חומר רקע

החברה הדרומית לשיווק בע"מ – "סנו" אבי דוביצקי-מנהל גביה ארצי [email protected] 10/1/2007 לכבוד: ועדת החוקה הנדון: תיקון חוק ההוצאה לפועל ( סעיפים 1 עד 7) בשם החברה הדרומית לשיווק, וחברות בנות להלן התייחסותנו לתיקונים המוצעים בס' 1 עד 7 אשר יעלו לדיון בתאריך 17/1/07: ס' 1- לא ברור האם מדובר רק שינוי מונחים בחוק או האם מדובר בשינוי מונחים לצורך שינוי ארגוני. לדעתו של הח"מ יש להגדיר בתיקון את הגדרת התפקיד של רשם הוצאה לפועל ומנהל הוצאה לפועל ולציין מפורשות מי יכול לשמש כרשם הוצל"פ ומנהל לשכת הוצאה לפועל. החשש הוא כי השינוי יביא להכנסת גורמים בילית מקצועיים אשר אין להם השכלה משפטית וידע בתחום. לא די בידע בניהול הליכים משפטיים, אדרבא כאשר מדובר בהליכים אשר הלשכה תיזום בעצמה, אלא השכלה משפטית בסיסית, ולכן, טוב יעשו אם החוק יציין מפורשות כי כל אחד שישמש בתפקיד של רשם לשכה הוצאה לפועל ומנהל הוצאה לפועל יהיה משפטן במקצועו. ס' 2- על פי תיקון העומד על סדר היום יבוטלו מרבית ההליכים המבצעיים לרבות עיקול מיטלטלין בביתו של החייב כאשר מדובר בחובות קטנים ולכן, לא מובן מהי האפקטיביות בקביעת שניתן יהיה לבצע המצאה במסגרת הליך של עיקול מיטלטלין כאשר הליך זה כמעט ולא יבוצע לאחר שיתוקן החוק. ס' 3- מעיון בס' זה לא ניתן להבין האם מנגנון ההוצל"פ הופך להיות רשות מנהלית או נשארת כחלק ממערך בתי המשפט. אין ספק לאור הגילויים האחרונים במדינתנו על היקף השחיתויות החוגג במגזרים שונים נדרש להדק את הפיקוח על מנגנונים כגון הוצל"פ ולא להפוך את הוצל"פ לגוף עם פחות פיקוח ואפשרות שגורמים פליליים ייכנסו בדרך שלא דרך לניהול היומיומי של מנגנון גביה ארצי של אזרחים וחברות. הפרדה ארגונית בין לשכות ההוצל"פ מבית משפט השלום יגרום לסרבול רב ומיותר מאחר והדבר למעשה מביא לסגירתם של לשכות הוצל"פ "קטנות" כגון לשכת הוצל"פ בכפר סבא, הרצליה, חדרה, צפת, ראשון לציון וכדומה.סגירת לשכות אלו תביא לכך שעו"ד המתעסקים בתחום סמוך לבתי משפט אלו וכן עסקים הנותנים שירותים בתחום ועסקים אחרים הסמוכים לבתי משפט יסגרו ויאלצו להעתיק במקרה הטוב את כתובתם למקומות אחרים, מה גם עסקים אשר זקוקים לשירותים של לשכת ההוצל"פ יאלצו לפנות למקומות רחוקים ממקום עסקם לשם ניהול עניינם. הדבר פוגע כאמור בשירותים הניתנים לעסקים ולאזרחים כאחד בפריפריות. כאשר לשכות הקטנות יסגרו ופעילותן תעבור ללשכות אחרות ייווצר עומס רב ולא סביר על הלשכה הנאלצת לקלוט מאות אלפי תיקים מלשכות אחרות. כיום, קיים עומס רב ברוב בתי המשפט עקב מנגנון לא יעיל וחוסר אפשרות לאכיפת פסקי דין וסגירת לשכות " קטנות" והעברת פעילותן ללשכות אחרות תגדיל את העומס עליהן. ס' 4- בהנהלת בתי המשפט קיימת תפיסה שגויה לפיה עבודתם של רשמי ההוצל"פ (עורכי דין במקצועם) הינו ברובו מנהלי, אך בפועל הם שיפוטיים במהותם. אכן ניתן להוריד במקצת את העומס מהרשמים וליעל את עבודתם, אך לא בדרך של העברת סמכויות של רשם לכל מנהל לשכת הוצאה לפועל. לתשומת לב, כיום במשטרת ישראל חוקרים חדשים הם עו"ד במקצועם אשר בקיאים יותר טוב ללא ספק בזירת המשפט, ולכן, דרוש להשאיר את הסמכויות של הרשמים בידם ולא להעביר אותם לגורמים אחרים. לו עבודתם של הרשמים הייתה כה פשוטה אז באותו קנה מידה ניתן היה להעביר את סמכויות שלהם לפקידי הוצל"פ בעלי ותק ולתת להם לתת החלטות שלכאורה נראות פשוטות אך אין הם בפועל. יש לקבוע בחוק כי מנהל מערכת ההוצאה לפועל במידה ויהיה כזה יהיה בעל השכלה משפטית וניסיון מוחשי של לפחות 5 שנים בזירת הוצל"פ. הניסיון מלמד כי כאשר מכניסים אדם ללא רקע לתחום אשר אין הוא מבין בו הדבר גורם לאי סדרים ולמנהל לא תקין, ובסופו של יום פוגע בתדמיתו של המערכת מול האזרחים והכפופים למערכת. אין ספק כי ניתן ללמוד מרוב סעיפים אלו כי הרעיון הוא כי מי שייזום הליכים כנגד בעלי חוב יהיו פקידי ההוצל"פ והמנגנון החדש אשר יוקם. ההיסטוריה מלמדת כי מדינת ישראל איננה מסוגלת בעצמה להקים מנגנונים אשר יפקחו על הנעשה גם במערכות יותר קטנות ראה לדוגמא פרשת בנק המסחר אשר עליו פיקח כביכול בנק ישראל וקריסתו של הבנק לפיתוח תעשיה אשר עדיין בבעלות המדינה וגם הוא אף קרס. ולכן נשאלת השאלה האם מישהו בדעתו חושב שהמדינה מסוגלת לפקח על מנגנון מסורבל ורגיש כמו ההוצאה לפועל ולהבטיח שלא יפגעו זכויות הפונים ולהבטיח כי במידה ויתגלו אי סדרים הדבר יגיע ליידי ברור באופן מיידי? שינוי המנגנון הקיים אשר בו עורכי הדין יהיו פחות מעורבים בנעשה בתיקי תביעה וגביית החובות, יפתח דלת לגניבות, שיבוש הליכים במסגרת גביית החובות, וכן יכניס מחדש גורמי פשע אשר יסתובבו מדלת לדלת בין עסקי ברחבי הארץ ויציעו את שירותם בגביית חובות בדרך מהירה ויעילה. קריסת מנגנון הגבייה כפי שייקרה ללא ספק עם כניסת כל השינויים שמציע הנהלת בתי המשפט תביא לבריחת גבייה תוך שימוש באמצעים לא חוקיים, וכן לסגירת עסקים רבים עקב חוסר נזילות. על פי התיקון לחוק שר המשפטים הוא זה שימנה את מנהל מערכת ההוצל"פ ומנהל מערכת הוצל"פ יהיה אחראי על כל מערכת ההוצל"פ והוא זה שיקבע את כל סדרי המנהל בלשכות ההוצל"פ. בימים בהם מתגלים כל כך הרבה שחיתויות ואי סדרים מכוח מינויים פוליטיים שבוצעו ע"י גורמים שונים, אין ספק כי ככול שהמדינה מתערבת בעניינים אשר אינם לה הדבר פוגע בזכויות האזרח ושוב חושף מערכות לשחיתות. בתור מנהל גבייה ארצי של הגבייה הדרומית לשיווק כבר 12 שנים ובשם הנהלת החברה אנו היינו מעדיפים שלא ייקחו מעורכי דין את הסמכות ליזום ולנהל את ענייננו ולהעבירם לגורמים אשר לא נמצאים תחת פיקוח שלנו. במידה וחלק מסעיפים העומדים על סדר היום ייכנסו לתוקף לחברה לא תהיה כתובת לפנות אליה לצורך מעקב, מאחר שמי שינהל את ענייננו יהיה איזה שהוא פקיד או פקידה בלשכת ההוצאה לפועל ובספק רב האם פקידים אלו יספקו לחברה דוחות תקופתיים על הנעשה בתיקים, למשל, לצורך מחיקת חובות מול רשויות המס. למעשה לא יהיה גורם מקשר בין לשכות ההוצאה לפועל ובין הזוכים עצמם. אין זה סביר לדרוש מרו"ח או מנהל כספים של חברה או עסק להגיע ללשכת ההוצאה לפועל לפתוח תיקים ולעשות את הפעולות מבלי שיהיה ניתן לאחר מכן לדרוש את ההוצאות האלה אשר למעשה מהווים את הוצאות החברה לצורך גביית חובות. כיום, במסגרת תיק הוצאה לפועל נפסקים הוצאות בגין פעולות שנוקט בכוח הזוכה. לו הייתה מערכת הרתעתית אנשים אשר היו מקבלים דרישה לתשלום חוב היו משלמים אותו באופן מיידי ולא גוררים את הזוכים לבית המשפט ולשכת ההוצאה לפועל. מדובר במנגנון אשר לא הוכיח את עצמו וכיום רק יפה על הנייר ועתידה להיכשל כישלון מוחץ. מניסיוני הרב אין ספק, כי המערכת החדשה שמציעה הנהלת מערכת בתי המשפט להקים לא תוכל לעשות את עבודתה ולתת דין וחשבון למגוון הזוכים אשר יפנו לקבל שירותים מלשכות ההוצל"פ. מאחר ומדובר בנושא כה רגיש של גביית כספים בהיקף של מיליארדי שקלים בשנה טוב יעשה המחוקק כאשר יתערב כמה שפחות בהליכים מסוג זה. הנהלת בתי המשפט יושבת מזה שנים רבות ולא פועלת בכוחות עצמה באופן יצירתי לשפר את מנגנון הגבייה ולראייה, הח"מ נאלץ לפנות בבקשה מקורית במסגרת תיק הוצאה לפועל 01-13255-04-7 וביקש מראש ההוצאה לפועל להטיל עיקול על כל הרכבים הרשומים על שם החייב, וזאת על סמך מספר זיהוי בלבד. עצוב מאוד שבמערכת אשר אמורה לתת מענה לבעיות גבייה אדם מבחוץ כמוני נאלץ לקדם הליך מסוג זה. איפה היו כל ההנהלה הבכירה כל השנים הללו בעידן מחשוב מתקדם ומדוע הם עצמם לא יזמו הליך מסוג זה? לא מובן על סמך מה בדיוק חושבים אנשי הנהלת בתי המשפט כי יצליחו לתת מענה לדרישות הזוכים ולעשות את עבודתם של אלפי עורכי הדין העוסקים בתחום ברחבי הארץ בתחום ההוצל"פ ולתת שירותים ואף ליזום הליכים עבור עשרות אלפי גופים אשר זקוקים למנגנון גבייה יעיל, אפקטיבי ואמין? להערכת הח"מ מדובר בהרפתקה של גורם ממרכז גביית קנסות ארצי אשר חפץ לנסות להיות הגובה של המדינה. למצער לא הוצג בפני איש המשתתף בדיונים של וועדת החוקה בעניין, אחוזי הגבייה של מרכז גביית קנסות ארצי מול אחוזי הגבייה של משרדי עורכי דין אשר מיומנים בתחום גביית החובות. כמו כן, כאשר הח"מ הציג שאלות קונקרטיות שעליהן מין הראוי שיקבל תשובות עליהם, פניותיו לא זכו למענה וזאת לא בכדי, ולכן יש לדרוש מיוזמי החוק להשיב לשאלות רבות אשר הוצגו בפניהם אשר לא זכו כלל וכלל למענה. וכן, יש לדרוש בין היתר תחזית מפורטת של המנגנון החדש לגבי אחוזי גבייה עתידיים לאחר תיקון כל סעיפי החוק המבוקשים, כיצד יובטחו זכויות הזוכים באופן שקניינם לא ייפגע, מי יהיה הגורם המקשר בין הזוכים ובין לשכת ההוצאה לפועל כאשר מרבית עורכי הדין אשר נהגו להיות הגורם המקשר יאלצו להחליף את עיסוקן בשל העובדה שהנהלת בתי המשפט דורשת מהזוכים למעשה לוותר על שירותי עורכי דין בתקווה כי המערכת החדשה תענה לכל דרישות הזוכים? כמה תעלה המערכת החדשה הזאת לקופת האוצר, מאחר ואין ספק כי הנהלת בתי המשפט תאלץ בדרך זו או אחרת להחליף את אותו כוח אדם חיצוני בכוח אדם פנימי אשר ישב ויעשה את עבודתם של כל עורכי הדין ופקידים המועסקים על ידם בתחום? על פי בדיקה שבוצעה ע"י רו"ח של החברה הדרומית לשיווק בע"מ, אחוזי הגבייה של החברה ירדו בכ – 80% וכתוצאה ישירה הדבר יגרום לאובדן הכנסות של 620,000 שקל. מאחר והחברה משלמת מיסים על כספים אלו האם הנהלת בתי המשפט הציגה בפני הוועדה נתונים על אובדן הכנסות צפויות לקופת המדינה. ע"פ נתונים של שנת 2005 עולה כי נגבו בהוצאה לפועל ישירות כ – 5 מיליארד שקל וזאת מבלי לקחת בחשבון מיליארדים נוספים אשר נגבו ישירות בחברות ובמשרדי עורכי דין. מה תעשה הנהלת בתי המשפט במידה והחזון של כל הגורמים ללא יוצא מין הכלל הנוגעים בדבר יתגשם, ואנשים ינצלו לרעה את המערכת החדשה ופשוט יחדלו מלשלם את חובותיהם לאור המנגנון החדש והלא אפקטיבי? מדוע לא מאפשרת הנהלת בתי המשפט במסגרת החוק הכנסתם מחדש, למשל של עורכי הדין לתיקים אשר בהם לא הצליחה הנהלת בתי המשפט לגבות את החוב? מדוע בהנהלת בתי המשפט חפצים לסגור תיק אחרי תקופה מסוימת כאשר הם בעצמם לא הצליחו לגבות את החוב, ומדוע לא מאפשרים לזוכה לבחור האם הוא רוצה להשתמש במסלול הגבייה של הנהלת בתי המשפט או לסחור את שירותיו של משפטן העוסק בתחום ובוודאי ישרת את האינטרס שלו יותר נאמנה? לסיכום, יש לאפשר לכל הנוגעים בדבר להציג שאלות בפני הגורמים אשר חפצים לעשות רפורמה, ולקבל תשובות ענייניות ומנומקות לשאלות מאחר ומדובר בסוגיה מורכבת הדורשת התייחסות רצינית ודיון מעמיק בו.למרבה המזל תיקון חוק זה לא עבר בחוק ההסדרים מבלי שייבדק, וכיום כשישנה הזדמנות חובה לעשות כן בטרם יהיה מאוחר מידי. ___________________ אבי דוביצקי בשם החברה הדרומית לשיווק