חומר רקע
בתי משפט
חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967
רבדים בחקיקה
תוכן ענינים
6
Go
פרק א: הוראות כלליות
6
Go
הגדרות
סעיף 1
6
Go
לשכת הוצאה לפועל
סעיף 2
7
Go
ראש ההוצאה לפועל
סעיף 3
7
Go
מוציא לפועל
סעיף 4
7
Go
הענקת סמכויות למוציא לפועל
סעיף 4א
7
Go
הטלת תפקידים
סעיף 5
8
Go
ועדת האישורים
סעיף 5א
9
Go
תוקף אישורים וסדרי עבודה
סעיף 5ב
9
Go
בעל אישור חדש
סעיף 5ב1
9
Go
ניהול פנקס
סעיף 5ג
9
Go
סייג לעיסוק
סעיף 5ד
9
Go
חובת סודיות
סעיף 5ה
9
Go
אי חידוש, ביטול או פסילה
סעיף 5ו
9
Go
בירור תלונות והתליה
סעיף 5ז
10
Go
הפסקת ביצועו של הליך
סעיף 5ח
10
Go
ללא כותרת
סעיף 5ט
10
Go
בקשת ביצוע
סעיף 6
10
Go
המצאת אזהרה ופסק דין
סעיף 7
11
Go
בקשת חייב לצו תשלומים
סעיף 7א
12
Go
מסירת מידע
סעיף 7ב
14
Go
חזקה בדבר יכולת החייב
סעיף 7ג
14
Go
נקיטת הליכים, הפסקתם וביטולם לפי בקשת הזוכה
סעיף 8
14
Go
אגרות והוצאות
סעיף 9
14
Go
שכר עורך דין
סעיף 10
15
Go
ללא כותרת
סעיף 10א
15
Go
העברת הביצוע של פסק דין או של הליך
סעיף 11
15
Go
פסק דין הטעון הבהרה
סעיף 12
15
Go
מעצר למניעת הפרעה בביצוע
סעיף 13
15
Go
עיכוב יציאה מן הארץ
סעיף 14
16
Go
חיפושים
סעיף 15
16
Go
השהיית הליך ואי נקיטתו
סעיף 16
16
Go
עיכוב ביצועו של פסק דין
סעיף 17
16
Go
פסק דין שבוטל או שונה
סעיף 18
17
Go
טענת פרעתי
סעיף 19
17
Go
גביית יתר
סעיף 20
17
Go
פרק ב: עיקול מיטלטלין
17
Go
עיקול מטלטלין ומכירתם
סעיף 21
19
Go
מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול
סעיף 22
20
Go
הוצאת מועקלים
סעיף 23
20
Go
העמדת נאמן
סעיף 24
20
Go
אחריותו של נאמן
סעיף 25
21
Go
זכות שימוש במיטלטלין
סעיף 26
21
Go
מכירת המעוקלים
סעיף 27
21
Go
ספק בבעלות
סעיף 28
21
Go
חוק תשלא 1971
סעיף 29
21
Go
ביטול עסקאות
סעיף 30
21
Go
ללא כותרת
סעיף 31
21
Go
ביטול עיקול לאחר תשלום חוב
סעיף 32
22
Go
פרק ג: עיקול מקרקעין
22
Go
הגדרות
סעיף 33
22
Go
הטלת עיקול ותוצאותיו
סעיף 34
22
Go
עיקול זמני
סעיף 35
22
Go
מכירת מקרקעין שעוקלו
סעיף 36
22
Go
רישום זכות במקרקעין שעוקלו
סעיף 37
22
Go
הגנת בית המגורים
סעיף 38
23
Go
הגנת חייב חקלאי
סעיף 39
23
Go
תחולה חוק הערבות* תשנב 1992
סעיף 39א
23
Go
זכותו של צד שלישי
סעיף 40
23
Go
ביטול העיקול בשל העדר פעולה
סעיף 41
23
Go
ביטול העיקול לאחר תשלום החוב
סעיף 42
23
Go
פרק ד: עיקול בידי צד שלישי
23
Go
הטלת עיקול בידי צד שלישי
סעיף 43
24
Go
עיקול כלל נכסי החייב
סעיף 44
24
Go
עיקול נכס מסויים
סעיף 45
24
Go
הודעת עיקול לצד שלישי שהוא תאגיד בנקאי
סעיף 45א
24
Go
הודעת עיקול לצד שלישי שהוא קופת גמל
סעיף 45ב
25
Go
דינו של צד שלישי שלא הגיש הודעה
סעיף 46
25
Go
מסירת נכסים מעוקלים
סעיף 47
25
Go
חיוב של צד שלישי
סעיף 48
25
Go
תחולת הוראות
סעיף 49
25
Go
תשלום לצד השלישי
סעיף 49א
26
Go
נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי
סעיף 50
26
Go
דין פרעון חוב
סעיף 51
26
Go
ביטול צו עיקול בידי צד שלישי
סעיף 52
26
Go
פרק ה: כינוס נכסים
26
Go
מינוי כונס נכסים
סעיף 53
27
Go
סמכויותיו וחובותיו של כונס נכסים
סעיף 54
27
Go
שמירת הוראות
סעיף 55
27
Go
אחריותו של החייב כלפי כונס הנכסים
סעיף 56
27
Go
זכויות צד שלישי
סעיף 57
27
Go
אחריותו של כונס נכסים
סעיף 58
27
Go
שכרו של כונס נכסים
סעיף 59
27
Go
סיום תפקידו של כונס נכסים
סעיף 60
28
Go
פרק ו: ביצוע בעין
28
Go
מסירת נכס
סעיף 61
28
Go
מסירת קטין
סעיף 62
28
Go
עשיית מעשה
סעיף 63
28
Go
פינוי מקרקעין
סעיף 64
28
Go
טענות צד שלישי
סעיף 65
29
Go
חייב שחזר לאחר הפינוי
סעיף 66
31
Go
פרק ז: חקירת יכולת ותשלום בשיעורים
31
Go
חקירת יכולת
סעיף 67
31
Go
החלטה על פי תצהיר
סעיף 68
31
Go
חוקרי ההוצאה לפועל
סעיף 68א
32
Go
תשלום בשיעורים
סעיף 69
33
Go
כללים
סעיף 69א
33
Go
בקשה לשינוי צו תשלום או הוראת תשלום
סעיף 69ב
33
Go
פרק ז:1 חייב מוגבל באמצעים
33
Go
הכרזה של חייב מוגבל באמצעים
סעיף 69ג
33
Go
הגבלות של חייב מוגבל באמצעים
סעיף 69ד
34
Go
מרשם חייבים מוגבלים באמצעים
סעיף 69ה
35
Go
ריבוי תיקים של חייב מוגבל באמצעים
סעיף 69ו
35
Go
בדיקת יכולת וצו תשלומים סופי
סעיף 69ז
35
Go
הסרת הגבלות מחייב מוגבל באמצעים
סעיף 69ח
35
Go
תוקף הגבלות על חייב שאינו מוגבל באמצעים
סעיף 69ט
35
Go
ביטול הכרזת חייב כמוגבל באמצעים
סעיף 69י
35
Go
פרק ז:2 צווי הבאה וצווי מאסר
35
Go
הזמנה לבירור
סעיף 69יא
36
Go
צו הבאה
סעיף 69יב
36
Go
מעמד הבירור או ההבאה
סעיף 69יג
37
Go
מאסר חייב בשל בזיון ההוצאה לפועל
סעיף 70
38
Go
סייג למתן צו הבאה או צו מאסר
סעיף 71
38
Go
שחרור החייב מהבאה וממאסר
סעיף 72
38
Go
תקופות מצטברות של מאסר
סעיף 72א
39
Go
אין לאסור שנית בעד אותו חוב
סעיף 73
39
Go
חסינות
סעיף 73א
39
Go
מאסר בשל חוב בעד מזונות
סעיף 74
39
Go
פרק ז:3 איחוד תיקים
39
Go
הגדרות
סעיף 74א
39
Go
בקשת איחוד
סעיף 74ב
40
Go
המשך הליכים שננקטו
סעיף 74ג
40
Go
עיכוב יציאה מן הארץ
סעיף 74ד
40
Go
עיקול
סעיף 74ה
40
Go
תנאים לדיון בבקשת איחוד
סעיף 74ו
40
Go
חובת גילוי
סעיף 74ז
41
Go
החלטה לענין האיחוד
סעיף 74ח
41
Go
מבחן יכולת הפרעון
סעיף 74ט
41
Go
דחיית בקשה
סעיף 74י
41
Go
צו איחוד
סעיף 74יא
42
Go
תיק נוסף
סעיף 74יב
42
Go
הבטחת מימוש הליך האיחוד
סעיף 74יג
42
Go
מינוי ממונה
סעיף 74יד
42
Go
ביטול צו
סעיף 74טו
43
Go
פרק ז:4 ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר
43
Go
ביצוע בידי משטרת ישראל
סעיף 74טז
43
Go
סייג לביצוע צו הבאה או צו מאסר
סעיף 74יז
43
Go
סמכויות שוטר בביצוע צו הבאה או צו מאסר
סעיף 74יח
44
Go
יחידה מיוחדת
סעיף 74יט
44
Go
אגרה מיוחדת
סעיף 74כ
44
Go
קרן מיוחדת
סעיף 74כא
44
Go
דין וחשבון
סעיף 74כב
44
Go
פרק ח: הוראות שונות
44
Go
זקיפת הכנסות הביצוע
סעיף 75
45
Go
ריבוי הליכים ופסקי דין
סעיף 76
46
Go
העודף שבידי המוציא לפועל
סעיף 77
46
Go
מות החייב
סעיף 78
46
Go
ביצוע הליכים וצווים
סעיף 79
46
Go
מסמך מיכון ראיה לכאורה
סעיף 79א
46
Go
ערר וערעור
סעיף 80
47
Go
חיוב שדינו כפסק דין
סעיף 81
47
Go
הוצאה לפועל של שטרות חוק תשכט 1968
סעיף 81א
48
Go
ביצוע תביעה על סכום קצוב
סעיף 81א1
49
Go
הוראות לענין שכר טרחה בתביעה על סכום קצוב
סעיף 81א2
49
Go
שמירת דינים וזכויות חוק תשכט 1968
סעיף 81ב
49
Go
אופן הוצאה לפועל של משכנתה או משכון לגבי דירת מגורים
סעיף 81ב1
51
Go
עונשין
סעיף 81ג
52
Go
שמירת דינים
סעיף 82
52
Go
ביצוע ערובה
סעיף 83
52
Go
ביצוע לפי בקשת החייב
סעיף 84
52
Go
ביטולים
סעיף 85
52
Go
תחילה
סעיף 86
52
Go
הוראות מעבר
סעיף 87
52
Go
ללא כותרת
סעיף 87א
52
Go
דיווח שנתי
סעיף 87ב
52
Go
ביצוע ותקנות
סעיף 88
בתי משפט
חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 1
פרק א': הוראות כלליות
1. בחוק זה -
"בית משפט" - לרבות בית דין דתי;
"פסק דין" - פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי;
"זוכה" — מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו;
"חייב" — מי שפסק דין ניתן לחובתו;
"חוב פסוק" — החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות, שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין;
מיום 29.5.1980
תיקון מס' 5
ס"ח תש"ם מס' 971 מיום 29.5.1980 עמ' 132
"חוק פסוק" – החוב, לרבות הפרשי ההצמדה הריבית וההוצאות, שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין;
"הליך" — פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק דין, [לרבות המצאת אזהרה1];
"ערובה" — ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת;
"נכס" — לרבות זכות קיימת או עתידה;
"לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל" — לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור בסעיף 2;
מיום 13.4.1989
תיקון מס' 8
ס"ח תשמ"ט מס' 1274 13.4.1989 עמ' 50
הוספת הגדרת "לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל"
"קיבוץ" — אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי.
"המצאה מלאה" – כל אחת מאלה2:
(1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בפרק ל"ב סימנים א', ב' ו-ג' לתקנות סדר הדין, למעט המצאה בדרכים המפורטות בתקנות 475(4) ו-(5), 480, 482 ו-489.
(2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1);
"תקנות סדר הדין" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984;
מיום 30.6.1994
תיקון מס' 14
ס"ח תשנ"ד מס' 1470 מיום 30.6.1994 עמ' 235
הוספת הגדרת "קיבוץ"
2. ליד כל בית משפט שלום תהיה לשכת הוצאה לפועל ובה רשם ההוצאה לפועלומוציא לפועל.
2. (א) שר המשפטים רשאי, בצו, להקים לשכות הוצאה לפועל, ובהן רשמי הוצאה לפועל ומנהלי לשכות הוצאה לפועל, ולקבוע את מקום מושבן.
(ב) בכל מחוז תוקם לשכת הוצאה לפועל אחת לפחות.
(ג) לענין סעיף זה, "מחוז" – כאמור בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם.
3. הסמכויות של רשם ההוצאה לפועלנתונות לכל שופט של בית משפט שלום ולכל רשם של בית משפט שלום.
(א) שר המשפטים ימנה, מבין רשמי בית משפט שלום, רשמי הוצאה לפועל.
(ב) שר המשפטים ימנה, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשם או שופט של בית משפט שלום לנשיא הוצאה לפועל; נשיא ההוצאה לפועל יהיה אחראי על כלל רשמי ההוצאה לפועל; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת יקבע את סמכויותיו של נשיא ההוצאה לפועל.
[3א – הקמת מרכז הוצלפ ארצי ומנהל הוצלפ ארצי הכפוף למנהל בתי המשפט]
4. (א) שר המשפטים ימנה מנהלי לשכות הוצאה מוציאים לפועל; המינוי יפורסם ברשומות.
(ב) שר המשפטים ימנה, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, את מנהל מערכת ההוצאה לפועל; מנהל מערכת ההוצאה לפועל יהיה אחראי על כל מערך ההוצאה לפועל ויקבע את סדרי המנהל בלשכות ההוצאה לפועל; שר המשפטים רשאי לקבוע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, סמכויות נוספות שיוקנו למנהל מערכת ההוצאה לפועל.
4א. (א) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו כי בקשות המוגשות של זוכה לפי חוק זה, שיפורטו בצו, בציון הסעיפים שלפיהם הן מוגשות, יהיה רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו, או עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין, בעל נסיון של שלוש שנים לפחות, לדון ולהחליט בהן בתקופה שתיקבע בצו; בצו כאמור לא ייכללו בקשות לפי סעיפים 19, 25, 48, 58 ו-70 (פרעתי, אחריות נאמן, חיוב צד ג', אחריות כונס, מאסר חייב).
(ב) צו לפי סעיף קטן (א) טעון אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
מיום 6.4.1990
תיקון מס' 9
ס"ח תש"ן מס' 1314 מיום 6.4.1990 עמ' 126
הוספת סעיף 4א
5. (א) מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להטיל על פקיד של בית המשפט וכן על אדם אחר, שהסכימו לכך, ביצוע של הליכים שבתחום סמכותו (להלן – תפקיד ביצוע); מנהל לשכת הוצאה לפועל שמנהל בתי המשפט הסמיכו לכך במיוחד רשאי להטיל תפקיד כאמור גם לענין הליכים שבתחום סמכותו של מנהל לשכת הוצאה לפועל אחר; מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להתנות את הטלת התפקיד וביצועו בתנאים שימצא לנכון.
(ב) מנהל לשכת הוצאה לפועל לא יטיל תפקיד ביצוע על אדם שאינו פקיד של בית המשפט אלא אם כן יש בידי אותו אדם אישור בר תוקף לכך מאת הועדה שמונתה לפי סעיף 5א, ואולם רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל תפקיד ביצוע על עורך דין או מתמחה לעריכת דין אף אם אין בידם אישור כאמור; לענין זה, "אדם" — למעט תאגיד.
(ג) מי שקיבל עליו תפקיד ביצוע (להלן — בעל תפקיד), דינו, לענין אותו תפקיד, כדין מנהל לשכת הוצאה לפועל, עליו לבצעו אישית ואין הוא רשאי להטיל את ביצועו על אדם אחר.
(ג1) אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי למנוע מבעל התפקיד להסתייע באנשים מתאימים לביצוע התפקיד, ובלבד שיהיה נוכח במקום בעת הביצוע ואולם אין באמור כדי לגרוע מאחריותו האישית של בעל התפקיד.
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל על תאגיד תפקיד של שמירה על מיטלטלין מעוקלים ומכירתם; התאגיד יודיע למנהל לשכת הוצאה לפועל מי הם נושאי המשרות שיהיו אחראים לביצוע התפקיד האמור, ויראו כל אחד מהם כבעל תפקיד ביצוע לענין סעיפים קטנים (ג) ו-(ג1).
(ה) (בוטל).
מיום 6.4.1990
תיקון מס' 9
ס"ח תש"ן מס' 1314 מיום 6.4.1990 עמ' 126
החלפת סעיף 5
הנוסח המקורי:
5. מוציא לפועל רשאי להטיל על פקיד של בית המשפט, או על אדם אחר שהסכים לכך, ביצועם של הליכים שבתחום סמכותו; מי שהוטל עליו תפקיד כאמור, דינו לענין אותו תפקיד כדין מוציא לפועל.
מיום 15.7.1991
תיקון מס' 10
ס"ח תשנ"א מס' 1364 מיום 17.7.1991 עמ' 198
(א) מוציא לפועל רשאי להטיל על פקיד של בית המשפט, או על אדם אחר שהסכים לכך, ביצועם של הליכים שבתחום סמכותו ובלבד שהליכים שיטיל על אדם אחר יהיו לעיקול נכסים ולמכירתם בלבד; וכן על אדם אחר, שהסכימו לכך, ביצוע של הליכים שבתחום סמכותו (להלן - תפקיד ביצוע); מוציא לפועל שמנהל בתי המשפט הסמיכו לכך במיוחד רשאי להטיל תפקיד כאמור גם לענין הליכים שבתחום סמכותו של מוציא לפועל אחר; המוציא לפועל רשאי להתנות את הטלת התפקיד וביצועו בתנאים שימצא לנכון.
(ב) לא יעסוק אדם שאינו פקיד בית המשפט בביצוע הליכים כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הורשה לכך על ידי שר המשפטים.
(ב) מוציא לפועל לא יטיל תפקיד ביצוע על אדם שאינו פקיד של בית המשפט אלא אם כן יש בידי אותו אדם אישור בר תוקף לכך מאת הועדה שמונתה לפי סעיף 5א, ואולם רשאי מוציא לפועל להטיל תפקיד ביצוע על עורך דין או מתמחה לעריכת דין אף אם אין בידם אישור כאמור; לענין זה, "אדם" – למעט תאגיד.
(ג) מי שקיבל עליו תפקיד כאמור בסעיף קטן (א) (להלן - בעל התפקיד), דינו, לענין אותו תפקיד, כדין מוציא לפועל, עליו לבצעו אישית ואין הוא רשאי להטיל את ביצועו על אדם אחר; אין באמור כדי למנוע מבעל התפקיד להסתייע באנשים המתאימים לביצוע התפקיד, ובלבד שיהיה נוכח במקום בעת הביצוע.
(ג) מי שקיבל עליו תפקיד ביצוע (להלן – בעל תפקיד), דינו, לענין אותו תפקיד, כדין מוציא לפועל, עליו לבצעו אישית ואין הוא רשאי להטיל את ביצועו על אדם אחר.
(ג1) אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי למנוע מבעל התפקיד להסתייע באנשים מתאימים לביצוע התפקיד, ובלבד שיהיה נוכח במקום בעת הביצוע ואולם אין באמור כדי לגרוע מאחריותו האישית של בעל התפקיד.
(ד) היה בעל התפקיד תאגיד, יודיע התאגיד למוציא לפועל מי הם נושאי המשרות שיהיו אחראים לביצוע התפקיד, ויראו כל אחד מהם כבעל תפקיד לענין סעיף קטן (ג).
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי מוציא לפועל להטיל על תאגיד תפקיד של שמירה על מיטלטלין מעוקלים ומכירתם; התאגיד יודיע למוציא לפועל מי הם נושאי המשרות שיהיו אחראים לביצוע התפקיד האמור, ויראו כל אחד מהם כבעל תפקיד ביצוע לענין סעיפים קטנים (ג) ו-(ג1).
(ה) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו של סעיף זה, לרבות קביעת תנאי כשירות למי שישמש כבעל תפקיד וכן החובות החלות עליו בביצוע תפקידו.
5א. (א) שר המשפטים ימנה ועדה למתן אישורים לענין סעיף 5(ב) (להלן —ועדת האישורים); חבריה יהיו שופט של בית משפט שלום, והוא יהיה היושב-ראש, נציג שר המשפטים וקצין משטרה ששר המשטרה מינה על פי הצעת המפקח הכללי של המשטרה.
(ב) הועדה רשאית לתת אישור לאדם לצורך קבלת תפקיד כאמור בסעיף 5(ב), אם נתקיימו בו אלה:
(1) הוא תושב ישראל;
(1א) הועדה מצאה כי סגולות אופיו ואישיותו, וידיעותיו הלשוניות, מתאימות לתפקיד על פי מבחנים ובדיקות שקבעה הועדה בהתייעצות עם נציבות שירות המדינה;
(2) הוא הוכיח להנחת דעתה של הועדה שהוא בקיא בהליכים של ההוצאה לפועל;
(3) הוא בעל תעודת בגרות ישראלית, או תעודה אחרת שמשרד החינוך והתרבות אישר כי היא שוות ערך לתעודת בגרות.
(ג) הועדה רשאית לסרב לתת אישור —
(1) בהתחשב בעברו הפלילי של המבקש או בהתנהגותו, או מטעמים של שלום הציבור;
(2) אם המבקש ביקש את האישור בטענה כוזבת;
(3) אם היא סבורה שהמבקש לא יוכל למלא את התפקיד כראוי;
(4) אם היא סבורה כי מילוי תפקידו של המבקש כבעל תפקיד עשוי ליצור ניגוד עניינים עם מקצועו או עם עיסוקיו האחרים, לרבות היותו בעל רשיון לחקירות פרטיות או בעל רשיון לארגון שירותי שמירה או תאגיד חוקרים, כמשמעותם בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב–1972;
(5) אם המבקש הוא נושא משרה או עובד בתאגיד שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף 5(ד), או מועסק על-ידו.
(ד) לא יינתן אישור לאדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, אם ביום שבו הגיש בקשה לקבלת אישור טרם עברו עשר שנים מיום שעבר את העבירה.
(ה) לא יינתן אישור לאדם אלא אם כן הוא ממלא אחר התנאים ועומד בדרישות שקבע שר המשפטים לענין עשיית ביטוח או מתן ערבות בנקאית, לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם על ידו במהלך ביצוע תפקידו.
מיום 15.7.1991
תיקון מס' 10
ס"ח תשנ"א מס' 1364 מיום 17.7.1991 עמ' 198
הוספת סעיף 5א (ס"ק (א)-(ד))
מיום 13.11.2000
תיקון מס' 20
ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 282
(ב) הועדה רשאית לתת אישור לאדם לצורך קבלת תפקיד כאמור בסעיף 5(ב), אם נתקיימו בו אלה:
(1) הוא תושב ישראל, שמלאו לו 21 שנים;
(1א) הועדה מצאה כי סגולות אופיו ואישיותו, וידיעותיו הלשוניות, מתאימות לתפקיד על פי מבחנים ובדיקות שקבעה הועדה בהתייעצות עם נציבות שירות המדינה;
(2) הוא הוכיח להנחת דעתה של הועדה שהוא בקיא בהליכים של ההוצאה לפועל;
(3) הוא בעל תעודת בגרות ישראלית, או תעודה אחרת שמשרד החינוך והתרבות אישר כי היא שוות ערך לתעודת בגרות.
(ה) לא יינתן אישור לאדם אלא אם כן הוא ממלא אחר התנאים ועומד בדרישות שקבע שר המשפטים לענין עשיית ביטוח או מתן ערבות בנקאית, לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם על ידו במהלך ביצוע תפקידו.
5ב. (א) אישור יינתן בכתב, ותקפו עד תום השנה שלאחר נתינתו, ולאחר מכן הוא טעון חידוש מדי שנה בשנה; אישור שחודש יהיה בתוקף עד תום השנה שבה ניתן.
(ב) אישור אשר פקע תקפו ולא הוגשה בקשה לחידושו במשך תקופה של למעלה משנה, לא יחודש; ואולם רשאי בעל אישור כאמור לבקש אישור מחדש.
(ג) בקשה למתן או לחידוש אישור תוגש לאחר תשלום אגרה, בדרך, במועד ובצירוף מסמכים, הכל כפי שייקבע בתקנות.
(ד) הועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות.
מיום 15.7.1991
תיקון מס' 10
ס"ח תשנ"א מס' 1364 מיום 17.7.1991 עמ' 199
הוספת סעיף 5ב
5ב1. בעל אישור, אשר טרם חלפה חצי שנה מיום שניתן לו אישור לראשונה (בסעיף זה — בעל אישור חדש), יצא לביצוע כל תפקיד שיוטל עליו בחברת בעל תפקיד נוסף אשר אינו בעל אישור חדש.
מיום 13.11.2000
תיקון מס' 20
ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 282
הוספת סעיף 5ב1
5ג. מנהל בתי-המשפט ינהל פנקס של בעלי אישורים.
מיום 15.7.1991
תיקון מס' 10
ס"ח תשנ"א מס' 1364 מיום 17.7.1991 עמ' 199
הוספת סעיף 5ג
5ד. (א) בעל תפקיד לא יעסוק בגבייה של חובות, במישרין או בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי קרובו או שלוחו, אלא מכוח הטלת תפקיד ביצוע על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל; לענין זה, "קרוב" — בן זוג, הורים, אחים וילדים.
(ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על פעולות שנעשו במסגרת עיסוקו של בעל תפקיד כעורך-דין או כמתמחה.
מיום 15.7.1991
תיקון מס' 10
ס"ח תשנ"א מס' 1364 מיום 17.7.1991 עמ' 199
הוספת סעיף 5ד
5ה. לא יגלה בעל תפקיד מידע שהגיע אליו עקב מילוי תפקיד ביצוע שהוטל עליו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ביצוע אותו התפקיד.
מיום 15.7.1991
תיקון מס' 10
ס"ח תשנ"א מס' 1364 מיום 17.7.1991 עמ' 199
הוספת סעיף 5ה
5ו. ועדת האישורים רשאית לסרב לחדש או לבטל אישור שניתן, או לפסול אדם מלקבל אישור לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, אם ראתה כי נתקיים אחת מאלה:
(1) נתקיימה בו עילה שהיה בה כדי להצדיק סירוב לתת אישור;
(2) הוא הפר חובה מן החובות המוטלות עליו לפי חוק זה;
(3) הוא התנהג באופן המסכן את שלום הציבור;
(4) הוא התנהג באופן שאינו הולם בעל תפקיד.
מיום 15.7.1991
תיקון מס' 10
ס"ח תשנ"א מס' 1364 מיום 17.7.1991 עמ' 199
הוספת סעיף 5ו
5ז. (א) הוגשה לועדת האישורים תלונה נגד מי שקיבל אישור לפי סעיף 5א, רשאית היא, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, להתלות את אישורו עד לסיום בירור התלונה; לא נסתיים הבירור תוך חדשיים מיום ההתליה — בטלה ההתליה, זולת אם החליטה הועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך אותה לתקופה שלא תעלה על חדשיים נוספים.
(א1) ועדת האישורים רשאית לחייב בעל אישור לשלם למתלונן את הוצאות ההליך אם מצאה שהתלונה נגדו היתה מוצדקת. [חיוב בהוצאות עקב אי התיצבות בפני ועדת האישורים; חיוב מתלונן בהוצאות אם התלונה הוגשה ללא יסוד או לשם קנטור]
(א2) החלטת ועדת האישורים לפי סעיף קטן (א1) ניתנת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כאילו היתה פסק דין.
(ב) מנהל בתי המשפט או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, באופן מיידי, להתלות אישור של בעל תפקיד לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו, אם היה לו יסוד לחשוש שנתקיימה בו עילה לביטול האישור לפי סעיף 5ו(3) או (4).
מיום 15.7.1991
תיקון מס' 10
ס"ח תשנ"א מס' 1364 מיום 17.7.1991 עמ' 200
הוספת סעיף 5ז
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 284
5ז. (א) הוגשה לועדת האישורים תלונה נגד מי שקיבל אישור לפי סעיף 5א, רשאית היא, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, להתלות את אישורו עד לסיום בירור התלונה; לא נסתיים הבירור תוך חדשיים מיום ההתליה — בטלה ההתליה, זולת אם החליטה הועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך אותה לתקופה שלא תעלה על חדשיים נוספים.
(ב) מנהל בתי המשפט או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, באופן מיידי, להתלות אישור של בעל תפקיד לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו, אם היה לו יסוד לחשוש שנתקיימה בו עילה לביטול האישור לפי סעיף 5ו(3) או (4).
5ח. מי שתוקף אישורו הותלה או פקע מכל סיבה, בטלה בו בזמן כל הטלת תפקיד ביצוע שהטיל עליו מנהל לשכת ההוצאה לפועל.
מיום 15.7.1991
תיקון מס' 10
ס"ח תשנ"א מס' 1364 מיום 17.7.1991 עמ' 200
הוספת סעיף 5ח
5ט. (בוטל).
מיום 15.7.1991
תיקון מס' 10
ס"ח תשנ"א מס' 1364 מיום 17.7.1991 עמ' 200
הוספת סעיף 5ט
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 284
5ט. הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדת האישורים לפי סעיפים 5א, 5ו או 5ז או 5ז(א) או מהחלטה של מנהל בתי המשפט לפי סעיף 5ז(ב), רשאי לערער על החלטתה לפני בית המשפט המחוזי תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו, וכן רשאי לערער היועץ המשפטי לממשלה.
מיום 8.8.2005
תיקון מס' 25
ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 746
ביטול סעיף 5ט
הנוסח הקודם:
ערעור
5ט. הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדת האישורים לפי סעיפים 5א, 5ו או 5ז או 5ז(א) או מהחלטה של מנהל בתי המשפט לפי סעיף 5ז(ב), רשאי לערער על החלטתה לפני בית המשפט המחוזי תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו, וכן רשאי לערער היועץ המשפטי לממשלה.
6. (א) הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין ובלבד שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין [ובלבד שחלפו 15 ימים מיום מתן פסק הדין]; הוא יציין בה, ככל הידוע לו, פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו [ע"י לשכת הוצלפ כאמור בסעיף 8(ד)], ויכול הוא מפעם לפעם לבקש נקיטת הליכים נוספים.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין ובלבד שלא נקבע בפסק הדין מועד לביצועו.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 284
6. הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין; הוא יפרש הוא יציין בה, ככל הידוע לו, פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליהים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא מפעם לפעם לבקש נקיטת הליכים נוספים.
[חובה להעמיד לרשות ההוצלפ את נתוני מרשם האוכלוסין. לא תתקבל בקשת ביצוע פסק דין אם הפרטים של החייב לא תואמים את המרשם].
7. (א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא מנהל לשכת הוצאה לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק-הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א או בצו לפי סעיף 69(ב), או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, והכל בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור; לענין זה, "העתק" של פסיקתה, הוראת תשלום או צו — לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת.
(א1) האזהרה תכלול, לפי הענין, הודעה לחייב כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו והוא צפוי למאסר. [לגבי חייב מזונות – אזהרה לגבי הגבלת או אי חידוש רשיון הנהיגה].
(ב) המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית-דין לפי תקנות סדר הדין; לענין זה, הסמכויות הנתונות בתקנות סדר הדין לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל. [המצאת אזהרה בדואר לא רשום וללא אישור מסירה אא"כ ביקש הזוכה. לא יינקטו הליכים למעט עיקול מיטלטלין שלא כולל הוצאה, מכירה או מימוש. בעת ביצעו העיקול תומצא אזהרה. אם הזוכה מבקש כן תהיה המצאה מלאה בתשלום ההוצאות].
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יצווה רשם הוצאה לפועל על מסירת מידע לפי סעיף 7ב(א1) ו-(א2), ולא יינקטו נגד החייב הגבלות לפי פרק ו'1 או הליכי הבאה או מאסר לפי פרק ז'2, אלא אם כן התייצב החייב בפני רשם ההוצאה לפועל, או שהומצאה לו אזהרה [או הזמנה לחקירת יכולת] בדרך של המצאה מלאה; בסעיף קטן זה, "המצאה מלאה" — כל אחת מאלה:
(1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בפרק ל"ב סימנים א', ב' ו-ג' לתקנות סדר הדין, למעט המצאה בדרכים המפורטות בתקנות 475(4), 480, 482 ו-489;
(2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1).
(ג1) הגיש החייב בקשה כלשהי בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו כאילו הומצאה לו האזהרה בתיק בהמצאה מלאה [ביום שהחליט רשם ההוצאה לפועל בבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת. – הסיפה לא היתה בתזכיר 2002]
(ד) סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה כאמור בסעיף קטן (ג), לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה כדין; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.
(ה) לא יוחל בביצוע פסק הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות הענין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן.
מיום 21.7.1978
תיקון מס' 4
ס"ח תשל"ח מס' 903 מיום 21.7.1978 עמ' 160
(א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא המוציא לפועל לחייב אזהרה למלא אחרי פסק הדין תוך תקופה שתיקבע באזהרה; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או של הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן. ציווה ראש ההוצאה לפועל על תשלום החוב כאמור בסעיף 69(ב), יצורף לאזהרה גם העתק הצו.
מיום 13.4.1989
תיקון מס' 8
ס"ח תשמ"ט מס' 1274 מיום 13.4.1989 עמ' 50
(א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא המוציא לפועל לחייב אזהרה למלא אחרי פסק הדין תוך תקופה שתיקבע באזהרה; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או של הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן. ציווה ראש ההוצאה לפועל על תשלום החוב כאמור בסעיף 69(ב), יצורף לאזהרה גם העתק הצו. בסעיף קטן זה, "העתק פסיקתה או צו" - לרבות נוסח של פסיקתה או של צו שנכלל באזהרה אשר הופקה באמצעות מערכת ממוכנת.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 284
7. (א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא המוציא לפועל לחייב אזהרה למלא אחרי פסק הדין תוך תקופה שתיקבע באזהרה; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או של הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן. ציווה ראש ההוצאה לפועל על תשלום החוב כאמור בסעיף 69(ב), יצורף לאזהרה גם העתק הצו. בסעיף קטן זה, "העתק פסיקתה או צו" - לרבות נוסח של פסיקתה או של צו שנכלל באזהרה אשר הופקה באמצעות מערכת ממוכנת.
(א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא המוציא לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק-הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א או בצו לפי סעיף 69(ב), או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, והכל בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור; לענין זה, "העתק" של פסיקתה, הוראת תשלום או צו – לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת.
(ב) לא יוחל בביצוע פסק הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, זולת אם ראה ראש ההוצאה לפועל שנסיבות העניין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן.
(ב) ההמצאה של האזהרה לידי החייב תהיה באחת מאלה:
(1) במשלוח בדואר רשום לפי מענו של החייב, עם אישור מסירה;
(2) במסירה על-ידי פקיד בית המשפט, על - ידי עורך דין, פקידו או שליח מטעמו, או על-ידי אדם שהמוציא לפועל הסמיכו לכך.
(ג) לא ניתן למצוא את החייב, יכולה ההמצאה להיות לידי בן משפחתו הגר עמו ושנראה שמלאו לו 18 שנים; היה החייב תאגיד או חבר-בני-אדם, תהיה ההמצאה במסירה במשרדו הרשום.
(ד) סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה כאמור בסעיף קטן (ג), לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה כדין; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.
(ב) (ה) לא יוחל בביצוע פסק הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, זולת אם ראה ראש ההוצאה לפועל שנסיבות הענין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן.
מיום 27.6.1999
תיקון מס' 19
ס"ח תשנ"ט מס' 1708 מיום 29.4.1999 עמ' 138
7. (א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא המוציא לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק-הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א או בצו לפי סעיף 69(ב), או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, והכל בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור; לענין זה, "העתק" של פסיקתה, הוראת תשלום או צו – לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת.
(א1) האזהרה תכלול, לפי הענין, הודעה לחייב כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו והוא צפוי למאסר.
(ב) ההמצאה של האזהרה לידי החייב תהיה באחת מאלה:
(1) במשלוח בדואר רשום לפי מענו של החייב, עם אישור מסירה;
(2) במסירה על-ידי פקיד בית המשפט, על - ידי עורך דין, פקידו או שליח מטעמו, או על-ידי אדם שהמוציא לפועל הסמיכו לכך.
(ב) המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית-דין לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סדר הדין); לענין זה, הסמכויות הנתונות בתקנות סדר הדין לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לראש ההוצאה לפועל.
(ג) לא ניתן למצוא את החייב, יכולה ההמצאה להיות לידי בן משפחתו הגר עמו ושנראה שמלאו לו 18 שנים; היה החייב תאגיד או חבר-בני-אדם, תהיה ההמצאה במסירה במשרדו הרשום.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יינקטו נגד החייב הליכי הבאה או מאסר לפי פרק ז'2, אלא אם כן התייצב החייב בפני יושב ראש ההוצאה לפועל, או שהומצאה לו אזהרה בדרך של המצאה מלאה; בסעיף קטן זה, "המצאה מלאה" – כל אחת מאלה:
(1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בפרק ל"ב סימנים א', ב' ו-ג' לתקנות סדר הדין, למעט המצאה בדרכים המפורטות בתקנות 475(4), 480, 482 ו-489;
(2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1).
(ד) סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה כאמור בסעיף קטן (ג), לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה כדין; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.
(ה) לא יוחל בביצוע פסק הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, זולת אם ראה ראש ההוצאה לפועל שנסיבות הענין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן.
7א. (א) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו כאמור בסעיף 7(א), יגיש לרשם ההוצאה לפועל, תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו; לבקשה יצורפו:
(1) הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק, שבה יכלול פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים, ושל ילדיו הבוגרים הגרים עמו, ופרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ושל בן זוגו הגר עמו, וכן כל פרט או מסמך אחר שייקבע, הכל לגבי השנה או שנת המס שקדמה למועד הגשת הבקשה ולפי טופס שאלון שייקבע;
(2) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר נכסיו ומקורות גובה הכנסתו ומקורותיה, הוצאותיו, יציאותיו מישראל וכתובתו המצויים בידי כל גורם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א– 1981, או בידי תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א–1981 (להלן — כתב ויתור על סודיות).
(א1) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א)(2).
(ב) מנהל לשכת הוצאה לפועל ישלח לזוכה הודעה על הגשת הבקשה בידי החייב; ההודעה תכלול תמצית של תוכן הבקשה.
(ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשת החייב ולתת צו תשלומים לפי סעיף זה, לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה, וכן רשאי הוא להורות לחייב להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בבקשתו, או להזמינו לחקירת יכולת במעמד הזוכה לפי סעיף 67, או לדחות את בקשתו.
(ד) הגיש החייב בקשה למתן צו תשלומים לפי סעיף קטן (א), ישלם את החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שהציע, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת; ואולם לא יקובל תשלום בסכום הנמוך מהסכום שייקבע בתקנות.
(ה) הסכים הזוכה לבקשת החייב למתן צו תשלומים שהוגשה לפי סעיף קטן (א), יגיש את ההסכמה לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכמה שאושרה יהיה תוקף של צו תשלומים שניתן לפי סעיף זה.
(ו) חייב, שניתן לגביו צו תשלומים לפי סעיף זה, וחל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו, רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לשינוי צו התשלומים, ויחולו הוראות סעיף זה.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 284
הוספת סעיף 7א
מיום 13.11.2000
תיקון מס' 20
ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 282
7א. (א) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו כאמור בסעיף 7(א), יגיש לראש ההוצאה לפועל, תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו; לבקשה יצורפו:
(1) הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק, שבה יכלול פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים, ושל ילדיו הבוגרים הגרים עמו, ופרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ושל בן זוגו הגר עמו, וכן כל פרט או מסמך אחר שייקבע, הכל לגבי השנה או שנת המס שקדמה למועד הגשת הבקשה ולפי טופס שאלון שייקבע;
(2) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר נכסיו ומקורות הכנסתו המצויים בידי כל גורם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א– 1981, או בידי תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981 (להלן – כתב ויתור על סודיות).
(א1) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א)(2).
(ב) המוציא לפועל ישלח לזוכה הודעה על הגשת הבקשה בידי החייב; ההודעה תכלול תמצית של תוכן הבקשה.
(ג) ראש ההוצאה לפועל רשאי לקבל את בקשת להיעתר לבקשת החייב ולתת צו תשלומים לפי סעיף זה, לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה, וכן רשאי הוא להורות לחייב להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בבקשתו, או להזמינו לחקירת יכולת במעמד הזוכה לפי סעיף 67, או לדחות את בקשתו; ואולם, בקשה שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות -לא תידון.
(ד) הגיש החייב בקשה למתן צו תשלומים לפי סעיף קטן (א), ישלם את החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שהציע, עד להחלטת ראש ההוצאה לפועל בבקשתו וכל עוד לא החליט ראש ההוצאה לפועל אחרת; ואולם לא יקובל תשלום בסכום הנמוך מהסכום שייקבע בתקנות.
(ה) הסכים הזוכה לבקשת החייב למתן צו תשלומים שהוגשה לפי סעיף קטן (א), יגיש את ההסכמה לאישור ראש ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכמה שאושרה יהיה תוקף של צו תשלומים שניתן לפי סעיף זה.
(ו) חייב, שניתן לגביו צו תשלומים לפי סעיף זה, וחל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו, רשאי להגיש לראש ההוצאה לפועל בקשה לשינוי צו התשלומים, ויחולו הוראות סעיף זה.
7ב. (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, על יסוד כתב ויתור על סודיות, לצוות על כל גורם שברשותו מצוי מידע על נכסי החייב ומקורות הכנסתו, למסור לידיו את המידע; לענין סעיף זה – "מידע על החייב" – מידע על נכסי החייב, גובה הכנסתו ומקורותיה, הוצאותיו, יציאותיו מישראל וכתובתו..[עדין על יסוד כתב ויתור על סודיות – אבל גם מידע על היקף ההוצאות; אם חייב טוען שאינו יכול לשלם – יראו אותו כמי שוויתר על סודיותו; פירוט מוסדות מסוימים שניתן לדרוש מהם מידע: המוסד לביטוח לאומי (כתובת, מס' חשבון בנק, מקורות הכנסה), גורמים המספקים שירותים חיוניים לציבור (מידע על כתובתו), רשות הרישוי (כלי רכב שבבעלותו)]
(א1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על כל אחד מהגופים המפורטים בטור א' בתוספת הראשונה,למסור לידיו מידע על החייב מהסוג המפורט בטור ב' לצדו, אף שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שרואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד) ושהתקיים אחד מאלה:
(1) חלפו שלושה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה וגובה החוב הפסוק עולה על 2000 ₪;
(2) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה;
(3) תיק ההוצאה לפועל מתנהל במסלול מקוצר לפי פרק א'1 וחלפו שלושה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה;
שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט שלה כנסת, גופים וסוגי מידע נוספים שייכללו בתוספת הראשונה וכן רשאי הוא לשנות, בצו את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן זה.
(א2) רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על גורמים שאינם מפורטים בתוספת הראשונה, למסור מידע על החייב שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות, אם התקיימו התנאים הקבועים בסעיף קטן (א1) ובלבד ששכנעו הזוכה שלאותו גוף יש מידע על החייב;
(א3) נוכח מנהל לשכת ההוצאה לפועל כי כתובתו של החייב המופיעה בתיק ההוצאה לפועל איננה כתובתו הנכונה של החייב, רשאי הוא, מיוזמתו או על פי בקשה, וללא כתב ויתור על סודיות, לצוות על הגופים המפורטים בתוספת השניה למסור לידיו מידע בדבר כתובתו של החייב; מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי למסור לזוכה את המידע בדבר כתובתו של החייב שנמסרה לו כאמור; שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, גופים נוספים שייכללו בתוספת השניה.
(א4) קבלת מידע על החייב יכול שתהיה בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים.
(ב) רשם ההוצאה לפועל לא יצווה על מסירת מידע לידיו לפי סעיף זה אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ולשם בדיקת יכולתו של החייב לפרוע את חובו.
(ג) על אף האמור בכל דין, גורם שקיבל צו למסירת מידע לפי סעיף קטן (א)סעיפים קטנים (א) עד (א3), חייב למסור את המידע הנדרש לידי רשם ההוצאה לפועל, ובלבד שרשות מס לא תמסור מידע אלא אם כן מקורו בדוח"ות שהגיש לה החייב;
לענין זה, "רשות מס" — כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), תשכ"ז–1967.
(ד) בכפוף להוראות כל דין, אם נמסר לרשם ההוצאה לפועל מידע לפי סעיף זה, לא יעשה בו שימוש אלא במידה הנדרשת למילוי תפקידו ותוך הגנה על פרטיות החייב ושמירה על סודיות המידע. ואולם אם מצא שיש לחייב נכס שניתן לגבות ממנו את החוב, רשאי הוא להביא לידיעת הזוכה את דבר קיומו של הנכס ופרטיו, בלי לחשוף את מקור המידע.
(1) אם מצא שיש לחייב נכס שניתן לגבות ממנו את החוב, רשאי הוא להביא לידיעת הזוכה את דבר קיומו של הנכס ופרטיו, בלי לחשוף את מקור המידע;
(2) אם נמסר לו מידע על אודות גובה הכנסתו של החייב ומקורותיה, הוצאותיו ויציאותיו מישראל והוא נוכח כי מידע זה נדרש לזוכה לצורך הוכחת יכולתו של החייב במסגרת חקירת יכולת, רשאי הוא למסור את המידע הנדרש לזוכה, בלי לחשוף את מקור המידע."
(ד1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (א3) ו-(ד), רשאי שר המשפטים לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, כי סוג מסוים של מידע על החייב יועבר ישירות מן הגורמים כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (א3), לידי הזוכה לפי בקשתו וזאת בשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב. [אפשרות רחבה למסור מידע ישירות לזוכה]
(ה) מי שהגיע אליו לפי חוק זה מידע לגבי נכסיו ומקורות הכנסתו של על החייב לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה או על פי צו של בית משפט.
(ו) שר המשפטים רשאי לקבוע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אגרות בעבור בקשות לקבלת מידע כאמור בסעיף זה וכן רשאי הוא לקבוע כי הגופים המפורטים בתוספת הראשונה או השניה, כולם או חלקם, יהיו זכאים לתשלום ממבקש המידע, את התנאים לזכאותם לתשלום, את גובה התשלום ואת ההסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו; הוראות סעיף 9(ב) יחולו לענין אגרות ותשלומים לפי סעיף זה.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 285
הוספת סעיף 7ב
מיום 13.11.2000
תיקון מס' 20
ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 282
(ד) בכפוף להוראות כל דין, אם נמסר לראש ההוצאה לפועל מידע לפי סעיף זה, לא יעשה בו שימוש אלא במידה הנדרשת למילוי תפקידו ותוך הגנה על פרטיות החייב ושמירה על סודיות המידע. ואולם אם מצא שיש לחייב נכס שניתן לגבות ממנו את החוב, רשאי הוא להביא לידיעת הזוכה את דבר קיומו של הנכס ופרטיו, בלי לחשוף את מקור המידע.
7ג. (א) על החייב הנטל להוכיח את מידת יכולתו לפרוע את החוב הפסוק ולהביא בפני רשם ההוצאה לפועל את כל המידע והמסמכים הדרושים לשם כך; לא הרים החייב את נטל ההוכחה או לא הביא את המידע כאמור, מבלי לתת הסבר סביר לכך, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2.
(ב) חייב שלא מילא אחר האזהרה לפי סעיף 7(א), ושלא הגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2, אלא אם כן נתן לרשם ההוצאה לפועל הסבר סביר לחוסר המעש שלו.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 286
הוספת סעיף 7ג
מיום 27.6.1999
תיקון מס' 19
ס"ח תשנ"ט מס' 1708 מיום 29.4.1999 עמ' 139
7ג. (א) על החייב הנטל להוכיח את מידת יכולתו לפרוע את החוב הפסוק ולהביא בפני ראש ההוצאה לפועל את כל המידע והמסמכים הדרושים לשם כך; לא הרים החייב את נטל ההוכחה או לא הביא את המידע כאמור, מבלי לתת הסבר סביר לכך, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2.
(ב) חייב שלא מילא אחר האזהרה לפי סעיף 7(א), ושלא הגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2, אלא אם כן נתן לראש ההוצאה לפועל הסבר סביר לחוסר המעש שלו.
8. (א) ביקש הזוכה נקיטת שני הליכים או יותר, יקבע רשם ההוצאה לפועל את סדר נקיטתם בזה אחר זה או בבת אחת.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא יינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק-הדין בהליך פחות חמור.
(ג) הליך יופסק או יבוטל אם ביקש זאת הזוכה.
(ד) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו הליכים אשר יינקטו על ידי הלשכה על פי בקשת הזוכה בלבד; בצו כאמור לא ייקבעו בקשות להליכים לפי סעיפים 11, 14, 15, 19, 25, 27, 48, 53, 59, 61 עד 64, 67, 69ג, 69יב, 70, 74 והליכים לפי פרק ז'3; הליכים שנקבעו בצו כאמור לא יינקטו בידי לשכת ההוצאה לפועל אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הקבוע בה, ולאחר שהזוכה שילם את האגרות וההוצאות הכרוכות בנקיטת אותם הליכים.
(ה) הוטל עיקול על נכסי החייב, הנמצאים בידי צד שלישי והוסר העיקול, תימסר על כך הודעה לצד השלישי.
מיום 21.7.1978
תיקון מס' 4
ס"ח תשל"ח מס' 903 מיום 21.7.1978 עמ' 160
החלפת כותרת הסעיף
הנוסח הקודם:
נקיטת הליכים
מיום 13.11.2000
תיקון מס' 20
ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 283
הוספת סעיף קטן (ד)
מיום 4.4.2001
תיקון מס' 21 (תיקון)
ס"ח תשס"א מס' 1785 מיום 4.4.2001 עמ' 218
הוספת סעיף קטן (ה)
9. (א) האגרות וההוצאות המשוערות לנקיטת הליך ישולמו על-ידי הזוכה לפני נקיטתו, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להרשות מתן ערובה במקום התשלום, כולו או מקצתו.
(ב) האגרות וההוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב, ודינן לענין ההוצאה לפועל כדין החוב הפסוק, זולת אגרות והוצאות של הליכים שלדעת רשם ההוצאה לפועל ביקש הזוכה את נקיטתם שלא בתום לב.
(ג) ההוצאות לענין סעיף זה יהיו כפי שנקבעו בתקנות, ואם לא נקבעו בתקנות, כפי שאישר מנהל לשכת הוצאה לפועל והם ייגבו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 (להלן - הפרשי הצמדה וריבית) החל מיום הוצאתם עד יום התשלום.
מיום 15.12.1985
תיקון מס' 7
ס"ח תשמ"ו מס' 1165 מיום 15.12.1985 עמ' 62
(ג) ההוצאות לענין סעיף זה יהיו כפי שנקבעו בתקנות, ואם לא נקבעו בתקנות, כפי שאישר המוציא לפועל והם ייגבו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן – הפרשי הצמדה וריבית) החל מיום הוצאתם עד יום התשלום.
10. (א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר טרחת עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א–1961 בסעיף קטן (א1), זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר טרחה אחר, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על פי בקשה שהוגשה לו; [ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר טרחת עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל.- 2002 הוצע למחוק את הסיפה]
(א1) שר המשפטים רשאי לקבוע, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, הוראות לענין שכר טרחת עורכי דין; לא קבע שר המשפטים הוראות כאמור, יהיה שכר טרחת עורך הדין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961. [2002 – אין ברירת מחדל של התעריף המינימלי]
(ב) במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין.
(ג) שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף 9, ויווספו לו הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועדים שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, עד יום התשלום.
(ד) קבע רשם ההוצאה לפועל שכר טרחת עורך דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה.
מיום 15.12.1985
תיקון מס' 7
ס"ח תשמ"ו מס' 1165 מיום 15.12.1985 עמ' 62
10. (א) ראש ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שכר עורך-דין בשל פעולות בהוצאה לפועל.
(ב) שכר עורך-דין שנקבע לטובת הזוכה, דינו לענין ההוצאה לפועל כדין הוצאות לפי סעיף 9.
(א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א–1961, זולת אם קבע ראש ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע ראש ההוצאה לפועל.
(ב) במקרים בהם ראש ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין.
(ג) שכר עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף 9, ויווספו לו הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועדים שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, עד יום התשלום.
(ג) (ד) קבע ראש ההוצאה לפועל שכר עורך דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה.
10א. (בוטל).
מיום 13.4.1989
תיקון מס' 8
ס"ח תשמ"ט מס' 1274 מיום 13.4.1989 עמ' 50
הוספת סעיף 10א
מיום 1.4.2003
תיקון מס' 21
ס"ח תשס"א מס' 1784 מיום 29.3.2001 עמ' 207
ביטול סעיף 10א
הנוסח המקורי:
ריבית פיגורים
10א. (א) חוב שנפסק ולא שולם על ידי החייב במועד שנפסק או במועד שנקבע לתשלומו בפסק הדין, לפי המאוחר (להלן בסעיף זה - מועד הפרעון), יתווספו עליו הפרשי הצמדה כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א - 1961 (להלן בסעיף זה - החוק) וריבית צמודה כמשמעותה בחוק בשיעור של 10% ממועד הפרעון עד התשלום בפועל.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאים ראש ההוצאה לפועל או רשות שיפוטית, לפי בקשת החייב ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לקבוע שיעור נמוך יותר מ-10%, לתקופה שממועד הפרעון עד התשלום בפועל, ובלבד שלא יפחת מהשיעור שנקבע בפסק הדין לתקופה שעד מועד הפרעון.
(ג) על ריבית לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 7 לחוק.
(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו בנסיבות האמורות בסעיף 6(ב)(2) או (3) לחוק.
(ה) בסעיף זה, "רשות שיפוטית" - כמשמעותה בסעיף 1 לחוק.
11. רשם ההוצאה לפועל רשאי להעביר ביצועו של פסק-הדין או הליך פלוני אל לשכת הוצאה לפועל אחרת, אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות הענין.
12. היה רשם ההוצאה לפועל סבור שפסק הדין או חלק ממנו טעון הבהרה לשם ביצועו, רשאי הוא לפנות בכתב לבית המשפט שנתנו כדי לקבל הבהרה; אין בפנייה זו כדי לעכב ביצועו של אותו חלק של פסק-הדין שאינו טעון הבהרה.
13. היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב, או אדם אחר מטעמו, עשה או זומם מעשה בכוונה למנוע הליך או להפריע לביצועו, והיה משוכנע שיש צורך במעצרם כדי לאפשר את ביצוע ההליך או למנוע הפרת הסדר הציבורי עקב הביצוע, רשאי הוא לצוות על מעצרם לתקופה הדרושה לביצוע ההליך, אך לא יותר מ-48 שעות.
14. (א) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו; ואולם אם נתן רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי סעיפים 7א, 69(ב) או 69א והחייב מקיים את הוראות הצו, לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של החייב, אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 286
(א) היה לראש ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לעזוב לצאת את הארץ ולסכל על ידי כך הליך או להכביד על ביצוע פסק הדין, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו.
מיום 13.11.2000
תיקון מס' 20
ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 283
החלפת סעיף קטן (א)
הנוסח הקודם:
(א) היה לראש ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ ולסכל על ידי כך הליך או להכביד על ביצוע פסק הדין, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו.
(ב) סירב החייב להפקיד דרכונו או תעודת המסע כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על מעצרו עד להפקדתם, ובלבד שהחייב לא ייעצר משום כך ליותר משבעה ימים.
(ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי, במקום לצוות כאמור בסעיף קטן (א), להתנות את יציאת החייב מן הארץ במתן ערובה להנחת דעתו כדי להבטיח את ביצוע פסק-הדין.
(ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל צו שנתן לפי הוראות סעיף קטן (א), מיוזמתו או על פי בקשת החייב, אם מצא כי יציאתו של החייב מהארץ היא למטרה מוצדקת, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה כאמור בסעיף קטן (ג).
מיום 13.11.2000
תיקון מס' 20
ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 283
הוספת סעיף 14(ג1)
(ד) בוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטול הצו, הודעה על כך למשטרת ישראל, וכן תשלח הודעה על ביטול הצו לחייב ולזוכה.
[(ב) "ערובה" – למעט ערבות צד ג' שאינה בכסף ולרבות ערבות בנקאית, אאכ קבע רשם הוצלפ אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו]
מיום 27.6.1999
תיקון מס' 19
ס"ח תשנ"ט מס' 1708 מיום 29.4.1999 עמ' 139
הוספת סעיף 14(ד)
15. (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עריכת חיפוש על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו.
(ב) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שנכסים של החייב נמצאים בכלים או בחצרים שאינם בהחזקתו, רשאי הוא לצוות על עריכת חיפוש באותם כלים או חצרים אם ראה צורך בכך לשם גילוי הנכסים.
(ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות צו לפי סעיף קטן (ב) במתן ערובה להנחת דעתו מאת הזוכה, ואם ראה כי בקשת החיפוש לא היתה סבירה, רשאי הוא, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע דבריהם, להורות על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, לטובת מחזיק הכלים או החצרים לשם פיצוי הנזק שנגרם לו בחיפוש.
16. (א) ביקש החייב להשהות הליך או להימנע ממנו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כמבוקש בתנאי שהחייב המציא ערובה להנחת דעתו; אולם רשאי הוא לפטור את החייב ממתן ערובה, אם ראה הצדקה לכך לשם מניעת עיוות דין.
(ב) מנהל לשכת הוצאה לפועל לא ישהה הליך ולא יימנע ממנו אלא לפי החלטה של רשם ההוצאה לפועל.
17. (א) לא יעוכב ביצועו של פסק הדין אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
(ב) ציווה בית משפט לעכב ביצועו של פסק הדין או חלק ממנו, לא יינקט כל הליך לביצועם.
(ג) בוטל צו העיכוב, יימשכו ההליכים; הליכים שננקטו לפני שהומצא למנהל לשכת ההוצאה לפועל צו העיכוב, יעמדו בעינם ואין צורך לשוב ולנקטם לאחר ביטול צו העיכוב, אלא אם ראה רשם ההוצאה לפועל צורך בכך.
18. (א) בוטל פסק הדין לאחר שביצועו התחיל או הושלם, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשת החייב, לצוות על החזרת המצב כפי שהיה לפני הביצוע, ואם שונה פסק הדין רשאי הוא לצוות על תיקון המצב לפי השינוי, אולם נכס שנמכר והועבר לפי חוק זה לא יוכל החייב לבקש החזרתו בעין, אלא את הסכום שנתקבל ממכירתו. [האמור בס"ק זה יחול גם אם פס"ד בוצע, כולו או מקצתו, שלא במסגרת הליכי הוצלפ. לא גורע מכל סעד או זכות העומד לחייב ע"פ דין]
(ב) צו שניתן לפי סעיף קטן (א) ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.
(ג) אין בסעיף זה כדי לגרוע מכל סעד לפי דין אחר.
19. (א) חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין; עד לקביעתו כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב) החליט רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, יצווה על הפקדת ערובה להבטחת קיום פסק הדין, זולת אם החליט, בהתחשב בנסיבות הענין, שלא לצוות כן.
(ג) בדיון לפי סעיף זה ינהג רשם ההוצאה לפועלכאילו היה בית משפט הדן בבקשה בדרך המרצה, ולענין ערעור, דין החלטתו כדין פסק דין של בית משפט שלום; דחה רשם ההוצאה לפועלרשם ההוצאה לפועל את טענת החייב, יטיל עליו הוצאות מיוחדות אם מצא כי לא היה יסוד לטענתו.
מיום 6.4.1990
תיקון מס' 9
ס"ח תש"ן מס' 1314 מיום 6.4.1990 עמ' 126
החלפת סעיף 19
הנוסח הקודם:
19. (א) חייב הטוען שמילא או שאינו חייב עוד למלא אחרי פסק הדין, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי ראש ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחרי פסק הדין.
(ב) בדיון לפי סעיף זה ינהג ראש ההוצאה לפועל כאילו היה בית משפט הדן בבקשה בדרך המרצה, ולענין ערעור, דין החלטתו כפסק דין של בית משפט שלום.
מיום 6.4.1990
ת"ט תש"ן-1990
ס"ח תש"ן מס' 1329 מיום 10.8.1990 עמ' 198
(א) חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי ראש ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחרי פסק הדין; עד לקביעתו כאמור, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
20. (א) כל סכום שנגבה מהחייב מעל לחוב הפסוק ישולם לחייב, ואם נמסר לזוכה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על החזרתו; הצו ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.
(ב) שולם סכום כסף בטעות, תוך כדי הליכי הוצאה לפועל, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשת צד מעונין, לתת כל צו לתיקון הטעות; צו כאמור ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין.
מיום 21.11.1974
תיקון מס' 3
ס"ח תשל"ה מס' 748 מיום 21.11.1974 עמ' 12
20. (א) כל סכום שנגבה מהחייב מעל לחוב הפסוק ישולם לחייב, ואם נמסר לזוכה, רשאי ראש ההוצאה לפועל לצוות על החזרתו; הצו ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.
(ב) שולם סכום כסף בטעות, תוך כדי הליכי הוצאה לפועל, רשאי ראש ההוצאה לפועל, לפי בקשת צד מעונין, לתת כל צו לתיקון הטעות; צו כאמור ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין.
פרק א'1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר
חיובים הניתנים לביצעו במסלול מקוצר
20א. (א) בקשות לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, בסכום שאינו עולה על 30,000 שקלים חדשים, למעט פסקי-דין למזונות ובקשות למימוש משכון או משכנתא, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות פרק זה (להלן – חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר).
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ניתן לבצע חיוב במסלול מקוצר אם ניתן לגבי החייב צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז'3.
(ג) הוגשה בקשת ביצוע לפי פרק זה והחייב טען טענת פרעתי לפי סעיף 19, הוכרז כחייב מוגבל באמצעים בהתאם להוראות סעיף 69ג או שניתן לגביו צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז'3, תימסר על כך הודעה לזוכה והוא יודיע ללשכת ההוצאה לפועל אם ברצונו לסגור את התיק או להעבירו לביצוע במסלול הרגיל; הודיע הזוכה כאמור, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה, והודעה על כך תימסר לחייב.
(ד) שר המשפטים יקבע הוראות לעניין העברת תיק למסלול רגיל כאמור בסעיף קטן (ג).
החלת הוראות
20ב. הוראות חוק זה, למעט הוראות פרקים ג', ה', ו', ו'1, ז'1, ז'2, ז'3, ז'4, יחולו על הליכים לפי פרק זה, בשינויים המחוייבים. (עיקול מקרקעין, כינוס נכסים, ביצוע בעין, הטלת מגבלות, חייב מוגבל באמצעים, הבאה למאסר, איחוד תיקים, ביצוע צווי מאסר והבאה)
בקשת ביצוע במלול מקוצר
20ג. (א) בעת הגשת בקשת ביצוע לגבי חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר, רשאי הזוכה לבחור כי החיוב יבוצע במסלול מקוצר בהתאם להוראות פרק זה.
(ב) בחר הזוכה בביצוע החיוב במסלול מקוצר כאמור בסעיף קטן (א), זכאי הוא כי יינקטו אך ורק ההליכים המפורטים להלן:
(1) עיקול כספים של החייב וזכויות החייב לקבלת כספים הנמצאים בידי צד שלישי;
(2) עיקול כלי רכב של החייב;
הליכים שיינקטו במסלול המקוצר
20ד. (א) לשכת ההוצאה לפועל תנקוט בהליכים כאמור בסעיף 20ג(ב) בהתאם למידע על החייב שהתקבל בידי רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף 7ב.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי זוכה לבקש נקיטת הליכים בטרם קבלת מידע על החייב ובלבד שציין בבקשת הביצוע אילו הליכים מבין ההליכים האמורים בסעיף 20ג(ב) הוא מבקש שיינקטו ואת הפרטים הדרושים לשם כך, לרבות פרטי הצד השלישי כאמור בסעיף 20ג(ב)(1), וצירף את המסמכים הדרושים; ביקש הזוכה נקיטת הליכים כאמור, תנקוט לשכת ההוצאה לפועל את ההליכים, בכפוף להוראת סעיף 7(ה) (כלומר, רק אחרי המצאת אזהרה וחלוף התקופה שקבועה בה זולת אם...).
(ג) מנהל בתי המשפט3 יקבע כללים למימוש נכסי חייב אשר עוקלו בהתאם להוראות סעיף זה; הכללים יפורסמו ברשומות.
פרק הזמן לנקיטת הליכים במסלול המקוצר
20ה. (א) תיק הוצאה לפועל במסלול מקוצר ייגנז בהתקיים אחד מאלה:
(1) ננקטו כל ההליכים שהזוכה ביקש, לפי סעיף 20ד(ב), שיינקטו, וחלפו עשרה חודשים מיום פתיחת התיק ובלבד שלא נותרו נכסים מעוקלים שטרם מומשו; שר המשפטים רשאי לשנות, בצו, את התקופה האמורה;
(2) רשם ההוצאה לפועל החליט שאין תועלת בהמשך ההליכים.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ייגנז התיק אם החייב משלם את החוב בתשלומים שנקבעו לו.
(ג) נגנז תיק כאמור בסעיף קטן (א) –
(1) לא יינקטו במסגרתו הליכים נגד החייב, והליכים התלויים ועומדים בו יבוטלו;
(2) תישלח הודעה על כך לזוכה ולחייב.
(ד) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לפגוע בזכותו של הזוכה להגיש בקשת ביצוע חדשה בשל אותו חיוב כספי, ואולם לא תוגש בקשת ביצוע חדשה במסלול מקוצר אלא בחלוף שנה מיום שנגנז התיק לפי סעיף קטן (א).
(ה) שר המשפטים רשאי לקבוע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות לענין פתיחת תיק חדש במסלול רגיל לאחר גניזת תיק כאמור בסעיף קטן (א), לרבות מתן פטור מהמצאת אזהרה במסגרת התיק החדש במקרים המתאימים.
העדר זכאות לשכר טרחת עורך דין
20ו. (א) על אף האמור בסעיף 10, זוכה בתיק הוצאה לפועל במסלול מקוצר לא זכאי לשכר טרחת עורך דין.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 במסלול מקוצר, זכאי הזוכה לשכר טרחת עורך דין שייקבע לענין זה לפי סעיף 10(א1).
שינוי סכומים והוספת הליכים
20ז. שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת –
(1) לשנות את הסכום הקבוע בסעיף 20א(א);
(2) להוסיף הליכים נוספים לרשימת ההליכים הקבועה בסעיף 20ג(ב)."
[מנ"ת הוצל"פ
הקמת מנ"תים ע"י השר בהתייעצות עם מנהל בתי המשפט
ביצוע חובות עד 5000 ₪ למעט מזונות. השר באישור ו' חוקה יכול לשנות את הסכום.
נקיטת הליכים ביוזמת ההוצלפ גם ללא בקשת זוכה. קביעת נהלים לעבודתם.
אפשרות קבלת מידע ע"י עובדי מנ"ת. ע"י הרשם ללא כתב ויתור על סודיות
העדר זכאות לשכ"ט עו"ד בתיק שחל עליו הפרק, גם אם הזוכה מיוצג.]
פרק ב': עיקול מיטלטלין
21. (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מטלטלין של החייב ומכירתם או על מימושם בדרך אחרת, ומשציווה כך, רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל —
(1) להיכנס לחצרים של החייב שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטלי החייב ולעקלם;
(2) להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב ולעקל מיטלטלי החייב, ובלבד שימסור תחילה למחזיק החצרים הודעה על הצו ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם רשם ההוצאה לפועל סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול;
(3) למכור את המעוקלים, ובלבד שעברו ארבעה עשר ימים מיום הטלת העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק; היו הנכסים פסידים, רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל למכרם מיד לאחר העיקול.
(ב) צו חיפוש לפי סעיף 15 כמוהו כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי חיפוש.
מיום 6.4.1990
תיקון מס' 9
ס"ח תש"ן מס' 1314 מיום 6.4.1990 עמ' 127
הטלת עיקול על מיטלטלין עיקול מטלטלין ומכירתם
(א) על פי בקשת הזוכה רשאי ראש ההוצאה לפועל ראש ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מיטלטלין של החייב ומכירתם או על מימושם בדרך אחרת, ומשציווה כך, רשאי מוציא לפועל -
(1) להיכנס לחצרים של החייב שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטלי החייב ולעקלם;
(2) להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב ולעקל מיטלטלי החייב, ובלבד שימסור תחילה למחזיק החצרים הודעה על הצו ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם ראש ההוצאה לפועל סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול;
(3) למכור את המעוקלים, ובלבד שעברו ארבעה עשר ימים מיום הטלת העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק; היו הנכסים פסידים, רשאי המוציא לפועל למכרם מיד לאחר העיקול.
מיום 13.11.2000
תיקון מס' 20
ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 283
(א) על פי בקשת הזוכה רשאי ראש ההוצאה לפועל ראש ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מיטלטלין של החייב ומכירתם או על מימושם בדרך אחרת, ומשציווה כך, רשאי מוציא לפועל -
22. (א) ואלה מיטלטלין שאין מעקלים אותם:
(1) צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה של שלושים יום;
(2) מערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים שהם צרכים חיוניים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;
(3) דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;
(4) כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, וכן בעלי חיים, שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות, ואם היו מכונות — בתנאי שהחייב עובד בהן בעצמו או בעזרת שני עובדים לכל היותר;
(5) כלים, מכשירים, מכונות, מיטלטלין אחרים ובעלי חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו;
מיום 21.11.1974
תיקון מס' 3
ס"ח תשל"ה מס' 748 מיום 21.11.1974 עמ' 12
הוספת פסקה 22(א)(5)
(6) חיות מחמד; לענין זה, "חיית מחמד" — בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי.
[(7) דמי סידור חלוף כאמור ב-38(א)
(8) מענק השתתפות בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון ]
מיום 27.6.1999
תיקון מס' 19
ס"ח תשנ"ט מס' 1708 מיום 29.4.1999 עמ' 139
הוספת פסקה 22(א)(6)
(ב) הפטור מעיקול לפי סעיף קטן (א)(4) ו-(5) לא יחול לגבי חוב שנתחייב בו החייב ברכישת המיטלטלין שעיקולם נדרש.
מיום 21.11.1974
תיקון מס' 3
ס"ח תשל"ה מס' 748 מיום 21.11.1974 עמ' 12
(ב) הפטור מעיקול לפי סעיף קטן (א)(4) ו-(5) לא יחול לגבי חוב שנתחייב בו החייב ברכישת המיטלטלין שעיקולם נדרש.
(ג) האמור בסעיף קטן (א)(1)(2) ו-(3) יחול גם כאשר החייב הוא קיבוץ לענין מיטלטלין כאמור בפסקאות אלה, הנמצאים ברשות חבר הקיבוץ או בני משפחתו התלויים בו; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לבקשת חייב שהוא קיבוץ, כי מיטלטלין כאמור בפסקה (4) לא יעוקלו, כולם או מקצתם, הכל כפי שיורה, אם שוכנע כי הם משמשים מקור פרנסה מהותי לחברי הקיבוץ ולבני משפחתם התלויים בהם, ובלבד ששוויים אינו עולה על מכפלת הסכום הקבוע בתקנות במספר החברים והתלויים בהם כאמור, והכל בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב).
(ד) שר המשפטים רשאי, בצו, לקבוע סוגי מיטלטלין שלא יעוקלו מאחר שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה עולה על ההוצאות הכרוכות בכך, לרבות הוצאות הכרוכות בהוצאת המיטלטלין ואחסנתם.
מיום 30.6.1994
תיקון מס' 14
ס"ח תשנ"ד מס' 1470 מיום 30.6.1994 עמ' 235
הוספת סעיף 22(ג)
23. עוקלו מיטלטלין, רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להוציאם ממקום הימצאם ולהעבירם למקום אחר או להשאירם במקום הימצאם, בתנאים שקבע; היה למנהל לשכת הוצאה לפועל ספק סביר בדבר הבעלות במיטלטלין, לא יוציא את המיטלטלין כל עוד לא הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
מיום 27.6.1999
תיקון מס' 19
ס"ח תשנ"ט מס' 1708 מיום 29.4.1999 עמ' 139
החלפת סעיף 23
הנוסח הקודם:
23. עוקלו מיטלטלין, רשאי המוציא לפועל להשאירם במקום הימצאם, או להעבירם למקום אחר, בתנאים שקבע.
24. (א) מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להעמיד אדם שהסכים לכך להיות נאמן על שמירת המיטלטלין המעוקלים, ואם היו בעלי חיים — גם על הזנתם, ולמסור את המיטלטלין לידי מנהל לשכת הוצאה לפועל באופן, במועד ובמקום שיורה על כך בהודעה שתימסר לנאמן; הוצאותיו ושכרו של הנאמן כאמור יהיו לפי המוסכם בינו לבין מנהל לשכת ההוצאה לפועל, ובאין הסכם — כפי שיקבע רשם ההוצאה לפועל.
(ב) מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להעמיד את החייב עצמו, אף אם לא הסכים לכך, נאמן על המיטלטלין, שיהא חייב בכל החובות האמורות בסעיף קטן (א) אך לא יהא זכאי לשכר, ולא להוצאות זולת לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל.
25. (א) נאמן אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי סעיף 24, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק, כולו או מקצתו, במידה שלא שילמו החייב או שלא נגבה בהליכים לפי חוק זה, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי המיטלטלין שהועמד נאמן עליהם.
(ב) בדיון לפי סעיף זה ינהג רשם ההוצאה לפועלכאילו היה בית משפט הדן בבקשה בדרך המרצה, ולענין ערעור והוצאה לפועל, דין החלטתו כפסק-דין של בית משפט שלום.
(ג) אין בסעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית או האזרחית של הנאמן על פי כל דין.
26. היו המיטלטלין המעוקלים ערב העיקול בשימושו של הנאמן, רשאי הוא להמשיך ולהשתמש בהם שימוש סביר, ואם היו בשימושם של החייב או של בני משפחתו הגרים עמו, רשאי הנאמן להרשות להם המשך שימוש כאמור והכל כפוף לכל הוראה שנתן רשם ההוצאה לפועל בענין זה.
27. (א) ציווה רשם ההוצאה לפועל על מכירת מיטלטלין של החייב, לא יימכרו המיטלטלין אלא בתום 14 ימים מיום הוצאתם ממקום הימצאם, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל או בית משפט מוסמך, לבקשתו של מי שעלול להיפגע מהמכירה (בסעיף זה — המבקש), על השהיית המכירה לתקופה שיקבע (להלן — צו השהיית מכירה); ובלבד שהשהיית מכירה בצו של רשם ההוצאה לפועל תהיה לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.
(ב) צו השהיית מכירה יפקע ללא מתן צו נוסף, אם המבקש לא הפקיד בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל, תוך שבעה ימים מיום מתן הצו, ערבון שייקבע לכיסוי מלוא ההוצאות של שמירת המיטלטלין, ירידת ערכם ואחסונם בתקופת ההשהיה.
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שהוכרז פושט רגל ועל הליך שעוכב בצו של בית משפט לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם– 1980.
מיום 21.7.1978
תיקון מס' 4
ס"ח תשל"ח מס' 903 מיום 21.7.1978 עמ' 160
27. (א) עברו שבעה ימים מיום הטלת העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק, רשאי ראש ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, לצוות על מכירתם של המעוקלים, או על מימושם בדרך אחרת, אולם אם היו נכסים פסידים, רשאי המוציא לפועל למכרם מיד לאחר העיקול.
(ב) הוחסנו מעוקלים שהוצאו מרשות החייב ועברו 30 יום מיום החסנתם והחייב לא שילם את החוב הפסוק, רשאי ראש ההוצאה לפועל מיוזמתו, לאחר שנתן על כך הודעה 15 יום מראש לזוכה ולחייב, לצוות על מכירת המעוקלים או על מימושם בדרך אחרת.
מיום 6.4.1990
תיקון מס' 9
ס"ח תש"ן מס' 1314 מיום 6.4.1990 עמ' 127
ביטול סעיף 27
הנוסח הקודם:
27. (א) עברו שבעה ימים מיום הטלת העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק, רשאי ראש ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, לצוות על מכירתם של המעוקלים, או על מימושם בדרך אחרת, אולם אם היו נכסים פסידים, רשאי המוציא לפועל למכרם מיד לאחר העיקול.
(ב) הוחסנו מעוקלים שהוצאו מרשות החייב ועברו 30 יום מיום החסנתם והחייב לא שילם את החוב הפסוק, רשאי ראש ההוצאה לפועל מיוזמתו, לאחר שנתן על כך הודעה 15 יום מראש לזוכה ולחייב, לצוות על מכירת המעוקלים או על מימושם בדרך אחרת.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 286
הוספת סעיף 27
מיום 27.6.1999
תיקון מס' 19
ס"ח תשנ"ט מס' 1708 מיום 29.4.1999 עמ' 139
(א) ציווה ראש ההוצאה לפועל על עיקול מיטלטלין של החייב ומכירתם, יימכרו המיטלטלין כעבור 14 ימים מיום הוצאתם מרשות החייב ציווה ראש ההוצאה לפועל על מכירת מיטלטלין של החייב, לא יימכרו המיטלטלין אלא בתום 14 ימים מיום הוצאתם ממקום הימצאם, אלא אם ציווה ראש ההוצאה לפועל או בית משפט מוסמך, לבקשתו של מי שעלול להיפגע מהמכירה (בסעיף זה - המבקש), על השהיית המכירה לתקופה שיקבע (להלן - צו השהיית מכירה); ובלבד שהשהיית מכירה בצו של ראש ההוצאה לפועל תהיה לתקופה שלא תעלה על 14 ימים.
מיום 13.11.2000
תיקון מס' 20
ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 283
(א) ציווה ראש ההוצאה לפועל על מכירת מיטלטלין של החייב, לא יימכרו המיטלטלין אלא בתום 14 ימים מיום הוצאתם ממקום הימצאם, אלא אם ציווה ראש ההוצאה לפועל או בית משפט מוסמך, לבקשתו של מי שעלול להיפגע מהמכירה (בסעיף זה - המבקש), על השהיית המכירה לתקופה שיקבע (להלן - צו השהיית מכירה); ובלבד שהשהיית מכירה בצו של ראש ההוצאה לפועל תהיה לתקופה שלא תעלה על 14 ימים לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.
28. (א) מיטלטלין שעוקלו כשהיו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי החייב, כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל שאינם שלו.
(ב) מיטלטלין שעוקלו כשלא היו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, לא יימכרו כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל שהם רכושו של החייב; לא הוכח שהם רכושו של החייב, יבוטל העיקול.
(ג) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של רשם ההוצאה לפועל על פי סעיף זה רשאי לבקש ממנו לעכב את ביצוע החלטתו כדי לאפשר למבקש לפנות לבית המשפט לענין הבעלות על המיטלטלין המעוקלים; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.
(ד) פסק דין בתובענה לענין הבעלות במיטלטלין האמורים, אין בו כדי לבטל מכירתם בהוצאה לפועל לאחר שבוצעה, או לפגוע בזכויות הקונה שרכש אותם מיטלטלין בתום לב.
29. (בוטל).
מיום 6.8.1971
תיקון מס' 2
ס"ח תשל"א מס' 636 מיום 6.8.1971 עמ' 186
ביטול סעיף 29
הנוסח הקודם:
זכותו של צד שלישי
29. (א) מכירת המיטלטלין המעוקלים בהוצאה לפועל תקנה לקונה את הנכס כשהוא חפשי מכל עיקול, משכון או שעבוד אחר להבטחת חוב כספי.
(ב) היתה לצד שלישי זכות במיטלטלין המעוקלים שאינה זכות בעלות ואינה מן הזכויות האמורות בסעיף קטן (א), והיא עדיפה על פי דין מזכותו של הזוכה, תהיה מכירת הנכס בכפוף לאותה זכות.
30. עסקה שלא לפי הוראות חוק זה שנעשתה במיטלטלין שעוקלו, בטלה כלפי מנהל לשכת ההוצאה לפועל וכלפי הנאמן האמור בסעיף 24, אך אין בהוראה זו כדי לפגוע בהגנה הניתנת על פי כל דין לרוכש מיטלטלין בתום לב.
31. (בוטל).
מיום 6.4.1990
תיקון מס' 9
ס"ח תש"ן מס' 1314 מיום 6.4.1990 עמ' 127
ביטול סעיף 31
הנוסח הקודם:
ביטול העיקול בשל העדר פעולה
31. עברה שנה מיום העיקול והזוכה לא הגיש בקשה למכירת המיטלטלין המעוקלים או למימושם, רשאי ראש ההוצאה לפועל, אף אם לא נתבקש לכך, לבטל את העיקול לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם.
32. סולק החוב הפסוק, או מכר מנהל לשכת הוצאה לפועל חלק מן המיטלטלין שעוקלו והיה בדמיהם כדי כיסוי החוב, יבטל רשם ההוצאה לפועל את העיקול ואת מינויו של הנאמן ויחזיר לידי החייב את המיטלטלין שנשארו בידו.
פרק ג': עיקול מקרקעין
33. בפרק זה —
"מקרקעין" — לרבות זכויות בקרקע הניתנות לרישום בפנקסי המקרקעין;
"בית משפט" — בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין.
34. (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מקרקעי החייב הרשומים על שמו וכן על עיקול זכויות החייב במקרקעין הנובעות מרישום הערת אזהרה עליהם לטובתו; לענין זה, "הערת אזהרה" — כמשמעותה בסעיף 126 לחוק המקרקעין, תשכ"ט–1969.
(ב) בית המשפט רשאי, לבקשת הזוכה ולאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב, להצהיר על כך ולצוות על עיקולם.
(ג) ציווה רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט על עיקול מקרקעין, יוטל העיקול על ידי רישומו בפנקסי המקרקעין, ומשנרשם וכל עוד לא בוטל, לא תיעשה ולא תירשם באותם מקרקעין כל פעולה מרצון — למעט פדיון משכנתה — אלא בהיתר מאת בית המשפט.
מיום 6.4.1990
תיקון מס' 9
ס"ח תש"ן מס' 1314 מיום 6.4.1990 עמ' 127
(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מקרקעי החייב הרשומים על שמו וכן על עיקול זכויות החייב במקרקעין הנובעות מרישום הערת אזהרה עליהם לטובתו; לענין זה, "הערת אזהרה" – כמשמעותה בסעיף 126 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969.
35. (א) נתבקש בית המשפט לעקל מקרקעי החייב שאינם רשומים על שמו וטרם החליט בבקשה, רשאי הוא, לבקשת הזוכה ולאחר שניתנה ערובה להנחת דעתו, לצוות על עיקול זמני של המקרקעין.
(ב) על עיקול זמני יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיף 34(ג).
(ג) הוכח לבית המשפט כי הבקשה לעיקול זמני הוגשה שלא בתום לב וכי העיקול הזמני גרם נזק למי שהמקרקעין היו רשומים על שמו, רשאי הוא לחייב את המבקש בפיצוי הנזק בסכום שיקבע, ורשאי הוא להורות, לשם כך, על חילוט הערובה.
36. עברו שלושים יום מיום רישום העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, לצוות על מכירתם של המעוקלים.
37. לא הוגשה במועד שנקבע בתקנות כל הצעת קניה, או שהוגשה הצעת קניה במחיר ירוד, או שרשם ההוצאה לפועל לא ראה סיכוי סביר לביצוע פסק-הדין בדרך אחרת, רשאי הוא לצוות על מסירת החזקה במקרקעין המעוקלים או על רישום שכירות או משכנתה או שתיהן כאחת באותם מקרקעין, בתנאים שקבע, לשם פרעון החוב הפסוק, כולו או מקצתו.
38. (א) היו המקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם, בית מגורים לחייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על מכירת המקרקעין ועל פינוי החייב ובני משפחתו הגרים עמו מהמקרקעין, ובלבד שהוכח תחילה, להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שהסידור החלוף יהיה בהמצאת דירה אחרת או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת.
(ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על ביצועה של משכנתה, או מימוש של משכון, [תזכיר 2002 – מוצע למחוק את הסיפה - זולת אם נרשמה המשכנתה לפני תחילת חוק זה, או אם פורש בשטר המשכנתה או בהסכם משכון שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה ]; שר המשפטים רשאי לקבוע, בהתייעצות עם שר האוצר ועם שר הבינוי והשיכון, הוראות שיחולו על זוכה המבקש ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון שפורש בהם שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה, אשר יבטיחו כי החייב ובני משפחתו הגרים עימו לא ייוותרו ללא קורת גג, וזאת לרבות בדרך של קביעת חובת תשלום שכר דירה בסכום שיקבע ולתקופה שיקבע..
(ד) הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהם כדי לפגוע בדינים אלה.
(ה) הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין המקרקעין של הקיבוץ המשמשים, כולם או מקצתם, בית מגורים לחבר הקיבוץ או לבני משפחתו; לענין זה, "בן משפחה" – אב, אם, בן או בת של חבר הקיבוץ, המתגוררים בקיבוץ.
מיום 22.4.1992
תיקון מס' 13
ס"ח תשנ"ב מס' 1390 מיום 24.3.1992 עמ' 146
(ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון, זולת אם נרשמה המשכנתה לפני תחילת חוק זה, או אם פורש בשטר המשכנתה בהסכם משכון שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה.
מיום 30.6.1994
תיקון מס' 14
ס"ח תשנ"ד מס' 1470 מיום 30.6.1994 עמ' 235
הוספת סעיף 38(ה)
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 286
(א) היו המקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם, בית מגורים לחייב, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות שלא יימכרו אלא אם הוכח תחילה על מכירת המקרקעין ועל פינוי החייב ובני משפחתו הגרים עמו מהמקרקעין, ובלבד שהוכח תחילה, להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף.
39. (א) היו המקרקעין שעוקלו אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית והם משמשים מקור פרנסתו של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות שישארו בידי החייב מקרקעין הדרושים כדי מחייתו של החייב ושל בני משפחתו הגרים עמו.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על ביצועה של משכנתה, או מימוש של משכון, זולת אם נרשמה המשכנתה לפני תחילת חוק זה, או אם פורש בשטר המשכנתה או בהסכם משכון שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה.
(ג) הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין מקרקעין שהם אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית של הקיבוץ, המשמשים כמקור פרנסה מהותי של החברים ובני משפחתם, הגרים בקיבוץ.
מיום 22.4.1992
תיקון מס' 13
ס"ח תשנ"ב מס' 1390 מיום 24.3.1992 עמ' 146
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון, זולת אם נרשמה המשכנתה לפני תחילת חוק זה, או אם פורש בשטר המשכנתה בהסכם משכון שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה.
מיום 30.6.1994
תיקון מס' 14
ס"ח תשנ"ד מס' 1470 מיום 30.6.1994 עמ' 236
הוספת סעיף 39(ג)
39א. הוראות סעיפים 38(ג) ו-39(ב) לענין משכון יחולו אף על משכון שנרשם לפני תחילתו של חוק הערבות (תיקון), תשנ"ב–1992, ויראו את הסכם המשכון ככולל הוראה שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיפים 38(ג) ו-39(ב).
מיום 22.4.1992
תיקון מס' 13
ס"ח תשנ"ב מס' 1390 מיום 24.3.1992 עמ' 146
הוספת סעיף 39א
40. (א) (בוטל).
(ב) (בוטל).
(ג) טען צד שלישי לזכות במקרקעין שאינה רשומה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לעכב מכירתם כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט לענין זכותו; ורשאי רשם ההוצאה לפועל להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.
מיום 6.8.1971
תיקון מס' 2
ס"ח תשל"א מס' 636 מיום 6.8.1971 עמ' 186
ביטול סעיפים 40(א), 40(ב)
הנוסח הקודם:
(א) מכירת המקרקעין המעוקלים בהוצאה לפועל תקנה לקונה את הנכס כשהוא חפשי מכל עיקול, משכנתה או שעבור אחר להבטחת חוב כספי.
(ב) היתה לצד שלישי זכות במעוקלים שאינה זכות בעלות ואינה מהזכויות האמורות בסעיף קטן (א), והיא עדיפה על פי דין מזכותו של הזוכה, תהיה מכירת הנכס בכפוף לאותה זכות.
41. עברו שלוש שנים מיום העיקול והזוכה לא הגיש בקשה למכירת המקרקעין המעוקלים ולא נעשתה בהם פעולה אחרת לפי סעיף 37, רשאי רשם ההוצאה לפועל, אף אם לא נתבקש לכך, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם, לבטל את העיקול, ומשעשה כן, יימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין.
42. סולק החוב הפסוק, יורה רשם ההוצאה לפועל על ביטול העיקול, ומשעשה כן, יימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין.
פרק ד': עיקול בידי צד שלישי
43. רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול כלל נכסי החייב או על עיקול נכס מסויים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי.
44. (א) צו עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב יחול על נכסי החייב הנמצאים בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו או שיגיעו לידו תוך שלושה חדשים [שנה] מאותו יום.
(ב) הומצא הצו לצד השלישי, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהמצאת הצו הודעה המפרטת את נכסי החייב הנמצאים בידו ביום המצאת הצו או שלפי ידיעתו יגיעו לידו תוך שלושה חדשים [שנה] מאותו יום.
(ג) הגיע לידי הצד השלישי נכס מנכסי החייב תוך שלושה חדשים [שנה] מהמצאת הצו, יודיע על כך למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהיום שהנכס הגיע לידו.
45. (א) הומצא לצד שלישי צו עיקול על נכס מסויים של החייב, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מיום המצאת הצו, הודעה בדבר הימצאו של אותו נכס בידו, ואם לא היה בידו, כולו או מקצתו, יפרש זאת בהודעתו.
(ב) הגיע הנכס שצו העיקול מתייחס אליו לידי הצד השלישי לאחר המצאת הצו ותוך תקופה שנקבעה לכך בצו, יחול עליו צו העיקול מהיום שהגיע לידו, והצד השלישי יודיע על כך למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מאותו יום.
45א. (א) היה צד שלישי תאגיד בנקאי, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א–1981, שיש לו סניפים ושצו עיקול הומצא למשרד הראשי או למען הרשום של התאגיד הבנקאי (להלן — מרכז התאגיד הבנקאי), יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בכל אחד מסניפי התאגיד הבנקאי, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול ממרכז התאגיד הבנקאי לסניף האמור, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאי, לפי המוקדם.
(ב) הומצא צו העיקול לאחד מסניפי התאגיד הבנקאי, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים באותו סניף, במועד שבו הומצא הצו לאותו סניף.
מיום 29.4.1999
תיקון מס' 19
ס"ח תשנ"ט מס' 1708 מיום 29.4.1999 עמ' 139
הוספת סעיף 45א
45ב. (א) קופת גמלחברה מנהלת, כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, רשאית להודיע למנהל בתי המשפט, כי ניתן להמציא צו עיקול על נכסי חייבים הנמצאים בקופות גמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לקופות הגמל שבניהולה, לרבות למרכז התאגיד הבנקאי (להלן – הגוף המתפעל); הודיעה קופת גמל חברה מנהלת כאמור, יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים אצלהבקופות הגמל שבניהולה, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול ממרכז התאגיד הבנקאי הגוף המתפעל למען הרשום של קופת הגמלהחברה המנהלת, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאיגוף המתפעל, לפי המוקדם.
(ב) הומצא צו העיקול למען הרשום של קופת הגמלהחברה המנהלת, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים אצלהבקופות הגמל שבניהולה, במועד שבו הומצא לה הצו.
מיום 29.4.1999
תיקון מס' 19
ס"ח תשנ"ט מס' 1708 מיום 29.4.1999 עמ' 140
הוספת סעיף 45ב
מיום 7.11.2005
תיקון מס' 26
ס"ח תשס"ה מס' 2024 מיום 10.8.2005 עמ' 913
(א) קופת גמל, כהגדרתה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) התשס"ה-2005, רשאית להודיע למנהל בתי המשפט, כי ניתן להמציא צו עיקול על נכסי חייבים למרכז התאגיד הבנקאי; הודיעה קופת גמל כאמור, יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים אצלה, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול ממרכז התאגיד הבנקאי למען הרשום של קופת הגמל, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאי, לפי המוקדם.
עיקול מתחדש בתיק מזונות
45ג. (א) נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים מן החייב לבן-זוגו, לילדו הקטין או הנכה או להורו, מדי תקופה קבועה ולא שילם החייב תשלום אחד או יותר במועד שנקבע לתשלומו, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על עיקול כלל נכסי החייב או על עיקול נכס מסויים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי ביום המצאת הצו או שיגיעו לידו תוך שנה מאותו יום, כך שמדי אותה תקופה יחול הצו על נכסי החייב בשווי החוב הפסוק האמור המעודכן לאותו מועד, כאילו ציווה רשם ההוצאה לפועל מחדש, מדי אותה תקופה, על עיקול נכסי החייב כאמור (להלן –עיקול מתחדש).
(ב) הוראות פרק זה יחולו בשינויים המחוייבים, גם על עיקול מתחדש.
46. (א) לא הגיש הצד השלישי הודעה כאמור בסעיפים 44 ו-45 או שהגיש הודעה ורשם ההוצאה לפועל סבור שההודעה אינה שלמה או אינה נכונה, רשאי הוא, לפי בקשת הזוכה, להזמין את הצד השלישי לחקירה; על חקירה זו יחולו הוראות סעיף 67, בשינויים המחוייבים.
(ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.
47. הצד השלישי חייב למסור לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכסים המעוקלים לפי פרק זה, באופן, במועד ובמקום שרשם ההוצאה לפועל קבע בצו העיקול או בצו שנתן לאחר מכן, ואם היו הנכסים חובות המגיעים ממנו לחייב — עליו לשלמם למנהל לשכת ההוצאה לפועל בהגיע זמן פרעונם; היה הדבר כרוך בהוצאות, ישולמו לו ההוצאות הסבירות לפי נסיבות הענין.
48. (א) צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור בסעיף 47, או הוציא מידו נכס או שילם חוב שלא כדין בידעו שיש עליו צו עיקול בידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק במידה שלא שילמו החייב, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס הנדון או על סכום החוב הנדון.
(ב) בדיון לפי סעיף זה ינהג רשם ההוצאה לפועלכאילו היה בית משפט הדן בבקשה בדרך המרצה, ולענין ערעור והוצאה לפועל, דין החלטתו כפסק-דין של בית משפט שלום.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.
49. על עיקול בידי צד שלישי יחולו הוראות הסעיפים 26 עד 32, בשינויים המחוייבים.
49א. (א) הוגשה בקשה לפי פרק זה לעיקול נכסי חייב הנמצאים בידי צד שלישי, ומתקיימים בצד השלישי התנאים שנקבעו לפי סעיף זה, ישלם מבקש העיקול לצד האמור, תשלום בהתאם להוראות סעיף זה.
(ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את התנאים לזכאותו של הצד השלישי לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר לקבוע כי התנאים לזכאות הם —
(1) קבלת כמות מזערית של צווי עיקול בפרק זמן שקבע;
(2) הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות.
(ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג–1973.
(ד) תקנות לפי סעיף זה יכול שיותקנו בהדרגה.
(ה) הוראות סעיף 9(ב) יחולו לענין תשלום לפי סעיף זה.
מיום 13.11.2000
תיקון מס' 20
ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 283
הוספת סעיף 49א
50. (א) ואלה נכסים שאין מעקלים אותם בידי צד שלישי וצו עיקול על כלל נכסי החייב לפי פרק זה אינו תופס בהם:
(1) נכס שאינו ניתן לעיקול לפי כל דין;
(2) מזונות המגיעים מן הצד השלישי לחייב על פי פסק-דין או על פי הסכם שאושר על ידי בית משפט;
(3) כספים המגיעים לחייב שאינו עובד בשכר — כדי סכום שכר העבודה הפטור מעיקול;
(4) כספים המגיעים לחייב שהינו קיבוץ, כדי מכפלת הסכום של שכר העבודה הפטור מעיקול במספר החברים, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל דרך חישוב אחרת, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובין היתר לאחר שהביא בחשבון את משכורות החברים שאינם עובדים בקיבוץ, ובלבד שהסכום הכולל לא יעלה על האמור בפסקה זו.
(5) כספים המגיעים לחייב לפי סעיף 38(ב) או (ג);
(6) כספים המגיעים לחייב ממשרד הבינוי והשיכון בשל מענק השתתפות בשכר דירה;
מיום 30.6.1994
תיקון מס' 14
ס"ח תשנ"ד מס' 1470 מיום 30.6.1994 עמ' 236
הוספת פסקה 50(א)(4)
(ב) נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים מן החייב לבן-זוגו, לילדו הקטין או הנכה או להורו, לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (4), על אף האמור בכל דין.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6) רשאי משכיר דירת המגורים, שבעדה ניתן המענק, לעקל את הכספים האמורים בשל חוב שכר הדירה של החייב.
(ד) הוצאו מספר צווי עיקול בידי צד שלישי, יקבע רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשת הזוכה, החייב או צד שלישי, על אילו נכסים יחולו הוראות סעיפים קטנים (א)(1),(3) ו- (4).
51. מסירת נכס או תשלום חוב לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפי צו עיקול בידי צד שלישי, פוטרים את הצד השלישי מאחריותו כלפי החייב.
52. הודיע הצד השלישי, בהודעה לפי הסעיפים 44 ו-45, שאין בידו נכסים של החייב ושלפי ידיעתו לא יגיעו לידו נכסים לאחר מתן הודעתו, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שאימת את ההודעה, לבטל את העיקול בידי צד שלישי.
פרק ה': כינוס נכסים
53. (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם ביצוע פסק הדין, למנות כונס נכסים לנכס מסויים של החייב.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס הנכסים יתן ערובה, להנחת דעתו, לשם הבטחת אחריותו למילוי תפקידו.
(ג) הודעה על מינוי כונס נכסים תינתן לכונס הנכסים הרשמי.
54. (א) כונס הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל; וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת הוראות לפי סעיף זה אם מיזמתו ואם לפי בקשת הזוכה או החייב, או לפי בקשת כונס הנכסים.
(ג) כונס הנכסים ינהל פנקסים וימסור דינים וחשבונות לרשם ההוצאה לפועל או למי שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל.
(ד) כונס הנכסים ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל כל הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס, ממכירתו או ממימושו, במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב המינוי או בהוראה מיוחדת.
55. אין במינוי של כונס נכסים כדי לפגוע בזכויות החייב לפי סעיפים 22, 38, 39 ו-50 או לפי כל דין אחר.
56. (א) החייב לא יעשה דבר שיש בו להפריע לכונס הנכסים במילוי תפקידיו, ימלא אחרי הוראותיו של כונס הנכסים בכל הנוגע לנכס שכונס הנכסים נתמנה לו, ויעשה למטרות המנויות בסעיף 54 כל דבר שלדעת כונס הנכסים מן הצורך הוא או מן התועלת שייעשה בידי החייב עצמו.
(ב) החייב ימסור לכונס הנכסים לפי דרישתו כל מסמך וידיעה שיש להם קשר לנכס האמור.
57. טען צד שלישי שיש לו זכות בעלות או זכות אחרת בנכס שנתמנה לו כונס נכסים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות לכונס הנכסים בדבר מילוי תפקידו לגבי אותו נכס בשים לב לאותה זכות, ורשאי הוא להשהות פעולות בנכס כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט לענין זכותו; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את ההשהיה במתן ערובה להנחת דעתו.
58. (א) כונס נכסים אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי פרק זה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בפיצוי הנזק שגרם בכך, ורשאי הוא להורות על חילוט הערובה שנתן כונס הנכסים, כולה או מקצתה, לשם סילוק המגיע ממנו.
(ב) בדיון לפי סעיף זה ינהג רשם ההוצאה לפועלכאילו היה בית משפט הדן בבקשה בדרך המרצה, ולענין ערעור והוצאה לפועל, דין החלטתו כפסק דין של בית משפט שלום.
59. (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שכרו של כונס נכסים ודרכי תשלומו; שכרו והוצאותיו של כונס הנכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9.
(ב) היה כונס הנכסים עובד המדינה, ישולם שכרו לאוצר המדינה זולת אם הורשה עובד המדינה כדין לקבל את השכר האמור בעד טרחתו.
60. (א) כונס נכסים רשאי, על ידי הודעה בכתב לרשם ההוצאה לפועל, להתפטר מתפקידו; ההתפטרות אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור רשם ההוצאה לפועל ומן היום שנקבע לכך באישור.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לפטר כונס נכסים אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה סיבה אחרת לכך.
(ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי לשחרר את כונס הנכסים מתפקידו אם ראה שאין עוד צורך או תועלת בכינוס נכסי החייב.
(ד) הודעה על סיום תפקידו של כונס הנכסים תינתן לכונס הנכסים הרשמי.
פרק ו': ביצוע בעין
61. (א) הטיל פסק הדין על החייב למסור נכס, יתפוס מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכס וימסרנו למי שזכאי לקבלו לפי פסק הדין.
(ב) קבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שלא ניתן לתפוס את הנכס ולא נקבע בפסק הדין הסכום שיש לשלם תמורתו, רשאי הזוכה לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין ולבקש שישום את הנכס, ומשנקבעה השומה יוצא פסק הדין לפועל כאילו נקבע בו סכום השומה מלכתחילה.
62. (א) הורה פסק הדין למסור קטין, או לאפשר מגע, התראות או קשר בין הורה לבין ילדו הקטין שאינו נמצא בהחזקתו, או לעשות כל דבר אחר בקשר לקטין, ונקבע בהחלטה שהביצוע ייעשה באמצעות ההוצאה לפועל, ינקוט מנהל לשכת ההוצאה לפועל בכל הצעדים הנדרשים לביצוע פסק הדין והוא יסתייע לשם כך בפקיד סעד כמשמעותו בחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו–1955.
(ב) קבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שפסק הדין אינו ניתן לביצוע אלא על כרחו של הקטין והיה הקטין לדעתו של מנהל לשכת ההוצאה לפועל מסוגל להבין בדבר, או שהיו קשיים אחרים בביצוע פסק הדין, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין בבקשת הוראות.
מיום 21.7.1978
תיקון מס' 4
ס"ח תשל"ח מס' 903 מיום 21.7.1978 עמ' 160
62. (א) הורה פסק הדין למסור קטין, ימסור המוציא לפועל את הקטין למי שהורה עליו בית המשפט או לאפשר מגע, התראות או קשר בין הורה לבין ילדו הקטין שאינו נמצא בהחזקתו, או לעשות כל דבר אחר בקשר לקטין, ינקוט המוציא לפועל בכל הצעדים הנדרשים לביצוע פסק הדין, ויכול הוא להסתייע והוא יסתייע לשם כך בפקיד סעד כמשמעותו בחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו-1955.
(ב) קבע המוציא לפועל שפסק הדין אינו ניתן לביצוע אלא על כרחו של הקטין והיה הקטין לדעתו של המוציא לפועל מסוגל להבין בדבר, או שהיו קשיים אחרים במסירת קטין בביצוע פסק הדין, רשאי ראש ההוצאה לפועל לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין בבקשת הוראות.
מיום 7.8.1995
תיקון מס' 16
ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 398
(א) הורה פסק הדין למסור קטין, או לאפשר מגע, התראות או קשר בין הורה לבין ילדו הקטין שאינו נמצא בהחזקתו, או לעשות כל דבר אחר בקשר לקטין, ונקבע בהחלטה שהביצוע ייעשה באמצעות ההוצאה לפועל, ינקוט המוציא לפועל בכל הצעדים הנדרשים לביצוע פסק הדין, והוא יסתייע לשם כך בפקיד סעד כמשמעותו בחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו-1955.
63. (א) הטיל פסק הדין על החייב לעשות מעשה שלא כאמור בסעיפים 61 או 62 והמעשה ניתן להיעשות על ידי אדם אחר, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות למנהל לשכת ההוצאה לפועל לעשות את המעשה או להרשות לזוכה או לאדם אחר לעשותו במקום החייב.
(ב) ההוצאות לענין סעיף קטן (א) יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9.
64. (א) ניתן פסק דין לפינוי מקרקעין, לרבות סילוק יד, יקבע ראש לשכת ההוצאה לפועל מנהל לשכת ההוצאה לפועל מועד לפינוי בהודעה, שתומצא לחייב ולצד שלישי אשר לידיעתו של ראש לשכת ההוצאה לפועל מנהל לשכת ההוצאה לפועל מחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם; לא פונו המקרקעין עד המועד שנקבע, ייכנס מנהל לשכת הוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין.
(ב) נמצאו במקרקעין בשעת הפינוי או לאחריו מיטלטלין שהמפונה לא הוציאם, ימסרם מנהל לשכת ההוצאה לפועל לשמירה ורשאי הוא למכרם לאחר תקופה סבירה, ואם היו פסידים — ימכרם מיד; ההוצאות לענין זה יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9.
65. היה צד שלישי מחזיק במקרקעין האמורים בסעיף 64 או בחלק מהם והוכיח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי הוא זכאי להחזיק באותם מקרקעין או באותו חלק, רשאי רשם ההוצאה לפועל להשהות את הפינוי, כל עוד לא הושלם, לתקופה שיקבע, כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט ולקבל צו עיכוב; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את ההשהייה במתן ערובה להנחת דעתו על ידי הצד השלישי.
66. הושלמה פעולת פינוי לפי סעיף 64, והחייב או אדם אחר מטעמו חזר ותפש שלא כדין את המקרקעין שפונו, יחזור מנהל לשכת ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, ויפנה את המקרקעין לשם ביצועו של פסק הדין; אין הוראה זו גורעת מאחריותו של החייב, או של האדם האחר, לפי כל דין.
[הגבלת רשיונות נהיגה
חוב מזונות 500 ₪ ומעלה – מתן צו הגבלה לענין החזקת רשיון נהיגה
חיב שאין לו חוב מזונות – רק אם נקבע שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב והוא לא נתן הסבר סביר
התראה של 14 יום על הגבלת רשיון הנהיגה
אופן ביצוע ההגבלה
גם ביטוח לאומי יכול לבקש לגבי חוב מזונות – כמו כל זוכה ]
הטלת הגבלות על חייב
66א. רשם ההוצאה לפועל רשאי להטיל על חייב את ההגבלות המפורטות להלן, כולן או חלקן, מיוזמתו או על פי בקשת זוכה, לתקופה ובתנאים שיקבע:
(1) הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב -1952,4 או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל;
(2) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ;
(3) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;5
(4) הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986;6 לענין זה דין הגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע בתקנות, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה;
(5) הגבלת החייב מלייסד תאגיד או להיות בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל ענין בתאגיד –הפסקת כהונתו או חברותו של החייב בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה החייב מייסד או בעל ענין כאמור; לענין זה, "בעל ענין" – כהגדרתו בסעיף 69ד(ב);
(6) הגבלת החייב מלקבל או לחדש רישיון נהיגה; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית ביכולתו של החייב לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו.
תנאים להטלת הגבלות
66ב. (א) הגבלות לפי סעיף 66א לא יוטלו אלא בהתקיים אחד מן התנאים הבאים, ובלבד שננקט לפחות הליך אחד לגביית החוב והחוב לא נפרע:
(1) החייב הובא בפני רשם הוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי סעיף 69יב או בא לפניו בדרך אחרת, הוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי התשלום, ובלבד שגובה החוב הפסוק עולה על 2,000 שקלים חדשים;
(2) החוב הפסוק נובע ממזונות המגיעים מן החייב לבן-זוגו, לילדו הקטין או הנכה או להורו וגובה החוב הפסוק עולה על 2,000 שקלים חדשים, למעט חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-19727 (להלן – חוק המזונות);
(3) החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד), ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
(א) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב, בהמצאה מלאה, וגובה החוב הפסוק עולה על 50,000 שקלים חדשים;
(ב) חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה וגובה החוב הפסוק עולה על 25,000 שקלים חדשים;
(ג) חלפו שמונה עשר חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה וגובה החוב הפסוק עולה על 10,000 שקלים חדשים;
(ד) חלפו שנתיים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה וגובה החוב הפסוק עולה על 2,000 שקלים חדשים.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל להטיל הגבלות לפי סעיף 66א(3) ו-(4) על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד), בהתקיים אחד התנאים הבאים ובלבד שננקט לפחות הליך אחד לגביית החוב והחוב לא נפרע:
(1) חלפו ששה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, וגובה החוב הפסוק עולה על 25,000 שקלים חדשים;
(2) חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, וגובה החוב הפסוק עולה על 10,000 שקלים חדשים;
(3) חלפו שמונה עשר חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, וגובה החוב הפסוק עולה על 2,000 שקלים חדשים.
(ג) שר המשפטים רשאי לשנות, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, את התקופות והסכומים הקבועים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).
התראה בדבר הגבלה
66ג. לא תיכנס הגבלה לתוקף אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל המציא לחייב התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאתה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הטיל הגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום 14 ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
פרק ז': חקירת יכולת ותשלום בשיעורים
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 286
פרק ז': חקירה ומאסר חקירת יכולת ותשלום בשיעורים
67. (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיזמתו או לפי בקשת הזוכה או החייב, לחקור במצבו של החייב, נכסיו, הכנסותיו וחובותיו גובה הכנסתו ומקורותיה, חובותיו, הוצאותיו ויציאותיו מישראל כדי לברר את יכלתו של החייב לקיים את פסק הדין (בחוק זה — חקירת יכולת).
(א1) (1) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו, יתייצב לחקירת יכולת בכל יום שבו פתוחה לשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 הימים ממועד המצאת האזהרה כאמור בסעיף 7 או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה;
(2) האמור בפסקה (1) לא יחול על חייב שהגיש בקשה בטענת פרעתי כאמור בסעיף 19 או התנגדות לביצוע שטר כאמור בסעיף 81א; ואולם אם נדחתה בקשתו או התנגדותו, יראו את מועד הדחיה כמועד המצאת האזהרה.
(ב) בחקירת יכולת רשאי רשם ההוצאה לפועל להזמין לחקירה את החייב וגם עדים, ולכוף התייצבותם, מתן עדות והגשת מסמכים, בדרך שמוסמך לכך בית משפט.
(ב1) התייצב החייב לחקירת יכולת כאמור בסעיף קטן (א1), רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת אף ללא הזמנת הזוכה; התקיימה חקירת יכולת ללא הזמנת הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים חקירת יכולת נוספת בנוכחותו.
(ג) חקירת יכולת תהיה בפומבי או בדלתיים סגורות כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל.
(ד) לא התייצב חייב לחקירת יכולת במועד כאמור בסעיף קטן (א1) או במועד אחר שנקבע לפי חוק זה, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו; התייצב חייב לחקירת יכולת ולא הציג מסמכים שנדרש להציגם, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע כי יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.
מיום 27.6.1999
תיקון מס' 19
ס"ח תשנ"ט מס' 1708 מיום 29.4.1999 עמ' 140
67. (א) ראש ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת הזוכה או החייב, לחקור במצבו של החייב, נכסיו, הכנסותיו וחובותיו כדי לברר את יכלתו של החייב לקיים את פסק הדין (להלן - חקירת יכולת) (בחוק זה - חקירת יכולת).
(א1) (1) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו, יתייצב לחקירת יכולת בכל יום שבו פתוחה לשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 הימים ממועד המצאת האזהרה כאמור בסעיף 7 או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה;
(2) האמור בפסקה (1) לא יחול על חייב שהגיש בקשה בטענת פרעתי כאמור בסעיף 19 או התנגדות לביצוע שטר כאמור בסעיף 81א; ואולם אם נדחתה בקשתו או התנגדותו, יראו את מועד הדחיה כמועד המצאת האזהרה.
(ב) בחקירת יכולת רשאי ראש ההוצאה לפועל להזמין לחקירה את החייב וגם עדים, ולכוף התייצבותם, מתן עדות והגשת מסמכים, בדרך שמוסמך לכך בית משפט.
(ב1) התייצב החייב לחקירת יכולת כאמור בסעיף קטן (א1), רשאי ראש ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת אף ללא הזמנת הזוכה; התקיימה חקירת יכולת ללא הזמנת הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מראש ההוצאה לפועל לקיים חקירת יכולת נוספת בנוכחותו.
(ג) חקירת יכולת תהיה בפומבי או בדלתיים סגורות כפי שיורה ראש ההוצאה לפועל.
(ד) לא התייצב חייב לחקירת יכולת במועד כאמור בסעיף קטן (א1) או במועד אחר שנקבע לפי חוק זה, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו; התייצב חייב לחקירת יכולת ולא הציג מסמכים שנדרש להציגם, רשאי ראש ההוצאה לפועל לקבוע כי יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.
68. (א) המבקש חקירת יכולת לפי סעיף 67 רשאי לצרף לבקשתו תצהיר שבו יכלול פרטים בדבר נכסי החייב, הכנסותיו ויכלתו לקיים את פסק הדין, ויכול הוא לכלול בתצהירו הצעה בדבר השיעורים שבהם ישולם החוב.
(ב) הגיש הזוכה תצהיר כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שהזמין את החייב לחקירת יכולת, לתת החלטה או צו לפי פרק זה, אף בהעדרו של החייב; הגיש החייב את התצהיר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת החלטה או צו לפי פרק זה על פי התצהיר בלבד.
(ג) במקום חקירה או נוסף עליה רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות שהחייב יענה בתצהיר לשאלון, תוך המועד שקבע לכך, ורשאי הוא לתת החלטה או צו לפי פרק זה על סמך התצהיר, ואם לא הגיש החייב תצהיר לשאלון — אף בהעדר תצהיר.
68א. (א) שר המשפטים רשאי לקבוע רשימה של אנשים אשר יהיו חוקרי ההוצאה לפועל, על פי המלצה של ועדה שימנה, שבה יכהנו כחברים שופט בדימוס, והוא יהיה היושב ראש, נציג שר המשפטים, נציג לשכת עורכי הדין ונציג מועצת רואי חשבון (להלן — הועדה הממליצה).
(ב) כשיר להיות חוקר ההוצאה לפועל מי שהוא חבר בלשכת עורכי הדין או מי שבידו רשיון לפי חוק רואי חשבון, תשט"ו–1955, והוא בעל נסיון של חמש שנות עבודה במקצועו.
(ג) חוקר ההוצאה לפועל יהיה מוסמך לערוך בדיקה בדבר יכולת החייב, בין על יסוד העיון בבקשת חייב לפי סעיף 7א והמסמכים שצורפו לה, ובין בחקירת יכולת לפי סעיף 67(א).
(ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי למנות חוקר הוצאה לפועל בתיק מסוים, מתוך הרשימה שקבע שר המשפטים, ובלבד שלא יהיה במינוי כדי ליצור ניגוד ענינים עם עיסוקיו האחרים של החוקר.
(ה) חוקר ההוצאה לפועל יפעל מטעם רשם ההוצאה לפועל ובהתאם להוראותיו, ויגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון על הממצאים והתוצאות של הבדיקה שערך, באופן ובזמן שייקבעו.
(ו) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת כל צו על סמך הדין וחשבון של חוקר ההוצאה לפועל, כאילו ערך בעצמו את הבדיקה בדבר יכולת החייב; וכן רשאי הוא, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לעיין מחדש בדין וחשבון, ולערוך בדיקה נוספת, בין בעצמו ובין באמצעות חוקר אחר.
(ז) חוקר ההוצאה לפועל חייב לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליו במילוי תפקידו.
(ח) באו הזוכה והחייב לידי הסכם באשר לאופן פרעון החוב במהלך הבדיקה לפני חוקר ההוצאה לפועל, יגיש החוקר את ההסכם בחתימותיהם לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכם שאושר יהיה תוקף של צו תשלומים לפי חוק זה.
(ט) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות לענין המקום שבו יערוך חוקר ההוצאה לפועל את הבדיקה, הוראות בדבר קבלת מידע לגבי מצבו הכלכלי של החייב ודרכי שמירת המידע, החובות שיחולו על חוקרי ההוצאה לפועל וכן סדרי העבודה של הועדה הממליצה, לרבות לענין סמכותה לבטל המלצה שנתנה.
(י) שר המשפטים יקבע בצו, בהסכמת שר האוצר, את שכרו והוצאותיו של חוקר ההוצאה לפועל ואת אופן תשלומם, וכן רשאי הוא לקבוע שהזוכה והחייב, או אחד מהם, יחויבו להשתתף בתשלום.
(יא) הפעלה של הוראות סעיף זה טעונה צו של שר המשפטים, והוא רשאי להפעילו באופן כללי או חלקי, לפי אזורי השיפוט של בתי משפט השלום.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 287
הוספת סעיף 68א
69. (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לאחר חקירת יכולת לפי סעיף 67, או על סמך תצהיר לפי סעיף 68, או לפי הסדר בכתב בין החייב ובין הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי רשם ההוצאה לפועל, על פי בקשת הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע, מיד לאחר שהוגשה בקשת ביצוע כאמור בסעיף 6.
(ג) צו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) ייכנס לתקפו במועד שיקבע רשם ההוצאה לפועל, אך רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטלו או לשנות את השיעורים שקבע בו בדרך שבה היה רשאי ליתן צו לפי סעיף קטן (א).
(ד) נקבעו שיעורים בפסק הדין, יכול רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו.
(ה) הוראות סעיף קטן (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, על מזונות שנפסקו בשל תקופה שקדמה למתן פסק הדין או על תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי פרעון במועד, והכל מטעמים מיוחדים שיירשמו.
מיום 21.7.1978
תיקון מס' 4
ס"ח תשל"ח מס' 903 מיום 21.7.1978 עמ' 160
69. (א) ראש ההוצאה לפועל רשאי, לאחר חקירת יכולת לפי סעיף 67, או על סמך תצהיר לפי סעיף 68, או לפי הסדר בכתב בין החייב ובין הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע.
(ב) מתן צו תשלום בשיעורים אין בו כדי למנוע את ראש ההוצאה לפועל מלשנות שיעורים שקבע אם ראה הצדקה לכך על פי חקירת יכולת נוספת.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי ראש ההוצאה לפועל, על פי בקשת הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע, מיד לאחר שהוגשה בקשת ביצוע כאמור בסעיף 6.
(ג) צו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) ייכנס לתקפו במועד שיקבע ראש ההוצאה לפועל, אך רשאי ראש ההוצאה לפועל לבטלו או לשנות את השיעורים שקבע בו בדרך שבה היה רשאי ליתן צו לפי סעיף קטן (א).
(ג) (ד) נקבעו שיעורים בפסק הדין, יכול ראש ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו.
מיום 23.2.1996
תיקון מס' 18
ס"ח תשנ"ו מס' 1563 מיום 23.2.1996 עמ' 88
הוספת סעיף 69(ה)
69א. מנהל בתי המשפט רשאי לקבוע כללים בדבר הוראות לתשלום חובות פסוקים לרבות הפרשי הצמדה וריבית צמודה, במלואם או בשיעורים, במועדים ובתנאים שיקבע; הכללים יחולו על תשלום כל חוב, למעט חוב שחייב בו תאגיד, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל אחרת, לענין חוב פלוני, על פי בקשת הזוכה או החייב; הכללים יפורסמו ברשומות.
מיום 13.4.1989
תיקון מס' 8
ס"ח תשמ"ט מס' 1274 מיום 13.4.1989 עמ' 50
הוספת סעיף 69א
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 288
החלפת סעיף 69א
הנוסח הקודם:
69א. נשיא של בית משפט שלום רשאי לקבוע, לענין הליכים המתנהלים בלשכות שבאיזור שיפוטו, כללים בדבר תשלום חובות פסוקים במלואם או בשיעורים, במועדים ובתנאים שיקבע; כללים כאמור ייקבעו בהסכמת מנהל בתי-המשפט ויחולו על תשלום כל חוב שהוגשה לגביו בקשה לפי סעיף 69(ב), אלא אם כן ציווה ראש ההוצאה לפועל אחרת, לענין חוב פלוני, על פי בקשה הזוכה או החייב.
69ב. חייב רשאי, בכל עת, להגיש בקשה לשינוי הוראת תשלום שניתנה לפי סעיף 69א או לשינוי כל צו תשלומים שניתן לפי חוק זה, אם חל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו; הוראות סעיף 7א יחולו, בשינויים המחויבים, על בקשה לשינוי כאמור.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 288
הוספת סעיף 69ב
פרק ז':1 חייב מוגבל באמצעים
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 288
הוספת פרק ז'1
69ג. (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב, שהגיש בקשה למתן צו תשלומים לפי חוק זה, כחייב מוגבל באמצעים (להלן — חייב מוגבל באמצעים), אם ביקש לפרוס את תשלום חובו לתקופה העולה על אחת מהמפורטות להלן, לפי הענין:
(1) שנתיים — אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 שקלים חדשים;
(2) 3 שנים — אם סכום החוב עולה על 20,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
(3) 4 שנים — אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.
לענין זה, "החוב" — לרבות יתרת החוב ולרבות ריבית והפרשי הצמדה עד למועד ההכרזה.
(ב) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה לפי סעיף קטן (א), אם לא צירף החייב לבקשתו הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א).
(ג) הודעה על הכרזה של חייב מוגבל באמצעים תימסר לזוכה.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 288
הוספת סעיף 69ג
מיום 13.11.2000
תיקון מס' 20
ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 283
(ב) ראש ההוצאה לפועל ידחה על הסף לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה לפי סעיף קטן (א), אם לא צירף החייב לבקשתו הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א).
69ד. (א) הכריז רשם ההוצאה לפועל על חייב מוגבל באמצעים, יתן צו תשלומים לפי בקשתו, עד לבדיקת יכולתו (להלן — צו ביניים), ורשאי הוא להטיל עליו בצו הביניים את ההגבלות המפורטות להלן, כולן או חלקן, כדי להבטיח את פרעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים:
(1) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; [הצו יהיה בתוקף עד החלטה אחרת של רשם הוצלפ; רשאי לבטלו במקרים מסוימים – אם החייב שילם סכום שקבע הרשם על חשבון החוב; טיפול רפואי, אירוע משפחתי מיוחד, לשם קבלת עבודה שתסייע לחייב להחזיר את החוב. רשאי להתנות בערובה]
(2) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א–1981;
(3) הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו–1986; לענין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה.
(ב) חייב מוגבל באמצעים לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישר זאת רשם ההוצאה לפועל מראש; לענין סעיף זה, "בעל ענין" — כמשמעותו בחוק ניירות ערך, תשכ"ח–1968, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות — מי שהינו חבר בתאגיד או חבר הועד או המנהלה של אותו תאגיד.
(ג) השתתף חייב מוגבל באמצעים בייסוד תאגיד או היה בעל ענין בתאגיד, רשאי רשם ההוצאה לפועל ליתן הוראות לענין הפסקת כהונתו או חברותו של החייב בתאגיד; ואולם אין בהוראות לפי סעיף קטן זה או בהפרת הוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה החייב מייסד או בעל ענין כאמור.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 288
הוספת סעיף 69ד
מיום 24.3.1996
תיקון מס' 17
ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 70
69ד. (א) הכריז ראש ההוצאה לפועל על חייב מוגבל באמצעים, יתן צו תשלומים לפי בקשתו, עד לבדיקת יכולתו (להלן – צו ביניים), ורשאי הוא להטיל עליו בצו הביניים את ההגבלות המפורטות להלן, כולן או חלקן, כדי להבטיח את פרעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים:
(1) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ;
(2) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א–1981;
(3) הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו–1986; לענין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה.
(ב) חייב מוגבל באמצעים לא יכהן כנושא משרה בחברה, כמשמעותו בסעיף 96כד לפקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג - 1983, ולא ייסד חברה או תאגיד אחר, במישרין או בעקיפין, אלא אם כן הורה ראש ההוצאה לפועל אחרת.
(ב) חייב מוגבל באמצעים לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישר זאת ראש ההוצאה לפועל מראש; לענין סעיף זה, "בעל ענין" – כמשמעותו בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות – מי שהינו חבר בתאגיד או חבר הועד או המנהלה של אותו תאגיד.
(ג) השתתף חייב מוגבל באמצעים בייסוד תאגיד או היה בעל ענין בתאגיד, רשאי ראש ההוצאה לפועל ליתן הוראות לענין הפסקת כהונתו או חברותו של החייב בתאגיד; ואולם אין בהוראות לפי סעיף קטן זה או בהפרת הוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה החייב מייסד או בעל ענין כאמור.
69ה. (א) הכריז רשם ההוצאה לפועל על חייב כמוגבל באמצעים, יורה על רישום פרטיו במרשם של חייבים מוגבלים באמצעים (להלן — המרשם), אשר יהיה פתוח לעיון הציבור בכל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף קטן (ג) או (ד); הרישום יכיל את שם החייב, מספר תעודת הזהות שלו, מענו ומשלח ידו, תאריך ההכרזה על החייב כמוגבל באמצעים, מספר תיק ההוצאה לפועל שבו ניתנה ההכרזה, וסכום החוב שחושב לפי סעיף 69ג(א); מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לחייב על הרישום ותוכנו.
(ב) רישום פרטיו של חייב במרשם יימחק משפרע את חובו או משבוטלה הכרזתו, או במועד מוקדם יותר אם הורה על כך רשם ההוצאה לפועל מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג) כל אדם זכאי לקבל מידע מן המרשם לפי שאילתא שיגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל ואשר תציין את מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע, וכן פרטים מזהים של מגיש השאילתא, הכל כפי שיקבע שר המשפטים, ורשאי השר לקבוע אגרה שתשולם בעד הגשת שאילתא.
(ד) שר המשפטים רשאי לקבוע תנאים והסדרים, לרבות לענין תשלומים, שלפיהם יהיה אדם רשאי לקבל מידע ישירות מן המרשם בשל צורך עסקי שלו, בהתחשב בין היתר באופי העסק ובהיקפו.
(ה) אדם שעיין במידע שעליו במרשם ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן (להלן — מידע שגוי), רשאי לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחקו; הסכים מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה, יבצע את השינויים הנדרשים תוך תקופה שתיקבע ויודיע עליהם לכל מי שקיבל את המידע השגוי במהלך התקופה, כפי שתיקבע, שקדמה לתיקון או למחיקה.
(ו) סירב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשת אדם לתקן את המידע שעליו או למחקו יודיע על כך למבקש באופן ובדרך שייקבעו.
(ז) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לחייב על כל שינוי ברישום לפי סעיף זה.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 288
הוספת סעיף 69ה
69ו. (א) הוכרז חייב כמוגבל באמצעים, והיו תלויים ועומדים נגדו מספר תיקים, יתן רשם ההוצאה לפועל צו לאיחוד התיקים, לפי פרק ז'3, בשינויים המחויבים, אף אם לא נתקיימו ההוראות שבסעיפים 74ו ו-74ט; נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהוכרז כמוגבל באמצעים, יצורף התיק לצו האיחוד.
(ב) צווי הבאה או צווי מאסר שניתנו נגד החייב לפני שהוכרז כמוגבל באמצעים וטרם בוצעו, לא יבוצעו אלא במסגרת צו האיחוד.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 288
הוספת סעיף 69ו
69ז. (א) ניתן צו ביניים, יקיים רשם ההוצאה לפועל בדיקה בדבר היכולת של החייב, בין על יסוד העיון בבקשת החייב לפי סעיף 69ג והמסמכים שצורפו לה, וכל מידע אחר שנמצא לפניו, ובין בחקירת יכולת כאמור בסעיף 67; ובלבד שרשם ההוצאה לפועל יתן לזוכה הזדמנות לטעון טענותיו בכתב, ואם ביקש הזוכה חקירת יכולת לפי סעיף 67, יורה רשם ההוצאה לפועל על קיומה.
(ב) רשם ההוצאה לפועל יתן צו תשלומים בהתאם ליכולת החייב כפי שיקבע על יסוד הבדיקה שערך, כאמור בסעיף קטן (א), ויקבע כי הוא מוגבל באמצעים אם אין ביכולתו לפרוע את החוב במשך התקופה הקבועה בסעיף 69ג(א), או כי הוא אינו מוגבל באמצעים וכי יש ביכולתו לפרוע את החוב במשך תקופה כאמור; רשם ההוצאה לפועל ינמק את קביעתו.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 290
הוספת סעיף 69ז
69ח. קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב מוגבל באמצעים, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להסיר את ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, או להוסיף הגבלות לפי סעיף 69ד.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 290
הוספת סעיף 69ח
69ט. קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו מוגבל באמצעים, רשאי הוא לקבוע כי ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, יעמדו בתוקפן כל עוד לא נפרע החוב או לתקופה שיקבע, אם ראה כי החייב עלול לסכל את פרעון החוב או כי הדבר דרוש מטעם אחר להבטחת תשלום החוב.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 290
הוספת סעיף 69ט
69י. רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לבטל הכרזה של חייב כמוגבל באמצעים, לרבות במקרים של פרעון החוב או של הסכם בין הזוכה לחייב, לענין פרעון חוב, שאישר רשם ההוצאה לפועל; בוטלה ההכרזה — בטלות גם ההגבלות שהוטלו על החייב, זולת אם נקבע אחרת כאמור בסעיף 69ט.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 290
הוספת סעיף 69י
פרק ז':2 צווי הבאה וצווי מאסר
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 290
הוספת פרק ז'2
69יא. (א) הומצאה לחייב אזהרה כאמור בסעיף 7(א), רשאי רשם ההוצאה לפועל כעבור 30 ימים מיוזמתו או , לבקשת הזוכה, להזמין את החייב לבירור, במועד שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:
(1) החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיף 7ג לא שילם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים, ולא הגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, כפי שנדרש באזהרה;
(2) החייב לא צירף לבקשתו לפי סעיף 7א את המסמכים הדרושים לפי אותו סעיף, או לא המציא כל מסמך אחר שנדרש למסור לרשם ההוצאה לפועל;
(3) החייב לא מילא אחר צו תשלומים שניתן לפי חוק זה.
(ב) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועלמיוזמתו להזמין את החייב לבירור נוסף בכל עת.
(ג) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע לזוכה על מועד הבירור לפי סעיף קטן (א), אך רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את הבירור אף שלא בנוכחותו; התקיים הבירור שלא בנוכחות הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים בירור נוסף בנוכחותו.
(ד) הומצאה לחייב הזמנה לבירור ולא התייצב במועד, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו; התייצב חייב לבירור ולא הציג מסמכים שנדרש להציגם, רשאי רשם ההוצאה לפועללקבוע כי יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 290
הוספת סעיף 69יא
מיום 27.6.1999
תיקון מס' 19
ס"ח תשנ"ט מס' 1708 מיום 29.4.1999 עמ' 141
69יא. (א) הומצאה לחייב אזהרה כאמור בסעיף 7(א), רשאי ראש ההוצאה לפועל כעבור 30 ימים, לבקשת הזוכה, להזמין את החייב לבירור, במועד שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:
(1) החייב לא שילם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים, ולא הגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, כפי שנדרש באזהרה;
(2) החייב לא צירף לבקשתו לפי סעיף 7א את המסמכים הדרושים לפי אותו סעיף, או לא המציא כל מסמך אחר שנדרש למסור לראש ההוצאה לפועל;
(3) החייב לא מילא אחר צו תשלומים שניתן לפי חוק זה.
(ב) בנוסף נוסף על האמור בסעיף קטן (א) רשאי ראש ההוצאה לפועל מיוזמתו, להזמין את החייב לבירור כאמור, אם עברה שנה מן המועד שבו התחייב בא או הובא לאחרונה לפניו או לפני ראש הוצאה לפועל אחר, והזוכה מבקש עתה ליתן צו מאסר נגד החייב לפי סעיף 70 להזמין את החייב לבירור נוסף בכל עת.
(ג) המוציא לפועל יודיע לזוכה על מועד הבירור לפי סעיף קטן (א) או (ב), אך רשאי הוא לקיים את הבירור אף שלא בנוכחות הזוכה אך רשאי ראש ההוצאה לפועל לקיים את הבירור אף שלא בנוכחותו; התקיים הבירור שלא בנוכחות הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מראש ההוצאה לפועל לקיים בירור נוסף בנוכחותו.
(ד) הומצאה לחייב הזמנה לבירור ולא התייצב במועד, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו; התייצב חייב לבירור ולא הציג מסמכים שנדרש להציגם, רשאי ראש ההוצאה לפועל לקבוע כי יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.
69יב. (א) לא הופיע החייב לבירור שהוזמן אליו כאמור בסעיף 69יא(א) קטן (א) או (ב), או לא התייצב לחקירת יכולת שהוזמן אליה לפי סעיף 67, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, להורות בצו על הבאת החייב לפניו או לפני ראש הוצאה לפועל אחר (להלן — צו הבאה) ובלבד שחלפו ארבעה חודשים מיום שהומצאה לחייב אזהרה בהמצאה מלאה.
(ב) בצו ההבאה יפורטו שם החייב, תמצית העובדות המהוות יסוד למתן הצו, ופרטים נוספים שייקבעו.
(ב1) לא יבוצע צו ההבאה אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל המציא לחייב התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאתה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על ההבאה וכי צו ההבאה יבוצע במועד שלא יקדם מ-14 ימים מיום משלוח ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
(ג) צו ההבאה יועבר לביצוע בידי משטרת ישראל, כאמור בפרק ז'4, והחייב יובא לפני רשם ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות משעה שנעצר על פי הצו; ובלבד שחייב שנעצר כאמור ולא הובא לפני רשם ההוצאה לפועל עד לצהרי ערב שבת או ערב יום מנוחה — ישוחרר, והצו יבוצע שנית.
(ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות בצו ההבאה על שחרור החייב בערובה, כפי שיפורש בצו, להבטחת התייצבותו תוך 24 שעות לפניו או לפני ראש הוצאה לפועל אחר; לענין זה לא יבואו במנין ימי מנוחה וערבי יום מנוחה.
(ה) שוחרר החייב בערבון כספי ולא התייצב כפי שהבטיח, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על חילוט הערבון והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 291
הוספת סעיף 69יב
69יג. (א) בא החייב לבירור לפני רשם ההוצאה לפועל או הובא לפניו על פי צו הבאה, יהא עליו להציע דרכים לביצוע פסק-הדין, בדרך של הצעה לתשלום החוב בשיעורים או למכירת נכסים, וכן יהא עליו למלא הצהרה בדבר יכולתו ולחתום על כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א.
(ב) במעמד הבירור או ההבאה רשאי יברר רשם ההוצאה לפועל, במידת האפשר, לברר את יכולת החייב ורשאי הוא לתת כל צו או החלטה שייראו לו בנסיבות הענין, ובכלל זה רשאי הוא:
(1) לתת או לשנות צו תשלומים;
(2) להכריז על החייב כמוגבל באמצעים;
(3) להזמין את החייב לחקירת יכולת במעמד הזוכה, ולכוף התייצבותו לחקירה כאמור;
(4) לתת צו להמצאת מסמכים או להתייצבות החייב לפניו או לפני רשם הוצאה לפועל אחר — במועד אחר;
(5) לדרוש מסירת מידע על נכסי החייב, חובותיו וגובה מקורות הכנסתו ומקורותיה על יסוד כתב ויתור על סודיות.
(ג) ראה רשם ההוצאה לפועל במעמד הבירור או ההבאה כי החייב מסרב למלא הצהרה בדבר יכולתו או לחתום על כתב ויתור על סודיות או למסור מידע כלשהו לגבי יכולתו או להציג מסמכים שנדרש להציגם, או כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב מבלי לתת הסבר סביר לאי התשלום, רשאי הוא לצוות על מאסרו של החייב בשל בזיון ההוצאה לפועל לפי סעיף 70, ובלבד שגובה החוב הפסוק עולה על 500,000 ש"ח.
(ד) יראו חייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו אם לא מילא אחר החלטת רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי סעיף קטן (ב), או אם סירב במעמד הבירור או ההבאה לעשות אחד מאלה:
(1) למלא הצהרה בדבר יכולתו;
(2) לחתום על כתב ויתור על סודיות;
(3) למסור מידע כלשהו לגבי יכולתו;
(4) להציג מסמכים שנדרש להציגם.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 291
הוספת סעיף 69יג
70. (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לתת צו מאסר נגד החייב שחובו הפסוק עולה על 500,000 ש"ח בשל בזיון ההוצאה לפועל, בין אם הוכרז מוגבל באמצעים ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, אם נתברר לו כי התקיים אחד מאלה:
(1) החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, כאמור בסעיפים 7ג, 67(ד) או 69יא(ד)69יג(ד);
(2) החייב הוא בעל יכולת למלא אחר צו תשלומים שניתן לפי חוק זה והוא לא מילא אחריו, או לא שילם שיעור מהשיעורים שנקבעו לפיו;
(3) הוכח לרשם ההוצאה לפועל כי החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי התשלום החייב לא מילא אחר החלטה שניתנה לפי סעיף 69יג(ב);
(4) (נמחקה).
(ב) (בוטל).
(ג) לא יינתן צו מאסר נגד חייב אלא לאחר שהובא לפני רשם ההוצאה לפועל על-פי צו הבאה לפי סעיף 69יב, או לאחר שבא לפניו בדרך אחרת; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מתן צו מאסר לפי סעיף קטן (א), נגד חייב שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיפים 67(ד) או 69יא(ד), או נגד חייב שלא קיים הוראות צו תשלומים שניתן לגביו לפי הצעתו או לפי הסדר בכתב עם הזוכה. ובלבד שטרם חלפו שישה חודשים מיום שהובא או בא לפני רשם ההוצאה לפועל כאמור ושהתקיים אחד מאלה:
(1) הוכח לרשם ההוצאה לפועל כי החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי-התשלום;
(2) רשם ההוצאה לפועל ניסה לברר את יכולתו של החייב לשלם את החוב, וקבע שיכולתו של החייב לא נתבררה בשל אי שיתוף פעולה של החייב.
(ד) חייב שנאסר יובא שוב לפני רשם ההוצאה לפועל, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 48 24 שעות ממועד מאסרו; הובא החייב כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חייב שנאסר מכוח צו שניתן במעמד החייב לפי סעיף 69יג(ג).
(ה) נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א)(1) נגד חייב שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, בשל אי התייצבות לחקירת יכולת כאמור בסעיף 67(ד), או בשל אי התייצבות לבירור כאמור בסעיף 69יא(ד), לא יבוצע צו המאסר אלא לאחר שהומצאה התראה לחייב; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על מאסרו וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם מ-14 ימים מיום משלוח ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל.
מיום 21.11.1974
תיקון מס' 3
ס"ח תשל"ה מס' 748 מיום 21.11.1974 עמ' 12
החלפת סעיף 70(ב)
הנוסח הקודם:
(ב) חייב שנאסר לפי סעיף זה, יובא תוך שלושה ימים מיום מאסרו בפני ראש ההוצאה לפועל אשר רשאי לבטל את צו המאסר או להפחית את תקופת המאסר בתנאים שייראו לו.
מיום 21.7.1978
תיקון מס' 4
ס"ח תשל"ח מס' 903 מיום 21.7.1978 עמ' 160
(א) נתברר לראש ההוצאה לפועל כי החייב לא שילם את החוב הפסוק במועד שנקבע לפי סעיף 69(א) שנקבע בצו לפי סעיף 69(א), (ב) או (ג) או לא שילם שיעור מהשיעורים שנקבעו, בין בצו של ראש ההוצאה לפועל לפי סעיף 69(א) בצו כאמור ובין לפי פסק דין שניתן על פי הסכמת בעלי הדין, וכי אין דרך אחרת לאלץ את החייב לבצע את פסק הדין, רשאי הוא לתת צו מאסר נגדו לתקופה שלא תעלה על 21 יום.
מיום 13.4.1989
תיקון מס' 9
ס"ח תשמ"ט מס' 1274 מיום 13.4.1989 עמ' 50
(א) נתברר לראש ההוצאה לפועל כי החייב לא שילם את החוב הפסוק במועד שנקבע בצו לפי סעיף 69(א), (ב) או (ג), או לפי סעיף 69א או לא שילם שיעור מהשיעורים שנקבעו, בין בצו כאמור ובין לפי פסק דין שניתן על פי הסכמת בעלי הדין, וכי אין דרך אחרת לאלץ את החייב לבצע את פסק הדין, רשאי הוא לתת צו מאסר נגדו לתקופה שלא תעלה על 21 יום.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 291
70. (א) נתברר לראש ההוצאה לפועל כי החייב לא שילם את החוב הפסוק במועד שנקבע בצו לפי סעיף 69(א), (ב) או (ג), או לפי סעיף 69א או לא שילם שיעור מהשיעורים שנקבעו, בין בצו כאמור ובין לפי פסק דין שניתן על פי הסכמת בעלי הדין, וכי אין דרך אחרת לאלץ את החייב לבצע את פסק הדין, רשאי הוא לתת צו מאסר נגדו לתקופה שלא תעלה על 21 יום.
(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לתת צו מאסר נגד החייב בשל בזיון ההוצאה לפועל, בין אם הוכרז מוגבל באמצעים ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, אם נתברר לו כי התקיים אחד מאלה:
(1) החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, כאמור בסעיף 7ג;
(2) החייב הוא בעל יכולת למלא אחר צו תשלומים שניתן לפי חוק זה והוא לא מילא אחריו, או לא שילם שיעור מהשיעורים שנקבעו לפיו;
(3) החייב לא מילא אחר החלטה שניתנה לפי סעיף 69יג(ב);
(4) החייב הבריח נכסיו, ובלבד שהזוכה נימק את בקשתו ותמך אותה בתצהיר, וניתנה לחייב הזדמנות לטעון טענותיו.
(ב) חייב שנאסר לפי פרק זה בשל אי תשלום חוב פסוק, למעט חוב פסוק הנובע ממזונות לפי סעיף 74, ולא השמיע טענותיו בחקירת יכולת, יובא תוך שלושה ימים מיום מאסרו לפני יושב ראש ההוצאה לפועל, ואם נאסר בשל הפסקת תשלום שיעור מן השיעורים שנקבעו - יובא כאמור, לפי בקשתו, אף אם השמיע קודם לכן טענותיו בחקירת יכולת; הובא החייב כאמור, רשאי ראש ההוצאה לפועל לבטל את צו המאסר או להפחית את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו.
(ב) ראש ההוצאה לפועל לא יתן צו מאסר נגד חייב אלא לאחר ששקל את התועלת שבנקיטת הליכים של עיקול נגד נכסי החייב או בהמשכתם.
(ג) לא יינתן צו מאסר נגד חייב אלא לאחר שהובא לפני ראש ההוצאה לפועל על-פי צו הבאה לפי סעיף 69יב, או לאחר שבא לפניו בדרך אחרת; עברו שנתיים מן המועד שבו התייצב החייב לפני ראש ההוצאה לפועל, לא יינתן צו מאסר נגדו אלא לאחר שהתייצב שנית, או לאחר שהוזמן בשנית להתייצב לפניו.
(ד) חייב שנאסר יובא שוב לפני ראש ההוצאה לפועל, לא יאוחר מתום 72 שעות ממועד מאסרו; הובא החייב כאמור, רשאי ראש ההוצאה לפועל לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חייב שנאסר מכוח צו שניתן במעמד החייב לפי סעיף 69יג(ג).
מיום 23.2.1996
תיקון מס' 18
ס"ח תשנ"ו מס' 1563 מיום 23.2.1996 עמ' 88
(ד) חייב שנאסר יובא שוב לפני ראש ההוצאה לפועל,לא יאוחר מתום 72 שעות בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 48 שעות ממועד מאסרו; הובא החייב כאמור, רשאי ראש ההוצאה לפועל לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חייב שנאסר מכוח צו שניתן במעמד החייב לפי סעיף 69יג(ג).
מיום 27.6.1999
תיקון מס' 19
ס"ח תשנ"ט מס' 1708 מיום 29.4.1999 עמ' 141
70. (א) ראש ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לתת צו מאסר נגד החייב בשל בזיון ההוצאה לפועל, בין אם הוכרז מוגבל באמצעים ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, אם נתברר לו כי התקיים אחד מאלה:
(1) החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, כאמור בסעיף 7ג בסעיפים 7ג, 67(ד) או 69יא(ד) ;
(2) החייב הוא בעל יכולת למלא אחר צו תשלומים שניתן לפי חוק זה והוא לא מילא אחריו, או לא שילם שיעור מהשיעורים שנקבעו לפיו;
(3) החייב לא מילא אחר החלטה שניתנה לפי סעיף 69יג(ב);
(4) החייב הבריח נכסיו, ובלבד שהזוכה נימק את בקשתו ותמך אותה בתצהיר, וניתנה לחייב הזדמנות לטעון טענותיו.
(ב) ראש ההוצאה לפועל לא יתן צו מאסר נגד חייב אלא לאחר ששקל את התועלת שבנקיטת הליכים של עיקול נגד נכסי החייב או בהמשכתם.
(ג) לא יינתן צו מאסר נגד חייב אלא לאחר שהובא לפני ראש ההוצאה לפועל על-פי צו הבאה לפי סעיף 69יב, או לאחר שבא לפניו בדרך אחרת; עברו שנתיים מן המועד שבו התייצב החייב לפני ראש ההוצאה לפועל, לא יינתן צו מאסר נגדו אלא לאחר שהתייצב שנית, או לאחר שהוזמן בשנית להתייצב לפניו הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מתן צו מאסר לפי סעיף קטן (א), נגד חייב שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיפים 67(ד) או 69יא(ד), או נגד חייב שלא קיים הוראות צו תשלומים שניתן לגביו לפי הצעתו או לפי הסדר בכתב עם הזוכה.
(ד) חייב שנאסר יובא שוב לפני ראש ההוצאה לפועל, לא יאוחר מתום 72 שעות ממועד מאסרו; הובא החייב כאמור, רשאי ראש ההוצאה לפועל לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חייב שנאסר מכוח צו שניתן במעמד החייב לפי סעיף 69יג(ג).
(ה) נתן ראש ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א)(1) נגד חייב שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, בשל אי התייצבות לחקירת יכולת כאמור בסעיף 67(ד), או בשל אי התייצבות לבירור כאמור בסעיף 69יא(ד), לא יבוצע צו המאסר אלא לאחר שהומצאה התראה לחייב; בהתראה יצוין כי ראש ההוצאה לפועל הורה על מאסרו וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם מ-14 ימים מיום משלוח ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי ראש ההוצאה לפועל.
71. (א) לא יינתן צו הבאה או מאסר אם היה החייב קטין או פסול-דין.
(ב) לא יינתן צו הבאה או מאסר אם היה החייב בן-זוגו של הזוכה או אחד מצאצאיו או הוריו, זולת אם פסק הדין הוא למזונות כאמור בסעיף 74.
(ג) (נמחק).
מיום 6.4.1990
תיקון מס' 10
ס"ח תש"ן מס' 1314 מיום 6.4.1990 עמ' 127
הוספת סעיף 71(ג)
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 292
סייג למאסר סייג למתן צו הבאה או צו מאסר
(א) לא יינתן צו מאסר הבאה או מאסר אם היה החייב קטין או פסול-דין, וצו מאסר לא יבוצע כל עוד משרת החייב בשירות סדיר או בשירות מילואים פעיל לפי חוק שירות ביטחון, תשי"ט - 1959 [נוסח משולב].
(ב) לא יינתן צו מאסר הבאה או מאסר אם היה החייב בן-זוגו של הזוכה או אחד מצאצאיו או הוריו, זולת אם פסק הדין הוא למזונות כאמור בסעיף 74.
(ג) לא יינתן צו מאסר אם סכום החוב שלגביו מתבקש הצו, לרבות הפרשי ההצמדה והריבית, אינו עולה על חמישים שקלים חדשים.
72. (א) חייב שנאסר ישוחרר מן המאסר — ואם טרם נאסר לא יבוצע צו המאסר — אם שילם את החוב או את השיעור שבשלו ניתו הצו או אם ביקש הזוכה בכתב את שחרורו של החייב.
(ב) חייב ישוחרר מן המאסר על פי צו של רשם ההוצאה לפועל לפני תום התקופה הקבועה בצו המאסר — ואם טרם נאסר לא יבוצע צו המאסר — אם נתן ערובה כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל או הראה טעם אחר, להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל, שאין להחזיקו במאסר.
[(ב1) חייב שהובא או נאסר לא ישוחרר אאכ שילם אגרה מיוחדת. רשם הוצלפ רשאי לפטור מטעמים מיוחדים.]
(ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, על חייב שניתן נגדו צו הבאה.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 292
החלפת סעיף 72
הנוסח הקודם:
שחרור החייב ממאסר
72. החייב ישוחרר ממאסרו על פי צו של ראש ההוצאה לפועל לפני תום התקופה הקבועה בצו המאסר - ואם טרם נאסר לא יבוצע צו המאסר - אם שילם את החוב או השיעור שבגללו ניתן הצו, או שנתן ערובה כפי שקבע ראש ההוצאה לפועל, או הראה טעם אחר להנחת דעתו של ראש ההוצאה לפועל שאין להחזיקו במאסר, או שהזוכה ביקש בכתב את שחרורו של החייב.
72א. (א) חייב שניתנו נגדו מספר צווי מאסר, שסך כל תקופות המאסר על פיהם עולה על 30 ימים, ישוחרר מן המאסר כעבור 30 ימים, ולא ייאסר שוב לריצוי יתרת תקופות המאסר על פי הצווים האמורים או צווים נוספים, אלא כעבור 30 ימים מיום שחרורו.
(ב) חייב אשר שוחרר ממאסר לאחר 30 ימי מאסר כאמור בסעיף קטן (א), יקבל מסמך המאשר את שחרורו, שיפרט את הסימוכין למאסרו ולשחרורו, תקופת המאסר ומועד השחרור, לפי טופס שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר המשטרה.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 293
הוספת סעיף 72א
73. חייב שנאסר בשל אי-תשלום חוב או שיעור כל שהוא והשלים את תקופת המאסר הקבועה בצו המאסר, לא ייאסר שנית בשל אותו חוב או שיעור.
73א. מבלי לגרוע מהוראת סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], לא תוגש נגד רשם ההוצאה לפועל תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 293
הוספת סעיף 73א
74. (א) נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים מן החייב לבן-זוגו, לילדו הקטין או הנכה או להורו, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, צו מאסר נגד החייב לתקופה שלא תעלה על 21 ימים, אף בלי להיזקק לחקירת יכולת או לתצהיר לפי סעיף 68.
(ב) הוראות סעיפים 7א, 69ג עד 69יג ו-70 לא יחולו על חוב כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א), לא יבוצע צו המאסר, אלא לאחר שנשלחה התראה לחייב.
(ד) חייב שנאסר יובא בפני רשם ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 48 24 שעות ממועד מאסרו; רשם ההוצאה לפועל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו בפניו, לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין.
(ה) על חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות –
(1) לא יחולו הוראות סעיף זה;
(2) יחולו הוראות פרק ז'2 כאילו החוב איננו חוב מזונות, בשינוי זה: במקום "500,000 שקלים חדשים" יבוא "100,000 שקלים חדשים";
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 293
כפי שתוקן בתיקון מס' 18
ס"ח תשנ"ו מס' 1563 מיום 23.2.1996 עמ' 88
74. (א) נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים מן החייב לבן-זוגו, לילדו הקטין או הנכה או להורו, רשאי ראש ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, צו מאסר נגד החייב אם נתברר לו כי אין דרך אחרת לאלץ את החייב לשלם את החוב, לתקופה שלא תעלה על 21 ימים אף בלי להיזקק לחקירת יכולת או לתצהיר לפי סעיף 68.
(ב) הוראות סעיפים 7א, 69ג עד 69יג ו-70 לא יחולו על חוב כאמור בסעיף קטן (א).
מיום 23.2.1996
תיקון מס' 18
ס"ח תשנ"ו מס' 1563 מיום 23.2.1996 עמ' 88
74. (א) נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים מן החייב לבן-זוגו, לילדו הקטין או הנכה או להורו, רשאי ראש ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, צו מאסר נגד החייב אם נתברר לו כי אין דרך אחרת לאלץ את החייב לשלם את החוב, לתקופה שלא תעלה על 21 ימים אף בלי להיזקק לחקירת יכולת או לתצהיר לפי סעיף 68.
(ב) הוראות סעיפים 7א, 69ג עד 69יג ו-70 לא יחולו על חוב כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) נתן ראש ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א), לא יבוצע צו המאסר, אלא לאחר שנשלחה התראה לחייב.
(ד) חייב שנאסר יובא בפני ראש ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 48 שעות ממועד מאסרו; ראש ההוצאה לפועל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו בפניו, לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין.
פרק ז':3 איחוד תיקים
מיום 2.7.1991
תיקון מס' 12
ס"ח תשנ"א מס' 1362 מיום 2.7.1991 עמ' 184
הוספת פרק ז'1: איחוד תיקים
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 293
פרק ז'1 פרק ז'3: איחוד תיקים
74א. בפרק זה —
"ממונה" — מי שמונה לפי סעיף 74יד;
"נכס" — מקרקעין, מיטלטלין וזכויות;
"תיק" — תיק הוצאה לפועל, למעט תיק מזונות, ענין שאינו כספי, וענין שהועבר לבית המשפט לפי סעיף 81א(ג) כל עוד לא הוכרע בו סופית.
מיום 2.7.1991
תיקון מס' 12
ס"ח תשנ"א מס' 1362 מיום 2.7.1991 עמ' 184
הוספת סעיף 74א
74ב. (א) חייב רשאי לבקש איחודם של כל התיקים התלויים ועומדים נגדו (להלן — בקשת איחוד).
(ב) הנוסח של בקשת האיחוד, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.
מיום 2.7.1991
תיקון מס' 12
ס"ח תשנ"א מס' 1362 מיום 2.7.1991 עמ' 184
הוספת סעיף 74ב
74ג. (א) הוגשה בקשת איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד החייב כל עוד לא ניתן צו לאיחוד תיקים על פי הבקשה (להלן — צו איחוד).
(ב) הוגשה בקשת איחוד או ניתן צו איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד חייב אחר בתיק מהתיקים התלויים ועומדים נגד החייב.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שנתן הזדמנות לכל צד לטעון טענותיו, ומטעמים מיוחדים שיירשמו להורות בצו על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט נגד החייב לתקופה שלא תעלה על ששים יום, ולהתנותו בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו, וכן להורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, לרבות מינוי ממונה, ככל שיראה לנכון.
מיום 2.7.1991
תיקון מס' 12
ס"ח תשנ"א מס' 1362 מיום 2.7.1991 עמ' 184
הוספת סעיף 74ג
74ד. (א) הוגשה בקשת איחוד, יורה רשם ההוצאה לפועל בצו על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ (בסעיף זה — צו עיכוב יציאה).
(ב) רשם ההוצאה לפועל יבטל צו עיכוב יציאה בהתקיים אחד מאלה:
(1) החובות בתיקים התלויים ועומדים נגד החייב סולקו במלואם;
(2) בקשת האיחוד נדחתה;
(3) כל הזוכים הסכימו לכך;
(4) צו האיחוד בוטל.
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי רשם ההוצאה לפועל, על פי בקשה הנתמכת בתצהיר, שלא לתת צו עיכוב יציאה או לבטל צו לאחר שניתן, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובתנאים שיקבע, לרבות מתן ערובה להנחת דעתו; וכן רשאי הוא ליתן צו עיכוב יציאה מחדש אם השתנו הנסיבות, או אם התנאים שקבע, כולם או מקצתם, לא קויימו.
מיום 2.7.1991
תיקון מס' 12
ס"ח תשנ"א מס' 1362 מיום 2.7.1991 עמ' 185
הוספת סעיף 74ד
74ה. הוגשה בקשת איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לצוות על עיקול נכסי החייב.
מיום 2.7.1991
תיקון מס' 12
ס"ח תשנ"א מס' 1362 מיום 2.7.1991 עמ' 185
הוספת סעיף 74ה
74ו. לא תידון בקשת איחוד אלא אם כן החייב —
(1) צירף לבקשתו תצהיר מנומק הנתמך במסמכים כאמור בסעיף 7א(א) המאמת את הפרטים הכלולים בה;
(2) עם הגשת הבקשה, שילם בלשכה שבה הגיש את בקשתו, סכום של 3% לפחות מיתרת החובות בתיקים התלויים ועומדים נגדו;
(3) שילם סכום נוסף של 3% מהיתרה האמורה בפסקה (2), מדי חודש בחודשו, עד להחלטה בבקשת האיחוד — אלא אם כן קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים שיירשמו.
לעניין זה, "חובות" — החוב הפסוק, האגרות, ההוצאות, ושכר עורך דין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד יום התשלום כאמור בפסקה (2).
מיום 2.7.1991
תיקון מס' 12
ס"ח תשנ"א מס' 1362 מיום 2.7.1991 עמ' 185
הוספת סעיף 74ו
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 293
74ו. לא תידון בקשת איחוד אלא אם כן החייב –
(1) צירף לבקשתו תצהיר המאמת את הפרטים הכלולים בה;
(2) עם הגשת הבקשה, שילם בלשכה שבה הגיש את בקשתו, סכום של 5% סכום של 3% לפחות מיתרת החובות בתיקים התלויים ועומדים נגדו;
(3) שילם סכום נוסף של 5% סכום נוסף של 3% מהיתרה האמורה בפסקה (2), מדי חודש בחודשו, עד להחלטה בבקשת האיחוד — אלא אם כן קבע ראש ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים שיירשמו.
לעניין זה, "חובות" — החוב הפסוק, האגרות, ההוצאות, ושכר עורך דין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד יום התשלום כאמור בפסקה (2).
74ז. (א) החייב יגלה בבקשתו את מלוא המידע על נכסיו במשך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרבות זכויות שבשלן הגיש תביעות משפטיות, ופירוט מלא של כל חובותיו ביום הגשת הבקשה, לרבות החובות שבשלם הוגשו נגדו תביעות משפטיות, אף אם הוא אינו מכיר בהם.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לחייב בצו, להמציא תוך תקופה שיקבע, אישור מרשות ציבורית או מגוף כלכלי או מסחרי, ובו יפורטו הנכסים או החובות, כאמור בסעיף קטן (א), הרשומים אצלם על שם החייב או אישור שלא רשומים אצלם נכסים או חובות כאמור.
מיום 2.7.1991
תיקון מס' 12
ס"ח תשנ"א מס' 1362 מיום 2.7.1991 עמ' 185
הוספת סעיף 74ז
74ח. (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לאחר שנתן הזדמנות לכל אדם הנוגע בדבר לטעון טענותיו, להיעתר לבקשת האיחוד או לדחותה.
(ב) לפני שיתן החלטתו בבקשת האיחוד יקיים רשם ההוצאה לפועל חקירת יכולת של החייב, והוראות סעיף 67 יחולו בשינויים המחוייבים, ובלבד שכל אדם הנוגע בדבר יהיה רשאי לחקור חקירה שכנגד כל אדם שנתן עדות בקשר ליכולתו של החייב לפרוע את חובותיו.
מיום 2.7.1991
תיקון מס' 12
ס"ח תשנ"א מס' 1362 מיום 2.7.1991 עמ' 185
הוספת סעיף 74ח
74ט. (א) לא יינתן צו איחוד אלא אם כן נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר חקירת היכולת של החייב ובהתחשב בנכסיו העתידיים, לרבות בכושר השתכרותו, כי החייב יוכל לפרוע את חובותיו בכל התיקים התלויים ועומדים נגדו תוך פרקי הזמן הקבועים בסעיף 69ג(א), או — מטעמים מיוחדים שיירשמו או אם הסכימו לכך כל הזוכים — תוך פרק זמן ארוך יותר.
(ב) קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב יוכל לפרוע את חובותיו תוך פרק זמן ארוך מפרקי הזמן הקבועים בסעיף 69ג(א), כאמור בסעיף קטן (א), ולא הסכימו לכך כל הזוכים, יקבע כי החייב הוא מוגבל באמצעים, ורשאי הוא להטיל עליו הגבלות לפי סעיף 69ד.
מיום 2.7.1991
תיקון מס' 12
ס"ח תשנ"א מס' 1362 מיום 2.7.1991 עמ' 186
הוספת סעיף 74ט
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 293
74ט. (א) לא יינתן צו איחוד אלא אם כן נוכח ראש ההוצאה לפועל, לאחר חקירת היכולת של החייב ובהתחשב בנכסיו העתידיים, לרבות בכושר השתכרותו, כי החייב יוכל לפרוע את חובותיו בכל התיקים התלויים ועומדים נגדו תוך שנתיים מיום שהוגשה בקשת האיחור, תוך פרקי הזמן הקבועים בסעיף 69ג(א), או - מטעמים מיוחדים שיירשמו או אם הסכימו לכך כל הזוכים - תוך שלוש שנים מאותו יום תוך פרק זמן ארוך יותר.
(ב) קבע ראש ההוצאה לפועל כי החייב יוכל לפרוע את חובותיו תוך פרק זמן ארוך מפרקי הזמן הקבועים בסעיף 69ג(א), כאמור בסעיף קטן (א), ולא הסכימו לכך כל הזוכים, יקבע כי החייב הוא מוגבל באמצעים, ורשאי הוא להטיל עליו הגבלות לפי סעיף 69ד.
74י. רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, לדחות את בקשת האיחוד; בין היתר רשאי הוא לדחותה אם היה לו יסוד להניח כי נתקיים אחד מאלה:
(1) החייב מסר בבקשתו או במסמכים שצורפו אליה, בתצהירו או במהלך חקירת היכולת פרטים כוזבים, או העלים פרטים;
(2) החייב לא גילה או לא המציא את מלוא המידע על נכסיו או את הפירוט המלא של חובותיו כאמור בסעיף 74ז;
(3) לאחר שהגיש החייב את בקשת האיחוד, הוא קיבל על עצמו חיוב כספי או הוציא הוצאה כספית שלא לצרכים חיוניים שלו או של משפחתו, או שלא לצורך ייצור הכנסה שממנה אמורים להיפרע חובותיו;
(4) נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד, והחייב לא הודיע על כך בכתב לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה הבקשה מיד לאחר שהדבר נודע לו.
מיום 2.7.1991
תיקון מס' 12
ס"ח תשנ"א מס' 1362 מיום 2.7.1991 עמ' 186
הוספת סעיף 74י
74יא. (א) נתן רשם ההוצאה לפועל צו איחוד, רשאי הוא להתנותו במתן ערובה להנחת דעתו, ולהורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, ועל התנאים לפרעון חובות החייב, לרבות סדרי התשלומים, שיעוריהם ומועדיהם; ורשאי הוא לעשות כן בכל עת לאחר מתן הצו על פי בקשה וככל שיראה לנכון.
(ב) הצו יורה על איחוד כל התיקים התלויים ועומדים נגד החייב.
(ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, להורות בצו האיחוד על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט בתיק מן התיקים שעליהם חל הצו, ורשאי הוא להתנות את ההפסקה או את ההשהיה בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו.
מיום 2.7.1991
תיקון מס' 12
ס"ח תשנ"א מס' 1362 מיום 2.7.1991 עמ' 186
הוספת סעיף 74יא
74יב. (א) נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד, יודיע החייב על כך בכתב לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה הבקשה מיד לאחר שהדבר נודע לו, והתיק הנוסף יצורף לבקשה.
(ב) נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שניתן צו איחוד, יצרף אותו רשם ההוצאה לפועל לצו האיחוד בתנאים שיקבע, ורשאי הוא לשנות את הצו ואת ההוראות והתנאים הכלולים בו, ובלבד שנתן הזדמנות לכל הצדדים לטעון טענותיהם; ואולם רשם ההוצאה לפועל יורה שהתיק הנוסף לא יצורף לצו, אם נוכח כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם הוא חל ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן האמורים בסעיף 74ט.
מיום 2.7.1991
תיקון מס' 12
ס"ח תשנ"א מס' 1362 מיום 2.7.1991 עמ' 186
הוספת סעיף 74יב
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 293
(ב) נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שניתן צו איחוד, יצרף אותו ראש ההוצאה לפועל לצו האיחוד בתנאים שיקבע, ורשאי הוא לשנות את הצו ואת ההוראות והתנאים הכלולים בו, ובלבד שנתן הזדמנות לכל הצדדים לטעון טענותיהם; ואולם ראש ההוצאה לפועל יורה שהתיק הנוסף לא יצורף לצו, אם נוכח כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם הוא חל ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן הקבועים האמורים בסעיף 74ט.
74יג. ניתן צו איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם נוכח כי הדבר דרוש כדי למנוע סיכול הצו או הפרעה לביצועו, לשנות את ההוראות והתנאים הכלולים בצו ולהוסיף עליהם, הכל כפי שיראה לנכון; וכן רשאי הוא להורות על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, לרבות מאסרו של החייב אם לא שילם במועד תשלום שהוטל עליו בצו האיחוד.
מיום 2.7.1991
תיקון מס' 12
ס"ח תשנ"א מס' 1362 מיום 2.7.1991 עמ' 186
הוספת סעיף 74יג
74יד. (א) ניתן צו איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, למנות אדם שיהיה ממונה על תיק האיחוד ולקבוע את סמכויותיו בהתאם לצו, וכן רשאי הוא לקבוע את שכרו; דין שכרו והוצאותיו של ממונה כדין הוצאות לפי סעיף 9.
(ב) ממונה רשאי לנקוט בכל ההליכים שזוכה רשאי לנקוט בהם, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת.
(ג) ממונה רשאי לדרוש מן החייב או מצד שלישי כל סכום כסף על חשבון חובות החייב והוא יחלק בין הזוכים כל סכום שהגיע לידיו או יפקידו במקום שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל.
(ד) לא שילם החייב במועד תשלום שהוטל עליו בצו האיחוד, יודיע הממונה על כך לרשם ההוצאה לפועל.
(ה) ממונה יגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון על פעולותיו, בסיומן, ובכל עת שידרוש רשם ההוצאה לפועל.
מיום 2.7.1991
תיקון מס' 12
ס"ח תשנ"א מס' 1362 מיום 2.7.1991 עמ' 187
הוספת סעיף 74יד
74טו. רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, לבטל צו איחוד או לשנות תנאים הכלולים בו, בין היתר מטעמים אלה:
(1) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח כי החייב עשה או מתכוון לעשות מעשה כדי לסכל את ביצוע הצו;
(2) החייב לא מילא תנאי מתנאי הצו, לרבות לענין תשלום בסדר, בשיעור ובמועד שנקבעו, או פעל בדרך אחרת שלא על פי תנאי הצו, או שלא באמצעות הממונה;
(3) החייב סירב ללא טעם סביר לשתף פעולה עם הממונה;
(4) רשם ההוצאה לפועל נוכח כי נשתנו הנסיבות והחייב לא יוכל עוד לפרוע את חובותיו תוך פרקי הזמן הקבועים בסעיף 74ט;
(5) נפתח נגד החייב תיק נוסף, ורשם ההוצאה לפועל נוכח, כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם חל צו האיחוד ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן הקבועים בסעיף 74ט;
(6) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח כי נתקיים, בשינויים המחוייבים, אחד מן הטעמים לדחיית בקשת איחוד לפי סעיף 74י.
מיום 2.7.1991
תיקון מס' 12
ס"ח תשנ"א מס' 1362 מיום 2.7.1991 עמ' 187
הוספת סעיף 74טו
פרק ז':4 ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר
מיום 15.8.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 293
הוספת פרק ז'4
74טז. (א) צו המורה על הבאתו או על מאסרו של חייב יבוצע בידי משטרת ישראל, ורשאית המשטרה לבצעו בכל מקום ובכל עת; השוטר המבצע ישא עמו את הצו או העתק צילומי ממנו, והוא יציג אותו בפני החייב.
(ב) צו הבאה או צו מאסר יבוצע בידי המשטרה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-90 ימים מיום שהועבר לה.
(ג) חייב שלא אותר, אף שנעשו מאמצים של ממש לאתרו, או שלא ניתן לבצע את הצו נגדו בשל היותו מחוץ לגבולות המדינה, או בשל הנסיבות האמורות בסעיף 74יז(א), תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) מהיום שניתן לאתרו או לבצע את הצו, לפי הענין.
(ד) אפשרות לביצוע צווי מאסר ע"י עובדי בימ"ש ולא משטרה. הוראות שיחולו עליהם לרבות דין משמעתי - בסמכות השר לקבוע.
מיום 15.8.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 294
הוספת סעיף 74טז
74יז. (א) צו הבאה או צו מאסר נגד חייב לא יבוצע כל עוד מתקיימת אחת מן הנסיבות האלה:
(1) החייב משרת שירות סדיר או נמצא בשירות מילואים פעיל לפי חוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו–1986;
(2) ההבאה או המאסר עלולים להזיק לבריאותו של החייב;
(3) כתוצאה מן ההבאה או המאסר של החייב יישארו ללא השגחה או טיפול הולמים, קטין שבאחריותו של החייב ושטרם מלאו לו 14 שנים, או אדם חסר-ישע התלוי בחייב;
(4) החייב מרצה מאסר פלילי או נמצא במעצר;
(5) לחייב יש מוגבלות אחרת שבשלה, לדעת השוטר המבצע, בהתייעצות עם מפקדו הישיר, לא ניתן לבצע את הצו.
(ב) לא בוצע צו הבאה או צו מאסר מחמת אחת מן הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), יירשמו במשטרה הפרטים על אותן נסיבות ברישום שיהיה פתוח לעיון הזוכה; המשטרה תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל שנתן את הצו, בטופס שייקבע, ומנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח העתק ההודעה לזוכה.
(ג) לא ניתן לבצע צו הבאה או צו מאסר, בשל היות החייב מחוץ לגבולות המדינה או בשל הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), במשך תקופה העולה על ששה חודשים — בטל הצו.
(ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, להורות על ביצועו של צו הבאה או צו מאסר שלא בוצע כאמור, אם ראה כי לא נתקיימה נסיבה המצדיקה את אי-הביצוע.
(ה) צו הבאה או צו מאסר לא יבוצע ביום שבת או יום מנוחה, מצהרי ערב אותו יום ועד לשעת צאתו; שר המשפטים יקבע מה הם ימי המנוחה לענין סעיף זה, בהתייעצות עם שר הדתות*.
מיום 15.8.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 294
הוספת סעיף 74יז
74יח. (א) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, לשם כך, להיכנס לכל בית או מקום שיש לו חשד סביר שהחייב נמצא בו, ובלבד שזיהה את עצמו בפני מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום, והודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה.
(ב) מחזיק הבית או המקום ירשה כניסה חופשית לשוטר על פי דרישתו; לא איפשר מחזיק הבית או המקום את הכניסה, למרות שנדרש לעשות כן, רשאי השוטר להשתמש בכוח כלפי אדם או כלפי רכוש כדי לאפשר את הכניסה.
(ג) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי להשתמש בכוח כלפי אדם או רכוש, כדי להתגבר על התנגדות או הפרעה לביצוע הצו.
(ד) שימוש בכוח על פי סעיף זה יהיה סביר, ולא יעלה על המידה המזערית הנדרשת בנסיבות הענין לצורך ביצוע הצו, ובלבד שאין בו, בכל מקרה, כדי לסכן חיי אדם.
(ה) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, אם היה לו יסוד סביר לחשוד כי ברשות החייב חפץ שבאמצעותו עלול החייב לפגוע בעצמו או בזולתו, לחפש בבגדיו ובכליו של החייב ולתפוס כל חפץ כאמור; השוטר יערוך רישום של כל חפץ שנתפס כאמור על גבי טופס, אשר ייחתם בידי השוטר והחייב.
מיום 15.8.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 294
הוספת סעיף 74יח
74יט. יחידה מיוחדת של משטרת ישראל תופקד על ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר לפי חוק זה (להלן — היחידה המיוחדת); המפקח הכללי של המשטרה יהיה רשאי לשם כך לגייס ולהעסיק שוטרים ביחידה המיוחדת, כדי שישרתו שירות מיוחד זה בלבד, ככל הנחוץ לביצוע תפקידי היחידה המיוחדת, והכל במימון כספי הקרן המיוחדת לפי סעיף 74כא.
מיום 15.8.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 295
הוספת סעיף 74יט
74כ. (א) דמי טיפול בעד ביצוע צו הבאה או צו מאסר (להלן — האגרה המיוחדת) יהיו בסכום שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר המשטרה ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; האגרה המיוחדת תעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ב) הזוכה ישלם את האגרה המיוחדת בעת הגשת הבקשה לצו הבאה או לצו מאסר, ולענין זה יחולו הוראות סעיף 9 בשינויים אלה:
(1) רשם ההוצאה לפועל לא יהיה רשאי להרשות מתן ערובה במקום תשלום האגרה המיוחדת;
(2) הוגשה בקשה לצו מאסר על ידי זוכה שהוא קרוב משפחה לפי סעיף 74 בשל אי תשלום מזונות, לא יחויב הזוכה בתשלום האגרה המיוחדת;
(3) הוראות כל דין בדבר פטור זוכה מחובת התשלום לא יחולו אלא מטעמים של חוסר יכולת הזוכה.
(ג) דין המדינה לעניין תשלום האגרה המיוחדת כדין כל זוכה אחר.
מיום 15.8.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 295
הוספת סעיף 74כ
74כא. סכומי האגרה המיוחדת יועברו לקרן מיוחדת, שתעמוד לרשות משטרת ישראל לצורך מימון הפעלתה של היחידה המיוחדת; העברת סכומי האגרה תיעשה ב-15 בכל חודש לגבי החודש שקדם לו.
מיום 15.8.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 295
הוספת סעיף 74כא
74כב. שר המשטרה ימסור לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על ביצוע פרק זה.
מיום 15.8.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 295
הוספת סעיף 74כב
פרק ח': הוראות שונות
75. (א) כספים ששולמו על חשבון החוב עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון האגרות וההוצאות לפי סעיף 9, ולאחר מכן לחשבון החוב הפסוק לפי הסדר הבא: הוצאות, ריבית וקרן, כולל הפרשי הצמדה.
(ב) כספים שנזקפו לחשבון החוב יועברו לידי הזוכה בהתקיים אחד מאלה, לפי המוקדם:
(1) הסכום המצטבר שנזקף לחשבון החוב של הזוכה עולה על הסכום המזערי שקבע שר המשפטים בצו;
(2) חלף המועד שקבע שר המשפטים, בצו, לענין זה;
מיום 29.5.1980
תיקון מס' 5
ס"ח תש"ם מס' 971 מיום 29.5.1980 עמ' 132
החלפת סעיף 75
הנוסח הקודם:
75. כספים שנתקבלו על ידי המוציא לפועל עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו בראשונה לחשבון האגרות וההוצאות לפי סעיף 9, בשניה לחשבון הריבית על החוב הפסוק ובשלישית לחשבון קרן החוב וההוצאות שנתחייב בהם החייב לפי פסק הדין .
מיום 9.2.1984
תיקון מס' 6
ס"ח תשמ"ד מס' 1105 מיום 9.2.1984 עמ' 52
75. כספים ששולמו על חשבון החוב עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון האגרות וההוצאות לפי סעיף 9, ולאחר מכן לחשבון החוב הפסוק לפי הסדר הבא: הוצאות, ריבית, קרן והפרשי הצמדה וקרן כולל הפרשי הצמדה.
76. (א) הגישו זוכים אחדים בקשות להוצאה לפועל של פסק דין אחד או של פסקי דין אחדים נגד חייב אחד, ישמשו הכספים שנתקבלו עקב ההליכים לפי חוק זה בראשונה לתשלום ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשניה לתשלום שאר ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 בשיעור יחסי לסכום שכל אחד מהזוכים הוציא לכך, והנשאר - לתשלום החובות הפסוקים בשיעור יחסי לסכומיהם ובהתאם לסעיף 75.
(ב) נבע חוב פסוק ממזונות המגיעים מן החייב לבן- זוגו, לילדו הקטין או הנכה או להורו, ישמשו הכספים שנתקבלו עקב ההליכים לפי חוק זה בראשונה לתשלום ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשניה לתשלום חוב המזונות, בשלישית לתשלום שאר ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9, והנשאר לתשלום שאר החובות, הכל כאמור בסעיף קטן (א).
(א) הגישו זוכים אחדים בקשות לביצוע פסק דין אחד או פסקי דין אחדים נגד חייב אחד, ייזקפו הכספים שנתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון החוב של הזוכה שנקט בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים; התקבלו כספים כאמור עקב הליכים זהים שנקטו בהם מספר זוכים – ייזקפו הכספים שנתקבלו בתחילה לחשבון החוב של זוכים אלה בלבד, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים.
(א1) נותרו כספים לאחר הזקיפה כאמור בסעיף קטן (א), ייזקפו לחשבון החוב של שאר הזוכים בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים.
(א2) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתיקים שאוחדו בצו איחוד לפי סעיף 74יא, לא יעלה הסכום שייזקף תחילה לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, על סכום ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך או על מחצית הסכום שהתקבל כתוצאה מנקיטת ההליך, לפי הגבוה מביניהם; נותרו כספים לאחר הזקיפה כאמור, ייזקפו לחשבון החוב של כל הזוכים בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים, לרבות לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך האמור.
(ב) נבע חוב פסוק ממזונות המגיעים מן החייב לבן-זוגו, לילדו הקטין או הנכה או להורו, ייזקפו הכספים שהתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בראשונה לחשבון ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשניה לחשבון חוב המזונות, בשלישית לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך שבעקבותיו התקבלו הכספים, והיתרה לחשבון החוב של שאר הזוכים בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים.
(ב1) על כספים שנזקפו לחשבון של כל זוכה כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות סעיף 75.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של זוכה או נוש ה על פי כל דין אחר.
[(א) התקבל סכום כסף בלשכת ההוצלפ – הוא יועבר לזוכה שנקט בהליך שבעקבותיו נתקבל; התקבל עקב הליכים זהים שנקטו מס' זוכים בתיקים שונים נגד אותו חייב – יחולק ביניהם לפי הוראות:
1. בראשונה – הוצאות ואגרות לפי סע' 9 שהוצאו בהליך שבעקבותיו הוצאו הכספים
2. בשניה – שאר ההוצאות והאגרות לפי סע' 9 - בשיעור יחסי לסכום שכל זוכה הוציא לכך
3. לבסוף – החובות הפסוקים בשיעור יחסי לסכומיהם ולפי ס' 75 לחוק
(א1) הכספים לא יחולקו לזוכים אאכ התקיים –
1. הסכום שהתקבל עלה על הסכום המזערי שקבע שר המשפטים בצו
2. חלף המועד שקבע בצו שר המשפטים ]
77. העודף שנשאר בידי מנהל לשכת הוצאה לפועל לאחר התשלומים האמורים בסעיפים 75 ו- 76, ישולם לחייב.
78. מת החייב, אין בכך כדי למנוע או להפסיק הליכים נגד עזבונו, בין שחולק העזבון ובין שטרם חולק, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לנקוט בהליכים לפי חוק זה כלפי נכסי העזבון שבידי מנהלי העזבון או היורשים, לרבות הזוכים במנה על- פי צוואה.
79. (א) לשם ביצועם של הליכים וצווים לפי חוק זה רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל, להיכנס לחצרים של החייב וכן רשאי הוא בשעת הצורך, להשתמש בכוח סביר ולקבל לשם כך עזרה מתאימה מהמשטרה.
(ב) אדם המונע או מפריע שלא כדין ביצוע הליכים וצווים כאמור, אחראי לנזק או להפסד שנגרמו על ידי כך; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל דין אחר.
(ג) אין לבצע צו להוצאת מעוקלים מחצרים, אם במקום נמצא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, ולא נמצא עמו הורהו או אדם בגיר אחר שנחזה להיות אחראי עליו, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל כי בשים לב לנסיבות לא ניתן לבצע את הצו בדרך אחרת.
מיום 13.4.1989
תיקון מס' 8
ס"ח תשמ"ט מס' 1274 מיום 13.4.1989 עמ' 50
79. (א) לשם ביצועם של הליכים וצווים לפי חוק זה רשאי מוציא לפועל, להיכנס לחצרים של החייב וכן רשאי הוא בשעת הצורך, להשתמש בכוח סביר ולקבל לשם כך עזרה מתאימה מהמשטרה.
(ב) אדם המונע או מפריע שלא כדין ביצוע הליכים וצווים כאמור, אחראי לנזק או להפסד שנגרמו על ידי כך; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל דין אחר.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 296
הוספת סעיף 79(ג)
79א. מסמך שהופק באמצעות מערכת ממוכנת שבלשכה והכולל פרטים בדבר תוכנם של צו, דרישה, אזהרה או מסמך אחר, ישמש ראיה לכאורה לנכונות האמור בו, אולם לא יקובל מסמך בהליך משפטי אלא אם כן פקיד הלשכה אישר על גביו בחתימת ידו שהופק כאמור.
מיום 13.4.1989
תיקון מס' 8
ס"ח תשמ"ט מס' 1274 מיום 13.4.1989 עמ' 51
הוספת סעיף 79א
80. (א) הרואה עצמו נפגע על ידי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל או החלטה שלו או של עובד מערכת ההוצאה לפועל לפי סעיף 4א, רשאי להגיש ערר לפני רשם ההוצאה לפועל.
(ב) צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות רשם ההוצאה לפועל או שופט בית המשפט שלוםהמחוזי, לפני בית המשפט שלוםהמחוזי; אולם ערעור על החלטה לפי סעיפים 19, 25, 48 ו- 58, יהא בזכות.
(ב1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), ערעור בענין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, לרבות ערעור על החלטה לפי סעיפים 19, 25, 48 ו- 58 יידון בזכות לפני בית המשפט לעניני משפחה בפני שופט אחד, אולם ערעור כאמור על החלטה של שופט בית משפט שלום, מכוח סמכותו על פי סעיף 3, יידון בזכות בפני בית משפט מחוזי בפני שופט אחד; על החלטה בערעור יחולו הוראות סעיף 96(ג) ו- (ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984.
(ג) הוגש ערר או ערעור או בקשת רשות לערער לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך, אולם רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט שהוגש לפניו הערר או הערעור או בקשת רשות לערער רשאי להורות על השהייה או עיכוב, ורשאי הוא להתנות את ההשהייה או את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.
מיום 6.4.1990
תיקון מס' 9
ס"ח תש"ן מס' 1314 מיום 6.4.1990 עמ' 127
(א) הרואה עצמו נפגע על ידי פעולה של מוציא לפועל או החלטה שלו לפי סעיף 4א, רשאי להגיש ערר לפני ראש ההוצאה לפועל.
מיום 7.8.1995
תיקון מס' 16
ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 398
הוספת סעיף 80(ב1)
81. משכנתאות רשומות על מקרקעין, וכן החלטות, צווים, פסקי דין ומסמכים שנקבע לגביהם בכל דין כי יש לבצעם כמו פסק דין של בית משפט, יחולו עליהם הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים, ולענין משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור - גם בשינויים המפורטים בסעיף 81ב1.
מיום 21.3.2002
תיקון מס' 23
ס"ח תשס"ב מס' 1837 מיום 21.3.2002 עמ' 215
81. משכנתאות רשומות על מקרקעין, וכן החלטות, צווים, פסקי דין ומסמכים שנקבע לגביהם בכל דין כי יש לבצעם כמו פסק דין של בית משפט, יחולו עליהם הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים, ולענין משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור - גם בשינויים המפורטים בסעיף 81ב1.
81א. (א) שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השטרות שהסכום הנקוב בהם עולה על 500 ₪ [100 ₪] (בחוק זה - שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט על אף האמור בסעיף קטן זה, ניתן להגיש לביצוע נגד אותו חייב מספר שטרות שהסכום הנקוב בכל אחד מהם אינו עולה על 500 שקלים חדשים [שסכומם הכולל עולה על 100 ₪], ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1) כל השטרות הוגשו לביצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל אחד;
(2) השטרות ניתנו במסגרת התחייבות או עסקה אחת;
(3) הסכום הנקוב הכולל של השטרות עולה על 500 שקלים חדשים;
שר המשפטים רשאי לשנות, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, את הסכום האמור בסעיף קטן זה;
(א1) ; הסכום הנקוב בשטר ייגבה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית או - לפי בקשתו של הזוכה - בתוספת ריבית בשיעור שנקבע לפי סעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א- 1961 (להלן בסעיף זה - החוק), הכל החל במועד פרעונו של השטר, ואם לא נקבע בו מועד - החל ביום הצגת השטר לפרעון; בקשתו של הזוכה לפי סעיף קטן זה תוגש יחד עם הבקשה לביצוע השטר, והזוכה לא יהיה רשאי לחזור בו ממנה. בסעיף זה, "הפרשי הצמדה וריבית" – כמשמעותם בחוק.
(ב) המבקש ביצועו של שטר יגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה על כך, והוראות סעיף 7(ב) יחולו עליה כאילו היתה בקשה לביצוע פסק דין.
(ג) החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה, שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, ומשהוגשה ההתנגדות יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט; לענין הדיון בבית המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג- 1963.
(ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להקטין את תוספת הפרשי ההצמדה והריבית או את תוספת הריבית האמורות בסעיף קטן (א).
(ה) על ריבית לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 7 לחוק.
(ו) (בוטל).
מיום 1.4.1969
תיקון מס' 1
ס"ח תשכ"ט מס' 546 מיום 26.12.1968 עמ' 16
הוספת סעיף 81א
מיום 1.1.1979
תיקון מס' 4א
ס"ח תשל"ט מס' 920 מיום 1.1.1979 עמ' 29
81א. (א) שטר חליפין, שטר חוב ושיק, כמשמעותם בפקודת השטרות (בחוק זה - שטר), ניתן לביצוע כמו פסק דין של בית-משפט, והסכום הנקוב בשטר ייגבה בתוספת ריבית כפי שנקבע בו ואם לא נקבע בו, בתוספת ריבית בשיעור שנקבע בחוק פסיקת ריבית, תשכ"א - 1961 בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א - 1961 (להלן בסעיף זה - החוק) - החל ממועד פרעונו של השטר, ואם לא נקבע בו מועד - החל מיום הצגת השטר לפירעון. אולם אם שולם או נגבה הסכום האמור תוך ששה חדשים ממועד הפרעון או מיום הצגת השטר לפרעון, לפי הענין, לא יתווספו אליו הפרשי הצמדה או ריבית אלא ריבית בשיעור שנקבע בסעיף 4(א) לחוק.
(ב) המבקש ביצועו של שטר יגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה על כך שתהא נתמכת בתצהיר לאימות העובדות הכלולות בה.
(ג) החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה, שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, ומשהוגשה ההתנגדות יעכב ראש ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט; לענין הדיון בבית המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963.
(ד) ראש ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, להקטין את תוספת הפרשי ההצמדה והריבית או את תוספת הריבית האמורות בסעיף קטן (א) או להמירה בתוספת ריבית בשיעור שנקבע בסעיף 4(א) לחוק.
מיום 9.2.1984
תיקון מס' 6
ס"ח תשמ"ד מס' 1105 מיום 9.2.1984 עמ' 52
(א) שטר חליפין, שטר חוב ושיק, כמשמעותם בפקודת השטרות (בחוק זה - שטר), ניתן לביצוע כמו פסק דין של בית-משפט, והסכום הנקוב בשטר ייגבה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א - 1961 (להלן בסעיף זה - החוק) - החל ממועד פרעונו של השטר, ואם לא נקבע בו מועד - החל מיום הצגת השטר לפירעון. אולם אם שולם או נגבה הסכום האמור תוך ששה חדשים ממועד הפרעון או מיום הצגת השטר לפרעון, לפי הענין, לא יתווספו אליו הפרשי הצמדה או ריבית אלא ריבית בשיעור שנקבע בסעיף 4(א) לחוק.
מיום 13.4.1989
תיקון מס' 8
ס"ח תשמ"ט מס' 1274 מיום 13.4.1989 עמ' 51
81א. (א) שטר חליפין, שטר חוב ושיק, כמשמעותם בפקודת השטרות (בחוק זה - שטר), ניתן לביצוע כמו פסק דין של בית-משפט, והסכום הנקוב בשטר ייגבה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א - 1961 (להלן בסעיף זה - החוק) - החל ממועד פרעונו של השטר, ואם לא נקבע בו מועד - החל מיום הצגת השטר לפירעון.
(א) שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השטרות (בחוק זה - שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט; הסכום הנקוב בשטר ייגבה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית או - לפי בקשתו של הזוכה - בתוספת ריבית בשיעור שנקבע בסעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 (להלן בסעיף זה - החוק), הכל החל במועד פרעונו של השטר, ואם לא נקבע בו מועד - החל ביום הצגת השטר לפרעון; בקשתו של הזוכה לפי סעיף קטן זה תוגש יחד עם הבקשה לביצוע השטר, והזוכה לא יהיה רשאי לחזור בו ממנה.
(ב) המבקש ביצועו של שטר יגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה על כך שתהא נתמכת בתצהיר לאימות העובדות הכלולות בה.
(ב) המבקש ביצועו של שטר יגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה על כך, והוראות סעיף 7(ב) יחולו עליה כאילו היתה בקשה לביצוע פסק דין.
(ג) החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה, שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, ומשהוגשה ההתנגדות יעכב ראש ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט; לענין הדיון בבית המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963.
(ד) ראש ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להקטין את תוספת הפרשי ההצמדה והריבית או את תוספת הריבית האמורות בסעיף קטן (א) או להמירה בתוספת ריבית בשיעור שנקבע בסעיף 4(א) לחוק.
(ה) על ריבית לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 7 לחוק.
(ו) בסעיף זה -
"הפרשי הצמדה וריבית" - הפרשי הצמדה כמשמעותם בחוק, בצירוף ריבית צמודה בשיעור 10% לשנה על הסכום הנקוב בשטר לאחר שנוספו עליו הפרשי הצמדה כאמור;
"ריבית צמודה" - כמשמעותה בחוק.
מיום 1.4.2003
תיקון מס' 21
ס"ח תשס"א מס' 1784 מיום 29.3.2001 עמ' 207
(א) שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השטרות (בחוק זה - שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט; הסכום הנקוב בשטר ייגבה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית או - לפי בקשתו של הזוכה - בתוספת ריבית בשיעור שנקבע בסעיף 4(א) בשיעור שנקבע לפי סעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א- 1961 (להלן בסעיף זה - החוק), הכל החל במועד פרעונו של השטר, ואם לא נקבע בו מועד - החל ביום הצגת השטר לפרעון; בקשתו של הזוכה לפי סעיף קטן זה תוגש יחד עם הבקשה לביצוע השטר, והזוכה לא יהיה רשאי לחזור בו ממנה. בסעיף זה, "הפרשי הצמדה וריבית" - כמשמעותם בחוק.
(ו) בסעיף זה -
"הפרשי הצמדה וריבית" - הפרשי הצמדה כמשמעותם בחוק, בצירוף ריבית צמודה בשיעור 10% לשנה על הסכום הנקוב בשטר לאחר שנוספו עליו הפרשי הצמדה כאמור;
"ריבית צמודה" - כמשמעותה בחוק.
81א18. (א) תביעה שהיא אחת מאלה:
(1) תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב;
(2) תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק, ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה (בסעיף זה - תביעה על סכום קצוב).
ולמעט תביעה על פי שטר שלא ניתן היה להגישו לביצוע כאמור בסעיף 81א רק בשל סכומו
(ב) המבקש לבצע תביעה על סכום קצוב לפי הוראות סעיף זה ישלח לנתבע התראה בדבר כוונתו להגיש את התביעה לביצוע בהוצאה לפועל (בסעיף זה - ההתראה); ההתראה תישלח בדואר רשום.
(ג) לא תוגש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל אלא בתום שלושים ימים מיום שהתובע שלח לנתבע את ההתראה; הבקשה תוגש בצירוף כתב התביעה, כל מסמך התומך בתביעה, העתק מההתראה והצהרה על כך שנשלחה בדואר רשום לנתבע ואישור על משלוחה בדואר רשום לנתבע, וכן העתק תשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה (בסעיף זה - בקשה לביצוע תביעה). התובע ישמור בידיו העתק מאישור משלוח ההתראה בדואר רשום לנתבע, וכן העתק מתשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה, ויציגם בכל עת שיידרש לכך
(ד) (1) הנתבע רשאי להגיש התנגדות לבקשת הביצוע, לרבות התנגדות מהטעם שלא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), בתוך שלושים ימים מיום המצאת האזהרה לפי הוראות סעיף קטן (ה); להתנגדות יצורף תצהיר לאימות העובדות שביסודה וכן כל מסמך שתומך בהתנגדות.
(2) הוגשה התנגדות, יעכב רשם ההוצאה לפועל את ביצוע הבקשה ויעביר את התביעה וההתנגדות לבית המשפט; לענין הדיון בבית המשפט יראו את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר לפי תקנות סדר הדין.
(ה) הוראות סעיף 7 בדבר המצאת אזהרה יחולו על תביעה על סכום קצוב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1) על אף האמור בסעיף 7(א) - המועד להגשת התנגדות לבקשה לביצוע התביעה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה;
(2) על אף האמור בסעיף 7(ה) - לא יוחל בביצוע תביעה על סכום קצוב אלא לאחר המצאת האזהרה ולאחר שחלפה התקופה שנקבעה בה, לפי הוראות סעיף זה.
(ו) נוכח רשם ההוצאה לפועל כי לא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יעבירה לבית המשפט.
(ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי –
(1)9 להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות בדבר נוסח ההתראה ונוסח האזהרה;
(2) על אף הוראות סעיף 6, להתקין תקנות בדבר סמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין תביעה לפי סעיף זה;
(3) לקבוע בצו סכום העולה על הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).
מיום 1.1.2005
תיקון מס' 24
ס"ח תשס"ג מס' 1869 מיום 7.11.2002 עמ' 16
תיקון מס' 24 (תיקון)
ס"ח תשס"ד מס' 1910 מיום 12.11.2003 עמ' 16
הוספת סעיף 81א1
מיום 2.3.2006 עד יום 1.4.2007
הוראת שעה תשס"ו-2006
ס"ח תשס"ו מס' 2053 מיום 2.3.2006 עמ' 260 (ה"ח 179)
ביטול סעיף 81א1
81א210. הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות סעיף 81א1, תביעה על סכום קצוב כמשמעותה באותו סעיף, לא יהיה התובע זכאי לכך שייפסק לזכותו שכר טרחת עורך דין בבית המשפט בשל תביעתו, אלא אם כן בקשת התובע לסעד זמני התקבלה במעמד הצדדים או התקבלה במעמד צד אחד ולא בוטלה בדיון במעמד הצדדים.
מיום 1.1.2005
תיקון מס' 24
ס"ח תשס"ג מס' 1869 מיום 7.11.2002 עמ' 17
תיקון מס' 24 (תיקון)
ס"ח תשס"ד מס' 1910 מיום 12.11.2003 עמ' 16
הוספת סעיף 81א2
מיום 2.3.2006 עד יום 1.4.2007
הוראת שעה תשס"ו-2006
ס"ח תשס"ו מס' 2053 מיום 2.3.2006 עמ' 260 (ה"ח 179)
ביטול סעיף 81א2
81ב. (א) אין בסעיף 81א כדי לגרוע מזכויותיהם וחובותיהם של הצדדים על פי פקודת השטרות, ואין בו כדי למנוע אוחז שטר מלהגיש לבית המשפט תובענה לתשלום השטר.
[(ב) על אף האמור בסק (א) אוחז שטר ע"ס פחות מ-100 ₪ לא יהיה רשאי להגיש לבימש תובענה על פי השטר. אין בכך כדי למנוע ממנו להגיש לבימש תובענה בשל כל עילה אחרת. אם נפסק שכט עו"ד במסגרת תביעה על פי שטר שניתן היה להגישו ישירות לביצוע בלשכת הוצלפ – לא ניתן יהיה לגבות את שכ"ט בהוצלפ.]
(ב) שכר טרחת עורך דין שנפסק בידי בית משפט במסגרת תביעה על פי שטר שלפי חוק זה ניתן היה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, או שלא ניתן היה לביצוע כאמור רק בשל הסכום הנקוב בו, לא ייגבה במסגרת הליכים לפי חוק זה.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) ניתן לגבות שכר טרחה בשל תביעה על פי שטר שלפי חוק זה ניתן היה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, אם בקשת התובע לסעד זמני במסגרת התביעה על פי השטר התקבלה במעמד הצדדים או התקבלה במעמד צד אחד ולא בוטלה בדיון במעמד הצדדים.
מיום 1.4.1969
תיקון מס' 1
ס"ח תשכ"ט מס' 546 מיום 26.12.1968 בעמ' 16
הוספת סעיף 81ב
81ב1. (א) בקשה לפי סעיף 6 לביצוע משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או למימוש משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור (בסעיף זה - משכנתה), לא תוגש ללשכת ההוצאה לפועל אלא אם כן חלפו שישה חודשים מהמועד כמפורט להלן:
(1) אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - ממועד התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב, והתשלום האמור לא שולם עד תום ששת החודשים האמורים; לענין זה תשלום ששולם בתוך ששת החודשים האמורים ייזקף על חשבון התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב;
(2) אם לא נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - מהמועד שבו היה על החייב לפרוע את החוב שלהבטחת פירעונו נרשמה המשכנתה, והחוב לא נפרע במלואו עד תום ששת החודשים האמורים.
(ב) על בקשה לביצוע משכנתה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה:
(1) הבקשה תוגש תחילה לביצוע החוב שבפיגור, ויצוין בה מלוא חוב ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה;
(2) באזהרה שתישלח לחייב לפי סעיף 7, הוא יוזהר כי אם לא יפרע את החוב שבפיגור כאמור בפסקה 4, יהיה הזוכה זכאי לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים;
(3) החייב רשאי להודיע לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה כאמור בסעיף 7, על רצונו למכור בעצמו את דירת המגורים, לצורך פירעון מלוא חוב ההלוואה; הודיע החייב כאמור, יורה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה לתקופה של 90 ימים מיום קבלת ההודעה, ובלבד שהחייב הבטיח את פירעון מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד המכירה, לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל; לא תימכר דירת מגורים לפי פסקה זו אלא לאחר שרשם ההוצאה לפועל אישר את המכירה;
(4) (א) בכל עת עד תום 90 ימים מיום מינוי כונס נכסים לדירת המגורים ניתן -
(1) לפרוע את החוב שבפיגור, לרבות סכומים שנוספו בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל (להלן - התוספות);
(2) לפרוע מחצית מהחוב שבפיגור ומהתוספות, ובלבד שהובטח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי בתום שישה חודשים מיום התשלום כאמור בפסקת משנה זו, ישולמו יתרת החוב שבפיגור וכן התוספות כפי שהם ביום התשלום בפועל;
(ב) שולמו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקת משנה (א), יורה רשם ההוצאה לפועל, מיזמתו או לבקשת החייב, על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה.
(5) לא נפרעו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקה (4)(א), זכאי הזוכה לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים.
(ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ניתן יהיה להגיש בקשה לביצוע מיידי של משכנתה על מלוא חוב ההלוואה, בכל אחד מהמקרים האלה:
(1) רשם ההוצאה לפועל שוכנע על יסוד ראיות שהובאו לפניו, באחד מאלה:
(א) החייב עזב או עומד לעזוב את הארץ לתקופה ממושכת בלי לפרוע את חובו; לענין זה, חזקה שהחייב עזב את הארץ לתקופה ממושכת אם יצא מהארץ לתקופה העולה על שלושה חודשים ולא פרע את התשלומים המגיעים ממנו;
(ב) החייב הונה או בכוונתו להונות את נושיו;
(ג) בבעלות החייב או בבעלות משותפת של החייב ושל בן משפחתו הגר עמו דירה אחרת היכולה לשמש למגורים;
(2) מונה כונס נכסים לדירת המגורים או ניתן צו כינוס של כלל נכסי החייב, בהליך אחר, לפי כל דין;
(3) אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - סכום התשלומים שטרם נפרעו בתוספת ריבית הפיגורים עולה על 10% מיתרת מלוא חוב ההלוואה.
(ד) (1) על אף הוראות סעיפים 10 ו-59, שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לענין שכרו של עורך דין בהליכים לפי סעיף זה, ולענין שכרו של כונס נכסים שמונה לצורך ביצוע משכנתה כמשמעותה בסעיף זה, את דרכי חישובם ותשלומם, לרבות שיעור השכר מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים;
(2) שכר טרחה של כונס נכסים שנקע לפי הוראות פסקה (1) ישולם לכונס הנכסים בלבד, אלא אם כן בין כונס הנכסים לבין הזוכה מתקיימים יחסי עובד ומעביד;
(3) שכר טרחה של עורך דין וכן שכר טרחה והוצאות של כונס נכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9.
(ה) בסעיף זה -
"החוב שבפיגור" - כל התשלומים שלא שולמו במועד שנקבע לפירעונם על פי הסכם ההלוואה, למעט חוב הנובע מהעמדת ההלוואה לפירעון מוקדם;
"יחיד" - מי שאינו תאגיד;
"מלוא חוב ההלוואה" - סכום ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה לרבות סכומים שנוספו לחוב בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, וריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, אם נוספו סכומים אלה.
מיום 21.3.2002
תחילתו של סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) מיום 19.5.2002
תחילתו של סעיף קטן (ד) ביום 21.7.2002
תיקון מס' 23
ס"ח תשס"ב מס' 1837 מיום 21.3.2002 עמ' 215
הוספת סעיף 81ב1
81ג. (א) מי שמסר מידע כוזב לרשם ההוצאה לפועל או למנהל לשכת הוצאה לפועל או למי שפועל מטעמם לפי חוק זה, דינו - מאסר שנתיים.
(ב) חייב שהפר הגבלה שהוטלה עליו לפי סעיף 69ד(א) או סעיף 69טסעיפים 66א(1), (2), (3), (4) ו-(6), 69ד(א) או 69ט, דינו - מאסר שנה.
(ג) חייב מוגבל באמצעים אשר כיהן כנושא משרה בחברה כמשמעותו בסעיף 96כד לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג- 1983, או ייסד חברה או תאגיד אחר, במישרין או בעקיפין, שלא על פי צו רשם ההוצאה לפועל, בניגוד להוראת סעיף 69ד(ב) או תוך הפרת הגבלה שהוטלה עליו לפי סעיף 66א(5), דינו - מאסר שלוש שנים.
(ד) מי שהגיע אליו לפי חוק זה מידע לגבי חייב, נכסיו, או מקורות הכנסתו, הכנסותיו, יציאותיו מישראל או הוצאותיו, אשר חלה לגביו חובת סודיות, ועשה בו שימוש או גילה אותו לאחר, במידה העולה על הנדרש לביצוע הוראות חוק זה ושלא על פי צו של בית משפט, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 296
הוספת סעיף 81ג
82. אין בחוק זה כדי לגרוע מכל דין בדבר דרכי הגביה של מסים ותשלומי חובה אחרים, או מהוראות פקודת בזיון בית המשפט.
83. ניתנה ערובה לפי חוק זה ורשם ההוצאה לפועל נתן צו לממש אותה או לחלט אותה, תבוצע הערובה כאילו היתה פסק דין.
84. לא הגיש הזוכה בקשה לביצוע פסק הדין, רשאי החייב לבקש מרשם ההוצאה לפועל הוראות בדבר קיום פסק הדין, ויהא פטור מאחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל.
85. בטלים:
(1) החוק העותומני הזמני על ההוצאה לפועל מיום 11 במאי 1914;
(2) פקודת החוב (מאסר);
(3) פקודה להתקנת הוראות נוספות לחוק הוצאה לפועל, 1936;
(4) סעיף 3 לפקודת הפרוצדורה האזרחית, 1938;
(5) סעיף 19 לפקודת בתי המשפט, 1940;
(6) סימן 56 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922– 1947;
(7) סעיף 14 לפקודת העברת קרקעות.
86. תחילתו של חוק זה היא ביום ח' באלול תשכ"ח (1 בספטמבר 1968).
87. הליך שהוחל בו לפני תחילתו של חוק זה, יחול עליו הדין הקודם, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להחיל עליו הוראות חוק זה אם ביקש זאת אחד הצדדים ולאחר שנתן הזדמנות לצד השני להשמיע טענותיו.
87א. (בוטל).
מיום 13.4.1989
תיקון מס' 8
ס"ח תשמ"ט מס' 1274 מיום 13.4.1989 עמ' 52
הוספת סעיף 87א
מיום 1.4.2003
תיקון מס' 21
ס"ח תשס"א מס' 1784 מיום 29.3.2001 עמ' 207
ביטול סעיף 87א
הנוסח הקודם:
תקנות בדבר שינוי שיעורים
87א. (א) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את שיעורי הריבית הקבועים בסעיפים 10א(א) ו-81א(א).
(ב) שונו שיעורי הריבית כאמור בסעיף קטן (א), יחול כל שיעור חדש, מיום השינוי, על הסכום שטרם שולם.
87ב. שר המשפטים ימסור לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעילות לשכות ההוצאה לפועל.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 296
הוספת סעיף 87ב
88. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות –
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 296
(א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות –
(1) תשלום האגרות, פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם;
[(1א) אגרות בעד תפעולם של מנ"תים בהוצל"פ]
זמיום 21.11.1974
תיקון מס' 3
ס"ח תשל"ה מס' 748 מיום 21.11.1974 עמ' 12
(1) תשלום האגרות, פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם;
(2) סדרי דין לגבי כל דיון לפי חוק זה;
(3) דרכי הטלת תפקידים על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף 5;
(3א) סדרי עבודתה של ועדת האישורים;
מיום 15.7.1991
תיקון מס' 10
ס"ח תשנ"א מס' 1364 מיום 17.7.1991 עמ' 200
הוספת פסקה 88(3א)
(3ב) החובות שיחולו על בעל תפקיד;
מיום 15.7.1991
תיקון מס' 10
ס"ח תשנ"א מס' 1364 מיום 17.7.1991 עמ' 200
הוספת פסקה 88(3ב)
(3ג) אגרות בעד מתן אישור של בעל תפקיד או חידושו;
מיום 15.7.1991
תיקון מס' 10
ס"ח תשנ"א מס' 1364 מיום 17.7.1991 עמ' 200
הוספת פסקה 88(3ג)
(4) דרכי עיקול של נכסים, [לרבות ע"י רישום עיקול נכס שהעברתו טעונה רישום בדרך של רישום בלבד במרשמים המתאימים] מכירתם או מימושם, וכן מתן פקדונות וחילוטם ורישומם בספרי המקרקעין;
(5) דרכי הוצאה לפועל של משכנתה;
(5א) דרכי הבקשה להוצאה לפועל של שטר, הגשת התנגדות להוצאה לפועל ומועדי ההגשה, העברת הענין לבית המשפט עקב התנגדות, דרכי ההוצאה לפועל, וסמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין ביצוע השטר;
מיום 1.4.1969
תיקון מס' 1
ס"ח תשכ"ט מס' 546 מיום 26.12.1968 עמ' 16
הוספת פסקה 88(5א)
(6) דרכי עיקול של נכסי החייב שבידי המדינה;
(7) ניהול פנקסים ומסירת דו"חות על ידי כונס נכסים;
(8) הצטרפותו של זוכה להליכים שננקטו לפי בקשתו של זוכה אחר;
מיום 2.7.1991
תיקון מס' 9
ס"ח תש"ן מס' 1314 מיום 6.4.1990 עמ' 127
כפי שתוקן בתיקון מס' 9 (תיקון מס' 1)
ס"ח תשנ"א מס' 1330 מיום 30.9.1990 עמ' 10
כפי שתוקן בתיקון מס' 9 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"א מס' 1350 מיום 26.3.1991 עמ' 119
מחיקת פסקה 88(8)
הנוסח הקודם:
(8) דרכי איחוד תיקים והצטרפותו של זוכה להליכים שננקטו לפי בקשתו של זוכה אחר;
מיום 2.7.1991
תיקון מס' 11
ס"ח תשנ"א מס' 1362 מיום 2.7.1991 עמ' 184
הוספת פסקה 88(8)
(8א) נהלים לאיחוד תיקים;
מיום 2.7.1991
תיקון מס' 12
ס"ח תשנ"א מס' 1362 מיום 2.7.1991 עמ' 187
הוספת פסקה 88(א)(8א)
(8ב) (נמחקה);
מיום 2.7.1991
תיקון מס' 12
ס"ח תשנ"א מס' 1362 מיום 2.7.1991 עמ' 187
הוספת פסקה 88(8ב)
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 296
מחיקת פסקה 88(8ב)
הנוסח הקודם:
(8ב) פרסום דו"ח סטטיסטי שנתי, שיונח על שולחנה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, שיפרט את פעילות הלשכות השונות, לרבות נתוני השתכרות החייבים השונים, נתונים על משך הטיפול בתיקים השונים ועלותם, נכסי החייבים ונתונים נוספים כפי שייקבעו בתקנות.
(9) ביטול הליכים וגניזת תיקים בשל העדר פעולה מצד הזוכה, או בשל יתרת חוב מזערית.
מיום 13.11.2000
תיקון מס' 20
ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 283
(9) ביטול הליכים וגניזת תיקים בשל העדר פעולה מצד הזוכה, או בשל יתרת חוב מזערית.
(ב) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר המשטרה, להתקין תקנות לביצוע פרק ז'4, ובין היתר בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר, לרבות סדרים להעברת מידע על החייב בין לשכות ההוצאה לפועל, וכן בדבר אופן התשלום של האגרה המיוחדת בידי המדינה, ונהלים להעברת סכומי האגרה המיוחדת לקרן המיוחדת; התקנות בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 296
הוספת סעיף 88(ב)
(ג) שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לעדכן מזמן לזמן את הסכומים הקבועים בסעיף 69ג, בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מיום 15.11.1994
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 296
הוספת סעיף 88(ג)
"תוספת ראשונה
(סעיף 7ב(א1))
טור א' טור ב'
הגוף סוג המידע
המוסד לביטוח לאומי מידע על מקורות הכנסה, מעסיק, כתובת,
מספר חשבון בנק ומצב תעסוקתי
הרשות לניירות ערך מידע על היות החייב בעל ענין, כהגדרתו
בחוק ניירות ערך, התשכ"ח- 196811.
כונס הנכסים הרשמי מידע על הכרזת פשיטת רגל, צו כינוס, צו
פירוק, צו פירוק זמני וצו הקפאת הליכים
מרשם האוכלוסין מידע על כתובת ועל יציאות לחוץ לארץ
מרשם המקרקעין מידע על זכויות של החייב הרשומות במרשם המקרקעין
רשם החברות מידע על מניות בבעלות החייב.
רשם כלי שיט מידע על זכויות החייב לגבי כלי שיט
רשם כלי טיס מידע על זכויות החייב לגבי כלי טיס
רשות המסים (1) כאשר גובה החוב הפסוק אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים - מידע המצוי במרשמי רשות המסים שמקורו בדו"ח, כמשמעותו בסעיף 131 לפקודת מס הכנסה12, שנמסר בידי החייב;
(2) כאשר גובה החוב הפסוק עולה על 50,000 שקלים חדשים - כל מידע שמקורו בדוחות שהוגשו בידי החייב
רשות הרישוי מידע על כלי רכב הרשומים על שם החייב
הממונה על רישום צמ"ה
במשרד התחבורה מידע על ציוד מיכני הנדסי הרשום על שם החייב
רשויות מקומיות מידע על זכויות החייב לגבי מקרקעין
מנהל מקרקעי ישראל מידע על זכויות החייב לגבי מקרקעין
רשם המשכונות מידע על משכונות על נכסי החייב
בזק, חברת החשמל,
בעלי רישיון רט"ן,
חברות אשראי מידע על סך הוצאות החייב
בנקים זכויות החייב הנמצאות בבנק
חברות ביטוח זכויות החייב הנמצאות בחברת הביטוח
תוספת שניה
(סעיף 7ב(א3))
מרשם האוכלוסין
משרד הרישוי
רשויות מקומיות
המוסד לביטוח לאומי
חברת החשמל
בזק"
תיקונים לחוקים אחרים הנוגעים לתיקון זה
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975
7. הגבלת זכאותם של נפגעים [תיקון: תשמ"ט(2)]
נפגעים אלה אינם זכאים לפיצויים לפי חוק זה:
(1) מי שגרם לתאונה במתכוון;
(2) מי שנהג ברכב תוך הפרת החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב ללא רשות), תשכ"ד-1964 5, וכן מי שהיה מצוי ברכב ביודעו שנוהגים בו כאמור;
(3) מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו למעט רשיון שפגע מחמת אי תשלום אגרה או מחמת הגבלה שנוטלה לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;
(4) מי שהרכב שימש לו, או סייע בידו, לביצוע פשע.
(5) מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב;
(6) בעל הרכב או המחזיק בו, שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה ושנפגע בתאונת דרכים שאירעה באותה נהיגה, בין בהיותו ברכב ובין מחוצה לו.
חוק שיקים ללא כיסוי
3ג. לקוח מוגבל מיוחד
(א) חייב שרשם ההוצאה לפועלהטיל עליו הגבלה לפי סעיף סעיפים 66א(3) או 69ד(א)(2) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, יהיה לקוח מוגבל בנסיבות מיוחדות (להלן - לקוח מוגבל מיוחד).
(א1) חייב שבית משפט הבריז שהוא פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, יהיה לקוח מוגבל מיוחד.
(א2) אדם שבית דין דבני נתן נגדו צו הגבלה לפי סעיף 6)2) לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (הוראת שעה), התשנ"ה-19953, יהיה לקוח מוגבל מיוחד.
(ב) דינו של לקוח מוגבל מיוחד כדין לקוח מוגבל חמור, למעט לענין סעיף 14(ב), ולענין סעיף 3(א)(2) לא יראוהו כלקוח מוגבל.
(ג) תקופת ההגבלה של לקוח מוגבל מיוחד ושל חשבונותיו תהיה כפי שקבעה הרשות המוסמכת, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים;לא קבעה הרשות המוסמכת תקופה כאמור, תהיה התקופה בת שנה אחת.בסעיף קטן זה, ..הרשות המוסמכת. - רשם ההוצאה לפועל, בית משפט או בית דין רבני.
סעיפים המופיעים בהצעת חוק הסהדרים -
סעיף תחילה
(א) תחילתו של פרק זה, למעט סעיפים 7ב, 70(ד), 74(ד), 81א1 ו- 81א2, ופרק א'1 לחוק ההוצאה לפועל, כנוסחם בסעיפים 53(11), (15), (30)(ג), (31)(א), (37) ו- 58 לחוק זה, ששה חודשים מיום פרסומו.
(ב) תחילתם של סעיף 7ב ופרק א'1 לחוק ההוצאה לפועל, כנוסחם בסעיף 53(11) ו- (15) לחוק זה, במועד שיקבע השר בצו, והוא רשאי לקבוע מועדי תחילה שונים לכל אחד מסעיפים אלה.
(ג) תחילתם של סעיפים 70(ד) ו- 74(ד) לחוק ההוצאה לפועל, כנוסחם בסעיף 53(30)(ג) ו- (31)(א) לחוק זה, שנתיים מיום פרסום חוק זה; שר המשפטים רשאי, בצו, לדחות את תחילת סעיפים אלה בשנה נוספת.
(ד) תחילתו של סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, כנוסחו בסעיף 53(37) לחוק זה, ביום י"ג בניסן התשס"ז (1 באפריל 2007).
סעיף תחולה
(א) הוראות סעיפים 81א ו- 81ב לחוק ההוצאה לפועל, כנוסחם בסעיף 53(36) ו- (38) לחוק זה, יחולו על שטרות שנעשו לאחר יום תחילתו של פרק זה.
(ב) הוראות סעיף 38(ג) לחוק ההוצאה לפועל, כנוסחו בסעיף 53(18) לחוק זה, יחולו על הסכמי משכון או משכנתא שנכרתו לאחר יום תחילתו של פרק זה. [שנרשמו לאחר תחילתו של פרק זה]
הוראת שעה
בתקופה שמיום י"ג בניסן התשס"ז (1 באפריל 2007) ועד תום שנתיים ממועד זה, ייקרא סעיף 81א2 כך:
81א2. הוראות לענין שכר טרחה בתביעה על סכום קצוב
הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות סעיף 81א1, תביעה על סכום קצוב כמשמעותה באותו סעיף, ניתן פסק דין בהיעדר הגנה והוגשה בקשה לביצוע פסק הדין בהתאם להוראות חוק זה, ינוכה שכר הטרחה שנפסק לזוכה בבית המשפט משכר הטרחה שהוא זכאי לו לפי חוק זה; שר המשפטים רשאי לקבוע כללים לענין שיעור שכר הטרחה שינוכה כאמור."