פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב ראשון פרוטוקול מס' 42 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום חמישי, ג' בתמוז התשפ"ג (22 ביוני 2023), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> סיור במכללה הלאומית לשוטרים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר מוזמנים: גבי ברקת – ראש ענף אג"מ, משטרת ישראל כורש ברנור – מפקד המכללה הלאומית לשוטרים, משטרת ישראל נועם שקל – תנ"צ סגן ראש אגף ההדרכה, משטרת ישראל אלי דוד – ראש ענף מקצועות אג"מ, משטרת ישראל יובל בן אבי – רמ"ח תכנון הדרכה, משטרת ישראל מאיר ברוכים – משטרת ישראל גלית זיו – המכללה הלאומית לשוטרים, משטרת ישראל שלומי טולדנו – ראש חטיבת השיטור, משטרת ישראל יהודה פרץ – משטרת ישראל מירי אפרים – סגנית מפקד בית המורשת, משטרת ישראל אבי ורסנו – מפקד הכשרות נגדים, משטרת ישראל אלי מגידיש – מדריך בבית המורשת, משטרת ישראל אורי קוסובסקי – בית המורשת, המכללה הלאומית לשוטרים, משטרת ישראל אלעד אמויאל – מ"מ בהכשרת יסוד סייר, משטרת ישראל רון אבוטבול – מפקד מחלקה בתחום הבילוש, משטרת ישראל יגל אברג'ל – מפקד מחלקה ביסוד סייר, משטרת ישראל נופר מלכה – מפקדת צוות ביסוד סייר, משטרת ישראל ערן בוקובזה – סגן מפקד קורס חבלה, משטרת ישראל חגית בן שאנן – ראש ענף חקירות, משטרת ישראל קובי קרטה – משטרת ישראל תימור הייב – הדרכה, המכללה הלאומית לשוטרים, משטרת ישראל שבתי גרברצ'יק – דובר, משטרת ישראל גונן – מדריך ירי, המכללה הלאומית לשוטרים, משטרת ישראל יקותיאל צפרי – דובר הוועדה מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור במכללה הלאומית לשוטרים << נושא >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוקר טוב. << אורח >> גבי ברקת: << אורח >> ברוך הבא. בואו ניכנס דרך השער הראשי, שער הכניסה למכללה. את הביקור שלנו אנחנו נתחיל בבית מורשת, שם תקבל קצת סקירה מסגן מפקד אגף ההדרכה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מי המפקד היום? << אורח >> גבי ברקת: << אורח >> אין לנו מפקד עדיין. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבשי היה פה. << אורח >> גבי ברקת: << אורח >> הוא למעשה בנה את כל האגף והוא הקים את האגף והוא החליף כאן, הוא הכניס אותם לעידן אחר, הכול למידה דיגיטלית ולמידה מרחוק והוא הכניס גם כל מיני שיטות מדהימות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ומה תפקידך? << אורח >> גבי ברקת: << אורח >> אני ראש ענף אג"מ, אני אחראי על ההכשרות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אז אתה אחראי על כל ההכשרה המקצועית? << אורח >> גבי ברקת: << אורח >> ההכשרה של כל היסוד. מה שהיה פעם קורס שוטרים, אני אחראי על כל המחלקות האלה, קורס שוטרים, שח"מ, שוטרי חובה שמגיעים אלינו, שוטרים מתקדמים, זה ההכשרות שאני אחראי עליהן. הרבה מאוד סיירים מגויסים חדשים, מכשירים אותם מהר ומוציאים אותם לשטח. עשינו הרבה שינויים, הקורס היה 27 שבועות, עשינו אותו 11 שבועות ועוד 16 שבועות שהם למעשה חניכה בשטח ואז זה נותן אוויר קצת לתחנות, מקבלים עוד שוטרים. << אורח >> גלית זיו: << אורח >> זו פעם ראשונה שלך כאן? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, הייתי כאן בתור מפקד יחידת חילוץ ועשינו פה ישיבה תלת יומית כזאת, פה במכללה, לפני שמונה-תשע שנים. היה ממש חדש אז. << אורח >> גלית זיו: << אורח >> היום אתה בא בכובע אחר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא ויתרתי על הכובע ההוא בקלות, אבל חייבו אותי. << אורח >> גלית זיו: << אורח >> יחידת חילוץ בהתנדבות? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הייתי מפקד יחידת חילוץ גולן בהתנדבות. ביקשתי להמשיך בתפקידי ואמרו לי שיש ניגוד עניינים, אמרתי מה ניגוד העניינים? אמרו לי לא יכול להיות שאתה כיושב ראש ועדה אחראי על המשטרה ואתה הולך להתנדב אצל המשטרה ואז יש מישהו שגם נותן לך הוראות משם. אמרתי שאני מוכן לחיות עם האבסורד הזה, כמו כל מילואימניק אחר, מה הבעיה? לא. ויתרתי, לצערי הרב. << אורח >> גלית זיו: << אורח >> אלה האנשים משכמם ומעלה, יחידות החילוץ. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עשינו להם עכשיו יום הוקרה בכנסת, כל המתנדבים של המשטרה מכל המקומות. << אורח >> גלית זיו: << אורח >> אתה יודע שבאים מכל העולם ללמוד על המתקן הזה? כי המתקן הזה בנוי בצורה מאוד חכמה, ברמה מאוד גבוהה, עם כל הפסיליטיז וכל הזמן משתדרגים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה בדיוק מה שבאנו לראות. השאלה היא, ואני אשאל אותה בעדינות, אל תיעלבי, כמה המתקן המפואר הזה באמת עוזר לנו בסוף להכשיר שוטרים יותר טובים. << אורח >> גבי ברקת: << אורח >> הוא עוזר המון. אנחנו אירחנו פה לפני יומיים קבוצה של פנסיונרים מהמשטרה, הם היו בהלם ממה שהם ראו, זה שדרג אותנו בצורה מדהימה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> השאלה ששאלתי את גלית, המתקן המפואר הזה, שהוא באמת מפואר, או לפחות שמעתי עליו לא מעט, כלתי סיימה פה לא מזמן קורס, אפילו סיימה מצטיינת, ושמעתי נפלאות על הדבר הזה והשאלה שאני שואל את עצמי בדרך כלל במקומות כאלה עד כמה בסוף זה תורם להוציא מפה שוטרים יותר טובים. המתקן מפואר ואני בטוח שיש פה גם אנשי הדרכה מצוינים. << אורח >> כורש ברנור: << אורח >> הפסיליטיז, פלטפורמה של הכשרה והסמכה תהיה הטובה והאפקטיבית והיעילה ביותר. כלומר התנאים האופטימליים לחניך ולסגל לנהל את ההכשרה. בסופו של דבר היישום נלמד בתוך ההכשרה, זה מאוד משמעותי בנושא של ההכשרות שאנחנו מנהלים כאן, גם פלטפורמות חדשות, גם התאמה לצרכי הארגון, גם הכנה טובה יותר לקראת ה – אתה תקבל חלק מזה ואתה תראה. שני צירים חשובים שאנחנו תמיד מתנהלים איתם בכל המקום הזה, האחד זה הצרכים הארגוניים המתפתחים, שתיים, המציאות המתפתחת. הדור הזה שהוא שונה מהדור שלנו, מתאימים את הצרכים הארגוניים לדור הזה. תוכל לראות פה גם חלק גדול מההכשרות, הפלטפורמות היום הן שונות. אם פעם היה לנו לוח וגיר, היום זה פלטפורמות של לומדות דיגיטליות והרבה במרחב הדיגיטלי וטאבלטים, כי זה האזור הנוח יותר לדור הזה, זה גם מותאם לצרכים הארגוניים. פעם היו הכשרות של שבעה, שמונה, תשעה חודשים, הבנו שההכשרות צריכות להיות מדויקות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> המשטרה היום - - - << אורח >> כורש ברנור: << אורח >> האתגר הגדול של משטרת ישראל היום - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אחד האתגרים שאתם צריכים להתמודד איתו - - - << אורח >> כורש ברנור: << אורח >> המון, אבל אחד האתגרים הכי גדולים זה האתגר של כוח אדם. זה האתגר לטעמי המשמעותי ביותר של משטרת ישראל, גם בשימור של האנשים שלה, גם בגיוס, שיעמדו בצרכים של הארגון, הצרכים הולכים וגדלים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו מגייסים את מי שרצינו או שאנחנו מתפשרים? << אורח >> כורש ברנור: << אורח >> אנחנו עושים איזונים, מתאימים את עצמנו גם לדור, אבל לא מתדפקים על דלתות המשטרה אלפים של אנשים, כי אם כן, הצרכים שלנו זה 2,000 תקנים ריקים ועוד התעצמות שאנחנו רוצים. אנחנו צריכים לעשות את ההתאמות לדור הזה, כמובן גם בסל מקיף אחר מעבר למה שקורה פה בתוך המכללה. מה המוטיבציה היום שיבוא מישהו למשטרה? זו שאלה שצריך לשאול את עצמנו, שכר? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה הייתה המוטיבציה שלי לחתום קבע? << אורח >> כורש ברנור: << אורח >> זו השאלה שאני שואל את עצמי גם כן, אבל השאלות שאני ואתה שאלת את עצמנו - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> המפקדים שלי שכנעו אותי שאני מתאים, נשארתי. << אורח >> כורש ברנור: << אורח >> כן, הדור הזה השתנה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור לי, אני רואה אותו, יש לי נכדים כאלה כבר. << אורח >> כורש ברנור: << אורח >> לצורך העניין אני אתן לך דוגמה, אם אנחנו שואלים את עצמנו איזון בית ומשפחה, שאלת את עצמך לפני 30 שנה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא. << אורח >> כורש ברנור: << אורח >> לבוא הביתה בשישי-שבת וזהו. שוטר היום שואל את עצמו, אני רוצה להוריד את הילדים שלו בגן בשבע בבוקר, אני בשבת רוצה להיות עם אשתי או ביום שישי לעזור לה. אלה שאלות שאני ואתה לא שאלנו בכלל, האישה הבינה שזה לא דברים ששוטרים - - - לצורך העניין בעידן של היום, תשמע, אני רוצה לעבוד גם חלק מהזמן מהבית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נדבר על זה, יום מעניין הולך להיות. אתם הולכים לתת לי את הכלים לעשות את עבודתי יותר טוב, בשביל זה באתי לפה. << אורח >> נועם שקל: << אורח >> אני אגיד לך משהו בגדול, אנחנו המפעל, מעבר למפעל פה ולמפעל בבית הספר החילי ולמפעלים שאנחנו עושים בבתי הספר ואלה שאנחנו עושים בהכשרה תוך תפקיד, אנחנו יודעים לתת הרבה דברים. השטח במצוקה שלו, אני אומר לו: תשלח את החוקר שלך, אני אשפשף לך אותו שבוע ואחזיר לך אותו, השבוע הזה הוא לא מסוגל לתת אותו, זה שוחט את המפקד. זה לא צה"ל זה לא קו-אימון, קו-אימון, זה קו קו קו קו, ובקו אתה לא מוציא בדרך כלל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה קו הרבה יותר קשה. << אורח >> נועם שקל: << אורח >> זה קו רצוף. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ההתמודדות שלכם, אני לא בטוח שאני כקצין צבא בכיר הייתי מצליח להתמודד. << אורח >> נועם שקל: << אורח >> אני פיקדתי על תחנה שמונה שנים. << אורח >> כורש ברנור: << אורח >> הצבא בנוי בשני צירים, ציר אפס ואחד, מלחמה ואימון. אנחנו בסטייט אוף מלחמה במרכאות כל הזמן. השוטר בתחנה כל יום נדרש לאירועים מבצעיים. להיות קצין במשטרה, וגם שנינו היינו קצינים, יותר קשה ויותר מורכב מאשר להיות קצין בצבא, הרבה יותר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוודאי. יש לנו משטרה נהדרת, אני הכרתי אתכם ב-13 שנה שהייתי מפקד יחידת חילוץ. לפני 13 שנה היית שואל אותי על המשטרה הייתי אומר לך דברים לא נעימים לשמוע. אחרי 13 שנה שאני איתכם, אני בפנים, שאני לומד להכיר את זה, שאני פעם בשבוע נמצא בהערכת מצב אצל מפקד המחוז או אצל מפקד המרחב, ואני מכיר את מפקדי התחנות ואני לומד להכיר, והייתי ראש מועצה של טובא זנגרייה חמש שנים, ברור שאני חושב אחרת על המשטרה. אני חושב שאנחנו, כיוון שאני היום חלק, אנחנו עושים טעויות, אני רוצה לראות איך אני עוזר לנו לתקן אותם. << אורח >> גלית זיו: << אורח >> הבן אדם שיכול הכי להאיר לך את התמונה זה המפקד שלנו שהוא מפקד הכשרת נגדים, על 80% מכוח האדם המוכשר במכללה יוצא מתחת ידיו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נהדר. כשישבנו וחשבנו על מי יהיו הראשונים שיקבלו את אותם 1,000 שקלים שכל המדינה מזלזלת בהם ולא מבינים שזה מאות מיליוני שקלים בסוף כשאתה לוקח 11,000 שוטרים ונותן להם עכשיו תוספת, וזאת הייתה האוכלוסייה, ובאנו ואמרנו מי נמצא במגע הראשוני עם האזרחים. להם קודם כל אנחנו רוצים לתת להם את השכר. << אורח >> גבי ברקת: << אורח >> מגיבים ראשונים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. << אורח >> גבי ברקת: << אורח >> הם אלה שבחזית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> קודם כל בוא נחזק אותם. זה לא עושה יותר מדי, אבל בסופו של דבר – << אורח >> גבי ברקת: << אורח >> האמן לי שהם מעריכים כל שקל שהם מקבלים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בדיוק. רצינו יותר דרך אגב. << אורח >> גלית זיו: << אורח >> אחרי תקופה שלא היה כלום פתאום מגיע. << אורח >> יהודה פרץ: << אורח >> תת אלוף במילואים וחבר הכנסת מר צביקה פוגל ואנשיו, חברי הכנסת מטעם הוועדה לביטחון לאומי, סגן ראש אגף ההדרכה תת ניצב נועם שקל, מפקד המכללה הלאומית לשוטרים תת ניצב כורש ברנר, מפקד הכשרות נגדית ניצב משנה אבי ורסנו, חברי ספק אה"ד במכללה, נציגי זכיין, מכובדיי כולם, בוקר טוב. כאן במכללה הלאומית לשוטרים המאגדת בתוכה את כלל הכשרותיה של משטרת ישראל אני מתכבד לפתוח את הביקור הרשמי של חברי הוועדה לביטחון לאומי ואגף ההדרכה, המכללה הלאומית לשוטרים. אני מתכבד להזמין את סגן ראש אגף ההדרכה תת ניצב נועם שקל לשאת דברי פתיחה ולהציג את עולם ההדרכה. << אורח >> נועם שקל: << אורח >> תודה רבה. אכן ציפינו לוועדה, בינתיים אני אגיד שאנחנו יודעים שאתה חזק בעולם יחידות ההצלה ואני הייתי מת"ק דימונה והר נגב וערבה, יחידות ההצלה, אז יש לי סיפור. איזה יום אחד בליל הסדר, דיווח על נעדר באיזה שהוא חור מדרום לבה"ד 1. אם אתה מכיר את תחנת דימונה, זה רבע מדינה פחות או יותר, מכושי רימון עד ערוער, גבול מצרים, גבול ירדן, אין סוף בתוך הדבר הזה. יחידת הר נגב השלמה מרימה את עצמה מליל הסדר ונוסעת לאתר נעדר מדרום כשאנחנו מחבקים אותם בטלפונים, מה שאפשר. 23 החברים האלה עובדים לילה שלם ובסוף מוצאים בן אדם עם כוויות קור, מצילים את חייו על איזה פסגת הר ואני יש לי הערכה רבה לעולם הזה של יחידות החילוץ. אז אשריכם. הייעוד של אגף ההדרכה. אני ארוץ על הדברים ברציפות כדי שניגע בדברים העיקריים, זה למעשה הכנת הכוח בעולם שבין הפעלת הכוח לבניין הכוח. אנחנו גם עושים בניין כוח לעולם ההדרכה, אבל פה כל החברים מהמגזר היהודי תפקידם להכין את השוטרים והמפקדים לביצוע המשימה. אנחנו אחראים לקידום הלמידה בארגון וגם למימוש שלה כשאנחנו ארגון מאוד מאוד מוטה הפעלת כוח. זה אומר שבסופו של דבר למפקד במשטרת ישראל, להוציא שוטר להכשרה זה אירוע שקשה לו, זה אירוע שלוקח לו מישהו מהניידת, מישהו מחדר החקירות, מישהו מניידת הבילוש וכן הלאה וכן הלאה. האגף מבצע את כל ההכשרות באמצעות המכללה, שהיום אתה תיגע יותר בהיבט שהוא פנימה, לתוך המכללה, באמצעות הכשרות מקצועיות גם בבית הספר החילי של מג"ב שאנחנו אחראים עליהם בהיבט המקצועי. יש לנו בתי ספר מקצועיים, שיטור ימי, עיקוב, ועוד כל מיני כאלה ויש לנו את המערך הפרוס בשטח, אני אדבר על זה במילה. המבנה הוא כזה שהמכללה הלאומית נמצאת בתוך אגף ההדרכה, כל מחלקות המטה שרשומות מטה, תכנון הדרכה, מחלקת תוה"ד, מחלקת חינוך והמרכז למנהיגות, ויש לנו מערכים שכפופים מקצועית שזה מערך ההדרכה הפרוס ובית הספר החילי, אנחנו נמצאים פה בהסכם עם זכיין עד 2037, הסכם משותף, PPP, לא ניגע בזה גם יותר מדי. בסוף יש לנו אסטרטגיה שאנחנו רוצים לממש אותה באמצעות כיווני פעולה עיקריים, תיכף אני אגע באסטרטגיה, בכוונה זה בא לפני. השוטר במרכז זה לאו דווקא רק השוטר שנמצא פה במכללה, זה בעיקר השוטר המכהן בשטח. זאת אומרת אנחנו מבינים שהכשרה תוך תפקיד ושמירת הכשירות היא הערך המשמעותי יותר שאנחנו צריכים להשקיע בו אנרגיה לא פחות מזה שאנחנו משקיעים בהכשרות פה ויש פה מעל 450 סוגי הכשרות והשתלמויות שמתבצעות פה, זאת אומרת יש לנו מגוון מאוד רחב של מקצועות במשטרה, זה לא רק לוחם וקצין, יש פה מגוון. רק בחקירות יש עשרות מקצועות, זה עושה הונאה וההוא עושה הלבנת הון וזה עושה חסרי ישע וכן הלאה וכן הלאה, יש המון מקצועות. אנחנו משתדלים מאוד לשים הרבה דגש על נושא של אחריות הלומד, זה משהו שהוא יחסית חדש אצלנו בארגון, בעיקר זה היה רק הכול שהארגון נותן, אבל אנחנו מחזקים את הנושא. ניהול כשירויות, אנחנו תיכף נדבר על זה. כמובן היעדים, המדיניות, כל מה שיורד מלמעלה משפיע כל הזמן על ביצוע ההכשרות וכמובן יעד הגיוס, יעד הגיוס משפיע. זאת אומרת בסוף יובל ואבי צריכים לשבת ביחד ולהגיד: אנחנו רוצים לגייס השנה, יגיעו 2,000 איש, יגיעו 3,000 איש, יגיעו 1,500, כמה קורסי יסוד שהם הבסיס שלנו צריכים להיות פה וכל השאר, מה אנחנו דוחקים, מה אנחנו לא דוחקים, ותמיד יש איזה בארטר כזה שהשתלמויות מקצועיות לפעמים משלמות את המחיר כי הכשרות היסוד תופסות פה נפח גדול יותר. המעבר ללמידה דיגיטלית. באמת הייתי רוצה שתעצמו עיניים ותחלמו הכי רחוק, מה אתם חושבים שבהדרכה במשטרת ישראל צריך להיות וכשתפקחו אותן אני אגיד לכם שהכול יש. כי הכול יש, משטרת ישראל היא גוף שבעולם ההדרכה כולם באים ללמוד מאיתנו. אם פעם אנחנו היינו הולכים ללמוד מאחרים איך עושים, מה עושים, אני אומר לך שהיום אין גוף, לא ביטחוני ולא אזרחי שהוא גוף גדול שלא בא ללמוד מאיתנו מה אנחנו עושים. אנחנו מאוד גאים בזה. אנחנו כמובן מחזקים את הלמידה מכל מקום בכל זמן ובכל מכשיר. האסטרטגיה שלנו נקראת מהפכת הלמידה, אסטרטגיה רב שנתית, היא כוללת בתוכה המון המון תת סעיפים. אני אגיד מה בוצע, יש פה דוגמאות, אנחנו עושים שיתופי פעולה, לדוגמה עם קמפוס IL אנחנו עכשיו בשיתוף פעולה, לשוטרי משטרת ישראל יהיה אתר נחיתה משלהם בתוך קמפוס IL עם קורסים שחלקם יהיו מוכרים לגמול שהם יהיו השלמה לקורסים שמסיימים פה. דוגמה, סיימת פה קורס חוקרים אני יכול לתת לך קורס של למידת ערבית בקמפוס IL וזה משהו שאנחנו רוצים לפתח במהלך התקופה הקרובה. מדי חודש אנחנו מוציאים מארז למידה חודשי שכל שוטר בתיווך המפקד שלו צריך לעבור אותו שכולל כמה דברים, ביניהם פרויקט עדשה. פרויקט עדשה זה למידה מסרטוני מצלמות הגוף. לוקחים סרטון מצלמת גוף, בחרנו איזה ערך, בין אם הוא שירות, בין אם הוא מקצועיות, בין אם הוא כל דבר אחר, מנתחים אותו ועורכים אותו וכל חודש יוצא ליין כזה ויש פה מגוון רחב, נושאים מקצועיים שאגפי המטה, בסוף אני לא אחראי על המקצוע, אגף חקירות אחראי על חקירות, אג"מ אחראי על השיטור וכן הלאה, הם צריכים להביא את הערך המקצועי ואני צריך לתרגם את זה להדרכה. אנחנו לא נלאה אתכם בזה, אבל כמובן כל המשחוק למינהו נמצא כבר בתוך ההדרכה, סריקה אפשר לבצע, אנחנו עושים כל מיני משחקים תוך כדי תחרויות וכל מה שקשור. בהקשר של שמירת הכשירות, אחד הדברים שהתחלנו איתם השנה הזאת זה עניין של אימוני היחידות. אימוני היחידות זה אומר שכל תחנת משטרה הייתה מגיעה לפה בקבוצות של 25 כל פעם, עם קצין אחד, כדי שהשגרה תמשיך, והיו מבצעים איזה שהוא יום של שמירת כשירות, אנחנו לקחנו את היום הזה והקמנו פה, המכללה והאגף, יחידה שיוצאת לשטח ועושה להם את האימון בתוך התחנה שלהם תפור למידותיהם. זאת אומרת יושבים עם המת"ח, מה אתה רוצה בעולם המקצועיות, מה אתה רוצה בעולם הכשירות, מה אתה רוצה בעולם קרב המגע, מה אתה רוצה, בונים יום ואז באים ומאמנים אותם תוך כדי יום העבודה. זאת אומרת שוטר מתאמן, חוזר לניידת, באה הניידת השנייה, יוצא החוקר מתאמן וככה לצורך העניין אימון שהיית מבזבז עליו 12 שעות כולל הלוגיסטיקה וכו' ויום עבודה שלם, לא משלמים ימי עבודה, רק האירוע הזה כשלעצמו זה בערך 10,000 ימי עבודה בשנה למשטרת ישראל. מה עשתה המכללה בעולם המעבר להכשרות היברידיות. אז יש פה מגוון של דוגמאות. אין למעשה קורס ליבה אחד שמפקד המכללה לא עשה בו שינוי לקורס היברידי. זאת אומרת אם היית בא פעם לקורס יסוד של 29 שבועות רצופים פרונטליים עם חניכה, היום אתה בבאלקים כאלה ואחרים נמצא נטו 11 שבועות במכללה, כל השאר מתבצע בלמידה מעשית, למידה תוך תפקיד, למידה דיגיטלית, למידה עצמית וכן הלאה וכן הלאה. זה מאפשר א', למידה יותר נכונה, למיטב הלקחים שהבנו ו-ב', אני מאפשר לשוטר ללמוד תוך כדי תפקיד ולמעשה גם התחנה, אני מחזק את התחנה בכוח אדם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ומתי הוא מוגדר בתור כשיר להיות סייר? << אורח >> נועם שקל: << אורח >> הוא יכול להיות מספר שתיים בניידת אחרי שבעה שבועות. מספר אחד זה רק כשהוא מסיים את ההכשרה כמעט. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בתום ה-27 שבועות? << אורח >> נועם שקל: << אורח >> כן, בתום ה-27 שבועות, טיפה לפני, אנחנו עושים לו כל מיני תרגילים בסוף הקורס, אבל ככלל מספר שתיים אחרי שבעה שבועות, אנחנו מוציאים אותו לחניכה ראשונה. כמובן הסבות נגדים, שזה גם אירוע כי יש לנו מג"ב שרוצה להיות כחול ויש לנו בלש שרוצה להיות חוקר ויש לנו סייר ש – יש המון המון דברים ופה זה מקצועות שונים, כמו שאמרתי. בהסבות קצינים עשינו אפילו תהליך הפוך, כי איגוד פוטנציאל של הסבות קצינים הוא הרבה יותר מורכב ולכן אנחנו מתחילים בחניכה ורק אחרי זה באים לקורס. זאת אומרת אתה מתחיל בחניכה כדי שהשטח גם יבין שאתה לא לוחץ על כפתור ומשה יכול להיות קמ"ן. לא, זה לא עובד ככה, כי אחרת יש לנו טעויות ושגיאות וכו'. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ובסוף חמישה-שישה השבועות האלה של חניכה? << אורח >> נועם שקל: << אורח >> הוא יכול להיות ממלא מקום עד שהוא בא לעשות את השבועיים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל זה שחנך אותו יכול להגיד שהוא לא מתאים? << אורח >> נועם שקל: << אורח >> לגמרי. גם בעולם המטה, הכשרות המטה והכשרות תומך מבצעים מה שנקרא, ביצענו הרבה דברים שהתקיימו פה, הפכו להכשרות שבחלקן דיגיטלי מלא, למעט כשאולי באים למבחן או דברים כאלה. ימי עיון. יש שמירת כשירות, לדוגמה אני אתן את מה שכולנו אוהבים, על כל מכשירי האכיפה שיש לאגף התנועה. לדוגמה הממל"ז, מד המהירות, אם אתה לא עושה יום כשירות בשנה אתה לא יכול להעיד בבית משפט ואתה לא יכול לבצע. כך יש לך בלו"פ מאות שוטרים שצריכים לעשות את זה ולצורך העניין זה גם כמות גדולה וגם צריך לאפשר לשטח כל הזמן, לא משנה מה הפוטנציאל, כל הזמן לבצע. זה יום עיון שהוא דיגיטלי מלא, מבחן ואז הוא עושה את שמירת הכשירות שלו וכו'. תהליכי חניכה כולל ההיבט הניהולי שלהם. תהליכי החניכה זה משהו שמאוד קשה לעשות אצלנו כי למעשה אנחנו נשענים על חונכים שהם אנשים מהשטח, הכשרנו אותם, בסופו של דבר הם צריכים למלא על כל חניך וחניך מה הוא עשה, לאן הוא התקדם, וזה בקשר גם עם הסגל וגם צריכים לנהל את זה, שזה לא פחות חשוב. זאת אומרת צריך לבצע, צריך למלא את הדוח, אבל בסוף צריך את ההיבט הניהולי וההיבט הניהולי זה משהו שפיתחנו לאחרונה, זה קיים בכל המערכות שלנו. לעניין הערכת הדרכה. עד לפני שנתיים נשענו על מה שאנחנו שומעים מהחניכים פלוס משובים, זה מה שקורה ברוב המקומות גם בארגונים הנוספים. מזה שנתיים אנחנו עושים הערכת הדרכה של משובי שטח כשאת משובי השטח ממלא גם החניך עצמו אל מול ההכשרה, לא רק אל מול הסגל. אחרי שלושה חודשים שאתה בתפקיד האם ההכשרה מתאימה, עשתה, נתנה לך את כל מה שאתה רוצה והמפקד הישיר שלו אומר האם החזרתם לי את השוטר או את הקצין עם ההכשרה המתאימה ועם הערות. זה משוב הרבה יותר אמיתי, נותן לנו הרבה יותר נתונים, אנחנו משתמשים בו לטיוב ההדרכה. מדידת הכשירות זה דוח שיוצא, קודם כל דוח בדחיפה, אנחנו יודעים לתת לכל קצין שאחראי על יחידה במשטרת ישראל דוח בדחיפה מדי ראשון לחודש, זה מצב הכשירות שלך. קודם כל הכשירות המבצעית, ירי, פלפל, טייזר וכל מה שעשית, ברור. אנחנו נכנסים בעניין הזה לדוח שייתן לנו גם מדידת מקצועיות וגם מדידת פעילות חינוך. אני תיכף אסביר איך אנחנו עושים את זה, זה קצת יותר מורכב. הלוואי שיכולתי להגיד למפקד: השוטר שלך מספיק ערכי. זה מדד שמאוד מאוד קשה לעשות אותו אז אנחנו מתעסקים עם המספרים. זה נראה טוב, אבל זה איזה שהוא אירוע שאנחנו יצרנו לעצמנו. מבחינת מערכות ללמידה מרחוק, יש לנו מערכת למובייל, יש לנו מערכת למחשב האדום, המערכת שלנו, ויש לנו מערכת שעובדת ברשת השחורה, אבל אלה שלוש מערכות שונות. החניך לא יודע את זה, אנחנו יודעים את זה, אנחנו עובדים הרבה יותר קשה, אני מעריך שבטווח זמנים כזה או אחר אנחנו נצא למכרז מסודר ונכניס מערכת שלוקחת הכול וגם תעשה אינטגרציה עם כל מערכות ה-HR של משטרת ישראל כך שנוכל לנהל את זה בצורה סדורה. אבל ככלל כרגע, גם בשלבים אלה, אנחנו עושים הכול, כולל מבחן הידע הארגוני, הכול עשינו בלמידה דיגיטלית מרחוק במובייל של השוטרים. המספר הזה, אני מאוד אוהב אותו, בשנת 2021 כשהכנסנו את המערכות, עוד לפני שהתחלנו את מהפכת הלמידה, היו בערך 6,000 כניסות למערכות שרובם זה אני והחבר'ה שלי, כי עשינו ניסויים על המערכת. ב-2022 התחלנו לראשונה בספטמבר את מבחני הידע במערכת ואז היו לנו 300,000 כניסות למערכת של 26,000 שוטרים שונים. את השנה הזאת אנחנו מסיימים עם מעל עשרה מיליון כניסות לחומרים ואנחנו מבינים שהארגון שינה תרבות. לשנות תרבות זה מאוד מאוד קשה, לשנות לתרבות של למידה עצמית זה מאוד מאוד קשה. כמובן לשוטרים יש חומרים זמינים בכל נושא, בכל מקצוע ובכל מקצוע הוא יכול לראות תמיד את החומרים שלו. אנחנו נכנסנו גם לעניין הזה של לומדות חובה. אני תיכף אדבר על הלמידה בדחיפה ולמידה במשיכה, אבל יש לומדות חובה. כל רבעון שוטר צריך לעשות לומדה. הלומדות נקבעות על בסיס השיח מול המפקדים ומול אגפי המטה. אגף ההדרכה יודע הרבה, אבל לא מחליט לבד את זה, זאת אומרת המת"חים אומרים: חבר'ה, אני צריך חיזוק בסמכויות, אז השנה הזאת נתנו מענה חזק מאוד בעולם הסמכויות. זה עובד מצוין, הביצוע הוא ביצוע ברמה כמעט של 95% ארגוני. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש לכם שיח כזה עם מפקדי התחנות? << אורח >> נועם שקל: << אורח >> לגמרי, קבוע. רלוונטיות זה הדבר הכי קריטי בהדרכה. דיברתי על ימי העיון הדיגיטליים ומערכי ההדרכה, לא נחזור על זה. מבחני הידע שקרו פעם שנייה, אני מאמין שימשיכו. לעניין החוקרים, ביקשו חטיבת החקירות ואנשי החקירות מהשטח, הם אמרו: חבר'ה, כל פעם נכנס חוקר חדש, עד שהוא עובר איזה שהיא השתלמות, עד שהוא עובר משהו, לוקח המון המון זמן, ארגנו ערכה של סרטונים של עד שלוש דקות של כל מיני דברים שהם בבסיס של הבסיס של עבודת החוקר. חוקר יכול לעשות למידה עצמית, יכול להיות מתווך לו על ידי מפקד כל מה שהם רוצים, זה מונגש. מארזי למידה מבצעיים, מה שאני אוהב לקרוא לו תדרוך המונים. כך מבצע מירון, כך מבצעים גדולים. אתה רוצה להעביר המון ידע להמון אנשים וידע מדויק ומסודר, זה אירוע. אנחנו בונים את המארזים האלה כמובן יחד עם האגפים והיחידות המקצועיות, אין משהו בארץ שמתקילים אותנו, וגם בטווחי זמנים קצרים, שאנחנו לא בונים מארז. הבחירות שיבואו או כל דבר כזה שהוא מבצע של תדרוך המונים מקבל מארז למידה מבצעי שאני יכול גם להגיד מי נכנס, כמה נכנסו, מה עשו, כמה זמן צפו וכו'. פיתוח מקצועי ליחידות שטח. זה בקשות אישיות של מפקדים מהשטח. יכול לפנות אליי ממ"ר מסוים, מפקד מרחב, שאומר שהוא רוצה לציר האג"מ שלי משהו והוא יקבל ואנחנו ניתן לו את זה רק לאנשים שלו ואם אג"מ ירצה הם יפתחו את זה, אבל זה מפותח בנפרד. קצת בנושא שיטות למידה ומאמנים וכו'. אנחנו מאוד מיינדד בעניין הזה. אני חושב שאנחנו גם יחסית גוף שמתקדם מאוד, אנחנו עושים תרגולים בעולם ה-VR ואנחנו מפתחים, יש לנו כמה כיווני פעולה, חלקם טקטיים, חלקם גם מקצועיים וחלקם קבלת החלטות. זאת אומרת בעולם ה-VR יש אין ספור דברים, ראינו אין ספור דברים. אנחנו עובדים כרגע עם שתי חברות שנותנות לנו מענה ולקראת סוף השנה הזאת אני מאמין שניכנס לעוד כמה חברות וגם להיבטים מקצועיים נוספים. לעניין ביצוע תחקירים, זה תהליך שאני חושב שהוא היה יותר חלש בארגון. מי שמבצע תחקירים זה מפקדים, לא אנחנו. מדור התחקירים שהוא המדור המתודי שייך לאגף ההדרכה, אנחנו מאפשרים היום, בגלל שאנחנו מבינים שגם פה קשה מאוד לאנשים לראות ספר ולקרוא אותו צריך ממש לתרגם להם את זה. אנחנו פיתחנו יכולות בתוך מדור תחקירים שגם פה הרבה ארגונים, לדוגמה בדו"צ שהיה ביחידת אגוז אנחנו נתנו סיוע בסימולציה שבוצעה שם. למעשה מדור תחקירים מבצע כל מיני תחקירים של אירועים שקרו, בין אם זה שוטר שנפגע בגלל שהוא לא היה מצויד וכו', להבין בדיוק מה קרה ועושים סימולציה מלאה של האירוע. הרבה אירועים שהיו לנו עם אנשים עם מוגבלויות בהיבט של בריאות הנפש, לצורך העניין נתנו לקט של אירועים כאלה וכו'. (הקרנת סרטון). אני לא אראה את כל זה, גם בטיחות. אני כן אראה את השיטה, את הצוות הזה שהוא צוות ייחודי כרגע למדור תחקירים, צוות שלמעשה ההכשרה שלו היא של אנימטורים ועושים לכידת תנועה. ברגע שאני לוכד את התנועה אני יכול לעשות כל דבר כמו שהוא קרה במציאות. זה לדוגמה משהו לתחקיר שראינו איך הוא הסתובב בתוך הדירה, מבצעים עריכה ואז אתה רואה את זה בתוך התחקיר. במירון עשינו פעם ראשונה מאמן מפקדים בטכנולוגיה של מציאות רבודה, AR. לאירוע הזה ספציפית הגיעו מכל הארגונים במדינת ישראל, מכולם כולל כולם, כדי ללמוד את הדבר הזה. זה למעשה לחיות בתוך האירוע על מלא. אני לא אלאה יותר מדי, אני מעריך שהפיילוט שעשינו יימשך להמשך גם. החזון שלנו זה למידה במשיכה. אנחנו עושים הרבה למידה בדחיפה, דוחפים. אם תגיד לי מה אני רוצה שיהיה, אני רוצה ששוטר יקום בבוקר ויגיד: אני רוצה להתחדד בעולם הזה, אני יודע איפה למצוא, אני יודע איך לעשות ובצורה פרואקטיבית יעשה את זה. זה בשיטה של אנשים שנמצאים בקו כל הזמן, קשה מאוד. זאת אומרת השוטר חושב: אני באתי למשמרת, מסיים את המשמרת, זה הרבה יותר מורכב. זה קורה ביחידות מסוימות, יותר קל, אבל אחריות הלומד. אמרתי, מערכת למידה שהיא אינטראקטיבית לכל המכשירים והרשתות. זה משהו שכבר קיים. אחד הדברים שאנחנו למדנו מוועדת מירון זה שיש המון הכשרות פונקציונליות תוך תפקיד. לדוגמה יום עיון לקראת מירון. עשה ממ"ז צפוני יום עיון לקראת מירון, מה קורה עם זה, מה היה שם, מי היה שם, איפה זה רשום הדבר הזה. זה הכשרה לכל דבר, זה הדרכה לכל דבר, אבל אנחנו יצרנו איזה שהיא יכולת לנהל את זה. עשינו איזה שהוא פיילוט קטן במצעד הגאווה בתל אביב עכשיו ואנחנו ממשיכים בכמה דברים בעולם החינוך כי גם את פעילות החינוך אני יכול למדוד ככה וכן הלאה. אני מקווה שאנחנו נכניס את זה בצורה חזקה בימים הקרובים. קורסים דיגיטליים מלאים לגמול השתלמות. שוטרים משלמים הרבה כסף והולכים ללמוד במתנ"סים עלומי שם שטויות במיץ עגבניות בשביל לסיים את השעות שלהם לגמול השתלמות במקום שאנחנו ננגיש להם קורסים איכותיים למקצוע שהם צריכים ללמוד שזה שיטור. אז אנחנו עושים השתדלות גדולה. אמרתי, זה בשת"פ עם קמפוס IL, אני מקווה שגם האוצר וגם תכנון שכר אצלנו לא יקשו מדי ואנחנו נצא לזה, זה כבר מוכן. קהילות מקצועיות זה גם משהו שמתגבש לאט לאט. זה יותר קל ביחידות יותר קטנות, חבלה וכו', אנחנו צריכים לעשות את זה גם במקומות האחרים. זהו, נתתי סקירה בבריף. נמצאים פה כל מי שצריך להיות פה, גם ממטה האגף וגם מהמכללה, כך שיהיה אפשר לשאול. תכננו לכם יום מאוד מעניין וטוב ואני שם אתכם בידיים של האנשים הטובים ואנחנו כמובן עושים כמה מפגשים בדרך. אני אתן לך איזה תשורה. קודם כל אנחנו מאוד שמחים שבאת - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לפני התשורה יש לי גם כן כמה מילים ברשותך. אני רוצה לעשות תיאום ציפיות קטן יחד איתכם ואני אגיד לכם קודם כל תודה. תודה על זה שאתם מארחים אותנו, תודה על זה שאתם איתנו, ואני אומר את התודה הזאת מראש בשביל דבר אחד, תיפתחו ותנו לנו ללמוד. לוועדה שאני עומד בראשותה יש שני תפקידים עיקריים, לחוקק ולבקר ולפקח. עבור ארבעה גופים עיקריים, חמישה, אבל החמישי עוד לא נגענו בו, משטרה, משטרת ישראל, כיבוי והצלה, שירות בתי הסוהר והאגף לרישוי כלי ירייה. יש גם את הסיירת הירוקה, עוד לא הגענו אליה, אבל נגיע גם אליה. התפקיד שלנו כוועדה הוא לחוקק את החוקים שיסייעו לאותם גופים לבצע את תפקידם בצורה הטובה ביותר, אם זה מה הם יכולים לעשות ואם זה מה מגביל אותם לעשות. הדבר השני הוא לפקח ולבקר על הפעולות האלה כדי לראות שבאמת הם עומדים בסטנדרטים הנדרשים. אני התעקשתי מאוד לקבל את התפקיד הזה של יושב ראש הוועדה. יכולתי לקבל תפקידים אחרים אבל העדפתי כרגע, לאור חוסר ניסיוני, אני ירוק בכנסת, לעשות את הדברים שנראים לי יותר נכונים. כששאלו אותי מה תהיה הגדרת הצלחה מבחינתך אמרתי שהייתי רוצה שבסוף הקדנציה אחרי ארבע שנים יבואו אתם והגופים האחרים ויגידו: נתת לנו את הכלים ואת האפשרות להיות יותר יעילים ועם הרבה יותר גאווה. אז אם אתם רוצים שזה מה שיקרה תעזרו לי לעזור לכם. אני פה היום רק בשביל זה, אני רוצה לצאת מפה ומחר בבוקר כשאני הולך למקומות אחרים יש לי רקע שאתם נתתם לי אותו. זה שחבריי בחרו לא להצטרף לסיור הזה כי הוא ביום חמישי זאת בעיה שלהם, זה בסדר, אני יכול להגיד לכם שאפילו לעתים בהצבעות אני שואל מי בעד והיד היחידה שלמעלה זה אני, או מי נגד, זה עדיין אני. אבל זה בסדר, זה חלק מעבודת חברי הכנסת, כל אחד יבחר לעצמו מה הוא רוצה לעשות ואני מבין שלאחרים יש עיסוקים לא פחות חשובים, אני לא מזלזל בזה. אני בחרתי להשקיע את היום הזה להיות פה איתכם כדי ללמוד, תנו לי את הכלים לעשות את העבודה שלי יותר טוב, זה בשבילכם, לא בשביל אף אחד אחר. תודה רבה. << אורח >> נועם שקל: << אורח >> זה שי הבית מה שנקרא, הדרך הטובה ביותר ללמד בני אדם ולשמש להם דוגמה, המטבע של אגף ההדרכה שהוא גם הסמל. ראש האגף הקודם היה נותן לך הרצאה שלמה על הינשוף, אני שמח שיש סמל. << דובר >> קריאה: << דובר >> ללמד בני יהודה קשת. << אורח >> נועם שקל: << אורח >> זה עשוי מעץ זית, זה סמל האגף. תודה רבה שבאת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה לכם. << אורח >> נועם שקל: << אורח >> לעניין ההערה שלך, היא מאוד נכונה. אני יכול להגיד, לא רק בתור אגף ההדרכה, אני חושב שגופי האכיפה ובראשם משטרת ישראל חוזרים הביתה הרבה מאוד ימים מתוסכלים בהיעדר אמון הציבור שאני חושב שמגיע להם. קשה לנו מאוד לסגור את הפער הזה של אמון הציבור. יש הרבה דברים שקשורים אלינו, שאנחנו צריכים לטפל בהם, אבל יש איזה שהיא הרגשה שברמה המוניציפלית האמון יותר גבוה וברמה הלאומית הרמה נמוכה. אני מדבר על ההנהגה. זה ממני, לא עשיתי פה איזה סקר של אנשים, אני הייתי מפקד תחנה שמונה שנים, ביניהם אשדוד היפה, חמש שנים, תחנה שהיא סופר גדולה ומשמעותית, כשהייתי מסתובב ברשות הייתי עם ראש העיר, זה פער שאני לא מצליח לראות איך מצליחים לסגור אותו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זו המשימה של שנינו. << אורח >> נועם שקל: << אורח >> זה שוטרים חוזרים כל יום הביתה עם התסכול הזה, עם התמונות בטלוויזיה, עם ההצהרות של כל מי שרוצה, זה או מקלדות או מיקרופונים, זה היינו הך, וזה משהו שצריך לעזור לנו לטפל בו. << אורח >> יהודה פרץ: << אורח >> הכשרת נגדים בראשותו של ניצב משנה אבי ורסנו שהוא מקיים עבורכם את הסיור היום הינה הכשרה אחת מבין שלוש ההכשרות הגדולות המתקיימות במכללה הלאומית לשוטרים ולצדה הכשרות קצינים והכשרות קצינים בכירים. כעת נצפה בסרטון הממחיש את מפעל העשייה שנקרא המכללה הלאומית לשוטרים. צפייה מהנה. (הקרנת סרטון). << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לפני שאתה ממשיך, שאלה. מי שמגיע לפה להיות מדריך או קצין הדרכה זה במסלול הקידום או זה לפני פרישה? << אורח >> כורש ברנור: << אורח >> קודם כל זה לא במסלול הפרישה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה מבין למה אני מתכוון. << אורח >> כורש ברנור: << אורח >> כן. הוא מגיע לכאן במסגרת המסלול לקדנציה, בין שנתיים לארבע שנים, במסגרת מה שאנחנו מגדירים הטובים להדרכה כי לפה צריכים להגיע הטובים והראויים, אז הוא גם משתלב. לא הגענו למצב הרצוי באופן אופטימלי, אבל גם בנושא של קידום, הקצאות למרכזי הערכה, יציאה לפו"ם ועוד סל תגמולים כי מי שצריך להגיע הוא הטוב והראוי ביותר כי הוא מכשיר את הדור הבא. << אורח >> נועם שקל: << אורח >> יש עוד הרבה מה לעשות בהקשר הזה. המשטרה עדיין לא איתנו בחלומות שהמדריך מסיים פה וצריך לקלוט אותו לתפקיד אחד, שניים, שלושה כי זה קידומי. אנחנו עדיין לא שם על מלא, זה עדיין במלחמות כל הזמן. זה לא שעון שוויצרי. במג"ב זה שעון שוויצרי, באת לקדנציית הדרכה אתה יודע שאתה הולך לתפקיד מקדם וזה עובד על מלא. במשטרה הכחולה זה מגמגם. << אורח >> יהודה פרץ: << אורח >> אני אעבור על הלו"ז לפני שאני מעביר את המקל לבית המורשת. אנחנו עכשיו בביקור מודרך בבית המורשת, לאחר מכן שיטור דיגיטלי, ב-11:35 עד 12:30 תצוגת תכלית של הכשרת נגדים, 12:30 עד אחת סימולטור ירי, 13:15 עד 13:50 ארוחת צוהריים, לאחר מכן סיכום ודיון. אני מתכבד להזמין את סגנית מפקד בית המורשת, פקד מירי אפרים, לתחילת ההדרכה, סיור מהנה. << אורח >> מירי אפרים: << אורח >> בוקר טוב לכם, ברוכים הבאים לבית מורשת משטרת ישראל. בית המורשת סמוך למכללה הלאומית לשוטרים וקיים משנת 2015, הוא קיים בסמוך להקמת המשטרה. מוזיאון המשטרה מספר את הסיפור שלנו, של משטרת ישראל, כמו שהוא משתקף בהיסטוריה של מדינת ישראל. קצת על המקום. בית המורשת עובד בשני צירים מקבילים. ציר אחד כלפי פנים, אל תוך הארגון, בעצם כל חניך בהכשרה במכללה צריך לעבור כאן לסיור כחלק מתיק היסוד של ההכשרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כל קורס? << אורח >> מירי אפרים: << אורח >> כל קורס, כל הכשרה. המכללה מקפידה שזה יהיה בעיקר בקורסים הזוטרים ביותר, ממש שער הכניסה לארגון. חשוב מאוד שכל שוטר יכיר את המורשת של הארגון שלו, את ההיסטוריה, וגם ההדרכות הן מותאמות, הן נעות סביב ציר הערכים, ערכי משטרת ישראל. הציר השני, המקביל אליו ולא פחות חשוב, זה ציר כלפי חוץ. למעשה אנחנו מארחים פה קבוצות של אזרחים בכל הגילאים, ממש, החל מתלמידי בית ספר, גני ילדים ועד גמלאים ובכירים ומכל קצוות קשת האוכלוסייה, כולל צרכים מיוחדים. אנחנו יודעים להתאים את ההדרכות שלנו לכל הגילאים ולכל קבוצות האוכלוסייה שמגיעות לפה. יש לנו אתר מורשת מאוד מאוד פעיל, יש לנו שם פרסומים כתובים, אנחנו עושים פעילויות בימי שיא, כולל בחופשת הקיץ. הזכיר סגן ראש האגף את הנושא של אמון הציבור, כאן בחלקת האלוהים הקטנה שלנו בדיוק על זה אנחנו עובדים, אנחנו מארחים פה קבוצות וגם בפעילות וימי שיא בחופשות הקיץ, בחגים וכדומה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אלפי אזרחים. << אורח >> מירי אפרים: << אורח >> כן, הרבה אזרחים. יש לנו תצוגות של כל ענפי המשטרה המקצועיים, מאוד מאוד מרשים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתם מעדכנים את המורשת, אחת לשנה, אחת לשנתיים? הרי נוצרת פה מורשת נוספת. << אורח >> מירי אפרים: << אורח >> האמת היא שהעדכון נעשה באמצעות ההדרכות. המוזיאון כשלעצמו הוא מאוד מאוד מרשים, מאוד יפה, הוא מעוצב ואין שום דבר שמשתווה להדרכה. יש לנו פה, כל הצוות שלנו, הצוות של המדריכים, הם כולם אנשי משטרה וזאת אמירה של ראש המדור, כל אחד חייב להיות פה איש משטרה עם ניסיון. אני עצמי התחלתי את דרכי במשטרה כחוקרת, הייתי חוקרת 14 שנים. אז כולנו אנשי משטרה עם ניסיון ואנחנו מעדכנים את המורשת באמצעות הניסיון האישי שלנו והפרשיות שאנחנו מדברים עליהן. אנחנו עושים פה סיורי בוטיק שמותאמים גם לתכנים מסוימים. זהו. אז ברשותך אנחנו נתחיל בסיור, אני רוצה להזמין את המדריך הבכיר ביותר שלנו, את אלי מגידיש. רנ"ג אלי מגידיש, בבקשה. << אורח >> אלי מגידיש: << אורח >> בוקר טוב. אני משרת במשטרה 41 שנה, אני למעלה מ-36 שנים הייתי חבלן והיום אני מדריך כאן בבית המורשת ואני מזמין אותך עכשיו לסיור טעימות, סיור שישאיר לך טעם של עוד כדי שתחזור ותספר להם מה הם הפסידו והם יחזרו לכאן לביקור נוסף. כאן הכול התחיל, בתנ"ך. 28 פעמים השוטר או מילה אחרת, שומר, מוזכר בתנ"ך וכולם מכירים את המשפט הזה, שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ. לא רחוק מכאן יש לנו, בעמק האלה, התגלה אתר ארכיאולוגי שנקרא חרבת קיאפה. הארכיאולוגים טוענים שהוא מתוארך לתקופת דוד, לתקופת המלוכה, השכבה התחתונה ביותר שלו זה התקופה הישראלית, אין ספק שהוא נבנה בתקופת המלוכה, וכשאתה מגיע לאתר הזה אתה רואה חומה, עיר מוקפת חומה, ובכניסה לשער יש אומנות שיושבים שם השופטים והשוטרים. בימי קדם רוב העם הוא חקלאי, העיר היא עיר קטנה, מגיעים פעם בשבוע לעיר לעשות את עסקאות החליפין, לתקן את הפרסה של הסוס וכל מיני דברים כאלה, ומגיעים גם לשופט להידיין. השופט יושב באומנה, לא כמו היום שתגיע לעוד דיון ועוד דיון, באותו יום הכול נסגר וצריך לכתוב אחר כך את פסק הדין. מי יכתוב את פסק הדין? יכתבו אותו על שטר ומי שכותב אותו זה השוטר. צוחקים עלינו שאנחנו לא יודעים לקרוא ולכתוב, אנחנו הראשונים שידענו לכתוב וגם הראשונים שידענו לקרוא כי אנחנו היינו אלה שקוראים בתורה כשהתחילו עם העניין הזה. היום אולי אנחנו לא יושבים יותר בשערים האלה, אנחנו נמצאים בשערים אחרים, אנחנו נמצאים בהפגנה דתיים חילוניים, כן רפורמה, לא רפורמה, דרוזים, טורבינות, בכל מקום. השער אולי הוא לא כמו השער של האומנה, אבל אנחנו נמצאים שם, אז שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ עדיין רלוונטי. דבר אחרון, בעברית. בימי קדם כשהיו מגיעים לשער אז פתאום איזה מישהו היה בא וקונה כבשה תמורת ילדה ונהיה בלגן והוא קורא לשכנה שלו והשכנה קוראת ונהיה בלגן, מה נהיה לנו בשער? שערורייה. בנקודה הזאת אני קורא את חשיבות המודיעין. חשיבות המודיעין, כמה מודיעין זה דבר חשוב. משטרת ישראל נולדה מתוך משטרת המנדט. כשהבריטים מגיעים הם מקימים כמה משטרות, הם מקימים את משטרת המנדט שהיא משותפת לכולם והם מקימים את משטרת היישובים העבריים שהייתה מיועדת רק לאוכלוסייה היהודית והם מקימים שתי משטרות שהן מעין משטרות משמר גבול, הם מקימים את משטרת תל אביב, לקראת 1948 הם מחלקים את משטרת ירושלים למשטרה ערבית ומשטרה יהודית. בקיצור ב-31 שנים היו פה משטרות יותר משנים, אני חושב. יש כאן תמונה משנת 1938, כנראה שהיה איזה שהוא ביקור חשוב בתחנת פתח תקווה, אנחנו רואים שכולם מצטלמים, רואים כאן שוטרים בריטים, שוטרים ערבים, שוטרים יהודים, אנחנו רואים את כולם, אבל אנחנו רואים שמישהו טרח לרשום מספרים, אחת, שתיים, שלוש, ארבע, מי זה? מישהו עשה את זה. האמת היא שאנחנו לא יודעים כי השוטרים היהודיים שהיו בתחנה, 80% מהם היו חברי הגנה, 20% היו אצ"ל ולח"י. הוא עדיין עלום שם, אנחנו לא יודעים מי זה היה, אבל הוא קיבל את התמונה, כנראה שכל שוטר קיבל את התמונה והוא מעביר את התמונה לש"י, לשירות הידיעות, והוא כותב: רצוף בזה תמונות השוטרים מפתח תקווה, והוא רושם, אחת, עבדול ג'באר, שוטר חדש, גמר את בית הספר לשוטרים לפני זמן מה, שוטר ערבי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> פעם ראשונה שאני יודע שהכדורסלן היה פה. << אורח >> אלי מגידיש: << אורח >> אין לי עליו הרבה מידע. משה בלוך. מספר שלום, אני לא מכיר אותו בכלל, מספר ארבע, מאוד חשוב, סטודני, אשתו יהודייה, אבא שלה הוא גם נוטר. והוא ממשיך, על שוטר מספר תשע, בריטי, אחראי על ה-CID, ה-CID זה הבולשת שבין היתר בולשת אחרי המחתרות, אבל יש לו פה איש מחתרת והוא לא יודע, מה יש לי להגיד עליו? טיפש, זה מה שיש לי להגיד עליו. לאט לאט אנחנו יורדים, מגיעים למספר 15. מספר 15, סגן מפקח משטרת המחוז, בכיר, בן 25. אני אומר, מוכשר מאוד, משרת במשטרה חמש שנים, גמר אוניברסיטת קיימברידג', ממשפחה מיוחסת, אני רק שואל מתי הוא התחיל ללמוד, בכיתה ד' הוא התחיל באוניברסיטה? קרוב משפחה למי שהיה הנציב העליון, ווקופ, ואומרים כי בעזרתו עלה בדרגה. אני מאמין שהוא היה מוכשר, אבל יכול להיות שגם קשרים עוזרים. יחסו ליהודים, לויאלי. חשיבות המודיעין, יש לו פילגש יהודייה. זה המידע המודיעיני. אז חשיבות המודיעין, היום אוספים מודיעין בארץ אחרת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו סוחטים את המשפחה עד היום? << אורח >> אלי מגידיש: << אורח >> אסור לי להגיד, יש דברים שאמרו לי חסוי. 29 בנובמבר, כ"ט בנובמבר 1947, הבריטים מודיעים שהם עוזבים את ארץ ישראל, 15 במאי 1948 אנחנו נעזוב את הארץ, למחרת מלחמת העצמאות מתחילה ולאט לאט מתקרב המועד. מתנהלת מלחמה, יש לנו 1,500 הרוגים כשהבריטים עדיין בארץ. הבריטים נוטים בדרך כלל לטובת הערבים, ובן גוריון, שבכל הבלגן הזה מנהל פחות או יותר את כל העסק הזה של מלחמת העצמאות, הוא מבין את חשיבות המשטרה. יש לנו בחוץ במבואה את המשפט שבן גוריון טבע, הצבא הוא ביטחון המדינה, המשטרה כבודה. כששואלים את מי הורה בן גוריון להקים קודם, את צה"ל או את המשטרה? זה את המשטרה. ב-26 במרץ 1948 המדינה עדיין לא קמה, אבל הוא כבר נותן הוראה ליחזקאל סהר, לפי החלטת ההנהלה הוטל על יחזקאל סהר, סחרוב, לארגן מיד משטרה יהודית בשטח המדינה היהודית. עדיין אין שם למדינה, בשטח המדינה היהודית. ובאמת מתחילים כבר לארגן. חודשיים לפני שהמדינה קמה מתחילים לארגן את המשטרה שבדרך. ב-14 במאי 1948 מגיע בן גוריון לתת את הצהרת הכרזת המדינה בשדרות רוטשילד, בביתו של דיזינגוף לשעבר, וכשהוא נותן את אותה הצהרה שלו בשידור ישיר ו-600,000 איש מריעים לו בתחנת חדרה הרחוקה יושב שוטר, קוראים לו משה מולדבסקי, זאת המשמרת האחרונה שלו בשירות המשטרה הבריטית, הוא יכול להגיד להם: אני לא מגיע מה תעשו לי? גם שילמתם לי משכורת של שלושה חודשים קדימה, אבל הוא יגיע כי הוא שוטר ממושמע. הוא יגיע לעבודה, אבל הוא ירשה לעצמו עבירת משמעת קטנטנה, הוא ידליק את הרדיו והוא ישמע בשידור ישיר את קול ישראל שהתחיל לעבודה. כל הזמן אומרים תישארו צמודים לרדיו, הולכת להיות הכרזה דרמטית, ובארבע בדיוק הוא ישמע את דוד בן גוריון מכריז על הקמת המדינה. באותו רגע הוא יקום מהכיסא הבריטי שלו ומכיס החולצה הבריטית שלו הוא יוציא עט בצבע אדום, בעט בצבע אדום רושמים אירוע חריג, והוא ירשום ביומן התחנה: 14.5.1948, אירוע מספר 9, ארבע אחרי הצהריים, אני משה מולדבסקי רושם: המנדט הבריטי מת, מדינת ישראל קמה, תחי המדינה העברית. וזה מרגש, זה המסמך היחיד לאותו רגע מדהים כי גם מגילת העצמאות לא נחתמה באותו רגע, היא נחתמה רק אחרי שבוע, חברי מועצת העם חתמו על קלף ריק ובאותו רגע משה מולדבסקי ועוד עשרות שוטרים הפכו להיות משוטרים בריטים עבריים לשוטרים עבריים ישראליים במדינה היהודית. מתוך יומן תחנה רגיל תראה מה אנחנו עוד יודעים. בשעה תשע בערב מגיע קצין בריטי, הם עומדים לעזוב אבל סדר צריך להיות, הוא עושה ביקורת ביומן התחנה והוא אומר ליומנאי תכתוב, והיומנאי רושם אירוע מספר 11, בדקתי את היומן בתחנה ומצאתי כי הוא מתנהל בסדר גמור במדינה העברית. חמש שעות הכול היה בסדר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מדהים, כל הכבוד. יש לכם איזה שהוא קשר עם משפחתו של מולדבסקי? << אורח >> אלי מגידיש: << אורח >> כן, הם היו כאן. בתחנת חדרה יש שוטר שקוראים לו מולדבסקי ויש שוטר שקראו לו מולדרסקי והיה ויכוח בין שתי המשפחות מי כתב את זה. כל אחת מהמשפחות טענה שהם, בסופו של דבר בתקופת הקורונה היה לכולנו המון זמן, קראנו למעבדת מסמכים של מז"פ, היא קיבלה כתבי יד משתי המשפחות והיא הכריעה במסמך רשמי שזאת משפחת מולדבסקי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תגיד תודה שזה מולדבסקי כי אם זה היה לוי היו 200 שאומרים. << אורח >> אורי קוסובסקי: << אורח >> אגב יש גם קשר עם המשפחה של הקצין עצמו, משפחת מיטלמן, את הנכד שלו אתה מכיר, 'כחול וחום' אמיר מי-טל, זה הנכד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תשמרו על הקשרים האלה, הם חשובים. << אורח >> אלי מגידיש: << אורח >> כן, אנחנו שומרים, כל הזמן אנחנו בקשר עם משפחות. מסתיימת המלחמה, היינו אמורים לקבל 11,000 קילומטר מרובע ואנחנו מסיימים עם 22,000 קילומטר מרובע, היינו 600,000 איש, אנחנו מסיימים עם כמעט 1,.3 מיליון. איפה נשים את כולם? נשים את כולם במעברה, אתה תהיה עכשיו בבדון, אחר כך בפחון, תחזור חזרה, עד שתגיע לשיכון המיוחל. חורף 1951, יורד שלג בכל הארץ, אוהלים קורסים, שים לב, המפכ"ל יחזקאל סהר: תנאי החיים הקשים אשר בהם שרויים העולים יושבי המעברות מאלצים אותנו להיחלץ לפעולות עזרה דחופה ולפתוח בפני ילדיהם את בתינו. הולכים שוטרים שגם ככה המצב הכלכלי שלהם לא מי יודע מה ולוקחים אליהם ילדים הביתה עד שהתקופה הקשה נגמרת ומחזירים את הילדים. יש כאלה שאמרו שהאשכנזים לא החזירו את התימנים, אבל זה סיפור אחר. באותה תקופה התקופה היא מאוד מאוד קשה, יש חלוקת ביצים, שלוש ביצים, ומתחיל להתפתח כל העניין הזה של שוק שחור ומי שאוכף את כל העניין הזה של שוק שחור זה כמובן משטרת ישראל. אולי אולי אולי אפשר להגיד שפה מתחילה, כי ציפו מאוד לבואה של המשטרה כי את המשטרה הבריטית לא אהבו וציפו, אבל פה פתאום יש לנו כאן דוחות פעולה שאומרים: אתם לוקחים את האוכל של הילדים האלה ועוד כל מיני דברים כאלה, אבל זאת גם עבודה שהיינו צריכים לעשות. דבר נוסף שאנחנו עשינו, מי שניהל את המעברות זאת הסוכנות. הסוכנות ניהלה את המעברות והיא פנתה לצבא וביקשה ממנו לנהל את המעברות, הצבא לקח כמה מעברות, ראו כי טוב ופנו גם למשטרה. המשטרה לקחה לניהולה שתי מעברות, אחת מגדל גת, היום אשקלון כמובן, והשנייה אנחנו סגרנו מעגל, הר-טוב שהפכה להיות בית שמש והיום אנחנו חזרנו לבית שמש ופה אנחנו אחד מספקי העבודה הגדולים של העיר בית שמש. קצין משטרה מנהל את המעברה, מי העובדים שלו? שוטרים, כל שוטר היה צריך לתת שבועיים עבודה בשנה, שבוע אחד על חשבון העבודה ושבוע אחד על חשבון החופשה השנתית שלו. מנהל המעברה, שהוא היה קצין משטרה, הוא ניהל הכול, תעסוקה ורפואה וחינוך ואולפן לעברית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שיטור עירוני. << אורח >> אלי מגידיש: << אורח >> שיטור עירוני. הוא ניהל הכול, כולל אולפנים. לא מזמן הייתה לי פה מבקרת שאמרה לי שהיא הייתה שוטרת שלימדה באולפן עברית שכזה. אנחנו פוגשים פה הרבה כאלה מבקרים. ועוד המון דברים כאלה. אנחנו מראיינים שוטרים, שאלתי פעם שוטר ותיק: איפה הכרת את אשתך? הוא אמר ששלחו אותו לשבועיים במעברה, שם הכרתי. כלומר גם פיזית אנחנו קלטנו. באותה תקופה דב יוסף היה שר הקיצוב. שר הסעד, הרי הקיצוב, הוא ניהל את המצור על ירושלים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה היחס בין התורכים לבין תנובה. << אורח >> אלי מגידיש: << אורח >> לא, זה משהו אחר. אתה יודע מה זה ביצים תורכיות? דב יוסף, הוא עלה מקנדה, הוא דיבר צרפתית ואנגלית, אז הוא אמר: תאספו לי אוכל מכל העולם. יום אחד הגיע מברק, אמרו לו שיש ביצים של תרנגולי הודו, משהו בתרגום, טורקיש, אבד. הוא היה בן אדם מאוד קשוח, הוא אמר: אני צריך להאכיל עם שלם, שכולם יגיעו לעבודה, אם כל משרדי הממשלה מתחילים לעבוד בשמונה, אצלי הם יתחילו לעבוד בשבע וחצי. ובאמת כולם מגיעים בשבע וחצי. בכל משרד ממשלתי שמכבד את עצמו תמיד יש שטינקר והשטינקר בא לדב יוסף ואמר לו: אתה יודע ש-X לא מגיע בשבע וחצי, הוא מגיע בשמונה. הוא הורה לפקידה שלו: תדפיסי מכתב, תגידי לו שמחר בבוקר בשבע וחצי הוא מתייצב והוא באמת מתייצב למחרת בשבע וחצי ודב יוסף שואל אותו: מה זה, שמעתי שאתה לא מגיע לעבודה, שאתה מגיע לעבודה בשמונה ולא בשבע וחצי, הוא אומר לו כן, אז הוא אומר לו: אני יכול לדעת למה? הוא אומר לו: אני אגיד לך את האמת, היציאות שלי הן בבוקר ולא בערב ועד שאני מוציא נייר עיתון, כי אין נייר טואלט, עד שאני גוזר אותו ועד שאני מגיע לשירותים המשותפים לעוד כמה משפחות אני לא מגיע, אני מגיע רק בשמונה. הוא אומר לו: ואיך הסתדרת הבוקר? הוא אומר לו: הבוקר השתמשתי במכתב שלך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אהבתי מאוד את העובדה שלכל משפט בעברית פה ולכל חלק בעברית יש גם תרגום לעברית ואנגלית. יפה מאוד, חשוב מאוד. << אורח >> אלי מגידיש: << אורח >> ב-23 ב מאי 1960. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הרפורמות, לא אנחנו התחלנו בהן. << אורח >> אלי מגידיש: << אורח >> אני ממשיך. ב-23 במאי 1960 מודיעים שאייכמן נמצא כאן בארץ והוא יועמד למשפט. אייכמן נמסר למשטרת ישראל, משטרת ישראל תקים בשלב הראשון שתי יחידות, אחר כך היא תקים יחידה נוספת. היחידה הראשונה זה יחידת אייר, זאת היחידה ששומרת על אייכמן, בית כלא ג'למה יגור, כלא שלם שמיועד לבן אדם אחד, למעלה מ-320 שוטרים ששומרים רק עליו מסביב לשעון, משמרות קצרות, חמישה אנשים בתוך החדר שלו צופים בו כשהוא עושה גם את הפעולות הלא נעימות שלו. דרך אגב היום לא היינו יכולים להקים יחידה כזאת כי כל היחידה הייתה מורכבת משוטרים מזרחיים כי אמרו שאין בהם יצר נקם. עמרם לוסקי, אחד ממפקדי היחידה שעדיין נמצא בחיים וביקר כאן ושאלנו אותו: לא היה לך יצר נקם? אז הוא ענה ככה, הוא אמר: אני אגיד לכם את האמת, יצר נקם לא, אבל דם חם כן. הוא אמר לנו את זה. זאת יחידה אחת ששמרו. לקראת המשפט מקימים את יחידת מינהל המשפט, זאת יחידה שניהלה לוגיסטית את כל העניין, כולל למשל בית העם בירושלים שעיריית ירושלים לא הספיקו להקים אותו, משטרת ישראל דאגה להשלים אותו כבית משפט. לא היה מקום לכל מי שרצה להגיע למשפט והמשטרה שוכרת אולם סמוך ושידור הטלוויזיה הראשון במדינת ישראל מתבצע על ידי המשטרה. משדרים עם מצלמות טלוויזיה לאולם הסמוך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם זה היה תלוי בי הייתם ממשיכים את זה. << אורח >> אלי מגידיש: << אורח >> אתה מסבך אותנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בשביל מה אני פה? << אורח >> אלי מגידיש: << אורח >> היחידה השלישית זאת לשכה 06. זאת יחידה קטנה יותר, 30 ומשהו שוטרים, היחידה הזאת מכינה את המשפט, להכין מסמכים, למעלה מ-400,000 מסמכים, להגין 110 עדים, עבודה מאוד מאוד קשה. אחד מהם זה הבחור הזה. הבחור הזה, מיקי גולדמן, הוא עדיין בחיים, מיקי גולדמן, היום גלעד. כנער הוא גר בקטוביץ' שבפולין, הגרמנים מגיעים לשם והוא מספר שהגרמנים אוספים את כל אנשי העיירה, מביאים אותם לעיירה סמוכה בשם פשמיש ושם הם מגלים שהצפיפות היא נוראית, זה מכל העיירות מסביב, אבל הצפיפות מתחילה לרדת כי אנשים עולים לרכבות ואין להם מושג לאן הם נעלמים. הרכבות פשוט נוסעות ואין לאף אחד מושג מה קורה בהמשך. יום אחד גם המשפחה של מיקי עולה על הרכבת, מיקי נשאר בפשמיש והוא לבד והוא עכשיו והוא עכשיו חבר בפלוגת עבודה שכל יום יוצאים למשהו אחר ויום אחד מיקי נלקח לאסוף ציוד מבתים של פולנים כדי להעביר אותם למשפחות של חיילים גרמניים. הוא מגיע לביתו של סגן מנהל תחנת הרכבת האזורית והוא מוצא שם קלסר של הרכבת של פולין. הוא חושב שהוא יציל את העולם, הוא יעלים את הקלסר הזה, אבל מסתבר שמישהו ראה אותו וכשמגיעים חזרה לעיירה מפקד המחנה נותן עונש אחד לכולם, וזה לא משנה מה עשית, הוא קושר אותך לעמוד והוא מתחיל להלקות אותך, אם הוא מלקה אותך 25 פעם ומפסיק אתה עולה על הרכבת בדרך אל הלא נודע, אבל הוא ממשיך ל-50 הוא מוציא אקדח ויורה לך בראש לפני כולם. ומיקי מספר שהוא נקשר ו-25 מלקות והמפקד מפסיק ומה שעובר לו בראש זה: אני כרגע בדרך אל הרכבת, אבל המפקד ממשיך ומה שעובר עכשיו למיקי בראש זה שעוד כמה דקות הוא מקבל כדור בראש, אבל אחרי 50 המפקד לא מפסיק, הוא ממשיך ל-60, ממשיך ל-70, 75, 79, ב-80 הוא נותן לו את זה כאן בצוואר ואומר לו: לך לעזאזל. הוא לא יורה בו כי הוא בטוח שעוד מעט הוא ימות מאיבוד דם, הוא עוזב אותו, אף אחד לא מתקרב לגופה של מיקי. יורד הערב רופא שיניים יהודי ניגש, יש עדיין דופק, הוא מצליח בדרך לא דרך להציל את מיקי. המעט שנשארו מגיעים למחנות, מיקי מגיע לבירקנאו, הוא שורד את בירקנאו, הוא שורד ומגיעות צעדות המוות. בצעדת המוות הוא מחליט שבהזדמנות הראשונה הוא בורח ובאמת הוא בורח והוא עומד כאן ומספר לנו: אני רץ, אני לא יודע כמה דקות אני רץ, אני מזהה בית חווה פולני מבודד, אני נכנס למתבן, סוגר אחריי את הדלת, הלב דופק, הייתי בטוח ששומעים אותי בכל פולין, ובאמת שמעו אותי כי הדלת נפתחה ואני אמרתי נתפסתי, אבל מבעד לדלת מופיעה נערה עם כוס חלב ופרוסת לחם ובמשך כמה ימים היא מביאה לו אוכל ושתייה ואחרי כמה ימים היא אומרת לו: מיקי, אין יותר גרמנים, יש רוסים. מיקי יוצא, מצטרף לצבא הרוסי, עובר טירונות של שלושה שבועות, הופך להיות שריונר, משתתף בקרב האחרון של מלחמת העולם השנייה, במאי 1945, בצ'כוסלובקיה, הוא נפצע, הוא ישכב בבית חולים, יחליט שהוא עולה לארץ ישראל, עולה על אוניית מעפילים בשם כנסת ישראל, הוא נתפס ונזרק לקפריסין ויגיע לכאן ב-49' ויתגייס למשטרת ישראל ויהפוך להיות חוקר במשפט אייכמן. ב-31 במאי 1962 הוא מקבל טלפון שהיום בשלוש דקות לחצות אייכמן ייתלה ויהיו שם נוכחים רק עשרה אנשים ואתה, מיקי, אחד מהם. והוא יגיע והוא יהיה מאלה שיקבלו את הגופה ויילכו איתה לחצר של הכלא ואחרי ארבע שעות שהגופה נשרפת הוא יקבל כד חלב קטן וביחד עם אריה ניר, ניצב שירות בתי הסוהר, הם ייסעו לנמל יפו, ייצאו מחוץ לתחומי המים של ישראל ויפזרו את האפר. ומיקי מספר שכאשר הוא נשאר ככה שלא נשארו גרגרים, הוא נתן ניעור, בא משב רוח ודחף לו כמה גרגרים לתוך העין והעין שרפה כמו שהיא לא שרפה לו מעולם. ואריה ניר מסתכל עליו ואומר לו: אייכמן עוד רודף אחריך, הוא אומר לו: לא, הוא כבר לא רודף אחריי, אנחנו ניצחנו. מיקי הוא בן אדם מאוד מאוד אופטימי וכששאלנו אותו: מיקי, מאיפה באה לך האופטימיות הזאת? הוא אמר, זה הנאצים אשמים בזה. שימו לב למספר שלי, 161135, אחד ועוד שש, שבע, ועוד אחד, שמונה, ועוד אחד, תשע ועוד שלוש, 12 ועוד חמש, 17, בגימטרייה זה טוב. כל פעם שרע לי אני מסתכל ואני אומר לגרמנים: תודה, טוב לי. << אורח >> מירי אפרים: << אורח >> אנחנו רוצים לנצל את ההזדמנות שאנחנו נמצאים בגלריה הזאת ולתת לך תשורה נוספת מאיתנו. ראש חוליית הנחלת זיכרון שואה ומורשת השואה ד"ר יוסי המי שהוא היסטוריון, קודמי בתפקיד, עשה מחקר משמעותי על כל העבודה של לשכה 06. מבחינתנו זה צדק היסטורי, המקום של משטרת ישראל לא היה ידוע לקהל הרחב עד המחקר המשמעותי הזה והייתי רוצה לתת לך את הספר הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה. << אורח >> מירי אפרים: << אורח >> יש לנו ספר שממתין לכל חברי המשלחת כאן בחוץ. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> באמת תודה רבה, יש לי פה הרבה הצהרות שאני צריך עכשיו להצהיר בכנסת על מתנות. << אורח >> מירי אפרים: << אורח >> אנחנו ממשיכים לנקודה הבאה. << אורח >> אלי מגידיש: << אורח >> אנחנו נדלג לנקודה האחרונה. אנחנו נאלצים לקצר. זאת הגלריה האחרונה, זאת גלריה שאנחנו מספרים כאן סיפורים באמצעות תמונות. באופן אישי כשאני מגיע לגלריה הזאת אני הולך לגלריה ההיא, שם אתה רואה את החבלן שיוצא עם שרידי - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה העולם שממנו גדלת. << אורח >> אלי מגידיש: << אורח >> העולם שממנו גדלתי, אני אוהב לספר את הסיפור שיום אחד ב'צוק איתן' היו שעות של נפילות, ידענו מתי יהיה וההורים שלי היו מאוד מבוגרים אז אחרי סבב של נפילות אמרתי שאני אבקר את ההורים, לראות מה העניינים, מה קורה איתם ואמא שלי מכינה לי כוס תה ופתאום אני שומע את האזעקה, והיא ככה באה אליי עם התה והעוגייה, אני אומר לה: אמא, בואי מהר, ניצמד לקיר, ואני שומע את השריקה יותר מדי קרובה ואני רואה את המנורה מתנדנדת ואני מבין שהנפילה הולכת להיות קרובה ובאמת הטיל נפל אצל השכנים. אני יוצא ומדווח ומתחיל לעבוד ומרחיק אנשים ואחרי עשר דקות בתוך כל הבלגן הזה אני שומע, בבית היו קוראים לי אזורה, אני שומע את אמא שלי מחפשת אותי. אמא זאת אמא, היא באה, מחפשת אותך בתוך האירוע. כאן אנחנו בחרנו להביא אותך לכאן, ליחידת חילוץ גולן ועשינו איזה שהוא תחקיר קטן וגילינו שהיית מפקד אחת מיחידות החילוץ, במקרה יחידת חילוץ גולן, ואחד הדברים שאני אוהב לעשות, כשאני יודע שאני יכול לשמוע סיפור מאחד שהיה בשטח בעצמו ואני רוצה שתספר לנו אתה סיפור של אחד מהחילוצים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> האמת היא שיש לי שני סיפורים שהם המרכיבים העיקריים שלי ביחידה. אחד מביא לידי ביטוי את היכולות והשני מביא לידי ביטוי את הפתיחות שלנו כיחידה. נקראנו לפני שלוש או ארבע שנים, אני כבר לא זוכר, לאירוע של דיווח של מישהו מהשטח שטייל עם עוד שני חברים שלו ואחד מהם התייבש. הקפצנו את היחידה, הגיעו איזה 25 אנשים, זה היה בתוך נחל שניר ואנחנו רצים פנימה ואנחנו מגלים שהוא לא שם ואז אנחנו מבינים שהדיווח היה לא נכון והוא בכלל בנחל אחר, נחל חרמון, שהוא שם נוסף של שניר, אבל הוא לא שם. אנחנו רצים לשם ואנחנו מגלים בחור צעיר חרדי, תושב ארה"ב, שוכב על הרצפה עם שלוש שכבות עליו, השעה כבר שש וחצי-שבע בערב, הוא מיובש לחלוטין, מורידים לו את הבגדים, מתחילים לטפל בו החובשים והפרמדיקים שלי, אנחנו מזמינים מסוק והמסוק לא יכול להגיע כי באותו לילה יש פעילות בסוריה, אנחנו ממש קרובים לגבול, אי אפשר להביא מסוק צבאי, אז נצטרך להביא מסוק אזרחי וכבר חושך והוא לא מוכן לנחות בשטח, הוא מוכן לנחות רק באזור קרית שמונה, אז צריך להביא אותו לקרית שמונה. והפרמדיק שלי, שהוא גיבור בפני עצמו, הוא זה שטיפול ביוסוף מדחת בקבר יוסף והוא נפצע שם, והוא אומר לי: צביקה, 10%. קיבלתי לפני חודשיים נדמה לי טלפון מאבא שלו מארה"ב: תודה רבה שהצלתם את הילד. זה אירוע אחד. האירוע השני, אנחנו מקבלים הודעה שבנחל אל-על, בחום של אוגוסט, יש שני כלבים שכפות הרגליים שלהם מלאות ביבלות והם לא מסוגלים להמשיך ללכת. ראיתם פעם מסע אלונקות לשני כלבים? אם לא ראיתם, זה המחזה. למה אני מספר את זה? כי יצאנו לחלץ הכול, בלי דת, גזע, מין ואפילו לא איזה סוג של חיה אתה. ארבעה חבר'ה, שתי אלונקות, אצלנו אלונקה זה לבן אדם אחד, אפשר לראות את זה כאן, אחד מקדימה, אחד מאחורה, ככה לוקחים אלונקה, ועל האלונקה שוכב כלב מכוסה עם שמיכה כזאת שתחזיר לו את הקירור לגוף. מראה מדהים, אבל מסמן יותר מהכול את המתנדבים ואנחנו חלק ממשטרת ישראל, אז מותר גם לכם להיות גאים בזה. << אורח >> אלי מגידיש: << אורח >> נכון. אני רוצה להראות לך עוד דבר אחד בדרך החוצה. וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, אז אנחנו פה עשינו דבר הפוך, אני הייתי שייך למערך החבלה של משטרת ישראל, הייתה לנו בעיה בעזה, בעזה היינו מגיעים למטעני חבלה, מנטרלים את המטען ואז היה לנו מטען נוסף, כי היה קל מאוד לחפור, היה קל להטמין מטען נוסף, גם איבדנו חבלן בדיוק בשיטה הזאת, הוא סיים לנטרל מטען, הלך לבדוק תוצאה ואז מטען חבלה, יונתן ורמולן ז"ל נהרג. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> באיזה שנה? << אורח >> אלי מגידיש: << אורח >> הוא נהרג בדצמבר 2000. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תשעה חודשים אחרי שנכנסתי לתפקידי בתור ראש מטה פיקוד דרום, הייתי באירוע הזה. << אורח >> אלי מגידיש: << אורח >> אז הוא נהרג באירוע הזה ואז החבלנים מתחילים לחשוב מה עושים ואחד החבלנים שלהורים יש כרם, הוא אומר: חבר'ה, בואו נביא את הטרקטור, הטרקטור הזה הוא מאוד מאוד חזק, נרכיב לו מקלטרת והמקלטרת תעבוד הפוך, הטרקטור ייסע ברברס, אנחנו נתקין לו מערכת ניהוג מרחוק. מערכת ההגה, אם אתה קצת מבין במנועים ודברים כאלה, זו מערכת וישרים של משאית, זה הכול בניהוג מרחוק, המקלטרת תרד לעומק של מטר והיא תתחיל לנסוע וברגע שהמטען יצוץ אני רואה את זה מרחוק באמצעות המצלמה ועם הכף אני תופס את המטען, אתה בטח מכיר את מטעני הקלע, אני מגיע איתו לנקודת עבודה ושם הרובוט יגיע וינטרל. עשרות מטענים מערך החבלה נטרל עם הדבר הזה. הטרקטור הזה שאתה רואה כאן הוא הטרקטור השמיני, שבעה טרקטורים במהלך העבודה התפוצצו, זה הטרקטור השמיני. ב-2005 הוא סיים את העבודה, כמה שנים הוא היה בחצר של המטה הארצי, החלטנו לבוא לכאן. אני רוצה להגיד לך, אני אומר את זה בגאווה, ואני אומר את זה לא רק בגאווה, אני אומר את זה בשחצנות, אני שייך למערך החבלה, הייתי שייך למערך החבלה, ויחידה שכנה שלנו היא הימ"מ ואני חושב שאנחנו שתי יחידות שאנחנו הטובות ביותר בעולם. אני יכול להגיד את זה ואני גאה בזה ובקבוצות אני אומר כן, אני אומר את זה בשחצנות, אנחנו הכי טובים בעולם. אז תודה רבה שהקשבת לי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה לך, אליעזר, באמת, אני מתחיל להבין למה אומרים שאתה אחד המדריכים הטובים, לא רוצה להגיד הכי טובים. << אורח >> אלי מגידיש: << אורח >> לא, אחד הטובים. << אורח >> מירי אפרים: << אורח >> הוא באמת הכי טוב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כל הכבוד. זה חשוב. << אורח >> מירי אפרים: << אורח >> ברשותך, כבוד יושב ראש הוועדה, יש לנו ספר מבקרים שמיועד לאח"מים. הוא בעצמו מוצג היסטורי כי הוא נפתח ביום שנפתח מוזיאון המבקרים ההיסטורי במלמ"ש, בבית הספר הישן ללימודי משטרה ואנחנו הכנו דף במיוחד בשבילך כדי שתוכל לחתום לנו בספר המבקרים. אנחנו מאוד נעריך את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בכבוד, קדימה. תודה רבה על הזכות הזאת. << אורח >> מירי אפרים: << אורח >> תודה רבה, תודה לך על הביקור, על הכבוד. זה חשוב להעביר לשוטרים, זה חשוב לתת לאנשים כמו אליעזר להסביר לשוטרים. אני אומר לך, אני יוצא מפה עכשיו, אני מבחינתך שוטר, עזוב אותי כיושב ראש הוועדה, או כחבר כנסת או כמפקד יחידת חילוץ גולן, עם גאווה שיש לנו כזאת משטרה. << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> אני יכול להגיד לך, היום הראשון של אזרח שמגיע למשטרה לקורס מתחיל פה. בטקס ההסמכה שלו שהוא מקבל את האקדח ואת תג השוטר זה פה מול קיר הנופלים. אנחנו עושים את החיבור הזה ואחרי זה כמובן אנחנו נוסעים לירושלים, להר הרצל, שם עושים את הטקס המרכזי עם סיור שם. החיבור של ההיסטוריה שלנו היא חשובה. << אורח >> גבי ברקת: << אורח >> פה מזריקים להם את זה לווריד, את כל הדבר הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני לא מכיר את זה ממערכות אחרות ואני חייתי בצבא הרבה מאוד שנים, אין דבר כזה. זה לתת לבן אדם הממוצע שרוצה להיות חלק מכם להתגאות בזה. אנחנו אוהבים להיות בחברה מוצלחת, אנחנו אוהבים להיות בארגון מוצלח, כולנו כאלה. << אורח >> גבי ברקת: << אורח >> כמו שאמר המפקד, ביום הראשון שלהם הם פה. הם פה והם מתחילים להרגיש את זה מהיום הראשון ואת הטקס עושים פה בקיר הנופלים, הם מתחברים לעסק הזה בכל הוורידים. << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> אנחנו כולנו מבינים שהחיבור לארגון, בסוף שוטר לא מגיע בגלל המשכורת הגבוהה שהוא מקבל וההתייחסות של האזרח, אלא בגלל שהוא מאמין במה שהוא עושה. ואתה גם שומע אנשים כשאתה מראיין אותם וכשהם באים, הם רוצים שבשכונה שלהם יהיה שקט והם רוצים שביישוב שלהם יהיה שקט ומתגייסים למשטרת ישראל כל מגוון האוכלוסיות. אני יכול להגיד לך, בקורסי היסוד זה ישראל היפה, דרוזים ומוסלמים ונוצרים וכל הסוגים, כל אחד בא מהמקום שלו לתרום ולעזור לשכונה שלו, ככה הוא רואה את זה, זה משהו שהוא מאוד יפה. (בהמשך הסיור) << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> אתה אורח כמובן של אגף ההדרכה, המכללה, אני אבי, מפקד הכשרות נגדים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לפני שאתה ממשיך, מה עשית לפני שהגעת לפה? << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> קודם כל אני התגייסתי כבלש, יצאתי לקורס קצינים, הייתי קצין יחידה בסיור, הייתי קצין חקירות. בתור קצין הייתי מפקד תחנת גבעתיים והעברתי את המקל ללארי. הייתי מפקד תחנת גלילות במקביל לתחנת מסובים של לארי, הייתי רע"ן מבצעים, הייתי מפקד צוות בפו"ם וזה התפקיד הנצ"מ הראשון שלי, מפקד הכשרות נגדים. הייתי בעבר מדריך, גבי ואני היינו מדריכים בקורס קצינים, אז אני גם מכיר הדרכה. אני פה כבר שנתיים וחצי. הכשרות נגדים בעצם מתכללת את כל הקורסים, מקורסי היסוד וכל הקורסים המקצועיים במשטרה של נגדים, גם קורסי המטה, גם החקירות, גם הסיור, גם האג"מ על המגוון שלהם. יש לי שבעה ראשי ענפים ולכל ראש ענף יש את הגישה המקצועית שלו. עכשיו אנחנו נבקר ענף נוסף שנקרא ענף שיטור דיגיטלי וזה ענף יחסית חדש, תכף כרמית תדבר על זה, אבל הבנו ש - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה השיטור הבסיסי? << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> לא, שיטור דיגיטלי. למה אנחנו קוראים לזה שיטור דיגיטלי? זה קורס, זה ענף מקצועי שמאגד בתוכו את מה שנקרא את קורסי הסייבר סיגינט אבל גם מחבר את כל העניין הזה של העולם הדיגיטלי לשוטרי סיור, חקירות, בלשים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כל אלה עוברים את ההשתלמות? << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה התנאי להתקבל להשתלמות הזאת? << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> לא, זה חלק מההכשרה, להבין כלים שהיום נמצאים בשטח. << אורח >> גבי ברקת: << אורח >> הקיר ממול זה קיר של ערכי משטרת ישראל, כל הזמן השוטרים, מלמדים אותם על הדברים האלה. כל ערכי ישראל, כל שוטר הולך עם זה בכיס. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה משתנה? מגיע מפכ"ל חדש, מחליט שיש ערכים חדשים? << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> לא, זה לא הולך ככה. היו אירועים בהיסטוריה של משטרת ישראל שחייבו מחשבה חדשה. אתה זוכר את התקופה של האירוע של בית הכנסת בירושלים, מרכז הרב, שאמרנו רגע, חסר פה עניין של חתירה, אז חידדנו את זה. כל פעם יש משהו בתוך התהליך של משטרת ישראל שאנחנו צריכים לחדד, אבל ערכי הבסיס קיימים. זה משהו חדש שעשינו, קישטנו את המסדרונות פה בתמונות של ישראל היפה. בסוף אנחנו כמשטרה מחוברים לכל מדינת ישראל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד. זה כל כך נכון לעשות את זה. אל תשכחו שרוב הישראלים לא ממש מטיילים. אתם צעירים, אבל בדור שלנו אם מישהו היה נוסע לחוץ לארץ אתם יודעים מה היו אומרים לו? סנוב, באילת כבר היית? << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> יש לנו עכשיו לנגד עינינו את האירוע הזה של - - - בכל יום זה משתדרג עוד יותר לרמה של עשר שנים. זה מטורף ואנחנו חייבים להקפיד שאנחנו עומדים בקצב הזה. זה כמו שאמר כורש, נושא החקיקה הוא בדרך כלל זה שעוצר עלינו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אז תשבו עלינו, בשביל זה אנחנו קיימים. תזרקו לנו נייר, תבואו ותגידו מה חסר לכם. << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> למשל החוק של ה-LPR הוא משמעותי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. אתה יודע איזה מלחמה יש לי עכשיו עם כל ארגוני זכויות הפרט, זכויות האדם? כמה עבריינים כבר הגיעו ל << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> בדיוק, גם העבריינים הגיעו לזה. שב"ס נתקל בזה ביום יום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד. כשהגיע אליי חוק ה-LPR השאלה הראשונה שלי הייתה מה? למה אין בזה גם האלמנט של זיהוי פנים? אז אמרו לי זה יגיע. למה להגיע? בואו נגיע עכשיו. << אורח >> גבי ברקת: << אורח >> חבר'ה, אנחנו נכנסים לקריית האימונים. חבר'ה, הכניסה לקרית האימונים היא ללא נשק. יכול להיות שבמהלך התרגולים אתם תשמעו קצת קולות ירי מהמטווח, לא להתרגש הכול בסדר. << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> זה העולם הדיגיטלי, לשוטרי הסיור, לשוטרי הבילוש, לשוטרי החקירות. << אורח >> אלעד אמויאל: << אורח >> נעים מאוד, אלעד אמויאל, מ"מ בהכשרת יסוד סייר, מזה כשנתיים, אני אוטוטו מסיים תפקיד ומופנה ליחידת האם שלי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה עשית לפני? << אורח >> אלעד אמויאל: << אורח >> הייתי קצין יחידה בסיור במרחב דן ולפני כן הייתי במג"ב. אני מיועד לחזור לתל אביב, לתחנת בני ברק, בעזרת ה'. << דובר >> קריאה: << דובר >> ואבי. << אורח >> אלעד אמויאל: << אורח >> בעזרת ה' ואבי. הכשרת סיור, לפני שאני אומר מה זה הכשרת יסוד סייר, כי הכשרת יסוד בשם שלה כוללת בפנים שלוש הכשרות מאוד מאוד גדולות ומשמעותיות במשטרה בכלל, אבל אני אדבר על הבית שלו כי רון ידבר עוד מעט בהמשך על הבית שלו, ביסוד סייר בעצם אנחנו לוקחים את האזרח מלשכת הגיוס, קולטים אותו פה דרך בית המורשת שבדיוק מפקד ההכשרה דיבר על זה, ועושים לו את מעבר הדרג הזה מאזרח לשוטר על כל המשמעויות הנרחבות. ברוך הבא, זה הבית השני שלנו, המדריכים, אל קרית האימונים. כאן אנחנו נמצאים 60% מההכשרה. זאת אומרת שהפכנו את ההכשרה, בהמשך לראש האגף, מה שהוא הציג לך, סגן ראש האגף, הפכנו את ההכשרה ליותר מעשית, פחות עיונית, יותר מעשית וזה ממש מתקיים פה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה נכון מהניסיון שלך? << אורח >> אלעד אמויאל: << אורח >> אני יכול לומר לך, כמי שהריץ את הפיילוט הראשון שעשה את המתווה של שינוי הכשרה, התוצאות הן ברורות ומובהקות, השוטרים, אתה מוציא שוטר בשבוע שבע לשטח והוא חוזר לך בשבוע 16 ואתה רואה שוטר על כל המשמעויות. << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> אתה לא סתם שאלת את השאלה של ה-27 שבועות. הקורס הוא 27 שבועות, לצערי חלק מהתהליך שהיה זה איך פרסמו את האירוע הזה. דיברו על ארבעה שבועות. אנחנו מכשירים רק אחרי 27 שבועות, איך עושים את זה? זה מה ששינינו. << אורח >> אלעד אמויאל: << אורח >> אז כמו שאמרתי, ברוך הבא לקרית האימונים. פה אנחנו מיישמים את התיאוריה שנלמדת ממש איפה שהייתם קודם לכן, בכיתת הלימוד, לפרקטיקה, למעשי הזה. יש פה מגוון מתחמים שאנחנו נתנסה בכמה מהם, כמה מתודות למידה, כמה שיטות למידה שאנחנו מנחילים את התיאוריה לחניכים. הראשונה שאנחנו נראה היום זה משמרת סיור קלאסית שתתחיל מיד במסכים הללו, תקרין לנו את מה שמתבצע בתחנת המשטרה אליה ניכנס בהמשך, תקרין משמרת סיור של קצין יחידה מתדרך את הסיירים שלו לקראת מה אנחנו הולכים וגם אתה תקבל ותראה מה הסיירים במשטרת ישראל מקבלים במעמד התדרוך במשמרת, מה הדגשים שניתנים, מה אנחנו שמים לנגד עינינו כשאנחנו מתדרכים את הסיירים, את הלוחמים שלנו, כי בסוף אנחנו מבינים שהסיירים זה המגע הראשוני עם האזרח, זה הפנים של המשטרה. עם כל הכבוד לימ"מ וליחידות המיוחדות שהצגנו מקודם בסוף מי שמגיע לאירועים הראשון זה הסייר ולכן אנחנו עושים לו את ההכנה המיטבית אצלנו בהכשרת נגדים. לאחר מכן אנחנו נצלול לשני אירועים, אירוע אחד שהוא אירוע בילוש שאותו יציג חברי רון ואירוע שני שהוא אירוע אג"מ שאנחנו נשתמש במערכת תחקור ולמידה שאני אציג אותה בהמשך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לפני שאנחנו ממשיכים, באיזה שלב של השירות שלך יצאת לקורס קצינים? << אורח >> אלעד אמויאל: << אורח >> זה מורכב כי הייתי שש שנים בקבע במג"ב, הבנתי שאני צריך לעשות שינוי, טיפה לשנות את אזור הנוחות שלי, לעבור לכחולה, כדי להיות יותר מיוצב. הקמתי משפחה, ילדים, אישה, הבנתי שאני לא יכול לחיות על הביפר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> התחלת עם הילדים, רק אחרי זה עם האישה, זה טוב, זה התחלה טובה. << אורח >> אלעד אמויאל: << אורח >> כן, היום הדור שלנו קודם כל ילדים, אחרי זה האישה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני גיליתי את הנכדים והבנתי שהייתי צריך להתחיל מהם. << אורח >> אלעד אמויאל: << אורח >> אחרי שש שנים עברתי לכחולה ואחרי שנתיים בכחולה התחלתי את ההליך לקורס קצינים. ממוצע בערך היום שוטר קבע שמתגייס, אחרי שלוש שנים בקבע הוא יוצא למיונים לקצונה. מיונים נמשכים, לא כולל הקורס עצמו, שנה בערך. כל הוועדות, מבחנים, בערך שנה עד שהוא מתחיל את תהליך ההכשרה שלו הבסיסי. אני מפנה אתכם לפלזמות, שם אנחנו מציגים את התדריך של משמרת הסיור. (הקרנת סרטון). << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רוצה לשאול אותך שאלה, לפני אתה מתחיל. תנסו להיות איתי הכי פתוחים שאפשר, מה אתם יודעים על האירוע של אתמול ברמת הגולן? מה היה? מה הלקחים שיש? << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> האירוע של אתמול עדיין מתוחקר, אין עדיין נתונים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> וברגע שיהיו נתונים מה יקרה? << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> ברגע שיהיו, קודם כל, כמו שהצגנו לפני זה, יש לנו את מערכת התחקירים, את מגמת התחקירים, לא סתם דיברו על מתמודד הנפש, מהאירועים הקודמים שיש לנו אנחנו מפיקים לקחים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מזה זה קפץ לי. << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> כן, ברור לי. מכניסים את זה ישירות לקורסים. בסיכום שבועי, או אם זה משהו שהוא מהותי, למשל הנושא הזה של מתמודד נפש שאנחנו רואים שהוא חוזר, זאת אומרת אנחנו מזהים איזה שהוא פער בתוך ההכשרה שלנו אנחנו מתקנים את זה אוטומטית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה מועבר מיד כלקח? << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> כן, כלקח שבועי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כי אתמול היה אירוע חריג לחלוטין. << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> אבל עוד פעם, כרגע הוא מתוחקר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שוטרים יורים על אזרחים, שוב פעם, לפי התקשורת. << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> כרגע הוא מתוחקר וברגע שנדע מה קרה שם אנחנו נקבל את זה מהגוף המקצועי וזה יופץ לתוך הקורסים המיועדים לזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ועל פי מיטב ידיעתכם זה גם מופץ לתחנות אחרות? << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> כן, בטח. מי שמפיץ את זה זה אנחנו, אגף ההדרכה. אני מרשה לעצמי רגע לדבר בתור אגף ההדרכה, זה מופץ, זה אחריות אגף ההדרכה. << אורח >> רון אבוטבול: << אורח >> קוראים לי רון, אני מפקד מחלקה בתחום הבילוש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה עשית לפני? << אורח >> רון אבוטבול: << אורח >> לפני זה הייתי מספר שנים ביחידת הגבולות של המחוז הצפוני - - - אמל"ח וסמים שנכנסים מהגבולות לתוך הארץ, ולפני זה הייתי ביחידת היס"מ, אני עשור במבצעים ולאחר קורס הקצינים נשארתי פה להדרכה על מנת לחנך את דור העתיד של הבלשים שמתגייסים למשטרה. << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> אנחנו בסיום קורס קצינים, שעוד רגע גם מסתיים המחזור הקרוב, משאירים את הקצינים הכי טובים להדרכה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לאן אתה מיועד אחרי, אתה כבר יודע? << אורח >> רון אבוטבול: << אורח >> סביר להניח שאני אחזור למחוז הצפוני. לאן אני רוצה? לחזור הביתה ליחידת הגבולות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איפה אתה גר בארץ? << אורח >> רון אבוטבול: << אורח >> במושב מעונה ליד מעלות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכיר, אני צפוני, משמר הירדן. << אורח >> רון אבוטבול: << אורח >> כרגע אנחנו נראה, יש פה מחלקת יסוד בלש שהתחילה את הקורס לפני 16 שבועות. במהלך הקורס אנחנו מלמדים אותם את כל התכנים, מקצוע הבלש, מארבים, מעצרים, עיכובים, כל הפרמטרים האלה. למעשה אנחנו נראה עכשיו את ההתנהלות. ראינו תדריך של סיור, משמרת סיור קלאסית שיוצאת לשטח, באותו הזמן במקביל יש גם צוות בילוש שעובר בתחנה באזור המקביל. כמובן שאני מדווח לראש המשמרת בסיור או לקצין שאני נמצא בגזרה על מנת שיידע לא להכניס כוחות גלויים אם אנחנו עובדים בסמוי. כידוע הבילוש הוא זרוע מבצעית של המודיעין, אז אנחנו נתרחש עכשיו אירוע שהוא אירוע של מודיעין קלאסי. התקבל אירוע מודיעיני לגבי פורצים שמסתובבים באזור שמוכה פריצות, הצוות נערך מבעוד מועד ואנחנו כרגע נתחיל את התרגיל. (הקרנת סרטון). << אורח >> גבי ברקת: << אורח >> זה בעיקרון אזור פעולה של פורצים ויש מידע שעומדים לפרוץ לבתים, בגלל זה הבילוש נמצא כאן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ובגלל זה ביקשת שאף אחד לא יתקרב לאזור. << אורח >> גבי ברקת: << אורח >> כן. << אורח >> רון אבוטבול: << אורח >> אתה יכול לראות הגעה של חשוד - - - (המשך הסרטון). << אורח >> רון אבוטבול: << אורח >> הגעה מהירה של צוות בילוש עם הניידת, נטרול של העצורים. כמובן שכשיסתיים האירוע 401 יעודכן, יגיע למקום, ייצרו קשר עם המשפחה, יסיימו את כל המעגל, בעצם הגשת תלונה ועצורים יגיעו לתחנת המשטרה להמשך חקירה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> היכולות האלה נמצאות באיזה רמה? << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> ברמת תחנה. מה שאתה רואה פה זה קורס יסוד בלש שזה חבר'ה שיוצאים עוד רגע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל ברמת תחנה יש בן אדם שיודע ככה להסתוות? << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> כן, הכול הוא יודע. זה לא ברמה של בית ספר לעיקוב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא יחידה מיוחדת ולא שום דבר, רמת תחנה. << אורח >> אלעד אמויאל: << אורח >> ברשותך, אני אסובב אתכם חזרה למסכים. אם חווינו את הלמידה הראשונה שהיא הלמידה הראשונה הקלאסית המעשית, בעצם ראינו תרגיל כמו שאנחנו עושים עם דף תבחין מסודר, מתרגלים ומתרחשים את החניכים שלנו אנחנו מנסים מאוד דבר שאנחנו קוראים לו בשפתו השנייה תחקור ולמידה או 'האח הגדול'. בעצם במצב הזה, במצב האידיאלי, מה שאתה רואה, הפלזמות האלה קיימות לנו בכיתות ייעודיות במכללה למעלה, יושבים החניכים, המחלקה יושבת עם דפי תבחין ייעודיים למערכת והחניכים, החברים שלהם מתרחשים בקרית האימונים למטה תרגיל. בזמן שהם מתרגלים החברים שלהם למעלה רושמים שיפור שימור, לאחר שסיימנו מתכנסים לתחקיר ועושים הפקת לקחים. זו עוד שיטה ששם אנחנו מנחילים את הידע המקצועי לשוטרים שלנו, שם אנחנו מפיקים לקחים ומתחקרים את האירוע כמו שהתחלנו בהתחלה עם סגן ראש האגף, כשהוא דיבר על תחקור ולמידה והפקת לקחים, זה תרגיל קלאסי. מה שאנחנו רואים זה מבנה הקניון שהוא ממש נמצא שם, יש פה את הכספומט. אנחנו נראה אירוע אמיתי איך שהוא מתבצע. (הקרנת סרטון). << אורח >> אלעד אמויאל: << אורח >> מה שאתה שומע כרגע זה את הסיירים שרצים שם, זה הסיירים שרצים, נכנסים לקניון. אתה עוד מעט תראה אותם פה. (המשך הקרנת הסרטון). << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> פה במקרה אתה רואה אירוע שוד, אנחנו מתרגלים את כל מגוון האירועים ומי שמתרגל אותם זה שחקנים. פעם היינו מתרגלים שוטר על שוטר, אבל היום כשאתה מביא שחקן שהוא אזרח לכל דבר הוא גם מביא את ההרגשה שלו, איך הוא הרגיש עם השוטר. אירוע אלמ"ב כשמגיעה אישה, השוטר צריך להרגיש - - - (המשך הקרנת הסרטון). << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> זו טכניקה בתרגול, זה לא ברמה של – הם עוד לא שם, זה קורס. << דובר >> קריאה: << דובר >> במציאות זה לא ככה, ישר חותרים למגע. << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> ברור, וברור שכשיש אירוע של בן ערובה זה כבר תרגול אחר, לא כל אחד יכול לעשות את זה. גם פה אנחנו מלמדים את החניכים לחתור למגע בסוף. אפשר תמיד לעצור - - - << אורח >> אלעד אמויאל: << אורח >> מה שהצגנו זה אירוע שוד, התקבל אירוע שוד בשידור כללי מחוזי, זאת אומרת לכל התחנה מקצה לקצה, כל המרחב, מאזינים לשוד הזה כדי שכל מי שקשור בגזרת המחוז ושומע את הדבר הוא מגיע לאירוע. זה מה שקורה בשטח. ושכת ניידת בנסיעה מבצעית, פורקת, עבודת זוג יפה על הדלת עם נשקים שלופים, משתלטים על החשוד. כמובן הקראת זכויות, עצור, הכנסה לסטטוס ומובילים אותו לתחנת המשטרה, נפגוש אותו בהמשך. במקביל מתבצעת שירות יחד עם המתלוננת, עם הקורבן, אחרי קבלת טיפול רפואי היא תובא גם להגשת תלונה בהתאם. סיימנו את החלק המעשי, אנחנו כרגע עוברים לתצוגת תכלית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם החשוד היה מתנפל על הקופאית? << אורח >> אלעד אמויאל: << אורח >> אז אנחנו מתחילים בעבודת מו"מ. במקרה יש לנו גם את המו"מ, עושים פה אימון, יחידת המו"מ שלנו עושה פה אימון, אנחנו נשמע גם אותם איך הם מתעסקים באירוע כזה. << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> בכל מחוז יש נע"תים שהם מצוות מו"מ חוץ מצוות המו"מ הארצי. היום בכל משמרת סיור ויש אירוע של מאיים בהתאבדות, סטטיסטית, יש את הצוותים הנע"תים שיודעים לקפוץ לתוך האירוע הזה וגם את המפקדים שלנו, קציני היחידה, אנחנו מלמדים להתחיל לפחות מה שנקרא את המו"מ הראשוני. לדעתי אם עכשיו תצביע על מישהו מהקצינים פה הוא היה מעורב באירוע של מאיים להתאבד. << אורח >> נועם שקל: << אורח >> אין לך שום דרך לדעת את הסיום של שום אירוע. מה מצב רוחו, מה הסיטואציה. הפק"ל הוא פק"ל ומהפק"ל אפשר ללכת – << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אחת השאלות שאני שואל את עצמי תמיד זה כמה חופש פעולה אנחנו נותנים לאנשים האלה לשקול באותו רגע מה הדבר הנכון לעשות. << אורח >> נועם שקל: << אורח >> לשוטר בקצה יש 100% כמעט יכולת החלטה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו בצבא בזמנו אמרנו שכל חייל בקצה הוא הרמטכ"ל. << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> פה זה עוד יותר. << אורח >> נועם שקל: << אורח >> במשטרה זה הכי נכון כי כל ניידת היא לעצמה. << אורח >> אלעד אמויאל: << אורח >> מעבירים אותך לחברי יגל, הוא יציג לך את הסיור, לאחר מכן חבלה ובעלי חיים. << אורח >> יגל אברג'ל: << אורח >> נעים מאוד, אני מפקד מחלקה ביסוד סייר. לפני שהייתי פה הייתי במחוז דרום של המשטרה ואני גם אחזור לשם בשנה הבאה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה עשית שם? << אורח >> יגל אברג'ל: << אורח >> סיור. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> קורס קצינים מי עשית? << אורח >> יגל אברג'ל: << אורח >> בשנה שעברה סיימתי ונשארתי פה, עכשיו אני מתחיל את השנה השנייה שלי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זאת אומרת עשית את הקורס טוב? << אורח >> יגל אברג'ל: << אורח >> ככה אומרים. אז מה שאנחנו נראה עכשיו זאת ניידת סיור, ניידת אמת, ביחד עם כל הציוד שיש בכל ניידות הסיור שיש לנו היום במשטרה. אנחנו מתחילים פה עם כל הציוד של המחסומים, ערכת מחסום, דוקרנים, כמובן משולשי אזהרה, פנסים זוהרים. יש לנו פה מטף אישי, זאת אומרת שאם חס וחלילה שוטר מקבל בקבוק תבערה או משהו כזה יש לנו בניידת ציוד אישי של כל שוטר שהוא יכול לכבות את עצמו. אבוקות, פצצות תאורה. זה מה שיש לנו מבחינת ערכה בניידת. אנחנו ממשיכים לעוד ערכות שיש לנו בניידת. ערכת פריצה, במידה שאנחנו נקלעים לאירוע ולוקח לנו לפעמים זמן להזמין כיבוי והצלה אז אנחנו יכולים לתת מענה ראשוני וזה כמובן בהתאם לאותו אירוע, עם סל כלים יחסית מצומצם. משם אנחנו ממשיכים, יש לנו ערכת אבן ספיר. ערכת אבן ספיר זה להתמגנות נגד חומרים מסוכנים. הגענו לאירוע של חומר מסוכן, אמוניה, גז כזה או אחר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה קיים בכל ניידת? << אורח >> יגל אברג'ל: << אורח >> זה קיים בכל ניידת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה כאלה? << אורח >> יגל אברג'ל: << אורח >> לכל סייר. זה כמובן חלק בלתי נפרד, האפוד האישי של השוטר. זה לא קרמי, זה לא מונע מכדורים, אבל זה עושה עבודה כנגד סכינאות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גם יישמתם בו הרבה מאוד לקחים. << אורח >> יגל אברג'ל: << אורח >> כן. זה מבחינת הזיווד של הניידת, יש לנו פה את נופר שתציג לכם את הציוד שיש לכל סייר עליו במשמרת. << אורח >> נופר מלכה: << אורח >> נעים מאוד. אני כאן שנתיים בהדרכה, אני אציג היום את הכלים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איפה היית לפני שהגעת לכאן? << אורח >> נופר מלכה: << אורח >> הייתי בתחנת עיירות בנגב בתור סיירת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה עשית שם? << אורח >> נופר מלכה: << אורח >> הייתי סיירת. שיטור עירוני, אבל גם חלק מהסיור. אני אציג את הכלים שמשתמש בהם הסייר ביום יום שמייעדים אותו לעבודת הסייר הרגילה. יש לנו את הטאבלט שכאן אנחנו מתמחשבים ומכניסים את עצמנו בציוות, מקבלים את האירועים ומטפלים בהמשך בכל מה שמתקבל במשמרת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מכיר, רציתי כזה ליחידות החילוץ. << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> ולמה לא נתנו לך? היית צריך לדבר עם רמ"ח מתנדבים הקודם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הרשאות, רק בגלל ההרשאות. כי מה רצינו? רצינו לדעת בעיקר במקרים של נעדרים קצת פרטים. במקום להציק לתחנה ו-7100 לכל הגורמים האלה, חשבנו שיהיה נכון שיהיה, לא נתנו לנו. << אורח >> נופר מלכה: << אורח >> זה חגור הסייר שהוא חגור חדשני, יש לו חגורה ששומרת על הגב של הסייר. פעם היו בעיות עם החגורים הישנים אז פיתחו חגור חדש שמאפשר עבודה יותר נעימה עם החגור. כמובן יש לנו אקדח, זה לא אמיתי כי אנחנו בקריית האימונים. טייזר, מכשיר שליטה חשמלי, הוא אמצעי אל הרג ומאפשר לי עבודה בטווחים משתנים. יש כאן פנס לשעות לילה, אזיקים, גז פלפל. מכשיר קשר כמובן שאני יכולה לצוות אותו על כל גל שאני עובדת, גם אני מתגברת תחנות אחרות. פה הנרתיק של הטלפון. מצלמת גוף, איך אפשר בלעדיה? שמשמשת אותנו למפגשים עם אזרחים. אלה הכלים שמשמשים אותנו נאמנה יחד עם הניידת הנפלאה שיצרו לנו המשטרה. וזה הכול, אם יש שאלות אני אשמח לענות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יצא לך בסיור, נכון? << אורח >> נופר מלכה: << אורח >> כמובן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה מפריע לך שרואים את השם שלך? << אורח >> נופר מלכה: << אורח >> לא מפריע לי. אין לי מה להסתתר, בסוף זאת אני. אני יודעת שאני עובדת ציבור, אני חשופה לכל דבר ועניין. נכון, היום אנחנו בעידן השיימינג, גם לי עשו שיימינג בעצמי בטיק טוק. אתה בוחר אם להתייחס לזה או לא, בסוף אם אתה עושה את העבודה שלך נאמנה אתה לא צריך ל - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני שוקל לחזור למספרים, במקום להשאיר את השם. << אורח >> נופר מלכה: << אורח >> יש עם זה קצת קונוטציה פחות נעימה, אנחנו יודעים על מה מדובר. אישית אני לא מפריע לי השם, אבל אם באמת זה משהו שמפריע להרבה שוטרים אז אולי אפשר לשקול חלופה מסוימת שכן תיתן מענה לנושא הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני בסופו של דבר אשמח לשמוע את דעתכם בעניין. אני מכיר את דעתך, אבל אני אשמח לשמוע אותה. << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> חבלה. כל אלה זה מגמות שקיימות פה בתוך ההכשרה. << אורח >> ערן בוקובזה: << אורח >> ערן בוקובזה, סגן מפקד קורס חבלה, כבר שנה וחצי במגמת חבלה. לפני זה הייתי בשפלה, חבלן, וקצת לפני זה קצין עיקוב בלהב, עשיתי מעבר חד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה שנים אתה במשטרה? << אורח >> ערן בוקובזה: << אורח >> 16 שנה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בצבא עסקת בתחום כזה? << אורח >> ערן בוקובזה: << אורח >> לא. הייתי צנחן, לא נגעתי בשום דבר שקשור לחבלה, למדתי הכול כאן. גם פה חבר'ה שמגיעים מס"פ, מכל הנושא של חבלה בצבא, אנחנו מכשירים אותם בסוג אחר של חבלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה עולם עיסוקים אחר, נכון. << אורח >> ערן בוקובזה: << אורח >> בדיוק, זה יותר הגנתי, פחות התקפי, וזה גם מה שאנחנו מתעסקים ביום יום, גם בעולם הפח"ע וגם בעולם הפלילי. היום כל ניסיונות החיסול בעולם הפלילי, לא כל המטענים פועלים, מה שאנחנו רואים, יכול להיות עוד מטען נוסף, פח"ע, מסכינאי שיכול להיות עם חגורת נפץ, מטעני חבלה והכול. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה הולך ומשתפר, מבחינתם. << אורח >> ערן בוקובזה: << אורח >> כן. אנחנו מתעסקים גם בבחינת מערך החבלה יש לנו צוות ייעודי שיושב בבית שמש שמתעסק רק ב - - - כל החומ"ס ורבידים, כמו שזה נקרא אצלנו, וקצת על יכולות. יש לנו את רובוט האנדרוס שזה אחד מכמה רובוטים, זה הרובוט הבינוני שיש לנו. הוא נמצא במערך קרוב ל-20 שנה, עבר רבולוציה מסוימת, היה חשמלי חלש, היום הוא הידראולי והרבה יותר חזק. יש לנו רובוט שהוא יותר ייעודי לתוך מבנים, הוא נקרא טלמקס. הרובוט אחריו הוא כמו בובקט, שנשלט מרחוק, הוא שונה, הוא טיפל במטענים שהגיעו מהים מעזה, בפלמחים, אשדוד, אשקלון. אתם יכולים להתקרב. בכל זאת פצצת מרגמה זה חלק מהעיסוק שלנו בכל הטיפול באמל"ח. זה לא חדש לך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא. << אורח >> ערן בוקובזה: << אורח >> כמו שאנחנו יודעים, מדינת ישראל זה שטח אש אחד גדול. לפני מלחמת יום העצמאות, בתקופת העות'מאניים, הבריטים, כל הדברים האלה צצים לנו מכל התקופות. חבלן צריך לדעת את כל הפריטים האלה מכל התקופות כדי לדעת מה הסכנות ואיך לטפל. זה פאנל לשליטה. פאנל שליטה בדרך כלל נמצא בניידת, זה פאנל שליטה שאנחנו משתמשים כאן עם החניכים לדמות להם ניידת. הוא כולל מסך, פאנל השליטה עצמו וכל ההקלטה והתיעוד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עצור רגע. גמרתם אירוע, מה שיש לך פה בהקלטה למי עובר? << אורח >> ערן בוקובזה: << אורח >> אנחנו שומרים את זה אצלנו, יש לנו עוד הארד דיסק קצת יותר מתקדם, דיגיטלי, זה אנלוגי, אנחנו שומרים את הכול ואם עכשיו אנחנו צריכים פורנזיקה או תיעוד לבית משפט ודברים כאלה, וגם ללמידה שלנו או בתוך המערך, אנחנו נעזרים בזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> וזה יועבר גם ליחידות אחרות? << אורח >> ערן בוקובזה: << אורח >> הוא יועבר בצורה מסוימת עם מגבלה של שיטות ואמצעים, כדי לא לחשוף אותם, אבל אם יש צורך בקטעים, תמונות, דברים מאוד ספציפיים. << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> מערך החבלה זה המערך המתקדם ביותר בנושא תחקירים, מתקדם ביותר. תמיד משווים לקורס טיס, מבחינתנו זה החבלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כי לי חשוב בסופו של דבר שהניסיון שאתם רוכשים בשטח, ואתם כל יום רוכשים ניסיון נוסף, יעבור לאחרים, שלא יבואו ויגידו מחר בבוקר לאמא של אותו שוטר שנפצע חס וחלילה שזה קרה כי לא הופק לקח שקרה לפני יומיים. אני לא מדבר על תקשורת וכל האחרים, אני מדבר עלינו, בתוכנו. זו חובה שאנחנו חייבים לעשות אותה מהר ואתם מתמודדים, בניגוד לצבא ולכל הגורמים האחרים, כל יום עם חידוש חדש שהעבריינים מביאים. << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> ללא ספק, גם הפח"ע. << אורח >> ערן בוקובזה: << אורח >> התחקור הוא יום יומי, אנחנו עושים את זה תוך יחידתי וגם ברמת המערך וגם מחוץ למערך, אנחנו מגיעים לשם, בסופו של דבר כל התו"ל שלנו מתבסס על חיי אדם קודם כל ואז אם חיי אדם ניצלו אנחנו שומרים על החיים שלנו ואז רכוש וכן הלאה. מה שיש לנו פה זה משקף. המשקף הזה הוא גם אבולוציה של מספר משקפים שהיו. בעבר הם היו יותר מגושמים, כדי להגיע איתו לשטח היה לוקח הרבה זמן, היום בכל רכב יש משקף כזה וכמו שאתה יכול לראות יש שיקוף של מטען שנמצא בתוך התיק. היום אני לא צריך להתמודד עם מלכודים, יש מלכוד, אין מלכוד, של הפח"ע בעיקר. << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> מה שאני רוצה להגיד זה שהייחודיות בתפקיד איש המשטרה הוא נע מקצה לקצה. פה בקרית האימונים יש לנו הכול, יש לנו תחנת משטרה וקרית אימונים ומבני צבע. זה אחד מהשוסים הכי גדולים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש לכם פה מבחינת השטח יכולת להתרחב, להוסיף דברים אם תרצו? << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> בעיקרון כן, זה עניין תקציבי. גם האירוע הזה שנקרא עבודה מול זכיין הוא אירוע מאוד מורכב, אבל אני יכול להגיד לך כאחד שהיה במלמ"ש והגיע לפה זה שמים וארץ ואנחנו מברכים כל רגע שאנחנו פה, עם הקושי, ויש קושי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ההישענות על עיריית בית שמש שווה משהו? << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> כן, היא עשתה טוב לעיריית בית שמש. אני לא יכול להגיד לך שיש איזה בעיה עם עיריית בית שמש. בצד שמאל יש לנו קורס חדש שנפתח השבוע, קורס חוקרות חרדיות. 18 במספר, שניסינו לעשות כל מיני התאמות כדי שיהיה להן נוח כי אנחנו מבינים כמה זה חשוב לנו כארגון המגזר הזה. והן שותפות מלאות וזה אחד מהקורסים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש להם יכולות מדהימות. << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> חבל על הזמן. זאת חגית, היא ראש ענף חקירות, שהיא אחראית על הקורס הזה. << אורח >> חגית בן שאנן: << אורח >> כן, קורס מאוד איכותי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הנשים החרדיות זה נשים עם המון יכולות. << אורח >> חגית בן שאנן: << אורח >> נכון, מסתבר שכשלומדים גמרא המון המון שנים זה מפתח מאוד. זה גם שובר שוויון באירועים מול הקהילה. << אורח >> נועם שקל: << אורח >> - - - בעולם מדור למידע דיגיטלי. הערכה הזאת היא ערכה נפרשת, איתה אני רץ בכל תחנות משטרת ישראל. אפרופו מה שאמרתי לך שאני רוצה לחסוך ימי עבודה ואני רוצה לעשות את זה גם רלוונטי או פרקטי. להגיד למת"ח: תשלח את השוטר שלך לפה לעשות סימולטור טייזר כי אתה חייב פעם בשנה, זה שמירת כשירות, יכול להיות שהוא יחליט שעדיף שלא תהיה לו כשירות לטייזר. זה נוסע בין כל תחנות המשטרה, עושה כמה דברים, יש פה תרחיש לדוגמה שאפשר יהיה לתרגל אותו של קבלת החלטות. אפשר לעשות תרחיש טקטי של ירי, אמ-16, אקדח, לא משנה, תלוי איזה לוחם אנחנו מטפלים ואפשר לעשות פה גם את רענון הטייזר כסיטואציה. זאת אומרת יש לנו אקדח טייזר כמו שהוא מופיע, לצורך העניין השוטר בתחנה מקבל סמכויות, מקבל קבלת החלטות ומקבל רענון טייזר, מוזן לו למערכת ובזה נגמר הסיפור. זה סימולטור נפרש, יכול ללכת לכל מקום. החברה שאנחנו עובדים איתה זה סוג של חצי ניסוי איתם למרות שזה כבר רץ שנה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איזה לקחים יש לך מהסיבוב שאתה עושה בארץ עם הדבר הזה? << אורח >> קובי קרטה: << אורח >> האמת, רק דברים חיוביים. השוטרים פשוט עפים על המערכת הזאת. כמו שנועם אמר, כרגע זו מערכת שאנחנו מריצים אותה, היא בפיילוט לקראת רכישה, אבל השוטרים שמתרגלים אומרים שזו אחת החוויות הכי קרובות שהם חווים באימון לחוויית המציאות. אחד היתרונות במערכת הזאת, כמו שנועם אמר, העיקר שאנחנו מתרגלים איתם זה בקבלת החלטות, הרגעת מצב העניינים ולראות שהם לא מחמירים. אני יכול לשלוט בסיטואציה. זאת אומרת אם השוטר עכשיו מתנהל בצורה לא נכונה, לא מקצועית, אני יכול להחמיר את המצב, להגיע למצב של תקיפה, ואם השוטר סופר מקצועי, מתנהל כמו שצריך, יודע איך לדבר לחשוד אני יכול לשתף איתו פעולה, גם לצאת החוצה מהמקום, גם להגיע למצב של מעצר, זאת אומרת לשתף פעולה גם במעצר. התגובות הן פשוט מעולות, שוטרים אומרים: תביאו לנו עוד מהדבר הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> התרחיש הוא תרחיש קבוע או שאתה משנה אותו? << אורח >> קובי קרטה: << אורח >> לא, יש לנו במערכת הזאת מספר תרחישים, כרגע התרחישים, בגלל שהמערכת היא בהרצה, בפיילוט, התרחישים רובם לא מותאמים אלינו. יש לנו כמה תרחישים שמותאמים, שאיתם אנחנו מבצעים. התרחיש שנדגים לך זה תרחיש של הסגת גבול של בן אדם שנמצא במכבסה, הומלס, השוטר מגיע, הוא מוצא את עצמו בסיטואציה כשהוא כבר במכבסה מול החשוד. השוטר מתנהל, יש לי את פאנל השליטה פה, אני רואה מה שהוא רואה ואני גם מקרין פה. בנוסף למה שהוא רואה יש לי את כל האמצעים שאני שולט על הדמות, גם בדיבור וגם בהתנהגות, במסך הגדול אם אני רוצה לעשות למידת עמיתים בנוסף אני מקרין את מה שהוא רואה וחווה במשקפיים, בנוסף, אנחנו לא נדגים את זה מפאת חוסר זמן, אבל המערכת מקליטה הכול, את הווידאו, כולל סאונד ודיבור. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זאת אומרת אתה יכול לעשות תחקיר בסוף. << אורח >> קובי קרטה: << אורח >> בדיוק. << אורח >> נועם שקל: << אורח >> אתה חוסם, אנחנו חוסמים אותו ואז הוא עומד כאילו בצד והוא רואה את עצמו גם מדבר וגם מתנהג באירוע. << אורח >> קובי קרטה: << אורח >> יותר מזה, אני יכול גם לייצא את הווידאו הזה ולהקרין אותו בכיתה, להפיץ אותו בארגון עם לקחים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מאיזה עולם אתה מגיע, קובי? << אורח >> קובי קרטה: << אורח >> אני מגיע מהשטח, מעולם היס"מ. הייתי ביס"מ מספר שנים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ומה הביא אותך להיכנס לתחום הזה? << אורח >> קובי קרטה: << אורח >> קודם כל אני מאוד אוהב את עולם ההדרכה, הדרכתי פה, הייתי פה גם מ"מ, אני בא מעולם הגיימינג, מאוד מחובר לדברים האלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אי אפשר שלא. << אורח >> קובי קרטה: << אורח >> אי אפשר להפריד את זה, זה חיבור טבעי. (עורכים הדגמה). << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה עם התחקור? << אורח >> נועם שקל: << אורח >> לא נעשה את התחקור, לא צריך. בגדול השוטר צריך לנהל את האירוע, אפשר לקחת אותו, אפשר להוביל אותו החוצה, אפשר להגיע למצב שהוא דוקר, אפשר לעשות הכול, יש לנו את כל המגוון, תלוי בהתנהגות של השוטר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עכשיו הייתם עושים תחקיר, מה עשיתי לא בסדר? << אורח >> נועם שקל: << אורח >> לא שלפת אקדח. הוא הוציא עליך סכין, הוא מטר ממך, בוא, אני לא רוצה שתמות. קודם כל אתה שוטר, אני לא רוצה שתמות. מבצעית יש לנו איזה שהיא הגבלה כזו או אחרת, אם הצלחת להביא אותו לזה שאתה מוציא אותו אהלן וסהלן, אבל אם הוא שולף עליך סכין, הוא מטר ממך, תשמע, אני לא מצפה משוטר להציל את העולם. קודם כל שיציל את עצמו, אחרי זה שאר העולם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערה נכונה. << אורח >> נועם שקל: << אורח >> בשנייה, גם שוטר ששלף אקדח לא בהכרח יורה. הוא לא בהכרח יורה ואז אני מראה לו שהוא נדקר לפני שהוא ירה. אגב אני גם אראה לו איפה הוא פגע את הכדור הראשון, איפה הוא פגע את הכדור השני, אני מראה לו בחיצים, בבולט, בדיוק. לפעמים הוא אומר שהוא ירה שלושה כדורים ופגע עם כולם, אני מראה לו שרק אחד פגע ופה, זה אומר שעם היד השנייה הוא הצליח לדקור אותו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מעולה, תודה. << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> אנחנו נעבור לעוד כלי שיש לנו פה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עד כמה אתם מעורבים ב - - - << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> אנחנו מעורבים בשיתוף הפעולה המקצועי ובעיקר באכסנייה פה ובאמצעים שאנחנו יכולים לתת להם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הם באים לפה? << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> יש את בית הספר החילי של מג"ב שהוא בסוף ת"פ אגף ההדרכה. << אורח >> גונן: << אורח >> על האולם הזה אני אעבור בקצרה כי לא בו אנחנו נתרגל, האולם הזה הוא האולם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מי אתה? << אורח >> גונן: << אורח >> אני גונן, מדריך ירי. << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> גונן הוא מדריך ירי מטעם הזכיין. זה השילוב פה. << אורח >> גונן: << אורח >> האולם הזה זה האולם הטכני כעיקרון, אני יכול לבצע פה הדמיות ירי בכל הרמות ובכל הטווחים, בכל תנאי מזג האוויר, בעזרת המחשב אני יכול לשנות אותם. יש לי פה מסלולים לביצוע כך שאני יכול לנתח למעשה את איכות הירי של כל אחד מהיורים במגוון הנשקים שיש לנו, יש לנו פה אמ-16, יריחו, גלוק ואני יכול להשתמש בעולם הזה גם לטובת תרגילים מתגלגלים. למעשה יש שלושה תרחישים שרצים אחד אחרי השני והכוח צריך להתגלגל בהתאם, תלוי בסדרי הגודל של הלקוח ומה אנחנו רוצים, כולל שימוש בעזרים סביבתיים כמו המחסות ודברים נלווים ש - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה אנשים עוברים אצלך ביום? << אורח >> גונן: << אורח >> בתקופה שהיו פה את אימוני התחנות היו עוברים אצלנו כל יום באזור ה-100 אנשים. היום זה מובנה בתוך הקורס, כל קורס נמצא פה באימון הבסיסי שלו פעם אחת ובאימון המתקדם שלו פעם נוספת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה אנשים אתה מעביר פה בחודש? << אורח >> גונן: << אורח >> בחודש כמה מאות. ועוברים פה גם אימוני היס"מ, צוותים שלמים של יס"מ, אנחנו עושים פה תרגיל שהוא מורכבות, גם של תרגיל מתגלגל וגם אחרי זה משיכה להמשך עם אירועים מתפצלים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הם אחראים על המטווחים בחוץ? << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> כן, יש שם גם מדריכי ירי של אזרחים. << אורח >> גונן: << אורח >> כן, בבוקר העברתי אימון במטווח, עכשיו אני פה. ככה נעשים החיבורים בין הדברים. בואו נראה את הטקטי. << אורח >> תימור הייב: << אורח >> צוהריים טובים לכולם. אני תימור הייב מכפר טובא זנגרייה, קצין בהדרכה, התחלתי בשירות בסדיר במג"ב, לאחר מכן התגייסתי למרחב דן, תחנת בני ברק, עם חברי אמויאל. בשנה שעברה יצאתי לקורס קצינים ומבחירה נשארתי באגף ההדרכה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איפה אתה גר היום? << אורח >> תימור הייב: << אורח >> אני עדיין גר בטובא זנגרייה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה מגיע לשם עם מדים? << אורח >> תימור הייב: << אורח >> על מדים, גאה, עם ראש מורם וברוך ה' הקצין הראשון, בעזרת ה' אחריי עוד רבים. אמרתי לו בדיוק שיש לי את אישור התושב חתום על ידו עדיין. זה הסימולטור שלנו. בדומה ל-VR, אבל יש לנו גם פה יכולות אחרות יחד עם מדריכי הירי שמלווים אותנו. מה שמיוחד פה שניתן אחרי האירוע, אחרי התרחיש, להמשיך את התרחיש עם המזרנים האלה ולראות במה החניך יכול לטפל ואיך הוא יכול להמשיך את האירוע. הנקודה החשובה כאן שמדריכי הירי נותנים את האפקט המקצועי והמבצעי מבחינת ירי וטקטי וכאן אנחנו הסגל עומדים מאחורי החניכים בשביל לראות אותם איך הם פעלו מבחינת הסמכויות, האם הם השתמשו בסמכות הנכונה או שלא. במידה שלא, המשוב הוא למטרת שיפור. השיתוף שלנו ביחד עם המדריכים, מה שמיוחד פה זה הכלים שלהם. גונן, רק להסביר קצת על הציוד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לפני שגונן מסביר, כמה חניכים יש בשבוע, בחודש? בכמה אנשים אתה נוגע? << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> תימור הוא מפקד מחלקה. יש לו 35 חניכים שלו. הוא אחראי עליהם, הוא מלווה אותם מהיום הראשון עד תום ה-27 שבועות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> וכשהם יוצאים החוצה לשטח אתה גם יודע מה הם עשו? << אורח >> תימור הייב: << אורח >> אני מלווה אותם עד טקס הסיום ומעביר שרביט לתחנה, ליחידת האם שלו. << אורח >> גונן: << אורח >> השימוש שלנו הוא באקדחים שמשתמשים בהם למעשה השוטרים בשירות. לדוגמה פה הבאנו את הגלוק. זה אקדח גלוק לכל דבר שעבר הסבה למערכת גז ולייזר, זאת אומרת שהוא יוכל לתפקד עם המערכת, מה שמאפשר לנו תפעול של דברים שאם הייתי צריך לעשות אותם במטווח הוראות הבטיחות והמגבלות הבטיחותיות היו גורמות לזה שהשוטר לא יכול להתנהג בטבעיות אל מול האיום, או אל מול התרחיש או אל מול האתגר שהוא ניצב מולו. השוטרים שלנו ניצבים רוב הזמן באיומים שהם אפורים, הם לא שחור לבן, מה שהופך את העסק הרבה יותר מורכב ואז השימוש בנשק או נקודות הקצה שלו הן הרבה יותר מורכבות. המקום הזה נועד לבחון את זה בצורה שהיא בטוחה, שגם אם השוטר עשה טעות בשימוש בנשק או לא, או כתוצאה מתזוזת האירוע השוטרים לא היו ביישור קו ביניהם, לא היה ביניהם חיתוך גזרות נכון, עדיין לא יהיו לנו נפגעים ונוכל לתרגל את זה וללמוד מזה. האקדחים זה אקדח שמופעל בכוח של מחסנית גז, למעשה בדיוק כמו אקדח הגלוק הרגיל של השוטר ההדק שלו עובד בשני שלבים, מגיע לשלב קשה, משחרר כדור, ברגע שהוא משחרר כדור תהיה לו רתיעה כמו באקדח רגיל ולמעשה הוא מדמה לו את הירי בצורה, אני לא יכול להגיד מושלמת, אבל קרובה מאוד למציאות, כשהוא צריך לפעול גם עם הנושא הזה. הכוונות אותן כוונות, הדקים אותם הדקים, האקדח אותו אקדח, כך שההדמיה היא מאוד קרובה. גם הטייזר שאנחנו משתמשים בו. בסוף התרחיש יכול להיות מובל אבל לא לשימוש בנשק, זה טייזר שירות לגמרי שעשו לו הסבה, במקום החיצים של החשמול יוצאת קרן לייזר, המסך יודע לחוות את הסיפור הזה על האובייקט ולהגיד לך אם פגעת, לא פגעת, השתמשת נכון, לא השתמשת. זה כבר במסגרת הסמכויות והשילוב שלי עם מפקד המחלקה שהוא מגיע. מפקד המחלקה מתרגם את זה לסמכויות, אני מתרגם את זה לנוהלי לחימה והאופן של השימוש בנשק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כל חניך שסיים אצלכם את התרגול הראשוני, אם הוא לא הגיע לרמה הנדרשת מה עושים? << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> בכדי להסמיך שוטר יש מספר פרמטרים שהוא צריך לעבור, זה בר-אור, זה אקדח, זה רובה, זה טייזר, זה פלפל וזה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש מדרג שידוע? מוגדר? << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> כן, ואם הוא לא עובר הוא לא מוסמך. << אורח >> גונן: << אורח >> לכל דברים המבחנים מוגדרים. הדבר הזה פה לא משמש כמבחן בכוונה, אנחנו רוצים שהשוטר יתמודד עם זה ולא ירגיש את הלחץ של מבחן, אלא ירגיש רק את הלחץ של קבלת ההחלטה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ואם ראית שהוא מתקשה אתה עושה לו תרגול נוסף? << אורח >> גונן: << אורח >> אני עושה לו תרגול נוסף. היתרון פה גם שבמסגרת התרחישים אני יכול להעלות למעשה את אותו תרחיש ובהתאם להתנהלות שלו לשנות את התגובה במסך. אם הוא לא יהיה אסרטיבי מול האובייקט אני יכול לעשות שהאובייקט יעלה עליו, למעשה הוא יבצע פעולה אלימה לפני שהוא בכלל מסוגל. אם הוא יהיה אסרטיבי אני יכול לבצע כניעה של האובייקט אל מול השוטר. אם הוא לא עבד טקטי נכון אני אבחר לפתוח עליו באש, אם הוא עבד טקטי נכון אני בתור המאיים, אם השוטרים עומדים מולי טקטי נכון, אני אבחר שלא לפתוח באש, אני אעדיף להיכנע. למעשה המדריך שיושב פה, בהתאם לפעולות של השוטר קובע את מציאות התרחיש. למעט בירי, אם הוא ירה ולא פגע אני לא יכול להשפיע על זה. אם הוא ירה ופגע אני לא יכול להשפיע על זה, התוצאה תהיה ברורה על המסך וממנה ננתח את הפעולות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מערכת יחסי הגומלין הזאת שבין שוטר במשטרת ישראל לבין אזרח שמספק שירות זה משהו שעובד? << אורח >> תימור הייב: << אורח >> היא עובדת בצורה מעולה, אנחנו לוקחים מהם רק את הניסיון המקצועי שלהם והשילוב עם הסמכויות הכרחי וביחד זה עובד בצורה מעולה. זו הזדמנות לתת ליושב ראש להתנסות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עוד פעם להתנסות? עזוב אותי. היום אכלתי אותה עם חוסר האסרטיביות פעם אחת. קותי, בוא, שיהיה לי משהו נגדך. << אורח >> גונן: << אורח >> אני נותן את הרקע, בסוף גם תתקבל פה קריאה בקשר לאירוע, אתה שוטר שמוזנק לאירוע אלמ"ב. (עורכים הדמיה). << אורח >> גונן: << אורח >> אמר המתרגל שהיה פה איום מיידי, עכשיו יש לנו ויכוח לגבי האיום המיידי. האדם הזה מאיים, הוא פונה אליך גם. שימו לב, זו סיטואציה ששוטר בקלות יכול למצוא את עצמו בתוכה, האם האיום הוא מיידי או לא, יש פה תחום אפור. בחרת לירות, נניח ואני מסכים שהאיום היה מיידי וההחלטה שלך הייתה נכונה, במצב כזה הירי שלך חייב להיות ירי מדויק לראשו של האדם על מנת לנטרל את האיום, אחרת האיום לא נוטרל. תפגע לו במרכז המסה יקרה מה שקרה פה. אם אני פוגע לאדם במרכז מסה הוא עדיין יכול לשחרר כדור, מה שהוא עשה. אתה פגעת לו במרכז מסה, אני יכול לראות את הפגיעות האלה על המסך, הבן אדם שחרר כדור לראש של המאוימת. << דובר >> קריאה: << דובר >> ההחלטה על הנטרול הייתה – << אורח >> גונן: << אורח >> היא החלטה שאני יכול לקבל. << אורח >> תימור הייב: << אורח >> בשביל זה יש את הסגל גם שנמצא כאן בשביל קודם כל לגעת בהאם יש לך סמכות כניסה בכלל לבית, כניסה לחצרים, לאחר מכן אנחנו מגיעים לשימוש בנשק, האם יכולת להוציא בכלל צוות למו"מ, להקפיא את המצב, האם אתה מכיר את יכולות הירי שלך, אם אתה לא בטוח בירי אז אולי לנהל משא ומתן. << אורח >> גונן: << אורח >> מה קורה במטווחים שאני מתרגל? במטווח שאני מתרגל הבן אדם ירה, עכשיו יורדים לפריקה, נגמר התרגיל, אני לא יכול לתרגל את השלב הבא שהוא שלב חשוב בפני עצמו. יש פעולות מצילות חיים בסוף תקרית. רגע, הבחור שירית בו עדיין חי, נכון? מה עם טיפול רפואי? יש פה תינוק, רווחה. << אורח >> יקותיאל צפרי: << אורח >> בגלל זה יריתי. אמרתי, אני רואה את ה - - - << אורח >> גונן: << אורח >> אם היית מצליח להוציא אותה בחיים זה לקחת אותה עכשיו לתחנה למתן עדות. אם שניהם בחיים אני יכול להעלות אותם לאותה ניידת? ברור שלא, אני צריך להפריד ביניהם. יש פה הרבה דברים שהשוטר צריך להתעסק איתם בסוף תקרית, מה שאני לא יכול לעשות איתו במטווח אם אני עושה את התרגיל הזה. גם אם אני מצליח לדמות אותו מאוד יפה בעזרת מטרות וזה אני לא יכול לעשות את זה, אני לא יכול להגיע איתו לפעולות האלה בסוף תקרית. והפעולות האלה הן פעולות מצילות חיים, זה מה שהסימולטור הזה ושיתוף הפעולה נותן לנו. כל מה שאמרתי עכשיו, הרווחה וזה וזה, למדתי פה מהסגל כי אני מספיק זמן מתרגל איתם פה. אני לא למדתי את זה בכיתה. למדתי את זה פה מהסגל שלימדו אותי תוך כדי. זה שיתוף הפעולה שבסוף מביא תוצאות. אני מביא את השוטר להתמודד עם מצבי אמת לפני שהוא פוגש אותם בשטח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה. זה מרשים מאוד, תדעו לכם, זה היה ממש מרשים, יש פה יכולות מדהימות, אני מקווה שבאמת אנחנו יודעים למצות את זה. << אורח >> גבי ברקת: << אורח >> בשביל זה אנחנו עושים את החניכה בשטח. << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> זו עבודה מורכבת מאוד, ותמיד הולכים לקצוות, של הימ"מ, של החבלה. בסוף שוטר הסיור, זה הבלש, זה החוקר שנמצא בתחנה, זה הלב של משטרת ישראל והוא מאוד מורכב, המשמרת היא מאוד מורכבת. יש אתגר בזה ויש עניין בזה ואנחנו מנסים למצוא כל דרך אפשרית לשווק את זה החוצה, שאנשים טובים יבואו אלינו. זה הפער שלנו. אני אומר לך שהמשכורת היא חשובה, אבל היא לא העיקר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני אתן לכם דוגמה, אני חייתי בחיל מאוד רחוק. אני עפתי מקורס טיס, הלכתי לתותחנים בגלל סיבה אחת בלבד, יוצאים משם יותר טוב הביתה ויוצאים הרבה יותר מהר לקורס קצינים. אחרי קורס טיס שאתה נמצא שם ואתה יוצא פעם בארבעה שבועות לשבת קצרה, הדבר היחידי שמעניין אותך זה איך אני יוצא יותר טוב, דבר שני שמעניין אותך זה איך אני עושה קורס קצינים יותר מהר כדי להגיע לטקס הסיום שלהם, של אלה שנמצאים בקורס טיס כשאני כבר עם דרגה. אבל הבנו בחיל התותחנים שזה טוב לקבוצה מסוימת של ארבעה-חמישה מקורס טיס, מה עם כל האחרים? << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> היום תותחנים המיתוג שלו הוא אחר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כי לקחנו לשם את רוכב שמים ואת הזיק ולקחנו לשם תותחים יותר אינטליגנטיים והפכנו את החיל לממוחשב ושיווקנו את זה. << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה מה שצריך לעשות פה. << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> המשטרה היא טכנולוגית, בין הטובות בעולם. יש לה את האמצעים בין הטובים בעולם, וביקרנו במשטרות בעולם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אף אחד לא רוצה להיות השוטר בקצה שהמפגין מקלל אותו, אף אחד לא רוצה, לא אני, לא אתה ולא השוטר שנמצא שם, אבל בסוף זה מה שיוצא. זו תהיה עבודה סיזיפית אבל אנחנו ננסה להתמקד בה. אני יודע כמה איתמר משקיע בתחום הזה, חבל לכם על הזמן. זה התחיל אצלו עם האמירות כשאף אחד לא הבין על מה הוא מדבר, על הגיבוי לשוטרים ועל המשכורות לשוטרים, כי יש דברים שצריך להגיע לפה בשביל ללמוד, אין מה לעשות. עכשיו אני אוכל לבוא ולומר על החלק הדיגיטלי, על הנושא הטכנולוגי, על היתרונות של הידע שרכש שוטר, זה יוסיף. אנחנו עוד מעט נדבר קצת בסיכום על מסלול ההכשרה והקידום של שוטר, קצין וכו'. אחד הדברים שבסוף החזיקו אותי בצבא זה היה הדבר הזה, הקידום והלימודים, ידעתי שאני לא תקוע. (בהמשך הסיור – ישיבת סיכום) << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש פה תכנית הכשרות לשעת חירום? << אורח >> נועם שקל: << אורח >> כן, לכל תיק מתיקי הליבה יש תיק חירום. זה היה לקח מהקורונה, מימשנו את זה על כל תיקי הליבה, כי ראינו באיזה שהוא שלב שאם אנחנו לא מפזרים את הקורסים, רואים שאנחנו לא מצליחים לייצר פה איזה שהיא למידה אחרת אז אנחנו לא מכשירים. הקורונה הייתה בית ספר למקום הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לכולנו. << אורח >> נועם שקל: << אורח >> אז עשינו תיקי חירום בכל תיקי הליבה. אם אתה תשאל אנשים במדינת ישראל למה צריך להיות שוטר מוכשר? אין סוף, הוא צריך לדעת הכול, הוא צריך להיות חצי רופא, חצי בריאות הנפש, חצי פסיכולוג, הוא צריך לדעת סמכויות, הוא צריך לדעת מיליון דברים וכל אחד רוצה שהוא יידע את זה. הוא צריך להכיל את כל הקהילות, את כל הרב תרבותיות, את כל המנהגים. איפה יש זמן לזה? אנחנו לקראת סיכום של הביקור. לפני שנתחיל בסיכום ניתן לכם לדבר כי זה החלק שלכם, לשאול, לדבר, מה שעולה על רוחכם. אני אגיד תודה לאבי ולכל הקצינים החמודים הילדים הטובים האלה שראיתם בדרך, זה מ"מים בהכשרות נגדים שאגב קיבלו כמעט מנדט, אנחנו אוהבים מרחב פעולה פה, הם קיבלו מנדט מאבי להראות לכם ולנהל את הביקור הזה. אז באמת תודה רבה מכל הצוות. נציג קודם כל את גורמי המשטרה, שתדעו מי פה. << אורח >> אלי דוד: << אורח >> אני ראש ענף מקצועות אג"מ, האחריות שלי זה על מקצועות השיטור, חבלה שראינו, בעלי חיים, שיטור ימי, תשעה מקצועות סך הכול. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שתי מילים על שיטור ימי. זה אחד הנושאים שאני מתעסק בו לאחרונה. << אורח >> אלי דוד: << אורח >> שיטור ימי. יש חמש יחידות ארציות כאשר יש עבודה כרגע להגדיל בעוד יחידה בגלל הטווח של המרחקים. בית ספר אחד, למעשה מגמה שעד לפני שנתיים וחצי הם היו שייכים למדור, לפני שנתיים וחצי הכפפנו אותם לאגף, אלינו להכשרת נגדים למקצועות אג"מ. שני מדריכים, קצין ומדריך, סדר גודל של 60 פלוס ימאים ארציים, הרוב נותנים מענה מתנדבים. גם בשיטור הימי יש מתנדבים שהם נותנים לנו הרבה סיוע בהיבט הזה. יש כרגע עבודה שנעשית באג"מ על העצמה של היחידה הזאת, הגדלה למעשה, עבודה גם על בסיס מודיעין, אז זו יחידת דסק ימי שתהיה בכל יחידה, זה כרגע עדיין בעבודה. אנחנו מפתחים בשיטור הימי ביחד עם בעלי החיים שיטור ימי שיעבדו בים. אנחנו בכלל עושים שילוב בין מספר מגמות, כמו חבלה יחד עם הכלבנים, יש לנו עכשיו כרגע ציין לייזר שביחד עם הכלב והחבלה עובדים ביחד על חומרי נפץ. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני הולך מפה בעוד חצי שעה, מה אתה מצפה שאני אעשה בשבילכם? << אורח >> אלי דוד: << אורח >> לשיטור הימי? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בכלל. אתה קצין משטרה, אתה איש בכיר פה במערך ההדרכה, מה אתה רוצה שאני אעשה? << אורח >> אלי דוד: << אורח >> אחד הדברים שהיו על השולחן בשיטור הימי זה ספינה שהייתה מתוקננת לבית הספר, העלות של הספינה היא גבוהה, בממדים של משטרת ישראל היא לא גבוהה, שלושה מיליון שקל, אנחנו היום למעשה בהכשרה של השיטור הימי - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה זה שלושה מיליון מתוך תשעה מיליארד? << אורח >> מאיר ברוכים: << אורח >> זה לא תשעה מיליארד, זה יותר. תשעה מיליארד זה רק התוספת. << אורח >> אלי דוד: << אורח >> אנחנו היום למעשה מכשירים את השוטרים שלנו, את השיטור הימי, אנחנו לוקחים כלים מהמערך המבצעי, אנחנו פוגעים למעשה ביחידות ויוצאים איתם לאימונים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה עוד היית רוצה שאני אעשה? מה אתה מרגיש שאני כחבר כנסת, יושב ראש ועדה לביטחון לאומי, יכול לעזור לך? שהיית רוצה שאני אעשה בשבילך מחר בבוקר? << אורח >> אלי דוד: << אורח >> זו שאלה אני אחשוב עליה תוך כדי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש לך עוד זמן, אני לא הולך בחצי השעה הקרובה, תהיה רגוע. << אורח >> גבי ברקת: << אורח >> אפשר לעזור לאלי? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוודאי, אני רוצה שתעזור, אני אבקש מכל אחד מכם לומר לי את זה. << אורח >> גבי ברקת: << אורח >> בסוף יש לנו קושי רב לגייס אנשים, קושי רב מאוד. אנשים לא מתלהבים להתגייס למשטרה. כמו שאמרו לך, המשכורות זה חשוב, אבל זה לא העיקר. אנחנו צריכים את העזרה שלך בלשווק את הארגון הזה כארגון חדש, ארגון מתקדם, ארגון אטרקטיבי לשרת בו, שם אנחנו צריכים את העזרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אמירה מעולה. איפה אתה מרגיש שנקודת החולשה שלך או נקודת התורפה שלך, או משהו שהיית רוצה לחזק אצלך בהדרכה? << אורח >> גבי ברקת: << אורח >> הלוואי שהייתי יכול להאריך את הקורסים ולהעשיר את השוטרים שלנו בעוד דברים, אבל זה לא מציאותי. האתגר הגדול שלנו זה להכשיר את השוטרים שלנו בזמן קצר מאוד ולשלוח אותם לשטח. יש לי 27 שבועות לקחת אזרח ולהפוך אותו לסופרמן. זה אתגר גדול ואנחנו בינתיים עומדים בו יפה. << אורח >> יובל בן אבי: << אורח >> יובל, רמ"ח תכנון הדרכה. האגף הזה די חדש, צעיר, במונחים ארגוניים שעשה הרבה מאוד שינויים והרבה מאוד תמורות במשטרה מאז שהוקם, גם פנימיים, אבל גם בהשפעה שלו על הארגון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה עשית לפני שהגעת? << אורח >> יובל בן אבי: << אורח >> הייתי במחוז ירושלים, הייתי אחראי על מנהלת תכנון ירושלים, אג"ת, בכל מיני תפקידים. שאלת איפה האתגר הגדול שלנו, באמת זה כוח האדם, זה המשבר הכי משמעותי, משבר שנמצא עמוק עמוק בתוך תחנות המשטרה שלדעתי לאט לאט מקרב את הקווים האדומים של חלק מהיחידות ביכולת שלהם לפעול ולממש את האחריות. אני, כמו שאמרתי, מלווה הרבה מאוד שנים את החלק של הגיוסים וההכשרות, אני חושב שאנחנו נמצאים באחד מרגעי השפל של התהליך הזה, גם מבחינת כמות כוח האדם שמגיע, גם מבחינת האיכויות. אנחנו מקווים שנושא השכר ישפיע, יעשה איזה שהוא שינוי משמעותי, אבל כמו שאמרו פה, האירוע הוא כנראה לא רק שכר, זה משהו הרבה יותר עמוק, הרבה יותר רחב, זה משהו שהמדינה צריכה לקחת תוך אחריות לאומית. גם המשמר הלאומי וחיזוק מג"ב, אבל גם חיזוק תחנות המשטרה שנמצאות במצוקה מאוד מאוד משמעותית. אנחנו מבחינתנו בתוך ההדרכה עושים את כל התהליכים לסייע לארגון בכל תהליך של שינוי שיטת ההכשרה. החניכה שאנחנו עושים בשטח זה אירוע דרמטי, המשמעות שלה שיש לעומת המצב הקודם עוד 300 שוטרים בתחנות שנמצאים בשלב חניכה והם עובדים בשטח. אנחנו עושים הרבה מאוד תהליכים כאלה כדי לתרום להתעצמות של הארגון, אבל באמת האירוע המרכזי זה כוח האדם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כל אחד שמגיע לתחנה וזוכה לחניכה החונך שלו הוא חונך קבוע? << אורח >> נועם שקל: << אורח >> תכלס יש חונך אחד שהוא החונך המוביל, אבל אם הוא בחופש קצת תמיד יש איזה שלד. << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> יש מישהו שהוא מוגדר כחונך מוביל, אבל אנחנו כמעט 17 שבועות בחניכה, זה משהו שהוא לא הגיוני שאותו אחד ילווה אותו, אבל יש מישהו שמתכלל את זה. אנחנו היום מכשירים את כל מי שמסיים קורס מתקדם להיות חונך והוא בעצם יכול להיכנס לפול הגדול הזה שנקרא חניכה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ואז הוא גם מעביר חוות דעת על אותו חניך? << אורח >> נועם שקל: << אורח >> הוא גם יכול להגיד שהוא לא מתאים למשטרה. << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> אנחנו היום אחרי שנה באירוע הזה, התחלנו אותו בדיוק ביולי שנה שעברה, אנחנו כבר עשינו כמה וכמה ועדות שמי שהעלה את הבקשה לפיטורין זה השטח, מה שלא קרה מעולם, עם המצוקה שלהם. אז אנחנו בכיוון טוב, לא הכול מושלם, לא הכול ורוד, אחרת היה לנו משעמם, אבל סך הכול הכיוון הוא כיוון טוב. << אורח >> יובל בן אבי: << אורח >> אז חניכה זה מקצוע, אנחנו עובדים עכשיו כדי לבנות את הכלים, אנחנו רוצים להקים מגמת חניכה במכללה שתחזיק את זה. בסוף זו איזה שהיא התפתחות של הארגון שצריך לייצר שהוא לא תהליך טבעי לארגון שאמון על הכוח, גם למשוך את החלק של הפעלת הכוח לבניין הכוח ואת השילוב. יש כבר התקדמות מאוד משמעותית בעניין. אתם מבקרים כאן במכללה ומי שמגיע בחוץ אומר וואו, איזה מתקן מדהים וגדול וחדש ומתקדם, זה נכון שהוא מתקדם וחדש, אבל כשהקימו אותו בתכניות לפני 15 ו-20 שנה אז היה נראה שהוא מספיק ביכולות ובקיבולת. המשטרה גדלה בצורה משמעותית, מג"ב גדל, יהיה משמר לאומי, המתקן הזה קטן היום על הצרכים של משטרת ישראל. אני יודע שבכל שנה כשאנחנו בונים את תכנית ההדרכה יש לנו פער מובנה של בין שבע לעשר כיתות, בטח ביעד גיוס של 3,000 איש שאנחנו למעשה נכפיל את הכשרות היסוד מ-20 לכיוון של 45 הכשרות, המתקן הזה יהיה מאוד מאתגר ביכולת שלו להחזיק את הדבר הזה. אם משהו שהיינו רוצים לעשות זה לקדם את מה שהיה בתכנית המקורית, לקדם את שלב א'1, להרחיב את המתקנים פה, עוד כיתות לימוד, לינה, מתקני אימונים, אז זה אחד האתגרים שלנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ומדריכים. << אורח >> יובל בן אבי: << אורח >> המדריכים, אנחנו מושכים אותם מהשטח. צריך לזכור שכשהארגון נמצא במשבר כוח אדם אנחנו מרגישים אותו גם ביכולת של השטח לשלוח חניכים להכשרות, הרבה יותר קשה להוציא אותם, וגם סגנים ומדריכים קשה לנו להביא. וכשאנחנו מדברים על איכויות כוח האדם וכשאנחנו רוצים לגייס בכמויות לפעמים אנחנו מתפשרים גם על האיכות, והאיכות הזאת בסוף יש לה השפעה גם מתמשכת קדימה. בעוד חמש שנים, כשנרצה לראות קצינים ופיקוד בכיר יהיה לנו אירוע מאתגר נוסף. אנחנו גם סוג של שומרי הסף של הארגון, גם מבחינת האיכויות וגם מבחינת התהליך עצמו, אבל זה האתגר הגדול. << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> אנחנו הבאנו אותך היום למשמרת סיור בתחנת משטרה, בסוף זה הליבה, זו משטרת ישראל, זה העיקר. יש פה עוד יחידות, גם אצלנו בתוך ההכשרה, גם החבלה, גם בית הספר לעיקוב, יחידות מאוד טובות, מאוד מיוחדות, מובילות, אבל בסוף בסוף כשהאזרח מתקשר 100 עונה לו המוקדנית ומגיע אליו הסייר ומטפל בו החוקר, נקודה, ושם צריך לתת את כל הלחץ ואת כל העוצמה ואת כל הקשב ואת כל הכסף ואת כל היחס והכול. אני מגיע הביתה עם המדים שלי ויוצא עם המדים שלי, כל השכונה יודעת שאני שוטר כבר הרבה זמן, יש שוטרים שמתביישים להגיע עם מדים היום בגלל כל מה שקורה, בגלל השיימינג הזה שנוצר. יש משפחות שהילדים כשאבא היה בהפגנה ועשו לו שיימינג, הם לא הולכים לבית ספר בגלל זה. הכלי הזה של השיימינג זה כלי משחית, בטח לשוטרים שבסך הכול עושים את העבודה שלהם. אתה יכול לאהוב את זה, אתה יכול לא לאהוב את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גם ללא שוטרים, תאמין לי, אני אומר לך את זה מתוך ניסיון. << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> חבר כנסת החליט להיות נבחר ציבור, אבל שוטר זו העבודה שלו והוא הלך למשימה הזאת כי אתה שלחת אותו. צריך לתת לו את כל המעטפת שהוא יידע שכשהוא יוצא למשימה, אחרי שלימדנו אותו ותרגלנו אותו ואמרנו לו מה מותר ומה אסור, ואנחנו יודעים כשעושים טעויות גם להעניש, גם ברמה הארגונית וגם ברמה של מח"ש, אבל כשאנחנו שולחים מישהו למשימה אנחנו צריכים לתת לו את כל הגיבוי המלא. וזה חלק מהעניין הזה שחסר, כששאלת מה חסר זה זה. ואמרנו את זה כבר כמה פעמים, המשטרה הזאת היא משטרה מתקדמת, ראית את האמצעים שיש לנו, ראינו משטרות בעולם, אנחנו לא נופלים מהם אפילו לא בקצת, והשדרוג הזה או התפיסה הזאת של משטרה מאתגרת, מתקדמת, זה השיווק הכי גדול שמבחינתנו צריך לעשות. גם מבחינת אתגר אני לא מכיר תפקיד שהוא כל כך מגוון כמו שוטר במשטרה. להיות סייר, ראית את הקצוות, פעם אחת אתה יכול להגיע להעביר זקנה את הכביש ופעם אתה מגיע למתבצר עם נשק, לאירוע אלמ"ב ותינוק צועק ברקע. זה אירועי אמת, זה לא סרטונים. << אורח >> נועם שקל: << אורח >> אני אגיד משהו, אחרי זה אני אגיד גם דברים אחרים, אבל משהו ספציפי לשאלה שלך. משטרת ישראל נדרשת לאורך השנים להיכנס לוואקום אחרי ואקום כי משרדי ממשלה אחרים מושכים את ידיהם. אני רק אתן דוגמה, התמודדות עם אנשים שהם מתמודדי נפש. בסופו של דבר מתקשרת אמא ואומרת: הבן שלי הופך את הבית, כי אין לה למי להתקשר. היא מתקשרת 100 כי אין לה מוקד רפואי במדינת ישראל להתקשר אליו, אין כוח תגובה לאנשים כאלה שהם לא משטרה. מגיע שוטר עם טייזר במקרה הטוב או רק עם אקדח במקרה הרע. סיטואציה כזאת של מתמודד נפש שרץ לשוטר עם קצין תיגמר בזה שהשוטר יירה במקרה הטוב או ייפצע או ייהרג במקרה הרע, ואלה שתי סיטואציות לא טובות, כי גם אם הוא ירה הוא הרג מישהו שאנחנו לא אמורים להרוג אותו. ואם הוא לא ירה ונפצע אז יש לנו שוטר שחס וחלילה לא יודע מה, וזה בגלל שאף משרד ממשלתי אחר לא מטפל. האמא המסכנה שהתקשרה אלינו היא גמורה, היא מתקשרת כי אין לה ברירה. זה דבר אחד ואני יכול לתת עוד הרבה דוגמאות. אם אני רוצה לדבר על הקמות רעש או הפרעות מנוחה, שזה דבר שיש אחריות לרשויות מקומיות. נכון, זה גם תפקיד של המשטרה כי יש חוק אחת, שתיים, שלוש, אבל יש גופים אחרים שיכולים לטפל. אתם צריכים בהינתן המצב שבמדינת ישראל זאת הסיטואציה גופים אחרים שיש להם אחריות וגם סמכות, תממשו אותה. תעשו. חסימת חניה פרטית חונה עדיין במשטרת ישראל. כל מיני דברים שהם משימות מעסיקות את אותו סייר שלא מגיע עכשיו לאירוע יותר חשוב. יש גופים ויש רשויות שאמורות להיות הגוף המגיב. זה משהו שאם אתם יכולים לצמצם במשימות שלצורך העניין – אני יודע שאג"מ גם מתעסק עם זה ולא תמיד בהצלחה, אבל לפעמים כן, בטח ברשויות היותר חזקות, אבל זה מורכב. אני לא יודע כמה זה קשור אליכם העולם של תהליכי הרכש, בעולם משרדי הממשלה, החשב הכללי, אבל יש תקנות חדשות שרצו להוציא, העניין הזה של תהליכי רכש עד סכומים מסוימים שייך למקום של לפני בערך עשור, עשור וחצי, הסכומים האלה כבר לא רלוונטיים ואז אתה מוצא את עצמך שעל כל שטות אתה רץ לעשות מכרז ותהליכי מכרז במדינת ישראל אלה תהליכים מאוד ארוכים. אם אתה צריך משהו אד-הוק שאתה לא צריך עכשיו בשבילו משהו ארוך טווח, צריך שיהיה – פטור ממכרז זה גם לא דבר טוב, אני לא אוהב שמוציאים פטור ממכרז, אני לא חושב שזה נכון כל הזמן ועדות הפטור האלה, אבל הלחץ על ועדות הפטור נוצר כי תהליכי הרכש פחות מאפשרים. אני חושב שתקנות החשכ"ל שהיו אמורות להתפרסם, אני לא יודע אם הן פורסמו או לא, שמגדילות קצת את מרחב הפעולה של הגופים צריכות להיות מאושרות ובטח לגוף כזה כמו משטרה. אלה שני הנושאים שאני חושב שאם אתם רוצים לתת כתף למשטרה, אני חושב שזה יעזור לה מאוד. עכשיו אפשר לפתוח את זה לשיח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עוד מישהו רוצה לומר משהו? חושב שכדאי שנשמע? << אורח >> שבתי גרברצ'יק: << אורח >> אני לא רוצה להגיד משהו, כי כל הנקודות פה הועלו על השולחן, אבל בסוף מה שהזכיר אבי, כששוטר חוזר הביתה בלי מדים זה דבר הכי גרוע שיכול להיות לנו. אני זוכר את הימים הראשונים שלי במשטרה לפני עשר שנים, כשהגעתי למשרד, ואני רואה שהשוטר שאיתי בחדר מוריד את החולצה כשהוא מסיים את יום העבודה, אמרתי לו: מיכאל, מה זה? הוא אומר: מה אני צריך, שישגעו אותי באוטובוס כשאני נוסע הביתה? אני רוצה להגיע הביתה בשלום. משהו לא הובן לי באותו רגע, אבל מהר מאוד הבנתי שיש לנו איזה שהיא בעיה בתוך הארגון, שהיא לא שלנו, אלא איך האוכלוסייה רואה אותנו. כי אם השוטר צריך להוריד את החולצה ולא מרגיש את השליחות שלו בגלל השיימינג שהוא מקבל, בגלל היחס שהציבור הרחב נותן לו, אנחנו פה בבעיה מערכתית שבסוף משליכה על כל המדינה כולה ביחס שלנו וזה לא נעים. לא נעים להיות שוטר, להיות מאוים, לא נעים שיום אחד קמתי עם 250 הודעות נאצה שחלקן קוראות להרוג אותי ואני הופך להיות מאוים. אני דובר, ועל דבר שאפילו לא עשיתי, מילא הייתי עושה, זה גם משהו, אבל לא עשיתי ולא הייתי באותו מקום בכלל, הייתי 300 קילומטר משם מהמקום, וזה לא פשוט. אני חושב שאחד התפקידים של נבחרי ציבור זה לדאוג שהאקלים הציבורי גם בתוך הכנסת יהיה כזה שגם אם הוא לא מסכים במאת האחוזים עם מה שהמשטרה עושה, ומותר למתוח עלינו ביקורת ואפילו זה רצוי, שהביקורת תהיה ביקורת בונה ולא ביקורת מתריסה. לא פעם ולא פעמיים בדיונים ובוועדות אחרות ובמליאה עולים בשביל להרביץ, פשוט עולים בשביל להרביץ, והכי קל להרביץ לשוטר שלא יכול לענות שבסוף למחרת בבוקר הוא צריך להתייצב למשמרת או אפילו באותו רגע שחבר הכנסת עומד למעלה על הבימה ומכה אותו ללא רחם הוא לא מגיב, הוא לא יכול להגיב, הוא בניידת שלו עכשיו צריך להציל מישהו שקורא לו. אני חושב שאם יש משימה, צביקה, שאתה יכול ובטוח שאתה יכול, זה להסביר לחברי הכנסת ביקורת כן, אבל לא ללכת על הראש של השוטר בסוף. בוא נתווכח עניינית ואז המעמד של השוטר יעלה. כמו שהוא אמר, בסוף זה לא רק עניין של כסף, כסף תופס אחוזים מאוד גבוהים במשבר כשהיחס רע. כשהיחס לא טוב, יש לך שליחות אז הכסף זז הצדה וכל אחד רוצה להרוויח יותר. אני חושב שזו נקודה חשובה למגויסים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עוד מישהו פה? << אורח >> כורש ברנור: << אורח >> למשטרת ישראל יש אתגרים ביטחוניים, פליליים, מורכבים מאוד. אני חושב שכאחד שמכיר גופי אכיפה אחרים בעולם אין גוף אכיפה בעולם או משטרה בעולם שהיא מתמודדת עם אתגרים של משטרת ישראל. משטרות אחרות בעולם מתמודדות עם הציר המרכזי של פשיעה, המשטרה היא ייחודית פה. אז אני יכול לדבר על האתגרים הפליליים, אני יכול לדבר על האתגרים הביטחוניים והפערים, אבל בסוף כולנו יודעים שהערובה להצלחה זה המשאב האנושי בכל ארגון. שוטרים טובים, שוטרים איכותיים, קצינים טובים, קצינים איכותיים, הם אלה שיממשו את היעד של הארגון ובנקודת הזמן הזאת אנחנו נמצאים במשבר. משבר שהוא הופך להיות אתגר מספר אחת של משטרת ישראל. משבר שמאיים על חוסנו ועל האפשרות של הארגון להתמודד עם היעדים המאוד מורכבים שלו, שהופכים אגב ונהיים יותר ויותר מורכבים . דיברו כאן, הארגון של משטרת ישראל תמיד יהיה בפרונט, תמיד, יש כאלה שמשווים את משטרת ישראל לחדר מיון של החברה הישראלית, שהכול מתנקז אליה, כל הפערים והתחלואים והשסעים והמתחים וכו', המשטרה היא לא גוף טיפולי, היא לא גוף שיקומי, הוא קולט ומתערב בפערים שיש במערכות אחרות, זה המשטרה. לטוב ולרע זה תמיד יהיה חדר המיון, חלק אומרים שק חבטות וכו', אבל פה כרגע אנחנו נמצאים בצומת זמן שלא סתם משטרת ישראל בדירוג האחרון, היא הגיעה למקום 100 בדירוג 100 החברות. לפני ארבע-חמש שנים היינו במקום 50. אני לא משווה לחברות הייטק וכאלה, אני משווה לגופים ציבוריים אחרים שהיינו במקום יותר גבוה, מוסדות שמקבילים אלינו, היום אנחנו סוגרים את הרשימה, במקום 100. אזרח שרוצה להתגייס למשטרה ורואה את זה, איזה מוטיבציה יש לו? בחור צעיר. צריך פה להתעשת ולעשות התאמות, גם בסולמות שכר, גם התאמות במוטיבציה ותגמולים, גם בבנייה של כוח אדם לטווח ארוך. מה שלא נעשה היום אנחנו נזרע את זה בעוד שלוש ובעוד חמש שנים. לכן זה האתגר הכי חשוב שלנו. אפשר לדבר בהרחבה על פליליים, ביטחוניים, אבל זה לדעתי מטריד מאוד וזה מדאיג אותי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני אתחיל עם משפט שאני אומר אותו בסוף כי חשוב לי שתשמעו אותו פעמיים. הביקור שלי פה הוא הביקור הראשון שאני נותן במשטרה למשהו מסוים, זאת אומרת הלכתי לעשות ביקור פרוטקשן אז הצטרף אליי מירון, חוקר, אבל כביקור זה הביקור הראשון כי חשבתי שנכון להתחיל מהמקום שיש בו בניין כוח, כי במערכת כל כך גדולה כמו משטרת ישראל לכם יש משמעות רבה. אני אומר לכם שאני יוצא מפה, בזכותכם, עם הרבה מאוד גאווה. אני אביא אותה לידי ביטוי איפה שצריך, אני מקבל את ההערה שנאמרה פה, כי אני חושב שזה מגיע לכם, אבל אני רוצה שתזכרו במגוון ההערות שהערתם פה על נושא כוח האדם, אם אתם לא תדברו יפה על הבית אף אחד לא ידבר יפה על הבית. מה שאני שמעתי פה זה לא מה שאני שומע בדרך כלל במקומות אחרים שאני נמצא. אני אומר לכם שבחלק מן המקומות אנחנו, לובשי המדים הכחולים, אנחנו אשמים בזה שיש אלינו פחות הערכה. אנחנו חייבים להאמין במה שאנחנו עושים. מה שראיתי פה, מה שפגשתי פה, המעט שפגשתי פה, זה אנשים חדורי אמונה במה שהם עושים. לא רק חדורי אמונה, גם חדורי גאווה במה שהם עושים. זאת הרוח שצריכה לצאת בכל משטרת ישראל. אני גם אעביר את זה למפכ"ל ולסמפכ"ל ולמי שצריך, כי אני חושב שזה הדבר הנכון. לפני שאנחנו נעזור לכם בואו תעזרו לעצמכם בתוך המשטרה. אני מציין את זה כי אני אומר לכם שאני יוצא מפה בגאווה מרובה על זה שיש פה ארגון לומד, ארגון מלמד, ארגון שערני ללקחים ולתחקירים ולכל הדברים החשובים באמת. ארגון שגם יודע לבוא ולתת מענה מעכשיו לעכשיו לכל מיני דברים שונים. אני מקבל את מה שכורש אמר, אתם עוסקים היום במשימה בלתי אפשרית. אין לכם סיכוי להצליח, אני אומר לכם, אין לכם סיכוי, לא במשאבי כוח האדם הקיימים היום, לא בגמול שאתם מקבלים, לא בהכרה הציבורית, בטח לא אל מול כל המשימות שאתם עומדים מולן. אני לא רואה את עצמי, ואני חושב שהייתי קצין בסדר וחייל טוב בצבא ההגנה לישראל, אני לא רואה את עצמי עוסק במגוון העיסוקים שעוסק אצלכם סייר, אין סיכוי בחיים, מסכסוך שכנים דרך הפגנה, דרך מתאבד או כל דבר אחר. אני גדלתי בעולם שבו לכל אחד יש תפקיד, בתוך התותח היה לנו תפקידים, מספר אחת לא עשה מה שעושה מספר שתיים, מספר שתיים לא עשה מה שעשה מספר שלוש. היינו שישה אנשי צוות, לכל אחד היה תפקיד, היום אתם עושים את כל התפקידים. אז יכול להיות שזה חלק ממרכיבי התפקיד וממרכיבי ההכשרה, אבל זה עולם בלתי אפשרי. אני בהרגשה שאתם עושים עבודה נהדרת כדי כן לתת לאותו שוטר את הכלים להכין את זה, אבל אנחנו צריכים לגייס אנשים טובים. כדי לעשות את המשימה הזאת צריכים אנשים טובים, אין לי ספק בכך. אני מקווה שאנחנו לא מתפשרים על איכות כוח האדם. אחד הדברים שאני אנסה להוביל מתוך מה ששמעתי פה זה את כל הנושא של מסלול ביטוי לגיוס ולהמשך שירות. איך אנחנו גורמים לאנשים כן לרצות להישאר במערכת כי בשנה וחצי האחרונות עזבו אותנו 1,800 איש. זה מספר ענק. אני חוויתי את זה לפני 30 שנה בצה"ל, אולי אפילו קצת יותר מ-30 שנה, שבמכה אחת 5,000 נגדים וקצינים ברמת מ"פ עזבו את הצבא. אני אומר לכם, זה היה שברון אדיר, כל הידע הלך ושכבת הפיקוד שאמורה להתפתח הלכה הביתה. אתה פתאום מצאת את עצמך עושה שני תפקידים, אני הייתי מ"פ וקצין ניהול אש של אותה יחידה, זאת אומרת שבזמן מלחמה לא הייתי עם היחידה שלי כי הייתי קצין ניהול האש של הגדוד. אתם מבינים את האבסורד, זה בלתי אפשרי. מי שהיה מפקד הגדוד היה הולך להיות מפקד סיוע חטיבה ומי שפיקד על הגדוד היה הסמג"ד. הדברים היו מעוותים בגלל הדבר הזה, בגלל חוסר בכוח אדם ואנחנו לא רוצים להגיע למקום הזה למרות שאני חושב שאנחנו כבר נמצאים פה באיזה שהוא מקום. אני אעזור לכם בתחום הזה. אני אשב על זה עם השר על כל דבר שאפשר, כדי לראות באמת איך אנחנו עושים את זה. אני יודע מהרבה שיחות שלי איתו, ואני כמעט כל יום משוחח איתו, שזה עומד בראש מעייניו, רק צריך להביא לו את הפתרונות. אני אנסה לתת לו חלק מהם מהעולם שאני מכיר, ואם לכם יש רעיונות או הצעות מספר הטלפון שלי ידוע אצלכם, תשתמשו בזה. זה לא חריגה מסמכות וזה לא עקיפה של שום דבר, להתקשר אליי ולהגיד לי: צביקה, עלה לי רעיון זה לא עקיפת סמכות ולא שום דבר, יש לכם אישור להרים אליי טלפון. אף אחד לא יכעס עליכם, מי שיכעס עליכם לא מבין עניין. הרי אני לא מקדם אתכם. אז תעשו את זה, תנצלו את זה. אחד הדברים שאני ראיתי פה, ואני ממליץ לכם לחזק אותו, כי אני מרגיש שהוא יכול לעזור מאוד, זה המרכזיות של המכללה בחיי התחנות. תשפיעו על התחנות. אני אומר לכם, אני עבדתי מול שש תחנות, קרית שמונה, ירדן, ראש פינה, קצרין, טבריה, עפולה בית שאן, שש תחנות עבדתי מולן כמפקד יחידת חילוץ גולן. הן קרועות. אני אומר לכם, אין להם זמן להפיק לקחים. אני יודע מה אומרים ומה אתם משתדלים לעשות, אין להם זמן בגלל ריבוי המשימות. לכן כשאמרתם לי שיש פה את הבחור הזה שמסתובב עם המערכת הזאת שאני לא השתמשתי בה נכון, לא הייתי מספיק אסרטיבי, שהוא מסתובב בין התחנות זה מעולה, זה מסוג הדברים שאתם צריכים להרבות בהם, אין מישהו אחר שיעשה את זה. אני יושב, תאמינו לי, מירון הוא חבר טוב שלי וחלק מהקצינים האחרים במחוז צפון שגם קודמו לתפקידים, אבי דניאלי וכל האחרים, היו איתי כשהייתי ראש המועצה בטובא זנגרייה, זה שעכשיו הוא קצין אג"מ במחוז צפון, רן, הוא גם היה מפקד תחנת ירדן, אני מכיר את כולם ואני אומר לכם, אין זמן להפיק לקחים, אין זמן לעצור רגע ולראות הלאה. הם שקועים בתוך העולם שלהם. אם אתם תצליחו כמכללה להשפיע על זה – למה אני אומר לכם את זה? כי אני מכיר את זה גם מתוך הצבא. בצבא ברגע שבו מפקדי קורס הקצינים, שלי, אני הייתי מפקד קורס קצינים בחיל התותחנים, יצאנו החוצה והלכנו בתקופות מסוימות לראות את הקצינים בשטח איך הם מתפקדים אני יודע כמה זה עזר למג"דים ולמ"פים בשטח שאנחנו חונכים את הקצינים הצעירים. אז אני לא יודע להגיד לכם איך לעשות את זה כי אתם מבינים בזה יותר ממני, אבל תעשו את זה, זה יעזור לתחנות לעשות את העבודה שלהם, להבנתי זה ייתן להם תמיכה לא רק מקצועית, גם נפשית. כשמישהו בא אליהם מבית הספר או מהמכללה ואומר לו: תשמע, באתי לראות פה היום איך החבר'ה עובדים, אני אעביר לך אחרי זה חוות דעת או כל דבר אחר, זה יעזור לו לבצע את תפקידו יותר טוב. ככה אני רואה את זה. דיברנו במהלך הביקור פה על הסיוע שאני יכול לעזור לכם בענייני חקיקה, בעיקר בהינתן הפיתוחים הטכנולוגיים הקיימים היום. חבריי הצעירים, אני חושב שאני הכי מבוגר פה, תנצלו את זה. יש לכם כלי. אתם רוצים משהו לחוקק, אתם רוצים משהו להניע, אתם רוצים תהליך שיקרה, אני הכתובת. תשתמשו בי. אז אם יש דברים כאלה, במיוחד בהתאמה לטכנולוגיה או כל דבר אחר, זה יהיה נהדר. אני קיבלתי את ההערה, גם שלו וגם שלך, על נושא הרכש והגדלת יכולות המתקן. אני אראה איך אנחנו יכולים לסייע בזה. אני אשב על זה שוב עם השר. השר רוצה לגייס בתקופה הקרובה, בשנה, שנה וחצי הקרובות, הרבה מאוד אנשים, משהו בסדר גודל שאם אני זוכר נכון, כמעט 5,000 איש, 3,225 ועוד 1,800. << אורח >> מאיר ברוכים: << אורח >> 1,700. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 1,700, כמעט 5,000 איש. כדי לקלוט 5,000 איש בתהליך כזה ולהכשיר אותם אני חושב שאתם צריכים גם להגדיל קצת את היכולות. אני אדבר איתו על זה ואתם רק תצטרכו להגדיר מה צריך כדי שהוא יבין שיש לו את היכולת להכשיר אותם. כי בסוף הוא יביא את האפשרויות ואנחנו לא נצליח לגייס אותם כי אי אפשר להכשיר אותם אז מה עשינו בזה. תתכוננו לזה, תציגו את מה שצריך. << אורח >> אלי דוד: << אורח >> זה טוב הגיוס, אבל אנחנו צריכים למנוע את העזיבה. אחד הדברים שצריכים לפתות, אם כבר אתה אומר רעיונות, אם אנחנו מהדור של הפנסיה התקציבית שכבר עברה, צריך אולי לעשות לגורמי ביטחון, ביניהם גורמי משטרה, איזה שהוא מסלול אחר מהפנסיה הצוברת כי זה מה שהיום מוציא את הדור הצעיר חזרה לשוק האזרחי, אין להם למה להישאר. הם באים לפה עם המשכורת, אין להם פנסיה, יש להם פנסיה צוברת כמו לכל האזרחים כרגע, זה משהו שכן צריך - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני בספק עד כמה זה יכול – אני רושם את זה לעצמי, אבל אני חושב שבמסלול הפיתוי יש עוד כמה דברים. << אורח >> אלי דוד: << אורח >> זה אחד מהדברים. זה יכול להיות שעות נוספות, זה יכול להיות הרבה דברים. << אורח >> אבי ורסנו: << אורח >> עוד דוגמה. איך יכול להיות שעבודה מועדפת זה מתדלק בתחנת דלק ולא משטרה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערה נהדרת. << אורח >> אלי דוד: << אורח >> בסוף צריך למנוע את העזיבה ואז ה-5,000 שאנחנו נגייס יגדילו את המערך. << אורח >> מאיר ברוכים: << אורח >> זה 5,000 נטו גם, כי במהלך השנתיים האלה יעזבו אנשים. בשנה שעברה עזבו 1,800 שוטרים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. ההערה שלך נכונה, זה לא זבנג וגמרנו, אבל אנחנו צריכים לראות שאנחנו לא תוקעים לעצמנו מקלות בגלגלים כשאנחנו מצליחים להביא אנשים, יש לנו תקציב, רק אנחנו לא מסוגלים להכשיר אותם, אז מה עשינו בזה? לכן התמונה צריכה להיות תמונה מלאה. אני אומר לכם, כמעט משפט הסיום שלי, יש פה על מי לסמוך. אני מצטער, אבל זאת התחושה שנתתם לי. אם זו טעות תגידו לי. זאת התחושה שאני יוצא מפה, שיש על מי לסמוך. אז אם יש על מה לסמוך אז בואו – דיברתי על הנושא של החקיקה. משפט לפני אחרון באמת. תראו, אני רק חצי שנה בפוליטיקה, לפני זה לא עסקתי בזה, ניסיתי בצעירותי לפני 20 שנה כשהשתחררתי להיות ראש העיר בבאר שבע, מהר מאוד הבנתי שאני לא מתאים לתחום העיסוקים המסוים הזה. התמודדתי מול יעקב טרנר והובסתי על ידו, אבל זה החלק הפחות חשוב, החלק היותר חשוב זה שלקח לי זמן להבין, כי כשאתה חי בצבא אתה חי בתוך בועה, אתה לא באמת מבין מה קורה, כשיצאתי החוצה וצברתי ניסיון, ובמיוחד בחצי השנה האחרונה, אני אומר לכם, חבריי הצעירים, אתם ההבדל בין חברה תקינה לכאוס. אתם, לובשי המדים, אין בלעדיכם, אין. מי שבונה עלינו, על הפוליטיקאים שנמצאים שם, שמעתם כבר את הביטויים, עזבו, אתם המעוז האחרון, אתם הדבר שעוצר את המדינה הזאת כרגע מלהגיע למחוזות שהם לא צריכים להיות. אתם זוכרים, השאלות הראשונות ששאלתי אתכם במהלך הסיור היו איך אתם מכירים את השוטר לתת שירות. זאת המומחיות שלכם, אתם חייבים להחדיר באנשים את העובדה שהם המעוז האחרון בין התפרקותה של החברה לכאוס. לצערי הרב אנחנו מדינה שמובילה את עצמה נכון לרגע זה לשם. אני לא מדבר כפוליטיקאי, אני מדבר כמנהיג ציבור, לא כנבחר ציבור, ראיתי את זה בכל המקומות. אני חילצתי במהלך 13 השנים האלה משהו בסדר גודל, אני לא רוצה להגזים, אבל 2,000 איש. אני אגזים עכשיו ברשותכם, 1,900 מהם פורעי חוק שעשו דברים לא חוקיים, קפצו מהמקום הלא נכון, נכנסו למסלול הלא נכון, דחפו ידיים למקום הלא נכון, עשו הכול בניגוד למה שכתוב בשלטים במסלולי הטיול שלהם, זה המאפיין של החברה שלנו היום, לצערי הרב. אז מעבר לעובדה שאני כאיש ציבור מחויב לזה אתם הכלי שלי לעצור חלק מהדברים האלה. תבינו איזה אחריות עצומה יש עליכם. אני חוזר חזרה למשפט שאיתו פתחתי, נתתם לי כזאת גאווה, תחושה כל כך טובה שיש על מי לסמוך, אל תאכזבו. << אורח >> נועם שקל: << אורח >> קודם כל תודה רבה, יש פה אכן צוות חזק מאוד שיודע לעמוד במשימות, גם אם הן באות מהר ובמסות. לעניין הגיוס, שאני מקווה שיגיע, אנחנו ערוכים עם תכניות מגרה כמעט לכל מספר, בטח למספרים שדיברתם עליהם. אנחנו מבינים שיש לזה מחיר, אנחנו יודעים מה המחיר של זה וזה מחיר שצריך להבין שהוא יהיה מחיר רב שנתי. אם אני מרדד הכשרות מתקדמות, אני אעשה אותן אחר כך ואחר כך ואחר כך, אבל אנחנו יותר מוכנים לזה ממה שהיינו מוכנים לזה בעבר כשהיה את גל הגיוס הקודם, נגיד ב-2018-2017, אנחנו הרבה יותר מוכנים לזה היום הודות לצוות שנמצא פה. אז אנחנו לגמרי שם ויאללה, שיבואו. זה אחת. שתיים, אנחנו מקווים שאתם גם תהיו שליחים שלנו בכל מקום שתלכו. אני בצניעות קטנה אתן שיעור קטן על משטרה, שיעור שאני נוהג להגיד אותו לכולם כשמדברים על התעצמות משטרה. יש במשטרת ישראל כדי לפשט אותה שלושה פסים. יש את פס היצרנים, היצרנים זה כולם, סייר, בלש, פקחן, פקחן נוער, מג"בניק, סייר תנועה, ערמות של אנשים שהם יצרנים, הם מייצרים עבודה. בפס הייצור עומד רק תחום אחד, חוקר, זה פס הייצור של המשטרה. המשטרה זה יחידה חוקרת, פס הייצור שלה זה חקירות, יש תיקי חקירה, היצרנים, ככל שהם יגדלו הם ייצרו יותר על הפס. ויש את הפס השלישי בסוף שזה הגשת כתב אישום אבל נשים אותו רגע בצד. אם הפסים לא גדלים בהתאמה זה לא משנה כמה יצרנים תביא הפס לא יודע לקבל יותר ממה שהוא יודע לקבל. זו הערה שלי כללית לגבי כל דבר שהוא משטרה, זה קשור לתחנת משטרה, זה קשור לימ"ר וזה קשור להכול, אתה לא תדע להגדיל את הפסים בהתאמה אתה תביא מיליון יצרנים, לא יהיה מי שיחקור, זה יהיה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חוקר מוכשר מלכתחילה להיות חוקר? << אורח >> נועם שקל: << אורח >> כן. << אורח >> כורש ברנור: << אורח >> במשטרה יש פה שלושה תפקידי ליבה, בהתחלת הדרך יש לנו לשכת הגיוס, חוקר, רל"ש וסייר. << אורח >> נועם שקל: << אורח >> זה משהו שאנחנו גדלנו איתו לאורך החיים, תמיד איזנו בין הפסים בכל תפקיד שעשינו כדי שהיחידה שלנו תהיה הכי אפקטיבית שאפשר. אנחנו באמת מודים לכם, מודים לצוות שארגן את הביקור ואנחנו פה לכל דבר ועניין. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:00. << סיום >>