חומר רקע
היועצת המשפטית לוועדת הכספים
סימוכין:02075316
יום שלישי 24 מאי 2016
ט"ז אייר תשע"ו
לכבוד
חברי ועדת הכספים
נכבדיי,
הנדון: ריכוז הבעיות שהועלו בענין ניצולי שואה בישיבת הוועדה מיום 2/2/2016
לקראת ישיבת המעקב בנושא הטיפול בבעיות שהעלו ניצולי השואה בישיבת הוועדה הקודמת, להלן ריכוז הבעיות שהועלו כאמור:
1. פיזור סמכויות בין משרדי ממשלה שונים: נושא הטיפול בניצולי שואה מפוזר בין מספר משרדים, וביניהם: המשרד לשוויון חברתי, משרד הרווחה, משרד האוצר וכן הביטוח הלאומי. עלו במיוחד טענות בנושא התבחינים לסיוע לניצולי שואה והטיפול בארגונים אשר כיום בסמכות המשרד לשוויון חברתי.
הוועדה ביקשה להעביר סמכויות אלה לרשות לשיקום ניצולי שואה.
2. העברת תמיכה תקציבית ממרכז הארגונים לעמותות: כיוון שלפי הנוהל הכללי לתמיכות לעמותות העברת כספים על ידי מרכז הארגונים לעמותות השונות של ניצולי השואה- אסורה, נוצר מצב בו לא מוקנית תמיכה ממרכז הארגונים לעמותות מזה מספר שנים. בישיבת הוועדה, משרד האוצר ומשרד המשפטים ציינו שסעיף 8טז לנוהל יכול להחריג את העמותות לניצולי שואה ולאפשר תמיכה אם ייחתם הסכם לשיתוף פעולה בין עמותות אפשר להעביר כספים.
הוועדה ביקשה מיו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, אבי רוזנטל, לקדם גיבוש הסכם לשיתוף פעולה בין מרכז הארגונים לבין העמותות שהוא הגוף המנהל שלהם.
3. שעות סיעוד מהביטוח הלאומי והוועדות הרפואיות: ניצולי השואה טענו שהתנהלות הוועדות הרפואיות במוסד לביטוח הלאומי להעלאת אחוזי הנכות שלהן מקשה עליהם ומעוררת זכרונות טראומתיים עבורם. מנהל המוסד לביטוח לאומי השיב שבעקבות ועדה בראשות פרופ' אריה בן יהודה בשנת 2014 ננקטו פעולות על מנת להקל על ניצולי השואה כאשר ביטוח לאומי ממשיך להשתמש בכלי של הוועדות הרפואיות. אף על פי כן, ניצולי השואה מציינים שהמצב לא השתפר.
4. כפל קצבאות לניצולי שואה והטבות נלוות: ניצולי השואה וחברי כנסת טענו לפגיעה כתוצאה מחוק ההטבות שנחקק בשנת 2014 שהביא להפחתת/ביטול הרנטה שלהם. מבחינה חוקית, המצב הוא שהמסלול הישן של הבטחת הכנסה מקנה לניצולי שואה סכומים נמוכים יותר לעומת הזכויות לפי חוק ההטבות. עם זאת, ככל הנראה נוצר מצב התברר לנו שניצולי השואה הפסיקו לקבל את ההטבות הנלוות שהוצמדו למסלול הבטחת הכנסה (כגון: הנחה בשיעור גבוה של ארנונה, דמי ביטוח בריאות מופחתים, סיוע בשכר דירה לדיור ציבורי). בחוק ההטבות נקבעה הוראת מעבר מפורשת של המשך זכאות להטבות הנלוות. יש לברר נושא זה מול המוסד לביטוח לאומי ולבקש גם את הסיוע של הרשות לזכויות לניצולי שואה.
5. פיצויים מגרמניה במסגרת חוק הפיצויים הגרמני הפדרלי (ה-BEG): ישנם 18,000 ניצולים (מחצית בישראל) אשר מקבלים פיצויים מגרמניה במסגרת חוק הפיצויים הפדראלי הגרמני. ניצולי השואה טענו שבסוגיות שונות נוצר מצב שבו ישנן מגבלות בעייתיות בחוק הפדרלי לקבלת הפיצויים (למשל: ניצולים שעברו את גיל 68 יכולים להעלות את אחוז הנכות רק אם יש להם הרעה של 30% לפחות). כמו כן, בניגוד למקבלי פיצויים מהרשות לניצולי השואה בישראל, אלמנות של מקבלי רנטה מ-BEG זכאיות לרנטה של אלמנה רק אם בעלה נפטר כתוצאה מהמחלה שנגרמה לו בזמן השואה.
הוחלט לבקש מהרשות לזכויות לניצולי שואה לפעול בשיתוף פעולה עם הרשויות בגרמניה להשוואת התנאים בנושא הזה למקבלי הפיצויים מהרשות לניצולי השואה בישראל.
6. קצבת שאירים: לפי חוק נכי רדיפות הנאצים ונכי המלחמה קצבת השאירים משתלמת לתקופה של 36 חודשים, ולאחר מכן, עד סוף החיים- 2,000 שקל בחודש. בחוק נקבע שהזכאות הזו היא רק למי שנפטר אחרי 1.7.2011, ומי שנפטר לפני המועד הזה לא מקבל כלום.
נדרש תיקון חקיקה לתיקון המצב.
7. ארנונה: ניצולי שואה זכאים היום לפי החוק להנחה בארנונה בשיעור של עד 66% לגבי דירה בשטח של 70 מטר רבוע. לעומת זאת, אזרח ותיק המקבל גם קצבת הבטחת הכנסה זכאי להנחה בשיעור של עד 100% לגבי 100 מטרים רבועים.
לשם כך נדרש תיקון חקיקה.
8. תו חניה לניצולי שואה: עלתה טענה שניצולי שואה אינם זכאים לתו חניה בעוד שנכים מסוגים שונים- זכאים לכך. מבירור עם משרד התחבורה נמצא שניצול שואה שעונה על תנאי הזכאות לתו חניה (מוגבל בהליכה או ברגליו, מעל 66% נכות)- אמור להיות זכאי אוטומטית לתו חניה אבל נדרש לשם כך שמשרד ממשלתי כלשהו או הרשות לניצולי שואה תעביר את הנתונים הללו ישירות למחשבי משרד התחבורה. כיוון שכרגע אין העברת נתונים- לא ניתנת זכאות אוטומטית.
9. פסק דין לענין קופת חולים כללית: ממשלת גרמניה העבירה כספים לקופת חולים כללית על מנת לממן טיפולים רפואיים ותרופות לניצולי שואה. אף על פי כן, הקופה גבתה תשלום מניצולי השואה הזכאים לכך. בשנת 2010 הוגשה תביעה ייצוגית ובחודש אפריל 2016 נפסק הסדר פשרה לפיו ניצולי שואה שמקבלים רנטת בריאות מגרמניה יקבלו החזר כספי על השתתפויות עצמיות שנגבו על תרופות ואגרות לטיפולים במחלות. לשם כך, עליהם למלא טפסים ועל קופת החולים ליידע אותם על כך. בפסק הדין, לא נקבע מה ייעשה בכספים שיישארו אם ניצולי השואה.
מוצע לברר היכן הדברים עומדים, האם קופת חולים כללית אכן מפרסמת לניצולי השואה ומיידעת אותם על זכותם לקבל את ההחזר רטרואקטיבית. כמו כן, ייתכן שיש מקום לבחון מה ייעשה עם כספים שלא ינוצלו בדרך האמורה.
10. ניצולי שואה שעלו אחרי 1953: יש מספר הצעות חוק פרטיות בנושא שמשוות את התנאים בין שתי קבוצות הניצולים.