חומר רקע

15 במאי2016 עמדת מרכז רקמן לעניין תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה הוראת שעה תשע"ו 2016 בראשית הדברים נציין כי טיוטת התקנות פורסמה לראשונה ביום9.5.2016 ו הדיון בה נקבע ל יום 16.5.2016 , כאשר בין לבין חלים יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות. מדובר בתקנ"ות אשר הן בבחינת משנות "סדרי עולם בכל הקשור לדיני המשפחה בישראל ומן הראוי היה לאפשר לכלל האירגוניים העוסקים בנושא (לשכת ,)עורכי הדין, ארגוני המגזר שלישי ועוד שהות סבירה יותר ללמוד את התקנות ולהעיר עליהן באופן מקיף ויסודי . עוד נזכיר כי גם חקיקת החוק נעשתה בחופזה ותחת לחץ ואין לנו אלא להצר על אופן התנהלות הדברים. לגופם של דברים, נזכיר כי סעיף1 לחוק (סעיף המטרה) קובע כ י "מ ט רתו של החוק זה לסייע לבני זוג להורים ו י לדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם ,בהסכמה ובדרכי שלום ולצמצם את הצורך בקיום התדיינו ת משפטית, מתוך התחשבות במכלול הה יב טים הנוגעים לסכסוך וטובת ם של ."כל ילדה וילד לשם כך קובע החוק כי, בטרם הגשת תביעה משפטית, על הצד הפונה, להגיש בקשה ליישוב סכסוך אשר בעקבותיה יוזמנו ה צדדים ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לעד ארבע פגישות מהו"ת- מידע היכרות ותיאום. כבר במהלך הדיונים על הצעת החוק, עלתה הבעייתיות הגדולה בין מטרת החוק, שהיא רצויה ונכונה, לבין הפגיעה שעלולה להיגרם ל זכויו ת של ( המתדיינים ו בראשן זכות הגישה לערכאות והחמרתו של מרוץ הסמכויות ) והנזק שעלול( להיגרם לילדי המתדיינים הבא לידי ביטוי ב אי פסיקת מזונות בתקופת הניסיון ליישוב הסכסוך ואי קביעת הסדרי ראייה זמניים , בהיעדר הסכמה בין ההורים) . לצערנו, התקנות המוצעות לא מצליחות לשמור על האיזון הראוי בין מטרת החוק לבין זכויות הצדדים המעורבים בסכסוך המשפחתי. חלק ניכר מהקשיים בתקנות גלום בכך שלעובדי יחידת הסיוע, אשר הנם רובם עובדים סוציאלי י ם בהכשרתם, ניתנות סמכויות מפליגות, אשר עד היום היו מסורות לערכאות השיפוטיות, וזאת מ בלי ל יתן בידי ה צדדים כל יכולת ערעור על החלטותיהם . בנוסף שיקול דעת מוטעה של אנשי יחידות הסיוע,, אשר נובע מאי ידיעת הדין עלול להוביל את הצדדים ל/הסכמות הסכמים הפוגעים בזכויות הם י ובזכויות ילדיהם. ביקורת מהותית נוספת אשר עלתה אף היא במהלך הדיונים בהצעת החוק נוגעת להיעדר החרגה מפורשת של מצבי אלימות במשפחה מן ההליך המנדטורי של פגישות המהו"ת. נציין, כפי שאף עשינו בעבר, כי בכל שיטות המשפט בהן קיימים הליכים דומים של חובת נ י סיון גישור ,וכיו"ב, קיימים מנגנוני הגנה מפני מצבים בהם מעצם הגדרתם לא יתכן גישור אמתי על שום פערי הכוחות הבלתי ניתנים לגישור בין אשה מוכה לבין בן- .זוגה האלים להלן פירוט הערותינו בהתאם לס עי פי התקנות השונים: תקנה 3 : תקנה 3 )(ב קובע ת את דרכי ההמצאה של הבקשה וההזמנה לפגישת המהו"ת בהסדר המנוגד לתקנה475 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד- 1984 (להלן תקסד"א ). קביעת כללי המצאה שונים יוצרת חוסר עקביות בחקיקה ויש בכך כדאי להוביל לטעויות .באופן היישום שבסופו של יום יכולות לגרום נזק לאחד הצדדים בהקשר זה נציין כי הוראה497 ג לתקסד"א מאפשרת מסירה אלקטרונית רק לכתובת שנמסרה לבית המשפט לפני כן ואוסרת במפורש המצאת כתב ,בית דין הפותח הליך .באופן אלקטרוני זאת שעה ש תקנה3 ()(ב1 ) מתירה המצאה לכתובת דואר אלקטרוני שמגיש הבקשה מוסר. יש לזכור כי בקשה ליישוב סכסוך , הינה כתב בית דין לכל דבר ועניין- היא פותחת הליך משפטי ו משפיעה על הסמכות השיפוטית בכל התובענות העתידיות שיוגשו ביחס .לסכסוך לפיכך, אין כל מקום להתייחסות שונה ביחס אליה. .משכך אין לאפשר מסירה של בקשה ליישוב סכסוך לכתובת דואר אלקטרוני תקנה3 (ג), עוסקת במקרים בהם הצד השני נמצא מחוץ לישראל. התקנה יוצרת חוסר עקביות מול התקסד"א באופן שיכול לפגוע פגיעה קשה בזכויות הצד השני שכן תקנה 500 .לתקסד"א דורשת אישור מטעם בית משפט להמצאה מחוץ למדינת ישראל המצאה מחוץ למדינת ישראל מ אפשרת למעשה לבית המשפט בישראל לרכוש בין היתר, סמכות שיפוט על משיב .הנמצא בחוץ לארץ, ובכך להרחיב את תחום שיפוטו ל ,כן בית המשפט, בדונו בבקשה להמצאה מחוץ לתחום , ב ו חן היטב ה אם יש מקום ל הרחבת תחום השיפוט. כך נהוג ביחס לכל הליך משפטי ואין סיבה שלא להחיל את .אותם כללים גם על הליך ליישוב סכסוך אין זה סביר כי מי שמגיש בקשה ליישוב סכסוך י לב ת משפט בישראל ירכוש באין מפריע סמכות והצד השני יידרש להגיע ליישוב ה .סכסוך בישראל ערכאה שיפוטית היא אשר צריכה לבדוק את שאלת הסמכות ולא המבקש. תקנה 4 תקנה 4 עוסק ת .באי התייצבות צד לפגישת המהו"ת ,ראשית יש להפריד בין דין המבקש ודין המשיב כפי שנעשה בה ור אות דומות ב תקסד"א '(ס157 )לתקסד"א. כמו כן אין להשוות את דינה של אי התייצבות לפגישת המהו"ת הראשונה לאי התייצבות .לפגישות ההמשך בפגישה הראשונה ניתן המידע הרלוונטי הראשוני ומוסברים לצדדים האלטרנטיבות להליך המשפטי. ישיבות ההמשך ממשיכות בהליך ההיכרות עם הצדדים ובנ י סיון להביא את הצדדים להסכמה על .יישוב הסכסוך בהליך אלטרנטיבי הטלת סנקציות חמורות עד כדי הארכת תקופת הקפאת ההליכים בה לצדדים אין גישה מלאה לערכאות משפטיות, או מחיקת תובענה כך ש צד המבקש שלא להמשיך בהליך אלטרנטיבי לאחר שקיבל את המידע לגביו נענש במחיקת בקשותיו הנ אינ מידתית, יכולה לפגוע בשני הצדדים ואינה עומדת בקנה אחד עם זכות הגישה לערכאות. להלן נוסח מוצע :לסעיף ."דינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לבית משפט לא התייצב צד לפגישת המהו"ת לפי הזמנה שנמסרה כדין., תדווח על כך יחידת הסיוע לערכאה שיפוטית הודעת יחידת הסיוע תישמר בתיק שנפתח בערכאה השיפוטית. לא התייצב צד לפגישת המהו"ת רשאית הערכאה השיפוטית להטיל הוצאות בשל אי התייצבות לפגישה. לא התייצב המבקש לפגישת המהו"ת הראשונה רשאית הערכאה השיפוטית למחוק תובענה המוגשת על ידי המבקש או לאפשר למשיב להגיש תובע נה לפני תום15 הימים הקבועים לפי סעיף4 "לחוק. תקנה 5 תקנה 5 עוסק ת .באופן התנהלות פגישות המהו"ת תקנה 5(ב) קובע ת כי הצדדים ינכחו בפגישה ללא מלווים ובכלל זה באי כוחם. תקנה זו סותרת את סעיף22 לחוק לשכת עורכי הדין הקובע כי כל אדם זכאי להיות מיו צג בפני כל רשויות המדינה וגופיה ולכן אינה חוקתית . מעבר לכך, לא יעלה על הדעת כי במקום ובו ישנם פערי כוחות או ידע בין בני הזוג, לא יהיה בידם להביא עימם בא כוח אשר יוכל לדאוג לזכויותיהם ולמנוע מהם לעשות ויתורים הנובעים מחוסר ידיעת מלוא זכויותיהם. אם לא די בכך, הרי שלא יתכן לחייב אשה הסובלת מאלימות בן זוגה (פיזית, מינית או נפשית) להגיע לפגישה עמו כאשר היא איננה מלווה באף אדם. גם כאשר הנסיבות אינן קיצוניות עד כדי כך, קיימים לעיתים פערי כוחות גדולים בין בני זוג והדרישה כי יפגשו זה עם זה ללא עו"ד אינה סבירה . בנוס ף התקנה צריכה לאפשר שיקול דעת לאנשי יחידת הסיוע להיפגש עם בני הזוג בנפרד במקרי של נסיבות קיצוניות של אלימות ו/או פערי כוחות אחרים. היות ונוכחות עו"ד מטעם יחידות הסיוע בפגישת המהו"ת הושארה לשיקול דעת יחידות הסיוע, מוצע כי כאשר אחד הצדדים מבקש נוכחות עורך דין לצורך הסבר מעמיק יותר על היבטים משפטיים, יחידות הסיוע תהיינה מחויבות לקיים את הפגישה הבאה בנוכחות עורך דין מטעם יחידת הסיוע. תקנה 5 )(ג– הס יפא של התקנה עוסקת באופי הטיפולי של פגי שות המהו"ת. לכל אורך החוק ובמיוחד בסעיף המטרה של החוק לא נקבע שפגישות המה"ות תשאנה אופי טיפולי ו .לא ניתן בדיעבד לקבוע זאת בתקנות לא בכדי השם שניתן בחוק לפגישות הוא פגישת מהו"ת, שם הלקוח מהעולם המשפטי, ולכן אין מקום לקבוע בתקנות כי למעשה מדובר בפגישות טיפול יות תוך הדחקת וטשטוש הרובד המשפטי. יש לזכור כי ההליך כולו נעשה בחסות ערכאה שיפוטית ולא בלשכות הרווחה ולכן ההליך כפוף לנורמות מעולם המשפט , הגם שהמישור הטיפולי קיים בו . ,וכך על מנת להזמין לפגישות המהו"ת אדם)נוסף (שאינו עו"ד של מי מהצדדים, שאינו צד לסכסוך, נדרשת הסכמת שני בני הזוג. מצב בו לעובדי יחידת הסיוע שיקול דעת בלעדי מי י י קח חלק בפגישות המהו"ת ויכולת לקבל החלטות בלא הסכמת הצדדים לעניין אופן ניהול ההליך הינו .מנוגד לכללי הצדק הטבעי נוסח מוצע לתקנה 5(ג) "על אף האמור בתקנת משנה (ב) יחידת הסיוע רשאית לה זמין לפגישה אחת או יותר כל אדם שנוכחותו עשויה לתרום ליישוב הסכסוך ובלבד "שהסכים לכך ובכפוף להסכמת הצדדים תקנה 5 )(ד– אופן השתתפות ילדים בהליכים משפטיים תוקן אך ב2011 כחלק 'מהתקסד"א פרק כ2 (תקנה258לג1-לג12). על פניו בהליך שנועד למסירת מידע היכר ו ת ותיאום בסכסוך בענייני משפחה אין מקום לערב את הילדים בהליך . מן הראוי שהחריג של שמיעת ילדים בהליך כל כך מקדמי יהיה אך ורק באישור בית המשפט ובהתאם 'לכללים הקבועים בפרק כ2 .לתקסד"א אין מקום להחריג את אופן שמיעת הקטינים בהליך ליישוב סכסוך מהליכים אחרים . תקנ ה5 )(ו– הרעיון מאחורי סעיף זה אינו ברור. הסעיף מציע לנסות לבצע הליך בזק של גישור או כל הליך אלטרנטיבי אחר ליישוב סכסוך במסגרת4 הפגישות הקבועות בחוק. לא ברור מה יקרה אם בסופו של דבר תידרשנה פגישות נוספות מעבר ל4 שקבע החוק. האם רשאית יחידת הסיוע להמשיך לה יפגש עם בני הזוג ? האם בשלב זה יופנו בני הזוג להליך חי צוני ויאלצו להתחיל את ההליך למעש ה מחד ש? תקנה5 )(ז– בכדי לחזק את התקנה מוצע לקבוע כי להסכמת הצדדים לא תהיה תוקף אם זו ניתנה בטרם ניתנה לצדדים הזדמנות להתייעץ בבאי כוחם (הנוסח המופיע בתקנות אינו בעל תוקף רב) . מוצע לקבוע כי לחתימה על הסכמה יצורף תצהיר הצדדים לפיו התייעצו עם באי כוחם א ו ויתרו על זכותם להת ץ יע י לאחר שנמסר להם כי עומדת להם זכות זו .. מוצע למחוק מהנוסח את הצורך לתת לצדדים להיוועץ בכל אדם אחר מדובר בהסכמות משפטיות ותוקפ ן תלוי אך ורק בהתייעצות עם ע ורך דין. תקנה 6 תקנה 6 עוסק ת .בהמלצת יחידת הסיוע לאחר פגישת המהו"ת האחרונה רשימת ההמלצות של יחידת הסיוע חייבת לה כ יל גם את האפשרות להמליץ לצדדים לפנות לבית המשפט ולא לפעול בהליך אלטרנטיבי . ברור כי לא כל מקרה מתאים להליך אלטרנטיבי ליישוב סכסוך . כאשר פערי הכוחות בין הצדדים מאוד גדולים הליך אלטרנטיבי עלול להוביל את הצד החלש לחתימה על הסכם הפוגע באופן קשה בזכויותיו. לדוגמא במקרים של פערי ידע גדולים בין בני הזוג, פער כלכלי או מקרים בעלי רקע של אלימות יכולים להוביל את הצד החלש לוויתורים מפל י גים על זכויותיו על מ נת לסיים את הקשר והסכסוך , ויתורים שערכאה שיפוטית לא הייתה מאפשרת1. ,בנוסף על רשימת ההליכים האלטרנטיביים להכיל אף הליך של גירושין בשיתוף פעולה , הליך מוכר בארץ, המאוגד בגוף ארצי . מדובר בהליך בעל אחוזי הצ לחה גבוהים2 אשר חלק נכבד מעובדי יחידות הסיוע עברו הכשרה בהובלתו ואשר יוכל לסייע רבות במניעת הגעת סכסוכים לפסיקת ערכאה שיפוטית. תקנה 7 תקנה 7 עוסק ת בהודעת הצדדים לאחר פגישת המהו"ת האחרונה. לא ברור מדוע מוצע בתקנה 7 .(ב) כי יחידת הסיוע תדווח על תוכן ההודעה של הצדדים לערכאה השיפוטית ככלל חל חיסיון על הליך המה ו"ת כך שהמידע היחידי הרלוונטי הוא האם הצדדים סיימו את הליך יישוב הסכסוך לו הם מחויבים בחוק, כנדרש. השאלה האם הצדדים הגיעו להסכמות ותוכנן אינה צריכה להיות מוחרגת מהחיסיון הכללי. מוצע כי הצדדים יצוידו בתום תקופת ההקפאה הקבועה בחוק בטופס שיערך בתקנות וימולא על ידי יחידת הסיוע, ביחס למילוי חובת הצדדים לפי החוק ו ללא כל מידע נוסף. טופס זה יוכל .להיות מצורף לכל הליך משפטי שיבחרו להגיש בכל עת אין צורך להמתין לתום הקפאת ההליכים מעבר לקבוע בחוק לצורך מתן הטופס היות ו הארכת תקופת הקפאת ההליכים על ידי הצדדים מעבר לקבוע בחוק יכולה להסתיים בכל רגע נתון על ידי אחד הצדדים ואינה חוסמת את הצד מלהגיש תביעה בחלוף15 .יום תקנה 8 התקנה עוסק ת .בהגשת תובענה לאחר תום תקופת הקפאת ההליכים בהמשך לאמור בתקנה 7, במקום שהצדדים יצטרכו לציין פרטים ביחס להליך יישוב הסכסוך כל המידע הרלוונט י יצוין בטופס שימולא .ביחידת הסיוע בתום ההליך הטופס יצורף .לתובענה על ידי מגיש התובענה תקנה 9 תקנה 9 עוסק ת בבקשות לסעדים זמניים שניתן להגיש בתקופת הקפאת ה הליכים . מוצע להוסיף לאחר המילים "בקשה לסעד ז מני לשמירת המצב הקיים" את המילים "לרבות צו."עיקול הענקתו של סעד זמני נועדה לשמור על המשך קיומה של מערכת הנסיבות השוררת בעת הגשת התובענה ו בענייננו הבקשה ליישוב סכסוך. עיקול הינו אחד המכשירים היעילים ביותר לשמ ירת המצב הקיים ולמניעת הברחת נכסים. 1 בוגוש רינה ,הלפרין-קדרי רות ורונן יעל "מגדר וגישור בהליכי גירושין "המשפט 7 335 ( 2002 ) 2 Linda Wray, IACP Research Regarding Collaborative Practice (Basic Findings), The Collaborative Review 6-8 (Spring 2012, Vol 12(1). olution_magazin http://www.americanbar.org/content/dam/aba/publications/dispute_res e/Wray_research_basic.authcheckdam.pdf תקנה 10 התקנה עוסק ת בבקשה לסעד זמני במהלך תקופת עיכוב ההליכים . הסעיף מאפשר לערכאה השיפוטית למחוק בקשה לסעד זמני שלא נערכה בצורה תמצ י תית . תקנה91 בתקסד"א מאפשרת מחיקה או תיקון כל עניין בכתב טענות שאין בו צורך אך אינה מאפשרת לחייב בהוצאות משפט . החמרה בנוסח התקנות הנה מיותר ת ויוצרת חוסר .עקביות בדברי החקיקה מעבר לכך, מהגדרת הח וק מאוד קשה להבין מה אמור להיכלל באותו פיר ו ט תמצתי ו במיוחד ש לא ניתן לקבל החלטה שיפוטית ללא בסיס עובדתי. לפיכך.האיום בהוצאות אינו מידתי ביחס למחיקת בקשה לסעד זמני בשל אי התייצבות לפגישות מהו"ת נעיר כי הבקשה תוגש לרוב בצמידות לבקשה ליישוב סכסוך על מנת לשמור על גורם ההפתעה אשר הוא לב ליבו של הסעד הזמני לשמירת המצב הקיים. בשלב זה הצדדים טרם הוזמנו לפגישת .מהו"ת ולכן לא ניתן להתייחס לפגישת המהו"ת נזכיר כי צווים לסעד זמני יכולים להינתן במעמד צד אחד וזאת על מנת שאלו יהיו אפקטיביים. תקנה 11 התקנה עוסק ת בבקשות לסעדים דחופים אותן ניתן להגיש גם במהלך תקופת הקפאת ההליכים. התקנה מונה רק שני מקרים: אישור פעולה רפואית דחופה והוצאת דרכון לקטינים . לשי ט תנו לא ניתן לצפות את כל המקרים ולכן נדרש להוסיף סעיף כללי המאפשר הגשת בקשה לסעד דחוף תוך מתן נימוקים ואסמכתאות לעניין הדחיפות . כך, לדוגמא כאשר הנ י סיון להגיע להסדרים זמניים בהסכמה ביחס למזונות הילדים או בן הזוג החלש, לא צולח וישנה מצוקה כספית דחופה של הצד החלש, יש לאפשר הגשת .בקשה למזונות זמניים . תקנה12 התקנה עוסקת בסדרי הדין בבקשות לסעדים דחופים. מוצע כי במידה והחליטה הערכאה השיפוטית כי אין דחיפות, תמנע מלדון בבקשה. לשון התקנה מאפשר ת לערכאה השיפ יטו ת למחוק את הבקשה. מחיקת הבקשה הנה סנקציה לא מידתית לאור העובדה כי לא נמצא שאין טעם לבקשה, .אלא רק נמצא שאין דחיפות תקנה 15 התקנה עוסק ת בעניי ני ם בהם רשאית הערכאה השיפוטית לקצר את תקופת עיכוב .ההליכים ,ראשית מוצע כי הערכאה השיפוטית תוכל לא רק לקצר את התקופה אלא אף לבטל ה כליל במקרים המתאימים. בתקנה )(א(4) מוצע למחוק את הסיפא לאחר המילים "עבירות אלימות ומין". מן הראוי לקצר הליכים כאשר בן הזוג נמצא בכלא עקב עבירות אלימות קשות או מין ללא קשר לשאלה כלפי מי בוצעו. לשם הדגמת האבסורד בסיפא הנוכחית: האם אשה אשר בעלה מואשם בעבירות מין קשות ורצח של אשה אחרת אמורה לשבת להליך גישור ע ם ? אותו אדם ולא ניתן יהיה לקצר את ההליכים בנוסף מוצע להבהיר את הכוונה .המשפטית של הביטוי נמצא בכלא בתקנה )(א(5 ") מוצע למחוק את הסיפא לאחר המילים "במקלט לנשים מוכות . אשה הנמצאת במקלט זקוקה לסעד זמני לא רק בעניין אחזקת הילדים אלא גם בעניין מזונות ו ב כל עניין .אחר ()מוצע להוסיף תת סעיף (א8) אשר יאפשר קיצור הליכים או ביטולם לפי המלצת יחידת הסיוע ולרבות( במקרים של אלימות שהרי לא בכל מקרה אלימות האשה שוהה )במקלט לנשים מוכות או לפי שיקול דעתה של הערכאה השיפוטית. מרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רות ועמנואל רקמן, הפועל במסגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, נוסד בשנת2001 . מטרת המרכז להביא לביעור האפליה נגד נשים ולחזק .את מעמדן בחברה הישראלית, באמצעות תרגום ידע ומחקר אקדמי לפעילות מעשית ויישומית המרכז פועל לאור חזונו של הרב עמנואל רקמן לקידום זכויות הנשים בישראל ולהטבת מעמד .האשה בדיני המשפחה ובהלכה היהודית