חומר רקע
י"ח טבת תשס"ז
08 ינואר 2007
מסמך רקע של ארגון מבוי סתום לדיון בועדת חוקה על הצעת חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 4) (בוררות וגישור) התשס"ה – 2005 (מ/202)- הכנה לקריאה שניה ושלישית.
בכל הנוגע לענייני המעמד האישי מתן סמכויות בוררות וגישור לבתי הדין הרבניים עלול לפגוע בצורה קשה בכל הליך הגירושין, בזכויות האדם ובזכויות הפרט ובפרט יפגע בנשים שהינן החוליה החלשה בהליך הגירושין. עצם ההתדיינות של בני הזוג בבית הדין הרבני בעניין הגירושין אינה נתונה לבחירתם, אלא נכפית עליהם מכוח החוק. דבר המעמיד בספק את יכולתם להסכים באופן חופשי ואמיתי, הן להקנות סמכות לבית הדין בעניין הבוררות או הגישור והן לקבוע כי הדין שיחול יהיה דין תורה. על כן אנו מתנגדים להצעת החוק, שכל מטרתה לא לאפשר ביקורת בג"צ על החלטות בית הדין הרבני. בהצעת חוק זו יש משום שימוש לרעה בהליכים אזרחיים על מנת להפוך את בית הדין לערכאה אוטונומית שאינה כפופה לביקורת שיפוטית.
בית הדין אינו מוכשר לבוררות וגישור, והדיינים עצמם אינם מוכשרים לעסוק כבוררים או מגשרים.
בעניין הקשור בגירושין, שאינו נעשה בהסכמה, כלי הגישור והבוררות יהפוך לדרך למשיכת זמן כאשר אחד מבני הזוג אינו מעוניין בגירושין עצמם.
לחילופין, באם יוחלט על העברת הצעת החוק, יש לקבוע מגבלות בחוק שיגנו על שני הצדדים ועל הליכים תקינים.
מוצע כי - בית הדין הרבני יוודא כי אכן ההסכמה של בני הזוג לתהליך הגישור אמיתית על ידי דיונים שיתקיימו בבית הדין הרבני במקביל להליך הבוררות או הגישור, וכי לא יוקפאו כל ההליכים בתיק אשר נמצא בהליך גישור או בוררות.
מוצע כי – תהליך הגישור או הבוררות ייעשה על פי הדין האזרחי, וכי הבורר יכיר את הדין האזרחי ולא יפחתו זכויותיה של האישה מהקבוע בדין האזרחי.
מוצע כי- כל הנושאים הקשורים בקטינים או בפסולי דין לא יוכלו לדון בהליך בוררות או גישור.
מוצע כי - לאחר מתן פסק דין על המלצה למתן גט או חיוב גט בית הדין לא יהיה רשאי לשלוח לתהליך בוררות או גישור.
בית הדין הרבני הגדול לא יוכל לשלוח לבוררות או גישור בני זוג שיש בידם הסכם חתום על ידי בית משפט לענייני משפחה.
לעניין סעיף 1. 5א. (א)- עניין שבסמכותו של בית הדין הרבני -
בסמכותו של בית הדין הרבני לדון בנושאי רכוש, מזונות ילדים, משמורת ילדים ועוד.
מוצע כי- בית הדין יהיה רשאי להעביר את נושאי הרכוש לבוררות, ולא יהיה בסמכותו להעביר נושאים הקשורים לקטינים (מזונות ילדים או נושאי אחזקת ילדים) או לפסולי דין.
לעניין סעיף 1. 5א. (א) – הסכמתם של בעלי הדין –
עצם ההתדיינות של בני הזוג בבית הדין הרבני בעניין הגירושין אינה נתונה לבחירתם, אלא נכפית עליהם מכוח החוק. לכן יש לקבוע בחוק הגבלות שיוודאו כי אכן קיימת הסכמה אמיתית.
מוצע כי- לפני כל דיון בבית הדין הרבני יוודאו כי קיימת הסכמה של בעלי הדין לתהליך הגישור או הבוררות.
לעניין סעיף 1. 5א. (ב) – רשימת הבוררים–
באם אין רשימה של בוררים שיגישו בעלי הדין לבית הדין הרבני רשאי בית הדין למנות את הבורר על פי בחירתו. על מנת שתהיה אבחנה ברורה בין הליך הבוררות לבין הדיונים בתיק, יאסר על דיין היושב בהרכב הדן בתיק לשמש כבורר בתיק זה.
מוצע כי – לא יוצע בורר מקרב הדיינים בהרכב הקיים המטפלים בתיק.
לעניין סעיף 1. 5א. (ג) – מהות הבוררות-
על מנת שהבוררות תהיה על פי החוק האזרחי ולא יקופחו זכויותיו של אחד הצדדים בתיק, מוצע כי תהיה מגבלה כי על הבורר לדון על פי החוק באזרחי בפסיקתו.
מוצע כי- על הבורר תחול החובה לדון על פי הדין האזרחי ולא יקפח את זכויות אחד הצדדים.
לעניין סעיף 1. 5א. (ג)- אישור הסכם הבוררות על ידי בית הדין הרבני-
חוק הבוררות הינו סבוך וארוך ולכן בחוק הבוררות אישור הסכם הבוררות נעשה על ידי בית משפט מחוזי בלבד. באין לדיינים היושבים בבית הדין הרבני השכלה משפטית ואין הם מתמצאים בחוק הבוררות ולכן לא ניתן להסכים לכך כי הם יאשרו הסכם בוררות.
מוצע כי- הסכם הבוררות יאושר על יד בית משפט מחוזי בלבד. לאחר אישור ההסכם בבית משפט מחוזי ישובו בעלי הדין להתדיין בבית הדין הרבני שהעביר את הנושא לבוררות. בית הדין הרבני לא יוכל לערער על הסכם בוררות שאושר בבית משפט מחוזי.
לעניין סעיף 1. 5ב. (א) – תהליך הגישור-
בקשה לתהליך גישור עלולה להיות כלי של אחד מבעלי הדין לסחיטה או למשיכת זמן כשאין ברצונו להגיע לתהליך גישור אמיתי. כיום, אין בידי בית הדין הרבני יחידות סיוע מוסדרות שתפקידן לערוך תהליך גישור תקין. בשל כך אין מקום כי בית הדין הרבני ישלח שני בני זוג לתהליך גישור, כשהם יכולים לעשות כן באופן פרטי. אין מקום שבית הדין יתערב בהחלטת בני הזוג על הליך גישור. במקרה של גירושין שאינם בהסכמה תהליך גישור עשוי לגרום אך ורק לעיכוב הליכים.
מוצע כי- עד שיוקמו יחידות סיוע מוסדרות בבית הדין הרבני יבוטל תהליך הגישור ויוסר מהצעת החוק.
לעניין סעיף 1. 5ב. (ה) – הארכת תקופת הדיונים בבית הדין הרבני –
מוצע כי – לא יעוכבו הדיונים בבית הדין הרבני באופן אוטומטי אלא תידרש הסכמה מפורשת של שני בעלי הדין לכך. הסכמה מפורשת של בעלי הדין תידרש במעקב של בית הדין שיקיים דיונים שיתקיימו בזמנים קבועים שיערכו במקביל לתהליך הגישור.
לעניין סעיף 1. 5ג. (א) – הסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול לתקנות שר המשפטים –
על פי החוק המוצע יש צורך בהסכמה של נשיא בית הדין הרבני הגדול לתקנות שיתקן שר המשפטים.
מוצע כי- שר המשפטים לא יצטרך לקבל את הסכמתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול לתקנות.
לעניין סעיף 1. 5ג. (א) (2)- סדרים וכללים בהליך גישור –
תהליך גירושין שאינו בהסכמה עלול להמשך זמן רב. לכן בקשה לבוררות או גישור של אחד מבעלי הדין עלולה להיות כלי למשיכת זמן מיותרת או לסחיטה כספית, כשאין סיכוי לתהליך גישור או בוררות אמיתי.
מוצע כי- יקבעו זמנים מגבילים להליך הגישור, מינוי המגשר וזהותו. בית הדין הרבני לא יוכל לשלוח להליך גישור בכל שלב של הדיון.
לעניין סעיף 1. 5ג. (א) (3)- רשימת המגשרים-
זהות הבורר או המגשר- מוצע כי שר המשפטים יקבע בתקנות קריטריונים למגשר כגון בחינות על החוקים הרלוונטיים לעניין המעמד האישי ותעודת מגשר. ברשימת המגשרים יכללו גברים ונשים, ובית הדין יעשה שימוש במגשרים משני המינים.