חומר רקע

תמצית מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בנושא: "פוטנציאל היזמות בקרב עולים חדשים – החסמים והקשיים" ב- 9 בינואר 2007. זהו מסמך עדכון למסמך שנכתב לקראת דיון קודם בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא: "יזמות עסקית לעולים" שהתקיים ב-3 ביולי 2006. במסמך נסקר הסיוע הממשלתי והציבורי הניתן ליזמות ולעסקים קטנים ובינוניים עם דגש על הסיוע לעולים חדשים.1 כן מובאים נתונים על היקף הסיוע ומספר הפונים המבקשים סיוע. במדינות מפותחות העסקים הקטנים והבינוניים נחשבים גורם מרכזי בצמיחת המשק וביצירת מקומות תעסוקה. חשיבותם של העסקים הקטנים והבינוניים גדלה בפרט בתקופות אבטלה, שכן הם משמשים אפיק תעסוקתי למובטלים.2 תפיסה זו מקובלת גם בישראל, שבשנים האחרונות שיעור המובטלים בה גבוה. מאומדנים שנעשו בישראל עולה כי מאז ראשית שנות ה-80 העסקים הקטנים משמשים מקור מרכזי ליצירת מקומות עבודה חדשים, שעה שעסקים גדולים צמצמו את מספר מקומות העבודה.3 מהסקירה עולה כי הסיוע לעולים חדשים במסגרת הגופים המסייעים לכלל האוכלוסייה אינו שונה בעיקרו מהסיוע שוותיקים מקבלים, אך סיוע ייחודי לעולים ניתן מטעם המשרד לקליטת העלייה ומטעמם של גופים אחרים. האגף ליזמות עסקית במשרד לקליטת העלייה הוא זרוע המשרד לקליטת עולים ותושבים חוזרים במגזר העסקי בישראל. להלן נתונים על עבודת האגף בעשור האחרון (מחודש מאי 2006): א. כ-50,000 יזמים עולים פנו לייעוץ עסקי ראשוני; ב. נעשו כ-25,000 בדיקות היתכנות כלכלית ליזמים; ג. כ-9,500 יזמים עולים קיבלו הלוואות מהקרן לעולה העצמאי, בהיקף של כ-200 מיליון ש"ח; ד. כ-30,000 עולים עובדים בעסקים שהוקמו באמצעות הלוואות של המשרד לקליטת העלייה; ה. כ-30,000 יזמים עולים ותושבים חוזרים עברו מסלולי הכשרה עסקית. הגופים המסייעים לכלל האוכלוסייה ביזמות עסקית הגופים הממשלתיים העיקריים המסייעים לעסקים קטנים: 2.1. הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל (להלן: הרשות): גוף מטה הפועל ברמה הארצית ומשמש זרוע ביצועית של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (משרד התמ"ת) לטיפול בעסקים קטנים ובינוניים. הסיוע ניתן באמצעות המרכזים לטיפוח יזמות (מט"י) הפרוסים ברחבי הארץ. הרשות שותפה במימון השירותים שמט"י נותנים. שירותים אלה ניתנים לכלל האוכלוסייה, ואין בהם סיוע מיוחד לעולים. סיוע ייחודי לעולים ניתן מטעם המשרד לקליטת העלייה, שמממן בעבור עולים חלק נוסף מעלות שירותי מט"י. 4 משרד התמ"ת מממן את מלוא תקציב הרשות. כ-60% מהתקציב מיועדים להשתתפות הרשות בתקציבי מט"י, והשאר מוקדשים לפעולות שונות של הרשות, להוצאות להנהלה ולהוצאות כלליות. מנתוני משרד התמ"ת לשנים 1995–2004 עולה כי היו תנודות ניכרות בתקציב הרשות, שנע בין קיצוץ בשיעור 50% לתוספת בשיעור כ-60%.5 החל משנת 2004 קוצץ התקציב של הרשות בכל שנה, ובסך הכל קוצצו ממנו כ- 28%:6 שנה תקציב הרשות (מיליוני ש"ח) 2004 20.10 2005 17.69 2006 16.47 20077 14.45 סיוע בתחום השפה: הרשות נותנת סיוע ייחודי לעולים בתחום השפה: פעולות הסיוע לעולים שאינם דוברי עברית נעשות בשפתם (רוסית, אמהרית ועוד), מאגרי המידע והספרות המקצועית מתורגמים לשפות המרכזיות השגורות בפי העולים, ולפי הצורך ניתן גם סיוע של מתורגמן. לסיוע זה אין ביטוי כלכלי ישיר, אולם הוא עשוי להגביר את האפקטיביות של שירותי מט"י. 2.2. השירותים העיקריים של מט"י לכלל האוכלוסייה: א. ייעוץ מקצועי וחונכות – במט"י אפשר להיעזר ביועצים מקצועיים במגוון תחומים, כגון ייעוץ ראשוני לקראת קבלת ההחלטה לפתוח עסק, ייעוץ עסקי, ייעוץ פיננסי, ייעוץ בתחום הארגוני ועוד. אופי הייעוץ ומשכו מותאמים אישית לכל פונה. בתוכנית החונכות של משרד התמ"ת, המשווקת במט"י, רשאים להיעזר גם פונים מתאימים שהם בעלי עסקים קיימים. חונכות מתקיימת בנושאים כגון תיירות, חקלאות ועיצוב, והתוכנית מופעלת וממומנת ישירות בכספי משרד התמ"ת. ב. הדרכה – מט"י מציעים קורסים וסדנאות המותאמים ספציפית ליזמים ולעסקים קטנים ובינוניים. בסדנאות נלמדים נושאים כגון הקמת עסק וניהולו, שיווק, קורס ליצואנים קטנים ומתחילים, מחשוב ואינטרנט, סחר אלקטרוני, קורס לעידוד יזמות נשים, קורסים לעולים חדשים ועוד. ג. הפניה למקורות מימון – במט"י ניתן סיוע בפנייה לקרנות הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים, למסגרות מימון אחרות או לבנקים, לשם השגת מימון, וכן בהכנת התוכנית העסקית הנדרשת כתנאי לקבלת מימון. ד. מידע והכוונה – לרשות הפונים למט"י עומדים מאגרי מידע שמרוכז בהם מידע רב גם על כלים רלוונטיים שגורמים אחרים מפעילים לטובת יזמים ובעלי עסקים קטנים ובינוניים, כגון תוכנית החונכות של משרד התמ"ת, החממות הטכנולוגיות במשרד המדען הראשי של משרד התמ"ת, מרכז ההשקעות של משרד התמ"ת, שירותי מכון היצוא, הקרן לעולה העצמאי של המשרד לקליטת העלייה, חונכות חקלאית של משרד החקלאות ופיתוח הכפר ועוד. 8 2.3. הקרן לסיוע לעסקים קטנים בערבות המדינה: קרן שמשרד התמ"ת מפעיל והיא משותפת לו ולמשרד האוצר.9 הקרן אינה מיועדת ספציפית לסיוע לעולים, אלא פתוחה לכול, והקריטריונים לקבלת סיוע ממנה זהים לכל קבוצות האוכלוסייה ותלויים במאפייני העסק בלבד. הקרן מאפשרת קבלת הלוואה בלא הבטוחות הנדרשות בהלוואה רגילה, ולכן מתקיימים בעקבות כל פנייה לסיועה בדיקה כלכלית מעמיקה של סיכויי המועמד לעמוד בתנאי ההלוואה ובירור אם ההלוואה אומנם מיועדת למימוש התוכנית. הלוואות הקרן: סכום ההלוואה המקסימלי הניתן מכספי הקרן הוא 500,000 ש"ח, לתקופה שעד חמש שנים. המועמד לקבלת הסיוע רשאי להתחיל בהחזרת ההלוואה רק חצי שנה לאחר קבלתה ולפרוס את התשלומים על פני 55 חודשים.10 המדינה מאפשרת העמדת הלוואות לעסקים קטנים במסגרת פעילות הקרן, כמפורט להלן: א. הלוואות להון חוזר,11 המיועדות לעסקים אשר סובלים ממצוקה תזרימית הנובעת מהמיתון המתמשך ומהמצב הביטחוני הקשה; ב. הלוואות במסלול השקעות, המיועדות להקמת עסקים חדשים ולהרחבת עסקים קיימים. הלוואות אלה ניתנות, באמצעות הבנקים, לעסקים קטנים שעל-פי בדיקת הגוף המתאם12 יש הצדקה כלכלית לקיומם ולנוכח הנסיבות יש מקום לסייע להם במימון לשם גישור על פני תקופת חמש שנים. 13 גופי סיוע מיוחדים לעולים חדשים 1. האגף ליזמות עסקית במשרד לקליטת העלייה:14 האגף ליזמות עסקית במשרד לקליטת העלייה הוא זרוע המשרד לקליטת עולים ותושבים חוזריםבמגזר העסקי בישראל. מטרת האגף היא ליצור סביבה המעודדת עולים חדשים ותושבים חוזרים בעלי כישורים יזמיים לפתוח בישראל עסקים פרטיים משלהם ולהרחיב עסקים קיימים באמצעות כלים חדשניים. 1.1. תרומת מסלול היזמות לעולים: א. יצירת מקום תעסוקה בעלות נמוכה (פחות מ-2,500 דולר); ב. פתרון תעסוקתי מכובד לקבוצות אוכלוסייה שאינן מצליחות להשתלב בשוק העבודה; ג. התרחבות העסק מאפשרת העסקת עולים נוספים; ד. עולה שמצליח להתפרנס כעצמאי יישאר בארץ ולא ירגיש שהוא בעל כישורי-יתר (overqualified) למשרה שהוא עוסק בה, גם אם אינו עוסק במקצועו. 1.2. סל השירותים מטעם האגף ליזמות עסקית: ייעוץ עסקי אישי להקמת עסק ולניהולו; מתן הלוואות מהקרן לעולה העצמאי; קורסים וסדנאות לשיפור המיומנויות העסקיות הדרושות לפתיחת עסק ולניהולו; מוקדים המתמחים בסיוע לאוכלוסיות מיוחדות כגון עולים מאתיופיה, מהקווקז, מבוכרה ועוד; מוקדים המתמחים בסיוע לפיתוח ענפי (היי-טק, רפואה משלימה, רפואת שיניים וכו'). 1.3. פרויקטBusiness il :15 פרויקט שמפעיל האגף ליזמות עסקית מאז שנת 2004, ובו מסלול מיוחד ליזמים, למשקיעים ולבעלי עסקים שהם עולים פוטנציאליים או בעלי אזרחות ישראלית ובו הכרת השוק העסקי הישראלי, בדיקת כדאיות עסקית, תוכניות עסקיות וכו'. הפעילות נעשית בחוץ-לארץ כדי לעודד אנשי עסקים לעלות לישראל. תוצאות הפרויקט: א. כ-300 משפחות עולים ותושבים חוזרים עלו/חזרו ופתחו עסקים בארץ; ב. כ- 30,000 עולים נחשפו לפרויקט וקיבלו ייעוץ ראשוני דרך אתר האינטרנט של המשרד; ג. כ-1,500 יזמים עולים/תושבים חוזרים פוטנציאליים נמצאים בהליך ייעוץ ובדיקת כדאיות כלכלית.16 1.4. פעילות האגף בעשור האחרון (נתונים מחודש מאי 2006): א. כ-50,000 יזמים עולים פנו לייעוץ עסקי ראשוני; ב. נערכו כ-25,000 בדיקות היתכנות כלכלית ליזמים; ג. כ-9,500 יזמים עולים קיבלו הלוואות מהקרן לעולה העצמאי בהיקף כולל של כ-200 מיליון ש"ח; ד. כ-30,000 עולים עובדים בעסקים שהוקמו במימון הלוואות המשרד לקליטת העלייה; ה. כ-30,000 יזמים עולים ותושבים חוזרים השתלמו במסלולי הכשרה עסקית. 17 1.5. מעקב אחר פרויקטים עסקיים של יזמים עולים שקיבלו תמיכה מטעם האגף ליזמות עסקית18 מהנהלת האגף ליזמות עסקית במשרד לקליטת העלייה נמסרו הפרטים שלהלן על המעקב שהאגף מקיים אחר העסקים של יזמים עולים: א. בשנתיים הראשונות האגף מלווה את עסקי היזמים העולים שקיבלו את תמיכתו ליווי צמוד שנכללים בו ייעוץ וחונכות עסקית. ב. נמצא כי לעולים יש קושי רב יותר בניהול עסקיהם, שכן נוסף על הקמת פרויקט עסקי הם מתמודדים גם עם קשיי קליטה, ובשל כך הם עלולים להיקלע למצב שבו לא יוכלו להחזיר את ההלוואה. כדי לטפל במצב זה הוקמה ועדה מיוחדת, שחברים בה נציגי המשרד לקליטת העלייה, בנק הפועלים ומשרד האוצר, ותפקידה לסייע לעסקים שנקלעו לקשיים בפריסת תשלומים או במציאת מימון אחר. נוסף על פעולת הוועדה האגף מסייע גם בסגירת עסקים. ג. המשרד לקליטת העלייה פתח לאחרונה מסלול חדש לסיוע ליזמים עולים, המכונה "הלוואה שלב ב'". סיוע זה ניתן ליזמים עולים שכבר קיבלו הלוואה, ונועד להגדיל את תזרים המזומנים של עסקיהם. ד. אחת לחמש שנים מפיק האגף דוח שמרוכזים בו ממצאי בדיקת מצבם של עסקים קטנים בבעלות עולים שניתן להם סיוע מטעם האגף. בשנת 2005 יצא דוח על עסקים קטנים שנפתחו בשנת 1999 אשר מתעד את מצבם בשנת 2005. דוח זה יוצג בדיון הוועדה. 2. התאחדות היזמים בישראל – עמותה לקידום היוזמה הפרטית בקרב העולים19 התאחדות היזמים בישראל (להלן: ההתאחדות) הוקמה בשנת 1992 ומאז היא פועלת במגוון תחומים הקשורים ליזמות בקרב העולים החדשים, כדי לאחד, לייצג ולקדם את היזמות העסקית בקרב העולים. ההתאחדות פועלת בשיתוף עם גורמים שונים במשק, ובהם המשרד לקליטת העלייה, משרד התמ"ת, "ג'וינט – ישראל" והסוכנות היהודית. בתקציב ההתאחדות כספים המועברים אליה מהרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל ומהמשרד לקליטת העלייה – לפרויקטים המופעלים ישירות עמו. 2.1. סיוע ההתאחדות: ההתאחדות נותנת שירותי ייעוץ והדרכה, שירותים בהתארגנות ובהפעלת עסק, תיווך בהחלפת מידע ועזרה הדדית בקרב היזמים במטרה לחזק עסקים קיימים, קורסים מקצועיים ביזמות, בהקמת עסק קטן ובניהולו וייעוץ עסקי לבעלי עסקים פעילים ולבעלי עסקים שנקלעו למשבר כלכלי בשנים האחרונות. 2.2. הקריטריונים למתן סיוע: הסיוע ניתן לעולים חדשים. כאשר הפרויקט שמדובר בו מתקיים בשיתוף פעולה עם המשרד לקליטת העלייה, זכאים לקבל סיוע עולים על-פי הגדרות המשרד לקליטת העלייה, כלומר מי שנמצאים בישראל לא יותר מעשר שנים. כאשר הפרויקט הוא עצמאי, של ההתאחדות, ההתאחדות מגמישה את הגדרת העולה, ובמידת הצורך מעניקה לאדם סיוע גם אם הוא נמצא בארץ יותר מעשר שנים. 3. קרנות המעניקות הלוואות לעסקים קטנים 3.1. הקרן לעולה העצמאי: המשרד לקליטת העלייה מעמיד קרן הלוואות לעולים יזמים המבקשים לפתוח עסק או לקדם עסק קיים. כדי לקבל הלוואה מקרן זו יש לפנות למט"י. יועץ מטעם מט"י בוחן את כדאיות העסק ומכין תוכנית עסקית בהתאם לממצאיו. גובה ההלוואה מותאם לצורכי העסק ולטבלת סכומי ההלוואה ותנאיה. בפועל, מכיוון שההלוואה אינה משמעותית בהשוואה לצורכי עסק גדול (כיום הסכום המקסימלי הוא 35,000 ש"ח), עיקר הסיוע ניתן לעסקים קטנים ובינוניים. 20 ראו נספח. 3.2. קרנות הסוכנות היהודית מסייעות לעולים חדשים ולוותיקים תושבי הארץ לפי קריטריונים גיאוגרפיים וכלכליים שונים. הסכום המקסימלי של הלוואה מקרנות הסוכנות הוא 75,000 דולר. 3.3. קרנות קורת מסייעות לעסקים קטנים, ובפרט לעסקים בבעלות נשים ובמגזר הערבי, בסכומים שעד 150,000 ש"ח.21 3.4. האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית מסייעת לעסקים קטנים בסכומים שעד 15,000 דולר. לפי מידע שנמסר מהאגודה ב-3 ביולי 2006, בשנים 1992–2005 נתנה האגודה 643 הלוואות לעולים חדשים, בסכום כולל של 24,183,938 ש"ח; בשנת 2004 נתנה האגודה 45 הלוואות בסכום כולל של 2,393,861 ש"ח; בשנת 2005 היא נתנה 41 הלוואות בסכום כולל של 2,275,780 ש"ח22 ובשנת 2006 ניתנו 66 הלוואות לעולים חדשים בסכום כולל של 2,512,500 ש"ח.23 3.5. קרן קי"פ (קרן לעידוד יוזמות פרטיות) במימון "יד הנדיב" וקרן קלור, המעניקה הלוואות בסכומים שעד 25,000 דולר. 3.6. קרן הגליל, קרן שטייפמן, קרן אוריון – ירושלים וקרן בוסטון – חיפה – קרנות המסייעות לעסקים באזורים גיאוגרפיים מוגדרים.24 4. "בשן" – מרכז סיוע ליזמות עולים "בשן" היא תוכנית סיוע של הממשלה לקידום רעיונות לפרויקטים טכנולוגיים ומדעיים של יזמים עולים חדשים, שהחלה לפעול בשנת 1994. מאז 1 בינואר 2004 התוכנית פועלת במסגרת משרד המדע והטכנולוגיה.25 מטרות התוכנית מגוונות: מיצוי הפוטנציאל הטכנולוגי והמדעי של עולים חדשים, סיוע בקליטת מדענים ומהנדסים עולים ושילובם בתעשייה, הכוונה וייעוץ למדענים ולמהנדסים שנמצאים בחו"ל ושוקלים לעלות לישראל, פיתוח קשרים טכנו-מדעיים עם מדינות מזרח אירופה וחבר המדינות וקידום מיזמים טכנולוגיים בילטרליים. 26 הסיוע במסגרת "בשן" עיקר פעילות "בשן" בכל הקשור לעסקים קטנים היא סיוע בגיבוש פרויקט שיאפשר השגת מקורות מימון או השתלבות בתעשייה קיימת. 4.1. הסיוע בשלב המקדמי: סיוע בגיבוש רעיון טכנולוגי ואפליקציה יישומית; בחינה טכנולוגית שיווקית של המיזם המוצע; סריקת פטנטים ומידע טכנולוגי הרלוונטי למיזם; סיוע בהתוויית חלופות אפשריות לקידום המיזם ולמימושו המסחרי; סיוע בגיוס הון ראשוני (ממלכתי, פרטי או מקרנות הון סיכון); סיוע באיתור שותפים אסטרטגיים בתעשייה המקומית ובחו"ל; חניכה עסקית לפרויקטים נבחרים בדרך של הצמדת מלווה עסקי שהוא מומחה בתחום ומתן ייעוץ מומחים בנושאים שונים כגון משפט מסחרי, הגנה על קניין רוחני ושיווק וניהול כלליים, ותמיכה בהסתייעות במסלולי הסיוע של משרד התמ"ת ושל המשרד לקליטת העלייה. 27 4.2. סיוע במישור העסקי: סיוע בהקמת מיזמים טכנולוגיים חדשים, בפיתוח חברות קיימות ובשיתוף פעולה עם התעשייה, סיוע לבעלי עסקים בחו"ל בבחינת אפשרויות השקעה והעתקת פעילותם לישראל, סיוע בהכנת פרויקטים לחממות טכנולוגיות והכוונת פרויקטים למסלולי הסיוע של משרד התמ"ת. 28 4.3. הזכאות לסיוע מ"בשן": עולים חדשים זכאים לסיוע עד עשר שנים מיום עלייתם לישראל; תושבים חוזרים (מי ששהו בחו"ל שלוש שנים ויותר ברציפות) זכאים לקבל סיוע עד שנה מיום הגעתם לישראל; ייעוץ בחו"ל ניתנים לשוקלים לעלות לישראל. 29 עיקרי דוח מבקר המדינה בנושא עידוד עסקים קטנים להלן הממצאים המפורטים בדוח מבקר המדינה בנושא עידוד עסקים קטנים. הבדיקה נערכה בחודשים מאי–אוגוסט 2004. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פעלו בישראל בשנת 2002 כ-400,000 עסקים, וההערכה היא כי כ-96% מהם הם עסקים קטנים. מאז שנת 1993 עוסקים שלושה גורמים ממשלתיים בעידוד העסקים הקטנים בישראל: תוכנית החונכות העסקית במשרד התמ"ת, הרשות לעסקים קטנים והקרן לעסקים קטנים. ממצאי משרד מבקר המדינה 1. הקצאת המשאבים לתוכנית החונכות העסקית נעשית בשיטת "כל הקודם זוכה" ולא לפי סדרי עדיפויות. 2. אין במשרד התמ"ת מידע על התועלת שבתוכנית החונכות, כגון נתונים על מספר העסקים שהסתייעו בתוכנית ושרדו או חדלו מלהתקיים. 3. הקרן לסיוע לעסקים קטנים בערבות המדינה נועדה לתת הלוואות להון חוזר30 וכן להקמת עסק או להרחבת עסק קיים. מאז הקמתה, באוגוסט 2003, פנו אליה עסקים רבים בבקשת הלוואה. בבדיקה נמצא כי כמה חסמים עלולים למנוע מעסקים קטנים את ההסתייעות בקרן, ובהם תנאי הסף לקבלת הלוואה, העמלות הנגבות בגין קבלת הלוואה והטיפול הממושך בבקשות. 4. הרשות לעסקים קטנים אינה ממלאת את תפקידיה כשותף מרכזי בעיצוב מדיניות הממשלה בנושא העסקים הקטנים וכמובילה בנושאי מחקר, חקיקה ועוד. 5. מתן סיוע לעסקים קטנים באמצעות שלושה גורמים ממשלתיים, ולא בידי גורם מרכז אחד, יוצר אי-אחידות, כפילות ואדמיניסטרציה מיותרת, ועסק הזקוק לסיוע עלול לא לקבל במועד את מלוא הסיוע שהיה יכול לקבל. מדובר בניצול לא יעיל של המשאבים.31 תגובת המשרד לקליטת העלייה32 לדברי הגב' מירלה גל, מנכ"לית המשרד לקליטת העלייה, משרדה הוא הגוף שנותן את התמיכה העיקרית והגדולה ביותר לעולים חדשים (יותר מהרשות לעסקים קטנים, מהתוכנית לחונכות עסקית במשרד התמ"ת ומהקרן לעסקים קטנים). עם זאת, לדברי הגב' גל, המשרד לקליטת העלייה עובד בשיתוף פעולה מלא עם משרד התמ"ת ועם הגופים הקשורים בו, במטרה לעזור לעולים החדשים ביזמות, הן בארץ והן באמצעות פעולות בחו"ל בקרב עולים פוטנציאליים. מקורות אתרי אינטרנט המשרד לקליטת העלייה, http://www.moia.gov.il/yozma/yozma2.htm, כניסה: 29 ביוני 2006. הקרן לסיוע לעסקים קטנים בערבות המדינה, http://www.hon.org.il/, כניסה: 29 ביוני 2006. הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל, http://www.asakim.org.il/upload/sikum2003.doc, כניסה: 29 ביוני 2006. הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל, http://www.asakim.org.il , כניסה: 29 ביוני 2006. משרד המדע והטכנולוגיה, www.most.gov.il, כניסה: 27 ביוני 2006. פרויקט Bussines.il , http://www.2BINISRAEL.ORG.IL , כניסה: 27 ביוני 2006. תוכנית "בשן", http://www.bashan.org.il/content/plan/view.asp?id=1, כניסה: 28 ביוני 2006. דוחות האגף ליזמות עסקית במשרד לקליטת העלייה, מצגת, מאי 2006. משרד מבקר המדינה, דוח שנתי 55ב' לשנת 2004 ולחשבונות שנת הכספים 2003, עמ' 763–774. מכתבים האגודה הישראלית להלוואות ללא-ריבית, לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, 2 ביולי 2006. מסמכים מרכז המחקר והמידע של הכנסת, סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, כתבה אתי וייסבלאי, 20 ביוני 2005. מרכז המחקר והמידע של הכנסת, גופים המסייעים לעסקים קטנים ובינוניים של עולים חדשים, כתבה אפרת קאול-גרנות, 3 באוגוסט 2004. שיחות טלפון גל מירלה, מנכ"לית המשרד לקליטת העלייה, 27 ביוני 2006. דלרוזה שרון, לשכת מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, 2 ביולי 2006. הומינר אירוס, מנהלת האגף ליזמות עסקית במשרד לקליטת העלייה, 2 ביולי 2006. רוזן ג'ו, סמנכ"ל האגודה הישראלית להלוואות ללא-ריבית, שיחת טלפון, 26 בדצמבר 2006. שטיינמץ דוד, מנהל תחום תקציבים במשרד התמ"ת, שיחת טלפון, 26 בדצמבר 2006. נספח מס' 1 טבלת סכומי ההלוואה ליזמות עסקית מטעם המשרד לקליטת העלייה ותנאיה33 מרכז הארץ אזור פיתוח ב' אזור פיתוח א' סכום ההלוואה המרבי 35,000 ש"ח 35,000 ₪ 35,000 ש"ח הון עצמי מינימלי (שיעור מסכום ההלוואה) 35% 25% 20% מענק מותנה34 (הופך למענק כעבור שלוש שנים) 15% – עד 3,000 ש"ח 17.5% – 3,500 ש"ח 20% – עד 4,000 ₪ תקופת הפירעון שש שנים שש שנים שש שנים ריבית 2% צמוד למדד או 4% צמוד לדולר 2% צמוד למדד או 4% צמוד לדולר 2% צמוד למדד או 4% צמוד לדולר