חומר רקע
05940006סימוכין:
מיום 07/01/2007
נוסח לדיון בועדת המשנה לועדת העבודה הרווחה והבריאות ביום 10/01/2007
הצעת חוק השתלת אברים, התשס"ז-2007
[בצ"ע: קווים מנחים וסוגיות (בהמשך לדיונים קודמים):
- תרומה מהחי: החזר הוצאות.
- תרומה מהמת: בחינת סוגי התמורות.
- בחינת אפשרות להסדר חלופי: הסכמה משוערת.
- קביעת המוות. ]
פרק א': הגדרות
בחוק זה -
1.
הגדרות
"אבר" – אבר או חלק מאבר של אדם, וכן רקמה, הניתנים להשתלה, למעט דם, מוח עצם, ביצית ותא זרע;
"בית חולים" - כהגדרתו בפקודת בריאות העם;
"המכון לרפואה משפטית" - המכון לרפואה משפטית שליד משרד הבריאות;
"המנהל" - המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לענין חוק זה;
"המרכז להשתלות" - המרכז הלאומי להשתלות שהוקם לפי הוראות פרק ג';
"השתלת אבר" - פעולה של השתלת אבר שניטל מתורם או שניטל לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה, בגופו של נתרם;
"ועדת הערכה" - ועדה הערכה מקומית וועדת ההערכה המרכזית;
"ועדת הערכה מקומית" - ועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 13(א);
"ועדת ההערכה המרכזית" - הועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 13(ב);
"חוק האנטומיה והפתולוגיה" - חוק האנטומיה והפתולוגיה, התשי"ג-19531;
"חוק זכויות החולה" - חוק זכויות החולה, התשנ"ו-19962;
"מאגר המידע" - מאגר המידע שהוקם לפי הוראות פרק ז';
"מטופל" - כהגדרתו בחוק זכויות החולה;
"מרכז רפואי מורשה" - בית חולים שתנאי רישומו לפי פקודת בריאות העם מתירים לו לבצע נטילת אברים או השתלת אברים, ולענין נטילת אברים לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה - גם המכון לרפואה משפטית;
"נטילת אבר" - פעולה של נטילת אבר מתורם או נטילת אבר לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה, לשם השתלתו בגופו של נתרם;
"נתרם" – אדם הזקוק להשתלת אבר בגופו מסיבות רפואיות;
"פסול דין" - מי שהוכרז פסול דין לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-19623;
"פסול דין" – חסוי כהגדרתו בסעיף 80 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-19624;
דיון 6/12/06
"פקודת בריאות העם" - פקודת בריאות העם, 19405;
"פקודת הרופאים" - פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-19766;
"קרוב" - בן זוג, לרבות ידוע בציבור, הורה, בן או בת, אח או אחות, סבא או סבתא, נכד או נכדה, דוד או דודה, דודן או דודנית, אחיין או אחיינית;
[ ההגדרה רלונטית לס' 3 (תרומה מוצלבת) , פרק ד' (תרומה מן החי) וס' 26 (תמורה לתרומה מהמת).
בצ"ע: רמות קירבה אחרות ? (גיס, בן דוד דרגה שניה וכד')
והאם נכון להשתמש באותה הגדרה לכל הסעיפים ?]
"רופא" - רופא מורשה לפי פקודת הרופאים;
"רופא מומחה" - רופא בעל תואר מומחה לפי פקודת הרופאים;
"תורם" - אדם המוכן לתרום אבר מאבריו, בחייו, לצורך השתלה בגופו של נתרם;
"תמורה" - תמורה הניתנת בכסף, בשווה כסף, בשירות או בטובת הנאה אחרת;
"השר" - שר הבריאות.
פרק ב': ייחוד ואיסור פעולות
נטילת אבר או השתלת אבר לא תיעשה אלא לפי הוראות חוק זה.
(א)
2.
ייחוד פעולות
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק האנטומיה והפתולוגיה.
(ב)
לא יקבל אדם תמורה בעבור אבר שניטל מגופו או מגופו של אדם אחר, או המיועד לנטילה כאמור, והכל בין שהנטילה נעשית בחייו של אדם ובין לאחר מותו.
(א)
3.
איסור סחר באברים
לא ייתן אדם תמורה בעבור אבר שהושתל בגופו או בגופו של אדם אחר, או המיועד להשתלה כאמור.
(ב)
דיון 6/12/06
לענין סעיף זה לא יראו כתמורה כל אחד מאלה:
(ג)
הסכמת קרוב של נתרם לתרום, בחייו, אבר לאדם אחר, כנגד הסכמת קרובו של האדם האחר לתרום, בחייו, אבר לאותו נתרם;
[בצ"ע: (1) האם לאפשר תרומה מוצלבת גם לתורם זר ולא רק לתורם שהוא קרוב ?
(2) הרחבת הגדרת "קרוב", בדומה לסעיף 12 ("לרבות גיס") או אף רחב יותר ? (ממתינים לתשובת מ. הבריאות, לענין זה)]
(1)
תשלום ששולם לתורם לפי הוראות סעיף 20;
(2)
תמורה שנתן תאגיד שהכיר בו השר לפי הוראות סעיף 26.
(3)
לא יתווך אדם בין תורם לנתרם, במישרין או בעקיפין, לשם נטילת אבר או השתלת אבר, בהתקיים אחד מאלה:
4.
איסור תיווך
התיווך נעשה בתמורה;
(1)
הובטחה תמורה לאדם אחר בעבור נטילת האבר, שנתינתה אסורה לפי הוראות סעיף 3.
[בצ"ע:
הסעיף קובע איסור החל גם לגבי קרוב משפחה שעושה תיווך כזה באופן חד פעמי, ובסעיף 33(א)(3) קבוע עונש; האם אין מקום לקבוע חריג לגבי קרוב משפחה מדרגה ראשונה, בדומה להחרגת התורם והנתרם מהענישה על מתן תמורה ? ]
(2)
לא יביא אדם אבר לישראל ולא יוציא אדם אבר מישראל, לשם השתלתו בגופו של אדם, אלא לפי הוראות שקבע שר הבריאות בהתייעצות עם שר החוץ ובאישור וועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ובלבד שהאבר ניטל מאדם לאחר מותו לפי דיני המדינה שבה נערכה נטילת האבר, ואם נערכה בישראל - לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה.
[בצ"ע:
(1) הבהרת ניסוח הסעיף – להבהיר שהסעיף מיועד רק
לאפשר הבאת איברים לישראל על ידי המדינה או
ארגונים.
(1) אפשרות להבאת איברים מחו"ל שניטלו מהחי, בהתאם לדיני המדינה ממנה הובאו, למעט מדינות לגביהן יש בעיה עם דרכי הנטילה מן החי.
(2) אישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות + התייעצות
עם גורמים נוספים ]
5.
הבאת אבר לישראל או הוצאתו מישראל
פרק ג': המרכז הלאומי להשתלות
במשרד הבריאות יוקם ויפעל מרכז לאומי לנושא ההשתלות.
[בצ"ע: מה מקור התקציב של המרכז ? ]
6.
המרכז הלאומי להשתלות
המרכז להשתלות ירכז את הפיקוח והבקרה על נטילת אברים והשתלת אברים, ובכלל זה:
7.
תפקיד המרכז להשתלות
ינהל את מאגר המידע;
(1)
יקבל בקשות של נתרמים להירשם במאגר המידע ויטפל בהן;
(2)
יחליט, לפי הנחיות ועדת ההיגוי, על הקצאה, לנתרם מסוים, של אבר שניטל לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה או של אבר שהובא לישראל לפי הוראות סעיף 5;
(3)
ישתף פעולה עם מדינות זרות וארגונים זרים בענין נטילת אברים והשתלת אברים;
(4)
יערוך פעולות הסברה לעידוד תרומת אברים לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה; [בצ"ע: ומן החי ? ]
(5)
יבצע בקרת איכות במרכזים רפואיים מורשים בנושא נטילת אברים והשתלת אברים;
(6)
יעודד מחקרים והכשרה מקצועית בתחום נטילת אברים והשתלת אברים;
(7)
יבצע כל פעולה אחרת הקשורה לנושא נטילת אברים והשתלת אברים שהוטלה על המרכז להשתלות על ידי המנהל.
(8)
המנהל ימנה ועדת היגוי למרכז להשתלות, בת תשעה חברים לפחות, ובהם:
(א)
8.
ועדת היגוי
רופא מומחה, בעל ניסיון של עשר שנים לפחות, והוא יהיה היושב ראש;
[בצ"ע: 1) תקופת ניסיון של עשר שנים כרופא מומחה;
2) דרישת ניסיון ניהולי ]
(1)
מנהל המרכז להשתלות, שמונה לפי הוראות סעיף 9;
(2)
שני רופאים מומחים, לפחות, בעלי ניסיון בביצוע השתלות אברים או במחקר בתחום האמור, ובהם רופא אחד לפחות שאינו מועסק בבית חולים ממשלתי;
(3)
עובד משרד הבריאות, אחד לפחות, העובד במרכז להשתלות ושעיסוקו בתיאום השתלות אברים;
(4)
איש דת.
(5)
[בצ"ע: מי 3 החברים הנוספים ? ]
[בצ"ע: הגבלת תקופת חברות; אפשרות למס' כהונות]
המנהל רשאי למנות לועדת ההיגוי חברים נוספים, מתחומי עיסוק שונים מהתחומים המפורטים בסעיף קטן (א).
(ב)
תפקידי ועדת ההיגוי הם:
(ג)
לייעץ לשר בכל הקשור בהתוויית מדיניות ארצית בנושא נטילת אברים והשתלת אברים;
(1)
לגבש תכנית פעולה שנתית של המרכז להשתלות, ולהביאה לאישור השר;
(2)
לקבל דוחות ממנהל המרכז להשתלות, על ביצוע תכנית הפעולה השנתית המאושרת, [בצ"ע: לרבות פעולות המרכז לפי סעיפים 7(5) ו-(7)] וכן על פעולות ועדות ההערכה;
(3)
להנחות את המרכז להשתלות לענין הקצאת אבר כאמור בסעיף 7(3);
(4)
לדון בדוחות בקרת האיכות שהוגשו לה על ידי מבקרי האיכות שמונו לפי הוראות סעיף 11(א), ולתת המלצות למנהל בהתאם לדוחות האמורים;
(5)
לייעץ לשר ולמנהל בכל ענין הנוגע לנטילת אברים והשתלת אברים, ככל שתידרש.
(6)
יושב ראש ועדת ההיגוי יכנס את ועדת ההיגוי, מזמן לזמן, לפי הצורך [בצ"ע: ולפחות אחת לשלושה חודשים] , וכן כל אימת שנדרש לכך על ידי המנהל או שלושה מחברי הועדה.
(ד)
[בצ"ע:
5 חברי ועדת ההיגוי יהוו מנין חוקי בישיבותיה.
(ה)
החלטות ועדת ההיגוי יתקבלו ברוב קולות החברים הנוכחים.
(ו)
הוועדה תקבע סדרי דיון לעצמה, ככל שלא נקבעו על ידי המנהל.
(ז)
הנחיות כאמור בסעיף קטן (ג)(4) יפורסמו ברשומות, לאחר שיאושרו בידי המנכ"ל, ואולם הנחיות בדבר הקצאת איבר שלא על יסוד מבחנים של צורך רפואי, התאמה רפואית של האיבר לנתרם או משך ההמתנה של הנתרם, יאושרו בידי השר. ]
(ח)
השר ימנה, בכפוף להוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-19597, מנהל למרכז להשתלות (בחוק זה - מנהל המרכז להשתלות).
(א)
9.
מנהל המרכז להשתלות
מנהל המרכז להשתלות יבצע את התפקידים המוטלים עליו לפי הוראות חוק זה ויהיה אחראי לניהול המרכז להשתלות ולביצועם השוטף של תפקידי המרכז; בביצוע תפקידיו יפעל מנהל המרכז להשתלות לפי תכנית הפעולה השנתית של המרכז להשתלות, כפי שאושרה בידי השר, ויהיה כפוף, בכל עניני הארגון והמינהל של המרכז להשתלות, להוראות שנתן המנהל.
(ב)
לצורך ביצוע תפקידיהם רשאים המנהל, מנהל המרכז להשתלות וחבר ועדת ההיגוי, לעיין בפרוטוקול של ועדת הערכה ובכל מסמך אחר שהוגש לה, וכן לעיין ברישומים וברשומות הרפואיות המתנהלים בכל מרכז רפואי מורשה והקשורים לנושא נטילת אברים או השתלת אברים.
(א)
10.
עיון ברישומים
מנהל המרכז הרפואי המורשה ועובדיו ישתפו פעולה עם המנהל, מנהל המרכז להשתלות וחבר ועדת ההיגוי, לפי הענין, ויקלו על ביצוע הסמכויות כאמור בסעיף
קטן (א).
(ב)
מנהל המרכז להשתלות רשאי להסמיך, מבין עובדי המרכז להשתלות:
(א)
11.
מתאם השתלת אברים ומבקר איכות
מתאם השתלת אברים במרכז רפואי מורשה, שתפקידו לתאם בין המרכז להשתלות, המרכז הרפואי המורשה ומרכזים רפואיים מורשים אחרים, בתחום נטילת אברים והשתלת אברים;
[בצ"ע: (1) כמה מתאמים יש כיום ?
(2) כמה נדרשים לצורך מיצוי אפשרויות לתרומת
איברים ?
(3) האם לקבוע חובה להסמיך מתאמי
השתלות (ולא רשות) ? ]
(1)
מבקר איכות במרכז רפואי מורשה שתפקידו לבדוק את איכות פעילותו של המרכז הרפואי המורשה בתחום נטילת אברים והשתלת אברים, ולהגיש דוחות בקרת איכות לועדת ההיגוי, כפי שיקבע השר.
(2)
לצורך ביצוע תפקידיהם רשאים מתאם ההשתלות ומבקר האיכות לבדוק את הרישומים ואת הרשומות הרפואיות המתנהלים במרכז הרפואי המורשה והקשורים לנושא נטילת אברים והשתלת אברים, לרבות לענין מצבו הרפואי של אדם שהושתל בו אבר, וכן לקבל לידיהם כל מידע אחר הדרוש להם והנוגע לענין.
(ב)
מנהל המרכז הרפואי המורשה ועובדיו ישתפו פעולה עם מתאם השתלת האברים ועם מבקר האיכות, ויקלו על ביצוע עבודתם במרכז הרפואי המורשה.
(ג)
פרק ד': השתלת אבר שניטל מן החי
תורם המעוניין לתרום אבר מגופו לשם השתלתו בנתרם מסוים, יגיש בקשה לאישור נטילת אבר לפי הוראות סעיף זה.
[בצ"ע: בעוד שלגבי איבר מן המת (ס' 23), צורת איתור הנתרם למעשה מנתקת הקשר בין התורם לנתרם, לגבי תרומה מהחי, הקשר מנותק רק בנסיבות של תורם-לנתרם-שאינו-ידוע (ס' 19); למעשה, האחריות לאיתור תורם חי עדיין נופלת על כתפי המטופל הנזקק לתרומה.
האם להטיל על המדינה חובה לחפש תורמים פוטנציאליים, או להסתפק בחובות לפעול לפרסום והסדרי מתן תמורה מוגבלת ? (אם יוחלט לקבוע חובה לחפש – יש לקבוע סמכות למנהל לקבוע הוראות בדבר דרכי החיפוש (באישור וע"ר)]
(א)
12.
בקשת תורם
בקשה לאישור נטילת אבר מגופו של תורם, לשם השתלתו בקרובו, תוגש לועדת ההערכה המקומית שבמרכז הרפואי המורשה שבו מיועדת להתבצע נטילת האבר והשתלת האבר; ואולם בקשה כאמור של תורם שאינו תושב ישראל, תוגש לועדת ההערכה המרכזית.
(ב)
בקשה לאישור נטילת אבר מגופו של תורם, לשם השתלתו באדם שאינו קרובו, תוגש לועדת ההערכה המרכזית.
(ג)
בקשה לפי סעיף זה תיערך לפי טופס שקבע השר.
(ד)
בפרק זה, "קרוב" – קרוב, לרבות גיס או גיסה.
(ה)
דיון 6/12/06
מנהל מרכז רפואי מורשה ימנה, באישור מנהל המרכז להשתלות, ועדת הערכה מקומית בת חמישה חברים שתדון בבקשות לנטילת אבר מגופו של תורם שהוא תושב ישראל לשם השתלתו בקרובו, ותיתן החלטה לגביהן.
(א)
13.
ועדות הערכה
מנהל המרכז להשתלות, באישור המנהל, ימנה ועדת הערכה מרכזית בת חמישה חברים, שתדון בבקשות לנטילת אבר מגופו של תורם לשם השתלתו באדם שאינו קרובו, או בבקשות לנטילת אבר מגופו של אדם שאינו תושב ישראל, ותיתן החלטה לגביהן.
[בצ"ע: הגבלת תקופת חברות; אפשרות למס' כהונות]
(ב)
ואלה חברי ועדת הערכה מקומית וועדת ההערכה המרכזית:
(ג)
רופא מומחה, שהוא מנהל מחלקה או יחידה בבית חולים שאינה עוסקת בהשתלות אברים, והוא יהיה היושב ראש;
(1)
רופא מומחה בפסיכיאטריה או פסיכולוג בעל תואר מומחה לפי חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-19778;
(2)
עובד סוציאלי כמשמעותו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-19969;
(3)
נציג ציבור, ורשאי התורם לבקש כי נציג הציבור שישב בדיון בענינו יהיה בן אותה קבוצה דתית, חברתית או תרבותית, שאליה הוא משתייך;
(4)
עורך דין.
[בצ"ע: שופט בדימוס (לפחות לגבי הוועדה המרכזית); בנוהל 10/98– קבוע משפטן]
(5)
ועדת הערכה לא תאשר בקשה לנטילת אבר מגופו של תורם, אלא אם כן שוכנעה כי התקיימו כל אלה:
14.
תנאים לאישור
התורם כשיר רפואית ונפשית למתן התרומה, ואין במצבו הרפואי והנפשי משום חשש לסיכון בריאותו או לפגיעה בתפקודו, עקב התרומה, החורגים מן הסיכון הרגיל בפעולות מסוג זה;
(1)
התורם נתן הסכמתו לתרומה בדעה צלולה ומתוך רצון חופשי, ושלא מתוך לחץ משפחתי, חברתי, כלכלי או אחר;
(2)
התורם והנתרם נתנו הסכמתם מדעת לפעולות הרפואיות הקשורות בביצוע נטילת האבר והשתלת האבר, כנדרש לפי הוראות סעיף 13 לחוק זכויות החולה;
(3)
התורם לא נתן הסכמתו כנגד תמורה או הבטחה לתמורה, שניתנה שנתינתה אסורה לפי הוראות סעיף 3, והסכמתו לא ניתנה לצורך קבלת התשלום לפי הוראות סעיף 20;
(4)
התורם מבין שיש באפשרותו לחזור בו מהסכמתו בכל עת עד לנטילת האבר, וכי הוא לא יישא באחריות אזרחית או פלילית עקב ביטול הסכמתו;
(5)
הנתרם נמצא מתאים מבחינה רפואית להשתלה;
(6)
אין מניעה אחרת לאישור הבקשה.
[בצ"ע: הנחיית שיקול דעתה של ועדת ההערכה בנוגע ל"מניעה אחרת"; דוגמאות למניעה כאמור; נדרש פירוט בסעיף ]
(7)
ועדת הערכה רשאית, לשם בדיקת התקיימותם של התנאים המפורטים בסעיף 14, לבקש מהתורם ומהנתרם [בצ"ע: התאמה בין הוראות סעיף 14 וסעיף 15; לפי הוראות סעיף 14, נדרשת רק בדיקה רפואית של הנתרם; דומה כי עשויות להידרש גם בדיקה פסיכולוגית וסוציאלית] לעבור בדיקה רפואית, פסיכולוגית או סוציאלית, ולעיין בכל חומר רפואי, פסיכולוגי וסוציאלי הנוגע לתורם ולנתרם ובכל חומר נוסף שהועבר אליה מכל אדם אחר [בצ"ע: והכל, ככל שהמידע רלוונטי לביצוע תפקידיה של הוועדה] ; כן רשאית היא לזמן כל אדם, כפי שתמצא לנכון, וככל שהדבר דרוש לה לשם ביצוע תפקידה.
(א)
15.
סמכויות ועדת הערכה
ועדת הערכה רשאית לקבוע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו בידי השר.
[בצ"ע: פירוט של סדרי עבודת ועדת הערכה בחוק - מסגרת זמן מקסימלית לתשובה, קוורום, החלטה לפי רוב]
(ב)
בטרם תיתן הועדה את החלטתה, תזמן את התורם והנתרם להופיע לפניה, ורשאית היא לזמן כל אחד מהם להופיע לפניה בנפרד.
(ג)
לא שוכנעה ועדת הערכה כי התקיימו התנאים המפורטים בסעיף 14, כולם או חלקם, תדחה את הבקשה לנטילת האבר; על דחיית הבקשה תמסור הועדה הודעה לתורם ולנתרם.
(א)
16.
החלטות ועדת הערכה
שוכנעה ועדת ההערכה כי התקיימו התנאים שבסעיף 14, תיתן את אישורה לבקשה לנטילת האבר ותעבירה לאישור המנהל בצירוף נימוקיה; החליט המנהל לאשר את החלטת הועדה יודיע על כך למנהל המרכז להשתלות; לא שוכנע המנהל כי התקיימו התנאים שבסעיף 14, כולם או חלקם, ידחה את הבקשה לנטילת האבר וימסור על כך הודעה לתורם ולנתרם.
(ב)
קיבל מנהל המרכז להשתלות הודעה מהמנהל לפי הוראות סעיף קטן (ב) על אישור החלטת ועדת הערכה מקומית, ייתן, הוא או מי שהוא הסמיך לכך, אישור למרכז הרפואי המורשה שאליו משתייכת ועדת ההערכה המקומית לבצע את נטילת האבר והשתלת האבר; לא ניתן, לדעת מנהל המרכז להשתלות או מי שהוא הסמיך לכך, מטעמים שיפרט, לבצע את נטילת האבר או את השתלת האבר באותו מרכז רפואי מורשה, יקבע את המרכז הרפואי המורשה שבו תבוצע נטילת האבר או השתלת האבר.
(ג)
קיבל מנהל המרכז להשתלות הודעה מהמנהל לפי הוראות סעיף קטן (ב) על אישור החלטת ועדת ההערכה המרכזית, ייתן, הוא או מי שהוא הסמיך לכך, אישור למרכז רפואי מורשה שיקבע לבצע את נטילת האבר והשתלת האבר.
[בצ"ע: קביעת מסגרת זמן מקסימלית לכל אחד מהשלבים]
(ד)
התורם והנתרם רשאים לקבל, לפי בקשתם, העתק ההחלטה המנומקת של ועדת הערכה וממצאי בדיקות שנערכו להם לפי הוראות סעיף 15(א).
[בצ"ע: יש לאפשר קבלת העתק גם מההחלטה המנומקת של המנהל]
(א)
17.
הזכות לקבלת העתק ההחלטה
על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית ועדת הערכה שלא למסור את נימוקיה או את ממצאי הבדיקות שנערכו לתורם או לנתרם, כולם או חלקם, אם קבעה כי טעמים של טובת התורם או הנתרם מחייבים זאת; החליטה הועדה שלא למסור את נימוקיה או את ממצאי הבדיקות האמורים, תמסור על כך הודעה למבקש ותפרט את הטעמים לכך.
(ב)
[בצ"ע: סעיפים 12-17: ראוי לקבוע הליך ערעור על החלטות ועדת הערכה או החלטות המנהל בביהמ"ש לעניינים מינהליים + הגבלת זמן ההליך]
הוראות פרק זה לא יחולו על תורם שהוא קטין או פסול דין.
[בצ"ע: הגדרת גיל מיוחד לקטין, בדומה לחוק החולה הנוטה למות (האם יש הבדל מהותי בין קטין בן 16 לבגיר בן 18 לענין זה ?); אם יוחלט על הגדרה כאמור, מוצע כי בועדת הערכה העוסקת בעניינו של קטין בגילאים 16-18 יהיה חבר בעל מקצוע המתמחה בטיפול בנוער]
(א)
18.
איסור נטילת אבר מקטין ומפסול דין
נטילת אבר מגופו של קטין או של פסול דין, בחייו, לשם השתלתו באחר, תיעשה בהתאם לבקשה לפי הוראות סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-196210, שתוגש לבית המשפט לעניני משפחה; בית המשפט לעניני משפחה לא יכריע בבקשה כאמור, אלא לאחר שקיבל את חוות דעתה של ועדת ההערכה המרכזית.
(ב)
הוראות פרק זה יחולו גם לגבי תורם המוכן לתרום אבר מאבריו, בחייו, לשם השתלתו שלא בנתרם מסוים, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
19.
תרומה שלא לנתרם מסוים
הבקשה לאישור נטילת האבר תוגש לועדת ההערכה המרכזית;
(1)
ועדת ההערכה המרכזית לא תאשר את הבקשה לנטילת האבר אלא אם כן ניתן לה אישור מאת המרכז להשתלות כי קיים נתרם המתאים מבחינה רפואית להשתלת האבר; נתרם כאמור יאותר על ידי המרכז להשתלות מתוך מאגר המידע, ויחולו לענין זה הוראות סעיף 23(ב), בשינויים המחויבים.
(2)
שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר יקבע תשלום אחיד, שישולם לכלל התורמים כפיצוי בשל ההפסד הכספי הנובע, באופן סביר, מהפעולות הכרוכות בנטילת אבר; התשלום שנקבע כאמור ישולם לתורם על ידי המדינה, באמצעות המרכז להשתלות, לאחר נטילת האבר, ובלבד
שהתורם שהנתרם הוא תושב ישראל.
[בצ"ע:
(1) (א) אם יוחלט על סכום אחיד: מוצע שהסכום ייקבע בחוק;
לחילופין מוצע כי תובא לפני הוועדה טיוטת התקנות.
(ב) אם יוחלט על פיצוי שונה מסכום אחיד: מוצע לשקול פיצוי
דומה לס' 6 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים (ביטול זמן, סבל,
אובדן הכנסה, הפסד של כושר השתכרות) – התחשבות בנסיבות
התורם המסוים, תוך קביעת סכום מינימלי לפיצוי בחוק.
בנוסף, מוצע לשקול תשלום עבור נזק רפואי שנגרם לתורם –
האם יפוצה רק על טיפולים רפואיים (תרופות וכו') או גם על
נכות העלולה להיגרם ?
(2) הבהרה: אין הבחנה בין תורם חי שהוא קרוב לתורם חי שאיננו
קרוב משפחה, שכן מדובר בהחזר הוצאות.
(3) אפשרויות מוצעות להחזר הצעות (פירוט בנספח)
(4) יש להבהיר כי התשלום הוא מהמדינה (מוצע במקום "שישולם"
"שהמדינה תשלם".
(5) מניעת אפשרות לעיקול/שעבוד התמורה.
(6) מן הראוי שקביעת סכום כאמור תהיה כפופה לאישור ועדת
העבודה הרווחה והבריאות. ]
20.
פיצוי
פרק ה': השתלת אבר שניטל מן המת
מצא רופא כי מטופל זקוק להשתלת אבר, יודיע לו הרופא כי באפשרותו להירשם במאגר המידע לצורך איתור אבר מתאים להשתלה, שניטל מן המת; ביקש מטופל להירשם במאגר המידע, יחתום על בקשה שתיערך לפי טופס שקבע השר.
(א)
21.
בקשה לנטילת אבר מן המת
הרופא יעביר את הטופס, כשהוא חתום כדין, למרכז להשתלות.
(ב)
מצא רופא כי מטופל שהוא קטין או פסול דין זקוק להשתלת אבר, יודיע על כך לקטין או לפסול הדין, ככל שניתן, ולאפוטרופסו; לא היה לקטין או לפסול הדין אפוטרופוס, יודיע על כך למי שהקטין או פסול הדין נמצא בהשגחתו, ולמי שהקטין או פסול הדין ביקש שיודיעו לו על כך.
(א)
22.
נתרם שהוא קטין או פסול דין
בקשה להירשם במאגר המידע לצורך איתור אבר מתאים להשתלה תיחתם בידי אפוטרופסו של הקטין או פסול הדין, ובאין אפוטרופוס בידי מי שהקטין או פסול הדין נמצא בהשגחתו, שקיבל הודעה לפי הוראות סעיף קטן (א); בקשה לפי סעיף קטן זה תיערך לפי טופס שקבע השר.
(ב)
הרופא יעביר את הטופס, כשהוא חתום כדין, למרכז להשתלות.
(ג)
נתמלאו תנאי חוק האנטומיה והפתולוגיה לענין נתיחת גופתו של נפטר ונטילת אבר מאבריו לשם השתלה בגופו של נתרם, ימסור מנהל בית החולים שבו נפטר האדם, שבו נקבע מותו או שאליו הובאה גופתו, או המכון לרפואה משפטית שבו מצויה גופתו של נפטר, לפי הענין, הודעה למרכז להשתלות.
(א)
23.
השתלת אבר שניטל מן המת
קיבל המרכז להשתלות הודעה לפי סעיף קטן (א), יאתר מנהל המרכז להשתלות או מי שהוא הסמיכו לכך, נתרם מתאים מתוך מאגר המידע, בהתאם להנחיות ועדת ההיגוי כאמור בסעיף 8(ג)(4), וייתן אישורו למרכז רפואי מורשה שיקבע לבצע את השתלת האבר באותו נתרם.
(ב)
הוראות סעיף קטן (ב) יחולו גם לגבי אבר שניטל מחוץ לישראל ושהובא לישראל לפי הוראות סעיף 5, בשינויים המחויבים.
(ג)
אבר שניטל לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה שניתן לשומרו מחוץ לגוף האדם, וששר הבריאות קבעו בצו, יישמר בבנק אברים שהמנהל אישר את ניהולו, בהתאם לתנאים שקבע המנהל באישור כאמור (בסעיף זה - אבר שמור).
(א)
24.
אבר שניתן לשומרו מחוץ לגוף האדם
אישור המנהל לנהל בנק אברים כאמור בסעיף קטן (א) יינתן לבית חולים שהוא מרכז רפואי מורשה, רק לגבי אברים שאותו מרכז רפואי מוסמך להשתילם בהתאם לתנאי רישומו לפי פקודת בריאות העם.
(ב)
הוראות סעיפים 21, 22 ו-23 לא יחולו לענין השתלת אברים שמורים, אלא אם כן קבע השר אחרת בתקנות לפי סעיף קטן (ד).
(ג)
השר יקבע הוראות לענין השתלת אברים שמורים לרבות בענינים אלה:
(ד)
אופן הגשת הבקשה על ידי נתרם לצורך איתור אבר שמור לשם השתלתו בגופו;
(1)
דרך איתורו של נתרם מתאים לשם השתלת אבר שמור ואופן הקצאתם של אברים שמורים;
(2)
תשלום שישלם מרכז רפואי מורשה המבצע השתלה של אבר שמור למרכז הרפואי המורשה המנהל את בנק האברים שבו נשמר האבר, בעבור הוצאות שהוצאו לשם שמירתו.
[בצ"ע: מדוע נדרש מרכז רפואי לשלם ? ]
(3)
המרכז להשתלות רשאי, בעצמו או באמצעות תאגיד שהכיר בו השר, לקבל הסכמתו של אדם, בחייו, ליטול אבר מגופו לאחר מותו, לשם השתלתו באחר; הסכמה כאמור תהיה בכתב, בטופס שיקבע השר ובחתימת אותו אדם.
(א)
25.
הסכמה לנטילת אבר לאחר המוות
הודעה על תאגיד שהכיר בו השר לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
(ב)
תאגיד שהכיר בו השר רשאי לתת תמורה לאדם, בחייו, או לקרובו - בין בחייו של אותו אדם ובין לאחר מותו, בעד הסכמתו של אותו אדם לנטילת אבר מגופו, לאחר מותו, והכל בתנאים שיקבע השר; ואולם לא תינתן תמורה לפי סעיף זה לקרובו של אדם, אלא אם כן הסכים האדם למתן התמורה לקרובו.
(א)
26.
סייג לאיסור
תמורה
תרומה
הודעה על תאגיד שהכיר בו השר לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
(ב)
בסעיף זה, "תאגיד" - למעט תאגיד שהוקם בחוק ולמעט גוף מתוקצב וגוף נתמך כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-198511;
[בצ"ע: "קרוב" - קרוב, לרבות גיס או גיסה, דודן או דודנית מדרגה שניה, .... (ראה הגדרה בסעיף 1 ובסעיף 12) ]
(ג)
[בצ"ע:
(1) סוגי תמורה אפשריים (פירוט בנספח)
(2) מקור התקציב למימון התמורות: האם המדינה תממן ?
קופות החולים ? תרומות לתאגיד ?
(3) האם להגביל רק למי שחתם מראש בחייו, או לאפשר גם למי
שמשפחתו נתנה הסכמתה לאחר מותו ? (אם יוחלט לאפשר גם
למשפחה שהסכימה רק לאחר המוות, מן הראוי ליצור מנגנון
שיאפשר לאדם להביע התנגדותו בחייו (בצ"ע: בדומה למנגנון
הקבוע בחוק החולה הנוטה למות ?)
(4) האם התמורה מותנית רק במתן הסכמה, או בנטילת איבר
בפועל ? (אם מתנים בנטילה בפועל, האם ראוי לקבוע חסינות
מתביעה בנזיקין בנסיבות בהן רשלנות מטפלים/אחרים הביאה
לכך שלא ניתן ליטול ? )
(5) מניעת אפשרות לעיקול/שעבוד התמורה.
(6) ההתייחסות לתאגיד:
(א) מדוע להגביל רק לתאגיד ?
(ב) הכוונת שיקול דעת השר בנוגע להכרה בתאגיד (סוג התאגיד –
למטרת רווח/שלא למטרת רווח, צורת התאגדות, תנאי כשירות
וכו')
(ב) האם ראוי לקבוע כי תאגיד, יהיה רק תאגיד שאינו
מתוקצב/נתמך/בחוק ?
(7) האם תאגיד המשלם לתורמים בעד הסכמתם לתרום לאחר המוות
יכול לקבל תמורה מנתרם ?
(8) אם אין אפשרות לגיבוש נוסח אחר לסעיף - אומנם משרד הבריאות
הבהיר ומבהיר כי הכוונה לתמורה כגון ביטוח חיים, ביטוח בריאות
או תמורה בעלת שווי כלכלי לא גבוה, אך לשון הסעיף תאפשר בעתיד
מתן כל תמורה, לרבות תמורה כספית גבוהה; האם רצוי להשאיר
את הסעיף בלשון שתאפשר למשרד לשנות מדיניות בעתיד, ללא
אישור וע"ר ?
מוצע, לכל הפחות, להוסיף:
• סוגי התמורה (ישירה/עקיפה/בעין/בכסף/הגבלת היקף)
- אישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת. ]
פרק ו': חובת דיווח
מרכז רפואי מורשה שביצע נטילת אבר או השתלת אבר ידווח למרכז להשתלות, בתום ביצוע הנטילה או ההשתלה, על פרטי נטילת האבר או השתלת האבר שביצע ותוצאותיה; מנהל המרכז רשאי לדרוש מהמרכז הרפואי המורשה לדווח לו על פרטים נוספים הקשורים לביצוע הנטילה או ההשתלה, וכן רשאי הוא לדרוש, מאותו מרכז רפואי מורשה או ממרכזים רפואיים מורשים אחרים, כל מידע נוסף הדרוש לשם מעקב אחר מצבו הרפואי של מי שהושתל בו אבר, או של מי שניטל ממנו אבר.
(א)
27.
חובת דיווח על ביצוע נטילה או השתלה של אבר
השר יקבע הוראות לביצוע סעיף זה לרבות טפסים, נהלים ומועדים לדיווח.
(ב)
פרק ז': מאגר מידע
במרכז להשתלות יוקם מאגר מידע; המאגר יכלול נתונים אלה:
28.
מאגר מידע
נתוני הבקשות שהגישו נתרמים למרכז להשתלות לפי הוראות פרק ה';
(1)
נתונים על מי שחתמו על טופסי הסכמה לפי הוראות סעיף 25.
(2)
המנהל, מנהל המרכז להשתלות, כל חבר מחברי ועדת ההיגוי שמונתה לפי הוראות סעיף 8 וכן עובד המרכז להשתלות שמנהל המרכז להשתלות הסמיך לכך, רשאים לעיין בנתונים המצויים במאגר המידע.
29.
זכות העיון
פרק ח': הוראות שונות
תורם רשאי לחזור בו מהסכמתו לתרומת אבר בכל עת לפני ביצוע נטילת האבר, ולא יישא באחריות אזרחית או פלילית בשל חזרתו כאמור.
30.
חזרה מהסכמה
אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד ולא יגלה אותו לאחר אלא במידה הנדרשת לצורך ביצוע הוראות חוק זה, או בנסיבות המאפשרות מסירתו לפי כל דין, לרבות חוק זכויות החולה.
31.
שמירת סודיות
מרכז רפואי מורשה ישלם בעד כל השתלת אבר שביצע, אגרה בשיעורים ובמועדים שיקבע שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר; לענין סעיף זה, "אבר" - למעט אבר שמור כמשמעותו בסעיף 24.
[בצ"ע:
(1) מדוע נדרש המרכז הרפואי לשלם אגרה ?
(2) האם סעיפים 20, 26, 24(ד)(3), 32 יחד עם חוק ביטוח בריאות ממלכתי, מסכמים את כל התשלומים המתבצעים במהלך תרומת איבר ? ]
32.
אגרה
העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-197712 (בסעיף זה - חוק העונשין):
(א)
33.
עונשין
מקבל תמורה בעבור אבר שניטל מגופו של אדם אחר, בחייו, או המיועד לנטילה כאמור, בניגוד להוראות סעיף 3;
(1)
נותן תמורה בעבור אבר שהושתל בגופו של אדם אחר או המיועד להשתלה כאמור, ושניטל מאדם בחייו, בניגוד להוראות סעיף 3;
(2)
מתווך בין תורם לנתרם, במישרין או בעקיפין, לשם נטילת אבר או השתלת אבר, בניגוד להוראות סעיף 4;
(3)
מבצע נטילת אבר או השתלת אבר בלי שקיבל אישור מאת מנהל המרכז להשתלות או מי שהוא הסמיכו לכך, לפי הוראות סעיף 16(ג) או (ד), או 23(ב), לפי הענין;
(4)
נוטל אבר מגופו של קטין או פסול דין בניגוד להוראות סעיף 18.
(5)
הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (3) יחולו בין אם נטילת האבר או השתלת האבר מיועדים להתבצע בישראל ובין אם מחוץ לישראל.
(ב)
העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:
(ג)
מביא אבר לישראל או מוציא אבר מישראל, בניגוד להוראות לפי
סעיף 5;
(1)
נותן תמורה בעד הסכמתו של אדם לנטילת אבר מגופו לאחר מותו, בניגוד להוראות סעיף 26;
(2)
מגלה מידע שהגיע אליו לפי הוראות חוק זה, בניגוד להוראות סעיף 31.
(3)
[בצ"ע: האם הוראות אלו אכן יאפשרו התמודדות עם השוק השחור, כל עוד תימשך תופעת המחסור באיברים ?
מוצע לשקול: הוראות המסמיכות חילוט הון שנצבר מתיווך אסור]
חוק זה יחול גם על המדינה.
34.
תחולה על המדינה
שר הבריאות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
[בצ"ע: בשל רגישות הנושא, מן הראוי שתקנות מכוח החוק יהיו באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת
בנוסף, ראוי לסקור רוחבית לעניין זה –
5, 11(א)(2); 20; 24(א), 24(ד); 26; 27(ב); 32
+ טפסים - 12(ד); 21(א); 22(ב); 25(א);]
35.
ביצוע ותקנות
[בצ"ע: הוראות בדבר תשלום לחברי ועדות שאינם עובדי מדינה]
בפקודת בריאות העם, 1940, בסעיף 24ב -
36.
תיקון פקודת בריאות העם
ברישה, במקום "לשם" יבוא "בכל אחד מאלה";
(1)
בפסקה (1), לפני "צמצום" יבוא "לשם";
(2)
בפסקה (2), לפני "שמירה" יבוא "לשם";
(3)
אחרי פסקה (2) יבוא:
(4)
לגבי יחידה מקצועית בבית חולים העוסקת בנטילת אברים או בהשתלת אברים כהגדרתם בחוק השתלת אברים, התשס"ד-2003 - בית החולים או היחידה המקצועית לא קיימו הוראה מהוראות החוק האמור."
"(3)
[בצ"ע: מיקוד (בדגש על מידתיות) של סוגי הפרת הוראות חוק השתלת איברים, בגינן ראוי לסגור יחידה או לצמצם מספר מיטות ביחידה]
תחילתו של חוק זה 60 ימים מיום פרסומו.
[בצ"ע: האם אכן ניתן יהיה להפעיל החוק כולו במועד התחילה ?
(למשל: האם לא ראוי להפעיל האיסורים הפליליים רק עם
אפשרות הפעלה בפועל של הסדרי התמורה ? ]
37.
תחילה
בכל אחת מ-10 השנים שלאחר יום תחילתו של חוק זה, יעביר משרד האוצר למרכז להשתלות סכום של __ מיליון ₪, לצורך הסברה כמשמעותה בסעיף 7(5). ]
__.
[בצ"ע:
הוראת שעה
נספח
דוגמאות לסוגי החזר הוצאות לתורם חי (סעיף 20):
סוג תרומה
- תשלום אחיד, כהחזר הוצאות משוער.
- תשלום מדורג, כהחזר הוצאות משוער, בהתאם לסוג האיבר
(בהנחה שיש/יהיו בפועל איברים רלוונטיים נוספים מלבד כליות)
- תשלום אחיד/מדורג, לפי סוג האיבר, בהתאם לשווי המשולם היום שלא
כחוק לתורם
- זכאות לגמלת מיוחדת שתיקבע בחוק הביטוח הלאומי (זמנית/קבועה)
מכוח תרומה בלי קשר לרמת הנכות בפועל ;
- קביעת עדיפות לתורם/למשפחתו אם יזקק בעתיד לתרומת איבר;
- תשלום עבור ביטוח בריאות לתורם לתקופה/לצמיתות (לרבות ביטוחים
משלימים עם עם כיסוי מיוחד בהתחשב בתרומה?);
- ביטוח אובדן כושר עבודה לתורם;
- מלגה ללימודים /הכשרה מקצועית וכד';
- הנחות בארנונה, אגרת טלוויזיה ותשלומי חובה מסוג זה (לתקופה, לצמיתות);
- הטבות מס (לתקופה, לצמיתות);
- עדיפות במכרזים לתורם (בדומה לעדיפות לאנשים עם מוגבלות)
דוגמאות לסוגי תמורה לתרומה לאחר המוות (סעיף 26):
סוג תרומה
- תשלום אחיד לתרומת איבר
- תשלום מדורג, לפי סוג האיבר, בהתאם לשווי המשולם היום שלא
כחוק לתורם
- ביטוח חיים לתורם שתגמוליו ישולמו למשפחה, אם לאחר מות התורם אכן
ייתרמו איבריו (לבקש ממשרד הבריאות להציג הצעות לביטוח עליהן חשבו,
ומידת ההתקדמות בבירור אפשרות לביטוח תרומה-לאחר-המוות)
- זכאות לגמלת שארים מיוחדת (זמנית/קבועה) שתיקבע בחוק הביטוח
הלאומי מכוח תרומה לאחר המוות
- קביעת עדיפות לקרובי משפחת התורם אם יזדקקו בעתיד לתרומת איבר;
- תשלום עבור ביטוח בריאות לקרובי התורם המת
- מלגה ללימודים /הכשרה מקצועית לקרובי התורם
- הנחות בארנונה, אגרת טלוויזיה ותשלומי חובה מסוג זה (לתקופה, לצמיתות)
לקרובי התורם;
- הטבות מס (לתקופה, לצמיתות) לקרובי התורם;
- תשלום הוצ' קבורה + מצבה
- קרן הנצחה לנפטר (בצ"ע: מצבת זכרון ? מלגה על שם ? )