חומר רקע

DOC 24,442 תווים המסמך המקורי ↗
נוסח תקנות לישיבת ועדת חוקה בתאריך 17/08/06 (זהה לנוסח התקנות הסופי לקראת ישיבת ועדת חוקה שנקבעה לתאריך 16/03/06, ובוטלה) – מאת: היעוץ המשפטי לועדה מסומנים בהדגשה ובקו נטוי נוסחים לדיון הועדה, שטרם נדונו בה (מדובר בהסכמות שהוסכמו עד לתאריך 15/03/06 בין לשכת עו"ד להנהלת בתי המשפט) תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ו-2006 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 83, ו- 109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-19841 (להלן – החוק), סעיף 160(ב)(2) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-19722 (להלן – חוק הגנת הדייר), סעיף 13(1) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-20003 (להלן – חוק בתי משפט לעניינים מינהליים), לסעיף 206 לחוק החברות, התשנ"ט-19994 וסעיף 58 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-19715, באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-19856 ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה: הגדרות 1. בתקנות אלה – "בית משפט" – לרבות בית דין לשכירות לפי חוק הגנת הדייר, ולרבות שופט או רשם של בית משפט, כשאין העניין מחייב אחרת; "גישור" – כמשמעותו בסעיף 79ג לחוק; "דיון" – שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות הצדדים אם אינם מביאים ראיות, ולמעט דיון בישיבות קדם משפט, ישיבות תזכורת וישיבה מקדמית; "לשכת סיוע משפטי" – לשכה ששר המשפטים הקים או הסמיך לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-19727 לפעול כלשכת סיוע משפטי, הן דרך כלל והן בתחום שיפוטו של בית משפט מסוים; "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "פשרה" – לרבות פסיקה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א(א) לחוק ולפי סעיף 4(ג) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-19758 (להלן – חוק הפיצויים); "תביעה לפיצויים בשל נזק גוף" – לרבות תביעה בכל עילה שמקורה בנזק גוף; "תביעה נגזרת" – כהגדרתה בחוק החברות, התשנ"ט-19999 (להלן – חוק החברות); "תובענה" או "הליך" – תביעות, לרבות תביעות שכנגד והודעות לצד שלישי, בקשות, ערעורים ושאר עניינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך על-פי דין, ושנדרשת בהם החלטה או פסיקה של בית משפט. חובת תשלום אגרה 2. (א) המביא הליך לבית משפט ישלם עם הבאתו לראשונה, את האגרה הקבועה בתוספת, והוא כשאין הוראה אחרת בכל דין. (ב) כלל הליך מספר עניינים, תשולם אגרה לפי פרט אחד בלבד מבין הפרטים המפורטים בתוספת לגבי אותו הליך, לפי הסכום הגבוה. (ג) לא ייזקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה. (ד) הליך שלא שולמה בו האגרה, כאמור בתקנת משנה (א), כולה או חלקה, לא יקובל לרישום, אלא אם כן מביא ההליך פטור מתשלום אגרה או הוגשה בקשה לפטור מאגרה. (ה) אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מהוראות תקנה 5 לתקנות סדרי הדין (סעד מידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי המשפט), התשל"א-197110. (ו) נזקק בית המשפט להליך, והתברר כי לא שולמה האגרה, כולה או חלקה, תינתן דרישת תשלום לחייב בתשלום האגרה; לא שולמה האגרה בתוך עשרים ימים מיום המצאת הדרישה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בה, ולא ניתנה החלטה המסיימת את ההליך, רשאי בית המשפט למחוק את ההליך, ולא יוחזר כל סכום אגרה ששולם בהליך. (ז) דרישה לתשלום אגרה כאמור בתקנת משנה (ו) דינה כדין כל החלטה לתשלום כסף לטובת אוצר המדינה, וניתן לבצעה בהליכי הוצאה לפועל. (ח) בעד הפעולות המפורטות בתוספת תשולם אגרה ויחולו הוראות התקנות, בשינויים המחויבים. הליכים שרואים את שוויים כבלתי ניתנים לביטוי בכסף 3. בעניינים כמפורט להלן תשולם אגרה לפי פרט 3, 5 או 9 בתוספת, לפי הענין: (1) צו הצהרתי, צו לא תעשה, צו עשה או צו אכיפה; (2) תביעה למתן חשבונות שלא בהליך ביניים, למעט תובענה לסעד כספי כתוצאה ממתן חשבונות; (3) פירוק שותפות; (4) פירוק חברה; (5) הכרזת פשיטת רגל; (6) אכיפת פסק בוררות; (7) אכיפת פסק חוץ; (8) תביעה בגין נטילת זכויות במקרקעין או שלילת הנאה מזכויות במקרקעין, על פי סמכות לפי דין, למעט תביעה בנזיקין בגין אלה; (9) תביעה בענין פסיקת דמי שכירות בדירה או בבית עסק לפי חוק הגנת הדייר; (10) הנהלת נכס עזוב לפי חוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-197811 (להלן – חוק האפוטרופוס הכללי); (11) מתן הוראות בקשר לניהול נכס עזוב לפי חוק האפוטרופוס הכללי; (12) שינוי החלטה של פקיד מסדר או ביטולה; (13) הליך בענין הקדש; (14) קובלנה פרטית; (15) בקשה לסעד בדרך של טען ביניים. אגרה בענין הליך שהחל בלשכת ההוצאה לפועל 4. הוגשה בלשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, ישלם המבקש את סכום האגרה שהיה חייב בה לפי התוספת הראשונה בשל תובענה על פי השטר או על פי כתב התביעה שצורף לבקשה לביצוע, לפי הענין, בניכוי הסכום ששולם בלשכת ההוצאה לפועל עם הגשת הבקשה, במקרים אלה: (1) הוגשה התנגדות לביצוע שטר לפי סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-196712 (להלן – חוק ההוצאה לפועל), ובית המשפט קיבל את ההתנגדות; (2) הוגשה התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1(ד) לחוק ההוצאה לפועל, ובית המשפט קיבל את ההתנגדות; (3) התביעה, שצורפה לבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב, הועברה לבית המשפט לפי סעיף 81א1(ו) לחוק ההוצאה לפועל והמבקש הודיע על רצונו להמשיך בבירור התביעה בבית המשפט. (4) 13התביעה שצורפה לבקשה לביצוע התביעה לסכום קצוב, הועברה לבית המשפט לפי סעיף 2(א) לחוק ההוצאה לפועל (הוראת שעה), התשס"ו-200614, המבקש הודיע על רצונו להמשיך בבירור התביעה בבית המשפט ובית המשפט קיבל את בקשת הרשות להגן שהגיש הנתבע. אגרה בתביעה לפיצויים בשל נזקי גוף 5. (א) בתביעה לפיצויים בשל נזקי גוף תשולם אגרה לפי פרטים 2 או 8 בתוספת, לפי הענין, ואולם בתביעת נזקי גוף הנגררת להרשעה בפלילים כמשמעותה בסעיף 77 לחוק, תשולם האגרה לפי פרט 2 בתוספת. (ב) אגרה כאמור בתקנת משנה (א) תשולם כמפורט להלן: (1) עם הבאת הליך לבית משפט, לרבות הליך שהסעד המבוקש בו הוא פסיקת תשלום תכוף לפי חוק הפיצויים, ישלם התובע את הסכום הנקוב בפרטים 41 או 42 בתוספת, לפי הענין; (2) בעל דין יהיה פטור מתשלום יתרת סכום האגרה כאמור בתקנת משנה (א) בהתקיים אחד מאלה ולפני שהחל הדיון: (א) ההליך בוטל או נמחק בידי מגישו; (ב) ההליך הסתיים בפשרה; (ג) הסכסוך הנדון הועבר להכרעה בבוררות; (ד) הסכסוך הנדון הועבר להליך של גישור ונסתיים בהסדר גישור; (3) נסתיים ההליך לאחר שהחל הדיון, באחת מן הדרכים המנויות בפסקה (2)(ב), (ג) או (ד), ישלם הנתבע את יתרת סכום האגרה בניכוי הסכום ששילם התובע לפי פסקה (1) ובתוספת הפרשי הצמדה על היתרה, מיום הבאת ההליך לבית המשפט עד יום התשלום בפועל (להלן – הפרשי הצמדה ); בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפטור את הנתבע מתשלום היתרה כאמור, כולה או חלקה שני שליש מהסכום כאמור בתקנת משנה (א), כפי שהיה נקוב בתוספת בעת הבאת ההליך; בהחלטתו כאמור רשאי להתחשב בית המשפט, בין היתר, במספר הישיבות שהתקיימו בהליך ומורכבותן, ובדרך שבה ניהלו אותן בעלי הדין; (4) בוטל ההליך או נמחק בידי מגישו לאחר שהחל הדיון, ישלם התובע את יתרת סכום האגרה בניכוי הסכום ששילם לפי פסקה (1) ובתוספת הפרשי הצמדה על היתרה; בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפטור את התובע מתשלום היתרה כאמור, כולה או חלקהכאמורשני שליש מהסכום האמור בתקנת משנה (א), ובהחלטתו רשאי הוא להתחשב, בין היתר, במספר הישיבות שהתקיימו בהליך ומורכבותן, ובדרך שבה ניהלו אותן בעלי הדין; (5) נדחה ההליך או נמחק בפסק דין, לאחר שהחל הדיון, ישלם התובע את האגרה החלה בניכוי הסכום ששילם לפי פסקה (1) ובתוספת הפרשי הצמדה ; (6) נסתיים ההליך בפסק דין לחובת הנתבע, ישלם הנתבע את האגרה בניכוי הסכום ששילם התובע לפי פסקה (1) ובתוספת הפרשי הצמדה . (ג) התנהל ההליך בבית משפט מחוזי, וסכום הפיצוי שנפסק או שבעלי הדין התפשרו עליו נמוך משישים אחוזים מתחום סמכות בית משפט השלום ביום הבאת ההליך, ישלם הנתבע, על אף האמור בתקנת משנה (ב)(3) או (6), את האגרה כשיעורה בבית משפט שלום, והתובע ישלים את האגרה החלה בבית המשפט המחוזי. אגרה בתביעה לסכום קצוב 6. (א) אגרה בתביעה המשתלמת לפי פרטים 1, 7 או 22 לתוספת תשולם אגרה בשני שיעורים: (1) המחצית הראשונה – בעת הבאת ההליך; (2) המחצית השניה – עד עשרים ימים לפני התאריך שנקבע לדיון לראשונה בהליך; המחצית השניה תשולם בתוספת הפרשי הצמדה, לפי שיעור שינוי המדד, מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הבאת ההליך, עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום מחציתה השניה של האגרה. (ב) לא הוחל בדיון בתביעה כאמור בתקנת משנה (א), ונתקיים אחד מאלה, תוחזר האגרה ששולמה, בניכוי הסכום הנקוב בפרט 41 או 42 בתוספת, לפי העניין: (1) ההליך הסתיים בפשרה או בוטל או נמחק בידי מגישו; (2) הסכסוך הנדון הועבר להכרעה בבוררות; (3) הסכסוך הנדון הועבר להליך של גישור ונסתיים בהסדר גישור. (ג) בעל דין יהיה פטור מתשלום המחצית השניה של האגרה, כאמור בתקנת משנה (א)(2), אם – (1) ניתן בהליך פסק דין בהעדר הגנה או שההליך הובא בסדר דין מקוצר ולא ניתנה בו רשות להתגונן; (2) ההליך הסתיים בפשרה, בוטל או נמחק לפני שהוחל בדיון; (3) נתקיים אחד מהענינים המפורטים בתקנת משנה (ב)(2) או (ב)(3) לפני שהוחל הדיון. (ד) נתקיים אחד מהענינים המפורטים בתקנת משנה (ב) לאחר שהוחל בדיון, רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות על החזר המחצית השנייה של האגרה ששולמה, כולה או חלקה, בניכוי הסכום הנקוב בפרטים 41 או 42 לתוספת, לפי העניין; בהחלטתו כאמור רשאי בית המשפט להתחשב, בין היתר, במספר הישיבות שהתקיימו בהליך ומורכבותן, והדרך שבה ניהלו אותן בעלי הדין. אגרה בבקשת ביניים * (א) על אף הוראות תקנות אלה, אגרה ששולמה לפי פרט 35 עד 37 לתוספת לא תוחזר, זולת אם הורה על כך בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו. אגרה בבקשת ביניים * (אב) מבלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), קיבל בית המשפט בקשה ששולמה בגינה אגרה לפי פרט 35 או 37 לתוספת, ישלם המשיב בבקשה את סכום האגרה ששולמה בגין הבקשה למבקש הבקשה, זולת אם הורה בית המשפט אחרת מטעמים שירשמו. אגרה בבקשה לסעד זמני לפני הגשת תובענה 7. בעל דין המבקש סעד זמני או צו לפני הגשת תובענה לפי הוראות פרק כ"ח בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-198415 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי) ישלם במועד הגשת הבקשה את האגרה בעד התובענה, בהתאם לסכום התובענה ולמהותה, וכן אגרה בעד בקשה לפי פרט 3537 בתוספת. אגרה בתביעה נגזרת 8. (א) בתביעה נגזרת לסכום קצוב תשולם אגרה לפי פרט 1 או 7 בתוספת, לפי העניין, כמפורט להלן: (1) עם הבאת ההליך, ישלם התובע את הסכום הנקוב בפרט 4 או 10 בתוספת, לפי העניין; (2) עם אישור התביעה כנגזרת, תשלים החברה שבשמה מוגשת התביעה הנגזרת את יתרת סכום האגרה, ויחולו הוראות תקנה 6, בשינויים המחויבים. (ב) בתביעה נגזרת שאינה לסכום קצוב ישלם התובע, עם הבאת ההליך, מחצית מסכום האגרה כקבוע בתוספת עבור ההליך, ולאחר שאישר בית המשפט את התביעה הנגזרת, תשיב החברה לתובע את האגרה ששילם ותשלם את יתרת סכום האגרה. אגרה בעתירת אסיר או עציר 9. (א) אגרה בעד עתירת אסיר או עציר תשולם לפי פרט 19, 25, 33 או 34 בתוספת, לפי הענין, ותיגבה על ידי שירות בתי הסוהר. (ב) בקשה של אסיר או עציר לפטור מתשלום אגרה לפי תקנה 14, תידון בעת שמיעת העתירה. (ג) שירות בתי הסוהר יעביר מידי חודש, באמצעות החשב הכללי, את כל הסכומים שגבה לזכות בתי המשפט על פי תקנת משנה (א). השלמת אגרה לאחר תיקון תובענה 10. (א) התיר בית המשפט תיקון תובענה על דרך של הגדלת הסכום הנתבע בתובענה לסכום קצוב, ישלים מגיש התובענה את סכום האגרה הנדרש לתובענה המתוקנת לפי פרטים 1, 7 או 22 לתוספת, לפי העניין, בתוך עשרה ימים מהמועד שהותר התיקון. (ב) סכום האגרה יתוקן על פי ההפרש שבין סכום התביעה המתוקן לבין סכום התביעה המקורי, בתוספת הפרשי הצמדה על ההפרש כאמור; הפרשי ההצמדה יחושבו לפי שיעור שינוי המדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת כתב התביעה המקורי עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת כתב התביעה המתוקן. (ג) התיר בית המשפט תיקון תובענה על דרך של המרת הסעד הנתבע בסעד שסכום האגרה בעדו גבוה יותר, או המרת עתירה מינהלית בתובענה מינהלית, תשולם תוספת אגרה להשלמת סכום האגרה בעד הסעד המתוקן או בעד תובענה מינהלית, לפי העניין, בתוך עשרה ימים מהמועד שהותר התיקון, ויחולו הוראות תקנת משנה (ב), בשינויים המחויבים. (ד) התיר בית המשפט תיקון תובענה על דרך של הקטנת הסכום הנתבע בתובענה לסכום קצוב או המרת הסעד הנתבע בסעד שסכום האגרה בעדו נמוך יותר, וטרם החל הדיון בהליך, רשאי הוא להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי יוחזר ההפרש בין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המקורי לבין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המתוקן, כולו או חלקו, ויחולו הוראות תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים. הצמדה למדד 11. (א) הסכומים הנקובים בתוספת יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו, לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון הקודם, אם השתנה, ולענין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – לעומת המדד שפורסם בחודש ­­­­נובמבר שקדם לו. (ב) סכום שעודכן כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של חצי שקל יעוגל כלפי מעלה. (ג) מנהל בתי המשפט יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת כפי שהשתנתה עקב האמור בתקנה זו. דין אגרה שלא שולמה כדין חוב פסוק 12. אגרה שלא שולמה, דינה כחוב פסוק במשפט אזרחי לטובת המדינה, והיא תיגבה מהחייב בתשלומה מתוך כספים שהופקדו בקופת בית משפט אם הופקדו, או על ידי לשכת הוצאה לפועל על סמך צו של בית משפט. הפרשי הצמדה 13. בעל דין שלא שילם אגרה במועד לפי תקנות אלה, ישלמה בתוספת הפרשי הצמדה; הפרשי ההצמדה יחושבו לפי שיעור שינוי המדד, מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום שלפי תקנות אלה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל. פטור מתשלומה של אגרה 14. (א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החדשים שקדמו לתאריך הבקשה. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בתביעה לפיצויים בשל נזק גוף, בעל דין החייב בתשלום אגרה רשאי להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה, לא יאוחר משבעה ימים ממועד תשלום האגרה לפי תקנה 5, ובתביעה נגזרת רשאית החברה להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה לא יאוחר משבעה ימים ממועד אישור התביעה כתביעה נגזרת . (ג) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה מכספו הזמין באופן סביר, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה;. (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), מצא בית המשפט כי לקרובים המנויים בתקנת משנה (א) אפשרות לשלם את האגרה, חזקה כי באפשרותו של מבקש הפטור לשלם את האגרה, אלא אם כן הוכיח המבקש אחרת. (ד) העניינים המפורטים להלן, אם ניתנו בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה, ישמשו ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ג): (1) החלטה של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה ; (2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל ; (3) הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-198016 (להלן – פקודת פשיטת הרגל). (דה) לדיון בבקשה, רשאי בית משפט להזמין את בעלי הדין וכל אדם אחר שיראה לנכון להזמינו, אולם רשאי בית משפט לדון בבקשה אף ללא הופעת בעלי הדין; היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יכול, במקום להתייצב לדיון, לתת הסכמתו בכתב לפטור מהאגרה, בין לגבי בקשה פלונית ובין לגבי סוג של בקשות; אין בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, כשלעצמה, כדי לחייב את בית המשפט. (הו) דחה בית משפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ותוך הזמן שיקבע; שולמה האגרה בתוך הזמן שנקבע, יראו כאילו נעשה התשלום ביום שהובא ההליך; נדחה מועד תשלום האגרה, ישלם המבקש את האגרה בתוספת הפרשי הצמדה מיום התשלום לפי תקנות אלה אילולא הוגשה הבקשה, והוראות תקנה 13 יחולו בהתאמה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. (זו) פטר בית המשפט מתשלום חלק מהאגרה בלבד, ישלים המבקש את תשלום יתרת האגרה שלגביה לא ניתן פטור, ורשאי הוא לתקן את כתב התביעה בהתאם לפטור, כך שלא תחול עליו חובת תשלום יתרת האגרה או חלקה, ובמקרה זה יביא לבית המשפט כתב תביעה מתוקן. (זח) ניתן פטור מתשלום מלוא האגרה, יחול הפטור גם על כל תשלום נוסף של אגרה, שיחויב בו בעל דין לפי תקנות אלהפרטים 35 עד 38 לתוספת בנוגע להליכים שהם בקשר עם אותו הליך לגביו ניתן הפטור הראשוני ובאותה ערכאה. (טח) ניתן פטור לפי תקנה זו, ומקבל הפטור זכה בתביעתו, רשאי בית משפט או רשם לחייב את בעל הדין שכנגד בתשלום האגרה החלה על ההליך בתוספת הפרשי הצמדה מהמועד שבו היה על בעל הדין שקיבל פטור לשלם את האגרה, אילולא קיבל את הפטור; היה ההליך תביעה כספית לסכום קצוב, תשולם האגרה לפי הסכום שנפסק. החזר אגרה בבית המשפט העליון, בבית משפט לעניינים מינהליים, ובערעור 16. בהתקיים אחד מהעניינים המפורטים בתקנה 6(ב) בהליך כאמור בפרט 16, 20, 21, 24 או 29 בתוספת, רשאי בית המשפט להורות על החזר האגרה, כולה או חלקה, בניכוי הסכום הנקוב בפרט 40 בתוספת; בהחלטתו כאמור רשאי בית המשפט להתחשב, בין היתר, במספר הישיבות שהתקיימו בהליך ומורכבותן, והדרך שבה ניהלו אותן בעלי הדין. החזר אגרה לאסיר או עציר שנסתיים הדיון בעתירתו 17. נסתיים הדיון בעתירת אסיר או עציר לפי סעיף 25 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 או לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-197117, או בערעור לפי סעיף 62ג לפקודה האמורה, לפי בקשת מגיש הבקשה או המערער, לפי העניין, ולפני יום שמיעת הבקשה או הערעור לגופם במעמד הצדדים, רשאי בית משפט לצוות על החזרת האגרה. הפרשי הצמדה בהחזר אגרה 18. החזר אגרה לפי תקנות אלה ייעשה בתוספת הפרשי הצמדה לפי שיעור שינוי המדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום האגרה עד למדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזר האגרה. פטור מאגרה בערעור 19. (א) בערעור על פסק דין שניתן נגד יותר מאדם אחד ביחד ולחוד תשולם האגרה פעם אחת בלבד, בידי הראשון מבין מגישי הערעור שאינו פטור מתשלום אגרה. (ב) בערעור על כל פסק דין נוסף שניתן בתובענה לאחר החזרת הדיון בנושא הערעור מאת בית משפט שלערעור אל הערכאה הראשונה עקב ערעור קודם של אותו מערער, אין המערער חייב בתשלום אגרה, ובלבד ששולמה אגרה בערעור הקודם ולא הוחזרה, אלא אם כן המערער אינו חייב באגרה בשל הערעור הקודם או שהוא פטור ממנו. בעלי דין פטורים מאגרה 20. אלה פטורים מחובת תשלום אגרה: (1) המדינה וכל מי שהורשה לייצגה כשהוא מביא הליך מכוח הרשאתו; (2) המוסד לביטוח לאומי, כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-199518; (3) האפוטרופוס הכללי, כמשמעותו בחוק האפוטרופוס הכללי; (4) רשות מקומית או פקיד סעד של רשות מקומית בהליך לפי חוק שירותי הסעד, התשי"ח-195819; (5) האפוטרופוס לנכסי נפקדים כמשמעותו בחוק נכסי נפקדים, התש"י-195020 או האפוטרופוס לנכסי גרמנים כמשמעותו בחוק נכסי גרמנים, התש"י-195021, אם הגיש יחד עם הבאת הליך הצהרה כי ברכושו של אדם שהוא מנהל או המוקנה לו, ואשר לגביו הובא או נדרש ההליך, אין כספים לתשלום האגרה; (6) בן זוגו, ילדו, אביו או אמו של אדם שנפטר – (א) עקב פעולות מלחמה אחרי יום ט"ז בכסלו התש"ח (29 בנובמבר 1947) או שהוא בגדר נפגע מפגיעות איבה כמשמעותם בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-197022, זולת אם הנפטר כאמור היה איש כוחות אויב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק האמור, ופטירתו היתה עקב פעולה שנעשתה בשליחותם או מטעמם או כדי לקדם מטרותיהם של כוחות אויב כאמור; (ב) בשירות צבאי כמשמעותו בסעיפים 14(ב),2(א) ו-(ג), ו-1(א) ו-(ב) לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט- 194923. בקשר לכל הליך הנוגע להצהרת מוות של אותו נפטר, לעזבונו של הנפטר או למתן צו ירושה בקשר אליו, לאפוטרופסות או להחזקת ילדים עקב הפטירה או לערעור על החלטה בהליך כאמור. (7) בעל דין המיוצג על ידי עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי, בהליך שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שירות משפטי מהטעם שידו אינה משגת לשאת בו. (8) בעל דין הזכאי לשירות משפטי לפי התוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, בעניינים ובהיקף שנקבעו בה. עניינים הפטורים מאגרה 21. פרט אם יש על כך הוראה מפורשת בתקנות אלה, לא תשולם אגרה בעד הענינים שלהלן: (1) בקשה בעל-פה בפני בית משפט שאיננה פתיחת הליך; (2) בקשת ביניים, שאיננה פתיחת הליך, המוסכמת על ידי כל בעלי הדין במועד הגשתה; (3) בקשה להשבת אגרה, לפטור מתשלום אגרה או בקשה לפטור מחובת ערבון או ערובה וכן ערעור על החלטה בבקשות אלה; (4) בקשה לתיקון טעות סופר בהחלטה או בפרוטוקול; (5) בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך שלושים ימים מיום שהומצאה למבקש ההחלטה; (6) בקשה לפסילת שופט; (7) הליך לשחרור מי שאסור או שעצור וכן הליכים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-196024; (8) בקשה או ענין במשפט פלילי, וכן ערעור פלילי ובקשה לדיון נוסף בענין פלילי, למעט פתיחת הליך של קובלנה פרטית וערעור על פסק דין בקובלנה פרטית שמגיש הקובל; (9) ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב]25; (10) ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-195026; (11) ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-198527; (12) ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-195728; (13) ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-195429; (14) ערעור על החלטת ועדה פסיכיאטרית לפי חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-199130; (15) בקשה לניהול רכושם של נעדרים או שבויים עקב פעולות מלחמה או איבה, וכן בקשה למתן הוראות בענינים האמורים וערעור על החלטה בהם; (16) ערעור ובקשת רשות לערער על פסק דין שניתן בערעורים לפי פסקאות (9) עד (14); (17) בקשת חייב לפשיטת רגל או בקשת חברה לפירוקה לפי החלטתה; (18) הליך ביניים לפי פקודת החברות או פקודת פשיטת הרגל, במסגרת הליך פירוק או פשיטת רגל; (19) הליך לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-199131, או לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-200132, לרבות ערעור; (20) ערעור על החלטת בית דין למשמעת; (21) כל דרישה או פעולה להזמנת בעל דין או עדים או מסירת כתבי בי דין וכיוצא באלה במסגרת מינהל בית המשפט בקשר להליך ששולמה אגרה בעת הבאתו, או שהיו פטורים ממנה; (22) בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה; (23) בקשת רשות להתגונן בתביעה בסדר דין מקוצר; (24) בקשה למתן תוקף של פסק דין לפשרה, הסדר גישור או פסק בוררות; (25) בקשה לקביעת שיפוט בעניין התרת נישואין לפי חוק השיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-196933; (26) עתירה מינהלית של יחיד בענין דיור ציבורי לפי פרט 13 בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים; (27) בקשות במסגרת הליכים לפי פסקאות (7), (9) עד (16), (19), (20), (25) ו-(26); (28) בקשה לפי תקנות 215ה(ה) ו-421 לתקנות סדר הדין האזרחי; (29) בקשה לפי סעיפים 24, 68 אוו- 70 לחוק; (30) בקשה למחיקת ההליך המוגשת בידי מגישו; (31) בקשה למחיקת כותרת בתביעה בסדר דין מקוצר; (32) בקשה לתשלום תכוף המוגשת לאחר הגשת התביעה העיקרית, לפי חוק הפיצויים; (33) בקשה לצו ביניים במסגרת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק או לבית המשפט לעניינים מינהליים. (34) בקשת ביניים בהליך בו סכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים [או בסדר דין מהיר לפי תקנה 214ב(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984,] או הבאת הליך ביניים בהליך כאמור, עם הבאתו או דרישתו או לאחר מכן ולפני מתן פסק הדין או אף לאחר נתינתו, והכל באותו הליך עיקרי באותה ערכאה; (35) בקשה למחיקה מחוסר מעש; (36) בקשת עורך דין לשחרור מייצוג; (37) בקשה למחיקת הליך שהוגשה על ידי מגישו ובלבד שטרם התקיימה ישיבה [לברר – האם הכונה לדיון? האם הכונה לכל ישיבה?]; (38) בקשה להחזרת מוצג; (39) בקשה למתן החלטה; (40) בקשה להוספת אסמכתא, ובלבד שהבקשה נושאת את תגובת יתר בעלי הדין בהליך; (41) בקשה לשחזור תיק. ביטול 23. בטלות – (1) תקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-198734; (2) תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (אגרות), התשס"א-200035. תחילה 25. תחילתן של תקנות אלה ביום _______ התשס"ו (____) (להלן – יום התחילה), אולם תחילתה של תקנה 16(?), בכל הנוגע לעתירות לבית המשפט הגבוה לצדק אשר הסתיימו החל מיום ב' בשבט התשס"ה (12.1.2005), ביום ב' בשבט התשס"ה התשס"ה (12.1.2005). הוראת מעבר 26. (א) על אף האמור בתקנה 23 – הוראות מעבר 2726. (א1) על הליכים שהסתיימו לפני יום התחילה יחולו התקנות האמורות בתקנה 23(1) ו-(2) (שתיהן להלן – התקנות המתבטלות). (ב2) על הליכים תלויים ועומדים ביום התחילה יחולו תקנות אלה, אולם יראו את האגרה ששולמה במועד הבאת ההליך לפי התקנות המתבטלות כאגרה החלה; בהליכים כאמור לא תוחזר אגרה שסכומה הופחת לפי תקנות אלה, ולא יחול פטור או החזר בהתאם לתקנות אלה, למעט אם עילת הפטור או ההחזר קמה לאחר יום התחילה. (גב) אין בהוראות תקנה זו בכדי לגרוע מהוראות תקנה 25., תוספת [לישיבת הועדה יומצאו נתונים בדבר קביעת סכום אגרה אחיד לכל סוגי ההליכים בתוספת, כפי שנתבקש בישיבת הועדה הקודמת בנושא מתאריך 28/02/06] (תקנה 2) אגרה בשקלים חדשים או בשיעור מן הסכום הנתבע או אחר בית משפט שלום 1. תביעה לסכום כסף קצוב 2.5% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת התובענה ולא פחות מ-625 2. תביעה לפי תקנה 5 5,641 3. תביעה לפי תקנה 3 541 4. תביעה אחרת 1,408 5. תביעה בבית דין לשכירות לפי תקנה 3 200 6. ערעור או ערר 541 בית משפט מחוזי 7. תביעה לסכום כסף קצוב 2.5% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת התובענה ולא יותר מ- 500,000ו-1% מהסכום הנתבע עבור כל סכום שמעל 20,000,000 ₪ 8. תביעה לפי תקנה 5 35,254 9. תביעה לפי תקנה 3 954 10. תביעה אחרת 2,633 12. בקשת רשות ערעור (להלן – בר"ע) על החלטת ביניים של בית משפט שלום (מוגש לבית משפט מחוזי) 412 13. ערעור על החלטת ביניים של בית משפט שלום (לאחר קבלת רשות ערעור מבית משפט מחוזי) פטור 14. בר"ע על בית משפט לתביעות קטנות 412 15. בר"ע על החלטת ראש הוצאה לפועל 412 15א. ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל (לאחר קבלת רשות) פטור 15ב. ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל 618 16. ערעור על פסק דין של בית משפט שלום 1,158 17. ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות לאחר קבלת רשות ערעור יש להשלים את סכום הבר"ע לסכום עבור ערעור 18. ערעור אחר או ערר 747 19. עתירת אסיר או עציר לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר ובקשת רשות לערער עליה לפי סעיף 62ג 63 בית משפט לעניינים מינהליים 20. עתירה מינהלית 1,629 21. ערעור מינהלי 1,158 22. תובענה מינהלית 2.5% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת התובענה ולא יותר מ- 500,000 23. עתירת אסיר 63 בית המשפט העליון 24. עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק 1,629 25. בר"ע על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי או ערעור על החלטה בעתירת אסיר או עציר 412 26. ערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי (לאחר קבלת רשות) פטור 27. בר"ע על פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור או עתירה לדיון נוסף 954 28. ערעור על פסק דין של בית משפט מחוזי 2,587 29. ערעור על פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור (לאחר קבלת רשות) או דיון נוסף (לאחר קבלת העתירה לדיון נוסף) יש להשלים את סכום הבר"ע לסכום עבור ערעור 30. ערעור על החלטת רשם של בית המשפט העליון 954 31. ערעור אחר או ערר 1,629 32. ערעור על החלטת בעניין פסלות שופט 954 33. בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט לעניינים מינהליים בעתירת אסיר 63 34. ערעור על החלטת בית משפט מחוזי או בית משפט לעניינים מינהליים בעתירת אסיר (לאחר קבלת רשות) פטור כללי 35. בקשה 100 36. בקשה לאישור הסכם פשרה או הסדר גישור 100 37. בקשה לסעד זמני 100 37א. בקשה לקביעת מועד או לשינוי מועד 20 38. עשיית תצהיר 40 39. קבלת מידע באמצעות הטלפון בנוגע לתיק בית משפט 10 4140. סכום לניכוי לפי תקנה 16 52412 אגרת פרוטוקול 4241. סכום לניכוי בבית משפט שלום 587 4342. סכום לניכוי בבית משפט מחוזי 1000 ד___________ התשס"ו ( ___________ 2006) חמ (3-87) _______________ ציפי לבני שרת המשפטים