמצום מספר הלשכות יביא לסגירת לשכות באזורי הפריפריה, ויביא לפגיעה נוספת בתושבי אזורים אלו, שיאלצו לנסוע ללשכות ההוצאה פועל הרחק ממקום מגוריהם. סעיף 53(6): תיקון סעיף 4א(א) בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים חוק ההוצאה לפועל מסמיך את שר המשפטים לקבוע כי הסמכות לדון בבקשות מסוימות של זוכה תואצל למוציא לפועל (ולפי השינוי המוצע - מנהל לשכת ההוצאה לפועל), לסגנו או לממלא מקומו. 2. השינוי המוצע מוצע להרחיב את האפשרות להאצלת הסמכויות גם לעובד הוצאה לפועל בעל שלוש שנות ניסיון לפחות כעורך דין, וכן לאפשר האצלת סמכויות גם בנוגע לבקשות שלא הוגשו על ידי זוכה. 3. משמעויות השינוי העברת הטיפול בנושאים מנהליים מהרשם לאחרים, תאפשר את הקטנת עומס העבודה המוטלת על הרשם, ובכך תקצר את משך זמן הטיפול בבקשות השונות באותה לשכה. סעיף 53(7): תיקון סעיף 5ז בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים ועדת אישורים שמונתה על ידי שר המשפטים רשאית להעניק אישורים לאדם שאינו תאגיד, כדי שיוכל למלא תפקידי ביצוע מטעם ההוצאה לפועל. בידי הוועדה סמכות להתלות (להקפיא) את האישור שניתן, במידה שהוגשה תלונה נגד בעל האישור. 2. השינוי המוצע מוצע כי ועדת האישורים תוכל לחייב בעל אישור שהוגשה נגדו תלונה, שהתבררה כמוצדקת, לשלם למתלונן את הוצאות ההליך. כמו כן, מוצע לקבוע כי המתלונן יוכל לגבות את הוצאותיו בלשכת הוצאה לפועל. 3. משמעויות השינוי השינוי מתקן עוול כלפי המתלונן, כך שיוכל לגבות הוצאות בדומה להליכים משפטיים אחרים. סעיף 53(8): תיקון סעיף 6 בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים זוכה רשאי להגיש בקשה לביצוע פסק-דין בלשכת ההוצאה לפועל כנגד החייב, ללא הגבלה בזמן שעבר מאז מתן פסק-הדין. בבקשה, על הזוכה לציין פרטים מזהים של החייב, ככל הידוע לו. 2. השינוי המוצע מוצע לקבוע כי הזוכה יוכל לפתוח תיק הוצאה לפועל רק לאחר שחלף המועד שנקבע לביצוע בפסק הדין. במידה שלא נקבע מועד, יותר לפתוח בהליכים רק לאחר 30 יום ממתן פסק הדין. הגבלה זו לא תחול על פסק דין למזונות, ובלבד שלא נקבע בפסק-הדין מועד לביצועו. בנוסף, מוצע לקבוע כי על הזוכה לציין פרטים מזהים של החייב, ברמה גבוהה יותר של ודאות ולא רק "ככל הידוע לו". 3. משמעויות השינוי • השינוי המוצע ימנע פתיחת תיקים בהוצאה לפועל לפני שניתנה לחייב אפשרות לבצע את פסק הדין. שינוי זה יצמצם את מספר התיקים שייפתחו וממילא יוביל ליעילות ומניעת בזבוז משאבים. • הטלת אחריות רחבה יותר על הזוכה בעניין איתור החייב. סעיף 53(2) ו-(9): תיקון סעיפים 1 ו-7 בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים עם פתיחת תיק בלשכת ההוצאה לפועל, המוציא לפועל (ולפי השינוי המוצע - מנהל לשכת ההוצאה לפועל) מוציא לחייב אזהרה לגבי חובתו למילוי פסק הדין או תשלום החוב. המצאת האזהרה נעשית כשם שממציאים כתבי בי-דין לפי תקנות סדר הדין האזרחי. למרות זאת, לא יינקטו הליכי הבאה או מאסר, אלא אם כן התייצב החייב בפני רשם ההוצאה לפועל או שהאזהרה הומצאה לו בדרך של "המצאה מלאה", למעט המצאה במספר דרכים. 2. השינוי המוצע הצורך ב"המצאה מלאה" לפני נקיטת צעדים מסוימים, תחול גם על מסירת מידע (כפי שיפורט בתיקונים הבאים), וכן על הטלת מגבלות לפי פרק ו'1 המוצע. במידה שהחייב הגיש בקשה כלשהי בתיק שנפתח נגדו, יראו כאילו הוגשה לו הודעת אזהרה בהמצאה מלאה. בנוסף, מוצע לקבוע כי גם המצאה באמצעי אלקטרוני (בדואר אלקטרוני) לא תיחשב כ"המצאה מלאה" לעניין זה. 3. משמעויות השינוי צמצום האפשרות של החייב להתחמק מקבלת הודעת האזהרה, ובכך לקצר את משך הליכי הביצוע של ההוצאה לפועל. סעיף 53(10)-(12) ו-(40): תיקון סעיפים 7א(א)(2), 7ב ו-8ד בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב, ימציא מסמכים שונים בדבר מצבו הכלכלי. נוסף על כך, על החייב לחתום על כתב ויתור על סודיות שיאפשר בדיקה מקיפה בדבר נכסיו ומקורות הכנסתו. על יסוד כתב ויתור הסודיות, רשאי ראש ההוצאה לפועל (ולפי השינוי המוצע – רשם ההוצאה לפועל) לצוות על כל גורם שברשותו מצוי מידע על נכסי החייב ומקורות הכנסתו, למסור לידיו את המידע. אם התקבל מידע בנוגע לנכס של החייב שניתן לגבות ממנו את החוב, רשאי הרשם להעביר את המידע לזוכה בלי לחשוף את מקור המידע. שר המשפטים רשאי לקבוע בצו הליכים אשר יינקטו על ידי הלשכה על פי בקשת הזוכה בלבד, בכפוף לאמור בסעיף זה. 2. השינוי המוצע • מוצע לקבוע כי כתב ויתור על סודיות, עליו חותם חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב, יאפשר קבלת מידע ומסמכים גם בדבר גובה הכנסתו, הוצאותיו, יציאותיו מישראל וכתובתו של החייב. • במידה שהחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו או שרואים אותו ככזה, רשאי רשם ההוצאה לפועל מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על כל אחד מן הגופים המופיעים בתוספת הראשונה (המצורפת לחוק במסגרת התיקונים המוצעים), למסור לידיו מידע על החייב (הנוגע לנכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, הוצאותיו, יציאותיו מישראל וכתובתו) גם ללא כתב ויתור של החייב. • הרשם רשאי לממש סמכות זו בהתקיים אחד התנאים הבאים: א. חלפו שישה חודשים מהמצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה. ב. חלפו שלושה חודשים מהמצאת האזהרה הנ"ל, במידה שגובה החוב עולה על 2,000 ש"ח. ג. חלפו שלושה חודשים מהמצאת האזהרה הנ"ל, במידה שהתיק מתנהל במסלול המקוצר (כפי שיפורט להלן). בידי שר המשפטים הסמכות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט, להרחיב את התוספת הראשונה הן מבחינת הגופים והן מבחינת סוגי המידע שימסרו, וכן בסמכותו לשנות את התקופות או הסכומים הקבועים בסעיף זה. • רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות גם על גורמים שאינם מופיעים בתוספת הראשונה למסור מידע על החייב, ללא כתב ויתור, במידה שהזוכה שכנע אותו שיש לאותו גוף מידע רלוונטי. • במידה שנוכח מנהל לשכת ההוצאה לפועל כי כתובת החייב הרשומה אצלו אינה מעודכנת, רשאי הוא לפנות לגופים המפורטים בתוספת השניה (כפי שיפורט) בכדי לקבל את הכתובת המעודכנת של החייב. שר המשפטים רשאי לכלול גופים נוספים בתוספת השניה, בכפוף לאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להעביר לזוכה את המידע שקיבל ביחס לכתובתו של החייב. • המידע המבוקש יכול להתקבל בכל דרך לרבות תקשורת בין מחשבים. • מוצע לקבוע כי גם אם התקבל מידע בנוגע לגובה הכנסתו של החייב או הוצאותיו ויציאותיו מישראל, רשאי הרשם להעביר גם מידע זה לזוכה, מבלי לחשוף את המקור. זאת, במידה שחושב כי מידע זה נחוץ לזוכה להוכחת טענותיו. • שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת כי סוג מסוים של מידע על החייב יועבר ישירות לזוכה מידי הגופים שהוזכרו לעיל. • שר המשפטים רשאי לקבוע באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אגרות בעבור בקשות לקבלת מידע, וכן הוא רשאי לקבוע כי הגופים המפורטים בתוספת הראשונה או השניה יהיו זכאים לתשלום ממבקש המידע. • מוצע לקבוע כי הליכים אשר יינקטו על ידי הלשכה על פי בקשת הזוכה בלבד, לא יינקטו בידי הלשכה אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הקבוע בה, ולאחר שהזוכה שילם את האגרות וההוצאות הכרוכות בהליכים. • לחוק ההוצאה לפועל יצורפו שתי תוספות (עמ' 110-109 בחוק ההסדרים): ◦ תוספת ראשונה – תוספת זו כוללת רשימה של גופים וסוגי המידע שניתן לבקש מכל אחד מהם, לעניין סעיף 7ב(א1), המתייחס למידע שניתן לבקש לגבי החייב הנחשב לבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו. ◦ תוספת שנייה – תוספת זו כוללת את רשימת הגופים שניתן לפנות אליהם לצורך בירור כתובתו המעודכנת של החייב, לפי סעיף 7ב(א3). • התיקונים המוצעים בסעיף זה, למעט התיקונים בנוגע להטלת האגרות (סעיף 53(12) המוצע), הרחבת סוג המידע שניתן לקבל (סעיף 53(10) המוצע) והוספת התוספות לחוק (סעיף 53(40) המוצע), ייכנסו לתוקף בהתאם למועד שיקבע השר בצו. 3. משמעויות השינוי לשינויים שהוצגו השלכות רבות על אופי ההתנהלות של מערכת ההוצאה לפועל, אך נרצה להדגיש השלכה אחת מהותית. מתן האפשרות לרשם ההוצאה לפועל לבקש מידע על החייב גם ללא כתב ויתור מצידו, מהווה לכאורה פגיעה בזכויות יסוד של החייב בכל הנוגע לשמירה על צנעת הפרט. סעיף 53(13): תיקון סעיף 10 בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים שכר הטרחה שזכאי לקבל הזוכה בגין הוצאותיו המשפטיות הוא בהתאם לתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, אלא אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר. בסעיף 81 המדובר, נקבע כי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין מוסמכת לקבוע שכר טרחה מינימלי בעד השירותים של עורכי הדין. על פי דברי ההסבר לחוק ההסדרים, בחוק ההסדרים לשנת 1992 נקבע כי התעריף המינימלי אינו מחייב, אלא הוא בגדר המלצה. 2. השינוי המוצע מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע שכר טרחה לעורכי דין, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין. במידה שהשר לא יקבע תעריף חדש, שכר הטרחה ייקבע בהתאם לתעריף שבסעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין. 3. משמעויות השינוי • השינוי המוצע עלול להביא לפגיעה בשכר הטרחה של עורכי הדין העוסקים בתחום ההוצאה לפועל. פגיעה זו עלולה להביא לצמצום מספר עורכי הדין שיתמחו בתחום זה. יתכן שצמצום מספר עורכי הדין יביא לפגיעה ביכולתם של הזוכים להתמודד עם מערכת ההוצאה לפועל בצורה יעילה. • שכר הטרחה נפסק עבור הזוכה ולא ישירות לעורך דינו. במידה שהשכר שייפסק יהיה נמוך מהמבוקש על ידי עורכי הדין, יאלץ הזוכה לשלם את ההפרש מכיסו או לוותר על שרותיו של עורך דין. סעיף 53(14), (17), (21) ו-(23): תיקון סעיפים 19(ג), 25(ב), 48(ב) ו-58(ב) בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים חוק ההוצאה לפועל קובע כי כאשר מקיים ראש ההוצאה לפועל דיונים בטענת "פרעתי" של החייב, בחיובו של נאמן, בחיוב של צד שלישי או באחריותו של כונס נכסים - אלה יתקיימו כאילו היה בית משפט הדן בבקשה בדרך המרצה. דין החלטת ראש ההוצאה לפועל כפסיקת בית משפט שלום, כלומר ערעור על ההחלטה ייעשה בפני בית המשפט המחוזי. 2. השינוי המוצע כיוון שהליך ההמרצה בוטל בשנת 1997, מוצע לתקן בהתאם את הסעיפים בהם יש הוראות לעניין קיום דיון בדרך של המרצה. בנוסף, מוצע לקבוע כי החלטה בדיונים אלה אינה כדין פסק-דין של בית משפט שלום. בהתאם, מוצע לתקן גם את סעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל, כפי שיפורט להלן בסעיף 53(35) המוצע. סעיף 53(15): הוספת פרק א'1 בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים כיום, הליכי הגביה בהוצאה לפועל נעשים במסלול אחיד, ללא תלות בגובה החוב הנגבה. במקרים רבים לוקח הזוכה חלק פעיל בהליכי גביה, פעילות הגוררת הוצאות משפטיות רבות. 2. השינוי המוצע חוק ההסדרים מציע להוסיף פרק חדש (א'1) לחוק ההוצאה לפועל, שעניינו פתיחת מסלול מקוצר לגביית חובות. על פי המוצע, בעת הגשת בקשת ביצוע להוצאה לפועל, רשאי הזוכה לבקש שהתיק יתנהל במסלול המקוצר, במידה שמתאים למאפייני מסלול זה, כפי שיפורט להלן. נציג את המאפיינים העיקריים של המסלול המקוצר: • במסלול זה ניתן לבצע פסקי דין כספיים או חובות כספיים אחרים שניתן לבצעם כמו פסק-דין של בית משפט, בסכום שאינו עולה על 30,000 ש"ח. במסלול זה לא ניתן לבצע פסקי דין למזונות ובקשות למימוש משכון או משכנתא וכן תיקים של חייב שניתן לגביו צו איחוד תיקים. שר המשפטים רשאי לשנות את סכום הסף למסלול המקוצר. • הוראות חוק ההוצאה לפועל יחולו על תיקים המתנהלים במסלול המקוצר, בשינויים המחויבים, למעט הפרקים המופיעים בסעיף 20ב המוצע, שאינם רלוונטיים למסלול זה. • במסלול המקוצר יינקטו רק ההליכים הבאים: 1. עיקול כספי החייב, וכספים המגיעים לו מצד שלישי; 2. עיקול כלי רכב של החייב. שר המשפטים רשאי להוציא צו בדבר הוספת הליכים נוספים לרשימה זו, בכפוף לאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. • נקיטת ההליכים הנ"ל יהיו בכפוף למידע שהתקבל אצל הרשם. על פי בקשת הזוכה ניתן לנקוט בהליכים גם במידה שטרם התקבל מידע, זאת במידה שפירט הזוכה אילו הליכים ברצונו שיינקטו וצירף את הפרטים הרלוונטיים לביצוע. ההליכים הנ"ל יינקטו בכפוף לסעיף 7(ה), המתייחס לחובת המצאת האזהרה. • זוכה בתיק המתנהל במסלול המקוצר, לא זכאי לשכר טרחת עורך דין לפי סעיף 10. במידה שהוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב, זכאי הזוכה לשכר טרחת עורך דין שייקבע על ידי שר המשפטים לפי סעיף 10(א1). • במקרים הבאים תימסר הודעה לזוכה שביקש לבצע פסק-דין במסלול המקוצר, כי עליו להחליט האם לסגור את התיק או להעבירו למסלול הרגיל: א. החייב טען טענת "פרעתי"; ב. החייב הוכרז כמוגבל באמצעים; ג. ניתן לגבי החייב צו איחוד תיקים. • תיק הוצאה לפועל במסלול המקוצר ייגנז בהתקיים אחד מהמקרים הבאים: ◦ ננקטו כל ההליכים שביקש הזוכה, וחלפו עשרה חודשים מיום פתיחת התיק (שר המשפטים רשאי לשנות תקופה זו); ובלבד שלא נותרו נכסים מעוקלים שטרם מומשו. ◦ רשם ההוצאה לפועל החליט שאין תועלת בהמשך ההליכים. ◦ תיק שנגנז, לא יינקטו במסגרתו הליכים נגד החייב, וההליכים התלויים יבוטלו. הודעה על גניזת תיק תשלח לחייב ולזוכה. • תיק שהחייב בו משלם בתשלומים לא ייגנז. • זוכה שתיקו במסלול המקוצר נגנז, יוכל לפתוח תיק חדש במסלול זה לאחר שנה מיום הגניזה, או שיוכל לפתוח תיק במסלול הרגיל בכפוף להוראות שיקבע שר המשפטים בעניין זה. • תחולתו של סעיף זה במועד שיקבע השר בצו. 3. משמעויות השינוי • שלילת שכר הטרחה במסלול המקוצר פוגעת בזכויות הזוכה, ומקשה עליו את ההתמודדות המשפטית בהליך, גם אם היא מצומצמת יותר מאשר בהליך גבייה רגיל. • במסלול המקוצר תיקים נגנזים לאחר תקופה קצרה יחסית. במידה שיידרש הזוכה לפתוח את התיק מחדש במסלול הגבייה הרגיל, יתכן שיאלץ לשלם אגרה נוספת. 4. הערות לטענת לשכת עורכי הדין, המסלול המקוצר לא יעיל הן מבחינת כלי האכיפה שמציע (אפשרויות העיקול מצומצמות יחסית), והן מבחינת ההתנהלות בפועל. אחד המאפיינים של המסלול הוא צמצום הפעילות הנדרשת מצד הזוכה במשך הליך הגבייה, אך לטענתם, הזוכה יאלץ בסופו של דבר לפעול גם בהליך המקוצר. סעיף 53(16): תיקון סעיף 22 בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים חוק ההוצאה לפועל מציין רשימת מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול. 2. השינוי המוצע מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע סוגי מיטלטלין שלא יעוקלו, מאחר שהתמורה הצפויה ממכירתם נמוכה מההוצאות הכרוכות בעיקול לרבות הוצאות האחסנה. סעיף 53(18): תיקון סעיף 38(ג) בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים לא ניתן כיום לעקל מקרקעין, או לבצע משכנתא או מימוש משכון על מקרקעין המשמשים מגורים לחייב, אלא אם הוכח שהחייב ובני משפחתו הגרים עמו לא יוותרו ללא קורת גג סבירה. במקרה של משכנתא או משכון ניתן לפרש בהסכם כי החייב לא יהיה מוגן בגין נכס זה כנגד העיקול. 2. השינוי המוצע למרות האפשרות להתנות מראש כי לא תהיה הגנה על נכס של חייב בגין מימוש משכנתא או משכון, מוצע כי שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ושר השיכון, יוכל לקבוע תקנות בנושא, בכדי להבטיח כי החייב ובני משפחתו לו יוותרו ללא קורת גג. השינוי המוצע יחולו על משכנתאות והסכמי משכון שייחתמו לאחר יום תחולת פרק זה. 3. משמעויות השינוי • בחוזי משכנתאות רבים יש סעיף המתנה על הגנת הדיור החלופי של החייב, כך שחייבים רבים עלולים להישאר ללא קורת גג. התיקון יבטיח שעל אף ההתניה, לא יוותרו חייבים ללא קורת גג. • הטלת האחריות על הבנקים לדאוג לקורת גג לחייבים שביתם עוקל בגין משכנתא, עלולה להביא לעליה במחירי המשכנתאות. דבר זה יביא לפגיעה במקבלי המשכנתאות הנמנים לעיתים קרובות על אוכלוסיות פחות מבוססות מבחינה כלכלית. סעיף 53(19): תיקון סעיף 45ב בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 השינוי המוצע סעיף זה מכניס תיקונים טכניים בסעיף 45ב לחוק ההוצאה לפועל, כדי להתאימו לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005. סעיף 53(20): הוספת סעיף 45ג בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים כיום אין הבחנה בהליכי העיקול בין חוב בגין תשלומי מזונות לבין חובות אחרים, למרות שחוב המזונות מתחדש מידי תקופה. 2. השינוי המוצע מוצע לקבוע כי רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מתחדש מידי תקופה מסוימת. כלומר, במקום להורות בכל תקופה על עיקול מחדש, יטיל הרשם מראש עיקול שיתחדש אוטומטית בהתאם להגדרת התקופה. הוראות פרק ד' לחוק ההוצאה לפועל, שעניינו עיקול בידי צד שלישי, יחולו גם על עיקול מתחדש בכפוף לשינויים המחויבים. 3. משמעויות השינוי פישוט הליך הגביה של חובות בגין מזונות. ייתכן שהדבר יביא לעליה בשיעור גביית החובות בגין מזונות. סעיף 53(22): תיקון סעיף 50 בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים חוק ההוצאה לפועל קובע הוראות המגדירות את הנכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי. כשמדובר בחוב הנובע מאי תשלום מזונות, לא יחולו הוראות אלה, וניתן לעקל גם נכסים אלו. 2. השינוי המוצע • מוצע להוסיף לרשימת הנכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי גם כספים המגיעים לחייב עבור סידור חלופי עקב עיקול בית מגוריו, או כספים המגיעים לחייב כמענק השתתפות של משרד השיכון בשכר דירה. • במקרה של חוב הנובע מאי תשלום מזונות, לא ניתן יהיה לעקל את הנכסים שנוספו לרשימה בסעיף הקודם. כלומר, במקרה של חוב הנובע מאי תשלום מזונות, לא ניתן יהיה לעקל כספים המגיעים לחייב עבור סידור חלופי עקב עיקול בית מגוריו, או כספים המגיעים לחייב כמענק השתתפות של משרד השיכון בשכר דירה. • אדם שמשכיר דירה לחייב, רשאי לעקל את כספי המענק הניתן לחייב על ידי משרד השיכון עבור דירה זו, על אף האמור לעיל. • במקרה שהוצאו מספר צווי עיקול בידי צד שלישי, יקבע רשם ההוצאה לפועל על אילו נכסים יחולו חלק מההוראות המגדירות את הנכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד זה (ההוראות לעניין נכסים שאינם ניתנים לעיקול לפי כל דין; כספים המגיעים לחייב שאינו עובד בשכר, כדי סכום שכר העבודה הפטור מעיקול; כספים המגיעים לחייב שהינו קיבוץ, כדי מכפלת הסכום של שכר העבודה הפטור מעיקול במספר החברים). סעיף 53(24): תיקון סעיף 64(א) בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים במקרה של פסק לפינוי מקרקעין, יקבע ראש ההוצאה לפועל (ולפי השינוי המוצע – רשם ההוצאה לפועל) מועד לפינוי, ויודיע על כך לחייב ולצד השלישי שלידיעתו מחזיק באותם מקרקעין. 2. השינוי המוצע מוצע להעביר את הסמכות לקביעת מועד הפינוי מראש ההוצאה לפועל (הרשם) לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל (המוציא לפועל, לפני התיקון). סעיף 53(25): הוספת פרק ו'1 (סעיפים 66א עד 66ג) בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים חוק ההוצאה לפועל אינו מאפשר לרשם ההוצאה לפועל להטיל הגבלות על חייבים כסנקציה על אי התשלום. עם זאת, החוק מאפשר להטיל צו מאסר נגד חייבים בשל ביזיון הליכי הוצאה לפועל וכן להטיל הגבלות כמו עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב והגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד (כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981), אם הכריז ראש ההוצאה לפועל על החייב כחייב מוגבל באמצעים. בנוסף, רשאי ראש ההוצאה לפועל לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ של חייב שיש יסוד להניח שיצא את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו. 2. השינוי המוצע • להסמיך את רשם ההוצאה לפועל להטיל על חייבים את ההגבלות הבאות, כסנקציה על אי תשלום: א) הגבלת החייב מקבלת דרכון ישראלי או תעודת מעבר, או מהארכת תוקפם; ב) הגבלת החייב מלצאת את הארץ; ג) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981; ד) הגבלת החייב משימוש בכרטיסי חיוב כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986; ה) הגבלת החייב מלייסד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד; ו) הגבלת החייב מלקבל או לחדש רישיון נהיגה (אלא אם הטלת ההגבלה עלולה לפגוע פגיעה ממשית ביכולתו של החייב לשלם את החוב או אם הרישיון חיוני לחייב עקב נכות שלו או של בן משפחה התלוי בו). • לאור מהות ההגבלות, הטלתן לא תתאפשר אלא בהתקיים אחד מהמקרים האלה, ובלבד שננקט לפחות הליך אחד לגביית החוב וזה לא נפרע: א) החייב הובא לפני רשם ההוצאה לפועל והוכח לרשם ההוצאה לפועל שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, ולא ניתן הסבר סביר לאי התשלום. זאת, בלבד שגובה החוב עולה על 2,000 ש"ח; ב) החוב הפסוק נובע ממזונות וסכומו עולה על 2,000 ש"ח; מוצע לקבוע כי דינו של המוסד לביטוח לאומי יהיה לעניין זה כדין זוכה בתיק שאינו של מזונות (כפי שיפורט להלן). ג) החייב מוחזק כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו. במקרה זה מוצע להתנות את הטלת המגבלות בסכום החוב ובמשך הזמן שחלף ממועד המצאת האזהרה בהמצאה מלאה, וזאת בהתחשב במהות ההגבלה, והכול כדלקמן: 1. אפשר יהיה להטיל על החייב את כל ההגבלות המוצעות בחוק אם מתקיים אחד מאלה: ◦ חלפו 6 חודשים ממועד המצאת האזהרה והחוב עולה על 50,000 ש"ח; ◦ חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה והחוב עולה על 25,000 ש"ח; ◦ חלפו 18 חודשים ממועד המצאת האזהרה והחוב עולה על 10,000 ש"ח; ◦ חלפו שנתיים ממועד המצאת האזהרה והחוב עולה על 2,000 ש"ח. 2. אפשר יהיה להטיל על החייב הגבלת חשבונות בנקים והגבלת כרטיסי חיוב אם מתקיים אחד מאלה, ובתנאי שננקט לפחות הליך אחד לגביית החוב טרם הטלת ההגבלות והחוב לא נפרע: ◦ חלפו 6 חודשים ממועד המצאת האזהרה והחוב עולה על 25,000 ש"ח; ◦ חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה והחוב עולה על 10,000 ש"ח; ◦ חלפו 18 חודשים ממועד המצאת האזהרה והחוב עולה על 2,000 ש"ח. • מוצע לקבוע כי לא תיכנס הגבלה לתוקף, אלא לאחר שמנהל ההוצאה לפועל המציא לחייב התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאתה. 3. משמעויות השינוי • מידת הפגיעה של ההגבלות בזכויות החייב תהיה פחותה מזו של צו מאסר. • ייתכן שהזוכים ינסו לגבות את החוב בדרך אחרת, ובמיוחד על-ידי הטלת עיקולים על נכסי החייב, בטרם הטלת ההגבלות. סעיף 53(26): תיקון סעיף 67(א) בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים חוק ההוצאה לפועל מסמיך את רשם ההוצאה לפועל לערוך חקירת יכולת, בה יחקור במצבו של החייב, נכסיו, הכנסותיו וחובותיו – כדי לברר את יכולתו לקיים את פסק הדין. 2. השינוי המוצע מוצע להסמיך את רשם ההוצאה לפועל לחקור גם בנוגע לגובה הכנסותיו של החייב, מקורות הכנסותיו, הוצאותיו ויציאותיו מישראל, לצורך בחינת יכולתו כאמור. סעיף 53(27) ו-(28): תיקון סעיפים 69יא ו-69יב בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, להזמין את החייב לבירור כעבור 30 ימים מיום שהומצאה לו אזהרה, אם החייב לא שילם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים ולא הגיש בקשה לצו תשלומים, או לא מילא אחר צו תשלומים שניתן לו, או לא צירף את המסמכים הדרושים לבקשתו לצו תשלומים. ראש ההוצאה לפועל רשאי להזמין את החייב לבירור נוסף בכל עת. אם החייב לא מתייצב לבירור במועד, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, ורשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, להורות בצו על הבאת החייב לפניו או לפני ראש הוצאה לפועל אחר (להלן: צו הבאה). אם החייב מתייצב לבירור ולא מציג מסמכים כנדרש, רשאי ראש ההוצאה לפועל לקבוע כי יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו. 2. השינוי המוצע מוצע לקבוע כי רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להזמין את החייב לבירור גם מיוזמתו ולא רק לבקשת זוכה, וזאת אם החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או לא צירף את המסמכים הדרושים לבקשת צו לתשלומים, או לא מילא אחר צו תשלומים שניתן לו. כמו-כן, מוצע לקבוע כי ראש ההוצאה לפועל לא יהא רשאי לקבוע כי יראו את החייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, אם התייצב לבירור אך לא הציג מסמכים שנדרש להציגם. בנוסף, מוצע לקבוע כי אם החייב לא מופיע לבירור, אפשר יהיה לתת נגדו צו הבאה רק עם חלוף 4 חודשים מהיום בו הומצאה לו אזהרה בהמצאה מלאה. כמו-כן, לא יבוצע צו הבאה, אלא לאחר שחלפו 14 ימים מיום שהומצאה לחייב התראה על כך. סעיף 53(29): תיקון סעיף 69יג בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים חוק ההוצאה לפועל קובע כי רשם ההוצאה לפועל רשאי לברר את יכולת החייב במעמד הבירור או ההבאה. בכלל זה, רשאי רשם ההוצאה לפועל, בין היתר, לדרוש מסירת מידע על נכסי החייב, חובותיו ומקורות הכנסתו. רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על מאסר חייב במעמד הבירור או ההבאה, אם החייב מסרב למלא הצהרה בדבר יכולתו או לחתום על כתב ויתור סודיות או למסור מידע כלשהו לגבי יכולתו, או כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב מבלי לתת הסבר סביר לאי התשלום. 2. השינוי המוצע • מוצע לקבוע שבמעמד הבירור או ההבאה רשם ההוצאה לפועל יברר את יכולת החייב במידת האפשר. • מוצע לקבוע כי רשם ההוצאה לפועל יהא רשאי לדרוש מסירת מידע גם על גובה הכנסתו של החייב. • כמו-כן, מוצע להגביל את סמכות רשם ההוצאה לפועל להורות על מאסר חייב במעמד הבירור או ההבאה רק למקרים בהם החוב עולה על 500,000 ש"ח. • נגד החייב תקום חזקה כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו בהתקיים אחד מהמקרים אלה: א) החייב לא מילא אחר החלטת רשם ההוצאה לפועל שניתנה במעמד הבירור או ההבאה; ב) החייב סירב, במעמד הבירור או ההבאה, למלא הצהרה בדבר יכולתו או לחתום על כתב ויתור על סודיות או למסור מידע כלשהו לגבי יכולתו או להציג מסמכים שנדרש להציגם. 3. משמעויות השינוי • על-פי דברי ההסבר להצעת החוק, הסמכות למתן צו מאסר צומצמה מול האפשרות לנקוט בהגבלות החדשות המוצעות לעיל, בפרק החדש שמוצע להוסיף. • נשאלת השאלה אם האפקט המרתיע של ההגבלות המוצעות שקול לאפקט המרתיע של פקודת מאסר. • ביטול סמכות רשם ההוצאה לפועל להורות על מאסר חייב בחובות שנמוכים מ-500,000 ש"ח עלול לפגוע בזוכים שהחוב הפסוק לטובתם הוא נמוך מהסכום האמור. 4. הערות על-פי לשכת עורכי-הדין עלול צמצום השימוש בפקודת מאסר לגרום לפריחת מנגנוני גבייה המופעלים על-ידי עבריינים או גורמים מפוקפקים. בנוסף, מציינים בלשכת עורכי-הדין כי נתוני מערכת ההוצאה לפועל מצביעים על כך כי רק ב-1% מכלל המקרים בהם הוצאה פקודת מאסר, החייב נאסר ושילם את החוב. לדברי הלשכה, פקודת המאסר היא הרתעה אפקטיבית, ומניעתה בחובות הנמוכים מ-500,000 ש"ח תפגע בגבייה וביכולת ההרתעה נגד חייבים. סעיף 53(30): תיקון סעיף 70 בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים חוק ההוצאה לפועל קובע הוראות לעניין מאסר חייב בשל ביזיון הליכי הוצאה לפועל: • רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לתת צו מאסר נגד החייב בשל בזיון ההוצאה לפועל, ללא תלות בגובה החוב, אם החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו או אם החייב הוא בעל יכולת למלא אחר צו תשלומים ולא מילא אחריו או אם לא מילא אחר החלטה שניתנה במעמד הבירור או ההבאה. • צו מאסר נגד חייב ניתן רק לאחר שהובא לפני רשם ההוצאה לפועל על-פי צו הבאה, אלא אם החייב ייראה כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או לא קיים הוראות של צו תשלומים שניתן לגביו. • חייב שנאסר יובא שוב לפני רשם ההוצאה לפועל תוך 48 שעות ממועד מאסרו. • לא יבוצע צו מאסר נגד חייב שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, אלא לאחר שהומצאה התראה לחייב. 2. השינוי המוצע • מוצע לצמצם את השימוש במאסרים רק למקרים בהם החוב עולה על 500,000 ש"ח (למעט מאסר בשל חוב מזונות, כמפורט בהמשך). • רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לתת צו מאסר נגד החייב בשל בזיון ההוצאה לפועל, אם החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו או אם החייב הוא בעל יכולת למלא אחר צו תשלומים ולא מילא אחריו או אם הוכח לרשם כיהחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב, ללא כל הסבר סביר לאי התשלום. • מוצע לקבוע כי לא יינתן צו מאסר על יסוד חזקה בלבד (לפיה החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו). כך, מוצע לקבוע כי צו מאסר לא יינתן אלא לאחר שהחייב הובא לפני רשם ההוצאה לפועל, ובלבד שטרם חלפו שישה חודשים מיום שהובא לפני הרשם ושהתקיים אחד מאלה: א) הוכח לרשם כי החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, ללא כל הסבר סביר לאי התשלום; ב) הרשם ניסה לברר את יכולתו של החייב לשלם את החוב, וקבע כי יכולתו של החייב לא נתבררה בשל חוסר שיתוף פעולה של החייב. • פרק הזמן בו חייב שנאסר יובא שוב לפני רשם ההוצאה לפועל יקוצר ל-24 שעות ממועד מאסרו. הוראה זו דורשת היערכות מתאימה של משטרת ישראל והנהלת בתי-המשפט, ולכן מוצע להחילה לאחר שנתיים ממועד פרסום החוק; שר המשפטים יהיה רשאי להאריך את דחיית התחולה בשנה נוספת. • טרם ביצוע צו המאסר, תומצא התראה לכל חייב ולא רק לחייב שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו. 3. משמעויות השינוי • על-פי דברי ההסבר להצעת החוק, לאור ביטול האפשרות ליתן צווי מאסר על חובות הנמוכים מ-500,000 ש"ח, יוסמך רשם ההוצאה לפועל, כאמור, להטיל הגבלות שונות על החייב – כמפורט בפרק ו'1 המוצע לעיל. משום שפגיעתו של צו המאסר בזכויות החייב היא הקשה ביותר, תאזן ההגבלה המוצעת בתיקון בין זכויות החייבים לזכויות הזוכים. • נשאלת השאלה אם האפקט המרתיע של ההגבלות המוצעות שקול לאפקט המרתיע של פקודת מאסר. • ביטול סמכות רשם ההוצאה לפועל להורות על מאסר חייב בחובות שנמוכים מ-500,000 ש"ח עלול לפגוע בזוכים שהחוב הפסוק לטובתם הוא נמוך מהסכום האמור. 4. הערות על-פי לשכת עורכי-הדין, עלול צמצום השימוש בפקודת מאסר לגרום לפריחת מנגנוני גבייה המופעלים על-ידי עבריינים או גורמים מפוקפקים. בנוסף, מציינים בלשכת עורכי-הדין כי נתוני מערכת ההוצאה לפועל מצביעים על כך כי רק ב-1% מכלל המקרים בהם הוצאה פקודת מאסר, החייב נאסר ושילם את החוב. לדברי הלשכה, פקודת המאסר היא הרתעה אפקטיבית, ומניעתה בחובות הנמוכים מ-500,000 ש"ח תפגע בגבייה וביכולת ההרתעה נגד חייבים. סעיף 53(31): תיקון סעיף 74 בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים סעיף 74 בחוק ההוצאה לפועל קובע הוראות מיוחדות לעניין מאסר חייב בשל חוב בעד מזונות. בהוראות אלה נקבע כי חייב זה שנאסר יובא לפני רשם ההוצאה לפועל תוך 48 שעות ממועד מאסרו. 2. השינוי המוצע • מוצע לקצר את פרק הזמן בו חייב המזונות יובא בפני רשם ההוצאה לפועל לאחר מאסרו, ל-24 שעות. מוצע כי הוראה זו תיכנס לתוקף רק לאחר שנתיים ממועד פרסום החוק, וכי שר המשפטים יהיה רשאי לדחות את היישום בשנה נוספת. • מוצע לקבוע כי על חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לא יחולו ההוראות השונות של סעיף 74. לעומת זאת, מוצע לקבוע כי על חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי כן יחולו ההוראות הרגילות לעניין הליכי הבאה ומאסר, ובלבד שהסכום הפסוק המינימלי לצורך מאסר בשל חוב מזונות יהיה 100,000 ש"ח ולא 500,000 ש"ח. סעיף 53(32): תיקון סעיף 74ו(1) בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים סעיף 74ו לחוק ההוצאה לפועל קובע את התנאים לדיון בבקשת איחוד תיקים. בין היתר נקבע כי בקשת חייב לאיחוד תיקים לא תידון, אלא אם החייב צירף לבקשתו תצהיר המאמת את הפרטים הכלולים בבקשתו. 2. השינוי המוצע מוצע להוסיף כי התצהיר שהחייב נדרש לצרף יהיה תצהיר מנומק, הנתמך במסמכים שיצורפו לבקשה לצו תשלומים, לרבות כתב ויתור על סודיות. סעיף 53(33): תיקון סעיף 75 בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים חוק ההוצאה לפועל קובע כי כספים ששולמו על חשבון החוב, ייזקפו תחילה לחשבון האגרות וההוצאות, ולאחר מכן לחשבון החוב הפסוק, לפי הסדר הבא: הוצאות, ריבית וקרן, כול הפרשי הצמדה. בפועל, לשכת ההוצאה לפועל נדרשת לעיתים לתת לזוכים המחאה על סך של שקלים בודדים. 2. השינוי המוצע מוצע לקבוע כי סכומי כסף שמתקבלים בלשכת ההוצאה לפועל יועברו לזוכים רק אם הצטבר בלשכה סכום העולה על סכום מזערי או בחלוף תקופה מסוימת, אשר ייקבעו על-ידי שר המשפטים בצו, לפי המוקדם מביניהם. 3. משמעויות השינוי ייעול מערכת ההוצאה לפועל על-ידי הורדת עלויות וניירת. סעיף 53(34): תיקון סעיף 76 בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל קובע הוראות לעניין מקרים שבהם זוכים שונים פועלים נגד חייב אחד. לפי הסעיף, הכספים שנתקבלו עקב ההליכים לפי החוק ישמשו ראשית לתשלום ההוצאות והאגרות שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, ושנית, לתשלום שאר ההוצאות והאגרות בשיעור יחסי להוצאות הזוכים. היתרה תשמש לתשלום החובות הפסוקים, בשיעור יחסי לסכומיהם. אם החוב נובע ממזונות, הכספים שנתקבלו עקב ההליכים ישמשו ראשית לתשלום ההוצאות והאגרות שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, ושנית, לתשלום חוב המזונות. היתרה תשמש לתשלום שאר ההוצאות והאגרות ואחר כך לתשלום שאר החובות. 2. השינוי המוצע מוצע לקבוע כי סכום שהתקבל עקב הליך, יחולק בראש ובראשונה בין הזוכים שנקטו באותו הליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשיעור יחסי לחובותיהם הפסוקים. היתרה תשולם על חשבון החוב הפסוק של שאר הזוכים, ביחס לחובותיהם הפסוקים. אולם, בתיקי הוצאה לפועל שאוחדו בצו איחוד, התשלום לזוכים שנקטו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים - לא יעלה על מחצית הסכום הכולל שהתקבל בעקבות ההליך או על סכום ההוצאות והאגרות שהוצאו בהליך, לפי הגבוה. עוד מוצע לקבוע כי אם נבע החוב ממזונות, הכספים שיתקבלו עקב הליכים ייזקפו, ראשית, לחשבון ההוצאות והאגרות שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, שנית, לחשבון חוב המזונות, שלישית, לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו את ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, והיתרה לחשבון החוב של שאר הזוכים, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם. 3. משמעויות השינוי השינוי עשוי לתמרץ זוכים לנקוט בהליכים לשם אכיפה יעילה של חובות. בנוסף, מחד גיסא, השינוי מקדם חלוקה שוויונית של הכספים הן בקרב זוכים הנוקטים בהליכים הן בקרב אלו שיושבים בחיבוק ידיים. מאידך גיסא, במתן זכות קדימה לזוכים הנוקטים בהליכים, השינוי מתמרץ עשייה על-פני אי-עשייה. סעיף 53(35): תיקון סעיף 80 בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים בהתאם לחוק הקיים, מי שרואה עצמו נפגע על-ידי פעולה של מוציא לפועל או החלטה שלו, רשאי להגיש ערר לפני ראש ההוצאה לפועל. ערעור על צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל נדון בבית המשפט המחוזי. ערעור על צווים והחלטות בעניין ביצוע פסק-דין בענייני משפחה נדון בבית המשפט לענייני משפחה, אולם ערעור בעניינים אלה על החלטה של שופט בית משפט שלום נדון בבית המשפט המחוזי. 2. השינוי המוצע מוצע לקבוע כי ניתן יהיה להגיש ערר לפני רשם ההוצאה לפועל גם על החלטות עובדי מערכת ההוצאה לפועל, בדומה לערר על החלטות מנהל לשכת ההוצאה לפועל (המוציא לפועל). בנוסף, מוצע לקבוע כי ערעור על צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל יידון בבית-משפט השלום וכי כל ערעור על צווים והחלטות בעניין ביצוע פסק-דין בענייני משפחה יידון בבית המשפט לענייני משפחה. 3. משמעויות השינוי הקטנת עומסי העבודה בבתי-המשפט המחוזיים והגדלתם בבתי-משפט השלום. סעיף 53(36): תיקון סעיף 81א(א) בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים שטרות (שטר חליפין, שטר חוב ושיק, כמשמעותם בפקודת השטרות) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית-משפט. 2. השינוי המוצע מוצע להגביל את האפשרות לגבות שטרות בהוצאה לפועל רק לשטרות שסכומם עולה על 500 ש"ח. עם זאת, זוכה יהיה רשאי להגיש לביצוע כמה שטרות נגד אותו חייב, אם מדובר בשטרות שהסכום הנקוב בכל אחד מהם אינו עולה על 500 ש"ח וסכומם הכולל של השטרות עולה על 500 ש"ח. זאת, בתנאי שהשטרות הוגשו לביצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל אחד ושהם ניתנו לזוכה במסגרת עסקה אחת או התחייבות אחת. 3. משמעויות השינוי • ייעול מערכת גביית החובות על-ידי צמצום המעמסה על המשאבים של מערכת ההוצאה לפועל. • תיתכן פגיעה בזכות הקניין של זוכים, האוחזים בשטרות בסכומים נמוכים, וביכולת ההרתעה של מערכת ההוצאה לפועל. בנוסף, מחד, הדבר יעודד להשתמש יותר בשטרות שסכומם נמוך מ-500 ש"ח, ובעיקר את אלה שאין בכוונתם לשלם את חובם על-פי השטר. מאידך, יתכן שבעלי עסקים יסרבו לקבל שטרות בסכום הנמוך מסכום זה, דבר שיביא לפגיעה בשכבות החלשות, המרבות להשתמש בשטרות שסכומם נמוך מ-500 ש"ח. 4. הערות • תיקים רבים נפתחים בהוצאה לפועל על קרן חוב הקטנה מ-500 ש"ח, ומרביתם תיקי שטרות. לקרן חוב של 500 ש"ח מתווספים אגרות ושכר טרחת עורך-דין בסכומים גבוהים יחסית לחוב. לצורך גביית החובות הללו נדרשים משאבים רבים (כוח אדם ומחשוב). • על-פי לשכת עורכי-הדין, השינוי לא יהיה אפקטיבי, משום שעדיין יתאפשר להגיש תביעה לבית-משפט בגין שטר שסכומו נמוך מ-500 ש"ח, בשל עילה שטרית, ולחזור אחרי פסק-הדין להוצאה לפועל. סעיף 53(37): תיקון סעיף 81א1 בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל עוסק בביצוע תביעה על סכום קצוב (מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכוח חיוב לשלם סכום כסף שאינו עולה על 50,000 ש"ח ועילתו בהוראה מפורשת של חיקוק). בין השאר קובע הסעיף כי בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב תוגש ללשכת ההוצאה לפועל רק בתום שלושים ימים מהיום בו התובע שלח לנתבע את ההתראה. כמו-כן, קובע הסעיף כי הבקשה תוגש בצירוף כתב התביעה, כל מסמך התומך בתביעה, העתק מההתראה ואישור על משלוחהּ בדואר רשום לנתבע, וכן העתק תשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה. יצוין, כי חוק הוצאה לפועל (הוראת שעה), התשס"ו-2006 קובע כי בתקופה שבין 2 למרס 2006 ועד 1 באפריל 2007 יקראו את חוק ההוצאה לפועל בלא סעיף זה. 2. השינוי המוצע • בהתאם לתיקון המוצע להוראות סעיף 81א לחוק, מוצע לקבוע כי לא ניתן יהיה להגיש לביצוע תביעה על סכום קצוב, על-פי שטר שסכומו הנקוב אינו עולה על 500 ש"ח. • מוצע לבטל את הדרישה להגשת אישור על משלוח ההתראה בדואר רשום ועל תשובת הנתבע להתראה, ולהסתפק בהצהרה על משלוחהּ בדואר רשום לנתבע. עם זאת, מוצע לקבוע כי התובע ישמור בידו העתק ממסמכים אלה ויציגם בכל עת שיידרש לכך. • סעיף 81א1 המוצע ייכנס לתוקף ב-1 באפריל 2007 (סעיף 56(ד) לחוק ההסדרים). 3. משמעויות השינוי הקלה על התובעים בהליכים הכרוכים בבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב. סעיף 53(38): תיקון סעיף 81ב בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים סעיף 81ב קובע כי אין בסעיף 81א כדי לגרוע מזכויותיהם וחובותיהם של הצדדים על פי פקודת השטרות, ואין בו כדי למנוע אוחז שטר מלהגיש לבית המשפט תובענה לתשלום השטר. 2. השינוי המוצע מוצע לקבוע כי אם הוגשה לבית-המשפט תביעה על סמך שטר שאפשר היה להגישו ישירות לביצוע בהוצאה לפועל או שטר שאי אפשר להגישו להוצאה לפועל רק בשל סכומו - התובע לא יוכל לגבות את שכר טרחת עורך-הדין שנפסק לו בבית-המשפט במסגרת הליכי הוצאה לפועל. עם זאת, אם בקשת התובע לסעד זמני במסגרת תביעה על-פי שטר התקבלה במעמד הצדדים או במעמד צד אחד ולא בוטלה בדיון במעמד הצדדים, אפשר יהיה לגבות שכר טרחה בגין תביעה לפי שטר, אם היה אפשר להגישו לביצוע ישירות להוצאה לפועל. 3. משמעויות השינוי ייעול ההליכים וחיסכון בהוצאות ובשכר טרחת עורך-דין. בכך עלולה להיות פגיעה בעורכי-הדין, שעשויים להדיר רגליהם מייצוג זוכים המחזיקים שטרות עד 500 ש"ח. סעיף 53(39): תיקון סעיף 81ג בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים סעיף 81ג לחוק ההוצאה לפועל קובע כי הפרת הגבלות שהוטלו על חייב שהוכרז מוגבל באמצעים, היא עבירה על-פי החוק. 2. השינוי המוצע מוצע לקבוע כי הפרת הגבלות המוטלות מכוח פרק ו'1 המוצע, תהווה גם כן עבירה על-פי החוק. סעיף 54: תיקון סעיף 7(3) בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 1. המצב החוקי הקיים סעיף 7 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, מפרט את מי שאינם זכאים לפיצויים לפי החוק האמור ובין השאר, מי שנהג ברכב כשאין לו רישיון לנהוג בו, למעט אם רישיונו פקע מחמת אי-תשלום אגרה. 2. השינוי המוצע מוצע לקבוע כי העדר הזכאות לפיצויים לפי החוק האמור לא תחול גם על מי שרישיונו פקע מחמת הגבלה שהוטלה לפי פרק ו'1 המוצע לחוק ההוצאה לפועל. סעיף 55: תיקון סעיף 3ג(א) בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 1. המצב החוקי הקיים חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, קובע כי חייב שראש ההוצאה לפועל הטיל עליו הגבלה לפי סעיף 69ד(א)(2) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, יהיה לקוח מוגבל בנסיבות מיוחדות. 2. השינוי המוצע מוצע לשנות את חוק שיקים ללא כיסוי, כך שגם מי שהוטלה עליו הגבלה לפי סעיף 66א(3) לחוק ההוצאה לפועל, יהיה לקוח מוגבל בנסיבות מיוחדות. סעיפים 56 ו-57 סעיפים אלה מתייחסים לתחולת התיקונים המוצעים בפרק זה, והוראותיהם שולבו בסעיפים הרלוונטיים. סעיף 58: קביעת הוראת שעה לגבי סעיף 81א2 בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 1. המצב החוקי הקיים סעיף 81א2 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי תובע שהגיש תביעה על סכום קצוב, שאפשר היה על-פי החוק להגישה ישירות להוצאה לפועל, לא יהיה זכאי לפסיקת שכר טרחת עורך-דין בגינה. 2. השינוי המוצע מוצע לקבוע כהוראת שעה למשך שנתיים, החל מ-1 באפריל 2007, כי תובע כאמור יהיה זכאי לשכר טרחה, בתנאי ששכר הטרחה יהיה זהה בין אם התביעה הוגשה ישירות להוצאה לפועל ובין אם הוגשה לבית-המשפט ואחר כך לביצוע בהוצאה לפועל. מוצע לאפשר את עיגון העיקרון האמור בכללים שיקבע שר המשפטים לעניין שיעורי שכר הטרחה. 3. משמעויות השינוי על-פי דברי ההסבר להצעת החוק, פעילות לשכת ההוצאה לפועל תתייעל בכך שלא יהיה צורך לנכות בפועל בכל תיק את שכר הטרחה שנפסק בבית-המשפט. פרק י"ב: שונות (סעיפים 77-59, עמודים 112-124) סעיף 59(1) ו-(2): תיקון סעיף 3 בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 1. המצב החוקי הקיים כל הסדר שכבילותיו נוגעות לגידול ולשיווק של תוצרת חקלאית לא ייחשב כ"הסדר כובל" לעניין חוק ההגבלים העסקיים, ויהיה פטור מהוראות פרק ב' לחוק, אם כל הצדדים להסדר הם המגדלים או המשווקים בסיטונות. 2. השינוי המוצע מוצע לבטל פטור זה (כלומר, הסדר כזה ייחשב ל"הסדר כובל"), כאשר לפחות אחד הצדדים של ההסדר הוא: משווק בסיטונות שהוא גם משווק קמעונאי; משווק קמעונאי מחזיק בשליטה בו או בעל עניין בו; מחזיק בשליטה או בעל עניין במשווק קמעונאי; מי שמחזיק בשליטה בו, מחזיק בשליטה גם במשווק קמעונאי. 3. משמעויות השינוי • פגיעה ביכולתם של משווקי התוצרת החקלאית להתארגן בצורה משותפת ומאורגנת. • הגברת התחרותיות בשיווק של התוצרת החקלאית תגרור ירידה במחיר לצרכן של תוצרי החקלאות. • לפי דברי ההסבר המצורפים להצעת החוק, השינוי המוצע נועד למנוע ניצול של הפטור על-ידי רשתות השיווק. 4. ההיסטוריה של הסעיף סעיף זה הופיע בחוק ההסדרים של שנת 2005 אך לא אושר, וכן בחוקי הסדרים קודמים במתכונת שונה במקצת. 5. השפעה תקציבית לא צפויה השפעה ישירה על תקציב המדינה. 6. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הכלכלה כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. סעיפים 59(3): תיקון סעיף 3 בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988; 1. המצב החוקי הקיים הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית בים או באוויר או לתובלה בינלאומית משולבת בים, באוויר וביבשה, לא ייחשב כ"הסדר כובל", ויהיה פטור מהוראות פרק ב' של חוק ההגבלים העסקיים, אם כל הצדדים לו הם מובילים בים או באוויר, או איגוד בינלאומי של חברות תעופה או ספנות. 2. השינוי המוצע מוצע לבטל פטור זה (כלומר, הסדר כזה ייחשב ל"הסדר כובל"), כאשר הצדדים להסדר הם: מובילים באוויר ישראלים; מובילים באוויר שאחד מהם לפחות הוא ישראלי ואחד מהם לפחות הוא מוביל זר; מובילים באוויר זרים, שלפחות אחד מהם פועל באופן משמעותי בישראל ושאחד מענייניו העיקריים של ההסדר ביניהם הוא תובלה אווירית לישראל או ממנה והכבילות בהסדר נוגעות לפעילות או להימנעות מפעילות בישראל של מי מהצדדים. 3. משמעויות השינוי הגברת התחרותיות בענף התובלה הבין-לאומית באוויר. המשמעות היא הוזלת עלויות עבור צרכנים של שירותי התובלה האווירית לישראל וממנה. 4. השפעה תקציבית לא צפויה השפעה ישירה על תקציב המדינה. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הכלכלה כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. 6. הערות בהצעת החוק נקבע כי שר החוץ ושר התחבורה יוכלו, לאחר התייעצות עם שר האוצר, לאשר בהחלטה מנומקת קיומו של הסדר כובל בין מוביל ישראלי למוביל זר או בין מובילים זרים לבין עצמם. סעיף 60(1) ו-(2): תיקון סעיפים 1 ו-36 בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002 1. המצב החוקי הקיים בעל רישיון להולכת גז טבעי רשאי לקבוע את תעריפי הגז, באישור מועצת הגז הטבעי. 2. השינוי המוצע תעריפי הגז ייקבעו ישירות על-ידי מועצת הגז הטבעי. 3. משמעויות השינוי הגברת יכולת הרגולציה של מועצת הגז הטבעי אל מול פגיעה באוטונומיה של בעל הרישיון להולכת גז. 4. השפעה תקציבית לא צפויה השפעה ישירה על תקציב המדינה. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הכלכלה כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. 6. הערות בעת כתיבת החוק, הולכת הגז הטבעי היתה אמורה להתבצע באמצעות חברה פרטית שתיבחר במכרז, בהתאם לתעריף שתציע. לבסוף, הוקמה חברה ממשלתית לשם הולכת הגז, ללא הליך של מכרז. מכאן התעורר הצורך בהרחבת סמכות המועצה לקביעת תעריפי הגז. סעיף 60(3): תיקון סעיף 54 בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002 1. המצב החוקי הקיים החוק קובע כי מתקן שחובר למקרקעין של אחר, יהיה בבעלותו של מי שהתקין אותו כדין. 2. השינוי המוצע לקבוע כי על אף האמור בחוק, מערכת הולכת הגז הטבעי, שהתקנתה והפעלתה נמסרו לחברת נתיבי גז, תהיה בבעלות המדינה. 3. השפעה תקציבית אין משמעות ישירה על תקציב המדינה. 4. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הכלכלה כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. סעיף 61(1): תיקון סעיף 5(3) בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992 1. המצב החוקי הקיים הממשלה רשאית לקבוע מדי שנה את שיעור הגירעון הכולל מן התמ"ג, באופן שמדי שנה, החל משנת 2005, לא יעלה על 3%. 2. השינוי המוצע החל משנת 2009 הממשלה תהיה רשאית לקבוע מדי שנה את שיעור הגירעון הכולל מן התמ"ג, באופן שמדי שנה לא יעלה על 1%. 3. משמעויות השינוי • פגיעה בדרגות החופש של הממשלה ושל הכנסת בקביעת המדיניות הכלכלית. • בעיתות של מיתון, ייתכן שיהיה צורך בניהול מדיניות אנטי-מחזורית, כלומר הגדלת ההוצאה הממשלתית לשם הגדלת הביקושים. תיקון זה יקשה על ניהול מדיניות שכזו. • תיקון החוק ייאלץ את הממשלה לקיים מדיניות תקציבית שמרנית יותר ותביא לירידה הדרגתית בחוב הלאומי. הדבר יגדיל את האיתנות הפיננסית של ממשלת ישראל ויוביל להקטנת הריבית המשולמת על החוב הממשלתי וכפועל יוצא, להקטנת הריביות במשק. 4. השפעה תקציבית לא צפויה השפעה ישירה על תקציב המדינה לשנת 2007. עם זאת, להצעת החוק השפעה מהותית על קביעת סך ההוצאה בתקציבי הממשלה הבאים, בכפוף לקצב הצמיחה של התוצר. 6. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הכספים כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. סעיף 61(2) עד (5): תיקון סעיפים 6 ו-7 והוספת סעיפים 6א ו-8 בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992 1. המצב החוקי הקיים סכום ההוצאה הממשלתית בשנים 2005 עד 2010 לא יעלה בשיעור העולה על 1% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנה שקדמה לה. 2. השינוי המוצע מוצע לקבוע כי החל משנת 2007 ואילך,27 שיעור הגידול המותר בהוצאה הממשלתית יעלה ל-1.7%. בנוסף, מוצע בשנת 2007 לאפשר את הגדלת ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף של 2.1% ובשנת 2008 בשיעור נוסף של 1%. כלומר, בשנת 2007, ניתן יהיה להגדיל את ההוצאה הממשלתית ב-3.8% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנה שקדמה לה, ובשנת 2008 ב-2.7%. החל משנת 2009 ניתן יהיה להגדיל את ההוצאה הממשלתית ב-1.7% ביחס להוצאה בשנה שקדמה לה. הגידולים החורגים מ-1.7% בסכום ההוצאה הממשלתית בשנים 2007 ו-2008, לא יובאו בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנים אלה לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית בשנים הבאות. 3. השפעה תקציבית צפויה הגדלה של ההוצאה התקציבית בהתאם לשיעורים שפורטו לעיל. בשנת 2007 מדובר בגידול של כ-7 מיליארד שקלים בהוצאה הממשלתית. 4. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה להשאיר סעיף זה בהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הכספים. 5. הערות ההגדלות החד-פעמיות בתקציב בשנים 2007 ו-2008 נועדו לממן את תוכנית ההתנתקות, את מימון הוצאות הלחימה בגבול הצפון בחודשים יולי ואוגוסט 2006 וכן את הנזקים שנגרמו בשל לחימה זו. סעיפים 62 ו-63: תיקון סעיף 33א בחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954 והוספת הוראת מעבר 1. המצב החוקי הקיים בנק ישראל רשאי לתת מטבעות שהוכרזו כמטבעות זיכרון או כמטבעות מיוחדים רק לחברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בע"מ. 2. השינוי המוצע מוצע לאפשר לבנק ישראל לתת מטבעות אלה וכן גם פריטים נומיסמטיים גם לחברות שאינן נמצאות בשליטתו של בנק ישראל או של הממשלה. נגיד הבנק יקבע את ערכם הנקוב של המטבעות שיוצאו. 3. משמעויות השינוי החוק יאפשר את קידום הפרטתה של החברה הממשלתית למדליות ומטבעות בע"מ. 4. השפעה תקציבית לא צפויה השפעה ישירה על תקציב המדינה, אולם בטווח הרחוק מובן כי הפרטת החברה תביא להכנסה חד-פעמית לקופת המדינה ותצמצם את הוצאותיה. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הכספים כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. 6. הערות החוק ייכנס לתוקף רק בעוד שש שנים, בכדי שהחברה המופרטת תיהנה מתקופה יציבה, בה תהיה למעשה מונופול בתחום. סעיף 64: תיקון סעיף 34 בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 1. המצב החוקי הקיים חברות ממשלתיות מחויבות להגיש לרשות לחברות הממשלתיות, לשר האוצר ולשר הממונה על החברה טיוטות של דוחות ומסמכים שונים28 חודש ימים לפני הדיון בהם. כמו כן, החברות הממשלתיות מחויבות להעביר מסמכים אלה לשרים ולרשות לאחר שהדירקטוריון אישרם. מעבר לחיוב זה, אין מועד ספציפי בו חייבות החברות להגיש מסמכים אלו. 2. השינוי המוצע מוצע להסמיך את הרשות לחברות ממשלתיות לקבוע מועדים מדויקים שבהם יוגשו המסמכים הנ"ל לאישור הדירקטוריון של החברה הממשלתית וכן לקבוע מועדים שבהם הדירקטוריון יחויב לקיים דיון בעניינם של מסמכים אלה. 3. משמעויות השינוי • הגברת רמת הדיווח של החברות הממשלתיות והגברת הרגולציה של הרשות לחברות ממשלתיות. • פגיעה באוטונומיה של החברות הממשלתיות. 4. השפעה התקציבית לא צפויה השפעה ישירה על תקציב המדינה. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הכספים כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. סעיף 65: החלפת סעיף 23 בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 1. המצב החוקי הקיים צו כללי והיתר כללי שנקבעים על סמך חוק זה מפורסמים בשלושה עיתונים יומיים וכן ברשומות. צווים או היתרים אלה נכנסים לתוקף רק לאחר פרסומם בשלושה עיתונים יומיים או ברשומות, לפי המוקדם. בנוסף, צו אישי או היתר אישי מפורסמים בעיתון יומי אחד וכן נשלחים למי שהם חלים עליו, ונכנסים לתוקף רק לאחר פרסומם בעיתון יומי אחד לפחות או לאחר שנמסרו לגוף שהם חלים עליו, לפי המוקדם. 2. השינוי המוצע מוצע לקבוע כי הפרסום בעיתונות של צו כללי או היתר כללי אינו חובה והוא רק בגדר אפשרות - במקרה בו נדרש לקבוע תחילה מיידית של צו או היתר. בהתאם, מוצע לקבוע כי במידה שצו או היתר כללי פורסם בשני עיתונים יומיים עוד קודם לפרסומו ברשומות, תהיה תחילתו ביום הפרסום בעיתונות. באשר לצווים והיתרים אישיים, אלה ייכנסו לתוקף עם מסירתם לגופים שהם חלים עליהם, ללא צורך בפרסום בעיתון. 3. משמעויות השינוי • הפחתה בהוצאות הממשלה. • הגדלת הסיכוי שהאנשים עליהם חלים הצווים וההיתרים הכלליים לא יהיו מודעים לקביעתם. 4. ההיסטוריה של הסעיף הצעת חוק דומה פורסמה בהצעות חוק – הממשלה 52, מיום 28 ביולי 2003, והתפרסמה בשנית בהצעות חוק – הממשלה 87, מיום 3 בפברואר 2004. 5. השפעה תקציבית לפי הערכת לשכת הפרסום הממשלתית, הצמצום בהוצאות המדינה יהיה בן עשרות אלפי שקלים, ובכל אופן לא יותר מ-200 אלף שקלים. 6. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הכלכלה כהצעת חוק ממשלתית נפרדת, תוך אפשרות להגבלת משך הליך החקיקה. סעיף 66: תיקון סעיף 33א בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 1. המצב החוקי הקיים כל שינוי בגבולות של מתחמים, שהוכרזו על-ידי הממשלה כ"מתחמי פינוי-בינוי", מחייב המלצה של הוועדה לעניין מתחמי פינוי ובינוי והכרזה מטעם הממשלה. 2. השינוי המוצע מוצע לקבוע כי הממשלה תהא רשאית להסמיך את שר הבינוי והשיכון לשנות את הגבולות של מתחמי הפינוי והבינוי, בהתאם להמלצות הוועדה האמורה. 3. משמעויות השינוי • ייעול הליך השינויים בגבולות של מתחמי הפינוי והבינוי. • זירוז חידוש פני הערים בישראל. • מתן אפשרות להעברת סמכות בלעדית לשר השיכון והבינוי על משאבים כלכליים משמעותיים. 4. השפעה תקציבית לא צפויה השפעה ישירה על תקצי ב המדינה. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הפנים כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. סעיפים 67 ו-68(2): הוספת סעיף 46א בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 ותיקון סעיף 68 בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963 1. המצב החוקי הקיים הסמכות הבלעדית להורות על פיטורים של עובד מדינה בשל עבירת משמעת היא בידי בית הדין למשמעת. הליך של פיטורים מינהליים (פיטורים בשל אי התאמה לעבודה) הוא נפרד לחלוטין מהליך פיטורים בשל עבירת משמעת, והוא בסמכותה של הממשלה, שהואצלה לשרים, ומהם למנהלים הכלליים של משרדי הממשלה. 2. השינוי המוצע מוצע להעניק לנציב שירות המדינה סמכות בלעדית לפטר עובדי מדינה לאחר שימוע בשל "אי-התאמה". סמכות זו תחול גם בעקבות מעשה או מחדל של עובד מדינה שכיום נדון בבית הדין למשמעת. הנציב רשאי להאציל סמכויות אלו לעובדי מדינה אחרים. 3. משמעויות השינוי הגדלת היכולת של המדינה לפטר את עובדיה ובכך לשפר את השירות שניתן על-ידי עובדי המדינה. מאידך, התיקון עשוי להקטין את הביטחון התעסוקתי של עובדי המדינה. 4. השפעה תקציבית ההשפעה הישירה על תקציב המדינה אינה צפויה להיות משמעותית, אולם ייעול שירות המדינה עשוי בטווח הארוך להביא לצמצום בהוצאות המדינה. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. סעיף 68(1): תיקון סעיף 6 בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963 1. המצב החוקי הקיים בית הדין למשמעת יושב במותבים של שלושה. אם הנאשם הסכים לכך, הדיון מתקיים גם במקרה בו חבר מותב אחד נעדר, אלא אם החליט יושב ראש המותב לדחות את הדיון. 2. השינוי המוצע מוצע לאפשר את קיום הדיון בפני מותב חסר (בו נעדר חבר אחד) גם ללא הסכמה של הנאשם, אם יושב ראש המותב סבור שהדבר לא יגרום עיוות דין. 3. משמעויות השינוי • ייעול עבודת בית הדין למשמעת וקיצור ההליכים המתקיימים בו. • חיסכון במשאבים לבית הדין למשמעת. • פגיעה בזכותו של עובד למשפט הוגן בפני מותב של שלושה. 4. השפעה תקציבית ההשפעה הישירה על תקציב המדינה אינה צפויה להיות משמעותית. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת חוקה, חוק ומשפט כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. 6. הערות ההרכב של המותבים כולל: אחד מרשימת המשפטנים, אחד מרשימת נציב השירות ואחד מרשימת ארגוני העובדים. סעיף 69: הוספת סעיף 9א בחוק זכויות התלמיד, התשס"א-2000 1. המצב החוקי הקיים לפי פסיקת בג"ץ בעניין,29 למשרד החינוך אין סמכות לגבות תשלום מתלמיד המבקש לגשת לבחינות בגרות, בהעדר הסמכה בחוק. זאת, לאור סעיף 6 בחוק לימוד חובה, תש"ט-1949 וסעיף 9 בחוק זכויות התלמיד. 2. השינוי המוצע מוצע להסמיך בחוק את שר החינוך לקבוע הוראות לעניין גביית התשלומים בעד בחינות בגרות ממשלתיות. 3. משמעויות השינוי • עיגון בחוק של תשלומים בעד בחינות בגרות. • הגדלת הכנסות המדינה. 4. השפעה תקציבית לפי הערכת משרד החינוך, נאמדת הגדלת הכנסות המדינה בכ-38 מיליון ש"ח. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת החינוך, התרבות והספורט כהצעת חוק ממשלתית נפרדת, תוך אפשרות להגבלת משך הליך החקיקה. 6. הערות החוק המוצע אינו כולל בקרה של ועדת החינוך על הסכומים אותם יקבע שר החינוך. בנוסף, החוק אינו מחייב את השר להביא בחשבון את מצבם הסוציו-אקונומי של ההורים בעת גביית התשלום. סעיף 70: הוספת הוראת מעבר לתיקון בחוק זכויות התלמיד, התשס"א-2000 1. המצב החוקי הקיים ראה סעיף קודם. 2. השינוי המוצע מוצע לקבוע כי כל התשלומים שנגבו בטרם קבלת השינוי המוצע בסעיף 69 להצעת החוק ייחשבו כאילו נעשו בדין. 3. משמעויות השינוי מניעת אפשרות של תביעה נגד המדינה בשל תשלומים שנגבו בטרם התקבל השינוי בסעיף 69 להצעת החוק. 4. השפעה תקציבית לחוק זה עשויות להיות השלכות תקציביות משמעותיות, במידה והורים יתבעו את המדינה על תשלומי עבר שנגבו. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת החינוך, התרבות והספורט כהצעת חוק ממשלתית נפרדת, תוך אפשרות להגבלת משך הליך החקיקה. סעיפים 71 ו-72: תיקון סעיפים 1 ו-18א בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970 1. המצב החוקי הקיים אדם זכאי לפיצויים בשל פעולת איבה שהתרחשה מחוץ לישראל גם במקרה שמטרת הפעולה לא היתה פגיעה במדינת ישראל, וגם במידה שהוא אזרח ישראלי שאינו תושב ישראל. 2. השינוי המוצע החל משת 2007 ואילך, מוצע לשלול את הזכאות לתגמולים לנפגעי פעולות איבה שהתרחשו מחוץ לישראל, במידה שמטרתם העיקרית של פעולות אלו לא היתה פגיעה בישראל. בנוסף, מוצע לשלול את הזכאות לתגמולים מאזרח ישראלי שנפגע מפעולת איבה שהתרחשה מחוץ לישראל, במידה שהאזרח אינו תושב ישראלי. 3. השפעה תקציבית צפויה הפחתה מסוימת בהוצאות המדינה. 4. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. 5. הערות המוסד לביטוח לאומי מתנגד לתיקון לשלילת הזכאות מאזרחים שנפגעו מפעולות איבה שלא כוונו נגד מדינת ישראל, אך תומך בשלילת הזכאות מאזרחים שאינם תושבים. סעיף 73: תיקון סעיף 1 בחוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה), התשס"ו-2006 1. המצב החוקי הקיים שכר המינימום יוגדל ב-125 שקלים ב-1 ביוני 2007. 2. השינוי המוצע מוצע לדחות את העלאת שכר המינימום ל-1 בדצמבר 2007. במועד זה העלאת שכר המינימום תהיה בסכום של 140 ש"ח (15 שקלים יותר משתוכנן). 3. משמעויות השינוי צמצום הוצאת המדינה בשנת 2007 והגדלת הוצאת המדינה משנת 2008 ואילך. 4. השפעה תקציבית הקטנת הוצאות המדינה על שכר בשנת 2007. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כהצעת חוק ממשלתית נפרדת, תוך אפשרות להגבלת משך הליך החקיקה. סעיף 74: תיקון סעיף 10 בתכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו-2003), התשס"ב-2002 1. המצב החוקי הקיים תוכנית החירום הכלכלית לשנת 2002 קבעה הוראת שעה, לפיה בתקופה שבין ה-1 ביולי 2002 עד ל-31 בדצמבר 2006 ישולמו גמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי ולפי חוק הבטחת הכנסה בהפחתה של 4%. הוראה זו מתוכננת לפוג ב-1 בינואר 2007. 2. השינוי המוצע מוצע להמשיך ולהפחית את הגמלאות הנ"ל ב-4% במשך שנה נוספת, עד ל-31 בדצמבר 2007. 3. משמעויות השינוי • צמצום הוצאת המדינה בשנת 2007. • פגיעה ברווחתם של הזכאים לגמלאות. 4. השפעה תקציבית: לפי המוסד לביטוח לאומי, החיסכון מסעיף זה לתקציב המדינה צפוי לעמוד על כ-400 מיליון ש"ח. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כהצעת חוק ממשלתית נפרדת, תוך אפשרות להגבלת משך הליך החקיקה. 6. הערות הפגיעה היא בכל הגמלאות (הבטחת הכנסה, אימהות, דמי לידה, מענקים וקצבאות ילדים, דמי פגיעה, מענק לימודים ופשיטות רגל), למעט בגמלאות הסיעוד. סעיף 75(1): תיקון סעיף 44 בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004; 1. המצב החוקי הקיים משתתף בתוכנית מהל"ב (תוכנית וויסקונסין), אשר לא שולב בעבודה ישתתף בתוכנית אישית, שעשויה לכלול מגוון פעילויות להכשרתו לעבודה ובהן גם שירות בקהילה. השירות בקהילה לא ייארך יותר מארבעה חודשים. 2. השינוי המוצע מוצע להסמיך את שר התעשייה, המסחר והתעסוקה להאריך את תקופת השירות בקהילה בארבעה חודשים נוספים, במידה שהמשתתף מסכים לכך, ובלבד שהשר שוכנע כי ההארכה תקדם את שילוב המשתתף בעבודה. 3. השפעה תקציבית לא צפויה השפעה ישירה על תקציב המדינה. 4. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. סעיף 75(2): החלפת סעיף 48 בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004; 1. המצב החוקי הקיים תושב המתגורר באזור בו פועלת תוכנית מהל"ב לא ישתתף בתוכנית, כל עוד הוא עובד במסגרת שיקומית או מצוי בהכשרה במסגרת שיקומית. 2. השינוי המוצע תושב אשר הופנה למסגרת שיקומית לאחר שכבר החל את השתתפותו בתוכנית מהל"ב, ימשיך את השתתפותו בתוכנית במקביל לשילובו במסגרת השיקומית. 3. משמעויות השינוי המוצע • מתן כלים נוספים למשתתפים במסגרות שיקומיות, במטרה לסייע להם בשלב מציאת התעסוקה. • הרמת קשיים על מובטלים, אשר יתבקשו להשתתף בתוכנית בכדי לקבל את גמלת הבטחת ההכנסה. 4. השפעה התקציבית לא צפויה השפעה ישירה על תקציב המדינה. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת לא ניתנה המלצה לגבי סעיף זה. עם זאת, מסעיף 5(1) להצעת חוק זו ניתן לראות, כי הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כהצעת חוק ממשלתית נפרדת. 6. הערות סעיף זה הוא התאמה לתיקון שהוצע בסעיף 5(1) המצוי בפרק "ביטוח לאומי" (פרק ב') בהצעת חוק זו. סעיף 76: ביטול חוק ערי ואזורי פיתוח, התשמ"ח-1988 1. המצב החוקי הקיים ב-1 לינואר 2007 אמור להיכנס לתוקף החוק, לפיו יש להקצות לערי פיתוח ואזורי פיתוח הטבות שונות, כמו מענקים לרשויות המקומיות והטבות מס לתושבים. 2. השינוי המוצע מוצע לבטל את החוק. 3. משמעויות השינוי מניעת משאבים והטבות מהערים והאזורים שהיו זוכים להגדרה של עיירות פיתוח על-פי החוק. יצוין שכבר היום חלק מהעיירות והאזורים הללו זוכים להטבות בשל היותם אזורי עדיפות לאומית. 4. ההיסטוריה של הסעיף מועד תחילתו של חוק זה נדחה כבר בעבר. 5. השפעה תקציבית להערכת משרד האוצר, צפוי חיסכון של מאות מיליוני ש"ח. 6. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הכספים כהצעת חוק ממשלתית נפרדת, תוך אפשרות להגבלת משך הליך החקיקה. 7. הערות על פי החוק, ועדת שרים היא זו שתחליט אילו ערים יוגדרו כעיירות פיתוח. סעיף 77: ביטול חוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ"ה-1995 1. המצב החוקי הקיים חוק זה הוקפא עד ל-1 ביולי 2007. החוק קובע את המועדים בהם נדרשת המדינה להעביר לרשויות המקומיות את התשלומים המגיעים להם, לרבות מענקים שהיא מעבירה לרשות המקומית. 2. השינוי המוצע מוצע לבטל את החוק. 3. משמעויות השינוי • הגדלת דרגות החופש של הממשלה בהחלטותיה לגבי המועדים שיש להעביר את התשלומים לרשויות המקומיות. • הקטנת הוודאות של הרשויות המקומיות באשר להכנסותיהם הצפויות. 4. השפעה תקציבית לא צפויה השפעה ישירה על תקציב המדינה. 5. המלצת הלשכה המשפטית של הכנסת הלשכה המשפטית של הכנסת ממליצה לפצל סעיף זה מהצעת חוק ההסדרים, ולהמשיך את הליך החקיקה בעניינו בוועדת הכספים כהצעת חוק ממשלתית נפרדת, תוך אפשרות להגבלת משך הליך החקיקה. 6. הערות במקרה שקיים עיקול על חשבון הבנק של רשות מקומית, ייתכן שעיכוב העברת התשלום לרשות יהיה לטובתה ולטובת תושביה.