חומר רקע
נייר עמדה:
הצעת חוק ההתיישנות, התשס"ד-2004
לקראת ישיבה בכנסת, ועדת חוקה חוק ומשפט, ביום 29.1.2007
המצב כיום: חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 קובע התיישנות דיונית של 7 שנים.
ההצעה: לקצר את תקופת ההתיישנות ל-4 שנים: ס' 5. "תקופת ההתיישנות של תביעה היא ארבע שנים, אלא אם נקבע אחרת בחוק זה או בחיקוק אחר".
הרשות לקידום מעמד האישה סבורה כי בנוסח המוצע אין איזון ראוי בין אינטרס ההגנה על נתבעים לבין אינטרס ההגנה על תובעים ולבין האינטרס הציבורי של עשיית צדק והגנה על חלשים. תיקון ההצעה יכול להביא לאיזון ראוי, ולהלן כמה דוגמאות:
1. ארבעה צידוקים ניתנו להצעה זו: 1) הגנה על נתבעים 2) צמצום מספר התובענות 3) מניעת התדיינות בעניינים שלציבור אין עוד עניין בבירורן 4) עידוד התובעים לממש זכותם ללא עיכובים.
ארבע תכליות אלה אינן הולמות מצבים של נזק הנגרם לקורבנות תקיפה ו/או ניצול, אשר מטעמים פסיכולוגיים אין באפשרותם להיחשף ולהתמודד, בפרק זמן הסמוך לאירוע, עם עובדת גרימת-הנזק. לעיתים הקורבן אינו מודע כלל לעובדה שנעשתה בו עבירה. במקרים כאלה, כגון ניצול מיני ועבירות-מין, אלימות במשפחה, ניצול קטינים בידי מקורביהם, וכד', לקורבן ניגרם נזק נפשי קשה, ויכול לחלוף זמן רב עד לאיסוף כוחות-הנפש הדרושים כדי להתמודד מחדש עם השיחזור והחשיפה הכרוכים בהגשת תביעה.
2. תכלית ה"הגנה על נתבעים" חורגת מדרישת הסבירות במקום בו התובע הוא חסר-אונים, קטין או "תלוי" במשמעויות שונות של סוגי תלות מגוונים, ובמצבים שבהם נדרשת הגנה על הצד החלש.
3. בהצעת-החוק נאמר כי "התקופה המוצעת ארוכה דיה כדי לאפשר לתובע להכין את התובענה כהלכה".
קביעה זו רלוונטית לקשת מגוונת של מקרים, אך לא למקרים של ניצול ביחסי מרות, שבהם מתקיימות נסיבות ספציפיות המעכבות הבשלה ומוכנות של הגשת תביעה. בין מקרים אלה נכללים התעללות בתוך המשפחה, ניצול יחסים של מטפל ומטופל, וכדומה. לדוגמה: מטופלת אצל פסיכיאטר, אשר במסגרת הטיפול מבוצעות בה עבירות, ואיננה במצב נפשי המאפשר לה להתמודד מול המטפל בה.
4. במקרים שהנזק לנפגעת נוצר בהדרגה, יכול שהנזק יתפתח עד לרמת חומרה גבוהה, אך הנפגעת עלולה להפסיד את זכותה לתבוע שכן תחילת היווצרות הנזק, היא המועד שממנו, לפי הצעת-חוק זו, מתחילה ההתיישנות.
5. ס' 12(1) להצעת החוק קובע כי מירוץ תקופת ההתיישנות יושעה .. כל עוד התובע לא ידע ולא היה עליו לדעת עובדה מהעובדות המהוות את עילת תביעתו...
תניות אלה מקֵלות במקרים מסויימים, אך חוסמות אפשרות תביעה במקרה של קטין שנוצל על-ידי אביו, בידיעת אימו (שנקטה עצימת עיניים) שכן בסעיף זה נקבע כי ידיעת האפוטרופוס תיחשב לידיעת התובע.
6. סעיף 26 לחוק המוצע מחריג את הוראת ההתיישנות השיורית, לגבי תביעה נגררת להרשעה בפלילים, ודברי ההסבר מפרטים את הנימוק להחרגה בנסיבות המיוחדות של לחץ או איום המופעל על הקטין, סיבות פסיכולוגיות או סוציולוגיות שבהן נתון הקורבן, וכד'.
דין דומה ורציונל זהה ראויים לחול גם על תביעה שאינה נגררת להרשעה, אלא היא ההליך הראשון באירוע העבירה.