חומר רקע
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
עמוד 1 מתוך 4
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
י,רושלים כ"ה ב
תמוז,
"תשע
ה
12
ב
יולי
2112
ה חינוך
המקצועי-טכנולוגי
הטקסט המובא להלן לקוח
מתוך מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת –
"
מערכת החינוך :בישראל
סוגיות נבחרות בתחום עיסוקה של ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת "
–
שהוכן לקראת עבודת
ועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת ה-
21
.
1
בעשורים הראשונים של מדינת ישראל היה מעמדו של החינוך המקצועי-טכנולוגי נמוך מאוד, והוא נ חשב
ל"מסלול נחות של "אין ברירה. החינוך העיוני,, לעומת זאת נחשב ל
מסלול מכובד,
המוביל ללימודים
אקדמיים. תדמית זו נוצרה בין ה שאר
משום שמיון התלמידים לחינוך המקצועי נעשה שלא על-
פי רצונם
,)"("הסללה
ובשל הגבלת ה גישה
של רוב תלמידי הנתיב לבחינות הבגרות.
עקב הביקורת החריפה מונו בסוף שנות ה-
01
ובתחילת שנות ה-
01
,כמה צוותים וועדות לבדיקת הנושא
ובעקבות המלצותיהם החל משרד החינוך ביישום רפורמה מקיפה בתחום,
שנכללו בה ביטול של שיטת
המסלולים, הרחבת הבסיס המדעי-עיוני וצמצום ההכשרה המעשית הממוקדת, וכן יתר
גמישות בבחירת
( מקצועות ובגישה לבחינות הבגרות. הרפורמה הושלמה בשנת הלימודים תשס"ז2116012
),
והיא נועדה
להקנות לבוגרי החינוך הטכנולוגי השכלה רחבה בתחומי הטכנולוג יה המבוססת על מדע, וכן יכולת ליישם
את הידע הזה באופן פעיל ולהתנסות בו בלימודיהם. משרד החינוך התכוון לאמץ גישה של שינויים
דינמיים כדי שיהיה אפשר להתאים את מסגרת לימודי הטכנולוגיה לצרכים העכשוויים והעתידיים של
.התעשייה והמשק
על אף עמדת הגורמים המקצועיים במשר
ד החינוך ש
לפיה החינוך המקצועי-
טכנולוגי
מותאם כיום
למקצועות עתירי ידע ולתלמידים בכל הרמות (
ובכללם
התלמידים החזקים ביותר ,)מעמדו עדיין שנוי
במחלוקת. התומכים בהרחבת החינוך המקצועי, וב
הם
,אנשי תעשייה מדגישים את הצורך במתן הכשרה
מקצועית לתלמידים עוד בזמן
לימודיהם במערכת החינוך כמענה חיוני לצורכי המשק והכלכלה; מנגד,
המתנגדים טוענים כי תפקידה של מערכת החינוך הוא להקנות לתלמידים תשתית של ידע וערכים ולא
.לכוונם למקצוע מסוים
משרד החינוך ומשרד
הכלכלה
הם שני המשרדים הממשלתיים העיקריים העוסקים בהכשרה
מקצועית-טכנול
וגית של בני
:נוער בישראל ובהכנתם לעולם העבודה
משרד החינוך מופקד על
יישום
חוק
לימוד חובה, התש"ט-
1000, והאגף להכשרה ולפיתוח כוח
אדם שבמשרד
הכלכלה
ממונה על ההכשרה
המקצועית של בני
.)נוער עובדים (מערכת החניכות
הרוב ה גדול
של תלמידי החינוך המקצועי-
טכנולוגי
(כ-
29%
)לומדים כיום במסגרות של משרד החינוך, ורק כ-
8%
מהם לומדים בבתי-
ספר שבפיקוח משרד
1
אתי ,וייסבלאי ,אסף וינינגר מערכת החינוך בישראל: סוגיות נבחרות בתחום עיסוקה של ועדת החינוך, התרבות והספורט של
הכנסת ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת12
במאי2112
.
http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03552.pdf
עמוד 2 מתוך 4
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
הכלכלה.
2 על-פי הגדרת מבקר המדינה, מערכת החינוך המקצועי-
טכנולוגי של משרד החינוך מכשירה את
התלמידים לעבודה בכל רמות הטכנולוגיה והייצור (מובילי טכנולוגיה, מפעילי טכנולוגיה ועובדי ,)כפיים
ואילו מערכת החניכות של משרד
הכלכלה
מתמקדת בהכשרת מפעילי טכנולוגיה ועובדי
כפיים.
לאחרונה הציג משרד החינוך תוכנית ב
עבור החינוך המקצועי-
טכנולוגי
לעשור הבא (
9292-9202
.)
מ
יעדיה של התוכנית :הגדלת שיעור הלומדים בחינוך המקצועי-
טכנולוגי
לכ-
02%
מהלומדים
(לעומת
כ-
22%
כיום ;)בניית מערכת הסמכות ותעודות משמעותיות די כ שהתלמידים יסיימו עם תעודה בעלת ערך ;
הגדלת שיעור התלמידים המשלבים בלימודים העיוניים למידה מעשית והתנסות בעולם העבודה.
3
נציין כי בשנת
2114
ניהלה ועדת החינוך ,התרבות והספורט של הכנסת שני דיונים בנושא החינוך
המקצועי-
.טכנולוגי4
הוועדה הגיעה למסקנה
ש
החינוך המקצועי-
טכנולוגי צריך להיות יעד לאומי, כלכלי
וחברתי, ויש ל חזק
אותו כדי שי יעשה
משמעותי וייתן את התוצאות הרצויות. עם זאת,
הוועדה הוסיפה כי
שינוי דימוי הוא
ת
הליך הדרגתי, ועל כן יש ל
הביא לשיפ
ו ר
התדמית ו
המעמד
של החינוך המקצועי כדי
שייחשב מכובד ויאפשר השתכרות הולמת ב
עשייה נכונה , ובתוך כך לאפשר המשך לימודים לתארים
מתקדמים
ב.הנדסה5
בשנת הלימודים תשע( "ד2113014
)למדו בחינוך המקצועי-
טכנולוגי
של משרד החינוך כ-
142,111
תלמידים ,שהיו כ-
32%
מכלל תלמידי החטיבות העליונות בישראל
(לא
כולל תלמידים הלומדים במערכת
החניכות של משרד הכלכלה6). במסגרות החינוך המקצועי-טכנולוגי של משרד החינוך יש כיום יותר מ-
21
מגמות לימוד. כ-
36%
מהתלמידים לומדים במגמות הנדסיות וכ-
64%
–
במגמות טכניות-
.תעסוקתיות
המגמות המובילות
ב
שנת תשע"ד: הנדס
ת תוכנה (כ-
14%
מהתלמידים); עיצוב ואופנה (כ-
11%
); ניהול
משאבי אנוש (כ-
11%); אלקטרוניקה ו
מחשב
ים (כ-
0%); חשבונאות (כ-
2%
.)
להלן נתונים על שיעור התלמידים בחינוך המקצועי-
טכנולוגי
בכלל תלמידי החטיבה העליונה במערכת
החינוך:
7
2 סוגיית פיצול החינוך המקצועי-טכנולוגי לשני משרדים ממשלתיים והבעיות הנובעות מכך עולה על סדר-
.היום הציבורי מעת לעת
,ראו לדוגמה משרד מבקר המדינה דוח שנתי63
ג לשנת2112
ולח שבונות שנת הכספים2111
)(הדוח המלא ,
הכשרה מקצועית
לנוער– קשרי הגומלין בין משרד החינוך ובין משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ,
0
במאי2113
.
3 משרד החינ וך, מצגת לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנושא: החינוך הטכנולוגי והמקצועי בישראל–
תוכנית לשנים
2124-2114
,
24
בנובמבר2114
.
קידום החינוך המקצועי-
טכנולוגי היה אחד היעדים בתוכנית העבודה של משרד החינוך לשנת2114
. המשימות המרכזיות של
:המשרד בתוכנית זו
;קמפיין לעידוד הבחירה בחינוך הטכנולוגי; הסברה בקרב תלמידי כיתות ט' לבחירה בחינוך הטכנולוגי
הרחבת תוכנית טו"ב (טכנאים ובגרות) לתלמידי כיתות י"ג-
י"ד; שילוב תלמידים חרדים בחינוך הטכנולוגי; הרחבת התוכנית
""הזנק לתעשייה– תוכנית לקידום החינוך הטכנולוגי בקרב בנ :י נוער בסיכון. מתוך ,משרד ראש הממשלה ספר תוכניות עבודה
לשנת2114
, מרס2114
.
4
'ראו: פרוטוקול מס142
,מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת21
בינואר2114
'; פרוטוקול מס223
מישיבת ועדת
,החינוך, התרבות והספורט של הכנסת2
ביולי2114
.
5 ועדת החינוך, התר ,בות והספורט של הכנסת
מכתב מיושב-
ראש הוועדה עמרם מצנע לשר החינוך שי פירון ולשר הכלכלה נפתלי
)בנט בנושא "החינוך המקצועי" (בעקבות דיון בנושא ,
2
ביולי2114
.
6
( במערכת החניכות של משרד הכלכלה למדו בשנת תשע"ג2112013) כ-
12,111
תלמידים. המגמות המובילות: רכב (כ-
20%
מהתלמידים); חשמל ואלקטרוניקה (כ-
14%); מתכת (כ-
13%); מינהל (כ-
0%); ספרות וטיפוח החן (כ-
0%
.)
7 לא כולל תלמידים הלומדים במערכת החניכות של משרד הכלכלה.
,מקור הנתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
שנתון סטטיסטי לישראל
2114
, לוח0.10
; נתוני שנת2114012
מתוך
שנתון
סטטיסטי לישראל
2116
, לוח0.12
.
עמוד 3 מתוך 4
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תרשים 0
:שיעור התלמידים בחינוך המקצועי-טכנולוגי בכלל תלמידי החטיבה העליונה, שנים נבחרות
בתרשים עולה כי מאז שנות
ה-
01
ובמשך יותר משלושה עשורים חלה ירידה חדה בשיעור התלמידים
במסגרות החינוך המקצועי-
טכנולוגי של משרד החינוך
ב כלל התלמידים במערכת החינוך–
34.2%
בשנת
( תש"ע2110011
), לעומת42.6%
( בשנת תש"ם1020001
). בשנים האחרונות נעצרה מגמת הירידה ואף חלה
עלייה מתונה בשיעור התלמידים בחינוך המקצועי-
.טכנולוגי
בהקשר זה נציין עוד כי שיעור תלמידי החינוך המקצועי-
טכנולוגי
ב כלל התלמידים בחינוך העברי היה
( בשנת תשע"ד2113014) כ-
32%, בעוד שיעור
ם
בקרב התלמידים בחינוך הערבי היה
כ-
43%
.
עם השנים
חלה עלייה חדה בשיעור תלמידי החינוך הטכנולוגי בחינוך הערבי, לעומת ירידה חדה בשיעור תלמידי
( החינוך הטכנולוגי בחינוך העברי. לשם השוואה, בשנת תש"ם1020001
)
היה שיעור תלמידי החינוך
המקצועי-טכנולוגי בחינוך העברי כ-
23%, לעומת כ-
12%
בחינוך הערבי. עם זאת, בשנים האחרונות עלה
שיעור הלומדים בחינוך המקצועי-
.טכנולוגי בשני המגזרים
להלן יוצגו נתונים על שיעור הנבחנים בבחינות הבגרות והזכאים לתעודת בגרות ב
קרב תלמידי כיתה י "ב
בחינוך המקצועי-
טכנולוגי לעומת שיעורם
בחינוך העיוני:
תרשים 9
:שיעור תלמידי כיתה י"ב ה
ניגשים לבחינות בגרות הו
זכאים לתעודת בגרות לפי נתיב לימוד ,
תשע"(
9209102
) 8
בתרשים עולה כי שיעור כמעט זהה של תלמידי כיתה י"ב ניגשים לבחינות הבגרות בשני נתיבי הלימוד,
עם
יתרון קל לחינוך המקצועי-
טכנולוגי–
01.2%
בחינוך המקצועי-
טכנולוגי
ו-
00.4%
בנתיב העיוני. לעומת
זאת, שיעור הזכאים לתעודת בגרות בנתיב העיוני
גדול מ
שיעור הזכאים לבגרות בנתיב המקצועי-
טכנולוגי
8
,מקור הנתונים: משרד החינוך( מצגת בנושא "נתוני זכאות לבגרות תשע"ג2113
")
.
47.6%
45.5%
41.0%
37.6%
34.2%
36.6%
37.2%
0.0%
10.0%
20.0%
30.0%
40.0%
50.0%
60.0%
1979/80
1989/90
1999/00
2004/05
2009/10
2012/13
2013/14
עמוד 4 מתוך 4
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
–
62.2%
לעומת20.4%
. יש לציין כי עם השנים
הפער בין שני הנתיבים בשי
עור הזכאים לתעודת בגרות
הצטמצם במידה ניכרת
. כמו כן, לטענת משרד החינוך, המדד החברתי-
כלכלי של תלמידי החינוך העיוני
גבוה ב יותר
מ-
21%
מזה של תלמידי החינוך המקצועי-
,טכנולוגי
ו גורם זה נחשב לבעל השפעה על הישגי
התלמידים (ראו גם תרשים
11
בפרק הישגי התלמידים במערכת.)החינוך9
תרשים2
: שיעור תלמידים בחינוך המקצועי-טכנולוגי – השוואה בין-לאומית ,שנת
9209
10
בתרשים עולה כי שיעור הלומדים בחינוך מקצועי-
טכנולוגי
בישראל נמוך מהממוצע במדינות ה-
OECD
–
כ-
44%
לעומת כ-
30%
.
יש הבדל גדול יותר
ב
שיעור התלמידים המשלבים גם עבודה במסגרת
לימודיהם
(מ
כלל הלומדים בחינוך המקצועי-
)טכנולוגי– כ-
2%
בלבד בישראל לעומת כ-
13%
במדינות ה-
OECD
.
כמו
כן, ה
מדינות ה
מפותחות ש
בהן שיעור הלומדים בחינוך המקצועי-
טכנולוגי גדול
מזה שבישראל
הן בעיקר
אירופיות, ו
אילו ב ,יפן
ניו ב-
,זילנד
ב
קוריאה בו
קנדה שיעור הלומדים בחי
נוך המקצועי-
טכנולוגי
נמוך מזה
שבישראל .בשנים האחרונות11
הצטמצם הפער בשיעור התלמידים בחינוך המקצועי-
טכנולוגי בין ישראל
ובין
ה ממוצע
ב
מדינות ה-
OECD
,אך ה
פער בשיעור התלמידים המשלבים עבודה במסגרת לימודיהם גדל .
נראה כי הסיבה לכך היא הגידול בשיעור התלמידים הלומדים במסגרת החינוך המקצועי-
טכנולוגי
של
משרד החינוך ,שאינה משלבת לימודים ב
עבודה בשכר.
:אישור יובל וורגן
, ראש צוות
9
,מתוך: רועי גולדשמידט
מידע בנושא החינוך הטכנולוגי-מקצועי ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת23
בנובמבר2114
.
10 OECD, Education at a Glance 2014, Table C1.3.
11
על-
פי הנתונים על השנים2110
ו-
2111
.