חומר רקע
בס"ד 14/01/2007
תיקון לחוק הוצאה לפועל – הערות ועד ההוצל"פ
א. סעיף 2-3 [ פסקה 3 להצעה] .
בסעיף זה מצוין כי שר המשפטים " רשאי" לעומת סעיף 2 הקיים אשר בו מצוין כי "ליד כל בית משפט שלום תהיה לשכת הוצאה לפועל"
כמו כן , מצוין בסעיף זה כי יקוצצו לשכות הוצל"פ עד כדי כך שבכל מחוז תהיה לפחות לשכה אחת.
כיום , על פי חלוקת בתי המשפט ישנה ליד כל בית משפט לשכת הוצל"פ , הלשכות הינן לפי חלוקה גיאוגרפית ולא לפי כמויות התיקים , במצב שכזה לכל זוכה במדינה יש את היכולת להסתייע בבית משפט / לשכת הוצל"פ קרובה למקום מגוריו.
על פי השינוי הסמכות תהיה לשר המשפטים – ירצה יוסיף לשכות , ואילו כאשר יהא חוסר בתקציב יסגרו לשכות ותאוחדנה הלשכות .
במצב שכזה כפי שמשרד המשפטים [ הנהלת בתי משפט] מבקש לבצע כבר כיום ,תאוחדנה לשכות, וחייב / זוכה שרוצה לגשת ללשכת הוצל"פ הקרובה לבית המשפט במקום מגוריו יצטרך לכתת רגליו הרבה מעבר לכך.
השירות לחייב / זוכה יורע יותר שהרי העומס על כל לשכה ולשכה יגבר כתוצאה מאיחוד לשכות.
לדוג' , חייב או זוכה אשר גר בנתניה יצטרך לנסוע לכפר סבא , זוכה שרוצה לפתוח תיק בפתח תקווה יצטרך לנסוע עד לרחובות , ואילו זוכה בקריית שמונה יצטרך לנסוע עד לצפת לשם פתיחת תיק .
ההסבר לשינוי הארגוני הרווח הינו שניתן להקצות משאבים בצורה נכונה למערכת ההוצל"פ כשהיא נפרדת מבתי משפט .
אין ההסבר שבהצעת החוק מבהיר מדוע לא נעשה עד היום ,באמצעות המבקשים לכך ,הקצאת משאבים צודקת ויעילה – שהרי ניתן היה לעשות כן.
כמו כן ,הצבעה בעד שינוי זה נותנת מרחב שאינו מעוגן בחוק לשינויים גדולים אף יותר בסדרי מנהל שונים המתעתדים להיות מבוצעים בלשכות.
לאור כל זאת , יש לדרוש לפרט הכתוב בכדי שתהא שקיפות בחוק לגבי סגירת לשכות הוצל"פ והעברת הסמכויות של הלשכות מנשיא של כל בית משפט לכיוון של אדם אחד החולש על מערכת כה גדולה .
ב.בסעיף 3א. [ פסקה 4 להצעה] .
בסעיף זה מצוין כי שר המשפטים ימנה את רשמי ההוצל"פ מבין רשמי השלום – יוצא מכך שהדרך למינוי רשם הוצל"פ בשונה משופט או רשם בית משפט אינה על ידי הועדה למינוי שופטים אלא על ידי בחירה של שר המשפטים ישירות מבין רשמי בית משפט שלום.
יש כאן פתח לביצוע מינויים משקולים זרים ולכן יש לחזיר את המצב לקדמותו שבו רשם הוצל"פ ימונה באמצעות הועדה למינוי שופטים או כל ועדה אחרת לא תלויה.
ג. בסעיף 4ב{ב} וכן 4[ב][ פסקה 5 להצעה]
המחוקק מגדיר כיצד יבחר מנהל ההוצאה לפועל.
המחוקק אינו מגדיר מהם תנאי הסף של מנהל ההוצאה לפועל [ בעל תואר, משפטן וכולי]
כיום, מוציא לפועל צריך להיות בעל תואר אקדמאי , מן הראוי שיש להגדיר תואר רלוונטי לעניין זה וזאת בכדי שלא יכהן בתפקיד זה מי שאינו עונה על קריטריון זה.
4ב{ב}
כיום ישנם הליכים אשר יתבצעו רק לאחר החלטה של ראש ההוצל"פ.
על פי סעיף זה יתמעטו הליכים על פי החלטה ולעומת זאת שיקול הדעת יהיה באמצעות הפקיד בלשכה .
לא נמסר לועדת החוקה אילו הליכים יועברו לביצוע ללא החלטה ויתכן ומדובר בהליכים בעלי רגישות ואחריות אשר יש להשאירם לשיקול דעתו של רשם ההוצל"פ ולא של פקיד ההוצל"פ.
ג. סעיף 6 [ב] לחוק [ פסקה 6 להצעה]
על פי סעיף זה הרשות למלא מקומו של מנהל הוצל"פ נתונה אך ורק לסגנו או לעורך דין.
יש כאן רצון ל"דלג" על אותם משפטנים, בעלי תואר אשר נמצאים בכל לשכה ולשכה ובעלי ניסיון רב והממלאים כיום תפקידי מפתח במערכת.
בכוונת החוק למנוע מאותם עובדים להתקדם במערכת בתי המשפט ולהביא במקומם עורכי דין ב"הצנחה" מבחוץ.
יוצא מכך שכיום למשרת מוציא לפועל [ מנהל לשכת הוצל"פ] ישנה דרישה להיות בעל תואר.
לסגן מוציא לפועל אין דרישה שכזו.
לעומת זאת , יצא שממלא מקום אחר בלשכה תהא הזכות להחליף את המוציא לפועל בהעדרו למרות שתפקידו הינו זוטר יותר.
מעבר לכך, ישנם בעלי תארים במערכת ההוצל"פ ושינויו של החוק יפגע בהם מכיוון שכעת יצטרכו ללמוד תואר אחר נוסף.
יש למחוק סעיף זה ולהשאיר את הקיים בחוק , דהיינו " יהיה רשאי מוציא לפועל , סגנו או מי שממלא את מקומו בהעדרו".
סעיף 7ב [ פסקה 11]
" נוכח מנהל ההוצאה לפועל כי כתובתו של החייב המופיעה בתיק הוצל"פ איננה כתובתו הנכונה של החייב
רשאי הוא"
מערכת ההוצאה לפועל אינה מסוגלת לעקוב אחרי תיקים מיוזמתה היא.
בצורה של העברת האחריות מזוכה שמנהל בצורה הכי טובה את תיקו כנגד החייב יש כוונה להעביר זאת לידו של מנהל ההוצאה לפועל.
במצב שכזה עלולה להיות העדפה של אי אלו תיקים על ידי פקידים וכך לזנוח תיקים אחרים שיש לטפל בהם.
דוגמה כזו ניתן לראות במשטרת ישראל שבה רבים המקרים של תיקים ללא מעש.
בל לנו לשכוח כי תיק ללא מעש בהוצל"פ ייסגר לאחר זמן [ ראה המשך החוק] ואנו מסרבלים את העבודה של התיקים בהוצל"פ.
לאור זאת יש למחוק כל התערבות של מנהל הוצל"פ מיוזמתו בכל הקשור לתיקי הוצל"פ ולהשאיר זאת בידי הזוכים.