חומר רקע
כללי
מסמך זה הוכן לקראת ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה ב-23 בינואר 2007, בנושא "השלכות הקיצוץ בפרויקט טנק המרכבה, סימן 4, על המחקר והפיתוח בתעשייה הישראלית", להלן מסמך רקע בנושא.
רקע:
פורום יצרני טנק המרכבה בהתאחדות התעשיינים בישראל, מאגד כ-220 מפעלים, שרובם נמצאים באזורי עדיפות לאומית, ומעסיקים כ-10,000 עובדים בפיתוח וייצור טנק המרכבה עבור מערכת הביטחון. הפורום פועל נגד כוונת צה"ל ומערכת הביטחון לצמצם ואולי אף לסגור לחלוטין את פרויקט טנק המרכבה.1
התייחסות דובר צה"ל לסוגיית ייצור המרכבה מ-19 בנובמבר 2006 : "אילוצי תקציב ביטחון חייבו קיצוץ במספר הטנקים המיוצרים מדי שנה. היקף הייצור הכולל ייקבע בדיונים על התוכנית הרב-שנתית. בימים אלה מתקיימת עבודה משותפת לצה"ל ולמנת"ק (מנהלת תוכנית טנק), בעניין תמהיל רכבי הקרב המשוריינים הדרושים. נשקלת הצטיידות ב'נמרים', וייתכן שבהמשך יכלול קו הייצור תמהיל של שני סוגים". 2
פרויקט טנק המרכבה:
תא"ל עמיר ניר, ראש מנהלת תוכנית טנק המרכבה, מסר בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה ב-10 בדצמבר 2003, את הדברים הבאים:
פרויקט טנק המרכבה החל בשנת 1969, עקב סירוב המעצמות בעולם למכור לישראל טנקים מודרניים ואיכותיים. על-כן החלה ישראל בפיתוח טכנולוגיות של טנקים ובפיתוח טנקים.
1. הגופים המעורבים בפרויקט ייצור טנק המרכבה: בפרויקט זה מעורבים כ-200 מפעלים, מתוכם כ-30 מפעלי היי-טק, וכן מעורבים גם האקדמיה וגורמי פיתוח ומחקר בצה"ל ובמערכת הביטחון. גופים אלה פועלים כדי להביא לייצור מערכת לוחמת לפי הדרישות של חיל השריון. לדברי תא"ל ניר, טנק המרכבה הוא הטנק הטוב ביותר עבור צה"ל.
2. פיתוח טכנולוגיות המתקדמות מסוגן בעולם: פרויקט המרכבה מהווה קטר טכנולוגי לפרויקטים אחרים, בעיקר בצבא אך גם מחוץ לצבא. במסגרת פרויקט המרכבה מפותחות טכנולוגיות מתקדמות בתחומים רבים המשפיעות על מחקר ופיתוח בתחומים נוספים כגון, מערכת בקרת האש והכוונות - ידע זה תורגם לפרויקטים אחרים בתחום החלל, בתחום המודיעין והאוויר, הצבאי והאזרחי (מצלמות חלל, מצלמות אוויר); תחום המנועים והממסרות; תצפית טלוויזיונית; תותחים ותחמושות; ראיית לילה – הטכנולוגיה שפותחה בישראל בתחום זה היא המובילה בעולם; תחום המיגון.
מר ראובן סופר, סגן ראש מינהל הרכישה והייצור לרכש יבשה, משרד הביטחון, מסר כי חיל הרפואה מפתח, במסגרת פרויקט טנק המרכבה, תחום שלם של תמיכה בהיבטים הבסיסיים של הנדסת אנוש, שמיעה, רעידות, עמידות הגוף האנושי, שהוא ישים לתחומים אחרים לחלוטין.
3. ההון האנושי: בפרויקט ייצור טנק המרכבה מועסקים 10,000 עובדים, מהם 200 חוקרים מהרמה הגבוהה ביותר, כ-500 מהנדסים, כאלף טכנאים והנדסאים ועוד אלפי עובדי ייצור. 3
עמדות שונות בנוגע לעתיד טנק המרכבה
בכתבה שפורסמה באתר האינטרנט "אומדיה"4 ב-19 בנובמבר 2006, הובאו התייחסויות של גורמים שונים (קצינים בכירים לשעבר ואנשי משרד האוצר לשעבר) לסוגיית עתידו של טנק המרכבה כדלקמן:
רקע: לפי הדוח השנתי של מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, צה"ל מחזיק בכ-1,500 טנקי מרכבה מכל הסוגים: סימן 1 ו-2 המיושנים יותר, וסימן 3 ו-4 החדישים.
פיתוח טנק המרכבה התבסס על תורת לחימה של קרבות שריון בשריון, שפותחה במלחמות העולם הראשונה והשנייה, שהגיעה לשיאה במלחמות ששת הימים ויום הכיפורים.
השקעת ישראל בטנק המרכבה: לדברי אנשי משרד האוצר, השקיעה ישראל כ-10 מיליארד דולר בטנק המרכבה לאורך שנות קיום הפרויקט. לדברי מנהלת טנק המרכבה, מחירו של טנק המרכבה הוא "מחיר מציאה" עבור טנק המשתווה ואף עולה ביכולותיו על טנקי מערכה מערביים, היקרים כפליים.
ביצועי טנק המרכבה במלחמת לבנון השנייה:
בתחקיר של אמנון ברזילי, שפורסם בעיתון "גלובס" ב-10 בספטמבר 2006, נכתב כי במלחמת לבנון השנייה, הכניס צה"ל ללבנון שלוש אוגדות משוריינות, שהפעילו 370 טנקי מרכבה. במלחמה הצליח החיזבאללה לפגוע ב-47 טנקי מרכבה עם טילי נ"ט, ושני טנקי מרכבה נוספים נפגעו ממטעני גחון.5
התייחסויות גורמים שונים לביצועי טנק המרכבה ולעתידו:
עמדות בעד המשך ייצור טנק המרכבה
1. קצין שריון ראשי, תת-אלוף חלוצי רודוי: לדברי תא"ל רודוי, "אם עליי לסכם את רמת האפקטיביות של טנקי המרכבה בלבנון, הציון שאני נותן הוא בינוני. אין לי הסבר מדוע לא הצלחנו לחדור לעומק של יותר מארבעה קילומטרים מגבולה הבינלאומי של ישראל".
עם זאת, תא"ל רודוי סבור כי יש לשמר את פרויקט המרכבה, אך מציין כי הוא "בדילמה כמה טנקים צריך, ומהו המינון בין טנקים לנגמ"ש כבד".
2. אל"מ במיל', דידי בן-יואש, לשעבר מפקד בית ספר לשריון: לדברי בן-יואש, "המרכבה הוא טנק המערכה המודרני המיוצר בעלות הנמוכה ביותר בעולם", כאשר העלות הממוצעת של טנק מרכבה נעה בין 5-6.5 מיליון דולר. אל"מ במיל' בן-יואש סבור כי "לאחר שהסתיימו תחקירי כל הפגיעות בטנקי המרכבה, ניתן לקבוע בוודאות מוחלטת כי לא זו בלבד שהמרכבה הוכיח שרידות יוצאת מגדר הרגיל, אלא שגם סייע במשימות רבות שאינן מוגדרות כמשימות שריון מסורתיות, כמו פינוי פצועים ואספקה".
3. אלוף במיל' יצחק בן-ישראל, לשעבר ראש מפא"ת: אלוף במיל' בן-ישראל אמר כי "צה"ל צריך טנקים, אם כי לא כל כך הרבה כמו שהיה צריך בעבר".
לדברי בן-ישראל, השאלה הראשונה שיש לבדוק היא שאלת המאזן בין הטנק לטיל הנ"ט. לדבריו, טנק המרכבה סימן 4 הוא הטנק היחיד המצויד במיגון המסוגל להתמודד עם טילי נ"ט כבדים בעלי ראשי טאנדם6, ושיעור החדירה לטנקים במלחמת לבנון האחרונה היה הנמוך ביותר בתולדות מלחמות ישראל. לדברי בן ישראל, "זהו הטנק הזול ביותר בקטגוריה שלו. כל הטנקים האחרים מסוגו עולים פי שניים-שלושה יותר ממנו".
עמדות נגד המשך ייצור טנק המרכבה:
1. ניר גלעד, רפרנט לשעבר באגף התקציבים: מר גלעד ציין כי טען כל השנים כי "צריך להפסיק את הפרויקט. זה טנק יקר, זה לא כלכלי".
2. אמנון נויבך, רפרנט לשעבר לענייני משרד הביטחון של אגף התקציבים באוצר: בראיון בספטמבר 2006, אמר מר נויבך כי השאלה שהעסיקה את משרד האוצר לאורך השנים היא האם יש לישראל יתרון בייצור טנקים. בפועל עלה כי "הכמות המיוצרת היא שולית, אי-אפשר לייצא את המרכבה (המנוע הוא אמריקאי), אז מה בדיוק התרומה לכלכלה?".
3. אל"מ במיל' אודי גל, העוזר המדעי לשעבר של ראש (מפא"ת)7 במשרד הביטחון:
לדברי אל"מ במיל' גל, "משקלו של הטנק הולך ופוחת, ויש היום אמצעים זולים ופשוטים שלא מאפשרים לטנק להגיע לטווח האפקטיבי שלו". אל"מ במיל גל מצטט את אנדרו מרשל שעומד בראש ועדה של הפנטגון שבוחנת את סדרי העדיפויות של בניין הכוח בזרועות המשולבות של ארה"ב: לטענת מרשל, בשדה הקרב המודרני התהפכו היוצרות, כאשר קרבות התמרון הקרקעי מפנים מקום לכוח האש האווירית ולנשק המדויק. לכן, המליץ כי צבא ארה"ב ידלל את מספר הטנקים שלו, והממסד האמריקאי הפנים את תפיסה זו, במלחמה נגד עיראק ב-2003.8
4. אלוף במיל' גיורא איילנד: אלוף במיל' גיורא איילנד מתייחס למספר חלופות בנוגע לעתיד המרכבה:
א. רכישת טנקים מארה"ב: מצד אחד, רכישת טנקים בארה"ב במימון הסיוע הביטחוני תקטין את היצע הדולרים העומד לרשות ישראל; מצד שני, אולי עדיף שלא להסתמך רק על ייצור מקומי.
ב. מיגון הטנקים הקיימים: אלוף במיל' איילנד, מעלה אפשרות נוספת, שהיא במקום להצטייד בטנקים חדשים, יוקצבו אותם סכומים כדי לצייד את הטנקים במערכות מיגון אקטיביות. 9
ההשלכות שעלולות להיווצר כתוצאה מפגיעה בפרויקט טנק המרכבה
1. ההשלכות הכרוכות בסגירת פרויקט טנק המרכבה: מר יהודה היימן, מנכ"ל איגוד המתכת בהתאחדות התעשיינים, מסר ב-13 בנובמבר 2006 כי פרויקט טנק המרכבה הינו פרויקט עמוד שדרה תעשייתי והוא מהווה קטר טכנולוגי המקדם את כלל התעשייה בארץ.
לדברי מר היימן, צמצום הפרויקט או סגירתו יגרמו לפגיעה קשה מאוד בתעשיות כדלקמן: סגירה של מפעלים רבים; צמצום קווי ייצור במפעלים אחרים; אובדן של מקומות תעסוקה רבים; גרימה של אבטלה; וכן ל"בריחת מוחות" (מהנדסים ומדענים) מהארץ תוך פגיעה בתשתיות המחקר והפיתוח.10
2. מר היימן מסר בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה ב-10 בדצמבר 2003, את הדברים הבאים בנוגע השלכות ביטול פרויקט טנק המרכבה:
השלכות ביטול פרויקט המרכבה: לדברי מר היימן, קיימת סכנה כי פרויקט המרכבה ייסגר. לדברי מר היימן, אם לא יהיו הזמנות מצה"ל, תהיה פגיעה קשה בתעשיות הביטחוניות, כדלקמן:
פיטורי עובדים: במקרה שהפרויקט ייסגר, כמעט בוודאות יפוטרו כ-6,200 עובדים מקרב המפעלים שעוסקים בייצור המרכבה: מדובר בין היתר, ב-200 חוקרים שעוסקים ברמה העליונה של הטכנולוגיה (לייזרים, אופטיקה, מערכות הדמיה ועוד), לפחות 500 מהנדסים, 1,000 הנדסאים וטכנאים ועוד.
פגיעה בפריפריה: חלק גדול מהמפעלים שעוסקים בפרויקט טנק המרכבה נמצאים בפריפריה, כאשר שליש מהעובדים שעלולים להיות מפוטרים הם מהפריפריה (קריית-שמונה, ישובי קו העימות, מצפה רמון, אשקלון).
פגיעה כלכלית בייצור: בזכות פרויקט טנק המרכבה יש ייצור של כ-200-250 מיליון דולר בשנה. אם לא יהיו הזמנות מצה"ל, לא יתקיים ייצור זה. 11
התייחסות איגוד המתכות התאחדות התעשיינים מ-17 בינואר 2007 לפרויקט טנק המרכבה:
מר איתן מנדל, מאיגוד המתכות והחשמל בהתאחדות התעשיינים בישראל שמרכז את פורום המרכבה, מסר את הפרטים הבאים:
1. ביקוש מצד צה"ל לטנק המרכבה וכלים עתידיים ייעודיים: צה"ל מעוניין בהמשך פרויקט טנק המרכבה סימן 4. בנוסף, צה"ל מבקש, נוכח לקחי מלחמת לבנון השנייה, כי התעשיות הביטחוניות יפתחו כלים עתידיים ייעודיים ("נמר") לחילות נוספים (חי"ר, הנדסה ועוד) עם מיגון דומה לזה של המרכבה, במקום הנגמ"שים.
2. המתנה להחלטת משרד הביטחון וצה"ל בדבר העברת תקציבים לביצוע פרויקט המרכבה: צה"ל מבקש להמשיך בייצור טנק המרכבה ואף מגדיל את דרישותיו לקראת השנה הבאה (הגורם הייעודי, מפקד מפקדת זרועות היבשה מבקש להמשיך בייצור הטנק).
2.1. גידול בהיקף ההזמנות של צה"ל: בשנת 2006 היקף הזמנות העבודה של צה"ל בפרויקט ייצור טנק המרכבה הגיע ל-850 מיליון ₪, ולשנת 2007 היקף ההזמנות של צה"ל מהתעשיות הביטחוניות גדול מ-850 מיליון ₪. אולם, טרם התקבלה ההחלטה על הפשרת התקציבים לביצוע הזמנות העבודה.
2.2. אי-קבלת החלטה על תוכנית הייצור הארבע שנתית: העבודה על פרויקט ייצור טנק המרכבה היא ארבע-שנתית. בשנת 2006 הסתיימו ההזמנות לארבע השנים הקודמות, וכעת ממתינים לאישור ההזמנות לארבע השנים הבאות (2010-2007). מר מנדל מציין כי כאמור ישנה דרישה של צה"ל מהתעשיות הביטחוניות לביצוע עבודות. אולם, טרם נתקבל אישור של שר הביטחון, מנכ"ל משרד הביטחון והרמטכ"ל להעברת התקציבים לביצוע העבודות במסגרת הפרויקט.
3. השלכות הפגיעה בפרויקט טנק המרכבה: מר מנדל אמר הוא מכיר את פרטי הדיון שהתקיים בוועדת המדע והטכנולוגיה בדצמבר 2003, ואמר כי ההשלכות של צמצום בפרויקט המרכבה או סגירתו הן כפי שצוינו בדיוני ועדת המדע והטכנולוגיה מיום 10 בדצמבר 2003 (פגיעה במחקר ובפיתוח, יצירת אבטלה, בעיקר בפריפריה ועוד).
לדברי מר מנדל, פרויקט המרכבה מניב רווחים למדינה, כאשר על כל שקל חדש שהמדינה משקיעה בפרויקט, יש החזר של כ-4 שקלים חדשים לייצוא. למשל, פרויקט "הטנק הטורקי" שבוצע על-ידי תעש ואלביט, ובמסגרתו נמכרו טנקים לתורכיה בסכום של 700 מיליון דולר. במסגרת עסקה זו, הורכבו על טנק זה טכנולוגיות שפותחו במסגרת פרויקט המרכבה.12
סיכומי ועדת המדע והטכנולוגיה מיום 10 בדצמבר 2003
1. טנק המרכבה הינו מרכיב מרכזי ביכולת ההכרעה של צה"ל בקרב היבשה, בהיותו אחד הטנקים הטובים בעולם.
2. פרויקט המרכבה הינו מפעל לאומי שמשלב כ-60 מפעלים ולמעלה מ-200 מפעלים נוספים הפועלים כקבלני משנה, מאות מהנדסים, מדענים ורבבות עובדים.
3. אין תחליף להון האנושי שהתפתח ונאגר במסגרת הפרויקט.
4. פרויקט ייצור המרכבה מביא כתוצר לוואי, לייצוא ידע, רכיבים ומערכות ולרווחים כספיים.
5. פרויקט ייצור טנק המרכבה מהווה מנוף רב-עוצמה לפיתוח תעשיות לצרכים אזרחיים על בסיס טכנולוגיות שפותחו לטנק המרכבה.
6. סגירת פרויקט ייצור טנק המרכבה עלולה להתרחש, אם במסגרת הקיצוץ בתקציב הביטחון לא יהיה לצה"ל כסף להמשיך ולרכוש טנקי מרכבה.13
מקורות
מכתבים
היימן יהודה, מנכ"ל איגוד המתכת בהתאחדות התעשיינים בישראל, מכתב אל ח"כ זבולון אורלב, 13 בנובמבר 2006.
עיתונות
פז אורי, סדר היום הביטחוני – "טנק המרכבה: מה צופן העתיד?", OMEDIA, 19 בנובמבר 2006. בתוך אתר האינטרנט: http://omedia.work.media4u.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=2268&MenuID=603&ThreadID=1014010 .
פרוטוקולים
ועדת המדע והטכנולוגיה, פרוטוקול מס' 40 מישיבת הוועדה, יום ד', ט"ו כסלו תשס"ד-10 בדצמבר 2003.
שיחות
מנדל איתן, מרכז פורום המרכבה, התאחדות התעשיינים בישראל, שיחה, 17 בינואר 2007.