חומר רקע
ד"ר סוזן זיידל, פסיכולוגית Dr. Susan Zaidel, Psychologist
מגשרת בענייני משפחה Family and Divorce Mediator
רח' קויפמן 10, חיפה 34780 Haifa Koyfman 10,
טל': 04-8256123 Tel:
21.01.07
לכבוד
יו"ר הוועדה, מנחם בן-ששון
ועדת החוקה, חוק ומשפט
הכנסת
הנדון: הערות בעניין תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים)
שלום רב,
קראתי בעיון את "תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשס"ו – 2006, שנשלחו יחד עם ההזמנה להופיע בפני הוועדה.
באופן כללי, מטרת התקנות הינה חיובית בעיניי – העברת הסמכות מהנהלת בתי המשפט למרכז הארצי לגישור בכל הקשור לרשימת המגשרים. כמו כן, התקנות כוללות שינויים לגבי הקריטריונים להיכלל ברשימות המגשרים וגם הם מבורכים. עם זאת, יש לי הסתייגות ממספר פרטים, כדלקמן:
1. הכרה בגופים הנקראים "מרכזי גישור"
לדעתי, אין צורך ואין מקום להכיר ב"מרכזי גישור" – אגד של מגשרים – כפי שמוצע בסעיף 2 (ד). יש להכיר במגשרים על פי קריטריונים שיקבעו, ללא התייחסות לבחירתם להציע את שירותיהם כאנשי מקצוע בודדים או מטעם "מטריה" של "מרכז" או כל שם אחר. התייחסות למרכזים איננה מקובלת בתחומים אחרים. קיימים מנגנוני הכרה של מקצועות אחרים – ע"י מתן רישיון או הסמכה – רק על בסיס פרטני, ללא התייחסות להתארגנות העסקית שלהם. לדעתי, התעסקות של המרכז הארצי לגישור בנושא מרכזי גישור מהווה בזבוז משאבים, אינה תורמת לקידום הגישור או לרמת המקצועיות של מגשרים והיא עלולה ליצור הטיה מסוימת בעיני הציבור שתפגע במגשרים הפרטיים.
2. סעיף 2 (ה), המתייחס להערכה תקופתית, הוא בהחלט רעיון טוב (למעט ההתייחסות למרכזי גישור, כמובן), אבל יש למחוק את המשפט האחרון בסעיף – "כן רשאי המרכז הארצי לפרסם ברשימת המגשרים ממצאי הערכה חיובית גבוהים על המגשר". אין מקום לפרסם "ציונים" – לא בחיוב ולא בשלילה, ברשימת המגשרים. אולי בהמשך יפתחו תהליך של הסמכה שיבדיל בין מגשרים "מתחילים" למגשרים "מנוסים" שהוכיחו את עצמם תחת פיקוח והדרכה. יש הבדל בין לציין מעמד מסוים (כמו "מגשר מוסמך") לבין "פרסום ממצאי הערכה חיובית גבוהים".
3. סעיף 4 (ב) (1) מהווה שינוי חיובי לעומת המצב הקיים היום. כמו שנדרשת 5 שנות עבודה רלוונטית מאנשים במדעי החברה, זה נכון להגביל את התחום של גישור בענייני משפחה לעורכי-דין בעלי 5 שנים של ניסיון בעריכת דין בענייני משפחה.
4. סעיף 4 (ב) (2) מסתפק בקורס השלמה בענייני משפחה של 40 שעות לימוד – קורס קצר מדי שאינו מאפשר ללמוד את כל התכנים שנדרשים למגשר בענייני משפחה ואינו מאפשר מספיק התנסות בסימולציות. יש לשנות את הסעיף לדרישה של 60 שעות לימוד לפחות, כקורס השלמה. לדעתי, יש לדרוש יותר מזה, במיוחד אם מתכוונים לכלול מגוון של ענייני משפחה ולא רק נושא הגירושין. קורס בן 40 שעות לימוד אינו מספיק ועושה עוול למומחיות הנדרשת לגשר במשפחה בנושאים רגישים וגורליים.
5. תוספת שנייה – אין מקום לקבוע תעריף מסוים בתקנות – רק להעניק סמכות למרכז הארצי לגישור לקבוע תעריף מקסימאלי לגבי תיקים המופנים מבית המשפט. כמו כן, אני בדעה שיש לקבוע תעריף לשעת גישור שיחול על כל התהליך ולא להבדיל בין הישיבה הראשונה לבין ישיבות נוספות, כפי שמשתמע בסעיף זה.
בכבוד רב,
ד"ר סוזן זיידל, פסיכולוגית
מגשרת ומדריכה מוסמכת בגישור בענייני משפחה
(ע"י האגודה הישראלית לטיפול במשפחה)
ד"ר סוזן זיידל – פסיכולוגית ומגשרת
תחומי התמחות בגישור: ענייני משפחה וגירושין
Ph.D., 1970, פסיכולוגיה קלינית, University of California, Los Angeles, California
עליה בשנת 1970
הכשרה בגישור בשנת 1986 (נוי-יורק)
הסמכה בגישור:
1996 "מגשר בגירושין מוסמך" - ע"י האגודה הישראלית לטיפול במשפחה
תפקידים מיוחדים:
1981 - 1987 הקימה ושמשה כיו"ר סניף חיפה והצפון של האגודה הישראלית לטיפול במשפחה
1988 - 1993 נשיאת האגודה הישראלית לטיפול בנישואין ובמשפחה ולחינוך לחי משפחה
1988 - 1991 הקימה ושמשה כיו"ר חוג המגשרים באגודה לטיפול במשפחה
1992 - 1994 חברה בועדת פישור/גישור של משרד המשפטים (שקבעה את תקנות הפישור)
1996 - 2000 חברה בועדת גדות של הנהלת בתי המשפט בנושא פישור/גישור בבתי המשפט
1994 ממייסדי המרכז הישראלי לגישור וחברה בוועד העמותה, לקידום הגישור בישראל
1997 - 2000 יו"ר העמותה, המרכז הישראלי לגישור
1998 - 2000 Editorial Board of the Association of Family and Conciliation Courts Review
2002 – עכשיו חברה בועדות של המרכז הארצי לגישור לקידום הגישור ושיפור התפקוד של בתי המשפט לענייני משפחה
מחברת של שלושה ספרים בנושא גישור:
גירושין בדרך אחרת, הוצאת אור-עם, תל-אביב, 1993.
המדריך לגישור ולהסדרי גירושין, הוצאת הסכמות, חיפה, 2001.
להתגרש ולהישאר חברים, הוצאת הסכמות, חיפה, 2004. www.haskamot.com