חומר רקע
סמכויות מוציא לפועל
להלן לשון סעיפים 4 – 5א המסדירים את סמכויות המוציאים לפועל.
4. מוציא לפועל
שר המשפטים ימנה מוציאים לפועל; המינוי יפורסם ברשומות.
4א. הענקת סמכויות למוציא לפועל [תיקון: תש"ן]
(א) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו כי בקשות של זוכה לפי חוק זה, שיפורטו בצו, בציון הסעיפים שלפיהם הן מוגשות, יהיה רשאי מוציא לפועל, סגנו או מי שממלא את מקומו בהעדרו, לדון ולהחליט בהן בתקופה שתיקבע בצו; בצו כאמור לא ייכללו בקשות לפי סעיפים 58 ,48 ,25 , 19 ו-70.
(ב) צו לפי סעיף קטן (א) טעון אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
5. הטלת תפקידים [תיקון: תש"ן, תשנ"א]
(א) מוציא לפועל רשאי להטיל על פקיד של בית המשפט וכן על אדם אחר, שהסכימו לכך, ביצוע של הליכים שבתחום סמכותו (להלן - תפקיד ביצוע); מוציא לפועל שמנהל בתי המשפט הסמיכו לכך במיוחד רשאי להטיל תפקיד כאמור גם לענין הליכים שבתחום סמכותו של מוציא לפועל אחר; המוציא לפועל רשאי להתנות את הטלת התפקיד וביצועו בתנאים שימצא לנכון.
(ב) מוציא לפועל לא יטיל תפקיד ביצוע על אדם שאינו פקיד של בית המשפט אלא אם כן יש בידי אותו אדם אישור בר תוקף לכך מאת הועדה שמונתה לפי סעיף 5א, ואולם רשאי מוציא לפועל להטיל תפקיד ביצוע על עורך דין או מתמחה לעריכת דין אף אם אין בידם אישור כאמור; לענין זה, "אדם" - למעט תאגיד.
(ג) מי שקיבל עליו תפקיד ביצוע (להלן - בעל תפקיד), דינו, לענין אותו תפקיד, כדין מוציא לפועל, עליו לבצעו אישית ואין הוא רשאי להטיל את ביצועו על אדם אחר.
(ג1) אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי למנוע מבעל התפקיד להסתייע באנשים מתאימים לביצוע התפקיד, ובלבד שיהיה נוכח במקום בעת הביצוע ואולם אין באמור כדי לגרוע מאחריותו האישית של בעל התפקיד.
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי מוציא לפועל להטיל על תאגיד תפקיד של שמירה על מיטלטלין מעוקלים ומכירתם; התאגיד יודיע למוציא לפועל מי הם נושאי המשרות שיהיו אחראים לביצוע התפקיד האמור, ויראו כל אחד מהם כבעל תפקיד ביצוע לענין סעיפים קטנים (ג) ו-(ג1).
על פי בר-אופיר, "המוציא לפועל הוא ראש הצוות המינהלי בלשכת ההוצאה לפועל בה הוא מכהן. בתחום תפקידיו הוא מופקד על סדרי המינהל בלשכתו ועליו לבצע את הצווים וההוראות של ראש ההוצאה לפועל".1
סעיף 4א הוסף בתיקון מס' 9 בשנת 1990 ומטרתו היתה, על פי דברי ההסבר ועל פי פרוטוקול הדיונים בכנסת ובוועדה, להקל על העומס המוטל על ראש ההוצאה לפועל. התיקון מסמיך את שר המשפטים לקבוע בצו כי בקשות מסוימות המוגשות על ידי זוכה, יהיה רשאי מוציא לפועל, סגנו או מי שממלא את מקומות בהיעדרו, להחליט בהן. בגדר בקשות אלו לא יכללו בקשה למאסר חייב לפי סעיף 70 ובקשות בהן בית משפט דן בדרך המרצה, ושבהן דין החלטתו לצרך ערעור כדין פסק דין של בית משפט שלום:
• סעיף 19 – טענת פרעתי;
• סעיף 25 – חיוב נאמן שלא מילא חובה מחובותיו;
• סעיף 48 – חיוב צד שלישי שלא מילא חובותיו;
• סעיף 58 – חיוב כונס נכסים שלא מילא חובה מחובותיו;
כאמור, מטרת התיקון היתה להקל על ראשי ההוצאה לפועל. עם זאת, נכון להיום, שר המשפטים לא עשה שימוש בסמכות ולא קבע בצו כל סמכויות אותן ניתן להעביר למוציאים לפועל.
בהקשר זה יוזכר גם סעיף 8(ד) לחוק, אשר מסמיך את שר המשפטים לקבוע בצו הליכים אשר יינקטו על ידי הלשכה על פי בקשת הזוכה בלבד; בצו כאמור לא ייקבעו בקשות להליכים לפי סעיפים 11 (העברת ביצוע של פסק דין או הליך), 14 (עיכוב יציאה מהארץ), 15 (חיפושים), 19 (טענת פרעתי), 25 (חיוב נאמן שלא מילא חובותיו), 27 (מכירת מעוקלים), 48 (חיוב צד שלישי שלא מילא חובותיו), 53 (מינוי כונס נכסים), 59 (קביעת שכרו של כונס נכסים), 61 עד 64 (מסירת נכס, מסירת קטין, חיוב לעשות מעשה, פינוי מקרקעין), 67 (זימון לחקירת יכולת), 69ג (הכרזה על חייב מוגבלת באמצעים), 69יב (צו הבאה), 70 (מאסר), 74 (מאסר בשל חוב מזונות) והליכים לפי פרק ז'3 (איחוד תיקים).
מטרת סעיף זה, שהוסף במסגרת תיקון 20 בשנת 2000, היתה לקבוע הליכים בהם לא יופעל שיקול דעת כלל, אם ביקש אותם הזוכה. בפרוטוקול הוועדה מובאת דוגמה של זוכה המבקש לעדכן את קרן החוב בתיק, מכיון והזוכה שילם לו כספים. התיקון איפשר לשר המשפטים לקבוע הליכים כדוגמת זה, בהם לא יופעל שיקול דעת והם יהפכו להליכים אוטומטיים למעשה. בשנת 2002 קבע שר המשפטים בצו מספר הליכים אשר יבוצעו לבקשת הזוכה בלבד. בין ההליכים – הטלת עיקולים על צד שלישי, בקשה למשלוח הועדת פינוי, עיקול ברישום של כלי רכב, עיקול מטלטלין בכתובת החייב עיכוב או ביטול הליכים ועדכונים שונים . 2
התיקון המוצע
4א. (א) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו כי בקשות המוגשות של זוכה לפי חוק זה, שיפורטו בצו, בציון הסעיפים שלפיהם הן מוגשות, יהיה רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו, או עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין, בעל נסיון של שלוש שנים לפחות, לדון ולהחליט בהן בתקופה שתיקבע בצו; בצו כאמור לא ייכללו בקשות לפי סעיפים 19, 25, 48, 58 ו-70 (פרעתי, אחריות נאמן, חיוב צד ג', אחריות כונס, מאסר חייב).
(ב) צו לפי סעיף קטן (א) טעון אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
הצעת החוק מבקשת להרחיב את הסמכת האצילה שבסעיף 4א בשלושה מובנים. ראשית, הצעת החוק מוסיפה סמכויות נוספות לרשם ההוצאה לפועל ובכך מרחיבה גם את הסמכויות אותן ניתן לאצול. שנית, על פי הנוסח המוצע, ניתן יהיה לאצול למנהל לשכת ההוצאה לפועל את הסמכות להחליט בבקשות ככלל, ולא רק אם הזוכה הגיש אותן. שלישית, בעוד שעל פי החוק כיום ניתן לאצול את הסמכות למנהל לשכת ההוצאה לפועל, סגנו או ממלא מקומו, על פי ההצעה, ניתן יהיה לאצול את הסמכות גם לעובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים.
• מהן הסמכויות החדשות הנוספות לחוק:
• בסעיף 7ב – קבלת מידע מצד ג' גם על גובה ההכנסות, הוצאותיו של החייב, יציאותיו מישראל וכתובתו; על יסוד כתב ויתור על סודיות; הוספת סמכויות לדרוש מידע שלא לפי כתב ויתור.
• המסלול המקוצר – בין השאר, סמכות לגנוז תיק מכיון ואין תועלת בהמשך ההליכים.
• הטלת הגבלות – הפרק המוצע (סעיפים מוצעים 66א-66ג) מסמיך את רשם ההוצל"פ להטיל הגבלות על חייבים, בהתקיים עילות הדומות לעילות המאסר.
• חקירת יכולת, סעיף 67 – הסמכת רשם ההוצל"פ לחקור גם בנוגע להוצאות החייב ויציאותיו מישראל לצורך בחינת יכולתו לשלם את החוב, מעבר לסמכותו היום לחקור לגבי מצבו, נכסיו, הכנסותיו וחובותיו.
• מהו ההבדל בין "בקשות המוגשות", כלשון ההצעה, ובין "בקשות של זוכה" כלשון החוק הקיים?
הדלתא היא כמובן בקשות החייב. ישנן בקשות ששני הצדדים יכולים להגיש – כך לדוגמה בקשה להעברת ביצוע של פסק דין או בקשה עקב גביית יתר. בקשות מסוימות הן ייחודיות לחייב – וראי למשל בקשה לצו תשלומים לפי ס' 7א. מכל מקום, דומני כי אין הבדל מהותי, קטגורית, בין בקשה שמגיש החייב לבקשה שמגיש הזוכה. משכך, אין הצדקה לאבחנה קטגורית שכזו בחוק. כל עוד כל אצילה תידון ותאושר בועדת החוקה לפי סעיף קטן (ב), אין חשש אמיתי מפגיעה בזכויות חייב, זוכה או צד שלישי.
• משמעות הרחבת בעלי התפקידים להם ניתן לאצול: לפי החוק הקיים, ניתן היה לאצול את הסמכות לשלושה בעלי תפקידים – מנהל הלשכה, סגנו או ממלא מקומו. לפי ההצעה, ניתן יהיה לאצול את הסמכות לעורכי דין בעלי נסיון של שלוש שנים. דבר זה יאפשר אצילה בפועל של סמכויות רבות יותר, מכיון וניתן יהיה לאצול ליותר אנשים את הסמכות.