חומר רקע

הערות לשכת עורכי הדין 1. הועדה דנה בהצעת חוק ההתישנות ובתזכיר הנלווה אליו, בכל הנוגע להשפעת התיקון המוצע על תביעות אזרחיות של נפגעות ונפגעי עבירות מין. 2. הועדה מתנגדת לתיקון המוצע המשנה את המצב הקיים ביחס לתביעות אלו: קיצור תקופת ההתיישנות ל-4 שנים, לגבי קטינים הגבלת ההתיישנות ל- 4 שנים מיום שהפכו לבגירים, וביטול סע' 9 בדבר תחילת מירוץ התיישנות מחודש עם הודאת הנתבע בקיום זכות. 3. למרות שהשלכות אלו הינן כלליות, הרי שבמקרים של נפגעי עבירות מין קיימים מאפיינים ייחודיים ההופכים פגיעה זו לחמורה במיוחד, בשל הקושי בחשיפת הפגיעה ובהתגברות על ההאשמה החברתית של הקרבן. מאפיינים אלו הצדיקו התייחסות מיוחדת להתיישנות בדין הפלילי, והועדה סבורה כי נכון היה שהתייחסות ייחודית מקבילה תהיה קיימת אף בדין האזרחי. 4. הועדה מאמצת את הניתוח והמסקנות שהוצגו לה במכתבן של עוה"ד ורדי וישראלי ממשרד עו"ד זליגמן, המצ"ב. 5. לפיכך אנו מציעות כי בתזכיר חוק ההתיישנות המוצע, בפרק השלישי – השעיית מרוץ ההתיישנות, יתווסף סעיף המאריך מפורשות את תקופת ההתיישנות האזרחית בתביעות של קורבנות עבירות מין כדלהלן: א. תקופת ההתיישנות בתובענה שהוגשה בשל העובדות המהוות עבירת מין תהא 7 שנים; ב. הוגשה תובענה בשל עובדות המהוות עבירת מין שנעברה בקטין, יחל מניין תקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף א' ביום שמלאו לתובע 28 שנים. ג. הוגשה תובענה אזרחית בשל העובדות המהוות עבירת מין שבה נחשד או הואשם אדם, והתובענה היא כנגד החשוד או הנאשם או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות החשוד או הנאשם, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, לא יבוא במניין תקופת ההתיישנות הזמן שבין מועד הגשת תלונה במשטרה לבין מועד הפיכת פסק הדין בפלילים לחלוט, או לבין תום המועד להגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, או לבין מתן החלטה בערר . ד. הודה אדם בכתב או בפני בית משפט, בין בתקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בעובדות המהוות עבירת מין, תתחיל תקופת ההתיישנות, להגשת תביעה בשל הנזק שנגרם כתוצאה מעבירה זו, מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת מהזכות, דינו כהודאה לעיין סעיף זה. בסעיף זה , "הודאה" – למעט הודאה שהיה עמה טיעון התיישנות.