החלטות ועדה
סימוכין:2023-009419
סיכום דיון
מיום רביעי, י"ז בשבט תשפ"ג, 8.2.2023 בנושא:
הרחבת סל שירותי הבריאות – דוח מבקר המדינה
ח"כ מיקי לוי-יו"ר הוועדה – אני בעד הסכם הסודיות של הוועדה, כדי לא לפגוע עתידית בכל מיני מכרזים. התקציב לסל הבריאות אף פעם לא מספיק, אבל אני חושב שמדינת ישראל צריכה להיות גאה שב-75 שנות קיומה היא הגיעה למצב (שמדינות ותיקות מאיתנו לא יכולות להגיע אליו) שיש סל בריאות גדול ומתן שירותי בריאות לאזרחי מדינת ישראל.
משרד מבקר המדינה – ליאורה שמעוני-סמנכ"לית ומנהלת חטיבה – חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע את השירותים הרפואיים שחברי קופות החולים זכאים לקבל ושנכללים בסל שירותי הבריאות. אנו בדקנו את התהליך של הרחבת סל שירותי הבריאות כפי שהוועדות השונות מקיימות אותו. בביקורת הזו ניסינו לבדוק את אותן נקודות שבהן נדרשים ייעול, התייעלות ושיפור תהליכים כדי למצות טוב יותר את המשאבים וגם כדי להבטיח שקיפות של התהליך כלפי הציבור. מדובר כאן בהוצאה ציבורית גבוהה ביותר. סך הסל עד שנת 2021 הוא 58 מיליארד שקל, ואני מניחה שהיום זה כבר מגיע לסביבות 60 מיליארד שקל. בכל שנה ושנה התווסף לסל כחצי מיליארד שקל ורק לאחרונה היתה תוספת בסך 650 מיליון שקל. לכל הדעות מדובר כאן בהוצאה ציבורית מאוד מאוד גדולה, וחשוב לקבל את ההחלטות הנכונות על מהות הסל.
הצבענו על ליקוי שהוא תהליך מסנן - מגיעות התרופות והטכנולוגיות ומבקשים להכניס אותן לסל, ואז מתכנסת ועדה ראשונה (פורום טכנולוגיות) שהיא הדרג הראשון שמסנן את הבקשות. המסקנות וההחלטות של פורום טכנולוגיות הן פנימיות, לא שקופות ולא נותנים את הדעת באופן רחב על העניין הזה.
עפרה יצחקי-מנהלת ביקורת בכירה – תקופת הביקורת: נובמבר 2020-אוקטובר 2021 והדוח פורסם במאי 2022.
נושאים שנבדקו:
תהליך הוספת תרופות וטכנולוגיות חדשות לסל שירותי הבריאות.
תמחור התרופות והטכנולוגיות המועמדות להוספה לסל.
בקרת משרד הבריאות על השימוש שעושות הקופות בתקציב הנוסף לסל והפקת לקחים.
הנפקת תרופות וטכנולוגיות למטופלים.
ההחלטה לביצוע התיעדוף בין הבקשות היא החלטה ערכית המלווה בהתלבטויות, שכן כל בקשה חשובה בפני עצמה, אך בשל אילוצי התקציב לא ניתן לכלול את כל התרופות והטכנולוגיות המבוקשות בסל השירותים.
נוכח ממצאי הדוח ונוכח העובדה שוועדת הסל פועלת זה יותר מעשרים שנה בלי שהושלמו דוחות בקרה על פעילותה, יש משנה חשיבות לכך שמועצת הבריאות ומשרדי הבריאות והאוצר יבחנו את כלל פעילותה של הוועדה, וזאת לשם שיפור תפקודה של הוועדה וכדי שהמטופלים יוכלו להפיק את המרב משירותי הבריאות הנכללים בסל. המלצנו שהמשרד ישקול לצרף לוועדת המשנה נציג ציבור ויבחן מתכונת שבה ניתן לפרסם את ההחלטות, כמובן בדרך שנדונה בוועדה. בנוסף, אמרנו כי על המשרד לפרסם את הפרוטוקולים של ועדת הסל בהתאם ללוחות הזמנים כפי שהוא קבע בנוהל. אנחנו מאמינים שהגברה של השקיפות של התהליך תוכל לייעל את העבודה של כל הגורמים ותגביר את האמון של הציבור בתהליך חשוב זה.
משרד הבריאות – ד"ר אסנת לוקסנבורג-ראש חטיבת טכנולוגיות – תודה על העבודה המשותפת עם משרד מבקר המדינה. יש תהליכים שעובדים בצורה יפה, ואף אחד מהם לא חף ממקום לשיפור.
ועדת הסל עוסקת רק בעדכון הסל. פרט לנושא זה יש הרבה מאוד דברים שקשורים לניהול הסל: טכנולוגיה חדשה, שינוי הפרוטוקולים הטיפוליים, התמודדות עם האי-ודאות התקציבית ועוד.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית, וזה גם מה שעומד בבסיס העבודה שלנו במשרד ובוועדת הסל. החוק עצמו מורכב מהסל הבסיסי שקופת חולים כללית נתנה ב- 1 בינואר 1994. הוא מחולק לשני חלקים: התוספת השנייה שהיא באחריות קופות החולים, והתוספת השלישית שהיא באחריות המדינה. מדובר למעשה במעין רשימת מכולת שמצד אחד יש בה פירוט של המון דברים: תרופות, תוויות, הגדרות, מינונים, צורות מתן וכו', ומצד שני, יש בה חלק שמדבר על טכנולוגיות שהן לא תרופות. חלק גדול מהדברים הם הפרשנות והדינמיקה של התפתחות החוק ומה אנחנו רואים שכלול או לא כלול בסל.
עלות הסל בכללותו על כל מרכיביו הוא 61 מיליארד ש"ח. קופות החולים מקבלות הקצאה לפי קפיטציה, אבל קודם יורדת הקצאה שנתית למספר מחלות קשות: דיאליזה, תלסמיה, המופיליה, גושה ו-HIV, שבעצם לגביהן סופרים את מספר החולים שנמצאים בכל מקום, מורידים ונותנים לכל קופה, ולאחר מכן עושים את ההקצאה לפי נפש. ההערכה היא שכרגע העלות היא כ-6,000 שקלים בשנה למבוטח במדינת ישראל.
אנחנו פועלים באי-ודאות תקציבית. בניגוד לדברים אחרים שנמצאים בסל ויש להם תוספת קבועה בחוק של אחוז מסוים, אנו נתונים להחלטה שנתית או לפעמים של מספר שנים לגבי התקציב שניתן לצורך הרחבת הסל. אחד הדברים שעלו בדוח היה הנושא של עדכון קבוע לסל. אנחנו מקבלים תקציב ועושים את המיטב ברמת התקציב השנתי. השנה קיבלנו 650 מיליון שקלים, וזה איפשר לנו להכניס סל רחב מאוד וטוב. אני חושבת שאנחנו כמדינת ישראל יכולים להיות מאוד גאים שיש לנו סל מהרחבים בעולם. אנחנו מכניסים לסל את החדשנות הגדולה ביותר בתחום הטיפול הרפואי בחולים, בהיבטים שונים.
התהליך בכללותו אורך שנה. תחילה אנחנו מפיצים חוזר מנכ"ל שמבקש לקבל הצעות, יש טכנולוגיות שנכנסו לסל אחרי שחולה בודד הציע אותן, ויש טכנולוגיות שנכנסו אחרי שהפרופסור המפורסם ביותר הציע אותן. לאחר מכן מתחילים לעשות עיבוד מקצועי שמנסה להבין מה מהות ההצעה, ואנחנו עושים התייעצות עם כ- 80 גופים מומחים הטובים ביותר בארץ. יחד איתם אנו גם מקבלים את האינפוט מהשטח. כל החומר מעובד ומגיע לדיון בוועדת משנה ובוועדה ציבורית, ואז מקבלים החלטות ומיישמים אותן באופן מיידי. ב-1 בפברואר פרסמנו את החוזר של השירותים לשנה זו, וקופות החולים כבר נותנות אותן. החולים אצלנו במקום הראשון ואנחנו עושים את כל עבודתנו למענם.
ועדת הסל פתוחה לעיתונאים, אך נאסר עליהם לצטט אנשים כדי לא ליצור לחצים.
פורום טכנולוגיות - אחרי השלב הראשון שבו מגיעות אלינו הבקשות, אנו צריכים לראות מה בעצם מתאים לוועדת הסל ומה לא. יש צורך שבתי החולים יעבדו עם טכנולוגיות מתקדמות, אבל המטרה של הסל היא לא לספק את כל צורכי מערכת הבריאות. הפורום מקדים את הוועדה, והוא הסמכות של המשרד ברמה המשפטית והמקצועית לבדוק את התאמת הבקשות להכללה בסל (סינון ראשוני). כל מי שמגיש בקשה ואנחנו מחליטים שהיא לא מתאימה לוועדת הסל, מקבל מכתב מפורט ובמידת הצורך גם שיחה. מבקר המדינה ביקש לשקף את החלטות הוועדה לכולם ולא רק למבקשי הבקשות, ואנחנו בוחנים עכשיו איך לעשות זאת. אם הבקשה לא מתאימה לוועדת הסל אך מתאימה לשינוי בתמחור, היא מועברת ליחידה במשרד הבריאות שעוסקת בתמחור כדי להמשיך לקדם את זה.
אחרי שאנחנו עוברים את השלב הפורום, אנו בעצם מתחילים לעשות הערכה מקצועית ובונים תקציר מנהלים כדי להעביר את המידע הנרחב לחברי ועדת הסל.
הרכב הוועדה: ארבעה רופאים, ארבעה כלכלנים, ארבעה נציגי קופות חולים – נציג לכל קופה, ארבעה נציגי ציבור, היו"ר ואנוכי. היושב-ראש משתנה לפי מינוי השרים.
ועדת משנה מונתה ע"י הממשלה ופועלת במקביל לוועדת הסל. היא מורכבת מנציגי משרד הבריאות, משרד האוצר ונציגי קופות חולים ותפקידיה: לקיים את הפגישות עם המומחים ולהביא לוועדה כל מיני נתונים לגבי התוויות, אוכלוסיות וכו', לקבוע את היקף החולים, תוספות והסכמי חלוקת סיכון. אתמול הוצאנו קול קורא לבקשות חדשות, ואנחנו מתחילים את כל התהליך מחדש. התהליך הזה לוקח שנה, כי צריך להכין את כל החומרים.
מדובר בוועדה שעוסקת בנתונים שהם הסודות המסחריים הכי גדולים של קופות החולים, והסודות נמצאים שם על השולחן. כשאנחנו מוציאים את המלצותינו וגם תוך כדי הדיונים, אנחנו מדווחים מה הערכת עלות שקיימת, מה החסרנו ומה הוספנו. ועדת הסל מקבלת דיווח תוך כדי הדיון, וגם בהמלצות הסופיות אנחנו מכניסים את הנושא של העלויות.
אנחנו כל הזמן דנים על היבטים של איכות החיים ואיך אנחנו נותנים מענה גם למי שזקוק לטיפול מחר, לתשתית הבריאותית העתידית של מדינת ישראל ועוד. אנחנו מסתכלים כל הזמן על האיזון בין צרכים אקוטיים למניעה ושיפור איכות חיים. יש הרבה מאוד אוכלוסיות שקולן לא נשמע, ואנחנו מנסים לייצג אותן בוועדה.
כל ההחלטות של הוועדה מתקבלות בקונצנזוס. בשנת 2019 התחלנו פיילוט שבו אנחנו מבקשים מהחולים שמתנסים בטכנולוגיה, שידווחו האם הטיפול מוצלח. ועדת הסל קוראת את ההתייחסויות ולוקחת אותן בחשבון תוך כדי הדיונים.
פרוטוקולים - קיבלנו את הביקורת ואנחנו עושים מאמץ כדי שלוחות הזמנים יתקצרו. חשוב להדגיש שעיקרי החלטות הוועדה מועלים באתר האינטרנט שלנו כמה ימים אחרי כל דיון, ואנחנו גם מאפשרים להגיש ערעור על ההחלטות וגם מקיימים דיונים בערעורים שמתקבלים. כולם יודעים מה קורה לאורך כל התהליך. מה שמתעכב יותר זה התמלול של אלפי עמודים בכל דיון. אנחנו נערכים לזה ואנחנו נעשה את התיקון הזה. חשוב לדעת שכל חולה יכול לפנות לוועדה.
השנה הוועדה, בראשותה של פרופ' דינה בן יהודה, סיימה את עבודתה בתום 15 ימי דיונים מלאים ואינטנסיביים. אנחנו קודם כול בודקים את התרומה שניתנת לאוכלוסייה מבחינה בריאותית, בשלב הבא, נכנסים לתוך התהליכים של העלויות והיקפי החולים. השנה היו למעלה מ-900 בקשות, בעלות של ארבעה מיליארד שקל, ובסופו של דבר אושרו כ-120 תרופות וטכנולוגיות ל-350,000 מטופלים. המטופלים התחילו לקבל שבוע שעבר את התרופות. התרופה הכי יקרה שהוגשה אלינו השנה הייתה ארבעה מיליון שקל לשנה למטופל. צריך להבין שהקושי הולך וגובר, משום שהטכנולוגיות הולכות ומתייקרות, הן יותר מתוחכמות ויכולות להביא לאחוזי ריפוי גבוהים מאוד. לפעמים ההתדיינות היא מאוד אתית – יכולת המדינה להשקיע ולאשר טיפולים ברמה מסוימת למטופל בודד. השנה הכנסנו 89 תרופות ו-33 טכנולוגיות (מכשור או שירותים). חברי הוועדה עברו על כ-10,000 עמודים של חומרים מקצועיים לאורך מס' חודשים. יש לנו נוהל תעדוף שלפיו כשתרופה חוסכת כעשרה מיליוני שקלים ומעלה, היא קופצת לראש הרשימה.
אריאלה תורן- ראש אגף בריאות פרטית, פיקוח על קופות החולים - ה-QALY הוא לא עניין של עלות-תועלת, אלא עושים חישוב לקבוצת חולים מסוימת היות ולכל קבוצה יש תועלות שונות. בראייה המקצועית שלנו תהליך זה בא לתת ביסוס לתהליכים של תשלום לפי התוויה (מחיר עפ"י חומרת המחלה). אנחנו לא מאפשרים מחיר לפי התוויה היות ואנו רוצים להגיע למיצוי אפקטיבי של הסל והורדת ההוצאה הציבורית.
ליאור ברק- סמנכ"ל פיקוח על קופות חולים - סל שירותי הבריאות כולל בתוכו המון שירותים ותקציב גדול מאוד בסך 61 מיליארד שקלים. קופ"ח מחויבת לתת למבוטחים שלה את כל השירותים שנמצאים בתוספת השנייה. אם נבחן כל נושא או טכנולוגיה, זה יכול לקחת אותנו למקומות מאוד לא טובים.
ראינו את ההערות על אופן עריכת הבקרות, ונסיים בתוך חודשיים בקרה על שנים 2010 - 2020. האתגר הגדול שלנו הוא לערוך את כל הדאטה מכל הקופות, כאשר לכל קופה יש מערכת מידע שונה ותרופות שמוצגות לפעמים בקודים שונים. ברגע שאנחנו מקבלים דיווח מנציבת הקבילות ומארגוני חולים שיש בעיה באספקת תרופות, אנו מטפלים בכך בכל הכלים שעומדים לרשותנו. כשאנחנו רואים שיש בעיית תמחור, אנחנו בוחנים את עצמנו בוועדת המשנה איך לתקן להבא. חלק מהדברים ייערכו בדוח בקרה, וחלק גדול מהדברים נעשים כבר במהלך ועדת המשנה.
מטרת הסכמי הסיכון היא לייעל את השימוש בתקציבי הסל. לעיתים אנחנו וקופות החולים לא יודעים באמת להעריך כמה משתמשים יהיו לטכנולוגיות, ועושים שימוש בשנה שלאחר מכן. בנוסף, בסוף כל שנה ההסכמים נבחנים, ואנחנו שולחים לקופות החולים הודעות פירוט כמה זיכויים הן מקבלות, כמה הן לא השתמשו או כמה מגיע להן החזר. ההסכמים האלה חסכו לקופת המדינה וקופות החולים החזרים של מעל למיליארד שקלים בשנים האחרונות ומאפשרים הכנסת טכנולוגיות נוספות לוועדת הסל, ולכן לא נכון להגביל אותם.
נקודה אחרונה שעלתה בביקורת וטרם התייחסנו אליה היא הכנסה של טכנולוגיות במהלך השנה. יש פה תהליך מובנה ומקצועי מאוד שמתחיל בינואר ומסתיים בדצמבר ששואב המון כוח אדם במשך השנה. לעיתים קופות החולים מוסיפות בעצמן תרופות לתוך סל הקופה. אבל אנחנו כוועדה לא מסוגלים להוסיף עוד שלושה-ארבעה תהליכים על תרופות שהן ללא עלות, כי כבר יש להן תחליף בסל.
משרד האוצר – גאיה עפר-רפרנטית בריאות באג"ת - בשנה האחרונה פעלנו לשיפור סדרי העבודה ותהליך התמחור של ועדת המשנה במטרה לייעל את התהליך הפנימי, כולל התייחסות להסכמי חלוקת הסיכון והגבלתם למען תפעול נכון בקופות. בנוסף, הטמענו שימוש בנוסח גנרי של הסכם, שמקל את התפעול אבל בעיקר מצמצם את החשיפה של קופות החולים בתום ההסכם ונותן ודאות קדימה. אנחנו גם עובדים כדי לייצר את אותה שיטת קונצנזוס שנהוגה בוועדת הסל גם בוועדת המשנה, כדי שתהיה הסכמה על התמחור.
סל קופה הוא כלי נכון, במקרים שבהם יש תכשיר חדש ללא עלות שמחליף תכשיר קיים, קופות החולים ראשונות לזהות אותו ולהיות בקשר עם החברות ועם המטופלים. בנוסף, אנחנו מקפידים גם השנה להקצות סכומים לטובת פיילוטים שבוחנים את היעילות של טכנולוגיות ואיך נכון לתקצב אותן, כמו: טיפולים אימונותרפיים, טכנולוגיות שיש לגביהן חוסר ודאות או שהן מאוד חדשות. זה מאפשר לנו לתקצב בשנים הבאות ולעבוד בצורה הרבה יותר נכונה.
במסגרת התהליך חשוב מאוד לעסוק בחלופות טיפוליות - class effect. גם השנה ועדת המשנה וועדת הסל הכניסו חלק מהטיפולים שמאפשרים לייעל את הרכש, להפחית מחירים וכך לנצל את תקציב הסל בצורה הרבה יותר יעילה. החלטת הממשלה כבר התקבלה לגבי סל 2024 - תוספת בסך 650 מיליוני שקלים.
קופ"ח מאוחדת – ד"ר שי מושל-מנהל הערכת טכנולוגיות רפואיות - הסל שניתן הוא סל שירותים רחב מאוד וחדשני. במסגרת ועדת הסל יש עמדות ואינטרסים להרבה מאוד בעלי עניין. אנחנו רואים את המטופלים שלנו במרכז. לעניות דעתנו, התהליך כפי שהוא מתבצע כיום הוא תהליך ראוי ונכון. חילוקי דעות מקצועיים נעשים בשיח טוב במסגרת ועדות המשנה. העמדה של כל בעלי העניין נשמעת. תמחורים והסכמי סיכון נעשים בשיח פתוח ושיתוף פעולה מלא מול משרדי הבריאות והאוצר. היינו רוצים שיפור וטיוב של ההגדרה של הקריטריונים, ושיתוף רחב יותר של הקופות בקבוצות שנכללות תחת העניין של ה-class.
קופ"ח לאומית – ד"ר אמיר פרידנברג-יו"ר ועדת תרופות – אני חושב שהמדינה יכולה להיות גאה בדרך שהיא מכניסה טכנולוגיות ונותנת את הטיפולים הרפואיים הטובים ביותר. עם זאת, אנחנו לא חסינים משיפורים. לעיתים בגלל שאנחנו מאמצים טכנולוגיות מהר מאוד, אנחנו משלמים מחירים כלכליים גבוהים.
יש שיתופי פעולה של רופאים, קופות חולים ומשרד הבריאות כדי לתת את הטכנולוגיות הטובות ביותר לחולים במדינה. עדיין יש בעבודה של הוועדה חלקים שצריכים להיות חסויים לטובת החולים ולטובת עבודת הוועדה, משתי סיבות: הראשונה, לעיתים רופאים יתבטאו אחרת כשיושבים איתם בארבע עיניים, לעומת מצב שבו הדברים מתפרסמים החוצה. והשניה, לעיתים חברות התרופות מצליחות להביא לישראל טכנולוגיות במחירים שבעולם משלמים עליהן הרבה יותר. אם מדינות ידעו את המחירים שישראל משלמת, זה עלול לפגוע במחיר המוזל.
קופ"ח מכבי – ד"ר יוסי אומניצקי - עבודת ועדת הסל היא מלאכת מחשבת. נקודות לשיפור: * שסל הבריאות של 2023 ייכנס בינואר 2023 ולא במועד אחר. *בקרה על ההוצאות של קופות החולים כתוצאה מההכללה בסל. יש מחלוקות בינינו לבין משרד הבריאות על שיטת הבחינה ואני מציע שיהיה גורם חיצוני מומחה בתחום שיכריע בכך. * מתודולוגיה מוסכמת בין משרד הבריאות וקופות החולים לבין מומחים בתחום בדיקת עלויות. *עניין ה-class לא נידון בסל ובוועדת המשנה, משרד הבריאות מחליט עליו באופן עצמאי.
קופ"ח כללית – דורית הופנונג גבאי-מנהלת מחלקת כלכלת תרופות - התהליך של מבקר המדינה היה תהליך מאוד מפרה, ומרגישים את השינויים המבורכים בוועדות המשנה. אני גם מצטרפת לנושא של class effect.
ראוי לציין שעדיין אין נוהל מסודר ועמידה בלו"ז של ועדת המשנה, כי כל שנה יש יותר ויותר בקשות שמוגשות לסל. אני חושבת שאולי ניתן לעבות את הכוח אדם, למרות שאנשים עובדים לילות כימים. כך גם התחשיבים יהיו יותר נכונים וגם יהיה אפשר למצות את ההנחות בצורה טובה יותר.
אני חייבת להסכים עם משרד הבריאות בנושא של ה-QALY, לא לאפשר מחיר התוויה. אני חושבת שישראל משיגה את המחירים הכי זולים לתרופות במדינות מערביות, בין השאר בגלל הלחצים שיש בסל. הקצאת משאבים נוספים לזיקוק של ה-QALY תהיה פחות יעילה מבחינת העבודה של ועדת המשנה, אך צריך לחשוב איך בכל זאת מעבים את הכוחות במשרד הבריאות על מנת שאפשר יהיה להקדים את הלו"ז של ועדת המשנה ולהגיע להישגים טובים יותר.
התאחדות התעשיינים – עו"ד דובב אפל-יועמ"ש - התכשירים הגנריים תורמים משמעותית להוזלת עלויות הבריאות ויש אזכור לכך בדוח, אבל אנחנו נתקלים בחסמים משמעותיים. אנשי משרד הבריאות פועלים לא מעט בניסיון לייעל ולקצר את תהליך הרישום של התכשירים הגנריים. ראוי ונכון לקדם תהליכים של קיצור לוחות הזמנים, שהיום עומדים על שנים ארוכות, הרבה מעבר למה שקבוע בפקודה (תשעה חודשים).
האגודה לזכויות החולה – שמוליק בן יעקב-יו"ר - יש לנו ועדה ברמה בין-לאומית שעושה את עבודתה בצורה מקצועית. נקודות שמופיעות בדוח וראויות לביצוע:
עדכון נוהל העבודה שיכלול בין היתר: נציגות קבועה בוועדה, מינויה לארבע שנים וייצוג של ארגוני החולים.
פירסום פרוטוקולים של הדיונים למען שקיפות.
class effect - יש בעיה של הטיה משמעותית ע"י הקופות לכיוון היבטים כלכליים, יש לצרף גם את נציגי החולים.
עמותת הבית של בר-העמותה לסרטן האישה – עו"ד בר לוי-יו"ר – אני מדברת בשם הנשים שמאובחנות בסרטן הגניקולוגי שלא שומעים עליו. תרופה פורצת דרך לטיפול במחלה לא נכנסת לסל. אין הלימה בשיקולי הסל, אבל ראוי שיהיה משקל לתחומים שנעשים בהם פריצות דרך.
עלה ירוק – שושה אפרת אונימה-יו"ר - כאשר הקנאביס היה בהסדר הישן שילמנו מעט מאוד עבור כמות מכובדת. הוא סייע בכל תופעות הלוואי של הכימותרפיה ובכאבים המתפרצים. היום המחיר גבוה מאוד וחולים נאלצים לעיתים לוותר עליו למען קניית מזון. מבחינת העלויות למדינה - התרופות האופיאטיות עולות כ- 2,000 שקלים לכאב מתפרץ למטופל, לעומת הקנאביס שעוזר גם לכאב מתפרץ וגם לתופעות לוואי אחרות שחולי סרטן סובלים מהן, ועולה פחות מרבע מהעלות של התרופות האופיאטיות.
העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס – שולמית בורשטיין-מנכ"לית - בעולם יש מושג שנקרא patient-expert – חולה-מומחה. המשמעות היא שחולה שמתמודד עם מחלה כרונית מסתובב, מחפש, חוקר, הופך להיות מומחה ומוזמן גם לדיונים מקצועיים. אני חושבת שחולים ומייצגי חולים בעמותות יודעים ומתמצאים, ולכן שילוב של נציגי חולים בוועדות סל, במיוחד לגבי תרופות שקשורות אליהם, הוא דבר נדרש. בעולם מקובלת עכשיו התפיסה: "אל תחליטו עלינו בלעדינו".
ארגון מדטק ישראל – גיל טננבוים-יו"ר - מדטק הוא ארגון של כל חברות הטכנולוגיות הרב-לאומיות. דוח מבקר המדינה ציין שבפורום טכנולוגיות 46% מהטכנולוגיות נדחות לעומת רק 9% תרופות שנדחות. כלומר טכנולוגיות רפואיות הן פחות מ-7% מהתקציב של הסל. יש בישראל 750 חברות life sciences. יש פה סיטואציה שבה החולה תמיד בראש, אבל גם צריך לזכור שכל חברות הטכנולוגיות בישראל מחזיקות מרכזי פיתוח והן חלק ממנוע הצמיחה ומנוע הכלכלה. המצב כיום הוא שטכנולוגיות שמפותחות בישראל לא מונגשות בה. הפתרון שלנו לעניין זה הוא שתהיה הפרדה מלאה בסל בין טכנולוגיות לבין תרופות.
בתום הישיבה הגיעה הועדה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מודה למשרד מבקר המדינה על כתיבת דוח מפורט מאוד.
הוועדה משבחת את עבודת ועדת הסל.
הוועדה מבקשת מוועדת הסל, שבהתכנסות לקראת שנה הבאה, לייחד יום נוסף כדי לשמוע את נציגי החולים וארגוני התעשיינים. הוועדה תעקוב אחר הנושא בשנה הבאה.
הוועדה מבקשת לעדכן את נהלי עבודת הוועדה שקיימים משנת 2009, הם לא מתאימים למדינה מתקדמת.
הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לוודא שהכסף יגיע לידי מיצוי במלואו.