פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב ראשון פרוטוקול מס' 32 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום ראשון, ו' בתמוז התשפ"ג (25 ביוני 2023), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> ביקור הוועדה ביישוב מנוף ובמתפרות טקסטיל למערכת הביטחון בחורפיש << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר טטיאנה מזרסקי מוזמנים: שמואל שניידר – יועץ שרת ההתיישבות, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות גלינה צ'פין – מנהלת תחום, מנהל התכנון שרון דהאן – מפקחת כוללת גני ילדים מחוז צפון, משרד החינוך שי הלחמי – סנ"צ רמ"ד רכש אמצעים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי מיכאל צ'ייובסקי – רפ"ק ר' חו' רכש טקסטיל, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי חיים אמיתי – פקד ר' חו' רכש ותפעול מדים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי רונה קוטלר בן ארויה – ראש אגף כחול-לבן, משרד הכלכלה והתעשייה רבקה יום טוב – מנהלת תחום פיתוח כלכלי בגליל, משרד הנגב והגליל והחוסן הלאומי מיטל וקנין – משרד הביטחון דני עברי – ראש מועצה אזורית משגב מירב בן דע – מנכ"לית מועצה אזורית משגב ראדי נג'ם – ראש מועצה מקומית בית ג'אן ראיד שנאן – עו"ד, מנכ"ל מועצת העדה הדתית הדרוזית העליונה מופיד מרעי – חבר כנסת לשעבר מיה הרשקוביץ – מנהלת איגוד הטקסטיל, התאחדות התעשיינים מיטל פרי – מנהלת קשרי ממשל, התאחדות התעשיינים ערן סידיס – אגף שיווק ותקשורת התאחדות התעשיינים רועי ישראלי – מנהל מרחב צפון, התאחדות התעשיינים רועי שיין – חבר הרחבת היישוב מנוף אפרת מילר – יו"ר ועד הנהלת יישוב מנוף אבי אברהם – עו"ד, חבר הנהלת יישוב מנוף יאיר קראוס – עיתונאי YNET מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> ביקור הוועדה ביישוב מנוף ובמתפרות טקסטיל למערכת הביטחון בחורפיש << נושא >> << אורח >> רועי שיין: << אורח >> בוקר טוב לכולם. דבר ראשון, תודה רבה שהגעתם, תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל ביטון שניאות להגיע יחד עם הוועדה הבאמת מכובדת פה למנוף שבגליל. קצת על הביקור ומה מתוכנן לנו. שמי רועי שיין ואני מהנהלת ההרחבה החדשה שאמורה להגיע למנוף. אנחנו נתחיל עם קצת רקע על המקום הנפלא שלנו, על מנוף. אפרת מילר תציג את עצמה, יושבת ראש ההנהלה שלנו, לאחר מכן נעשה סקירה על החסמים בהתיישבות הכפרית בגליל, זו בעצם גולת הכותרת של הביקור, נתמקד בסוגיית סגירת גני הילדים ביישובים הכפריים ונסביר יותר מאוחר מדוע אנחנו בוחרים להתמקד כאן. נעשה ביקור קצר בגני הילדים במנוף שנמצאים ממש מתחתינו. אנחנו נוותר על המקום האחרון המתוכנן כדי לחזור לפה ולעשות איזה שהוא סיכום. נתחיל. בבקשה, אפרת. << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> אנחנו ממש נרגשים, כי מזמן לא ביקרו אותנו. אני אפרת מילר, יושבת ראש של ועד היישוב של מנוף. קודם כל נגיד כזה דבר, אחת, אנחנו ממש מתרגשים שבאתם, אנחנו שמחים שבאתם, מזמן לא ביקרו אותנו וזה כיף לארח אתכם. אני אספר קצת על מנוף. מנוף הוא יישוב שעוד מעט מגיע לשנת ה-50 שלו. עלה לקרקע גרעין דרום אפריקאי מקייפטאון ויוהנסבורג, הגרעין האחרון של העלייה מדרום אפריקה שהסוכנות הצליחה לארגן, עלו לכרמיאל, גרו באזור הקליטה של כרמיאל והגיעו ליישב את הגליל בתוך תכנית המצפים שכולנו מכירים אותה בתחילת שנות ה-80. חבר'ה שלא דוברים עברית, מסורתיים במחשבה, חילוניים בהתנהלות, ציוניים שבאמת החליטו שהם באים להר טרשים ובאים ליישב את הגליל. זאת מנוף. אחרי עשר שנים כשהסוכנות הבינה שלא יבואו עוד עולים כנראה אז פתחו את מנוף לישראלים ואנחנו, אני אישית, בין הישראלים הראשונים שהצטרפו ליישוב הזה כשהיישוב הוא יישוב עם אוריינטציה אנגלית. למדנו לדבר אנגלית, הם למדו לדבר עברית, אני פה 35 שנה וביחד אנחנו מתחזקים, משקיעים בקהילה לתפארת. יישוב קהילתי, למי שלא מכיר אני אגיד בקצרה, אני, האחרים ובעצם כל היישוב פה מתנהל על ידי אנשים שמתנדבים בתוך הקהילה. כל מה שתראו, הגנים שלנו, הפעוטונים שלנו, התרבות שלנו, בית הכנסת שלנו, שהוא בית הכנסת הראשון במשגב אחרי יודפת שהוקם - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> גם שגב. << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> שגב גם, נכון. הדברים האלה, כל המוסדות האלה שלנו אנחנו בהתנדבות, אנחנו עובדים במקומות אחרים. אני עובדת במגדל העמק למשל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה את עושה במגדל העמק? << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> אני מנהלת כספים במפעל נילית, שהוא גם מפעל ציוני במגדל העמק, אחד האחרונים שמטפלים בטקסטיל היום, האחרונים שנשארו, מפעל מייצא. רובנו עובדים מחוץ ליישובים שלנו כי אין כאן פרנסה, אין לנו תחבורה, אנחנו משלמים מחיר על היותנו בפריפריה ובכל זאת אנחנו באים בשביל להחזיק פה קהילה מהרצון שלנו וההתנדבות שלנו, וזה מצליח. זה מצליח כבר שנים עד לנקודה שאנחנו הבנו שאנחנו נכנסים למצב משברי. זה לא רק מנוף, מנוף היא רק דוגמה אחת למה שקורה בעוד יישובים מסביב, אבל אולי אנחנו דוגמה של יישוב שדווקא תכנן את עצמו לאורך השנים, עם קליטה כל חמש שנים, יגיעו, יגיע דור חדש, צעירים. דרך אגב במנוף לא כולם פה בני מנוף, במנוף יש אוכלוסייה מגוונת, תמיד הייתה אוכלוסייה מגוונת ואנחנו בתוך הקהילה שלנו, שאנחנו מחזיקים אותה בהתנדבות של עצמנו מגלים בשנים האחרונות שאנחנו המבוגרים מחזיקים את הקהילה ואנחנו לא מצליחים להביא בני 30 לגור פה. לא מצליחים להביא. יש לנו פער מטורף של חלון שהאחרונים שנכנסו לפה הם בני 40, אין יותר ילדים קטנים ובני 30, אם הם מצליחים הם גרים בשכירות, אם לא אז מוותרים, ופשוט אי אפשר להגיע לפה, יקר, אין עבודה, פריפריה פר אקסלנס, ובעצם המחיר של מישהו בן 30 שצריך להחליט אם הוא מגיע ליישובים שלנו לגור, לא רק מנוף, הוא בעצם להחליט מה אני עושה עם העבודה שלי, כי אני לא אעבוד פה, צריך שני רכבים כי אין לי תחבורה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אין תחבורה ציבורית בכלל? << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> יש בחוץ אוטובוס שנוסע, אבל צריך להגיע אליו. בחוץ זה לא פה, זה בכביש הראשי, אבל בעיקרון אין תחבורה. יש משהו קטן שעובד פה, אבל זה לא זה. << אורח >> דני עברי: << אורח >> יש כישלון מוחלט של התכנית שהייתה להביא תחבורה, היה מכרז, יש חברה שמקבלת מיליוני שקלים ומסיעה אוטובוסים ריקים, פעמיים ביום שעוברים בכל יישוב בזמנים הם לא רלוונטיים, לא להתחברות לתחבורה ציבורית אחרת, לא לעבודה ולא ללימודים. כל שנה יש דוח כמה משתמשים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מה שהיה לנו בתחבורה ציבורית מותאמת? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מותאמת אישית, הפיילוט הזה. << אורח >> דני עברי: << אורח >> עשינו פיילוט גם פה, אנחנו גם על חשבון המועצה, דרך המוקד, הפעלנו את זה. הם לא מוכנים לפתח את זה הלאה לפי הדרישה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה כן טוב? זה עובד? << אורח >> דני עברי: << אורח >> זה עובד יותר טוב, בוודאי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז צריך לחשוב על זה. << אורח >> דני עברי: << אורח >> ברור, רק משהו כזה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יש עכשיו אפליקציות, כל אחד שצריך למצוא שיזמין את המציע. << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> אני יכולה להגיד שאם מישהו צריך לצאת, תחבורה זה סיפור אחר, לא רציתי להיכנס לפה, אבל אנחנו באמת במצוקה של כבישים, מנותקים פה. אם מישהו מגיע לפה הוא יודע שהוא צריך להסתדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את תמשיכי את הסקירה שלך, אבל שהיה זמן שביישוב תכננתם הגעה ופתאום נוצר חלון, אז מה קרה שהתכנון הזה נפסק? << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> למנוף יש שטחים עדיין שהם בתב"ע והיא יכולה להיכנס לתהליך שכל חמש שנים עד שבע שנים, לפי הדמוגרפיה בגנים, אנחנו ממש בנינו דמוגרפיה בגנים, אנחנו קולטים משפחות חדשות, עוד 30 משפחות מצטרפות לקהילה. בשבע השנים האחרונות, מאז השכונה האחרונה שנכנסה אצלנו, עכשיו אנחנו בתהליך, זה חשוב להגיד, אנחנו בתהליך הרחבה של שכונה חדשה של כ-30 משפחות, כמו שהיה קודם. מה שקרה במהלך זה שבשכונה האחרונה הבנו שמגיעים אלינו יותר מבוגרים מהשכונות הקודמות, זאת אומרת מי שיכול להרשות לעצמו הוא כבר לקראת ה-35 פלוס. היום אנחנו מבינים שהמצב עוד יותר חמור, מי שיכול להרשות לעצמו זה כנראה בני 40 פלוס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וזה בגלל שווי המגרש? << אורח >> דני עברי: << אורח >> את שמרנית במספרים. במקום שהיה סטף ורטהיים, הוא פתח לשיווק 80 מגרשים במכה אחת, חצי מהאנשים מעל גיל 60. היא אמרה בעדינות. << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> הנקודה עכשיו, כמו שדני אומר, שהמצב אצלנו במנוף הגיע לשבר חירום קהילתי בעייתי שצריך לטפל בו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בואו נשים את האצבע, שווי המגרש הוא החיסרון? << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> ודאי, שווי המגרש היום מגיע ל-1.2 מיליון בלי פיתוח, עם פיתוח יוסיפו עוד, עם הבית, זוג שרוצה לבוא לפה ואנחנו מחפשים רק זוגות - - - << אורח >> דני עברי: << אורח >> שווי המגרש הוא הבעיה, כן, אבל כשנכנסים לרזולוציה הנמוכה, הגבלת גובה ההנחה היא הבעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הנחה על המגרש, על הקרקע, לא על הפיתוח. << אורח >> דני עברי: << אורח >> גם הפיתוח. גם הגבלה השתתפות בפיתוח וגם הגבלת ההנחה על המרכיב הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לך את זה במצגת? << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> כן, אנחנו נגיע לזה. הנקודה היום שבאמת משפחה צעירה, כמו שהיה פעם, שהייתה באה בסביבות גיל 30 עם שני ילדים קטנים, ילד קטן, כמו שאנחנו מחפשים ומבקשים, לא יכולה להגיע לפה כשהיא צריכה לשלם מראש, יודעת שזה יעמוד סביב שלושה מיליון שקל. אנחנו נמצאים עם קבוצה כרגע שהיא על סף ההרחבה, קבוצה של צעירים, ובינינו אני לא יודעת אם הם יצליחו להגיע לפה. אני מאוד מודאגת, כי אני יודעת שיישוב שיקלוט רק אנשים מבוגרים, בני 60, כי זה בית קיץ, זה יישוב שלא יעבור הזמן והוא נופל ומת וכל האסטרטגיה שבנינו בשקט עם עצמנו ועם המועצה כל השנים פשוט קורסת. אנחנו נעשה אחר כך ביקור בגנים, אנחנו נראה לכם את הגנים שאנחנו סוגרים, שזה פשוט מצב שעד שלא ייכנסו לפה צעירים לא נפעיל. כשבכל הארץ מחפשים צוותים של מטפלות ולנו יש מטפלות מעולות לנו אין ילדים. לא רק אצלנו, אצל כולם. אנחנו לא רוצים לשחרר, מטפלות מצוינות, גננות הכי טובות שיש, אנחנו לא רוצים לשחרר. ואני אגיד עוד משהו, יש הרבה דיבורים על איזה מיקס של אוכלוסייה מגיעה לפה, אז אני אומרת לכם, במנוף יש לנו נגרים, גננות, עובדים סוציאליים, קצת הייטקיסטים, קצת מהנדסים, יש לנו הכול ואני לא יודעת איך בקליטה הבאה יגיעו אלינו מורים, איך הם יבואו לפה? הם לא יוכלו לבוא לפה. איך יגיעו אלינו עובדים סוציאליים? הם מראש אומרים לי: עזבי, אי אפשר, אי אפשר להגיע. אז מה, מי יישאר פה? אז מה יהיה פה? הקטע הזה קהילתית אנחנו מרגישים אותו מאוד קשה, אנחנו תומכים היום בגיל המבוגר שלנו, החבר'ה שייסדו פה את היישוב, ואנחנו פשוט מסתכלים – הייתה לנו חגיגת שבועות, כמו בקיבוץ, אבל אנחנו לא קיבוץ, אין לנו גם דרך אגב רכזי ענפים בשכר וזה, זה הכול אנחנו, על הזמן של העבודה מה שנקרא, ועשינו טקס שבועות, זה הטקס הראשון שאמרנו בטקס שאין את מי להראות, אין תינוקות, ולא יהיו תינוקו בשנה הבאה ולא יהיו תינוקות בשנה אחרי זה, אנחנו רק נקווה שהחבר'ה של ההרחבה יגיעו עם הצעירים, עם התינוקות, ויהיה לנו סוף סוף שוב תינוקות, מצב שלא היינו בו אף פעם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לכם פעילות כלכלית של היישוב עצמו, נכסים מניבים של היישוב עצמו? << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> כן. קודם כל אנחנו לא שיתופיים בפעילות שלנו, אבל מנוף הוקמה ככפר תעשייתי שיתופי, הגדרה שאין אותה יותר, יש לנו אזור תעשייה פה שהיום מאוכלס רובו מיזמים מקומיים, מקליניקות של אנשים מהיישוב שנמצאים פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והנכסים בבעלות היישוב? << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואז ההכנסה הזאת הולכת להנהלת היישוב? << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> למיסים, כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה לא משאיר כסף לפתרון בעיות, לסבסוד מגרש או פיתוח? << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> לא, זה ממש עזרה למיסים השוטפים. אם אתם מסתכלים על כל מה שתראו פה, החגים, האירועים האקלימיים, ועדת חינוך, הגינון. יש עזרה מהמועצה כמובן, המועצה משתתפת, אבל בגדול - - - << אורח >> דני עברי: << אורח >> משלמים פה בדרך התנדבותית, שלא דרך צו ארנונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם לוקחים משימות אחרות על עצמם. << אורח >> דני עברי: << אורח >> 800-700 שקל בחודש למשפחה, 400 בחובה ועוד 400 תלוי השתתפות. הם מגיעים גם ל-1,000 שקל למשפחה בחודש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רק במס יישוב. מעבר לארנונה? << אורח >> דני עברי: << אורח >> מעבר לארנונה. ארנונה 500, עוד 1,000. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וזה עוד לפני הוצאות על חינוך גם. << אורח >> דני עברי: << אורח >> לפני הוצאות על חינוך, לפני חוגים, לפני הסעות לחוגים. << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> לפני הכול. << אורח >> דני עברי: << אורח >> זה קשה. << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> זה לא זול לגור פה, אתה צריך להיות ממש בראש שלך רוצה לחיות בקהילה ולדעת שאתה משלם מחירים וזה לא יהיה זול. אז עד עכשיו עוד איך שהוא הסתדרנו עם זה 50 שנה, עכשיו אנחנו מרגישים שזה פשוט בורח לנו מהידיים וזה גדול עלינו. המצב הזה מביא אותנו למצב מאוד קשה ובגלל זה אתם פה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת להב הרצנו עובר אליכם. << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> אני מאוד מקווה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא ברשימה? << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז הוא בניגוד עניינים, כי אנחנו מקדמים אותו. הוא צעיר? << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> כן, הוא צעיר. אני מכירה את החבר'ה של ההרחבה, שרועי יספר קצת מהצד שלהם, אני אומרת לכם, אנשים מקסימים, עוסקים בכל המקצועות, מכל המקומות, לא כולם מפה בכלל, לא שומרים לאף אחד. באמת יש הכול מהכול והכול. אבל אני במקום שאני דואגת שזה פשוט לא יקרה. אם המצב נשאר כמו שהוא עכשיו אני לא יודעת מה יהיה. << אורח >> רועי שיין: << אורח >> תודה, אפרת. אם ככה נמשיך את הסקירה, קצת על החסמים בהתפתחות ההתיישבות הכפרית בגליל. הנה חסמים שחשבנו עליהם, אחר כך נתמקד בשלושה. הדמוגרפיה כמובן, האוכלוסייה המזדקנת ביישובים הכפריים. דיברנו על זה. החינוך, מיעוט ילדים וסגירת גני ילדים. עוד מעט נראה איך זה משפיע על חבר'ה צעירים שרוצים ושוקלים לאן לעבור, לגליל, להישאר באזור המרכז או בערים אחרות. נושא הכלכלה, מחירי קרקע גבוהים, יותר מהכפילו את עצמם בשנתיים האחרונות. מגרש ללא פיתוח עולה 1.2 מיליון. חסם למשפחות צעירות. אם למשל רק לסבר את האוזן, יש לנו גרף, זה שנת 2021, 22' ו-23', אנחנו רואים שממחיר של קרקע ללא פיתוח ולא מיסים, זה מחיר למטר מרובע, של 7,000, קפצנו ל-1,200 וכמעט הכפלנו את עצמנו על שומות אחרונות שהגיעו ביודפת בתחילת השנה. בעודנו בתהליך ההרחבה והקליטה, בזמן הזה, המחירים עולים למעלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה להבין את זה. יש קבוצה של גרעין שרוצה לבוא לגור כאן, היא התקבלה, עברה את תהליך ההתקבלות לקהילה? << אורח >> רועי שיין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא כבר מושקעת בכסף במגרשים האלה? << אורח >> רועי שיין: << אורח >> לא, עדיין לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז היא התקבלה לקהילה, אבל היא עדיין לא רכשה את המגרש מהמינהל? << אורח >> רועי שיין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה המכרז מתעכב? << אורח >> דני עברי: << אורח >> זה לא מכרז, זה הוצאת שובר תשלום, הפניה ושובר תשלום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה בלי ההגרלה, זה לפי ועדת קבלה? << אורח >> דני עברי: << אורח >> כן, הם עברו. הם אמרו שאם המחיר הולך להיות ככה הם לא באים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה ב-2021? << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> לא, זה עכשיו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ב-21' היה חצי מחיר מ-23'? << אורח >> רועי שיין: << אורח >> לא, 22'. פה התחלנו את התהליך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה הצהוב? איזה שנה? << אורח >> רועי שיין: << אורח >> 2021. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז בתוך שנתיים זה נהיה פי שלושה? << אורח >> דני עברי: << אורח >> כן. אפילו זה יותר גרוע, כי בפיתוח - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה תהליך שקרה בכל היישובים? << אורח >> דני עברי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וזה בעצם נובע משמאות של המגרש? << אורח >> רועי שיין: << אורח >> כן, ומכרסום אותן הנחות. בסוף אנחנו יישובי עדיפות לאומית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל זה מחיר המגרש, אחרי זה באות ההנחות. << אורח >> רועי שיין: << אורח >> אתה צודק, נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מחיר המגרש, אחרי זה נדון בהנחות. מחיר המגרש עלה לפי שמאות של הממשלה? << אורח >> דני עברי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה הנתון הממשלתי בעצם? << אורח >> רועי שיין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ולמה לא קניתם כשזה היה שליש מחיר? << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> אנחנו רק התחלנו את הקבוצה עכשיו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אי אפשר היה? << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> לא, ההרחבה של מנוף, התחלנו לפני שנה את התהליך רק. אנחנו עוד לא בתהליך לגשת למינהל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רק בשקלים וגודל מגרש בערך, בממוצע, כמה בכל שנה המגרש שווה? << אורח >> דני עברי: << אורח >> ב-21' חצי דונם לבניית 220 מטר על חצי דונם במגרשים צפופים יש לומר, עלה 300,000 שקל וב-2022 עלה 600 והיום עולה 1.2 מיליון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ועל זה עלויות הפיתוח. << אורח >> דני עברי: << אורח >> ועל זה עלויות הפיתוח, בין 200 ל-300. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומע"מ? למה מע"מ? << אורח >> רועי שיין: << אורח >> ככה המינהל רוצה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה מע"מ? מע"מ זה בין עסקים. מי זה העסק? << אורח >> דני עברי: << אורח >> לא, משלמים מע"מ על הקרקע לרשות מקרקעי ישראל. זה בלי המע"מ, אתה צודק, גם לפיתוח משלמים. << אורח >> רועי שיין: << אורח >> וגם בלי מס רכישה. << אורח >> דני עברי: << אורח >> מס רכישה זה עוד 6%, זה יותר גבוה ממע"מ. 6% מס הרכישה הוא גם על הפיתוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי נתקבלה ההחלטה שמגבילה את גובה ההנחה? מה היה המדרג של ההנחות? << אורח >> דני עברי: << אורח >> ב-2021 מה-600,000 שילמנו 51% פה, במנוף. זה במקרה כמונו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה שילמנו? אבל זה לא דה פקטו? כי לא מכרו כלום ב-2021. << אורח >> דני עברי: << אורח >> זה בכמון. אנחנו שילמנו 51%. ב-2023 שילמנו 51% עד 450 ועוד 91% מהיתרה, מעל 450, זה היה 550 לצורך העניין ב-2022. ב-2023 אנחנו משלמים 51% מ-450 ועוד 91% מה-700 שמעל ה-450, אבל גובה ההנחה מעל ה-700 הוא מוגבל כי הסוציואקונומי היישובי שהוציאה הלמ"ס למנוף הוא גבוה, אז לכן מגבילים את ההנחה לא רק ל-450, אלא עוד פעם הגבלה על ההנחה ל-100. זאת אומרת הם משלמים מ-1.2 מיליון 90% בסוף במנוף. בכל יישובים יש וריאנט אחר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בגלל הסטטוס הסוציואקונומי שעלה? << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> עלה כי אין ילדים. << אורח >> דני עברי: << אורח >> ודאי, כשמזדקנים הוא עולה. קח בירוחם את בני ה-60 ומעלה אתה תפתיע. זה מה שקורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואתם בשיח עם המינהל? אני רוצה להיות מעשי. << אורח >> דני עברי: << אורח >> הבאתי אותו לשני מגרשים, אחד ליד השני, של תושבים שלי שאני משווק אותם עכשיו, בני מקום, אחד בדואי ואחד יהודי, שניהם היו בצבא, זה משלם 10% נטו מהשווי של הקרקע בשוק החופשי וזה משלם 90% נטו מהשווי של הקרקע. מכל הפריש מיש של ינקי. אז הוא אומר לי: תעשה מחיר למשתכן. אני יכול לעשות פה מחיר למשתכן במנוף? 220 משפחות ירצו להכניס פה עוד – אפילו 100 אני לא יכול. עשינו את זה, עשינו את השטות הזאת, אמרתי לך, סטף ורטהיים, היו לנו הרהורים כאלה שמישהו פתח ומכר 200-100. זה לוקח 20 שנה להתאושש מהאירוע הזה, חברתית, קהילתית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה אי אפשר 30 יחידות מחיר למשתכן? << אורח >> דני עברי: << אורח >> זה מה שהם עושים במחיר למשתכן. תן לי עדיפות לאומית ואני עושה את זה דרך הוועדות הרגילות. מה זה מחיר למשתכן? מחיר למשתכן המשמעות היא קרקע אפס, השאלה זה המנגנון. אנחנו כבר בעניין. זה מורכב. ינקי אומר: אם השוק החופשי קונה זה לא מעניין אותי, אז אני אומר לו: באיטליה, מוכרים בית בכפר כמו מנוף ביורו אחד כדי שיבואו צעירים. בצרפת עושים את זה. בארה"ב נותנים את הבינוי. מה זה בינוי? אנחנו באזור, אתה יודע מה זה לבוא, עברת את כפר מנדא בשביל להגיע לפה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הערת ביניים. הרי מקרב האנשים שרוצים לגור יכול להיות אדם שיש לו כבר בית ונכסים ויכול להיות מורה או עובד סוציאלי שאין לו כלום, ואנחנו עדיין עושים את הכול בהנחה גורפת ושווה לכולם. למה לכאורה אין דיפרנציאליות? שמי שזה בית ראשון שלו ללא נכס מקבל הנחה מוגדלת ומי שיש לו נכסים אחרים משלם את מחיר המקור? << אורח >> דני עברי: << אורח >> אני פניתי, אני אמרתי, המונח התפעולי הוא זכאי משרד השיכון מחוסרי דיור, כמו בכרמיאל. היה להם בתקנת כחלון 20% תוספת נוספת בגלל שהם מחוסרי דיור זכאי משרד השיכון וגם יוצאי משרד הביטחון עוד 10%, זה יוצא 30% על ה-100%. זה פותר לי את כל הבעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה זה פותר? תנקוב במספרים. << אורח >> דני עברי: << אורח >> המספרים. מיליון, אני עושה את זה בשביל שיהיה עגול, אני בגלל אזור עדיפות לאומית משלם 51%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל לא מהמיליון. << אורח >> דני עברי: << אורח >> תוריד את התקרה, קודם כל, זה ברור, זה עדכון פשוט שצריך לעשות, זה גם על הפרק, בגלל זה ינקי לא מדבר איתי. הוא רצה להעלות ל-650, אני אומר לו מה 650 תעלה ל-1.650 מיליון את התקרה. 1.650 מיליון זה המחירים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז התקרה 50% ועוד 20%? << אורח >> דני עברי: << אורח >> על זה עוד 20% מחוסרי דיור, עוד 10% ליוצא צבא, יוצא לך 80%, אתה משלם 20, 200,000. זה איפה שהיינו צריכים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 200,000 לא כולל פיתוח. << אורח >> דני עברי: << אורח >> לא כולל פיתוח. על הפיתוח אני רוצה השתתפות 50%, זה יהיה 200, זה יהיה 100, אבל זה לא הכסף ה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה כל הרעיון הזה לא מתיישם? << אורח >> דני עברי: << אורח >> כי ינקי לא מדבר איתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה אחת, אבל למה הסעיף של כחלון התבטל? << אורח >> דני עברי: << אורח >> ככה, כי לא התאים לינקי. לא חידשו את זה, לא היו ערניים לחדש את כחלון. כחלון לא עלה, ההוא לא לקח את זה, זה לא לקח את זה, אנחנו פה בין הטיפות. היה מי שדואג פה ל-85% מהאוכלוסייה, דרך 550 ודרך החלטות, 85% מהאוכלוסייה פה זה ערבים, אפילו בכרמיאל אגב נפל הכחלון ודפק את כל העסק. מבחינה זאת אנחנו וכרמיאל אותו דבר. לא חידשו את זה. חידשו את זה באוכלוסייה הערבית, השתתפות בפיתוח תשתיות 60%, הנחה על הקרקע, מקבלים את הכול. יוצאי צבא שם בכלל משלמים 10. אם היה לי רק חצי מזה זה היה פותר את הבעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומה התשובה של משרד השיכון? << אורח >> דני עברי: << אורח >> התשובה היא אין כשל שוק, יש ביקוש, תמכרו, אל תבלבלו את המוח. אתם מפונקים, אתם עושים ועדת קבלה, אתם מחליטים מי זה, אתם לא רוצים לעשות מחיר למשתכן, לא רוצים הגרלה, מכרז. מה מכרז? הרי בכרמיאל, עזוב כרמיאל, בסכנין אנחנו לא עושים מכרז. בסכנין הם לא מוכנים לעשות מכרז, בסכנין הם לא מוכנים למכרז כדי שלא ייכנסו משפחות מ - - - עזוב, רק אצלי אתה תעשה מכרז בשביל בתי הקיץ בשביל עשירי תל אביב? זה פסק דין מוות, זה הכול. תמכור את הכול במכרז, יהיה לנו פה בתי קיץ כמו באיטליה, גמרנו את ההתיישבות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר. אתה רוצה לסיים? << אורח >> רועי שיין: << אורח >> אגב לנו יש תקווה. כתוצאה מהחלטת ממשלה 156 שהייתה בחודש שעבר הוקם צוות בין משרדי, צוות מנכ"לים שאמור להמליץ לממשלה בדיוק בנושאים האלה, איך לקחת בחשבון את הדמוגרפיה ואת הדירוג הביטחוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צוות בין משרדי שמשימתו מה? << אורח >> רועי שיין: << אורח >> שמשימתו להמליץ לממשלה להשלים את החלטה 156 שהיא מפת העדיפות החדשה לענייני בינוי ושיכון. מנכ"ל ראש הממשלה כרגע מוביל את הצוות הזה יחד עם מנכ"ל ההתיישבות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סליחה, זה לא צוות בין משרדי להחלטת ממשלה ספציפית, זה נושא מסוים. אתה יודע איך הוא הוגדר, מה המשימה שלו, כשהוא הוקם? << אורח >> דני עברי: << אורח >> הצוות הבין משרדי היה אמור להציע חלופה להצעה של ינקי שהייתה צריכה לעלות לפני שבוע, של מדיניות ההנחות לאזור עדיפות לאומית למועצת מקרקעי ישראל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. אז תשמעו מה אני רוצה, הצוות שלי. אמל, אני רוצה דיון של נציגי הצוות הזה אצלי הכי מהר שאפשר. גם אם אין להם מסקנות אני רוצה לשמוע, שהם ישמעו למה הם צריכים לשים לב. לא יודע אם נצליח במושב הזה לזמן דיון אצלנו, אבל זה מספיק חשוב להכניס את הדיון הזה. השם של הדיון הוא סקירה של הצוות הבין משרדי לנושא מדיניות ההנחות למגורים וקרקע באזורי עדיפות. הפרטים של הצוות והכול אנחנו ניקח פה ונראה איך זה מתקדם. << אורח >> רועי שיין: << אורח >> בואו נמשיך לגבי הגנים כי הלו"ז צפוף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא צריך, אני לא רוצה לבאס אותך, אבל הבנו. אין תינוקות. הבנו, בלי תינוקות אין גנים, זה מובן. << אורח >> רועי שיין: << אורח >> רק לטבלה. אפרת, פה אולי את רוצה להגיד מילה? << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> אין לי מה לומר חוץ מלבכות, באמת אני אומרת. תסתכלו על אפס עד שלוש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ב-24' יהיו שישה ילדים. << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> כן, תראו מה קורה במערכת שאנחנו מחזיקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא רואה פה את מספר הגנים שהיו. ב-2019 היו חמישה. << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> היו לנו שלושה אפס עד שלוש, שאנחנו מחזיקים אותם, ושניים גני משרד החינוך. אנחנו יורדים לאחד אפס עד שלוש בשנה הבאה עם שישה ילדים, ואחד שאנחנו מבקשים מהמועצה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שימשוך למרות שאין מספיק ילדים. שהוא לא עומד בתקן. << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> כן. הוא לא עומד בתקן, ומשפחות במקום חינוך חינם עשינו אספה גדולה ביישוב ואנחנו שוחחנו כל היישוב - - - << אורח >> דני עברי: << אורח >> 1,000 שקל למשפחה חוץ ממה שאמרתי, בשביל שיהיה גן. << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> לפני שבועיים עשינו פה אספה, הסברתי את המצב, ההורים הסבירו את המצב, יש לנו עוד צרכים מיוחדים בגן ובסוף כולם החליטו, כל היישוב, גם מי שאין לו ילדים, לקחת ולשלם כסף כדי להחזיק עוד גן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה שראינו פה, כמנוף, אתה יש לך גם ידיעות על המועצה, ידיעות רוחביות על כל האזור, כמה יישובים נראים כך בדמוגרפיה שלהם? << אורח >> דני עברי: << אורח >> יש לי 29 יישובים יהודיים ושישה יישובים בדואים. המצב הזה קיים ב-29 יישובים בדיוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כל היישובים נראים כך מבחינת ירידת הילדים? << אורח >> דני עברי: << אורח >> כל היישובים, בעוצמה כזו או אחרת כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה, לא היו הרחבות באף יישוב? << אורח >> דני עברי: << אורח >> יש הרחבות, אבל באים אנשים מבוגרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנתי, לא היו משפחות צעירות. << אורח >> דני עברי: << אורח >> בני המקום הולכים לתל אביב וחוזרים אחרי 40 שנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ובתוך היישובים האחרים, המוטיבציה של הנהלת היישוב לקלוט זוגות צעירים, היא אצל כולם אותו דבר או שיש כאלה שאומרים שלא מפריע להם שזה יהיה משקיעים שיבואו. << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> לא, כולם אותו דבר. << אורח >> דני עברי: << אורח >> אגב, הבסיס של הקיום הקהילתי, הדבר שבאמת מפריע לכולם, זה כאלה שלא גרים באמת, מי שקונה בית ולא גר בו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בית נופש. << אורח >> דני עברי: << אורח >> זה באמת מפריע לכולם. לגבי הדקויות של קליטה, בכל מקום זה קצת שונה, יש אנשים שיותר מתאימים, פחות מתאימים. אגב לא רוצים, גם במנוף לא רוצים רק משפחות צעירות, רוצים גיוון, רוצים תמהיל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רואה שתנועת אור מעורבת כאן? << אורח >> רועי שיין: << אורח >> כן, תנועת אור מלווה אותנו, הם עוזרים לנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כגרעין? << אורח >> רועי שיין: << אורח >> כן, ממש ככה יד ביד. כל הנתונים שאתם רואים כרגע, למשל כאן זה נתונים מהלמ"ס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה גר כאן, לא? << אורח >> רועי שיין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בשכירות? << אורח >> רועי שיין: << אורח >> לא, אנחנו גרים אצל ההורים של אשתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז היא בת חוזרת? << אורח >> רועי שיין: << אורח >> כן. << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> נקווה, נקווה. << אורח >> רועי שיין: << אורח >> אנחנו מקווים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בעולם רגיל, נניח שלא הצלחנו להתגבר על הבירוקרטיה, הייתם יכולים כבר היום לעשות את העסקה הזאת אם הייתם נכנעים למחירים? << אורח >> דני עברי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הולכים וקונים? << אורח >> דני עברי: << אורח >> במקרה של מנוף כן. יש שניים-שלושה כאלה שמחכים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מחכים להכרעה. << אורח >> דני עברי: << אורח >> כן. יש לי עוד 20 שיגיעו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והקרב הזה שאתה מנהל הוא רק שלך או עוד ראשי מועצה או השלטון האזורי, נניח שי וכל אלה, מתעסקים בזה כארגון כללי? << אורח >> דני עברי: << אורח >> שי וכל אלה לא מתעסקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא מתעסקים? << אורח >> דני עברי: << אורח >> כי זה משהו מקומי, זה אזור עדיפות לאומית ב' ואזורים שיש ביקוש גבוה, שהם בפריפריה אבל הם במדד הפריפריה גבוה ובמדד סוציואקונומי גם גבוה, זה נדיר, זו סיטואציה נדירה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כולם כאילו אומרים שזה בעיות, במרכאות, של עשירים? << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> זה מה שרציתי להגיד, כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יישובים קהילתיים, מה אנחנו צריכים לעזור להם? << אורח >> דני עברי: << אורח >> בקצה הצפוני של המועצה מתחיל קו עימות, שם הם מוכרים קרקע אפס. בקצה הדרומי של המועצה זה עמק יזרעאל, יש שם כמה יישובים שהם בדיוק במצב כמו של - - - נגיד בית רימון בגליל תחתון, או מושב טפחות במרום גליל, יש כאלה שהם לא במועצה אזורית משגב שהם באותו מצב, אז אנחנו ביחד. לב הגליל, אנחנו מנסים לקדם את העניין, אבל זה לא איזה שהוא מאבק ארצי, זה אני ואני הפנים של זה מול ינקי, מולך גם, אתה מכיר את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> דני עברי: << אורח >> זה ממוקד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואיפה כל השרים שהם בעד התיישבות בגליל? << אורח >> דני עברי: << אורח >> אז המערכת הביטחונית מתייצבת ומתחילה להגיד את דברה, אגב גם בוועדה של הכנסת, האנשים של ועדת הקבלה, זה מה ששדרג אותם, אבל משרד השיכון נגדי. בתוך המכתב של גולדקנופף - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין פה נציג שיכון? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא. << אורח >> דני עברי: << אורח >> אגב, במינהל התכנון לא דיברנו, צריך לדבר על מינהל התכנון כי מינהל התכנון פה הוא המדרגה הקודמת, זאת אומרת כל הברוך הזה נוצר בגלל שעצרו את הגידול ב-300, 350, אם היו מלכתחילה מתכננים ל-1,000. << אורח >> גלינה צ'פין: << אורח >> נכון, אתה צודק, היום יש תמ"א 35 שעכשיו אין מכסה של יחידות דיור. אנחנו בישיבה בשבוע הזה, ביום שלישי יש דיון במועצה הארצית, אנחנו נתנו התייחסות. אני מאוד מקווה שהם קיבלו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למנוע את ההגבלה. << אורח >> גלינה צ'פין: << אורח >> נכון. זאת אומרת נכון להיום יש מכסה של יחידות דיור, אנחנו עובדים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אין לכם פה את ההגבלה גם של תקרת הקבלה לוועדות קבלה. לא הגעתם לתקרה הזאת? << אורח >> גלינה צ'פין: << אורח >> זה לא תקרה, זה מכסה. << אורח >> דני עברי: << אורח >> זה מה שמעניין, שכרגע התקרה היא 400, אז היישוב מתחיל להתנהג אחרת ב-220. זאת אומרת התודעה של המגבלה הזאת מתחילה להשפיע וגם מעלה את הביקוש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שהוא יפסיק להיות קהילתי ואז אפשר לסחור בבתים כנדל"ן. << אורח >> דני עברי: << אורח >> כן. אז אנחנו בבעיה עם ה - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> זה הגירה שלילית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל יש הגדלה למספר. רק עכשיו הוויכוח הוא המספר הסופי. בקריאה ראשונה זה עבר אצלי בוועדת כלכלה. << אורח >> גלינה צ'פין: << אורח >> וגם ירדה צפיפות, כי אנחנו מדברים על דגם שמונה ואנחנו מדברים בצפיפות של שלוש-ארבע יחידות דיור לדונם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה העתיד? << אורח >> דני עברי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא יהיה חצאי דונם? רבעי דונם כאלה. << אורח >> גלינה צ'פין: << אורח >> ובנוסף אני רוצה גם להוסיף, אם אנחנו בפורום הזה, אני ממינהל התכנון, מנהלת את תחום של מרכז הצפון, גם משגב באחריות של הצוות שלי. אני יכולה להגיד שכעיקרון זו מדיניות נכון להיום, זו מדיניות גם למנהלי תכנון וגם ועדה מחוזית לחזק את היישובים הקהילתיים, למצוא את כל הדרכים כדי למשוך אנשים צעירים. לפני הישיבה הזאת אנחנו דיברנו עם בחורה ואנחנו אמרנו שבנוסף לתכנון שיש בעיה גם עם מקומות עבודה, צעירים בורחים למרכז. נכון להיום, אם אנחנו מסתכלים גם ברמת הצפון יש אצלנו אזורי תעשייה, כרמיאל שאנחנו אישרנו, יש תרדיון שיש אפשרות להרחיב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אשאל אותך שאלה, זאת החשיבה ההיסטורית והשמרנית של המושג פיתוח קהילתי שהוא יבוא לידי ביטוי באזורי מסחר ואזורי תעשייה, אבל האם למשל בהיבט התכנוני מותר בחוק, בהסתייגויות של סביבה, אסתטיקה ורישוי מקומי, שאדם בקרקע שהוא גר בה יוכל להפעיל עסק? הרי דה פקטו זה קורה, הרבה אנשים במגזר הכלכלי בתוך המגורים מפעילים גלריה, כדרות, בית קפה, יוגה, טיפולים, האם בחשיבה שלכם של המושג תעסוקה בתוך חלקת המגורים לאפשר שימושים של פרנסה? << אורח >> דני עברי: << אורח >> תרשה לי רגע, אנחנו עשינו תכנית אב במשותף עם מינהל התכנון להגדרה של הפעלה של עסקים עד 60 מטר בתוך בית מגורים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מסוימים, באישור. << אורח >> דני עברי: << אורח >> מי דפק את זה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי? << אורח >> דני עברי: << אורח >> ניחוש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל יש לזה הגבלה חוקית? << אורח >> גלינה צ'פין: << אורח >> אני יכולה להסביר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל רשות מקרקעי ישראל לא יכולה לעקוף את המועצה הארצית לתכנון. אם זה יעבור אישור במועצה הארצית לתכנון? << אורח >> דני עברי: << אורח >> אבל בשביל זה אני צריך להגיע לרמות שאני נמצא בהם היום, כשהשיח הזה התרחש זה היה לפני עשר שנים, אנחנו ראינו את זה לפני עשר שנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז נכון להיום אותם רבעי דונם או חצאי דונם שישווקו כדי לחזק כזה לא יוכלו להיות עם מעמד של פעילות כלכלית אסתטית, סביבתית, שלא פוגעת בקהילה? << אורח >> גלינה צ'פין: << אורח >> עד 50 מטר מרובע מותר להקים גם עסק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מותר? << אורח >> גלינה צ'פין: << אורח >> כן. << אורח >> דני עברי: << אורח >> אבל זה סותר את החוזה עם המינהל ואת ההקצאה של המינהל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מותר לפי התכנון? << אורח >> גלינה צ'פין: << אורח >> לפי התכנון, אבל יש פה עניין של רמ"י. << אורח >> דני עברי: << אורח >> לא, אני לא רוצה, אני רוצה תכנית אב ספציפית ליישובים קהילתיים שמאפשרת נניח - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר, אבל יש לנו רגל בדלת. << אורח >> גלינה צ'פין: << אורח >> צריך גם לשנות גישה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היום בקרקעות כאלה משווקות מותר להפעיל עסק עד 50 מטר. << אורח >> גלינה צ'פין: << אורח >> כעיקרון כן, אם זה במסגרת של תכנית כתוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והמינהל לא חותם כזה שכולל עסק. << אורח >> גלינה צ'פין: << אורח >> זה כבר קניין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אם מישהו פתח עסק אתה לא חייב לאכוף בחומרה בגלל ההיבט הזה. << אורח >> דני עברי: << אורח >> אני לא חייב, אבל המינהל יכול להגיד שימוש חורג. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לדרוש כסף. << אורח >> דני עברי: << אורח >> בטח, יש את זה במרכז הארץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה קורה הרבה. << אורח >> דני עברי: << אורח >> כן. זה מתחיל להסתבך. המינהל ביד השנייה אומרים שהם לא רוצים, הם רוצים להעביר בעלות, רוצים להסתלק, רוצים להקטין את החיכוך, מצד שני הם מגדילים את החיכוך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הרוח שנושבת מהוועדה הבין משרדית באשר לדרישה של הגדלת התקרה, של הגדלת התקרה, של הגדלת האחוזים, של החזרת הסעיף של - - - << אורח >> דני עברי: << אורח >> היה לנו על הפרק לפני שבוע העלאת התקרה ל-650. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מעט מדי. << אורח >> דני עברי: << אורח >> זה מעט מדי. אז כנראה יותר, מה בדיוק? אני לא יודע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וכחלון, והסעיף שהי, של 20%? << אורח >> דני עברי: << אורח >> הסעיף של כחלון בפנים, לדעתי, הם מדברים על זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל כשהזמן עובר אנשים נפגעים, ואם יעשו עוד שומה עוד מעט, ב-24', זה יהיה יותר יקר. הביקושים יעלו. << אורח >> דני עברי: << אורח >> גם התהליך התכנוני לוקח המון זמן. אני רוצה להרחיב את מנוף לצורך העניין בעוד 200 יחידות, הם עברו פה תהליך קהילתי, הרי כבר עובדים על זה 15 שנה, הם כבר יודעים איפה, יודעים הכול, מתחילים להתקדם, אבל זה ייקח עשר שנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל למה לא מגיעים לתב"ע במקום כזה? << אורח >> דני עברי: << אורח >> קודם כל 400, אף אחד לא יעבור תב"ע, אם אין לנו ועדה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עד שלא תהיה החוק. << אורח >> דני עברי: << אורח >> דבר שני, גם אם כולם מסכימים עדיין ההליך התכנוני לוקח את עשר השנים שלו. אומרים כולם שלוש שנים, זה לא עוד שלוש שנים, זה בסוף עשר שנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה שנציגי הממשלה פה שבאו יגידו מה חלקם בסיפור ומה פעולתם. << אורח >> רבקה יום טוב: << אורח >> אני אשמח להתייחס. כמו שאתם יודעים, המשרד שלנו הוא לא משרד השיכון, אנחנו עוד לא נמצאים אצלו. << אורח >> דני עברי: << אורח >> לצערנו, כן. << אורח >> רבקה יום טוב: << אורח >> אבל הרבה נכונות וגם יכולת לרתום שותפים, להוביל ולתת מעטפת, אנחנו יודעים ואנחנו עושים. אנחנו מקדמים הצעת מחליטים, הצעת ממשלה לפיתוח הכפר, במסגרת ההצעה הזאת אנחנו ניגע בנקודות שהעליתם כאן, אנחנו נסייע בסבסוד של עלויות הפיתוח בהקשר של עלות הקרקע, אנחנו פועלים כדי להכין טבלת שומה אחידה ולא פרטנית, כמו שקורה במגזרים אחרים בגליל, ואנחנו גם מהצד השני רוצים לסייע בהגדלת ההיצע. בהרחבה אנחנו מדברים על משהו כמו תוספת של 40 יחידות דיור לכל יישוב באזור לב הגליל, כמו המספרים שדיברת עליהם, משהו כמו שלוש-ארבע יחידות דיור לדונם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קודם כל אני אוהב את מה שאת אומרת, אבל אני רוצה להבין. כשאת אומרת אנחנו נסייע בסבסוד מגרשים, אז מה, אתם תחליפו את השיכון או את המינהל או תוסיפו משהו שהם לא יודעים להוסיף? << אורח >> רבקה יום טוב: << אורח >> אנחנו מנסים לקדם את זה במסגרת החלטת ממשלה, שיהיו שותפים לה כמה שיותר גורמים רלוונטיים וייתנו את היד שלהם בחלקם הרלוונטיים. המשרד שלנו מצדו, זו הנכונות שהוא מביע, והוא ייכנס לתמונה בכל מה שאפשר כדי לסייע בנושאים אלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לאותן 40 יחידות ליישוב? << אורח >> רבקה יום טוב: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בגלל שהמשאבים שלכם מוגבלים? << אורח >> רבקה יום טוב: << אורח >> נכון, בסופו של דבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה יהיה בוסט לכל יישוב שחלק מהעלויות אתם תספגו. << אורח >> רבקה יום טוב: << אורח >> נכון. בנוסף, כמו שאמרתי, אנחנו תומכים בחקיקה של ההצעה של הגדלת מספר יחידות הדיור ביחס לוועדות הקבלה, בקשר לנושא שדיברתם. אני רוצה להתייחס לעוד נקודה שהזכרת קודם, בסופו של דבר המרחב הכפרי, מעבר לפיתוח שלו הוא נשען הרבה על שירותים של המרחב העירוני ואחת המטרות המשמעויות שלנו זה חיזוק של המרחבים העירוניים בגליל כדי שהם יוכלו להזין ולספק שירותים. אנשים שבאים לכאן, הדיור וההתיישבות זה חלק אחד, זה רכיב אחד, יש עוד רכיבים נוספים בסיפור הזה. אם אנחנו מדברים על תעסוקה, על בריאות, על איכות חיים. << אורח >> דני עברי: << אורח >> לא רק אנחנו תלויים בהם, אגב, גם הם תלויים בנו. << אורח >> רבקה יום טוב: << אורח >> לחלוטין, אתם מזינים זה את זה, אנחנו מדברים על מעגלים שמזינים זה את זה. אנחנו עובדים על תכנית של להביא רופאים שיגורו בגליל ושיעבדו בגליל וישפרו את שירותי הבריאות בגליל. אנחנו מדברים על תכניות של תעסוקה איכותית, למשוך חברות להקים פה סייטים באזור של הגליל, שיישבו כאן, יעסיקו כאן. ושוב, כמו שאמרתי, אנחנו מנסים לתת את המעטפת ולתכלל, זה המקום שלנו. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> וגם יהיו תנאים מיוחדים, למשל לאותם רופאים ולאותן קבוצות אוכלוסייה? << אורח >> רבקה יום טוב: << אורח >> זה חלק מהרכיבים של התכניות, בהחלט, כדי למשוך אותם לכאן. יש לנו תחרות משמעותית עם בתי החולים במרכז, זה סיפור לא פשוט. אנחנו בוחנים גם אפשרות של להביא מחו"ל, כל מיני כיוונים, אבל אלה המטרות ולשם אנחנו מכוונים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> גם רופאים שרוצים לחזור, שסיימו התמחות וטרם חזרו לכאן. << אורח >> רבקה יום טוב: << אורח >> נכון, אנחנו לוקחים גם אותם בחשבון, בהחלט. << אורח >> רועי שיין: << אורח >> יש צפי מתי ההחלטה החשובה הזאת תקודם? << אורח >> רבקה יום טוב: << אורח >> אני לא יודעת להתחייב לצפי מסוים, אני יודעת להגיד שאנחנו מושקעים בזה מאוד. הפיתוח של הגליל זה אחד הנושאים שבראש סדרי העדיפויות של המשרד ואנחנו מכוונים לשם, זה המוקד של ההשקעה שלנו כרגע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש עוד נציגי ממשלה פה? << אורח >> שרון דהאן: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו, אני ממשרד החינוך. להגיד שקודם כל אני מאוד מחזקת את דני שמשנה לשנה כמות ההודעות על גנים שנסגרים עולה ועולה והשנה בחברה שלי, אני מפקחת רק על הממלכתי, הודיעו לי על סגירת תשעה גנים, שזו כמות מאוד מאוד גדולה. להגיד שמשרד החינוך, מתוך הבנה שביישובים האלה הגנים שנשארים זה גן אחד מגילאי שלוש עד שש וצריך לתת מענים לילדים בגילאים שונים, אז מבין 30 ו-32 ילדים נותנים תקן של גננת נוספת של 15 שעות, כלומר ב-15 שעות יש שתי גננות בגן כדי לתת מענים, ומ-33 ילדים עד 35 יש גננת נוספת ב-30 שעות, זאת אומרת חמישה ימים. מעבר לכך ההתגייסות הזאת של הרשות ושל היישוב כל פעם נבחנת בירושלים כי במדינת ישראל יש תפיסה באמת שלא כי מישהו שיש לו יותר תקציב או פחות תקציב יהיו לו זכויות לפתוח משהו שהוא לא תקן גן. תקן גן, הילד ה-36 פותח גן שני ולכן מה שנעשה פה, ההתגייסות הזאת בכמה יישובים, אני מתארת לעצמי שהיא נבחנת כל שנה מחדש בירושלים כי זה לא משהו לגיטימי מבחינת תקן גני ילדים במדינת ישראל. אז גם שם צריך לחשוב איך מדייקים את הדבר הזה שבדרכים כאלה ואחרות יהיה אפשר ללכת לקראת היישובים. << אורח >> רועי שיין: << אורח >> השאלה אם אפשר לקחת קריטריונים כמו דמוגרפיות, כמו הבעיה הקשה שהיישובים נמצאים בה כרגע, בשנים הקרובות, עד שההוזלה תגיע ועד שההרחבות ייכנסו, להציל ולהחזיק את הגנים ואת הצוות שנמצא כרגע. אולי באמצעות תקינה אחרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לסגור גנים זאת החלטה אקטיבית של מישהו, יכול להיות מנכ"ל או שר או מישהו במדיניות, הוא לא חייב לסגור, הוא יכול להשהות את החלטתו ולעשות פתרונות ביניים, כמו שהיא סיפרה, של רב גילאי ובסיוע של גננת. אבל לדעתי לא ייתנו לזה תוקף ותקן חוקי לפי צפי עתידי לאכלוס, אלא פשוט לפנים משורת הדין יגידו להשאיר את הגן הזה עוד שנה-שנתיים כי אולי יגיעו לפה תושבים. זה לא יהיה משהו מבוסס על תקנון והחלטות כי אחרת זה משפיע על כל המערכת. << אורח >> שרון דהאן: << אורח >> זה גם כוח אדם של גננות וסייעות שבעצם נפלטות מהגנים האלה וזה לא שיש יישובים אחרים במשגב לקלוט אותן. רבות מהן פשוט יוצאות ממשגב, 30 קילומטר ממקום - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וחלקן עם קביעות גם, שצריך להעסיק אותן. << אורח >> שרון דהאן: << אורח >> כמעט כולן עם קביעות ואז החוק אומר 30 קילומטר ממקום המגורים, צריך למצוא להן פרנסה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. יש עוד נציגי ממשלה פה? מישהו אחר רוצה להגיד משהו שחשוב לו? << אורח >> יאיר קראוס: << אורח >> יש יכולת לסייע, לתת מענה לגני הילדים בינתיים? << אורח >> שרון דהאן: << אורח >> מה זאת אומרת לסייע? << אורח >> יאיר קראוס: << אורח >> אם את אומרת שתשעה גנים נסגרים. << אורח >> שרון דהאן: << אורח >> אז שוב, בהרבה יישובים במשגב השנה היו הצבעות והיישובים התגייסו ודני התגייס על מנת לאפשר להם - - - << אורח >> יאיר קראוס: << אורח >> לא, משרד החינוך יכול לאפשר פתרונות שלא ההורים ישלמו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא לא לקח את הגננת, למרות שלפי התקן הוא יכול היה לסגור. הוא משאיר גננת עם מיעוט ילדים, זה המצב. << אורח >> שרון דהאן: << אורח >> הוא מאפשר גננת עם מיעוט ילדים. << אורח >> יאיר קראוס: << אורח >> זה מעבר לתשעה, אם לא הייתם עושים את זה אז גם מעבר לתשעה היו נסגרים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ודאי. << אורח >> דני עברי: << אורח >> נכון, ואם אנחנו, המועצה וההורים לא היו שמים כסף תוספתי זה היה נסגר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם שמים כסף, אתם לא משלמים לגננת משכורת, על העלויות מסביב? << אורח >> דני עברי: << אורח >> לא, אבל לסייעת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי המדינה נתנה את הגננת עם המשכורת שלה. הסייעת וההפעלה, חלקה מושתת - - - << אורח >> שרון דהאן: << אורח >> אבל גם זה נבדק בירושלים, זה לא בטוח שמאשרים את זה, יכולים להגיד לא, שהם לא ישלמו לגננת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין אוטומטית, זה לפנים משורת הדין, זה להימנע מפעולה. << אורח >> שרון דהאן: << אורח >> רק השבוע, השבוע האחרון, כל יום יומיים המועצה מודיעה למשרד החינוך על פתיחת עוד גנים וזה בבחינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. טטיאנה, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני פעם ראשונה מבקרת במנוף, מכירה את היישובים מסביב, אצלכם אני כאן פעם ראשונה. כל הכבוד. את דני אני מכירה ואנחנו עומדים לרשותכם. מחר אנחנו משיקים את שדולת הגליל בכנסת, אני והיושב ראש השותף, אריאל קלנר מהליכוד, אנחנו הזמנו את שרי הממשלה ויושבי ראש הוועדות, גם מיכאל יבוא. אנחנו בטח נגיד מה שאנחנו ראינו היום ושמענו וננסה להפוך את זה לרשימת משימות בתכנית העבודה גם של הוועדה וגם של השדולה ונציק לשרים. צריך לחשוב באמת על תכנית אב, איך אנחנו מגייסים את כולם ביחד ונותנים עבודה משותפת בין משרדית. מיכאל הוא בולדוזר, הוא יודע איך עושים את זה, הוא היה גם יושב ראש ועדת הכלכלה, מכיר את כולם, אז אני לצידך, מה שנדרש ממני, אנחנו לרשותכם וננסה לעזור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. אני כבר אומר לצוות שלי, אתם שומעים, בשביל הספורט, גם אם הסיכוי של ההתקבלות לא גבוה, אנחנו יכולים להביא חלק מהבעיות פה כהצעות חוק. אתם רואים שיש כל מיני הצעות חוק שרצות, שוועדות קבלה לא צריך אותן, היא עברה בקריאה ראשונה בוועדת כלכלה אצלי. מתוך הרשימה שמוצגת פה, לא חייבים להסכים עם כל מה שיש פה ולא עם המספרים שמוצגים, אבל אם נחליט שיש הצעת חוק שתומכת במהלך ואנחנו שמים אותה, מה שנקרא שהממשלה תדע שאנחנו הולכים להביך אותם בהצבעה על חוק שהם לא יידעו לאשר אותו, שיעבדו מהר ועדות השרים ויביאו את זה במקומנו, אבל אם נוכל לעגן את ההצעות שיש פה להצעת חוק אחת כוללנית, נקרא לה דיור בר השגה לחסרי דיור ביישובים קהילתיים. << אורח >> אבי אברהם: << אורח >> או משפרי דיור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, משפרים לא. למשפרים, יש להם כסף, הוא מוכר בית באיזה מקום. אני רוצה לתת למי שאין לו בית. אתה יכול לתת לו גם הנחה מסוימת, אבל עיקר הכסף אני רוצה לתת למי ש - - - << אורח >> אבי אברהם: << אורח >> במחיר למשתכן הם הוגדרו כאותו דבר. משפר דיור, מבחינת מחיר למשתכן למשל, זה מוגדר אותו דבר, משפר דיור הוא כמו חסר דיור, הוא יכול לקנות איזה שהיא דירה במחיר למשתכן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא אותו דבר, אדם שיש לו בית ואדם שאין לו בית הם לא אותו דבר. אני לא בטוח שהם קיבלו אותם תנאים, המשפרים וחסרי הדיור. חסרי הדיור היו בעדיפויות אולי על פני המשפרים, בעדיפות לזכות במכרז, מבחינת ההגרלה. << אורח >> אבי אברהם: << אורח >> היה שלב מסוים, כשהייתה אינפלציה של דירות, משפרי הדיור, כולם - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בינתיים אין אינפלציה של מחיר למשתכן ואין דירות לאף אחד. אבל אני לא רוצה לאבד פוקוס, אני רוצה למי שאין בית ולמי שאין ידו משגת. אם מישהו ישכנע אותי שיש קבוצה אחרת שנקראת משפרי דיור, עד רמה מסוימת של שווי הבית שיש להם, והם בעדיפות שנייה ליהנות מחלק מההטבות האלה אפשר לדבר על זה, אבל אנחנו רוצים לעזור למי שאין בית. זו המטרה שלנו. אין בית ואין כסף, שזה עובדי ציבור ואחרים שיכולים להיקלט כאן. ואז אם אנחנו יכולים לאגם את הרעיונות האלה בחוק אחד, או שניים-שלושה חוקים, להכניס לצנרת, הממשלה רוצה לאשר היא תאשר, אם לא, נביך אותה במליאה שהיא לא עושה את זה, או שהיא תרוץ קדימה ותביא את זה בוועדה בין משרדית לחקיקה ממשלתית ואז אנחנו נצרף את החוק שלנו. << אורח >> דני עברי: << אורח >> יש פה כמה נקודות שלא הגענו. אני רץ. לוח 2 דיברנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תן לי להבין את לוח 2. << אורח >> גלינה צ'פין: << אורח >> תמ"א 35 עם היצע של יחידות דיור, עכשיו אנחנו מבטלים במסגרת של תמ"א 35. << אורח >> דני עברי: << אורח >> אני רוצה ל-1,000 יחידות דיור ש-100 מהן להשכרה. אני רוצה גם לבנות דירות להשכרה, אני גם יכול לבנות דירות להשכרה, אבל זו סוגיה אחרת. אגב, אפרופו הצעות חוק, דובר על זה בסיבוב הקודם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה בעצם אומר ש-2 לא מתקדם כי 1 לא מתקדם, נכון? << אורח >> דני עברי: << אורח >> כן. זה לפי סדר עדיפות, כתבתי את זה למעלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 2 מושפע מ-1, כי אם אין ועדות קבלה מוגדל אז היישובים לא ירצו להגדיל את התב"ע של הדיור. << אורח >> דני עברי: << אורח >> אמת. גם 3 משפיע על 2. שוב, בדרישה לצמידות דופן בתוך היישוב, הוא מגביל את היכולת שלי לפתיחה. אנחנו פה בנינו את זה, אני הייתי איתם ב-22', לקחנו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בעברית פשוטה, התושבים הוותיקים אומרים: אל תבנה לי את הבית החדש מול העיניים? יש לי אדמות, שים אותו רחוק יותר? מה זה צמידות דופן? << אורח >> דני עברי: << אורח >> בפשטות, יש לי פה 35 יישובים ערביים מסביבי שקיבלו תוספת שטח, גם היישובים שלי הבדואיים קיבלו תוספת שטח, כמו שמקבלים בנגב תוספת שטח. ביישוב קהילתי וזה לא צריך תוספת שטח, הם שיצטופפו. מה קרה? אני לא ביקשתי להגדיל בחצי דונם או בדונם, ארבעה לדונם, תיתן לי להגדיל ב-15% ואני אגיע ל-1,000 הזה. להגיע ל-1,000 בתוך מנוף - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באדמה הקיימת אין מספיק מקום ל-1,000? << אורח >> דני עברי: << אורח >> כן, עם דירות. אני רוצה לבנות דירות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך להגדיל את האדמות? << אורח >> דני עברי: << אורח >> ודאי. תכנית קו כחול ב-30% זה קשור לזה. קביעת יעד מינימלי לאישור תכניות. תן לי להבהיר, במחוז צפון, כל היישובים הכפריים תקועים במחוז צפון. היה לנו המכתב הזה של כל ראשי הרשויות בצפון. מחירי קרקע דיברנו, ביטול התקרה, השבת הנחה תוספתית למחוסרי דיור בעלי תעודת זכאות ועדכון ההנחה למשרתי מילואים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מה שקראת כחלון? << אורח >> דני עברי: << אורח >> זה כחלון, זה 30%. טבלה, זה מאוד חשוב הטבלה, כי אחרת כל אחד שמוכר בית בא ינקי, מתנפל עליו. טבלה זה קריטי, 36 חודש, כמו שמקובל במגזר הערבי. יש טבלה, זה רואה משם, זה רואה מפה, טבלה לכל היישובים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברגע שהיא קיימת התוקף שלה 36 חודשים? << אורח >> דני עברי: << אורח >> כן. זה, אגב, ינקי ישירות. השתתפות בתשתיות, כמו שמקובל, יוצאי צבא 90%, זה ה-200,000, השתתפות בתשתיות 50%. 100 יחידות דיור להשכרה למגורים. זה החזון. אתה מדבר על הצעת חוק, זה טוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה להשכיר ולייצר דינמיקה, וזה גם יכול להיות נכס מניב, אפשרות להפעיל את הקהילה. << אורח >> דני עברי: << אורח >> זה בשבילו. הם ישכירו לו, הם ישכירו למי שנקלט. 30 דונם קרקע בפטור ממכרז בכל יישוב לרבות יישובים כדי להביא מפנה בתעסוקה וחיזוק הכלכלה. זה גם הצעת חוק וזה גם נכון, זה גם היה פעם בקונספט. מנוף אפילו מימשו את זה, מנוף במקרה מימשו את זה, 1 מתוך 29. אגב יש עוד כמה יישובים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה אתה לא מוסיף את הסעיף הזה שדיברתי, זכויות לפעילות עסקית בקרקע? << אורח >> דני עברי: << אורח >> זה כבר בהסדרה, אני לא רוצה להציף את זה, עוד ינחתו עליי. אני עושה קולות של דשא בתחום הזה, אבל אני מוכן ללכת עם זה אם יש לי גב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה אתה פוחד? << אורח >> דני עברי: << אורח >> כי בפועל יש את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש את זה במינהל התכנון. << אורח >> דני עברי: << אורח >> לא, יש את זה גם בבתים. יש את זה גם אצלי ברישוי עסקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל רשות מקרקעי לא מכירה בזה. << אורח >> דני עברי: << אורח >> לא, לא מכירים בזה, הם מחכים להנחית עליי את המכה, כמו שמנחיתים במרכז הארץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז למה אנחנו לא פועלים לתת לזה תוקף רשמי? << אורח >> דני עברי: << אורח >> אתה תסדר לי פגישה עם ינקי? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה כל מה שחסר לך בחיים? יכול להיות שהוא יעשה לך את זה באיזה מגרש אגרוף. << אורח >> דני עברי: << אורח >> זה הכול. הגענו בתחתית לדברים שבאמת מעניינים מבחינת חזון. << אורח >> יאיר קראוס: << אורח >> מיכאל, ועידת הגולן לפני שנה וקצת, ינקי מגיע לוועדה, היה אז ראש הממשלה בנט, מול כל הקהל, ראש ממשלת ישראל אומר: ינקי, אני מתחנן, ינקי, שחרר, ינקי. שתבין את מערכת הכוחות, ראש ממשלה. באותה ועידה פגש ינקי את ראש המועצה עמק הירדן, יש לו את אותו ריב כמו עם דני, עידן, היו שם מכות, היו שם צרחות כל הוועידה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> על ההון של האון. << אורח >> דני עברי: << אורח >> כן. זה פיקסציה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סיימנו. אנחנו באים לגן, לראות את שמונה הילדים. << אורח >> אפרת מילר: << אורח >> בואו לגן, קדימה. (בהמשך הסיור – היישוב חורפיש) << אורח >> מופיד מרעי: << אורח >> יש כמה מתפרות ביישובים הדרוזיים, זה אחד ממקורות התעסוקה, בעיקר לנשים שיש פה. את יכולה למצוא אפילו נשים עם תואר ראשון ושני שאין להם לא מקצוע ועבודה והם מחפשים לעבוד, הם רק רוצים לפרנס את עצמם. אני לא יודע אם יש כאלה פה, בוגרות תואר ראשון. << דובר >> קריאה: << דובר >> במתפרה הספציפית הזאת אני לא יודעת, זה גם נשים שלא יוצאות מהכפרים, יש בהרבה מקומות נשים דתיות, או הבית דתי, והן לא יוצאות. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל זה בעיקר בגליל, נגיד בעוספייה ודליה. גדלתי שם. << אורח >> מופיד מרעי: << אורח >> גם אני גדלתי שם, לא בדליה ולא בעוספייה, בכפר גנים, בפנימייה חקלאית. << דובר >> קריאה: << דובר >> אז שם יש יותר אופציות. פה, בכל האזור של הגליל זה מצוקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסיור אנחנו נסתובב, אבל מה קורה פה מבחינת היקף הפעילות, כמה מקומות כאלה יש, מה המצב הכלכלי. מי יכול להציג את הדבר הזה? << אורח >> מופיד מרעי: << אורח >> אני אגיד שני משפטים על המתפרה. אני אדבר באופן כללי. בחורפיש המתפרות היו הנושא המרכזי, הייתה לנו מתפרה של בגדי ספורט, תפרו בגדי ספורט לאדידס, אחרי זה המתפרה הזו נסגרה, פתחו עוד מתפרה אצל - - - אחרי זה פתחו מתפרה גדולה אצל ג'מאל עמר, וזאת המתפרה השלישית שנפתחה. מבין כל מה שנפתח כרגע זאת המתפרה היחידה שהמשיכה לעבוד, השאר הפכו את המקומות שלהם לאולמי חתונות, אולמי אירועים. למה? במקרה, לכם אני אומר, אני עשיתי את עבודת תואר שני שלי במכללה לביטחון לאומי, על התפתחות תעשייה ביישובים הדרוזיים מול התפתחות התעשייה בארץ ישראל. באותה שנה, 2002, העתיקו את כל המתפרות לאירביט, לירדן. בוקר אחד מעל ל-3,000 מובטלות במגזר הדרוזי, החל מהכרמל וכלה בדליה ובעוספייה. לאט לאט התחילו להתנתק מהמתפרות, כי כבר לא משתלם, כי לקחו את העבודה, לא עובדים כאן, נשארנו בסוף רק עם משרד הביטחון. כל מי שנשאר עם משרד הביטחון, הייתה הארכה, גם פה האריכו כמה פעמים את התוקף ואת העבודה של המתפרות וזאת המתפרה שנשארה. האם זה עוגן כלכלי? לנשים שלא רוצות ולא יכולות לצאת מהבית זה כן עוגן כלכלי. אין לנו אזור תעסוקה ומסחר, על זה נדבר על זה, אתה מכיר את הנושא, יש בתכנית המתאר הכוללנית אזור מסחר ותעסוקה, אבל עדיין התכניות המפורטות לא מקודמות. זו הבעיה המרכזית, אגב, של הדרוזים. מי שהוציא את הדרוזים לצמתים זה לא הטורבינות, זה הקנסות המנהליים, צווי ההריסה. יושב פה ראש רשות שהיה בעצמו, הוא מודד גם, הוא גם אלוף משנה שהיה מודד אצלנו ועבד בתכניות שלנו, אין קידום תכניות מתאר, יש רק חוק קמיניץ שנושף בעורף, קנסות מנהליים, 600, 700, 800,000 שקל ויש תסיסה ואז בא הסיפור של הטורבינות ברמת הגולן, מהסיפור הזה אנשים באמת יצאו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגיד, אדם שמקבל קנס כזה מפסיקים להציק לו? << אורח >> ראדי נג'ם: << אורח >> לא, החוק מאפשר גם שימוש. כל שנה אתה יכול לחדש את העבירה, בכל שנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כל שנה קנס? << אורח >> מופיד מרעי: << אורח >> כן, לא רק זה, גם חודשי. אתה חוטף קנס חודשי על שימוש בקרקע, 300,000 שקל. לא שילמת זה עולה ל-600,000 שקל, לא שילמת עוד 150, 750,000 שקל, חוץ מהשימוש, אתה יכול להגיע למיליון שקל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואם הוא הסדיר מחשיבים לו את הכסף הזה? << אורח >> מופיד מרעי: << אורח >> לא, שום דבר. << אורח >> ראדי נג'ם: << אורח >> אני אגיד לך, יש לי פתרון, אני יודע מה החסם ומה הפתרון, לדעתי ניתן לפתור את הבעיה. אני יכול להציג את זה, אני הצגתי את זה כמה פעמים ויש אפשרות לקדם את זה, רק צריך רצון, שמישהו ייקח את העניין. אני גם בעל מקצוע, לא רק ראש רשות. << דובר >> קריאה: << דובר >> הקנס המנהלי, על מה בדיוק? << אורח >> ראדי נג'ם: << אורח >> על בנייה בלתי חוקית או שימוש בקרקע. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אז הם לא משאירים לכם ברירה. << אורח >> מופיד מרעי: << אורח >> ב-2017 חוקק חוק קמיניץ, שזה תיקון 109, כשהגיע להצבעה זה היה תיקון 116. תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה אומר שיהיה פיקוח, המהפכה המשפטית אצלנו, אצל הדרוזים, התחילה ב-2017, החוק הזה אומר שלוקחים סמכויות של בית משפט, של שופט – נדבר על זה, נציג את כל הבעיות, בואו נתמקד במתפרה. (בהמשך הסיור – במתפרה) << אורח >> מיה הרשקוביץ: << אורח >> אנחנו מתמקדים היום בתפירה עבור כוחות הביטחון. בישראל ישנם בין 100 ל-150 מפעלים שמייצרים עבור כוחות הביטחון, חלקם עובדים על כל הנושא של המו"פ, חברות כמו מרום דולפין, כמו מצדה ארמור, כמו עוד כל מיני גופים שמייצרים את הטכנולוגיה, את המוצר, ורוב התעשייה נמצאת כאן בגליל, יש גם חלק שנמצאת באזורים שנמצאים בדרום, כמו בקיבוץ כרמיה, שם יושבים חגור, בערד יש עוד מתפרה שעובדת בשביל משרד הביטחון. יש עוד כמה מתפרות שנמצאות גם בדרום. הקבלנים האלה הם היצרנים של אותם מדים. משרד הביטחון נותן בהקצאה לעשר מתפרות פה בגליל ובדרום יש עוד שתיים, נותן להם הקצאה לתפירת המדים לחיילים. ה-70,000 שעליהם דיברת, ה-70,000 האלה מיוצרים בהקצאה של משרד הביטחון וכל היתר זה דרך מכרזים. המכרזים האלה, כמו כל מכרז, לשנה, לשלוש שנים, וכל תקופה מחדשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל גם המתפרה מקבלת את זה במכרז בין המתפרות, לא? << אורח >> מיה הרשקוביץ: << אורח >> זה תלוי מי מגיש את המכרז. בדרך המתפרות הן אלה שניגשות למכרזים והם עובדים עם עוד איזה שהיא חברה שהיא החברה שמפתחת עבורם את המוצר. זה בדרך כלל שילוב של המתפרה שהיא עובדת עם עוד חברה שעושה להם את המו"פ. אבל כמובן שגם חברת מור של יאיר גרינברג יודעת גם לעשות את המו"פ ויש לה פה את כל המכשור הנכון ואת האנשים כדי לבצע גם פיתוח של מוצרים חדשים וגם קו ייצור של מדים רגילים. אני אתן מגוון של דברים שעושים כאן. אם זה מדים של חיילים, מנשאים לטילים, ריפוד של מטוסים, של מסוקים. עושים כאן באמת דברים יוצאים מן הכלל, דברים סופר מיוחדים עם הרבה מאוד מחשבה והנדסת אנוש ומאוד מאוד מתוחכמים. העבודה הזאת מצד שני מעסיקה נשים שהן נמצאות בכפרים שאין להם אלטרנטיבה תעסוקתית אחרת. בגליל יש סדר גודל של 34 מתפרות קטנות, כאלה שהן קבלניות משנה, והמתפרות הגדולות כמו בבית ג'אן, בבית ג'אן יש שתי מתפרות גדולות, יש גם את מתפרת בית הגליל וגם את מקט טקסטיל, יש בפקיעין, יש בכסרה, יש בחורפיש, יש בירקא. סך הכול 4,500 עובדות שזאת הפרנסה היחידה שלהן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה בעיקר שכר מינימום, נכון? << אורח >> מיה הרשקוביץ: << אורח >> זה בעיקר שכר מינימום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם אחרי שהם עובדים כמה שנים או שזה משתפר קצת? << אורח >> מיה הרשקוביץ: << אורח >> אני מניחה שזה משתפר קצת, אבל אני לא יודעת להגיד לך בדיוק מה השכר שלהם. בסך הכול יש להם כאן תנאים מסוימים. אם אני מדברת על המתפרה במקט טקסטיל בבית ג'אן יש לו גן ילדים, הוא נותן אפשרות לנשים שעובדות אצלו. << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> שם למשל החג, שם הוא החליט לתת להם את החופש הזה להתכונן לחג, שזה גם לא טריוויאלי. << אורח >> מיה הרשקוביץ: << אורח >> גם פה העובדות, רובן יצאו לחופשת החג, כי זה נשים שצריכות לסדר את הבית וזה חג חשוב. << דובר >> קריאה: << דובר >> שם גם עשו להן גן. << אורח >> מיה הרשקוביץ: << אורח >> באמת נותנים להן חופשות שם, הוא עושה להן שם המון הכשרות מקצועיות, העשרה מקצועית, מוציא אותן לנופשים וחופשות. << אורח >> מופיד מרעי: << אורח >> מתפרה ברמה מאוד גבוהה. << אורח >> מיה הרשקוביץ: << אורח >> כן, אבל גם האחרים, אולי לא ברמה שלו, אבל כולם מנסים לעשות מה שהם יכולים. והתקנה הזאת היא משהו מאוד מאוד חשוב על מנת לשמר את היכולת, גם מבחינת העסקה של העובדות, גם מבחינת שמירת קווי ייצור. למשל עכשיו בתקופת הקורונה, המתפרות האלה הן אלה שתפרו עבור משרד הבריאות גם את המסכות שהיו בהתחלה מסכות בד, כל המתפרות הסבו את קווי הייצור שלהם לתפירה של המסכות, של הסרבלים, של החלוקים של הרופאים. << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> הבאנו לכנסת עם רון תומר בקורונה מסכות. << אורח >> מיה הרשקוביץ: << אורח >> כל הפעילות הזו נעשתה דרך המתפרות שיושבות פה, הם כולם נרתמו לעניין הזה ובזכות זה – הרי לא היה יבוא, חסמו - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> כלומר יש פה חשיבות לעתות חירום. << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> אבל החירום הפך לשגרה, פה יש לך מלחמה, פה יש לך מגפה. << אורח >> מיה הרשקוביץ: << אורח >> גם באיזה שלב, כשהתחילו לייבא את הסרבלים והם הגיעו מקולקלים לישראל אז היה צריך לעשות תיקונים. יש הרבה עניין עם זה שאתה מייבא סחורה שהיא לא מותאמת בדיוק למה שאתה צריך וצריך אחר כך לשלוח את זה למתפרות וחלק מהדברים נזרקים. אתה יכול לשאול כאן גם את בעלי המתפרות, הם צריכים להגיע עוד מעט, ולהבין כמה תקלות יש, כמה בעיות יש עם דברים שמייבאים אותם ואחר כך שולחים את זה לפה, למתפרות שלנו, כדי שהם יעשו תיקונים והתאמות למה שנדרש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם עושים תיקונים של המוצר? << אורח >> מיה הרשקוביץ: << אורח >> במה שאפשר כן. בסופו של דבר הם מנסים לעזור. גם אם זה לא מוצר שלך אתה מנסה לעזור ולהציל את המוצר, אבל במקרים מסוימים זה לא קורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את בתחום הזה של טקסטיל, זה הניסיון שלך? << אורח >> מיה הרשקוביץ: << אורח >> אני מנהלת את איגוד הטקסטיל והאופנה בהתאחדות התעשיינים. אני לא אשת טקסטיל, פחות מבינה בבדים, אבל כן יודעת לדבר בשמם ולסייע להם לקדם את הפעילות שלהם. << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> היא מצטנעת, אבל בגלל שהיא עובדת איתם צמוד היא כבר מכירה אותם לעומק. << אורח >> מיה הרשקוביץ: << אורח >> לא, אני מכירה אותם מצוין, אני יודעת גם מה הם עושים כדי לקדם את המתפרות שלהם, גם ברמת מה שסיפרתי לך מקודם, גם ברמת חדשנות. גם פה יש מחסור בכוח אדם, גם פה צריך עוד ועוד. (הפסקת הקלטה) << אורח >> ראדי נג'ם: << אורח >> רציתי לאתגר פה איזה חוויה שחוויתי במהלך תפקידי במקט בבית ג'אן, כשהלכתי לבקר שם והיה אירוע שירדו לי דמעות. הייתה בחורה שקמה ואומרת לי: הבן שלי שאתה פיקדת עליו, אני הייתי שמה אותו בקרטון פה, עכשיו הוא סגן אלוף דרך אגב, תנו לנו להמשיך לחיות בכבוד, אל תקטעו את הפרנסה הזאת מאיתנו. << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה יודע שהקצין מ', מוחמד חירדין, היה חניך שלי בפנימייה הצבאית בחיפה. הוא מפה, מחורפיש. << אורח >> ראדי נג'ם: << אורח >> רק שתדע לך, זאת התחושה. נכון, אתה אמרת משכורת מינימום, אבל אנשים רוצים להמשיך לעבוד. << אורח >> מיה הרשקוביץ: << אורח >> יש תחושת שייכות מאוד מאוד גדולה. << אורח >> ראדי נג'ם: << אורח >> זה חשוב לי, מתי שתרצה אני אגיד את זה בפני כולם. << אורח >> ראיד שנאן: << אורח >> מיכאל, אני אגיד משהו בשם השייח'. << אורח >> מופיד מרעי: << אורח >> פה או מול כולם? << אורח >> ראיד שנאן: << אורח >> מתי אתם רוצים שאני אגיד, בחוץ? אין לי בעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו ניתן לעובדים לסיים. << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> אנחנו נצא אליכם, הגעתם באיחור. בדיוק דיברנו על הנושא שלשמו אנחנו פה. ראינו את התופרות, הן יצאו, ובדיוק פה יושב ראש מועצת בית ג'אן, כי גם שם יש מתפרה גדולה, לא חסרים בכל הכפרים, ודיברנו על כמה חשוב לתופרות האלה לשמר את - - - << אורח >> מופיד מרעי: << אורח >> תשמעו גם את המנכ"ל של המועצה הדתית. << אורח >> ראיד שנאן: << אורח >> זה המכתב שכתב השייח'. (בהמשך הסיור – ישיבת סיכום) << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני פטרתי את משרד האוצר מלהגיע לסיור הזה כיוון שהם הביעו נכונות לחדש את הוראת השעה ואת הדיאלוג וננסה להביא את זה בזמן ביולי, מועד פקיעת הוראת השעה. אני רוצה לשמוע קצת ממשרד הביטחון, המשרד לביטחון לאומי והכלכלה, מה קורה, כל אחד בגזרתו. נתחיל עם משרד הביטחון. << אורח >> מיה הרשקוביץ: << אורח >> מיכאל, אני רק רוצה להציג, הגיעו עוד בעלים של מתפרות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אהלן, טוב לראות אתכם. בבקשה. << אורח >> מיטל וקנין: << אורח >> שלום. אנחנו במשרד הביטחון מקדמים עשרות מכרזים בשנה למוצרי טקסטיל ונותנים עדיפות בהתאם לעדיפות תוצרת הארץ הייעודית לטקסטיל, בעצם אצלנו, בניגוד למה שקורה נגיד במשטרה, מי שמצהיר עמידה בתקנת הטקסטיל מקבל העדפה אוטומטית על פני יבואנים בלי קשר לפער במחיר בין מחיר יבוא למחיר ייצור בארץ. זאת אומרת שאם עולה לי שקל לייבא מסין לעומת 100 שקל בארץ, הוא יזכה ב-100 שקל אם הוא מצהיר עם הצהרת רואה חשבון שהוא מייצר את זה במפעלו בארץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מניח שיש גם הגבלה על הסכום, לא? << אורח >> מיטל וקנין: << אורח >> לא, לשון החוק לא מגבילה. מה שיש הגבלה, אנחנו קובעים את האומדן למכרז על פי הייצור בארץ, מחויבים שהאומדן יהיה על פי ייצור בארץ, ואז אם המחיר של ההצעה במכרז חורג בלמעלה מ-25% מהאומדן שלנו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אומדן שאתם עושים? << אורח >> מיטל וקנין: << אורח >> לייצור בארץ, אבל לא ליבוא. זו הבחנה חשובה. אם זה חורג אז ההצעה נפסלת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל יש איזה אומדן. << אורח >> מיטל וקנין: << אורח >> אומדן על פי ייצור בארץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני דיברתי עם דדון. את יודעת מי זה דדון? << אורח >> מיטל וקנין: << אורח >> ראש מנה"ר לשעבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבוקר דיברתי איתו כי חשבתי שהוא עדיין ראש מנה"ר, כי במרץ הוא סיים את תפקידו. מי זה ראש מנה"ר עכשיו? << אורח >> מיטל וקנין: << אורח >> זאב לנדאו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הוא היה קודם? << אורח >> מיטל וקנין: << אורח >> הוא גדל במנה"ר, עסק ברכש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז הוא גדל עם אבי, אני אמור להכיר אותו. בכל מקרה אבי אמר לי משפט מאוד יפה, הוא אמר שהוא היה שש שנים ראש מנה"ר ומעולם לא פיטרו עובד אחד בכל התעשיות שתלויות במשרד הביטחון, למעט מקרה חריג שזה המאפייה בקרית שמונה שהבעלים, שכל המכרז שם היה מעשה לא הגון מצד אנשי העסקים שנתנו מחיר זול בנגב ויקר בצפון. אפשר ללמוד הרבה מאבי דדון על איך לקנות בארץ, אם צריך, גם ירקות, גם פירות, היה הולך לספק תפוחים בגולן סוגר איתו דיל, ספק עגבניות בדרום, וככה קונה לצבא וגם מחזק את הכלכלה בנגב ובגליל. אז משרד הביטחון עמדתו בעד חידוש הוראת שעה? << אורח >> מיטל וקנין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואתם מחכים לאישור הזה? << אורח >> מיטל וקנין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אשאל שאלה, נניח שיש מצב, אני מאמין שנביא את החידוש הזה החודש, נניח תיאורטית יש בעיה וזה מתעכב לספטמבר, או לדצמבר, מה המשמעות של זה עבורכם שההוראה לא בתוקף? אם חס ושלום, אני מקווה שאנחנו נעשה את הדיונים ואת הפניות של הוועדה. אמל, הפניות שלנו למשרדים ייצאו היום או מחר כי זה אירוע שיש לו רמת דחיפות עליונה. נניח שהצלחנו הכול בסדר. לא הצלחנו, זה מתעכב לספטמבר, דצמבר, מה ההשלכות של עיכוב בחידוש הוראת השעה מבחינתכם? << אורח >> מיטל וקנין: << אורח >> שאם בפרק הזמן שהתקנה לא תחודש ייפתחו מכרזים למוצרי טקסטים בעצם לא נוכל לתת את העדפת הטקסטיל כפי שהיא היום אלא נוכל לתת העדפת תוצרת הארץ רגילה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ויש לכם בקנה מכרזים כאלה לחודשים הקרובים? << אורח >> מיטל וקנין: << אורח >> כן. יש במשרד הביטחון כל הזמן, בכל רגע נתון יש כמה מכרזים באוויר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. המשרד לביטחון לאומי, אומרים שפנו אליכם כבר שלושה שבועות ולא מקבלים תשובה והמלצה מקצועית שלכם אל משרד האוצר בתחום הזה, איפה הדברים עומדים? מה הטענה שמחכים להמלצה שלכם? משרד הביטחון המליץ לאוצר לחדש את הוראת השעה והביטחון הלאומי עוד לא המליץ? << אורח >> שי הלחמי: << אורח >> אנחנו כבר העברנו את ההמלצה שלנו גם. יכול להיות שזה לא הגיע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי? << אורח >> שי הלחמי: << אורח >> לפני שבוע בערך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> העברתם? << אורח >> שי הלחמי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם יכולים להשיג את זה בנייד, לקבל העתק של המסמך הזה בזמן שאנחנו יושבים פה? << אורח >> שי הלחמי: << אורח >> ננסה להשיג את זה, אנחנו העברנו את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בזמן שאנחנו בדיון הזה, את ההמלצה שלכם, לקבל אותה בווטסאפ אליך ולהעביר את זה אלינו? << אורח >> שי הלחמי: << אורח >> אני העברתי. התשובה יוצאת ממקום אחר, אבל אני אפנה ואבקש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תנסה להשיג לנו בדקות הקרובות את ההעתק של ההמלצה. מה היקף ההזמנות שלכם בתחומים האלה של ביגוד לשנה? << אורח >> שי הלחמי: << אורח >> טקסטיל זו מילה גדולה, אנחנו מתעסקים ב – מדובר פה על כמה מיליונים טובים שאנחנו מבצעים רכש, הן לנושאים של מדים והן לנושאים של רכיבים או כל תחום אחר שיש לו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ציוד תומך לחימה. << אורח >> שי הלחמי: << אורח >> בהחלט. לשאלתך לגבי העניין הזה של המכרזים, בכל זמן נתון יש לנו מכרזי טקסטיל, יש לנו מכרז אב לטקסטיל שממנו אנחנו עושים תיחורים לספקים, לכל פריט שאנחנו רוצים לאפיין, כל מוצר שאנחנו רוצים לאפיין, אנחנו מפרסמים מכרז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש זכיין שזוכה כללית ואחרי זה הוא מקבל הזמנות ספציפיות? << אורח >> שי הלחמי: << אורח >> לא, זה לא זכיין כללית. שוב, זה תלוי מאוד בסוג המכרז, במכרזים של מדים למשל אז המכרז הוא פומבי וכולם יכולים להשתתף בו ולהתמודד במכרז הזה, כאשר ההעדפה עדיין קיימת, של 50% העדפה לעומת המחיר של יבואנים מחו"ל, אבל יש גם מכרז שהוא גנרי, הוא נקרא מאגר ספקים מחו"ל, שבאמצעותו יכולים להתמודד מאגר של ספקים שנקבעו זוכים במכרז הזה. כשאנחנו רוצים לאפיין משהו. << דובר >> קריאה: << דובר >> במדים יצרנים ישראלים לא זוכים. << אורח >> שי הלחמי: << אורח >> לצערנו הרב ההפרשים הם כאלה ש - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, אבל גם במאגר הגנרי הזה אנחנו לא מצליחים להיכלל. אני בן 43, אני בתעשייה הזאת מגיל ארבע ואני לא מצליח להיכלל אצלכם במאגר. אני ביקרתי אצלכם לא מעט פעמים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הלחמי, אומרים שהמדים האלה עליכם זה לא בארץ. << אורח >> שי הלחמי: << אורח >> לא בארץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הרבה שנים זה לא בארץ? היה בארץ? << אורח >> חיים אמיתי: << אורח >> היה בארץ. אנחנו עבדנו שנים, אני בתפקידיי הקודמים הייתי סגן ראש מדור ציוד והתעסקתי בנושא של הטקסטיל, היינו מייצרים בקרית שמונה, היינו מייצרים בכל המתפרות בארץ, בבית ג'אן, במקט, קורנשטיין. זה בעקבות אגב חוק הטקסטיל הביטחוני. בשנים האחרונות, לצערי אני אומר, ההפרשים בין המחירים שמציעים יבואנים, בעיקר מהמזרח, לעומת המחירים בארץ לא מאפשרים התמודדות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה שהם עושים, השיטה של האומדן, אומדן עלות בארץ וחריגה מהאומדן. << אורח >> שי הלחמי: << אורח >> לא, אנחנו לא עובדים עם זה. אנחנו עובדים על פי העדפה של 50%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה אי אפשר לעשות את זה? << אורח >> שי הלחמי: << אורח >> לא אמרתי שאי אפשר, אמרתי לפי מה אנחנו עובדים. << דובר >> קריאה: << דובר >> אפשר וצריך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מבקש שתבדקו את זה. אתה מוביל את התחום הזה אצלכם? << אורח >> שי הלחמי: << אורח >> אני מתעסק בעולם של הרכש עם התחום הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תעשה פגישה עם ראש מנה"ר, תראה את שיטת העבודה הזאת. << אורח >> שי הלחמי: << אורח >> מנה"ר זה תקנות רכש שונות מאשר חוק חובת המכרזים, אנחנו לא עובדים לפי תקנות של משרד הביטחון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל החוק שנחקק, הוראת השעה מאפשרת לך לחרוג מהכללים. << אורח >> שי הלחמי: << אורח >> אני לא מכיר את התקנות שלהם, אני צריך לשבת וללמוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תשבו. << אורח >> מיה הרשקוביץ: << אורח >> זאת אותה תקנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברים, אל תעזרו לי. תאמינו לי, אני ניהלתי איזה אלף ישיבות ועדת כלכלה. זה לא נראה כמו שולחן של ועדת כלכלה, אבל אני מגיע למה שאני רוצה והנושא הזה הוא מחוץ לדיון היום, גם לזה נגיע. אני מבקש ממך, כסיכום של הישיבה, לשבת עם ראש מנה"ר וצוותו ולראות את צורת העבודה שלהם מול המתפרות. לפעמים החשש משינוי הוא גדול, אפילו לקחת פריט אחד או דגם אחד או פיילוט אחד ולראות אם אפשר להחזיר חלק מהמדים שלכם לייצור בארץ. אחרי שתבדוק את כל הבעיות של נהלים וחוקים. אם תחזור לוועדה ותגיד שהחוק מאפשר לו לעשות את זה ולך הוא לא מאפשר לעשות את זה אנחנו נשנה את החוק ונתקן מה שצריך כדי שגם לך זה יהיה אפשרי. בשלב ראשון, מתוך רצון טוב, לשבת עם ראש מנה"ר וצוותו, צוות מול צוות, ללמוד את השיטה ולבדוק פיילוט של ייצור מדים של המשטרה בארץ. אבל לעצם העניין שהתכנסנו היום, ההמלצה שלכם יצאה ואני מחכה להעתק בווטסאפ, לקבל אותה. << אורח >> שי הלחמי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משרד הכלכלה. << אורח >> רונה קוטלר בן ארויה: << אורח >> התפקיד שלנו לקדם תוצרת הארץ, לתמוך בתעשייה הישראלית, מכל הסיבות הנכונות, תעסוקה, חשיבות שמירה של מפעלים בארץ. במסגרת הכוללת הזאת אנחנו מקדמים את המימוש של תקנות העדפת תוצרת הארץ והתקנות הכלליות ובתוכן גם את התקנה הספציפית הזאת של הטקסטיל הביטחוני. אנחנו יזמנו למעשה את הדחיפה של אישור החידוש של הוראת השעה כבר לפני שלוש שנים, ביקשנו שהיא תוארך בחמש שנים, לצערנו היא הוארכה רק בשלוש שנים ובשנתיים נוספות, עכשיו בעצם, בצו של שר האוצר ואישור ועדת חוקה. הגענו עד הלום ואנחנו רוצים לראות שזה יקרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוצאתם מכתב כתוב של משרד הכלכלה, של שר הכלכלה, לאוצר שמבקש ממנו לחדש את הוראת השעה הזאת? << אורח >> רונה קוטלר בן ארויה: << אורח >> מכתב מטעמנו יצא מקצועית, לצערי השר עדיין לא הוציא. על פי הידוע לי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפשר לוודא שהשר יוציא מכתב כזה? << אורח >> רונה קוטלר בן ארויה: << אורח >> אנחנו כל הזמן בודקים ואנחנו נוודא - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אדבר איתו בדרך, אבל בצינורות המקצועיים שלכם תעלו את זה למעלה ותבקשו ממנו. אנחנו מיודדים, תגידי לו שמיכאל ביקש וזה חשוב. << אורח >> רונה קוטלר בן ארויה: << אורח >> הלשכה שלו מודעת לזה ואנחנו נעקוב אחרי זה עוד הפעם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש פה עוד נציגי משרדי ממשלה? אוקיי. התאחדות התעשיינים, מה רציתם להוסיף? << אורח >> מיה הרשקוביץ: << אורח >> מה שרציתי לחדד זה את ההבדל בין משרד הביטחון למשרד לביטחון פנים. כמו שהבנת, משרד הביטחון מחויב להעדפה מלאה לרכש מקומי במידה שיש יצרנים מקומיים, בעצם לא נפתחו בכלל מעטפות של יבואנים, לעומת המשרד לביטחון לאומי ששם יש העדפה רק עד 50% במחיר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השאלה אם זה נובע מחוק או משיטת עבודה? << אורח >> מיה הרשקוביץ: << אורח >> זה החוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חוק שחל רק על משרד הביטחון ולא על ביטחון לאומי? את זה אנחנו נבדוק. אם לא, אז לשנות את החוק הזה כדי שיאפשר להם לפעול בשיטה הזאת. << אורח >> מיה הרשקוביץ: << אורח >> אנחנו נשמח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בעלי מתפרות, רוצים להוסיף משפט? << דובר >> קריאה: << דובר >> עם רצון טוב אין בעיה. << אורח >> ראיד שנאן: << אורח >> מיכאל, אני אתייחס בשם השייח'. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה. אולי נלך אליו, אבל אתה תתייחס לפרוטוקול. << אורח >> ראיד שנאן: << אורח >> צוהריים טובים. יש לנו כבר 72 שעות ברצף מנקודת המבט של הימים האחרונים ואני מקווה שיש עדיין שפויים במדינה הזאת, כמו הוועדה, שהגיעה לבקר פה. אני אגיד ברמת המקרו, היחסים בין העדה למדינה על סף תהום ולפעמים הדברים הקטנים הללו, כמו העובדות, שזה אימהות והסבתות והבחורות הצעירות שלא מוצאות עבודה בחוץ, יכולים להחזיק את הגשר הזה. כשאתה מחבר את זה, זה עבודה בצפון והגליל, לחזק את הגליל, זה צו השעה, לא רק איך לשמר ולהאריך את התקנה, אלא איך לעשות כדי להכפיל ולהרחיב את העבודות בצפון. אני הייתי רוצה, דיני מכרזים, לא מעניין אותי, אני עורך דין במקצועי, אני מבין את כל השטויות של המשפטנים, אבל יש חשיבה מחוץ למערכת, זו חשיבה איך המדינה תוכל לבוא בהוראת שעה, לא רק לפטור ממכרז ו-20% והדברים האלה, אלא להגדיר את היישובים האלה בגליל, אם אנחנו רוצים לחזק את הגליל תחזק את היישובים הדרוזים. אם הנשים הללו לא עובדות פה אין להן איפה לעבוד. אל תצפה ממנה, כי זה נשים דתיות, לפעמים הן לא מסיימות כיתה י"ב, עניין של תרבות ומסורת, אין להן מקום אחר, זה או המאפייה או המקום הזה. מה היתרון של הנשים הדרוזיות? הן מחוננות בטירוף, אורח החיים והקשיים בחיים הביאו אותן למקום הזה, אז מה היתרון של המעסיקים? אני לא איש עסקים, אבל אני יכול לתאר לעצמי, יש פה התמדה, יציבות. קח את שוק האבטחה בישראל, מתחלפים כל שני וחמישי, אבל אם אתה מחזק את התעשייה הזאת הנשים הללו יכולות לעבוד חמש ועשר ו-15 שנה. אין לך בשום מקום אחר בארץ את היתרון הזה. אנחנו רואים את זה. מסירות אין קץ. זה הבית שלהן. היינו בבית ג'אן, ביקרתם לכל הארץ, בתפן, במתפרה בירקא, זה הבית שלהן. צריך לחשוב איך אנחנו כמדינה, ואני מרשה לעצמי להגיד אנחנו כמדינה, אנחנו עדיין ביחד, נעשה את הדבר הזה. זה קריטי, בגלל זה השייח' מעורב באופן אישי. הוא כתב מכתב לשר האוצר, ישב עם שר האוצר בעניין ואם צריך עוד מעורבות של השייח' מול כל דרג נשמח מאוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעשה את זה. קודם כל תודה לך. << אורח >> ראדי נג'ם: << אורח >> מילה בשם ראשי הרשויות. אני ראש מועצת בית ג'אן, אני נציג של ראשי הרשויות פה, הסתובבתי ושמעתי ואני מרגיש את זה גם בבית ג'אן. לא צריך להרחיק לכת, זה הפרנסה היחידה. ברוב היישובים אין אזורי תעסוקה ותעשייה ואנשים רוצים להמשיך להתפרנס בכבוד ולעבוד בכבוד. אם לוקחים את הפרנסה הזאת אז יש משבר. אז ישלמו להם אבטלה, אנשים לא רוצים, אנשים רוצים לחיות ככה. קחו את זה בחשבון לאור מה שיש מסביב, אני לא רוצה לחזור על מה שאמר ראיד, יש דברים, ואמרתי לפני זה, תחושה שליוותה אותי בתור ראש רשות. רק דוגמה קטנה, ביקרתי בבית ג'אן, זה היה גם בקורונה, ודיברתי עם כל הבנות, מישהי עמדה, הפנתה אליי פנייה ואמרה לי: תשמע, אני פה מאז שהבאתי את הילד בקרטון פה, היום הוא סגן אלוף ואני רואה את הילדים שלו, תנו לנו להמשיך לחיות ולהתפרנס בכבוד. אני לא יודע כל אחד מה הרגש שלו, אני מאוד התרגשתי מזה. חבר'ה, אם לא נעשה ביחד, כן להמשיך, הכסף חשוב, אבל שמענו, גם כלכלה כחול לבן, איפה הסיסמה? איפה לעודד? אז מישהו ישפה במשהו, איזה דלתא מסוימת, והמפעלים האלה ימשיכו לעבוד. זה בין 4,000 ל-4,500 עובדות בכל המתפרות. זה יישוב. דרך אגב זה בגודל של יישוב. << אורח >> ראיד שנאן: << אורח >> ואפשר להגדיל את זה בקלות. << אורח >> ראדי נג'ם: << אורח >> ולא רק זה, לפעמים אתה נתקל באימהות חד הוריות, היא מפרנסת יחידה ואין עוד מקורות פרנסה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. חברי הכנסת, חבר הכנסת לשעבר ונסכם. טטיאנה, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. שתי מילים. מדינה חזקה כשהאזרחים חזקים והכלכלה חזקה, כשאזרחים יודעים לנהל את הכלכלה בחוכמה. לנהל כלכלה בחוכמה זה לא לחפש רכש זול, אלא לעשות רכש בפנים, בתוך המדינה, כחול לבן זה מיזם ענק, וצריך לדאוג למכרזים ולחיים כדי שהתעשיינים יוכלו לרכוש אחד מהשני ולחזק את הכלכלה מבפנים. לא להיות תלויים גם ממקורות חוץ, מקניות ורכש בחוץ, אלא לחזק את התעשיינים ואנשי העסקים כאן בתוך המדינה. מה ששמענו על העדה הדרוזית, שזה מקור פרנסה כמעט עיקרי לנשים בגליל, מאוד חשוב לדאוג לזה כי הנשים זה העתיד, הן מביאות ילדים, ככה הן גם ישקיעו בילדים שלהם ויוכלו להשקיע בילדים שלהם. אוכלוסייה חזקה מחזקת את כל האזור והאזור יחזק את המדינה. אנחנו גם נעשה את המקסימום. תודה ליושב ראש הוועדה מיכאל ביטון, אין עליו, הוא בולדוזר שיודע - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טטיאנה איתי תמיד, נגב גליל זה בלב שלה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני גם תושבת הגליל, אני גרה בכרמיאל והרבה מבקרת באזור. אז אני מאחלת בהצלחה, אנחנו איתכם. מחר אנחנו משיקים את שדולת הגליל בכנסת, מזמינים שרים ויושבי ראש ועדות אז יהיה לכם נציג, גם מיכאל וגם ראש מועצת בית ג'אן, תוכלו להעביר אלינו ואנחנו נמשיך לטפל ולייצג אתכם קודם כל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, טטיאנה. מופיד, חבר הכנסת לשעבר, חבר ושותף. << אורח >> מופיד מרעי: << אורח >> קצר. מה שיש צריך לשמר ולחזק. צריך להמשיך ולהכניס עוד בתי עסק ואין בעיה גם שיהיו מתפרות כי המקומות קיימים. דיברתי קודם על מבנים שהיו מתפרות והם כרגע סגורים וחלק מהם בכלל כמו פיל לבן, אז אפשר עוד להוסיף מתפרות. אני אומר את זה גם לכם, יש מקומות, אם צריך להוסיף מתפרות אפשר להוסיף, אפשר גם להגיע למקומות אחרים, מפעלי חיווט ודברים כאלה. תודה, מיכאל, על החשיבות שאתה נותן והחשיבה שלך על הפריפריה, לא רק הדרומית, על זה אני מעיד מקרוב. תמיד מיכאל דיבר על הנגב והגליל. אנחנו באותה מפלגה, ראש רשות מהצפון, אני, והוא ראש רשות. אנחנו מכירים אגב עוד כשהוא היה ראש רשות בירוחם. בכל מקרה אנחנו סומכים עליך ועל טטיאנה, תודה רבה לכם, המשך יבוא בהמשך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, מופיד. אני רוצה לסכם. ראשית אני מודה לחברת הכנסת שהצטרפת וראית את החשיבות, למופיד, לראדי ראש הרשות, לנציגי משרדי הממשלה שאתם פה, זאת אמירה, זה חשוב מאוד כל אחד בתחומו, והתאחדות התעשיינים שגם יזמה את הדיון, לבעלים של המקום ולכל בעלי המתפרות שנמצאים איתנו למנהלים ולעובדות המדהימות שראינו והיו גם כמה עובדים, לא רק עובדות. פגשתי פה עובד מעכו, עובד פה הרבה שנים. שאלתי אותו אם הוא שמח על המכונה של החיתוך, הוא אמר לי שהוא שמח לבוא לעבוד פה. אז שיהיו לכם הרבה עובדים כאלה שמחים. עכשיו לעצם העניין והמשימה. אנחנו באנו לסיור דחוף, סיור חירום, כדי לוודא שהוראת השעה שמאפשרת העדפה של ייצור טקסטיל לכוחות הביטחון נשמרת. ההוראה הזאת אמורה לפוג ביולי, שזה מחר, ולכן באנו לפה בדחיפות כמצב חירום ואנחנו מתכוונים להביא תוצאה שהוראת השעה הזאת מחודשת, לא פחות מזה. דיברתי בשיחה מקדימה עם האוצר ונאמר לי מפורשות שהם רואים את הבקשה שלנו בחיוב ושהם עובדים נמרצות כדי להביא לוועדת חוקה את הארכת הוראת השעה בזמן הקרוב. מהסיבה הזאת גם שחררתי אותם מהסיור, כי הרוח שיצאה מהאוצר היא רוח חיובית, אבל אנחנו לא קונים מילים, אלא תוצאות, והוועדה תעקוב בימים הקרובים מול האוצר על קידום תיקון הוראת השעה והארכתה בוועדת חוקה. אולי עדיף שזה מה שיעשו בוועדת חוקה בימים האלה ולא דברים אחרים, כי זה מה שהאזרחים רוצים, שנדאג לפרטים ולאזרחים. לגבי משרדי הממשלה השונים, אנחנו מקבלים את ההמלצה של משרד הביטחון שניתנה מפורשות כבר לאוצר ושיטת העבודה ידועה ואפקטיבית ומעריכים גם את צוות משרד הביטחון, דברים כאלה לא מגיעים רק מאנשי מקצוע אלא משר הביטחון שמבין את זה, גלנט, ואייל זמיר שהיה סגן רמטכ"ל, ואנחנו מוקירים את הפעולה הנמרצת שלהם לחדש את הוראת השעה. אנחנו דורשים מהמשרד לביטחון לאומי להציג לנו את ההמלצה שלו לחידוש הוראת השעה ואם היא קיימת להציג לנו אותה ממש עד סוף הדיון הזה ודורשים מהשר בן גביר ללמוד מגלנט ולעשות את זה מיידית, כדי לא לאבד זמן. האוצר רוצה להסתמך על ההמלצה הזאת כדי להוציא תוצאה. אנשי המקצוע כאן מצד הביטחון הלאומי הביעו תמיכה וראייה חיובית של הנושא, אני רוצה לברך על המוגמר ולראות מסמך כתוב של לשכת השר שפונה לשר האוצר ומחדשת את הוראת השעה הזו. הלחמי, אני גם רוצה שייבחן קשר בין משרד הביטחון הלאומי לבחינת צורת העבודה והנגזרות מהחקיקה הקיימת. למדנו פה שמשרד הביטחון יכול לתעדף באופן מוחלט את המערכת המקומית ואילו הביטחון הלאומי נדרש לתת הזדמנות גם ליבואנים. צריך לבדוק האם זה נובע מנוהל או מחוק או משיטת עבודה. אם זו שיטת עבודה ייפגש עם מנה"ר כדי ללמוד שיטה אחרת ולבחון אותה בפיילוט אחד, לראות שתקבלו שירות טוב ממתפרה אחת על מוצר אחד. אם תחזרו אלינו ותגידו שהחוק פועל לטובת משרד הביטחון ומקשה על הביטחון הלאומי לפעול כמו משרד הביטחון אנחנו ניכנס לחוק ונתקן אותו. אני אצטרך את התשובה הזאת תוך חודש, משם נעבוד בוועדה אחרי הפגרה כדי לעשות תיקון חקיקה שתומך בשיטת העבודה שמתעדפת באופן מוחלט את התוצרת המקומית על פני כל יבואן. דבר כזה הוא ממש לביטחון ישראל, שהמדינה הזאת יודעת לספק את צרכיה הביטחוניים ללא תלות באף אחד. הדבר הזה הוא ביטחון ישראל וחוסן לאומי וביטחון אזרחי והדרוזים הם שותפים שלנו, ונמאס להם שאומרים להם ברית חיים וברית ואגדות, הם רוצים תוצאות, לא רוצים מילים. אחת התוצאות זה לשמור פה על הפרנסה של כ-5,000 עובדים בעולם הטקסטיל, פרנסה שיכולה לגדול גם ולייצר פה יציבות. אז אני מצפה מהמשרד לביטחון לאומי לבהירות הזאת ולמכתב הזה של ההמלצה לאוצר. אם הוא קיים תביאו לנו אותו עכשיו ונברך על המוגמר. משרד הכלכלה, אני מבקש מאנשי המקצוע לפנות למנכ"ל ולשר, ברקת הוא חבר ואני גם אדבר איתו בסוף הפגישה הזאת, שיוציא המלצה בעצמו לשר האוצר, כי הרוח ממשרדי הממשלה חשובה לאוצר. כשהוא מוציא את החידוש הוא מתבסס על המלצות מקצועיות ואם המשרדים תומכים זה מאיץ אותו לחדש את הוראת השעה. אנחנו נעשה מעקב על הוראת השעה בשבוע-שבועיים הקרובים ואם יידרש יהיה דיון חירום אצלנו. אם זה ייפתר נוציא מילים לטובות לכל השרים, אם זה לא ייפתר יהיה אצלי בוועדה תוך שבוע-שבועיים דיון חירום על הוראת השעה הזאת. שאר הדברים שדיברנו, בחינה ארוכת טווח של שותפות מוגברת בין הביטחון הלאומי והביטחון ושיטות עבודה שמגדילים גם ייצור של מדים של ביטחון לאומי בארץ וכל פוטנציאל של הגדלת ייצור, זה אפשר לעשות בטווח הארוך. זה ייקח קצת יותר זמן. אני מודה לכולם ונועל את הדיון הזה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:00. << סיום >>