חומר רקע
הצעת תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (תשלום היטל השתתפות
בקרן הבין-לאומית), התשס"ו – 2006
דברי הסבר מפורטים
כללי
ביום 21.10.05 נכנס לתוקפו חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן, התשס"ד – 2004 (להלן -"החוק"), אשר נועד לאפשר את הצטרפותה של ישראל לשתי אמנות בין לאומיות כלהלן אשר נערכו על ידי ארגון הספנות הבין-לאומי שישראל חברה בו (להלן – "אימ"ו"), באמצעות אימוץ הוראותיהן :
• האמנה הבין-לאומית בדבר אחריות לנזקי זיהום בשמן משנת 1992, שנעשתה בלונדון ב - 27 בנובמבר 1992 (להלן – "אמנת האחריות");
• האמנה הבין-לאומית בדבר הקמת קרן בין-לאומית לפיצוי נזקי זיהום בשמן משנת 1992 שנעשתה בלונדון ב- 27 בנובמבר 1992 (להלן – "אמנת הקרן");
אמנות אלה משקפות מאמץ בין-לאומי, שהוביל אימ"ו להתמודדות עם מקרים בהם אניית מיכל להובלת נפט, מזוט או שמן גולמי אחר (להלן: "שמן"), גורמת לנזק של זיהום הים והחופים בשמן בהיקפים קטנים וגדולים.
מטרת האמנות היא להבטיח קיומו של מנגנון יעיל וזמין לפיצוי בגין נזקי זיהום שאירעו כתוצאה מפליטה או שפיכה של שמן כאמור מאוניות מיכל, לרבות פיצוי בגין עלות הפעולות שתנקוט מדינה מתקשרת לניקוי הים או למניעת או להקטנת הזיהום, הכל תוך חלוקת האחריות לפיצוי בין שני הגורמים שהם הנהנים הישירים מהפעילות של הובלה ימית של שמן - בעלי אניות מיכל להובלת שמן מחד ובעלי מטעני השמן מאידך.
חלוקת האחריות הנה כלהלן:
חלקם של בעלי כלי השיט באחריות לפיצוי – לפי אמנת האחריות (עיקרי ההסדר לפי אמנת האחריות נקבעו בפרקים ב' עד ד' לחוק)
• הטלת אחריות לנזק הזיהום, ללא הוכחת אשם (מעין אחריות מוחלטת עם חריגים מסוימים) , על בעל כלי השיט שממנו נפלט השמן;
• הטלת חובה על בעל כלי השיט לבטח הובלת שמן בכלי השיט בסכום הנגזר מכמות השמן שכלי השיט כשיר להוביל;
• הענקת זכות לבעל כלי השיט להגביל את סכום חבותו לנזק זיהום הנובע מתקרית אחת, בהתאם לגובה הביטוח שעליו לקיים לפי הוראות אמנת האחריות, וזאת באמצעות הפקדת מלוא סכום החבות או ערבות מתאימה להנחת דעת בית המשפט, בקרן הגבלה שתוקם לצורך כך.
חלקם של בעלי מטעני השמן באחריות לפיצוי – לפי אמנת הקרן (עיקרי ההסדר לפי אמנת הקרן נקבעו בפרק ה' לחוק)
• אמנת הקרן הקימה קרן בין-לאומית לפיצוי נזקי זיהום בשמן, אשר משלמת פיצויים לניזוקים במדינות החברות באמנת הקרן, כאשר סך כל הנזקים המוכחים הנובעים מתקרית אחת עולה על סכום חבותו המרבית של בעל כלי השיט לפי אמנת האחריות, ועד לסכום ששוויו היום 290 מליון דולר;
• מקור ההכנסה של הקרן הבין-לאומית הוא תשלומים החלים על כל אדם המקבל למעלה מ- 150,000 טון שמן בשנה, בשטחן של המדינות החברות באמנת הקרן.
תשלום השתתפות לקרן הבין לאומית – עיקרי ההסדר באמנת הקרן
בהתאם להוראות סעיפים 10 עד 13 לאמנת הקרן, חישוב תשלום ההשתתפות השנתי שגובה הקרן הבין לאומית מכלל מקבלי השמן כאמור נעשה כלהלן:
• גובה תשלום ההשתתפות השנתי הכללי המוטל על כלל מקבלי השמן בשטחן של המדינות החברות באמנת הקרן (להלן - "התשלום הכללי"), נקבע על ידי מליאת הקרן הבין-לאומית (במליאה חברות כל המדינות החברות באמנת הקרן) בישיבתה השנתית בחודש אוקטובר, בהתאם לסך כל הכספים ששולמו על ידי הקרן הבין לאומית בשנת הכספים הקודמת (להלן - "שנת הבסיס") כפיצוי בגין נזקי זיהום בשמן.
• גובה תשלום ההשתתפות השנתי החל על כל מקבל שמן בשטחה של מדינה החברה באמנת הקרן (להלן - "התשלום הפרטני"), מתוך התשלום הכללי, נקבע באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין כמות השמן שנתקבלה בידי כל מקבל כאמור בשנת הבסיס, לבין כמות השמן הכללית שנקבלה על ידי כלל מקבלי השמן במדינות החברות באמנת הקרן בשנת הבסיס.
• בהתאמה, לצורך חישוב התשלום הפרטני החל על כל מקבל שמן, מחויבת כל מדינה החברה באמנת הקרן להגיש, עד ה- 30 לאפריל של כל שנה, דיווח על כמויות השמן שנתקבלו בשטחה בשנה הקודמת, לגבי כל מי שקיבל למעלה מ- 150,000 טון שמן בשנת הכספים הקודמת כאמור, לרבות מסירת פרטים מלאים על אותו אדם.
• על בסיס דיווח כמויות השמן כאמור לעיל, ולאחר שקבעה מליאת הקרן הבין לאומית את גובה תשלום ההשתתפות השנתי, מחשב יו"ר הקרן את גובה תשלום הפרטני החל על כל מקבל שמן במדינה החברה באמנת הקרן, ושולח לו, ביום 15 לדצמבר חשבונית לתשלום.
תשלום היטל ההשתתפות לקרן הבין-לאומית – ההסדר בחוק
במהלך חקיקת החוק, החליטה הממשלה, בשל מיקומה הגיאופוליטי של ישראל, הגורם לכך שכלל תצרוכת השמן של ישראל תלויה באופן מוחלט ביבוא שמן בדרך הים, כאשר המקורות הזמינים לשמן נשלטים, רובם ככולם, בידי מדינות עוינות או אף ביחסי מלחמה עם ישראל, כי מנימוקי בטחון, לא יהיה זה נכון להעביר לקרן הבין לאומית מידע , נתונים ופרטים על מקבלי השמן בישראל, אלא יש לשמור נתונים אלה בסוד.
לפיכך הוחלט כי מנהל מינהל (דאז, "רשות" - היום) הספנות והנמלים במשרד התחבורה (להלן: "המנהל") ידווח לקרן הבין לאומית מידי שנה נתון מרוכז לגבי כלל כמות השמן שמתקבלת בישראל, על ידי כלל המקבלים שכל אחד מהם מקבל למעלה מ- 150,000 טון שמן משתתף, מבלי להעביר פרטים לגבי זהות המקבלים וכמויות השמן שנתקבלו על ידם .
כתוצאה מדיווח מרוכז כאמור, הקרן הבין לאומית תנפיק חשבונית "לתשלום פרטני" על שם ממשלת ישראל (המהווה, למעשה, הסכום המצטבר של התשלומים הפרטניים החלים על כלל מקבלי השמן בישראל) , כאשר חישוב התשלום הפרטני החל על כל מקבל שמן בישראל יעשה על ידי המנהל, באופן יחסי , בהתאם ליחס שבין כמות השמן שנתקבלה על ידי אותו מקבל בשנת הבסיס, לכמות השמן הכוללת שנתקבלה בישראל בשנת הבסיס.
בהתאמה, לצורך אימוץ הוראות אמנת הקרן כאמור נקבעו בסעיפים 34 ו- 35 לחוק ההוראות כלהלן:
"34. היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית
(א) בסימן זה -
"מיתקן מסוף" - אתר המשמש לאחסנת שמן בצובר, המסוגל לקלוט שמן אשר הובל בים, לרבות כל מיתקן הממוקם במרחק מן החוף, אך קשור לאותו אתר; "שמן משתתף" - שמן שהתקיים בו אחד מאלה:
(1) יובא דרך הים ונתקבל בנמל או במיתקן מסוף בישראל לאחסון;
(2) נתקבל בישראל בנמל או במיתקן מסוף כיעד ראשון, לאחר שנפרק במדינה שאינה חברה באמנת הקרן.
(ב) בעל מטען או יבואן אשר במשך שנת כספים מייבא מעל 150,000 טון שמן משתתף ישלם היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית, שייקבע על בסיס כלל חבות מדינת ישראל לקרן הבין-לאומית לשנת כספים בהתאמה לחלקו היחסי מתוך כלל כמות השמן המשתתף שנתקבל בישראל באותה שנה.
(ג) לא שילם בעל מטען או יבואן את היטל ההשתתפות החל עליו במועד שנקבע, יחויב בעל המטען או היבואן האמור בתשלום ריבית פיגורים בהתאם להוראות אמנת הקרן ובתשלום ריבית נוספת כפי שקבע שר התחבורה בהתאם להוראות סעיף קטן (ה).
(ד) היטל ההשתתפות כאמור בסעיף קטן (ב) ישולם למנהל, והוא יעבירו לקרן הבין-לאומית.
(ה) שיעור ההיטל והמועדים, הדרכים והתנאים לתשלומו ולהעברתו לקרן הבין-לאומית, וכן שיעור הריבית הנוספת בשל אי תשלום ההיטל במועד, ייקבעו בידי שר התחבורה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
35. חישוב כמות שמן משתתף
לצורך חישוב כמות השמן המשתתף של בעל מטען או יבואן בשנת כספים, תובא בחשבון כל כמות שמן משתתף שיובאה גם באמצעות חברה בת, חברה מסונפת או חברה קשורה, כמשמעותן בחוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968 , של אותו בעל מטען או יבואן. "
כך, הגם שסעיף 34 לחוק קובע את חובתם של בעל מטען או יבואן אשר במשך שנת כספים מיבא מעל 150,000 טון שמן משתתף לשלם היטל השתתפות בקרן הבין לאומית, הרי שחובה זאת לא נקבעה כחובה החלה ישירות בין בעלי המטענים והיבואנים בישראל כלפי הקרן הבין לאומית, אלא המנהל נקבע כגורם המתווך בין היבואנים/בעלי המטענים, לבין הקרן הבין לאומית, בשלושה היבטים עיקריים:
(1) דיווח ישראל לקרן הבין לאומית - דיווח כולל ולא דיווח פרטני:
סעיף 15 לאמנת הקרן, לפיו חלה חובה על כל מדינה מתקשרת להעביר לקרן הבין-לאומית דיווח שנתי מפורט לגבי מקבלי השמן המשתתף בשטח אותה מדינה, פרטיהם וכמויות השמן המשתתף שהתקבלו על ידם, לא אומץ בחוק, מתוך כוונה שישראל תעביר לקרן הבין לאומית דיווח שנתי מרוכז, לגבי כלל כמות השמן המשתתף שנתקבלה בישראל באותה שנה.
(2) חישוב גובה ההיטל החל על מקבלי השמן בישראל - יעשה ע"י המנהל ולא ע"י הקרן:
על פי סעיף 34(ב) לחוק, חישוב גובה ההיטל עבור כל יבואן / בעל מטען, יהיה על בסיס "כלל החבות של מדינת ישראל לקרן הבין לאומית לשנת כספים" – ללמדך כי החבות הכוללת כלפי הקרן הבין לאומית היא של "מדינת ישראל", אשר ממנה ייגזר גובה החבות של כל יבואן /בבעל מטען, בהתאם לחלקו היחסי מתוך כלל כמות השמן המשתתף שנתקבל בישראל באותה שנה.
(3) תיווך בתשלום – המנהל מרכז את גביית ההיטל ממקבלי השמן בישראל, ומעבירו במרוכז לקרן הבין לאומית:
על פי סעיף 34(ד) לחוק "המנהל", כהגדרתו בסעיף 1 לחוק, מהווה מתווך בין היבואנים ובעלי המטענים בישראל לבין הקרן הבין לאומית, לעניין תשלום ההיטל שכן נקבע כי ההיטל ישולם למנהל אשר הוא יעבירו לקרן הבין לאומית.
מטרת הצעת התקנות
מטרת הצעת התקנות היא ליישם את הוראות החוק ואמנת הקרן, ולקבוע כללים לגבי דיווח על כמויות שמן שמתקבלות בישראל מידי שנה, וכן כללים לגבי תשלום היטל השתתפות בקרן הבין לאומית, אופן חישוב ההיטל הפרטני, מועדי התשלום, דרכי התשלום, הטלת ריבית בשל איחור בתשלום וכיו"ב.
הסעיפים המסמיכים את שר התחבורה לקבוע את התקנות הם:
סעיף 34(ה) לחוק הקובע:
"שיעור ההיטל והמועדים, הדרכים והתנאים לתשלומו ולהעברתו לקרן הבין-לאומית, וכן שיעור הריבית הנוספת בשל אי תשלום ההיטל במועד, ייקבעו בידי שר התחבורה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. "
סעיף 38(א) לחוק הקובע:
"שר התחבורה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, וכן רשאי הוא לשנות את התוספת השנייה."
לתקנה 1 : הגדרות
להגדרת "הודעת הקרן" -
כאשר אסיפת הקרן מחליטה בחודש אוקטובר על גובה תשלום ההשתתפות השנתי, יו"ר הקרן רשאי להחליט על חלוקת התשלום השנתי לשיעורים, ולהוציא לישראל מספר חשבוניות לתשלום; ההגדרה נחוצה לתקנה 6 המוצעת.
להגדרת "היטל השתתפות" -
הגדרה זאת הוספה לשם הבהירות, לבקשת יבואני השמן.
להגדרת "מועד התשלום" -
הגדרה זאת נחוצה לצורך תקנות 8 ו- 9 .
להגדרת "מקבל" -
הגדרה זאת נועדה לגשר על פער מסוים בין הוראת סעיף 35 לחוק לבין הוראת סעיף 10.2 לאמנת הקרן כמובהר להלן:
סעיף 35 לחוק קובע כי :
"לצורך חישוב כמות השמן המשתתף של בעל מטען או יבואן בשנת כספים, תובא בחשבון כל כמות שמן משתתף שיובאה גם באמצעות חברה בת, חברה מסונפת או חברה קשורה, כמשמעותן בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, של אותו בעל מטען או יבואן."
יובהר כי בהתאם להוראות חוק ניירות ערך -
"חברה מסונפת" - חברה, אשר חברה אחרת - שאינה חברה-אם שלה - מחזיקה בעשרים וחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המונפק שלה או מכוח ההצבעה בה, או רשאית למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלה;
"חברה קשורה" - חברה מסונפת וכן חברה, אשר חברה אחרת - שאינה חברה-אם שלה - השקיעה בה סכום השווה לעשרים וחמישה אחוזים או יותר מההון העצמי של החברה האחרת, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
לעומת זאת, סעיף 10.2 לאמנת הקרן קובע -
"(א) למטרות ס"ק 1, מקום שכמות השמן התורם שהתקבל בשטחה של מדינה מתקשרת ע"י אדם כלשהו בשנת לוח בהצטבר עם כמות השמן התורם שהתקבלה ע"י אותו צד מתקשר באותה שנה ע"י כל אדם קשור או בני אדם קשורים עולה על 150,000 טונות, ישלם האדם האמור תרומות ביחס לכמות שקיבל בפועל על אף שהכמות לא עלתה על 150,000 טונות.
(ב) "אדם קשור" פירושו כל חברת בת או חברה המצויה בשליטה משותפת. "
התשובה לשאלה האם חברה המחזיקה ב- 25% מאמצעי השליטה של חברה אחרת היא בשליטה משותפת של אותה חברה ולהיפך איננה חד משמעית. לפיכך, במטרה להגיע להלימה מלאה בין הוראות ההסדר החקיקתי הפנימי להוראות אמנת הקרן, מוצע לסייג במקצת את הוראת סעיף 35 לחוק ולקבוע בתקנות, במסגרת הגדרת "מקבל", כי חברה מסונפת ו/או חברה קשורה של בעל מטען או יבואן ייחשבו כאותו "מקבל" בלבד שאותה חברה מצויה בשליטה משותפת של אותו בעל מטען או יבואן.
להגדרת "מקבל חייב" -
על פי הוראת סעיף 10.1 לאמנת הקרן, ובהתאמה על פי הוראת סעיף 34(ב) לחוק, חובת תשלום השתתפות לקרן הבין לאומית חלה על מי שמקבל מעל 150,000 טון שמן משתתף בשנה. הגדרה זאת נחוצה לצורך תקנות 4, 6 ו- 8 המוצעות.
להגדרת "שמן משתתף" -
בסעיף 34(א) לחוק מוגדר "שמן משתתף" בהסתמך על הגדרת "שמן" שבסעיף 1 לחוק, אשר בתורה נסמכת על הגדרת "שמן" באמנת האחריות; יחד עם זאת ההגדרה כאמור מרחיבה מההגדרה בסעיף 1.3 לאמנת הקרן, כלומר, לא כל "שמן משתתף" כהגדרתו בסעיף 34(א) לחוק, הוא שמן שחייבים לגביו בדיווח לפי אמנת הקרן, או שקבלתו מחייבת בתשלום לקרן.
לפיכך מוצע לקבוע הגדרה המסייגת את ההגדרה הקבועה בחוק, בהתאם להוראות סעיף 1.3 לאמנת הקרן, וכן להפנות להנחיות המפורטות שמפרסמת מליאת הקרן באשר לסוגי השמנים הנכללים באותה הגדרה.
לשם הבהירות מוצע להוסיף את הוראות סעיף 1.3 לאמנת הקרן בתוספת הראשונה לתקנות.
לתקנה 2 - דיווח על כמויות שמן משתתף
לתקנה 2(א) -
דיווח על ידי מקבלי השמן
במטרה לערוך מעקב אפקטיבי על כמויות שמן המתקבלות בישראל, ולצמצם, ככל האפשר , את המחלוקות עם מקבלי השמן בסוף שנת הכספים, מוצע לקבוע חובות דיווח תקופתיות על כמויות שמן, אשר יבדקו באופן תקופתי, כלהלן–
• דיווח רבעוני – עד לסוף החודש הראשון של כל רבעון, לגבי כמות השמן שהתקבלה ברבעון הקודם;
• דיווח מצטבר – עד לסוף החודש הראשון של כל רבעון , לגבי הכמות המצטברת באותה שנה ;
• דיווח שנתי – עד ה- 31 לינואר של כל שנה – לגבי הכמות השנתית שנתקבלה בשנה הקודמת.
לתקנה 2(ב) -
מאחר שלמקבלי השמן יש אינטרס מסחרי ברור לדווח על כמויות שמן קטנות מאלה המתקבלות על ידם בפועל (שכן כמות השמן היא הבסיס לחישוב היטל ההשתתפות החל על כל מקבל) , מוצע לאפשר למנהל לבדוק את הדיווח של מקבלי השמן באמצעות הצלבת נתונים מול רשות המכס , אשר לפי פקודת המכס , נמסרים לה נתונים על כמויות שמן המיובא למטרות צריכה בישראל.
על פי סעיף 231א לפקודת המכס וסעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, הנתונים שנמסרים למכס לצורך ביצוע תפקידיו לפי פקודת המכס הם נתונים סודיים, אשר חל איסור על גילוים, אלא אם כן שר האוצר התיר את גילוים. שר האוצר אצל את סמכותו כאמור למנהל רשות המסים. בהתאמה, ולאחר קיום פגישות עבודה בענין עם רשות המכס, העברנו פנייה למנהל רשות המסים לקבלת היתר למסירת נתונים כאמור.
להסיר ספק מוצע לקבוע מפורשות בתקנה 2(ב) את סמכותו של המנהל להעביר הנתונים למכס.
לתקנה 3 – קביעת כמות שמן משתתף
במקרים בהם הצלבת המידע עם המכס או עם כל מקור מידע אחר העלתה ספק באשר לנכונות הדיווח של מקבל שמן, מוצע לקבוע הליך מול מקבל השמן, לבירור הספקות באשר לנתונים כאמור, כלהלן:
• המנהל יודיע למקבל על אי התאמה בנתונים בתוך 10 ימים מיום שנודע לו עליה; הטלת מגבלת זמן על המנהל היא במטרה לערוך את הבירור ככל האפשר, בזמן אמת, קרוב לדיווח על הנתונים ובירורם;
• הבירור יערך בנוכחות המקבל, במטרה לאפשר לו להסביר ולבאר אי התאמה בין הנתונים עליהם דיווח לבין אלה הקיימים בידי המנהל;
• לצורך עריכת בירור יעיל וממצה, מוצע להסמיך את המנהל לדרוש הצגת מסמכים , גם טרם הבירור;
• במטרה להגיע עד ה- 30 לאפריל לנתוני אמת מוסכמים אשר ידווחו לקרן הבין לאומית , ואשר יהוו את הבסיס לקביעת היטל ההשתתפות שיחול על מקבלי השמן בישראל, מוצע :
◦ לקבוע מועדים מחייבים לעריכת הבירור;
◦ לקבוע מועד מחייב להודעה על תוצאות הבירור;
◦ לקבוע כי החלטת המנהל בבירור תהיה סופית.
לתקנה 4 – הודעה למקבל החב בהיטל השתתפות
במטרה להבטיח ודאות אצל מקבלי השמן ביחס לכמויות השמן שיכללו בדיווח לקרן הבין לאומית, מוצע לחייב את המנהל ליידע את מקבלי השמן החייבים, לגבי כמויות השמן שיכללו בדיווח המרוכז שמעביר המנהל לקרן הבין לאומית.
כן מוצע, לחייב את המקבלים לחתום על הנתונים כאמור, במטרה ליצור התחייבות מפורשת שלהם לנתונים ולמנוע מחלוקות לגבי כמויות השמן כאמור בעתיד.
לתקנה 5 – הודעה לקרן על כמויות שמן
לצורך יישום הוראות סעיף 15 לאמנת הקרן, מוצע להטיל על המנהל חובה לדווח לקרן הבין לאומית על כמויות השמן השנתיות שנתקבלו בישראל על ידי כלל המקבלים החבים בהיטל, עד ליום 30 לאפריל של השנה שלאחר מכן.
מאחר שהממשלה מחויבת בדיווח לפי אמנת הקרן, להסיר ספק מוצע לקבוע כי אין בפתיחת הליך משפטי כנגד פעולות המנהל בקביעת כמויות השמן המשתתף, כדי למנוע הדיווח לקרן הבין לאומית.
לתקנה 6 והתוספת השנייה – חישוב היטל השתתפות והודעת תשלום
כמוסבר לעיל, לפי הוראות אמנת הקרן והחוק, ההיטל הפרטני (למקבל מסויים ) מחושב כלהלן:
ההיטל הכללי X כמות השמן השנתית שנתקבלה על ידי אותו מקבל בשנת הבסיס
כמות השמן השנתית שנתקבלה על ידי כלל המקבלים בשטחן של המדינות החברות באמנה בשנת הבסיס
למען השקיפות והוודאות מוצע לקבוע בתקנות את נוסחת החישוב כאמור באופן מחייב.
כן מוצע לקבוע נוסח מחייב להודעת התשלום שהמנהל מוציא למקבלי השמן המשתתף (הטופס שבתוספת השנייה);
מאחר שהודעת התשלום מהקרן הבין לאומית נקובה בלירות סטרלינג, מוצע כי הסכום לתשלום בהודעת התשלום ינקב אף הוא בלירות סטרלינג, במטרה למנוע אי התאמות הנובעות מהפרשי שער, בין הסכומים המשולמים למנהל על ידי המקבלים לבין סכומים שעל המנהל להעביר לקרן הבין לאומית.
לתקנה 7 - תשלום היטל השתתפות
על פי סעיף 34(ד) לחוק , היטל ההשתתפות ישולם למנהל, והוא יעבירו לקרן הבין-לאומית.
מאחר שהקרן הבין לאומית מוציאה חשבונית לתשלום היטל פרטני בסמוך ליום 15 לדצמבר של כל שנה, כאשר המועד האחרון להעברת התשלום לקרן הבין לאומית הוא יום ה- 1 למרץ שלאחריו (כלומר כחודשיים וחצי), מוצע לקבוע הוראות לגבי מועדי תשלום ההיטל אשר יבטיחו את תשלום ההיטל לקרן הבין לאומית במועד .
במטרה להימנע מתקלות טכניות הכרוכות בהפקדות של שיקים או דרכי תשלום אחרות, מוצע לקבוע כי התשלום יהיה בהעברה בנקאית.
עוד מוצע לאפשר התשלום או במטבע ישראלי לפי שעבר העברות גבוה, או במטבע החוץ שינקב בהודעת התשלום, על מנת שהמקבלים יוכלו לערוך את השיקול העסקי שלהם לעניין אמצעי התשלום, כנגזר מהנשיאה בהפרשי השער.
לתקנה 8 – ריבית בשל איחור בתשלום
בהתאם להוראת סעיף 13 לאמנת הקרן אי תשלום ההיטל במועדו מחייב בריבית לפי התקנות הפנימיות של הקרן.
כך, סעיף 34(ג) לחוק קובע:
"לא שילם בעל מטען או יבואן את היטל ההשתתפות החל עליו במועד שנקבע, יחויב בעל המטען או היבואן האמור בתשלום ריבית פיגורים בהתאם להוראות אמנת הקרן ובתשלום ריבית נוספת כפי שקבע שר התחבורה בהתאם להוראות סעיף קטן (ה). "
על פי תקנה 3.8 לתקנות הפנימיות של הקרן, סכום היטל שלא שולם במועד, יישא ריבית בשיעור שנתי, אשר לכל תקופה של שנה שתחילתה ביום 1 למרץ, יהיה ב- 2% גבוה יותר משער הסילוקים הנמוך ביותר של הבנק של לונדון, שהוא בתוקף ביום 1 למרץ.
אשר לריבית הנוספת כאמור, במטרה שקביעתה תהווה תמריץ אמיתי לתשלום היטל השתתפות במועד, מוצע לקבוע ריבית גבוהה – ריבית פיגורים של החשב הכללי במשרד האוצר, העומדת, נכון ליום 28.7.06 על 13.50% שנתי, ו- 1.125% חודשי.
לתקנה 9 – העברת היטל השתתפות לקרן הבין לאומית
בהתאם לסעיף 12(4) לאמנת הקרן, מועד התשלום השנתי של תשלומי ההשתתפות יקבע בתקנות הפנימיות של הקרן; על פי תקנה 3.6 לתקנות הפנימיות של הקרן, מועד התשלום השנתי נקבע ליום 1 למרץ של כל שנה.
בהתאמה, מוצע להטיל על המנהל חובה להעביר לקרן הבין לאומית כל סכום ששולם לו כהיטל ההשתתפות , עד למועד זה.
לגבי סכומים ששולמו באיחור, במטרה להקטין ככל האפשר את הריבית החלה עליהם על פי הוראות אמנת הקרן, מוצע לחייב את המנהל להעבירם לקרן הבין לאומית ללא דיחוי.
לתקנה 10 - החזרים למקבל
במקרים בהם הקרן הבין לאומית איננה עושה שימוש בכל הסכום שגבתה לצורך תשלום פיצויים לכל תקרית, היא מחזירה את הסכום שבו לא נעשה שימוש כאמור למקבלים ששילמו את תשלומי ההשתתפות, באופן יחסי.
בהתאמה, מוצע לקבוע את חובתו של המנהל, להחזיר סכומים שהתקבלו כהחזר, בתוך שבועיים מקבלת ההחזר כאמור, לאותם מקבלים אשר שילמו את היטל ההשתתפות במקור, בהתאם ליחס כמויות השמן שהיוו את הבסיס לתשלום במקור.
סימוכין: 06545406