חומר רקע

תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים)(תיקון), התשע"ו-2015 דברי הסבר תקנה 2 עובדים זרים בענף החקלאות מתגוררים רובם ככולם במשק החקלאי. משכך, הרי שאין כמעט משמעות לקביעת עלויות שונות בהתאם לאזורי מגורים. לאור האמור ובהתחשב במאפיינים של העמדת מגורים הולמים בענף החקלאות מוצע לקבוע בתקנה 2(א) ו- (ב) בתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), התשס-2000 (להלן – התקנות העיקריות) כי הסכום המרבי שרשאי חקלאי לנכות משכרו של העובד הזר לא יעלה 228.2 ₪. זאת בשונה לקבוע היום בחוק המבחין בין מגורים שבבעלות המעסיק לבין מגורים שאינם בבעלות המעסיק והכל כאמור לפי אזור מגורים. כשהמגורים אינם בבעלות המעסיק – הסכום המרבי לניכוי הוא היום כלהלן: אזור מגורים סכום בשקלים חדשים ירושלים 393.68 תל אביב 447.99 חיפה 298.69 מרכז 298.69 ואולם אם המגורים הינם בבעלות המעסיק, הסכום שמותר למעסיק לנכות לא יעלו על מחצית מהסכום הקבוע לעיל. הסכום המוצע לניכוי חושב כלהלן: שיכון של 4 עובדים במבנה מגורים אחד – העולה בקנה אחד עם דרישות התקנות (לפחות 10 מ"ר לעובד) . היוון עלות רכישת המכולה נקבע על פני 15 שנים ( אורך חיי מכולה). כמו כן הסכום לוקח בחשבון את העלויות המוערכות הבאות: עלות ממוצעת של רכישת מכולה למגורים (71,667 ₪), על בסיס הצעות מחיר שהועברו על ידי משרד החקלאות (נלקחו בחשבון שלושת ההצעות מחיר הנמוכות מתוך הארבעה). בהיוון חודשי לעובד מדובר ב 136.24 ₪ עלות תחזוקה שנתית למכולה הוערכה בכ 2,400 ₪ - סכום זה לוקח בחשבון עלות הדברה נגד מזיקים המחויבת על פי התקנות. עלות חודשית לעובד 50 ₪. נלקחו בחשבון עלויות רגולציה הנובעות משימוש בקרקע בהתאם להחלטת מועצמת מקרקעי ישראל מס' 1279 לעניין מבני מגורים ארעיים להלנת פועלים זרים, לרבות דמי שימוש והעמלה השנתית על הערבות הבנקאית הנדרשת מן המעסיק. חישוב עלויות אלו מסתכם בניכוי חודשי של כ 42 ₪ לעובד. תקנה 3 בהמשך להמלצה המקצועית של משרד החקלאות מוצע לקבוע כי בענף החקלאות, נוסף על ההוצאות בגין מגורים הולמים כמפורט לעיל, רשאי יהיה המעסיק לנכות בגין הוצאות נלוות עד 300.07₪. סכום זה מסתמך על נתוני סקר הוצאות המשפחה לשנת 2012 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הוצאות אלה לוקחות בחשבון את ההוצאה על מים, חשמל גז ודלק לבית וארנונה עבור משפחה המונה 4 נפשות. מאחר שעל פי סקר הלמ"ס הארנונה מחושבת על פי שטח מגורים לאזרח ישראלי שלרוב מתגוררים בשטחי מגורים גדולים יותר מ-10 מ"ר לנפש, הוצע לחשב 75% מעלות הארנונה. בנוסף, נלקחו בחשבון הוצאות עבור ריהוט ואבזור המגורים שהמעסיק מחויב להעמיד לרשות העובד על פי תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים), תש"ס-2000). בנוסף למוצרים שצוינו במפורש בתקנות, בסכום זה הוחלט לכלול גם הוצאות המעסיק על התקנת מזגן ודוד שמש. זאת בהתאם לדרישות התקנות לאוורור והסקה באמצעים חשמליים, כמו גם לאספקת מים חמים במקלחות. על אף שהתקנות לא מחייבות במפורש התקנת מזגן ודוד חשמלי, עלה הרושם כי במציאות הקיימת מזגן משמש מגורים רבים ודוד חשמלי הינו הוצאה אפשרית מתבקשת, הן בשיקולי עלות תועלת (צריכת חשמל לחימום המים). לשם חישוב סכום זה, נלקחו בחשבון מחירי יד שניה לריהוט הנדרש בתקנות המגורים, ומחירי יד ראשונה למוצרי החשמל והאבזור הבסיסי הנדרש (כרית, מצעים, שמיכת צמר). הוחלט להסתמך על מחירי יד ראשונה למכשירי החשמל והאבזור הבסיסי, מתוך הנחה של שיקולי עלות תועלת. בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1ה(ב), 1ז ו-6ב לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם ארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים בישראל ועם ארגוני מעבידים שלדעתי הם ארגוני מעבידים יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1ה(ב), 1ז ו-6ב לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם ארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים בישראל ועם ארגוני מעבידים שלדעתי הם ארגוני מעבידים יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1ה(ב), 1ז ו-6ב לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם ארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים בישראל ועם ארגוני מעבידים שלדעתי הם ארגוני מעבידים יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1ה(ב), 1ז ו-6ב לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם ארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים בישראל ועם ארגוני מעבידים שלדעתי הם ארגוני מעבידים יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1ה(ב), 1ז ו-6ב לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם ארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים בישראל ועם ארגוני מעבידים שלדעתי הם ארגוני מעבידים יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: תיקון השם ב בשמן של תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), התש"ס-2000 (להלן התקנות העיקריות), המלים "(איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)" – יימחקו. בשמן של תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), התש"ס-2000 (להלן התקנות העיקריות), המלים "(איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)" – יימחקו. בשמן של תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), התש"ס-2000 (להלן התקנות העיקריות), המלים "(איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)" – יימחקו. תיקון תקנה 2 בתקנה 2 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (ב) יבוא: בתקנה 2 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (ב) יבוא: בתקנה 2 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (ב) יבוא: "(ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו- (ב), הסכום המרבי שרשאי מעביד בענף החקלאות לנכות משכרו החודשי של עובד זר כהחזר הוצאות המעביד למגורים הולמים לפי סעיף 1ה לחוק יהיה 228.20 שקלים חדשים." "(ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו- (ב), הסכום המרבי שרשאי מעביד בענף החקלאות לנכות משכרו החודשי של עובד זר כהחזר הוצאות המעביד למגורים הולמים לפי סעיף 1ה לחוק יהיה 228.20 שקלים חדשים." "(ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו- (ב), הסכום המרבי שרשאי מעביד בענף החקלאות לנכות משכרו החודשי של עובד זר כהחזר הוצאות המעביד למגורים הולמים לפי סעיף 1ה לחוק יהיה 228.20 שקלים חדשים." תיקון תקנה 3 בתקנה 3 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (ב) יבוא: בתקנה 3 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (ב) יבוא: בתקנה 3 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (ב) יבוא: "(ג) הסכום המרבי כאמור בתקנת משנה (א) שמותר לנכותו משכרו החודשי של עובד בענף החקלאות, הוא 300.10 שקלים חדשים." "(ג) הסכום המרבי כאמור בתקנת משנה (א) שמותר לנכותו משכרו החודשי של עובד בענף החקלאות, הוא 300.10 שקלים חדשים." "(ג) הסכום המרבי כאמור בתקנת משנה (א) שמותר לנכותו משכרו החודשי של עובד בענף החקלאות, הוא 300.10 שקלים חדשים." תחילה ותחולה 4. תחילתן של תקנות אלה במועד תחילתו של סעיף 4 לחוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשע"ה-2014 תחילתן של תקנות אלה במועד תחילתו של סעיף 4 לחוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשע"ה-2014 תחילתן של תקנות אלה במועד תחילתו של סעיף 4 לחוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשע"ה-2014 _________ התשע"ו _________________ (________2015) (חמ 3-3040) בנימין נתניהו ראש הממשלה וממלא מקום שר הכלכלה   הוצאות למשפחה בת 4 נפשות הוצאה חודשית לעובד לאחר מידוד לעובד מים 164 41 37.6 חשמל, גז ודלק לבית 539 134.8 133.7 ארנונה 285 71.3 78.0 סה"כ     249.4 ריהוט וציוד נושא אביזר עלות משך חיים עלות שנתית עלות חודשית לעובד אביזרי מגורים וריהוט הכרחי מיטה + מזרון 450.0 5.0 90.0 7.5 אביזרי מגורים וריהוט הכרחי כרית 61.5 5.0 12.3 1.0 אביזרי מגורים וריהוט הכרחי מצעים 118.0 5.0 23.6 2.0 אביזרי מגורים וריהוט הכרחי שמיכת צמר 144.0 5.0 28.8 2.4 אביזרי מגורים וריהוט הכרחי ארון בגדים 275.0 5.0 55.0 4.6 אביזרי מגורים וריהוט הכרחי פינת אוכל 500.0 5.0 100.0 2.1 מכשירי חשמל מקרר 1,650.0 7.5 220.0 4.6 מכשירי חשמל מ. כביסה 1,050.0 7.5 140.0 2.9 מכשירי חשמל תאורה 10.0 1.0 10.0 0.8 מכשירי חשמל דוד שמש 2,050.0 10.0 205.0 4.3 מכשירי חשמל מזגן 4,500.0 7.5 600.0 12.5 מכשירי חשמל התקנת מזגן 1,800.0 7.5 240.0 5.0 מכשירי חשמל כיריים 500.0 10.0 50.0 1.0 סה"כ 4 עובדים 4 עובדים 4 עובדים 4 עובדים 50.7