חומר רקע
בית הדין לעררים- נייר עמדה
מאי6102
במאי6102
הוקמה ערכאה
שיפוטית חדשה ל
דיני הגירה :בית הדין לעררים .הקמת בית הדין נועדה ,לפי הצעת החוק ,
להפחית את העומס שהוטל על בתי המשפט לעניינים מינהליים וכן ליצור ערכאה מומחית בתחום ההגירה ,
כפי שמקובל
במדינות
רבות בעולם לנוכח מורכבותם של דיני הגירה ו גידול
ב
הגירה לישראל.
בית הדין הוקם מכוח הוראת שעה שנקבעה
לשנתיים ,לאחריה נדרש דיון בוועדת הפנים בכנסת על תפקודו והתמודדותו עם עומס התיקים .
להקמת בית הדין קדמה הקמת
ערכאת ה
פיילוט, "ו
עדת ההשגה לזרים"
,שהוקמה
בשנת6112
כ ערכאה ערעורית בתוך משרד
הפנים .אלא ש
מבחינות רבות הפיילוט נכשל: וועדות ההשגה קרס
ו תחת העומס; לא היה אף גורם שסייע לזרים ב הגשת
השגות ;וועדות ההשגה לא התנהלו כערכאה שיפוטית ,לא קיי
מו דיונים במעמד הצדדים והפנייה אליהן הייתה בפקס בלבד ;
ההליכים בהן
נמשכו תקופות ארוכות ללא כל החלטה ;ו
כיוון שהוועד
ות ו הי חלק מ
משרד הפנים ,אשר נגדו הו
גשו ההשגות ,
וועדות ההשגה מיעטו
לבקר את התנהלות משרד הפנים או לבטל את ההחלטות שנבחנו על יד
ן.
בתיקון לחוק הכניסה לישראל משנת6100
,אשר הורה לראשונה על הקמת בית הדין לעררים ,
נקבע כי בשלב הראשון בית
הדין ידון אך בעררים על החלטות הנוגעות ל מתן מעמד מכוח קשרי
זוגיות עם ישראלים .אלא ש בהחלטת הממשלה משנת
6102
, ש
בה הוחלט על פתיחת בתי הדין לעררים בפועל ,כבית דין מנהלי הפועל תחת משרד המשפטים ,נק בע במפתיע כי הוא
ידון בכל הסוגיות הקשורות בענייני הגירה ומעמד .כך ,בתוך זמן קצר,
הועברו לידי
תש חמ דייני בית הדין החדש כ אלפיים
תיקים ,ש
נותבו אליהם מבתי המשפט ומוועדות ההשגה ,
וזאת בנוסף לתיקים חדשים
רבים שנפתחו מדי יום.
ראשי וועדת ההשגה ,
שהיו עובדים של משרד
הפנים, מונו לדייני בית הדין לעררים ,
לצד דיינים חדשים(שהגיעו ,ברובם,
מבית הדין לביקורת משמורת) .בתי דין לעררים נפתחו עד כה בבאר שבע ,תל אביב וירושלים ,וסובל
ים
מרבים מהקשיים של
וועדות ההשגה :עומס ,
היעדר
נגישות לזרים שמבקשים לתקוף החלטות בעניינם ,ונטייה להימ נע מקבלת החלטות עקרוניות
שמבהירות את זכויותיהם. בנוסף ,מאחר שלא מדובר בבית משפט ,
דומה שמשרד הפנים לא רואה חובה ליישם קביעות של
בתי הדין ביחס למקרים זהים או דומים לאלו שהובאו בפניו. בנוסף ,
בית הדין קבע גם שאין בסמכותו ליתן החלטות בהתאם
לפקודת בזיון בית המשפט.
בית הדין קם עם מספר קטן של דיינים ,ללא מאגר החלטות מתעדכן ,בלי מערכת ממוחשבת לניהול התיקים ,
ואף מטעם
משרד הפנים היו מעט
עורכי דין שייצגו בו במקום פרקליטויות המחוז .עד היום ,לאחר שנתיים מפתיחתו ,
לא הושלמו
התיקונים הנחוצים לתקלות אלה ,המקשים על ההתדיינות בבית הדין .
מרבית ההחלטות אינן מתפרסמות באתר בית הדין
ויומן הדיונים אינו גלוי.
אם מטרותיו של בית הדין היו להקל על העומס המוטל על בתי המשפט ולהקים ערכאה מומחית לדיני הגירה שתפתח את
דיני ההגירה בישראל ,נראה שמחירו של העומס מוטל על בית הדין ועל המתדיינים בפניו ,
ואינו מאפשר לבית הדין להתפנות
לסוגיות עקרוניות שיפתחו את מומחיותו בעניני הגירה .
נתונים מספריים:
עומס התיקים :
עם הקמת בית הדין ביוני6102
הועברו אליו כ
אלפיים תיקים.
1 ב
שנה וחצי שלאחר מכן טיפל בית הדין ב-
1,720
עררים.
2
בית הדין לעררים בבאר שבע נפתח בחודש ספטמבר6101
,ואליו הועברו מאות תיקים .כך ,
הוטל על כל אחד
מששת
ה
דיינים לטפל בממוצע בכ-
711
עררים בשנה.
דיונים :בית הדין ממעט לערוך דיונים במעמד הצדדים :בבית הדין בתל-
אביב אחוז העררים שבהם התקיימו דיונים מתוך
כלל העררים שנסגרו הוא הנמוך ביותר ,
ועומד על01%
. מנתונים שפורסמו על ידי בית הדין ,
בשנה וחצי הראשונות מפתיחת
בית הדין התקיימו בבית הדין בירושלים271
דיונים ונסגרו0,671
תיקים ,בתל-
אביב התקיימו621
דיונים ונסגרו0992
תיקים ,
ובבאר שבע התקיימו16
ד יונים ונסגרו012
תיקים.
3
פרסום החלטות :
נכון לחודש נובמבר6101
,
פורסמו באתר רק117
החלטות סופיות ,
המהוות חמישית מתוך6,200
החלטות
1 ר '
פרוטוקול ועדת הפנים מיום67.1.6102
2 ר 'נתונים שנמסרו ע"י ראשת בית הדין ,יעל ורדי רוטשילד ,
לשרת המשפטים איילת שקד ביום61.6.6102
3 שם.
סופיות שניתנו.
4 הפרסום החלקי של ההחלטות ,לצד הקושי בביצוע חיפוש בהן ,גורם לפער דיוני בין הצדדים .
כנגד הפרסום
החלקי של החלטות בי ת הדין הוגשה בחודש אפריל6102
עתירה לבג"
ץ(בג"ץ
1011602
המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נ '
הנהלת בית הדין לעררים משרד המשפטים.)
היעדר סיוע משפטי :
92%
מהעוררים בפני בית הדין מיוצגים,
5 רובם המכריע בידי עו"ד פרטיים .
נתון זה יכול ללמד על
היעדר הנגישות לבית הדין
כלפי בעלי דין שאינם יכולים לממן ייצוג משפטי.
החלטות :
מתוך712
ההחלטות שפורסמו עד לנובמבר6101
,
116
היו החלטות סופיות בערר ,והיתר החלטות ביניים .מתוכן ,
629
עררים נדחו ורק62
(
1%
מהעררים )התקבלו .היתר נמחקו ,לרוב בלי שנפסקו הוצאות.
המלצות יישומיות
-
יש להקים ועדה גלויה למינוי דיינים הכוללת נציגים מהציבור.
-
יש למנות דיינים נוספים להפחתת העומס בהליך גלוי ;
על משרד המשפטים להימנע ממינוי של מי שעבדו ברשויות
המדינה בלבד ,ולמנות גם עורכי דין מן השוק הפרטי ,תוך דגש על עורכי דין שעסקו בענייני ה
גירה.
-
יש לפרסם באופן
אוטומטי
את כל ההחלטות במערכת שמאפשרת חיפוש טקסטואלי ,ולהימנע
מקבלת החלטות בכתב יד
על-גבי כתבי טענות.
-
יש לפתח את
המערכת הממוחשבת באמצעותה מוגשים התיקים כך שהמייצגים יוכלו לצפות באמצעותה בכתבי הטענות
ובהחלטות ,
בדומה לנט המשפט(דבר ש
יוריד עומס מ
מזכירות בית הדין.)
-
יש לפרסם את לוח הדיונים ולקבוע ימי דיונים ארוכים .
-
יש לקיים הכשרות מקצועיות על ידי גורמי מקצוע שאינם משפטיים לדייני בית הדין ובכלל זה בסוגיות הקשורות בסחר
בבני אדם ,החזקה בתנאי עבדות ,עינויים ,רקע תרבותי על מהגרים ומבקשי מקלט ועוד .
המלצות למחוקק
-
יש
לעכב את פתיחת בית הדין בצפון עד לתיקון התקלות המתוארות.
-
יש
לדרוש דיווחים שוטפים ותכופים על תפקוד בתי הדין.
-
יש
לתקן הפרק לעניין חומר חסוי כך שיוחלו הוראות בתי הדין המינהליים.
-
יש לתקן את תקנות סדרי הדין כך שיאפשרו יותר גמישות
בניהול ההליך ,
לרבות מועד להגשת כתב תשובה וקביעת מועד
דיון.
-
יש
להשוות את המועד להגשת ערר למועד הקבוע בתקנות בתי משפט לענינים מינהליים ,
21
יום.
-
יש
להשוות את התקנות הנוגעות למתן פטור מאגרה ולהחזר אגרה ל תקנות בתי המשפט(אגרות).
4 על פי מצגת שהועברה על-ידי בית הדין בחודש נו במבר6101
,
במסגרת הכשרה של תכנית"שכר מצווה."
5 שם.