חומר רקע
ירושלים, 11 בינואר 2007
לכבוד
פרופ' מנחם בן ששון
יו"ר ועדת חוקה
הכנסת
הנדון: דיון מעקב
חוק זכויות נפגעי עבירה
1. מבוא
על פי פנייתכם מיום 2 בינואר 2007, ולאחר שקראנו את המסמכים ששלחו אליכם השר לביטחון פנים, המשטרה ושב"ס, אנו מבקשות להתייחס ל- 3 נושאים עיקריים ביישום חוק זכויות נפגעי עבירה, שאנו רואות אותם כנושאים קריטיים עבור נפגעות תקיפה מינית:
(א) חובת הרשויות של המדינה למסור מידע, בהודעות יזומות, לנפגעות תקיפה מינית שביקשו לקבל מידע זה.
על פי החוק והתקנות, 5 גופי מדינה חויבו לתת את המידע היזום.
בסעיפים 2 – 6 פירטנו את חובותיהם של 5 רשויות המדינה, ואת השאלות שאנו מציעות להפנות אל רשויות אלה, כדי לקבל נתונים על יישום חובות אלה על ידן.
(ב) חובת המשטרה והפרקליטות לפרסם דפי מידע בשלושה נושאים, חובת המשטרה להגן על הנפגעת מפני הפוגע וחובת הפרקליטות להקים יחידות סיוע בפרקליטות.
בסעיפים 7- 10 פירטנו את השאלות שאנו מציעות להפנות למשטרה ולפרקליטות, באשר ליישום החובות על ידן.
(ג) תפקיד המשטרה והפרקליטות לפרסם הנחיות פנימיות, שיובילו להטמעה של החובות ברשויות אלה.
בסעיף 12 פירטנו את השאלות שאנו מציעות להפנות למשטרה ולפרקליטות.
בצד השאלות בנינו רשימה של הזכויות שבחוק, שצריכות הנחיות פנימיות, לצורך יישומן, לפי הבנתנו.
2. הודעות יזומות לנפגעת - הלכה ומעשה
המשטרה
(א) חובות המשטרה
משטרת ישראל שקיבלה מאת הנפגעת בקשה בכתב, בטופס 1 לתוספת – עליה לתת לנפגעת קוד מזהה אישי לשם קבלת המידע מהמענה הממוחשב. את הקוד המזהה האישי על המשטרה לתת לנפגעת במועד הגשת הבקשה או סמוך לאחר מכן. (תקנות 9(ב) ו– 9(ג).
לאחר שהנפגעת מסרה למשטרה בקשה בטופס 1, על המשטרה למסור לנפגעת ביוזמתה מידע בעניינים אלה:
(1) הפוגע נעצר.
(2) הפוגע שוחרר מן המעצר.
(3) הפוגע שוחרר בערובה מן המעצר + פירוט תנאי השחרור, אם יש בהחלטה של השחרור תנאי שנועד להגן על הנפגעת + הודעה לנפגעת, שהיא זכאית להעתיק את תנאי השחרור.
(4) שם החוקר – אם הנפגעת לא קיבלה את שמו בעת החקירה.
(5) הוחלט להעמיד את הפוגע לדין + הודעה לנפגעת, שיש אפשרות להסדר טיעון.
(6) הוחלט שלא לחקור (אם הנפגעת איננה מתלוננת) + הודעה לנפגעת, על זכותה להגיש ערר.
(7) הוחלט שלא להגיש כתב אישום (אם הנפגעת איננה מתלוננת) + הודעה לנפגעת, על זכותה להגיש ערר.
(8) חומר החקירה הועבר לתובע.
(9) הוגש כתב אישום.
(10) מועדי הדיונים בבית המשפט.
(11) מועד פרסום הכרעת הדין.
(12) מועד פרסום גזר הדין או מועד פרסום ההחלטה בבית המשפט לנוער.
(13) הוגש ערעור.
(14) הופסקו ההליכים.
(15) עומדים להחליט על עיכוב הליכים + הודעה לנפגעת, על זכותה להביע עמדה.
(16) הוחלט לעכב את ההליכים.
(17) מועד תחילת ריצוי מאסר בפועל.
(18) מועד יציאה לחופשה מבית הסוהר + מועד צפוי לחזרה מן החופשה.
(19) מועד דיון בוועדת השחרורים + הודעה לנפגעת, על זכותה להביע עמדה לעניין הסיכון הצפוי משחרור הפוגע.
(20) ההחלטה של ועדת השחרורים + מידע על התנאים לשחרור, אם התנאים נועדו להגן על הנפגעת – אם הפוגע שוחרר.
(21) הפוגע קיבל חופשה מיוחדת + התנאי לשחרור, אם התנאי מטרתו להגן על הנפגעת.
(22) הפוגע ברח מבית הסוהר.
(23) מועד השחרור מבית הסוהר.
(ב) חובות המשטרה - יישום
במסמך שהעביר השר לביטחון פנים הוא מודיע: "עדיין לא מתאפשרות שיחות יזומות של המערכת לנפגעי עבירה שביקשו זאת. בדיון בראשות מנכ"ל משרדי שהתקיים לאחרונה, סוכם כי המשטרה ותהילה יחלו בפיתוח מיידי וביישום האפיון שנעשה, במטרה לאפשר שיחות יזומות תוך מספר חודשים".
ומה עד אז? כיצד יקבלו הנפגעות את זכויותיהן על פי חוק, עד אותו מועד רחוק שבו המשטרה תצליח בפיתוח וביישום, והרי הוראות החוק בעניין זה נכנסו לתוקף זה מכבר?!
המידע שבמכתבו של השר לביטחון פנים אינו מעניינן של נפגעות תקיפה מינית. החוק נתן לנפגעות שורה של זכויות, והטיל את ביצוען על המשטרה. המשטרה בחרה למלא את חובתה החוקית באמצעות מערכת ממוחשבת. כל עוד אין בידי המשטרה אותה מערכת ממוחשבת המבצעת שיחות יזומות – עליה להעמיד לצורך מילוי החובה אמצעים אחרים, כמו כוח אדם.
עמדתנו היא, שאין זה מתקבל על הדעת, שהמשטרה - אחת מן הזרועות הראשיות לאכיפת החוק במדינה - איננה מכבדת את הוראות החוק.
בתקנה 9(ד) נאמר, שאם החוקר האחראי או התובע מצאו, כי לא ניתן למסור את המידע, כולו או חלקו, באמצעות המענה הממוחשב – עליהם להודיע לנפגעת כי יש באפשרותה לקבל את המידע באמצעות הטלפון או בכתב, כפי שייקבע בנוהלי משטרת ישראל ופרקליטות המדינה.
למיטב הבנתנו, ההוראות הקבועות בתקנה 9(ד), שפורטו לעיל, מתאימות ומחייבות את המשטרה והפרקליטות גם בנסיבות שבהן המערכת הממוחשבת, המיועדת לבצע שיחות יזומות, טרם פועלת.
בין כך ובין כך, בין אם הפתרון המשפטי למצב עליו מצהיר השר הוא בתקנה 9(ב) ובין אם לא – אנו סבורות, שעל המשטרה למלא את חובותיה הקבועים בחוק,
ללא דיחוי, בין בדרך זו ובין בדרך אחרת.
השאלות שאנו מציעות להפנות למשטרה הן אלה:
(1) באיזו דרך מתכוונת המשטרה למלא את חובותיה על פי דין כלפי נפגעות תקיפה מינית, עד שהמערכת הממוחשבת תפעל כראוי?
(2) באשר למידע המצוי בשב"ס - ושעל פי החוק, האחריות למסירתו לנפגעות היא על שב"ס - האם משטרת ישראל מעבירה לשב"ס את הבקשות בטופס מס' 1 שמלאו הנפגעות, כדי ששב"ס יעבירו למשטרה את המידע המצוי אצלם והמשטרה תעביר אותו בבוא העת לנפגעות?
(על פי הידוע לנו, המשטרה איננה מעבירה לשב"ס העתקים של בקשות הנפגעות, שב"ס אינם יודעים מי מבין הנפגעות בקשה לקבל את המידע, והם אינם מעבירים את המידע למשטרה).
(3) בתקנה 9(ד) נקבע, שמשטרת ישראל ופרקליטות המדינה יפרסמו נהלים – האם פורסמו נהלים?
(4) בתקנה 8 (ב) הוטל על החוקר במשטרה, להביא לידיעתה של נפגעת העבירה - בעת שהוא חוקר את הנפגעת או בסמוך לאחר מכן - שיש לה זכות לקבל מידע על שלבים בהליך הפלילי, ויש לה זכות לקבל מידע על מהלך המאסר.
אמנם, בתקנות לא נאמר מפורשות, שעל המשטרה לתת בידי הנפגעת את הטפסים שבחוק. אולם, דעתנו היא, שמתבקש, שבאותה עת שבה החוקר נותן לנפגעת מידע על זכויותיה, הוא גם ימסור לידיה את טופס מס' 1, שבאמצעותו היא מיישמת את זכויותיה אלה. ולא רק טופס זה - אלא גם את כל ארבעת הטפסים האחרים הקבועים בתקנות. (שהרי מדובר בנפגעת עבירה, שאיננה מיוצגת על ידי עורך דין, ואשר כשמה כן היא: "נפגעת").
לפיכך, אנו מבקשות לדעת, האם בעת שהנפגעת נחקרת במשטרה – האם החוקר נותן בידיה את טופס מס' 1? האם הוא נותן בידיה את הטפסים האחרים?
(5) בכמה מקרים נתנה המשטרה עד היום מידע יזום?
3. הודעות יזומות לנפגעת - הלכה ומעשה
מח"ש
(א) חובות מח"ש
למסור בטלפון או בכתב, כפי שייקבע בנוהלי המחלקה, את המידע בעניינים אלה:
(1) חומר החקירה הועבר לתובע.
(2) הוחלט שלא לחקור (אם הנפגעת איננה המתלוננת) + הודעה לנפגעת, על זכותה להגיש ערר.
(3) הוחלט שלא להגיש כתב אישום (אם הנפגעת איננה מתלוננת) + הודעה לנפגעת, על זכותה להגיש ערר.
(4) שם החוקר – אם הנפגעת לא קיבלה את שמו בעת החקירה.
(תקנה 10)
(ב) חובות מח"ש - יישום
השאלות שאנו מציעות להפנות למח"ש הן אלה:
(1) האם מח"ש פרסם נהלים, כקבוע בתקנות?
(2) בתקנה 8 (ב) הוטל על החוקר במח"ש, להביא לידיעתה של נפגעת העבירה - בעת שהוא חוקר את הנפגעת או בסמוך לאחר מכן - שיש לה זכות לקבל מידע על שלבים בהליך הפלילי, ויש לה זכות לקבל מידע על מהלך המאסר.
אמנם, בתקנות לא נאמר מפורשות, שעל מח"ש לתת בידי הנפגעת את הטפסים שבחוק. אולם, דעתנו היא, שמתבקש, שבאותה עת שבה החוקר נותן לנפגעת מידע על זכויותיה, הוא גם ימסור לידיה את טופס מס' 1, שבאמצעותו היא מיישמת את זכויותיה אלה. ולא רק טופס זה - אלא גם את כל ארבעת הטפסים האחרים הקבועים בתקנות. (שהרי מדובר בנפגעת עבירה, שאיננה מיוצגת על ידי עורך דין, ואשר כשמה כן היא: "נפגעת").
אנו מבקשות לדעת, האם בעת שהנפגעת נחקרת במח"ש – האם החוקר נותן בידיה את טופס מס' 1? האם הוא נותן בידיה את הטפסים האחרים?
(3) מי נותן לנפגעת את כל המידע שהיא זכאית לקבל – מעבר לזה הקבוע בתקנה 10 – כשהחקירה היא במח"ש?
(4) בכמה מקרים נתן מח"ש מידע יזום?
4. הודעות יזומות לנפגעת – הלכה למעשה
נציג היועץ המשפטי לממשלה
(א) חובות נציג היועץ המשפטי לממשלה
למסור לנפגעת, באמצעות טלפון או בכתב, שיש כוונה לעכב הליכים + הודעה לנפגעת, על זכותה למסור עמדה (תקנה 14).
(ב) חובות נציג היועץ המשפטי לממשלה - יישום
השאלה שאנו מציעות לשאול את משרד המשפטים:
בכמה מקרים נתן נציג היועץ המשפטי לממשלה מידע יזום?
5. הודעות יזומות לנפגעת – הלכה למעשה
מחלקת החנינות במשרד המשפטים
(א) חובות מחלקת החנינות
אם מחלקת החנינות במשרד המשפטים קיבלה בקשה בכתב (בתקנות לא נקבע טופס) - על מחלקת החנינות למסור לנפגעת מידע – בטלפון או בכתב – באשר לאלה:
(1) הפוגע ביקש מנשיא המדינה חנינה או הקלה בעונש.
(2) הנשיא החליט לחון את הפוגע או להקל בעונשו.
((תקנה 16)
(ב) חובות מחלקת החנינות - יישום
השאלות שאותן יש לדעתנו לשאול את מחלקת החנינות:
(1) איזה מידע נותן משרד המשפטים לנפגעות, באשר לזכותן לבקש את המידע. האם הוא מנחה אותן באשר לתוכן הבקשה שעליהן להעביר אליו?
(2) בכמה מקרים נתנה מחלקת החנינות מידע יזום?
6. הודעות יזומות לנפגעת – הלכה למעשה
ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות או מנהל בית החולים
(א) חובות מערכת הבריאות
אם ראש שירותי בריאות הנפש או מנהל בית חולים לחולי נפש קיבלו בקשה על פי טופס 5 בתוספת – עליהם למסור, בכתב או בטלפון, את פרטי המידע האלה:
(1) תחילת האשפוז בבית חולים
(2) יציאת הפוגע לחופשה מבית החולים והמועד הצפוי לחזרתו ממנה.
(3) בריחת הפוגע מבית החולים.
(4) מועד השחרור של הפוגע מבית החולים.
(ב) חובות מערכת הבריאות - יישום
השאלות שאנו מציעות לשאול את משרד הבריאות הן אלה:
(1) מה המידע שהנפגעת מקבלת מראש ממשרד הבריאות כדי לדעת על זכויותיה?
(2) מניין מקבלת הנפגעת את טופס מס' 5?
(טופס 5 נקבע על פי תקנה 17(א) ו-(ב). לא ברור לנו מדוע נקבע טופס 5 כטופס מיוחד, שהרי טופס 1 כולל גם את בקשתה של נפגעת העבירה לקבל מידע זהה, על פי סעיף 10).
(3) האם פרסם משרד הבריאות נהלים, בדבר חלוקת התפקידים שבין ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות לבין מנהלי בתי החולים לחולי נפש, ובדבר הדרך לביצוע הוראות החוק על ידי הגורמים השונים?
(4) בכמה מקרים נתן ראש שירותי בריאות הנפש או מנהל בית חולים לחולי נפש מידע יזום?
7. זכות הנפגעת – לקבל מידע על שירותי סיוע ייעוץ וטיפול
המשטרה והפרקליטות
השאלות שאנו מציעות לשאול – בעניין זה - את המשטרה והפרקליטות הן אלה:
(א) האם יש דפי מידע ב- 10 המקומות הקבועים בתקנה 5?
(ב) האם יש דפי מידע בכל 5 השפות וכן בצורה המותאמת לעיוורים, והאם בדפי מידע אלה רשומים מספרי הטלפון של הגופים הקבועים בתקנות?
(ג) האם ראש מדור נפגעי עבירות במשטרת ישראל החליטה – בתיאום עם הגופים הקבועים בתקנות – על גופים אחרים שנותנים סיוע לנפגעי עבירה, שעליהם להיות רשומים בדפי המידע, כקבוע בחוק?
(סעיף 11 לחוק ותקנות 3 ו- 5)
8. זכות הנפגעת – לקבל מידע על דרכי הגנה אפשריות להתגונן מפני הפוגע שלוחיו ומקורביו
המשטרה והפרקליטות
השאלות שאנו מציעות לשאול – בעניין זה - את המשטרה והפרקליטות:
(א) האם יש דפי מידע ב- 10 המקומות הקבועים בתקנה 5?
(ב) האם יש דפי מידע בכל 5 השפות וכן בצורה המותאמת לעיוורים, והאם בדפי מידע אלה יש את מספרי הטלפון של הגופים הקבועים בתקנות?
(סעיף 6(3) לחוק ותקנות 4-6)
9. זכות הנפגעת – לקבל מידע על השלבים בניהול של ההליך הפלילי
המשטרה והפרקליטות
השאלות שאנו מציעות לשאול – בעניין זה - את המשטרה והפרקליטות הן אלה:
(א) האם יש דפי מידע ב- 10 המקומות הקבועים בתקנה 5?
(ב) האם יש דפי מידע בכל 5 השפות וכן בצורה המותאמת לעיוורים, והאם בדפי מידע אלה יש את מספרי הטלפון של הגופים הקבועים בתקנות?
(סעיף 8(א) לחוק ותקנות 2, 5 ו- 6)
10. זכות הנפגעת - להגנה מפני החשוד הנאשם שלוחיו ומקורביו
המשטרה
השאלות שאנו מציעות לשאול – בעניין זה - את המשטרה הן אלה:
(א) כיצד ממלאת המשטרה את החובה הקבועה בסעיף6(1) לחוק זה?
(ב) האם יצאו במשטרה הנחיות בעניין זה?
יצוין, שמצאנו בהנחיה 14.7 סעיף ב(2) הנחיה לכל אנשי הפרקליטות לעשות את שביכולתם להגן על הנפגעת מפני פגיעות נוספות. עם זאת, אם מדובר בהגנה פיזית, ברור שכוחם של אנשי הפרקליטות מוגבל, והאמצעים בעניין זה מצויים בידי המשטרה.
11. יחידות סיוע בפרקליטות
הפרקליטות
השאלות אותן אנו מציעות לשאול את הפרקליטות הן אלה:
(א) האם הוקמו יחידות סיוע בפרקליטות?
(ב) האם מונו בעלי התפקידים ביחידות הסיוע?
(ג) האם שר המשפטים קבע תקנות בדבר יחידות הסיוע, המבנה, הפריסה, התפקיד ודרכי הפעולה? (סעיף 23 לחוק)
12. פרסום הנחיות פנימיות
המשטרה והפרקליטות
לנפגעות תקיפה מינית יש זכויות רבות שאנו רואות תנאי הכרחי ליישומן, פרסום הנחיות פנימיות במשטרה ובפרקליטות. למיטב הבנתנו, על ההנחיות לקבוע, על מי במשטרה חלה החובה לתת את הזכויות, וכיצד מתן הזכויות משתלב בין שאר הסמכויות והחובות החלות על השוטר או הפרקליט.
אנו מציעות לכם לשאול את המשטרה והפרקליטות את השאלה הבאה:
האם פרסמתם הנחיה פנימית המורה לתת לנפגעת תקיפה מינית את כל אחת מן הזכויות האלה:
(1) זכות הנפגעת לקבל את הזכויות על פי חוק זה, תוך זמן סביר (סעיף 3 לחוק).
(2) זכות הנפגעת שיתחשבו בה ובצרכיה וזכותה לכבוד ולפרטיות (סעיף 3 לחוק).
(3) זכות הנפגעת שההליכים הנוגעים לעבירה ממנה נפגעה יתקיימו בתוך זמן סביר, כדי למנוע ממנה עינוי דין (סעיף 12 לחוק).
(4) זכות הנפגעת שפרטיה האישיים, הרשומים במסמך שהוא חלק מחומר החקירה, לא יימסרו לכל מי שזכאי לעיין בחומר החקירה - הנאשם וסנגורו וכל צד מעוניין
אחר הזכאי לעיין בחומר החקירה. (סעיף 7(ב)-(ד) לחוק.
(5) זכות הנפגעת לנוכחות של מלווה בחקירה (סעיף 14 לחוק).
(6) זכות הנפגעת שלא להיחקר על עבר מיני (סעיף 13(א) לחוק).
(7) זכות הנפגעת הנחקרת על עבר מיני – בנסיבות המותרות – לכבוד ולפרטיות (סעיף 13(ב).
(8) זכות נפגעת לקבל מידע בעת החקירה או בסמוך לאחריה על זכותה להגיש הצהרת נפגע (סעיף 18 לחוק ותקנה 8(ב)(3).
(9) זכות נפגעת לתקן ולעדכן את הצהרת הנפגע שמסרה בעבר (סעיף 4(ג) לצו).
(לא כללנו ברשימת הזכויות שבסעיף זה את הזכויות לקבל מידע יזום, להן זכאית נפגעת תקיפה מינית, לאור העובדה שבסעיפים 2 – 6 כבר דנו בנושא זה. עם זאת, חשוב לנו לציין, שגם באשר לזכות לקבל מידע יזום, אנו סבורות, שתנאי חשוב ליישום הוא, פרסום הנחיות פנימיות במשטרה).
13. סיכום
חוק זכויות נפגעי עבירה חוקק בשנת 2001. לחוק זה נקבעו תחילה ותחולה הדרגתיים, כדי לתת לגופי המדינה את הזמן הנחוץ להם להתארגנות.
כל הוראות החוק נכנסו לתוקפן זה מכבר. אף על פי כן, נפגעות תקיפה מינית אינן מקבלות מרשויות המדינה את מלוא הזכויות שהן זכאיות לקבל מהן.
אנו מבקשות בזה, כי תתבע משר המשפטים ומהשר לביטחון הפנים - יישום מיידי של כל הזכויות של נפגעות תקיפה מינית, כקבוע בחוק.
בכבוד רב,
רחל הלמן, עו"ד
היועצת המשפטית
העתקים: עו"ד אפרת רוזן, ועדת חוקה
טל קרמר, מנכ"לית, איגוד מרכזי הסיוע