חומר רקע

אוקטובר 2006 296/07 תזכיר חוק ההוצאה לפועל (תיקון והוראת שעה), התשס"ז - 2006 נייר עמדה - פגעי הרפורמה המוצעת בהוצאה לפועל עם התייחסות המרכז למחקר ומידע של הכנסת חולשת מערכת ההוצאה לפועל גורמת לחייבים לא להירתע מהליכי גביה הננקטים כנגדם. הרפורמה המוצעת אינה אלא "קיצור דרך" ואוסף רעיונות שרירותיים, שלא תביא לפיתרון כלשהו ואף עלולה להחריף הבעיה ולדרדר את מערכת הגביה. יישום הרפורמה יפגע בכלכלת המדינה, בזכות הקניין של הזוכים, יפלה לרעה את האזרחים לעומת המדינה ובמיוחד את השכבות החלשות ויגרום לפריחתם של גורמי גביה מפוקפקים. בכנסת קיימת מחלקת מידע ומחקר (להלן: "מחלקת המחקר"), שמטרתה לספק לחברי הכנסת, ועדות הכנסת ויחידותיה השונות, נתונים, מידע ומחקרים, אשר ישמשו אותם ככלי עבודה בתהליך קבלת ההחלטות, בהתמודדות עם נתונים ומידע, המובאים בפניהם לצורך קבלת ההחלטות ובפיקוח על עבודת הממשלה. בין המסמכים שהוכנו ניתוח פרק ט' לחוק ההסדרים לשנת 2007, שהינו למעשה תזכיר הרפורמה בהוצאה לפועל. לצד סקירת המצב החוקי הקיים והשינוי המוצע מוצגות משמעויות השינוי. למקרא הדו"ח עולה, כי מחלקת המחקר של הכנסת מאמצת כמעט אחד לאחד את עמדת הלשכה באשר להשלכות, העלולות להיות לרפורמה, אם תיושם במתכונתה המוצעת. להלן סקירת הגזירות המרכזיות שבתזכיר החוק בליווי התייחסות המרכז למחקר ומידע של הכנסת (על דרך הבאת ציטוטים מפרקי "משמעויות השינוי" ו"הערות" שבדו"ח של מחלקת המחקר): 1. שינוי מבנה שכ"ט ב"כ זוכה (התנתקות מהתעריף המינימלי) כיום התעריף המינימלי המומלץ הוא היחיד והמחייב בהוצל"פ מכוח סעיף 10(א) לחוק. התזכיר מציע לנתק את הזיקה המחייבת בין תעריף זה לחוק ההוצל"פ, באופן ששר המשפטים יקבע התעריף בתקנות במקום הלשכה. הבעייתיות: * פגיעה בעצמאות המקצוע פגיעה במעמדם העצמאי של עורכי הדין שהוקנה להם בחוק לשכת עורכי הדין. מעמד זה, נועד, בין היתר, על מנת למנוע היכולת להלך אימים על עורכי הדין. * הלשכה - גורם מקצועי יותר בתימחור השירות עורכי הדין העוסקים בתחום ההוצאה לפועל הם הגורם המקצועי בעל הניסיון המעשי בהפעלת המערכת, המכירים לאשורם את תהליכי עבודתה. * העדר עילה להוציא את קביעת התעריף מידי הלשכה לא הוצגה עילה, מדוע מתבקש השינוי. לא הוכחו כשל שוק או התנהגות לא ראויה של עורכי דין. גם לא הוכח שהשינוי המבוקש יגביר את הגביה או יביא לחיסכון בעלויות של מערכת ההוצל"פ. * פגיעה בזוכים שכר הטרחה שייך בראש ובראשונה לזוכה ולא לבא כוחו. הזוכה משלם לפרקליטו עפ"י המוסכם ביניהם. אבל שינוי מבנה שכר הטרחה יטיל עלויות על הזוכים שיצטרכו לממן מכיסם את עלויות הטיפול של עורכי הדין המסייעים להם בגביה. זוכים קטנים, יתכן שיוותרו על שירותי המערכת בשל הגדלת העלויות. זוכים גדולים יגלגלו את עלויות שכר הטרחה על ציבור לקוחותיהם, והראשונות שייפגעו הן השכבות החלשות. זוכים יבכרו להיעזר בשירותי גביה מפוקפקים על מנת לחסוך עלויות נוספות. * פגיעה במקצועיות המערכת מי שמפעילים את מנגנון הגביה הם בעיקר עורכי הדין, המסייעים לאזרחים לגבות את חובם. פגיעה בשכר טרחתם תדיר רגליהם מלעסוק בתחום, וכפועל יוצא מכך תפגע במקצועיות המערכת וביעילותה ותצריך הקצאת כוח אדם ומשאבים נוספים כדי להתמודד עם טיפול בזוכים חסרי ניסיון. בנוסף, קיים חשש להתגברות פעילות המאכערים. * יצירת הסדר מפלה לעומת המדינה בשימוש באמצעי גביה הרפורמה מוצעת רק בחוק ההוצאה לפועל, שהינו מנגנון הגביה לאזרחים, פשוטי העם. דין שונה יש למדינה, הנעזרת בהוראותיה הדרקוניות של פקודת המיסים (גביה). משמעויות השינוי על פי מחלקת המחקר של הכנסת: • השינוי המוצע עלול להביא לפגיעה בשכר הטרחה של עורכי הדין העוסקים בתחום ההוצאה לפועל. פגיעה זו עלולה להביא לצמצום מספר עורכי הדין שיתמחו בתחום זה. יתכן שצמצום מספר עורכי הדין יביא לפגיעה ביכולתם של הזוכים להתמודד עם מערכת ההוצאה לפועל בצורה יעילה. • שכר הטרחה נפסק עבור הזוכה ולא ישירות לעורך דינו. במידה שהשכר שייפסק יהיה נמוך מהמבוקש על ידי עורכי הדין, יאלץ הזוכה לשלם את ההפרש מכיסו או לוותר על שרותיו של עורך דין. (סעיף 53(13): תיקון סעיף 10 בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967). 2. הוספת מסלול גביה "מקוצר" עד 30,000 ₪ ללא שכ"ט עו"ד יתווסף מסלול גביה מקוצר שיופעל על ידי מערכת ההוצאה לפועל במעורבות מינימלית של הזוכה ולבקשתו, שבו לא ייפסק שכ"ט לבא כוחו. הבעייתיות: * פגיעה בזוכים ההצעה לפטור את החייב מתשלום הוצאות במסלול ה"מקוצר", משמעותה שעל הזוכה יהיה לשאת בעול זה, ובכך יש פגיעה לא מידתית בזכותו הקניינית, מאחר שייגרם לו הפסד. * שלילת שכ"ט - פגיעה בזכות הייצוג משמעותו של מסלול זה שלילתה בפועל של זכות הייצוג על ידי עו"ד, שהוכרה כזכות יסוד במשפטנו - "חירותו של אדם, פרי האוטונומיה של הרצון הפרטי, היא למנות לעצמו שליח כרצונו (בג"צ 1848/93 פנחסי נ. כנסת ישראל). מניעת שכ"ט מעו"ד במסלול המקוצר תדיר רגליהם של עורכי דין רבים משימוש בו, כיוון שזוכים לא יסכימו לממן מכיסם שכ"ט עו"ד, שעד כה הושת על הצד האחר - החייב. * מתן עדיפות בנגישות למאגרי מידע - אפליית עו"ד ופגיעה בזכות הייצוג מלשונו העמומה של התזכיר, עולה כי תינתן עדיפות לזוכה שישתמש במסלול המקוצר במתן נגישות למאגרי מידע, זאת לעומת המסלול הרגיל, המצריך הגשת בקשה לרשם וכרוך בשיקול דעתו השיפוטי. * אי פסיקת הוצאות טיפול - פגיעה בזוכה גם אם מדובר במסלול נטול עורכי דין, לזוכה נגרמות הוצאות ככל הנוגע לטיפול בגביית חובו (לדוגמא: הגשת בקשה לביצוע, הגשת בקשה להטלת עיקול בטרם קבלת מידע מהרשם על מקורות כספיים, המצאת אזהרה במסירה אישית על ידי הזוכה בעקבות כשלון המצאתה על ידי המערכת וכיו"ב). בתזכיר אין החזר הוצאות לזוכה, דבר המהווה פגיעה קשה בו. * המערכת אינה ערוכה מבחינה תקציבית וכוח אדם לצורך ייזום הליכים באופן עצמאי על ידי פקידי לשכות ההוצאה לפועל נדרשת תוספת של תקני כוח אדם ותקציב, עניין חסר סיכוי בתקופה של קיצוצים. * המסלול לא אפקטיבי מבחינת כלי האכיפה שמציע במסלול זה הוגבלו ההליכים לעיקול רכב, כספים או זכויות לקבלת כספים הנמצאים בידי צד שלישי, זאת בתמורה למתן נגישות למקורות מידע על החייב. אולם כשמדובר בחייב מקצועי וחמקן המבריח נכסים (אינו מצהיר על מקורות הכנסתו, אינו רושם נכסים על שמו, אינו בעל כתובת מעודכנת וכיו"ב), לא יעזרו מקורות המידע של הרשויות. * המסלול לא אפקטיבי מבחינה מקצועית גם במסלול זה קיימים מקרים רבים המצריכים את התערבות הזוכה או ב"כ כמו הגשת בקשה להטלת עיקול בטרם קבלת מידע מהרשם על מקורות כספיים, המצאת אזהרה במסירה אישית על ידי הזוכה בעקבות כשלון המצאתה על ידי המערכת, התנגדות של חייב לביצוע ההליכים נגדו (התנגדות לביצוע שטר, טענת "פרעתי", התנגדות לביצוע עיקולים) וכיו"ב. נמצא שמטרת ההליך – לפעול ללא התערבות הזוכה או ב"כ – לא מתקיימת בחלק גדול של המקרים. בנוסף, קיים חשש להתגברות פעילות המאכערים. * התעשרות המדינה שלא כדין באמצעות הטלת אגרות על הציבור במסלול זה ייסגר התיק כעבור 10 חודשים, ולאחר מכן, אם הגביה לא הצליחה ייפתח מחדש במסלול הרגיל, ואז תיגבה מחדש גם אגרת פתיחת תיק בהוצאה לפועל, דבר שיעשיר את קופת המדינה. * אחריות משפטית של לשכת ההוצל"פ במסלול זה מציעה המערכת ליטול את מקומו של עורך הדין. המדינה לוקחת על עצמה אחריות שלא תוכל לעמוד בה. היא תיתבע על רשלנות מקצועית. משמעויות השינוי על פי מחלקת המחקר של הכנסת: • שלילת שכר הטרחה במסלול המקוצר פוגעת בזכויות הזוכה, ומקשה עליו את ההתמודדות המשפטית בהליך, גם אם היא מצומצמת יותר מאשר בהליך גבייה רגיל. • במסלול המקוצר תיקים נגנזים לאחר תקופה קצרה יחסית. במידה שיידרש הזוכה לפתוח את התיק מחדש במסלול הגבייה הרגיל, יתכן שיאלץ לשלם אגרה נוספת. הערות מחלקת המחקר לטענת לשכת עורכי הדין, המסלול המקוצר לא יעיל הן מבחינת כלי האכיפה שמציע (אפשרויות העיקול מצומצמות יחסית), והן מבחינת ההתנהלות בפועל. אחד המאפיינים של המסלול הוא צמצום הפעילות הנדרשת מצד הזוכה במשך הליך הגבייה, אך לטענתם, הזוכה יאלץ בסופו של דבר לפעול גם בהליך המקוצר. (סעיף 53(16): תיקון סעיף 22 בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967). 3. מניעת מימוש שטרות בהוצל"פ שסכומם פחות מ-500 ₪ ופגיעה בשכ"ט עו"ד על פי המוצע, שטרות עד לסכום של 500 ₪ לא ניתן יהיה לגבותם בהוצאה לפועל. במקביל, תופסק הזכאות לשכ"ט עו"ד (שנפסק בבימ"ש במסגרת הליכי הוצל"פ) אם הוגשה לבימ"ש תובענה על סמך שטר (תביעה בשל עילה שטרית). הבעייתיות: * הטעיית הציבור שיש ערך טוב לשטרות בסכומים נמוכים המדינה למעשה מטעה את הציבור שיש ערך טוב לשטרות אלה וניתן לקבלם כאמצעי תשלום, אך רק בבוא הזוכה לממשם בהוצל"פ ייתקל במציאות המרה שאינם ניתנים למימוש שם. * יזמה לא אפקטיבית - ניתן לחזור בדלת האחורית להוצל"פ על ידי הגשת תביעה לבית משפט בעילה שטרית אמנם לא יהיה ניתן להגיש שטרות עד 500 ₪ ישירות בהוצל"פ, אך עדיין ניתן יהיה להגיש תביעה לבימ"ש בגין אותו שטר בשל עילה שטרית, ולאחר קבלת פסק דין, לחזור להוצל"פ. * הרציונל היחיד מאחורי היזמה – פגיעה בעורכי הדין התזכיר אינו מונע לחלוטין את האפשרות לגבות שטרות עד 500 ₪. גם אם לא ניתן לגבות שטרות אלה בהוצל"פ, הזוכה יוכל לגבותם באמצעות תביעה לבימ"ש. הדבר היחיד שייפגע הוא שכ"ט עו"ד. * שלילת שכ"ט - פגיעה בזכות הייצוג משמעותו של מסלול זה שלילתה בפועל של זכות הייצוג על ידי עו"ד, שהוכרה כזכות יסוד במשפטנו. מניעת שכ"ט מעו"ד לגביית שטרות עד 500 ₪ תדיר רגליהם של עורכי דין רבים מייצוג זוכים המחזיקים שטרות עד סכום זה, כיוון שזוכים לא יסכימו לממן מכיסם שכ"ט עו"ד, שעד כה הושת על הצד האחר - החייב. * שתיקת המדינה לגבי אגרות היזמה מתייחסת רק לשכר טרחת עורכי הדין. אם המדינה רוצה להקל על הזוכים עליה לפטרם מתשלום אגרות. * אי השתת הוצאות על הצד המפסיד/החייב – שינוי סדרי בראשית במערכת המשפט מקובלנו מבית המשפט, כי הוצאות המשפט מוטלות על הצד המפסיד. קל וחומר בהוצאה לפועל, לשם מגיע הזוכה עם פסק דין או עם שטר שכמוהו כפסק דין. * עידוד רמאים מקצועיים ופגיעה בשכבות החלשות רמאים מקצועיים יפזרו שקים עד לסכום של 500 ₪, מבלי שניתן יהיה לגבותם. כתוצאה מכך, בעלי עסקים יסרבו לקבל שקים, דבר שיפגע בשכבות החלשות, שם השק הוא אמצעי התשלום הרווח. משמעויות השינוי על פי מחלקת המחקר של הכנסת: • ייעול מערכת גביית החובות על-ידי צמצום המעמסה על המשאבים של מערכת ההוצאה לפועל. • ייעול ההליכים וחיסכון בהוצאות ובשכ"ט עו"ד. בכך עלולה להיות פגיעה בעורכי הדין, שעשויים להדיר רגליהם מייצוג זוכים המחזיקים שטרות עד 500 ₪. • תיתכן פגיעה בזכות הקניין של זוכים, האוחזים בשטרות בסכומים נמוכים, וביכולת ההרתעה של מערכת ההוצאה לפועל. בנוסף, מחד, הדבר יעודד להשתמש יותר בשטרות שסכומם נמוך מ-500 ₪, ובעיקר את אלה שאין בכוונתם לשלם את חובם על פי השטר. מאידך, יתכן שבעלי עסקים יסרבו לקבל שטרות בסכום הנמוך מסכום זה, דבר שיביא לפגיעה בשכבות החלשות, המרבות להשתמש בשטרות שסכומם נמוך מ-500 ₪. הערות מחלקת המחקר • תיקים רבים נפתחים בהוצאה לפועל על קרן חוב הקטנה מ-500 ₪, ומרביתם תיקי שטרות. לקרן חוב של 500 ₪ מתווספים אגרות ושכר טרחת עורך-דין בסכומים גבוהים יחסית לחוב. לצורך גביית החובות הללו נדרשים משאבים רבים (כוח אדם ומחשוב). • על-פי לשכת עורכי-הדין, השינוי לא יהיה אפקטיבי, משום שעדיין יתאפשר להגיש תביעה לבית-משפט בגין שטר שסכומו נמוך מ-500 ₪, בשל עילה שטרית, ולחזור אחרי פסק-הדין להוצאה לפועל. (סעיף 53(37): תיקון סעיף 81א1 בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967). (סעיף 53(39): תיקון סעיף 81ג בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967). 4. ביטול הסמכות של ראש ההוצאה לפועל לאסור חייב בשל חוב הנמוך מ- 500,000 ₪ (למעט מאסר בשל חוב מזונות). במקום זאת תינתן לרשם סמכות להטיל על החייב הגבלות שונות – האפשרות לקבל דרכון, לצאת מהארץ, הגבלת חשבונות הבנק ושימוש בכרטיסי אשראי, קבלה או חידוש של רשיון נהיגה וכיו"ב. הבעייתיות: * ביטול המאסר יפחית את הגביה במקום לשפרה פקודת מאסר היא האמצעי המרתיע היחיד שנותר במערכת לביצוע גביה. יצירת איזון לכאורה על דרך מתן נגישות למידע על חייב, אין בה די, שכן כשמדובר בחייבים שהם רמאים מקצועיים, המבריחים נכסים, אין רלבנטיות למקורות המידע עליהם שבידי הרשויות, כיוון שמקורות אלה ממילא אינם מעודכנים לגביהם. * פקודת מאסר לשימושם של "עשירים" בלבד – פגיעה בזוכים הקטנים רק בעלי חוב "עשירים" שחייבים להם מעל 500,000 ₪ יוכלו להיעזר בפקודת מאסר לצורך הגביה. * צמיחת מנגנוני גביה חלופיים על ידי גורמים עבריינים צמצום השימוש בפקודת המאסר יגרום לציבור להיעזר בשירותי גביה מפוקפקים. * יצירת הסדר מפלה לעומת המדינה בשימוש באמצעי גביה המדינה מבקשת באמצעות הרפורמה שאזרחיה יפעלו כשידיהם קשורות, בעוד היא משתמשת במנגנון גביה דרקוני הכולל מאסר מכוח פקודת המיסים (גביה). * אי הפקת לקחי העבר – קריסת המערכת עקב בג"צ פרח עד לתיקון 19 בג"צ פרח העביר הנטל על הזוכה להוכיח את יכולתו של החייב לשלם את חובו ולא ביטל המאסר, ובכל זאת השלכותיו היו הרות אסון. קל וחומר, שצמצום המאסר עצמו עלול לשתק את המערכת ולפגוע במוסר התשלומים (בעקבות בג"צ פרח נחקק תיקון 19 לחוק ההוצל"פ, שקבע שנטל ההוכחה על החייב להוכיח שאינו מסוגל לשלם אחרת ייאסר). * ב-99% מהמקרים: פקודת מאסר אינה מובילה למאסר מיעוט קטן מפקודות המאסר מבוצע, ולכן מעצם יישומו של המנגנון של פקודת מאסר הוא כבר מאוזן (איזון פנימי) כך שאין צורך במנגנוני איזון חיצוניים. על פי נתוני מערכת ההוצאה לפועל ב-1% (!!!) בלבד מכל המקרים בהם הוצאה פקודת מאסר, נאסר החייב ושילם את החוב. נתון זה מלמד שעצם משלוח פקודת המאסר לחייב מהווה הרתעה אפקטיבית וגורם לו לשלם את חובו מבלי שייאסר לבסוף. מניעת האפשרות לשלוח פקודות מאסר כשהחוב עד 500,000 ₪ תפגע ביכולת ההרתעה נגד חייבים, וכפועל יוצא מכך תפגע בגביה. משמעויות השינוי על פי מחלקת המחקר של הכנסת: • על-פי דברי ההסבר להצעת החוק, הסמכות למתן צו מאסר צומצמה מול האפשרות לנקוט בהגבלות החדשות המוצעות לעיל, בפרק החדש שמוצע להוסיף. • על-פי דברי ההסבר להצעת החוק, לאור ביטול האפשרות ליתן צווי מאסר על חובות הנמוכים מ-500,000 ₪ , יוסמך רשם ההוצאה לפועל, כאמור, להטיל הגבלות שונות על החייב – כמפורט בפרק ו'1 המוצע לעיל. משום שפגיעתו של צו המאסר בזכויות החייב היא הקשה ביותר, תאזן ההגבלה המוצעת בתיקון בין זכויות החייבים לזכויות הזוכים. • נשאלת השאלה אם האפקט המרתיע של ההגבלות המוצעות שקול לאפקט המרתיע של פקודת מאסר. • ביטול סמכות רשם ההוצאה לפועל להורות על מאסר חייב בחובות שנמוכים מ-500,000 ₪ עלול לפגוע בזוכים שהחוב הפסוק לטובתם הוא נמוך מהסכום האמור. הערות מחלקת המחקר על-פי לשכת עורכי-הדין עלול צמצום השימוש בפקודת מאסר לגרום לפריחת מנגנוני גבייה המופעלים על-ידי עבריינים או גורמים מפוקפקים. בנוסף, מציינים בלשכת עורכי-הדין, כי נתוני מערכת ההוצאה לפועל מצביעים על כך, כי רק ב-1% מכלל המקרים בהם הוצאה פקודת מאסר, החייב נאסר ושילם את החוב. לדברי הלשכה, פקודת המאסר היא הרתעה אפקטיבית, ומניעתה בחובות הנמוכים מ-500,000 ₪ תפגע בגבייה וביכולת ההרתעה נגד חייבים. (סעיף 53(30): תיקון סעיף 70 בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967). (סעיף 53(31): תיקון סעיף 74 בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967). 5. הטלת חובה על הבנקים לדאוג לדיור חלופי משרד המשפטים מציע להטיל על הבנקים חובה מוחלטת לדאוג לדיור חלופי לחייב שפונה מביתו עקב חוב, אף מבלי שיוכלו להתנות על כך בהסכמי המשכון ושטרי המשכנתא. הבעייתיות: * דרישה כוללנית ועמומה התיקון אינו מציע הגדרה ל"סידור דיורי חלופי". לכן לא ברור, האם סידור דיור חלופי מחייב דאגה לדייר לכל החיים ללא תלות בזמן או בסכום החוב או ביכולת ההחזר. * פגיעה בזוכים ההצעה פוגעת במעמדם ובזכויותיהם הקנייניות של הנושים המובטחים, וזאת בלי שנעשתה כל בדיקה רצינית לגבי תוצאות הליכי הפינוי, וכמה מחוסרי דיור אמיתיים זקוקים לסעד האמור. * ייקור המשכנתאות ופגיעה בשכבות החלשות – בעלות לעשירים בלבד הטלת חובה זו על הבנקים תייקר את המשכנתאות, שכן הבנקים יגלגלו את הסיכונים על ציבור לקוחותיהם, מי שייפגעו ראשונים מהמהלך הם האוכלוסיות הפחות מבוססות - זוגות צעירים, משפחות חד הוריות וכיו"ב. אוכלוסיות אלה, לא יהיה ביכולתן לממן את ההון העצמי שיידרש לשם רכישת דיור, ולא יוכלו לשאת בעלויות ההחזר הגדולות. דיור בבעלות, יהפוך, אם כן, נחלת העשירים. * התרחבות תופעת חסרי הבית רכישת דירה באמצעות משכנתא מבטיחה קורת גג ללא צורך בתשלום לעת זקנה. אם לא יהיה בכוחם של זוגות צעירים להעמיד הון עצמי בצעירותם לרכישת דירה, אין כל סיכוי, כשמדובר במעוטי יכולת, שיוכלו לגייסו בהמשך חייהם במקביל להוצאות שכירות שוטפות ולגידול משפחה. התוצאה תהיה, שקשישים רבים, שלעת זקנה לא יוכלו עוד לשלם דמי שכירות, יושלכו מדירתם ויהפכו חסרי בית. משמעויות השינוי על פי מחלקת המחקר של הכנסת: • בחוזי משכנתאות רבים יש סעיף המתנה על הגנת הדיור החלופי של החייב, כך שחייבים רבים עלולים להישאר ללא קורת גג. התיקון יבטיח שעל אף ההתניה, לא יוותרו חייבים ללא קורת גג. • הטלת האחריות על הבנקים לדאוג לקורת גג לחייבים שביתם עוקל בגין משכנתא, עלולה להביא לעליה במחירי המשכנתאות. דבר זה יביא לפגיעה במקבלי המשכנתאות הנמנים לעיתים קרובות על אוכלוסיות פחות מבוססות מבחינה כלכלית. (סעיף 53(19): תיקון סעיף 45ב בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967). 6. סגירת לשכות הוצאה לפועל בפריפריה משרד המשפטים מציע שינוי ארגוני בלשכות ההוצאה לפועל. שינוי זה עלול לגרום ככל הנראה לסגירת כמה מהן, בעיקר בפריפריה. הבעייתיות: מעתה, ייאלצו הזוכים תושבי הפריפריה להטריח עצמם ללשכות המרוחקות ממקום מגוריהם לצורך קבלת שירותי גביה. משמעויות השינוי על פי מחלקת המחקר של הכנסת: • לשכות ההוצאה לפועל יופרדו מבתי משפט השלום. ייתכן שניתוק לשכות ההוצאה לפועל מבתי משפט שלום, והעברת הסמכות לקביעת מקום הלשכות לשר המשפטים, יביא לצמצום במספר הלשכות שיפעלו ברחבי הארץ. מצב זה עלול לפגוע וליצור עומס בעבודת הלשכות, ולהוביל לפגיעה באפקטיביות הגבייה. • ייתכן שצמצום מספר הלשכות יביא לסגירת לשכות באזורי הפריפריה, ויביא לפגיעה נוספת בתושבי אזורים אלו, שיאלצו לנסוע ללשכות ההוצאה פועל הרחק ממקום מגוריהם. (סעיף 53(1), ו-(3)-(5): החלפת סעיפים 2 ו-3 ותיקון סעיף 4 בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967).