חומר רקע

8 בפברואר 2007 סימוכין: 355078 לכבוד פרופסור מנחם בן ששון, ח"כ יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט וחברי הוועדה הכנסת ירושלים שלום רב, הנדון: הצעת חוק ההתיישנות, התשנ"ד – 2004 נייר עמדה במסגרת הדיונים המתקיימים בוועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין הצעת חוק ההתיישנות, התשס"ד – 2004, ברצוננו להביע את עמדת איגוד לשכות המסחר בנושא כדלקמן: האיגוד, אשר מייצג את המגזר העסקי בישראל, תומך בעיקרון לקיצור תקופת ההתיישנות משבע לארבע שנים. אין ספק כי הרציונאלים העומדים בבסיס ההצעה כגון אי הוודאות וההכבדה הכספית והראייתית הכרוכה בחשיפה ממושכת לתביעות משפטיות, עולים בקנה אחד עם האינטרס הציבורי. כידוע, קיימת בארץ חקיקה צרכנית ענפה המעניקה הגנה רחבה לצרכן מתוך נקודת מוצא כי האחרון נמצא במעמד נחות מול העוסק "החזק". הסיבות לכך מובנות ולעיתים מוצדקות, אך יחד עם זאת חשוב למנוע ניצול לרעה ושימוש מיותר בהגשת תביעות משפטיות כנגד בעלי עסקים או אחרים לאחר תקופה כה ארוכה מיום היווצר העילה. לפיכך, בתחום הצרכנות אף מוצדק לשקול תקופת התיישנות קצרה יותר מ-4 שנים. ההצעה המוצעת מאפשרת מחד, הגשת תביעות תוך פרק זמן סביר, כאשר יש סיכויים טובים כי חומר הראיות נשמר וכאשר אינטרס בירור התובענה עדיין חזק, ומאידך, מתמרצת את התובע לא להמתין עם הגשת תביעתו יתר על המידה. לדעתנו, ההתנגדות שהושמעה מצד גורמים מסוימים כי מדובר בהצעת חוק המגנה על "הכיס העמוק" היכול להרשות לעצמו להגן מפני תביעות ממילא, אינה מדויקת. בעלי עסק אינם יכולים בהכרח להרשות לעצמם לעמוד בעלויות של תשלום פוליסות גבוהות לחברות הביטוח, על מנת להגן מפני תביעות אפשריות. ויודגש, ככל שחברות הביטוח יצטרכו לשמור ראיות, מחיר הפוליסה יעלה. מדובר במחיר חברתי שאינו מצדיק את עצמו. ההצעה המוצעת שומרת על האיזון הנכון בין האינטרס של התובע והנתבע בכך שהיא קובעת מקרים בהם חישוב תקופת ההתיישנות מתארכת, למשל, כאשר התובע לא ידע או לא היה עליו לדעת עובדה מן העובדות המהוות את עילת תביעתו. לבסוף יודגש כי האיגוד אינו מתעלם מן העובדה כי ייתכנו נסיבות מיוחדות, אשר אינן מוסדרות בהצעה, בהן מוצדק להאריך את תקופת ההתיישנות, כגון רשלנות רפואית או עבירות מין. בכבוד רב, אוריאל לין, נשיא