חומר רקע
משפחות נפגעות אובדן פתאומי ושכול
סיוע למשפחות שכולות כתוצאה מתאונות דרכים, אובדנות ועבירות המתה
כללי
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מדי שנה נהרגים בישראל, באופן פתאומי כ- 1000 איש כתוצאה מתאונות דרכים, התאבדויות ורצח. אירועים טרגיים אלה קוטעים באכזריות את מהלך חייהן של המשפחות ומשפיעים באופן קשה גם על המעגלים החברתיים השונים הקשורים אליהם. להוריהם, אחיהם, בני זוגם, סביהם וילדיהם של הקורבנות נכון תהליך ארוך וכואב של התמודדות עם אובדן וניסיון להסתגל לחיים ללא יקירם. בתהליך זה יש ערך רב להכרה בכאב המתמשך ולתמיכה חברתית. לעיתים, מעורר השכול מצוקה נפשית חריפה ומתמשכת, המחייבת התייחסות והתערבות מקצועית. בשנים האחרונות מפעיל השירות לרווחת הפרט והמשפחה מענים מובנים לבני משפחות אלה וממשיך בפיתוח מענים נוספים.
מהספרות המקצועית עולה כי התגובה האנושית לאובדן אינה אחידה, אלא מושפעת ממאפיינים רבים הקשורים הן לאדם השכול עצמו והן לנסיבות האובדן - כדוגמת מקומו של השכול במעגל המשפחתי, היסטוריה של אובדניים קודמים וזמינות התמיכה החברתית. עם זאת למדנו כי בני משפחה שנפגעו ממוות פתאומי ואלים של יקיריהם, נמצאים בסיכון גבוה יותר להיקלע למצוקה נפשית חריפה (הפרעת "האבל המורכב"). סקירה השוואתית שערכו עבור המשרד פרופ' דני ברום וגב' נילי לביא מהמרכז הישראלי לפסיכו טראומה, מצביעה על כך שהמסקנה המרכזית של המחקרים בשנים האחרונות, היא הצורך במענה טיפולי המותאם למצבו וצרכיו של האדם השכול. מרבית האנשים השכולים מוצאים דרכי התמודדות עם הכאב בכוחות עצמם ובתמיכת סביבתם הקרובה ולא נדרשת להם התערבות טיפולית מקצועית. ההתערבות נדרשת ואפקטיבית עבור אותם שכולים המגלים סימפטומים קליניים של מצוקת אבל מורכב. מצוקה כזו שכיחה יותר במקרים של אובדן פתאומי המגביר את היסוד הטראומטי של הפגיעה. בנוסף מצאנו כי יש חשיבות גבוהה לכך כי כבר בתקופה הראשונה של האבל, תהיה זמינות של המידע והשירותים השונים למשפחות ולפיכך יש לדאוג למענים הכוללים יישוג (Reaching out) ברמה גבוהה. סיוע מקצועי ומיומן עשוי לעזור בתהליך המשברי של האבל וההתמודדות המורכבת עם העולם הרגשי, עם הבדידות האישית והבידוד החברתי, בחיפוש דרך לזכור ולהנציח את האדם שנרצח, במציאת הכוחות להתמודד עם השבר, ובניסיון למצוא משמעות ואיזון מחודשים בחיים.
השירות לרווחת הפרט והמשפחה נערך לטיפול באוכלוסיות שכולות אלה, על ידי פיתוח מענים מתאימים הכוללים מערך סיוע של אנשי מקצוע ומערך פיקוח תוך כדי פיתוח כלים, תורה מקצועית והכשרת אנשי צוות.
פעילויות כלליות הנוגעות לתהליכי הסיוע השונים
תחום הסיוע למשפחות שכולות על רקע אזרחי נמצא בשנים האחרונות בהתפתחות מואצת. משרד הרווחה והשירותים החברתיים פועל, יחד עם גופים אנשי מקצוע אחרים, להגברת הסיוע לבני המשפחות השכולות וחיפוש מענים לאוכלוסיות שכולות שטרם זכו להכרה ציבורית מתאימה בכאבם.
הכשרת אנשי מקצוע
• קורס למודיעי הבשורה המרה: דרך בית הספר המרכזי לעובדים בשירותי רווחה. הקורס כלל 56 שעות לימודיות.
• קורס שנתי למטפלים בנושא אובדן פתאומי ושכול. במסגרת קורס זה מתקיימת הכשרה תיאורטית בשילוב פרקטיקום של קבוצת למידה מעשית אודות טיפול במקרים מהשדה. הקורס מהווה פרי פיתוח של מסלול הכשרה שהחלה בשנת 2011. כשלנוכח התובנות שעלו הכפלנו את שעות הלימוד כך שהתאפשרה העמקה בתכנים. הקורס כולל 224 שעות לימודיות.
• ימי עיון מחוזיים בנושא אובדן ושכול- במחוזות באר שבע והדרום, חיפה והצפון, תל אביב והמרכז וירושלים.
פעילויות נוספות
• השתתפות בפעילות 'פורום אובדן ושכול' שמקדם המרכז הבינלאומי לחקר אובדן, שכול וחוסן נפשי באוניברסיטת חיפה. בפורום זה חברים גופים ממשלתיים כמשרד הביטחון, הבריאות, החינוך המוסד לביטוח לאומי, ארגוני מגזר שלישי כקואליציה הישראלית לטראומה וארגון יד לבנים. במסגרת זו היינו שותפים לארגון כנס בינלאומי גדול שהתקיים בינואר 2016 באילת בנושא של טיפול באובדן ושכול.
• השתתפות בפיילוט בשיתוף עם "אשלים- ג'וינט ישראל" בנושא ליווי רוחני. במסגרת זו לוו בני משפחות נרצחים באיזור ירושלים ובני משפחות נפגעי תאונות דרכים באיזור הצפון על ידי מלווים רוחניים. בנוסף החלה לפעול קבוצה טיפולית בנושא זה בכפר מנדא (בשפה הערבית). בקורס המטפלים נכנסה מודולה של הקניית כלים בנושא זה גם למטפלים.
• קיום סדנה לשלושים בני משפחות שכולות בנחשולים במשך 4 ימים.
• הכנסת תעריף חדש בנושא של אובדן ושכול המאפשר טיפול באחת משמונים תחנות לטיפול זוגי ומשפחתי ברחבי הארץ.
• ייזום מכרז לקראת איחוד מרכזי הסיוע בתחומי תאונות הדרכים, עבירות המתה והתאבדויות בקיץ 2017.
תאונות דרכים
מרכז הסיוע למשפחות נפגעי תאונות דרכים- כללי
מרכז הסיוע למשפחות נפגעי תאונות דרכים הוקם על-פי חוק נפגעי תאונות דרכים (סיוע לבני משפחה) התשס"ב-2002. לפי חוק זה הפעלת המרכז הינה באחריות משרד הרווחה והשירותים החברתיים.
מרכז הסיוע אמון על הבניית מערך סדור ומקצועי של 'הודעות מרות' למשפחות השכולות ופיתוח מענה טיפולי מקיף הכולל טיפול במרכז מקצועי איזורי הנשען על תחנה לטיפול משפחתי וקבוצות תמיכה שמפעילה עמותת 'יד הנקטפים'.
תקציב מרכז הסיוע 3.2 מיליון ₪ ובהתאם לחוק הנ"ל מחצית ממנו מועברת למשטרת התנועה לצורך מימון פעולת קציני משטרה שתפקידם הייחודי הינו מסירת ההודעה המרה במסגרת המדור לנפגעי תאונות דרכים במשטרת התנועה.
מספר ההרוגים בתאונות דרכים
בשנת 2015 נהרגו 355 בני אדם במדינת ישראל ומחוז ש"י לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. נתון זה כולל פטירות מאוחרות בבתי חולים ואינו כולל פטירות שהוחלט כי אינן תאונת דרכים. מספר ההרוגים בתאונות דרכים כולל הרוגים בפטירות מאוחרות עד לאחר 30 יום ממועד התאונה.
מחקרים בעולם מצביעים כל כך שבאזורים גיאוגרפיים וקבוצות אוכלוסייה בהם קיימת מצוקה סוציו-אקונומית גבוהה נמצא הסתברות גבוהה יותר לפגיעה מתאונות דרכים. בסקירה זו הובאו נתונים לגבי ממדי היקף תופעת ההרוגים בתאונות דרכים, התייחסות לגבי אוכלוסיות פגיעות ובהן קשישים והולכי רגל וכן לגבי ממדי הסיוע השונים הניתנים על ידי המחלקות לשירותים חברתיים, מדור נפגעי תאונות דרכים במשטרת ישראל, מרכזי הסיוע וקבוצות התמיכה.
היפגעות הולכי רגל וקשישים
הולכי רגל
בשנת 2015 נהרגו 113 הולכי רגל בתאונות דרכים. מדובר בירידה לעומת שנת 2014 בה נהרגו 125 הולכי רגל. קבוצות האוכלוסיה בסיכון הגבוה ביותר להיפגע בתאונה כהולכי רגל הן: קשישים יהודים ופעוטות ערבים.
בני 65+
בשנת 2015 נהרגו 100 קשישים בני 65 ומעלה בתאונות דרכים, עליה משמעותית לעומת שנה קודמת בה נהרגו 68 קשישים. עיקר העליה התרחשה בקרב קשישים יהודים ואחרים. יש לציין כי שיעור הקשישים ההרוגים בתאונות דרכים גבוה משיעורם היחסי של הקשישים באוכלוסייה.
נתוני פעילות
הודעות למשפחות
הודעות למשפחות נמסרות על ידי קצין משטרת התנועה מהמדור לנפגעי תאונות דרכים באגף התנועה במשטרת ישראל, שחובר לעובד סוציאלי מהרשות המקומית.
בשנת 2015 נמסרו 307 הודעות סך הכל שמתוכן 40 הודעות כפולות (יותר מהודעה אחת למשפחה). הגידול במספר ההודעות נובע מהגידול במספר ההרוגים בתאונות הדרכים אך גם בשל שיפורים שחלו במדור הנפגעים במשטרה.
נציין כי הסיבה לפער בין מספר ההרוגים למספר ההודעות נובעת מהודעות שנמסרו בבתי חולים על ידי הצוותים הרפואיים ובכלל זה לגבי פטירות מאוחרות, וכן בני משפחה שהגיעו בעצמם למקום התאונה (והתבטל הצורך להודיע להם), הרוגים ללא קרובי משפחה בארץ ועוד.
הטיפול במשפחות
הטיפול במשפחות מתקיים במרכזי סיוע אזוריים למשפחות בבאר שבע, בתל אביב, בכרמיאל ובמשגב. מרכזי הסיוע אחרים ליצירת קשר עם המשפחות, מסירת מידע על זכויותיהם הטיפוליות ועל הפעלת מטפלים לשם הגשת סיוע רגשי פרטני, זוגי או משפחתי.
סיכומי פעילות ארבעת המרכזים
מסיכום פעילות המרכזים השונים ניתן לראות ירידה משמעותית בכמות הטיפולים וזאת הן בכרמיאל, באר שבע ומשגב. זאת לעומת עליה משמעותית בתל אביב. ייתכן והירידה נובעת גם לקראת שינוי ארגוני מהותי שהחל למעשה ב- 1.1.206 לפיו מתאפשר הטיפול בנפגעי תאונות דרכים גם בתחנות לטיפול זוגי ומשפחתי אחרות.
סה"כ טיפולים פרטניים וזוגיים
גם בתרשים זה ניתן לראות כי למרות עליה דרסטית במספר ההפניות למרכזי הסיוע הרי שאין עליה בכמות הטיפולים ואף חלה ירידה בעיקר בתחום הזוגי והמשפחתי. יש לציין כי חלה עליה בכמות הליווי במשפחות.
קבוצות תמיכה
קבוצות התמיכה מתקיימות באמצעות עמותת 'יד הנקטפים' וזאת לאחר שזכו במכרז. בשנת 2015 התקיימו 15 קבוצות תמיכה. מספר בני המשפחות השכולות שהשתתפו השנה בקבוצות תמיכה היה 166 לעומת 157 בשנה הקודמת. בשנתיים האחרונות חל גידול במספר הקבוצות בשפה הערבית שעמד על 5 קבוצות. קבוצות אלה נפגשות בתדירות של פעם בשבוע ולפיכך נפח הפעילות שלהן הינו גדול יותר.
פעילויות נוספות
• הפקת הטקס השנתי לזכר קורבנות תאונות דרכים, בשיתוף פעולה עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ו'פורום פעולה' למניעת תאונות דרכים. הטקס השנה התקיים במעמד מנהלת האגף לשירותים חברתיים ואישיים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, , חברי עמותת יד הנקטפים, עמותת אור ירוק וחברי ארגונים נוספים הנלחמים בתאונות הדרכים ונכחו בו מאות בני משפחה שכולים.
• העמותה יזמה עם המשרד שתי תכניות התנסותיות חדשות בנושא קבוצות: האחת קבוצת תמיכה טיפולית שעובדת לפי עקרונות האימון (Coaching), והשניה קבוצת תמיכה טיפולית שעובדת לפי עקרונות הליווי הרוחני.
אובדנות
מנתוני משרד הבריאות עולה כי מדי שנה מתאבדים בישראל לפחות 400 איש, אליהם יש להוסיף נתוני מחקר שנערך עבור התכנית הלאומית למניעת אובדנות שמצביע על כך שקיימים לפחות כ- 25%-50% מקרים שאינם מדווחים, כך שהאומדן עומד על בין 500-600 מתאבדים מידי שנה. השירות לרווחת הפרט והמשפחה היה שותף בשנת 2015 לתכנית הלאומית למניעת התאבדויות הפועלת מתוקף החלטת ממשלה. נציגי המשרד שותפים במועצה הלאומית למניעת התאבדויות שפועלת בהובלת משרד הבריאות וכן בוועדת היגוי של התכנית הלאומית.
השירות לרווחת הפרט והמשפחה הצליח להוציא לפועל את הקמת תוכנית "מיתרים" שהחלה לפעול בחודש נובמבר 2015. במסגרת זו הוקמו על ידי עמותת אנוש שזכתה במכרז, שני מרכזי סיוע למשפחות שכולות על רקע התאבדות, אחד בתל אביב, והשני בחיפה. שתי המנהלות הינן עובדות סוציאליות וותיקות, בעלות ניסיון רב הן בתחום בריאות הנפש והן כקצינות נפגעים בצה"ל. מנהלות המרכזים משתתפות בקורס הכשרה בתחום אובדן ושכול, בביה"ס המרכזי לעובדים סוציאליים.
העבודה המקצועית בשלב זה, מתמקדת בבניית העבודה המערכתית בתחום, במטרה לשפר את מנגנון העברת המידע אודות מקרה התאבדות ובניית שיתופי פעולה שיאפשרו למשפחות לקבל סיוע מקצועי בשלבים מוקדמים של האירוע הטראומטי. העבודה מתבצעת תוך תיאום ושיתוף מלא עם צוות התוכנית הלאומית למניעת אובדנות, במישור הארצי והמקומי. כמו כן, מתקיימות פגישות סדירות עם מפקחי ואנשי המטה במשרד הרווחה, במטרה לקדם מענים ולפרוץ חסמים בעבודת השדה.
בשלב זה נפגשו מנהלות התכנית עם כ 15 מנהלות ומנהלי תחנות לטפול זוגי ומשפחתי להסדרת שיתופי הפעולה והפניות טיפולים, נפגשו עם 6 מנהלות מחלקות רווחה והשתתפו ב- 5 וועדות היגוי מקומיות בתכנית הלאומית למניעת אובדנות. בוועדות אלו, מנהלות המרכזים מציגות את תוכנית מיתרים לרבות האפשרויות הטיפוליות ומייצרות שיתופי פעולה עירוניים לטובת משפחות שיקירן התאבד.
בנוסף נפגשו עם גופים נוספים ובהם עמותת בשביל החיים, עמותת אלה, עמותת יד הנקטפים, יועצות בתי ספר, קופות חולים, תחנות לבריאות הנפש, בתי חולים פסיכיאטריים, המדור הקליני באוניברסיטת חיפה, מנהלי סניפים ומרכזי משפחות בעמותת אנוש. בתקופת הפעילות הקצרה יצרו קשר עם 12 משפחות והחלו בבחינת צרכיהם לסיוע. בתקופה זו התקיימו פגישות בין נציגות התכנית לבין עמותת בשביל לחיים וגובשו הבנות לגבי הפעלת קבוצות תמיכה טיפוליות תוך שיתוף פעולה בין שני הגופים.
פעילויות נוספות:
• בחירת שם, לוגו וברושור לתוכנית
• התאמה למערכת ממוחשבת לניהול נתוני מטופלים.
• עבודה על בניית אתר אינטרנטי ל"מיתרים".
• בניית טפסים לאיסוף מידע רלוונטי ולהעברת מידע בפגישות פרטניות, קבוצות, פגישות עם אנשי מקצוע ועוד.
• תכנון ימי עיון לצוותים מקצועיים העוסקים בתחום.
עבירות המתה- תכנית סנה
נתונים כלליים
בכל שנה נרצחים בממוצע בישראל כ- 120 אנשים שלא על רקע פעילות עבריינית. מהנתונים עולה כי בחמש השנים האחרונות חלה ירידה הדרגתית במספר המוחלט של הנרצחים וזאת מול גידול האוכלוסין.
מהנתונים שנאספו על ידי מרכזי הסיוע הבאנו מספר נתונים אודות מקרי הרצח והנרצחים:
גילאי נרצחים
מגדר
מוצא
נתוני תרשים זה מצביעים על בעיה חברתית עמוקה ביותר. האוכלוסייה הערבית מונה כ 20% מהאוכלוסייה הכללית. שיעור הנרצחים בקרבה הינו פי שלושה משיעורה באוכלוסייה.
פילוח חברה יהודית וערבית
מאפייני הרצח
לנוכח העובדה כי כמעט רבע מתיקי הרצח אינם מפוענחים, יש קושי בהבנת הנתונים בנושא זה.
נתונים על פעילות מרכזי הסיוע
בשנת 2011 קמו שלושה מרכזי סיוע- בבאר שבע, תל אביב וחיפה, בשנת 2012 קמו שניים נוספים (נצרת וירושלים) ובשנת 2015 נוסף מרכז נוסף בטירה.
מערך הסיוע כולל ועדת זכאות בין משרדית, מערך של שישה מרכזי סיוע אזורים שנותנים כיסוי ארצי. המרכזים מעניקים סיוע רגשי באמצעות רשימת מטפלים וקבוצות תמיכה, סיוע ראשוני בהוצאות אבל. בנוסף הם מאפשרים ייצוג משפטי בהליכים אזרחיים וליווי בהליך פלילי דרך האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים. שניים מהמרכזים מונגשים לפעילות מלאה בשפה הערבית. לאחרונה החלו לפעול גם צוותי 'הודעה מרה' משותפים לשלטון המקומי ולמשטרת ישראל.
מרכזי הסיוע מופעלים על ידי עמותת "אלה" החל משנת 2012 וזאת לפי מכרז בה זכתה.
מרכזים אלה מונחים ליצירת קשר מהיר עם המשפחות. ניתן לראות מהתרשים הבא כי ב- 85% מהמקרים מצליחים מרכזי הסיוע בכך.
כחלק מהנגשת השירותים לבני המשפחות השכולות הוקמו מרכזים איזוריים שיאפשרו היכרות עם מחלקות הרווחה ומסגרות טיפוליות בקהילה וזאת תוך שמירה על קשר קבוע עם המשפחות.
מהתרשים ניתן לראות את חלוקת המשפחות בין מרכזי הסיוע השונים. ניתן לראות כי הקמת מרכז הסיוע במשולש הקל על העומס שקיים על מרכז הסיוע בתל אביב.
מרכזי הסיוע ליוו וסייעו בשנת 2015 317 משפחות וזאת לעומת - 261 משפחות בשנת 2014. ועדת הזכאות אישרה סיוע ל- 117 משפחות וזאת לעומת 121 משפחות בשנת 2014 (בשנה זו היו מספר אישורים למשפחות בהן הרצח התרחש בשנים הקודמות).
עיקר הפעילות כוללת פניה יזומה למשפחות הזכאיות, ליווי שוטף, הפניה לסיוע משפטי דרך האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, בניית תכנית טיפולית לכלל בני המשפחה הפנייה ומעקב מתאימים. המרכז אחראי על רשימת מטפלים העומדים בקריטריונים שנקבעו, הפנייה לאבחונים ופניה לארגונים מסייעים בקהילה לצרכים ספציפיים של המשפחות.
בשנת 2015 הוכנסה לפעילות מערכת ממוחשבת לניהול התערבויות טיפוליות. חלק מנתוני המערכת מובאים בתרשים הבא:
מרכזי הסיוע הפעילו 12 קבוצות טיפוליות ברחבי הארץ בהן השתתפו 112 איש, גידול מרשים יחסית לשנת 2014 בה הופעלו 7 קבוצות ובהן 70 מטופלים.
גם בתחום החזרי הוצאות אבל ניתן לראות גידול משמעותי בפעילות, כאשר מרכזי הסיוע העניקו סיוע זה, שעומד על 5000 ₪, ל 44 משפחות.
האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים הינו שותף פעיל בתכנית סנה וזאת הן בועדת ההיגוי והן בתהליכי הסיוע בשטח כאשר עורכי הדין מטעמו מלווים את המשפחות השכולות בהליך הפלילי הקשה והמורכב, והן מייצגים אותם בהליכים אזרחיים שונים הקשורים לאירוע הרצח (בעיקר בענייני אפוטרופסות ורכוש).