חומר רקע

‏ירושלים, 29 במאי 2026 אסמכתא: תיק מס' לכבוד פרופ' מנחם בן ששון יו"ר ועדת חוקה הנדון: הצעת חוק ההתיישנות תקופת התיישנות בתביעה בשל מעשים המהווים עבירות מין הצעת חוק של חה"כ ניסן סלומינסקי 1. להלן ההתייחסות של איגוד מרכזי הסיוע להצעת החוק של חה"כ ניסן סלומינסקי. בהתייחסות פירטנו את הבעיות שאנו מוצאים בחוק הקיים, ובחנו האם התיקון לחוק פותר בעיות אלה. (א) נפגעת שנפגעה בבגרותה הבעיה על פי המצב המשפטי הקיים, נפגעת תקיפה מינית, שהותקפה בהיותה בגירה, זכאית להגיש תביעת נזיקין עד חלוף 7 שנים ממועד הפגיעה. תקופה זו אין די בה עבור נפגעת זו. בשל מצבה הפסיכוסוציאלי המיוחד, נפגעת תקיפה מינית זקוקה לתקופה ארוכה יותר, כדי שהמחלוקת המשפטית תוכל להתגבש בתודעתה וכדי שתהיה מסוגלת להגיש לבית המשפט תביעה אזרחית. האם יש בהצעת החוק פתרון? לא - אין בהצעת החוק התייחסות לנפגעת תקיפה מינית שנפגעה בבגרותה, ועל כן אין לבעיה זו פתרון בהצעת החוק. (ב) נפגעת שנפגעה בבגרותה הבעיה על פי המצב המשפטי הקיים, נפגעת תקיפה מינית שהותקפה בהיותה בגירה, אם התקיפה היא עבירה מסוג פשע, תקופת ההתיישנות הפלילית היא 10 שנים, בעוד תקופת ההתיישנות האזרחית היא 7 שנים בלבד. לפיכך, לאחר שחלפו 7 שנים (ובלבד שטרם חלפו 10 שנים), נפגעת זכאית להגיש תלונה במשטרה, ולגרום לכך שיתנהל הליך פלילי. עם זאת, ביום הגשת התלונה לא זכאית הנפגעת להגיש תביעת נזיקין, ולהיפרע מן הפוגע על נזקיה. האם יש בהצעת החוק פתרון? לא - אין בהצעת החוק התייחסות לנפגעת תקיפה מינית שנפגעה בבגרותה, ועל כן אין לבעיה זו פתרון בהצעת החוק. (ג) נפגעת שנפגעה בבגרותה הבעיה על פי סעיף 77 לחוק בתי המשפט, נפגעת תקיפה מינית, שהותקפה בהיותה בגירה, שהתלוננה במשטרה (ואם הוגש כתב אישום ואם הפוגע הורשע) הנפגעת זכאית להגיש תביעה אזרחית שהיא נגררת להליך הפלילי, ובכך לחסוך את המאמץ הנדרש בהבאת הראיות בהליך האזרחי. אולם, זכות זו היא להלכה בלבד, ולמעשה, הזכות נשללת מרוב רובן של הנפגעות, כפי שעולה מן הניתוח שלהלן: אם העבירה הרלבנטית היא פשע – והנפגעת התלוננה במשטרה אחרי שחלפו 7 שנים מיום הפגיעה (ולפני שחלפו 10 שנים) – לעולם תישלל ממנה הזכות לתבוע את נזקיה על פי סעיף 77. אם העבירה הרלבנטית היא פשע - אפילו אם הנפגעת התלוננה במשטרה לפני שחלפו 7 שנים – בהתחשב בכך שהכלל בענייננו הוא, שאין התלונה מוגשת סמוך למועד הפגיעה (בשל הקשיים של הנפגעת), משנוסיף לכך את הימשכות ההליכים, הן בגוף החוקר, הן אצל רשויות התביעה והן בבית המשפט – נמצא שלרוב, הזכות של לתבוע את נזקיה על פי סעיף 77, תישלל ממנה. אם העבירה הרלבנטית היא עוון - בהתחשב בכך שאין התלונה מוגשת סמוך למועד הפגיעה (בשל הקשיים של הנפגעת) ובשל הימשכות ההליכים הן בגוף החוקר, הן אצל רשויות התביעה והן בבית המשפט – לרוב, תישלל מן הנפגעת הזכות לתבוע את נזקיה על פי סעיף 77. לסיכום, רוב רובן של נפגעות תקיפה מינית, שנפגעו בהיותן בגירות, אינן זוכות להשתמש בזכותן המשפטית להגיש תביעת נזיקין על פי סעיף 77 לחוק בתי המשפט. האם יש בהצעת החוק פתרון? לא - אין בהצעת החוק התייחסות לנפגעת תקיפה מינית שנפגעה בבגרותה, ועל כן אין לבעיה זו פתרון בהצעת החוק. (ד) נפגעת שנפגעה כקטינה הבעיה על פי המצב המשפטי הקיים, נפגעת תקיפה מינית, שנפגעה בהיותה קטינה, זכאית להגיש תביעת נזיקין עד גיל 25. תקופה זו אין די בה עבור נפגעת זו. בשל מצבה הפסיכוסוציאלי המיוחד, נפגעת תקיפה מינית שנפגעה כקטינה זקוקה לתקופה ארוכה יותר, כדי שהמחלוקת המשפטית תוכל להתגבש בתודעתה וכדי שתהיה מסוגלת להגיש לבית המשפט תביעה אזרחית. האם יש בהצעת החוק פתרון? כן - על פי סעיף קטן (א) להצעת החוק, נפגעת תקיפה מינית, שנפגעה בהיותה קטינה, בידי אחראי על קטין או בידי בן משפחה, בעבירה מסוג פשע, תהיה זכאית להגיש תביעת נזיקין, לא רק עד גיל 25, כקבוע היום בחוק, אלא עד גיל 38 שנה. כן – על פי סעיף קטן (א) להצעת החוק, נפגעת תקיפה מינית, שנפגעה בהיותה קטינה, שלא בידי אחראי על קטין ושלא בידי בן משפחה, בעבירה מסוג פשע, תהיה זכאית להגיש תביעת נזיקין, לא רק עד גיל 25, כקבוע היום בחוק, אלא עד גיל 28 שנה. כן - על פי סעיף קטן (א) להצעת החוק, נפגעת תקיפה מינית שנפגעה בהיותה קטינה, בידי אחראי על קטין או בידי בן משפחה, בעבירה מסוג עוון, תהיה זכאית להגיש תביעת נזיקין, לא רק עד גיל 25, כקבוע היום בחוק, אלא עד גיל 33 שנה. לא – על פי סעיף קטן (א) להצעת החוק, נפגעת תקיפה מינית שנפגעה בהיותה קטינה, שלא בידי אחראי על קטין ושלא בידי בן משפחה, בעבירה מסוג עוון, לא תהיה זכאית להגיש תביעת נזיקין, עד גיל 25, כקבוע היום בחוק, אלא עד גיל 23 בלבד. (ה) נפגעת שנפגעה כקטינה הבעיה על פי המצב המשפטי הקיים, נפגעת תקיפה מינית, שהותקפה בהיותה קטינה, זכאית להגיש תביעת נזיקין עד גיל 25 שנה. המצב במשפט הפלילי שונה: - אם מבצע העבירה הוא אחראי על קטין או קרוב משפחה שלו ואם התקיפה היא עבירה מסוג פשע - תקופת ההתיישנות הפלילית היא עד שימלאו לקטין 38 שנה. אם התקיפה היא עבירה מסוג עוון - תקופת ההתיישנות הפלילית היא עד שימלאו לקטין 33 שנה. כתוצאה מן הפער שקיים בין הדין הפלילי לדין האזרחי לעניין התיישנות, נפגעת תקיפה מינית, שנפגעה בהיותה קטינה, המגישה תלונה למשטרה לאחר שמלאו לה 25 שנים, איננה זכאית באותו מועד להגיש גם תביעת נזיקין, ולהיפרע מן הפוגע על נזקיה. האם יש בהצעת החוק פתרון? כן - על פי סעיף קטן (א) להצעת החוק, נפגעת תקיפה מינית, שנפגעה בהיותה קטינה, בידי אחראי על קטין או בידי בן משפחה, אם העבירה היא מסוג פשע, היא תהיה זכאית להגיש את התביעה, לא רק עד גיל 25, כקבוע היום בחוק, אלא עד גיל 38. כן – על פי סעיף קטן (א) להצעת החוק, נפגעת תקיפה מינית, שנפגעה בהיותה קטינה, בידי אחראי על קטין או בידי בן משפחה, אם העבירה היא מסוג עוון, היא תהיה זכאית להגיש את התביעה, לא רק עד גיל 25, כקבוע היום בחוק, אלא עד גיל 33. (ו) נפגעת שנפגעה כקטינה על פי סעיף 77 לחוק בתי המשפט, נפגעת תקיפה מינית שהתלוננה במשטרה (ואם הוגש כתב אישום ואם הפוגע הורשע) הנפגעת זכאית להגיש תביעה אזרחית שהיא נגררת להליך הפלילי, ובכך להקל עליה בהבאת הראיות בהליך האזרחי. אולם, זכות זו היא להלכה בלבד, ולמעשה, הזכות נשללת מרוב רובן של הנפגעות, כפי שעולה מן הניתוח שלהלן: (1) הבעיה אם העבירה הרלבנטית היא פשע, והפוגע היה אחראי על הקטין או היה בן משפחה– אם הנפגעת התלוננה במשטרה אחרי שמלאו לה 25 שנים (ולפני שמלאו לה 38 שנים) – על פי החוק הקיים, לעולם תישלל ממנה הזכות לתבוע את נזקיה על פי סעיף 77. האם יש לבעיה זו פתרון? כן - על פי סעיף קטן (ב) להצעת החוק, נפגעת תקיפה מינית, שנפגעה בהיותה קטינה, בידי אחראי על קטין או בידי בן משפחה, בעבירה מסוג פשע, תהיה זכאית להגיש תביעת נזיקין לא רק עד גיל 25, כקבוע היום בחוק, אלא מעבר לגיל 38 (עד גיל 38 תהיה לה זכות על פי סעיף קטן (א) להצעת החוק) וזאת אם פסק הדין החלוט במשפט הפלילי יינתן לאחר שמלאו לנפגעת 38 שנה. (2) הבעיה אם העבירה הרלבנטית היא פשע, והפוגע איננו אחראי על הקטין ואיננו בן משפחה– אם הנפגעת התלוננה במשטרה אחרי שמלאו לה 25 שנים (ולפני שמלאו לה 28 שנים) – על פי החוק הקיים, לעולם תישלל ממנה הזכות לתבוע את נזקיה על פי סעיף 77. האם יש לבעיה זו פתרון? כן - על פי סעיף קטן (ב) להצעת החוק, נפגעת תקיפה מינית, שנפגעה בהיותה קטינה, שלא בידי אחראי על קטין ושלא בידי בן משפחה, בעבירה מסוג פשע, תהיה זכאית להגיש תביעת נזיקין לא רק עד גיל 25, כקבוע היום בחוק, אלא מעבר לגיל 28 (עד גיל 28 תהיה לה זכות על פי סעיף קטן (א) להצעת החוק) וזאת אם פסק הדין החלוט במשפט הפלילי יינתן לאחר שמלאו לנפגעת 28 שנה. (3) הבעיה אם העבירה הרלבנטית היא פשע, בין אם הפוגע היה אחראי על הקטין או היה בן משפחה ובין אם לאו– אם הנפגעת התלוננה במשטרה לפני שמלאו לה 25 שנים– כתוצאה מכך שאין התלונה מוגשת סמוך למועד הפגיעה (בשל הקשיים של הנפגעת) ובשל הימשכות ההליכים הן בגוף החוקר, הן ברשויות התביעה והן בבית המשפט – לרוב, המשפט לא יסתיים לפני שימלאו לנפגעת 25 שנה, ועל כן, על פי החוק הקיים, תישלל מן הנפגעת הזכות לתבוע את נזקיה על פי סעיף 77. האם יש לבעיה זו פתרון? כן - על פי סעיף קטן (ב) להצעת החוק, נפגעת תקיפה מינית, שנפגעה בהיותה קטינה, בידי אחראי על קטין או בידי בן משפחה, בעבירה מסוג פשע, תהיה זכאית להגיש תביעת נזיקין לא רק עד גיל 25, כקבוע היום בחוק, אלא מעבר לגיל 38 (עד גיל 38 תהיה לה זכות על פי סעיף קטן (א) להצעת החוק) אם פסק הדין החלוט במשפט הפלילי יינתן לאחר שימלאו לנפגעת 38 שנה. כן - על פי סעיף קטן (ב) להצעת החוק, נפגעת תקיפה מינית, שנפגעה בהיותה קטינה, שלא בידי אחראי על קטין ושלא בידי בן משפחה, בעבירה מסוג פשע, תהיה זכאית להגיש תביעת נזיקין לא רק עד גיל 25, כקבוע היום בחוק, אלא מעבר לגיל 28 (עד גיל 28 תהיה לה זכות על פי סעיף קטן (א) להצעת החוק) אם פסק הדין החלוט במשפט הפלילי יינתן לאחר שימלאו לנפגעת 28 שנה. (4) הבעיה אם העבירה הרלבנטית היא עוון, והפוגע היה אחראי על הקטין או היה בן משפחה, והנפגעת התלוננה במשטרה אחרי שמלאו לה 25 שנה (ולפני שמלאו לה 33 שנה) – על פי החוק הקיים, לעולם תישלל ממנה הזכות לתבוע על נזקיה על פי סעיף 77. האם יש לבעיה זו פתרון? כן - על פי סעיף קטן (ב) להצעת החוק, נפגעת תקיפה מינית, שנפגעה בהיותה קטינה, בידי אחראי על קטין או בידי בן משפחה, בעבירה מסוג עוון, תהיה זכאית להגיש תביעת נזיקין לא רק עד גיל 25, כקבוע היום בחוק, אלא מעבר לגיל 33 (עד גיל 33 תהיה לה זכות על פי סעיף קטן (א) להצעת החוק) אם פסק הדין החלוט במשפט הפלילי יינתן לאחר שמלאו לנפגעת 33 שנה. (5) הבעיה אם העבירה הרלבנטית היא עוון, והפוגע לא היה אחראי על הקטין ולא היה בן משפחה, והנפגעת התלוננה במשטרה לפני שמלאו לה 25 שנה – כתוצאה מכך שאין התלונה מוגשת סמוך למועד הפגיעה (בשל הקשיים של הנפגעת) ובשל הימשכות ההליכים הן בגוף החוקר, הן ברשויות התביעה והן בבית המשפט – לרוב, המשפט לא יסתיים לפני שימלאו לנפגעת 25 שנה, ועל כן תישלל מן הנפגעת הזכות לתבוע את נזקיה על פי סעיף 77. האם יש לבעיה זו פתרון? כן - על פי סעיף קטן (ב) להצעת החוק, נפגעת תקיפה מינית, שנפגעה בהיותה קטינה, שלא בידי אחראי על קטין או בידי בן משפחה, בעבירה מסוג עוון, תהיה זכאית להגיש תביעת נזיקין לא רק עד גיל 25, כקבוע היום בחוק, אלא מעבר לגיל זה, אם פסק הדין החלוט במשפט הפלילי ניתן לאחר שמלאו לנפגעת 25 שנה. 2. לסיכום (א) באשר לנפגעת שנפגעה בהיותה קטינה בהצעת החוק של ניסן סלומינסקי יש פתרון חשוב לבעיות של נפגעות תקיפה מינית, שנפגעו בהיותן קטינות, באשר להתיישנות במשפט האזרחי, כפי שפירטנו בסעיפים (ד), (ה) ו- (ו) לעיל, ועל כך אנחנו מברכות. עם זאת, ולאור העקרונות שמציעה חה"כ תירוש, באשר להארכת תקופת ההתיישנות בגין ההליכים הפליליים, אנו מבקשות, שעקרונות אלה ידורו בכפיפה אחת עם העקרונות שמציע חה"כ סלומינסקי, באשר לתביעה נגררת, שכן הם משלימים אלה את אלה. את הצעת החוק של חה"כ סלומינסקי אנו מציעות לתקן בנקודה אחת: כפי שהצבענו בסעיף (ד) לעיל, הצעת החוק המוצעת מקצרת את תקופת ההתיישנות במשפט האזרחי לנפגעת תקיפה מינית, שנפגעה בהיותה קטינה, שלא בידי בן משפחה, בעבירה מסוג עוון. נפגעת כזו לא תהיה זכאית להגיש תביעת נזיקין עד גיל 25, כקבוע היום בחוק, אלא עד גיל 23 בלבד. למיטב הבנתנו, לא זו כוונת המציע. אנו מציעות לקבוע סייג לסעיף 11א המוצע: "ובלבד, שאין בהוראות סעיף זה כדי לקצר את תקופת ההתיישנות על פי סעיפים 6 ו- 10". (ב) באשר לנפגעת שנפגעה בהיותה בגירה לצערנו, אין בהצעת חוק זו פתרון לנפגעות תקיפה מינית שנפגעו בבגרותן. אנו מבקשות, שהעקרונות שמציע חה"כ סלומינסקי באשר לנפגעת שהותקפה בהיותה קטינה - שמשך תקופת ההתיישנות הפלילית בעבירה מסוג פשע יחול גם על ההתיישנות האזרחית, ושניתן יהיה להגיש תביעה נגררת, על פי סעיף 77, בסיומו של כל הליך פלילי בעבירת מין - יחולו גם על נפגעת שהותקפה בהיותה בגירה. כמו כן, אנו מבקשות, שהעקרונות שמציעה חה"כ תירוש - באשר להארכת תקופת ההתיישנות בגין ההליכים הפליליים - ידורו בכפיפה אחת עם העקרונות שמציע חה"כ סלומינסקי, באשר לתביעה נגררת, שכן הם משלימים אלה את אלה. בכבוד רב, רחל הלמן, עו"ד היועצת המשפטית העתקים: עו"ד אפרת רוזן, ועדת חוקה עו"ד מרב ישראלי, ועדת חוקה טל קרמר, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע