חומר רקע
הוועדה המשותפת לבחינת
המשך הפעלת שירותי בריאות התלמיד
יולי3102
עמוד1
32יולי
3102
כ"ב אב תשע"ג
מסקנות הוועדה המשותפת לבחינת המשך הפעלת שירותי בריאות התלמיד
ביום0171.73102
מינתה שרת הבריאות
ח"
כ יעל גרמן
ביחד עם יו"ר הסתדרות האחיות הגב '
אילנה
כהן ,וועדה משותפת אשר תבחן
לאלתר
את המשך הפעלת שירותי בריאות התלמיד7
חברי
הוועדה:
1.
פרופסור איתמר גרוטו ,ראש בריאות שירותי הציבור ,משרד הבריאות
2.
ד"ר שוש ריב"א ,האחות הראשית ,משרד הבריאות
3.
גב 'מירה חנוביץ ,אחות מפקחת ארצית שירותי הציבור ,משרד הבריאות
4.
גב 'אילנה כהן ,יו"ר הסתדרות האחיות
5.
עו"ד אורי פליישמן ,מנכ"ל הסתדרות האחיות
6.
גב 'מוריה אשכנזי ,יו"ר חטיבת בריאות הציבור בהסתדרות האחיות
לאור הנסיבות הדחופות ,ומתוך כך ,
ההכרח לתן החלטתה ביחס להפעלת השירות לבריאות התלמיד
כבר לקראת שנת הלימודים הקרובה אשר תחל ביום3171273102
,
התכנסה הוועדה באופן מידי
וקיימה ישיבות והתייעצויות אינטנסיביות,
לרבות בשיתוף
עם הגורמים הבאים:
1.
מר רון רביע ,אחראי מנהל בריאות שירותי הציבור ,משרד הבריאות
2.
עו"ד רמי אבישר ,משרד היועצת המשפטית ,משרד הבריאות
3.
גב 'רות רוטשטיין ,מנהלת הסמכה במנהל הסיעוד ,משרד הבריאות
4.
ד"ר אהוד קליינר ,ע 'ראש בריאות שירותי הציבור ,משרד הברי
אות
5.
גב 'שרית יערי ,ע 'אחות מפקחת ארצית בריאות שירותי הציבור ,משרד הבריאות
6.
מר חגי דרור ,אגף תקציבים ,משרד הבריאות
7.
מר שמשון ,אגף תקציבים ,משרד הבריאות
8.
עו"ד נעמי לנדאו ,היועצת המשפטית הסתדרות האחיות
לאחר דיון ,התייעצ
ות וי ,
בחינה וניתוח מעמיק של
מכלול המידע, הנתונים ,הנהלים
והמסמכים
הוועדה מתכבדת
להגיש ו להציג את
מסקנותיה המבואות להלן7
הוועדה המשותפת לבחינת
המשך הפעלת שירותי בריאות התלמיד
יולי3102
עמוד2
א7
שירותי בריאות התלמיד–
רקע[חלקו מתוך דוח מבקר המדינה מס '
11
א]
1.
שירותי הבריאות לתלמיד מיועדים לכמיליון
ומאתי ם חמישים אלף
תלמידים בכיתות א '
עד
ט 'בכ-
4,444
בתי ספר ,
והם
כוללים, בין היתר, חיסונים ובדיקות רפואיות :בדיקות רופא ,
בדיקות שמיעה ,
בדיקות ראייה ובדיקות גדילה(משקל וגובה על פי הגיל .)
2.
בהתאם ל
הוראות משרד הבריאות ,
שירותי
ה בריאות לתלמיד כוללים את הפעולות שהמשרד
אמור לבצע בתחומי הבריאות ואת השירותים הרפואיים שהוא אמור
לתת :חינוך לבריאות ,
ייעוץ לתלמידים ,למורים ולהורים בנושאי בריאות ומני עת התנהגויות המסכנות את
הבריאות,
ייזום והכנה של תכניות קידום בריאות
בשיתוף גורמים בבית הספר ובקהילה.
3.
עד שנת099.
,
קיבלו תלמידי ישראל את שירותי הבריאות לתלמיד על ידי ספקים פרטיים
שנשכרו ב
ידי הרשויות המקומיות ואת מקצתם גם על ידי משרד הבריאות .
4.
החל משנת099.
– בעקבות תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי ,התשנ"ד-
1994
,
בו נקבע כי
השירותים יינתנו בידי משרד הבריאות-
נתנו את שירותי הבריאות לתלמיד אחיות ורופאים
שעבדו בלשכות הבריאות המחוזיות של המשרד ,
כאשר שכרם שולם באמצעות
עמותה
בשם
"האגודה למען שירותי בריאות הציבור"
.
על פי ההסכם בין האגודה למשרד הבריאות ,
האגודה
אמורה היתה לשמש כ"
קבלן כוח
אדם"
,ומשרד
הבריאות
הוא שנשא באחריות לניהול ,תפעול ואספקת השירותים.
5.
בשנת3111
החליטה הממשלה להפסיק את מתן שירותי הבריאות לתלמיד על ידי משרד
הבריאות–
במתכונת ההתקשרות כאמור עם"האגודה
למען שירותי
בריאות הציבור"
-
ולהעביר את מתן השירותים לידי גוף חיצוני .
בהסכם ההתקשרות החדש עם"האגודה למען שירותי בריאות התלמיד "נקבע ,
כי האגודה
תספק את השירותים
כ"קבלן שירותים"
,
כאשר ההתקשרות עם האגודה
נעש
ת ה בפטור
ממכרז שאישר משרד האוצר.
עוד הוסכם בהסכם ההתקשרות החדש עם האגודה,
כי החל
מ חודש אפריל2447
תספק
האגודה את השירות במשך שלוש שנים תמורת64
מיליון₪
, בכל שנה .
הוועדה המשותפת לבחינת
המשך הפעלת שירותי בריאות התלמיד
יולי3102
עמוד3
6.
בעקבות
המלצות משרד מבקר המדינה והתערבות בית המשפט העליון הוחלט,
כי יש לפרסם
מכרז להפעלת השירות .
במכרז שפורסם-
המועד האחרון להגשת ההצעות למכרז נקבע ל יום30719719
.
כמו כן נקבע
שאספקת שירותי הבריאות לתלמיד תתחיל בינואר3101
,
ותקופת ההתקשרות הראשונה
תימשך עד אוגוסט2413
.
7.
רק בחודש ספטמבר3101
,
בעקבות
ה
מכרז שהתקיים ,החלה חברת נטל"
י במתן השירות
וזאת בעקבות הודעה על זכייתה במכרז .
ואולם ,
לאחר
עתירות של מתמודדות אחרות במכרז ,
נעתר בית המשפט לבקשתן של
העותרות ,
והורה על ביטול זכיית הספק– חברת נטל"
י– ו על קיומו של מכרז מחודש לשירות
בריאות התלמיד ,מן הטעם ש
חברת נטל"
י לא עמדה
בתנאי סף של המכרז.
8.
בחודש ספטמבר3100
נערך מכרז חדש ,
אשר
בוטל ,בסופו של יום ,על ידי משרד הבריאות.
9.
החל מחודש מרץ3103
לאחר שכשלה הפעלת השירות
כאמור,
ולא נמצא גורם שהיה מוכן
ליטול אחריות על השירות
בדרום ,החל
ה
הפעלת השירות במחוז אשקלון ובמחוז דרום
ישירות באמצעות המדינה ,כפיילוט ,כו לשונו של סגן שר
הבריאות דאז הרב
יעקב ליצמן ,
במענה ל שאלה מטעם חבר וועדה
ב
אם המדובר בפיילוט ,ענה סגן השר:
"כן 7מה שאני אומר בכוון הזה ,אי אפשר לקבל את הכל 7אני חושב שגם בריא יותר ,שהמכ רז
מתחלק לארבע חלקים777יש מציאות ומציאות אי אפשר בבת אחת 7
אני רוצה לראות גם
שלקחנו אזור קשה כמו הדרום ,מוזנח במילה לא כל כך קלה ,כולל אשקלון 7
לקחנו את זה
ומשרד הבריאות הצטרך להוכיח לעצמו אם הוא יודע לעשות את זה או לא 7
זה קל מאד להגיד
משרד הבריאות ,
אם אני אראה שאני מצליח יותר מאחרים כולם יצעקו פה ואם לא אתם
תצעקו הפוך.
"פרוטוקול מס '
571
מישיבת ועדת העבודה ,הרווחה והבריאות יום שלישי ,כ"ה בחשוון תשע"
ב
(
22
בנובמבר2411
),
שעה14:44
14
.
בחודש אוקטובר3103
הודיע משרד הבריאות על זכייתם של שני קבלנים שונים להפעלת
ה
שירות" :חברת נטל"י "ו"חברת פמי- פרימיום ."
חברת נטלי נבחרה להפעיל את השירות לבריאות התלמיד
במחוזות צפון ,חיפה וירושלים,
ואילו חברת פמי -
פרמיום
נבחרה להפעיל את השירות במחוזות תל-אביב ו
ה
מרכז .
העברת
החלק של השירות שניתן על ידי פמי-
פרמיום
נדחתה למועד מאוחר יותר ,
תחילה
לחודש ינואר2413
,
ולאחר מכן
נדחתה למועד חדש ל-
41.48.13
,
לקראת שנת הלימודים
הקרובה(תשע"ד).
הוועדה המשותפת לבחינת
המשך הפעלת שירותי בריאות התלמיד
יולי3102
עמוד4
11
.
בחודש יולי3102
,הודע למאה אחיות בחברת נטל"י ,כי הן מסיימות את עבודתן.
המסקנה :
במהלך השנים השירות לבריאות התלמיד עבר ניסיונות רבים בדרכי ההפעלה שלו ,אשר רובם כשלו ,
אך כולם גרמו
לחוסר עקב
י
ות במתן השירות וטלטלות רבות ל
אחיות המו
עסק
ות בו ,
אשר גרמו לפגיעה ביוקרת המקצוע של"
אחות
בית ספר" ,ובתוך כך לבריחה של טובות האחיות ממנו7
הוועדה המשותפת לבחינת
המשך הפעלת שירותי בריאות התלמיד
יולי3102
עמוד5
ב7 השוואה בתקציב וכוח אדם במהלך השנים
1.
תקציב בריאות התלמיד הינו תקציב שעיקרו מוקצה לטובת מימון ותשלום שכרן של
האחיות,
המהוות85%
מכוח האדם המועסק במערך השירות לבריאות התלמיד ,
ובאופן
טבעי ובהתאמה חלקו הארי
בתקציב השרות לבריאות התלמיד.
2.
כמות כוח האדם
ב
שירות לבריאות התלמיד משמעותי ביותר ,
וזאת לאור אופי השירות
המב
וסס על ה קשר
ה
בלתי אמצעי בין האחות לקהילה ,
בין האחות
לצוות המחנך ולתלמידים ,
במטרה לזהות בזמן אמת
את בעיות הבריאות- פיזיות ונפשיות - של אוכלוסיית התלמידים ,
ובמקביל יכולת לעמוד
ביעדי מאקרו כחיסונים ,בדיקות ,
מעקבים וכד'.
3.
מכאן ,ברור ,
כי כמות כוח האדם מהווה אבן בוחן מרכזית
לכלל השירות ,
והוא מבוצע דרך
קבע באמצעות בדיקה פשוטה של כמות התלמידים לאחות.
4.
אולם ,עם העברת ה
יש רות לבריאות התלמיד לידי ספק שירות
פרטי ,הרי ש תקציב השירות
אל מול מצבת
כוח האדם מגלה ש
תי מגמות ברורות והפוכות ,
המנוגדות
לאינטרס הציבורי ,
והיא ,כי מחד ,
ההוצאה של המדינה בגין השירות לבריאות התלמיד
הלכה ועלתה עד ל כדי
הכפלתו ,
ומנגד הליך והתעצמה
השחיקה בכמות כוח האדם ,עד כדי גדיעתו ב-
74%
,
תוך
הפחתה במספר המטלות שהושתו על הספק כגון בדיקות רופא ,שעות לחינוך ,בדיקות גדילה.
5.
כך ,התקציב
של השירות לבריאות התלמיד נסק
מכ-
11
מיליון₪
בשנת2447
,לכ-
011
מיליון
₪
בשנת2413
,
ובמקביל
מספר האחיות
צלל משיעור של אחות אחת
ל3,111
תלמידים
לאחות
אחת
לכ-
1,111
תלמידים לאחות אחת ,כדלהלן:
100%,600
128%,86
104%,70
81%,54
119%,80
152%,102
100%,67
100%,1600
67%,2400
55%,2900
32%,5000
40%,4033
0%
20%
40%
60%
80%
100%
120%
140%
160%
1997
2003
2004
2005
2010
2013
אחיות/
תקציב ביחס לשנת1997
השנים
תקציב במש"ח
יחס אחות לתלמיד
תקציב
ספק:
85,127%
מס '
תקני
אחיות
בספקי,
37%
הוועדה המשותפת לבחינת
המשך הפעלת שירותי בריאות התלמיד
יולי3102
עמוד6
6.
כמו כן ,אם לא די בכך ,בשל כמות כוח האדם הנמוך במערך בריאות התלמיד ,
נאלצה מדינת
ישראל ,
באמצעות משרד החינוך להוסיף תקציב נוסף ומשמעותי לצורך
מתן עזרה ראשונה
בבתי הספר.
המסקנה :
למרות המאמץ הכלכלי של מדינת ישראל לתמרץ את נותני השירותים הפרטיים
ביתר ,
חלק נכבד מהכספים שהוזרמו
לטובת השירות לבריאות התלמיד לא קיבלו ביטוי בשירות ובכמות כוח האדם שהוקדשה על ידי הקבלנים לטובת
תלמידי ישראל 7ההיפך הוא הנכון ,
על אף שהמדינה
הגדילה את התקציב באופן משמעותי ,
רמת השירות וכמות כוח
האדם פחתו 7בין היתר ,המדובר בנסי בות אובייקטיביות שאינן תלויות בספק כמו העובדה שספק חיצוני נאלץ להקים
תשתית ניהולית רחבה מקבילה(שכבר קיימת ממילא במשרד הבריאות)
,ו כן
העובדה שהוא נדרש לשלם מע"מ,
והצורך
להרוויח7
הוועדה המשותפת לבחינת
המשך הפעלת שירותי בריאות התלמיד
יולי3102
עמוד7
ג7 נתונים השוואתיים במתן השירות מדינה-קבלן
1.
הנתונים שהועברו ונמצ
אי
ם בידי משרד הבריאות מצביעים באורח חד משמעי ,
כי גם במרכיב
הכמותי ,
השירות שניתן במסגרת המדינה השיג אחוזי כיסוי ופעולות גבוהים יותר מאשר
בידי הקבלן.
הפער האמור בולט יותר ,וזאת לאור העובדה ש
הקבלן נכנס שנה וחצי קודם למדינה ,
ובעיקר
לנוכח העובדה שהמדינה נטלה על
עצמה את הטיפול באזור אשקלון והדרום-
אזור בעל
פריסה גיאוגרפית רחבה ,מוחלש מבחינה סוציו-
דמוגרפית ועם קושי מיוחד בגיוס אחיות
מעבר לשאר הארץ-
אשר יוצרים קשיים אובייקטיביים
בהשגת יעדים כמותיים ,
ולראייה אי
רצונם של הקבלנים ליתן השירות באותם האזורים.
2.
אך על מנת ש
לא ליצור נקודת השוואה אובייקטיבית ,
בכושר הארגונים- הק
בלן א ל מול
המדינה– להתמודד עם מתן שירות ,
יש לבדוק
ו
לערוך השוואה על אותו המקום ו
אוכלוסייה ,
ולשם כך, ככלי מדידה,
ערכנו בדיקה ביחס לפעילות של הקבלן והמדינה במהלך שנה שלמה
בדרום ובאשקלון.
3.
ב השוואה בין
ביצועי הספק בשנת הלימודי
ם תשע"א בדרום ובאשקלון ,
לבין שירות המדינה
באותם האזורים בשנת הלימודים תשע"ג ,עולה בבירור כי ה שירות לבריאות התלמיד
במסגרת ה מדינה גילה
מחויבות ו
יעילות גבו
הה ,אף במדדים כ
מותיים.
4.
נתון בולט ומובהק ,
המשקף את רמת המחויבות והיעילות של
שירות המדינה ,
הוא בהשוואת
ההתיי חסות לטיפול באוכלוסייה הבדואית-
חיסון כיתה ח',
במהלך השלוש שנים
האחרונות.
יוטעם ,
כי לא זו בלבד שבמדד הכמותי ביצועי המדינה עלו לאין ארוך
על אלה של הקבלן ,
אלא
ש במקביל
האחיות ב
שירות המדינה התגייס
ו לכיסוי הפערים שנוצרו בשנים ע
ברו ,
כך
לדוגמא אחיות שירות בתי הספר שבשירות המדינה חיסנו בשנה"ל תשע"ג את ה ילדים במגזר
הבדואי שלמדו השנה
בכיתה ט 'בחיסונים של כיתה ח ,'כתוצאה מחיסון נמוך בשנה שעברה ,
שנה"ל תשע"ב.
המדובר במהלך מרשים של
בתי הספר בשירות המדינה ,
וממחיש את"הנשמה היתרה".
כך ,
בשנת
תשע"א
הספק הפרטי כיסה1%
מהתלמידים בכיתה ח 'במגזר הבדואי ,
וערב
העברתו של השירות במחוז דרום לידי המדינה ב
מחצית השנה תשע"
ב ביום32713702
,
לאחר
שחלפו שני שליש
ים מהימים האפקטיביים של שנת הלימודים עמד הכיסוי החיסוני על
32711%
מהתלמידים בכיתה ח 'במגזר הבדוא
י.
הוועדה המשותפת לבחינת
המשך הפעלת שירותי בריאות התלמיד
יולי3102
עמוד8
עם כניסת המדינה ,ו בשליש
מ
הימים הנותרים עלה הכיסוי מ-
32711%
ל-
227.1%
,
קרי
המדינה חיסנה פי שנים יותר תלמידים ,
במרוץ נגד הזמן כאשר עמדו לרשותה מחצית
מהימים האפקטיביים שהיו לספק הפרטי.
בשנת הלימודים הבאה ,
שנת הלימודים הראשונה
השלמה שעמדה לרשות המדינה ,עמ ד
הכיסוי על91700%
מכלל ילדי כיתה ח 'במגזר הבדואי.
אך בכך לא די .אחיות בתי הספר של המדינה ,
חיסנו את התלמידים בכיתות הגבוהות יותר
אשר לא חוסנו
כלל בשנים עברו ,וכך בסוף השנה הנוכחית תשע"ג ,
הכיסוי של התלמידים
שהיו בשנת תשע"א בכיתה ח ,'ו השנה למדו
בכיתה י ,'
הגיעו לכיסוי חיסוני של13%
7
ללמדך ,אחיות בתי הספר בדרום ,
לא זו בלבד שהגיעו לכיסוי חיסוני מרשים בקרב
האוכלוסייה שבאחריותה הישירה ,
אלא פנו לאוכלוסיות שכבר אינן תחת אחריותן
ה
פורמלית ,מתוך מבט רחב של המקצוע.
להלן גרף השוואתי לביצועי חיסונים כיתה ח '
–
6,444
תלמידים-
במגזר הבדואי בשלוש
השנים האחרונות:
0%
28.5%
88.7%
90.44%
0%
10%
20%
30%
40%
50%
60%
70%
80%
90%
100%
תשע"א ספק תשע"
ב עד32/3/3103
ספק
תשע"
ב חיסון מדינה
+ספק
תשנ"ג מדינה
חיסון כיתה ח 'מגזר בדואי דרום
אחוזי חיסונים
הוועדה המשותפת לבחינת
המשך הפעלת שירותי בריאות התלמיד
יולי3102
עמוד9
5.
כמו כן ,בדיקה של ביצוע מטלות נוספות של האחות מלבד ,ה"פעולות המדידות"
,מגלה ,
כי
הן פסו מן השירות באמצעות גורמים חיצוניים ,והפעולות המפורטות כמחייבות במכרז
ים ,
מבוצעות בצורה מאוד מינורית בשירות:
המסקנה :
בכל הנוגע לשירות בריאות התלמיד ,המדינה היא האכסניה היעילה ביותר להפעלת השירות ,
כאשר היא גילתה
באורח מובהק ביצועים טובים יותר ,גם בהשוואה בין מקומות בהם יש למדינה נחיתות כנותן שירותים ,
בשל מורכבות
האוכלוסייה
והגיאוגרפיה7
הוועדה המשותפת לבחינת
המשך הפעלת שירותי בריאות התלמיד
יולי3102
עמוד11
ד 7
המשמעות המקצועית של אופי ספק השירות- המדינה אל מול ספק שירותים פרטי:
07
ה
מניע כגורם השפעה לאיכות ה
שירות
בראש מעיניו
של הספק הפרטי
עומד השיקול הכלכלי .
קיימת
התמקדות בתפוקות הניתנות
למדידה תוך הזנחת נושאים "רכים "אך חשובים לא פחות (קידום בריאות ,
מעקב אחר
תלמידים שאותרו עם חשד לליקוי בריאותי ,השלמת חיסוני ילדות ,התייחסות למצב גופני
כללי ,הזנחה ,סימני אלימות ועוד)
,
כפי שהתגלו בליקויים במספר בקרות של משרד
הבריאות ,
ובדרך זאת
הופך
את השירות
ל"אוסף של פעולות".
כאשר השירות ניתן על ידי המדינה קיימת התייחסות כוללנית ותפיסה הוליסטית
שאינו
קיים ב
שירות
המופרט– שניכרים ב השוואה
בפעילות– המדינה והספק- באשקלון ובדרום.
2.
אי ה
יציבות בזהות הספק
כל שנת מעבר משמעותה פגיעה קשה בשירות בשל הצורך של הספק החדש ללמוד את
העבודה. החלפות תדירות של ספק השירות גורמות לפגיעה במערך האחיות הנותנות את
השירות וקושי בגיוסם ,עזיבה הדרגתית וסכנה ל"היעלמות השירות ."
3.
ה
רצף ה
טיפולי
מבחינה מקצועית שירותי הרפואה המונעת הינם רצף ארוך של בדיקות ופעולות הניתן מיום
הלידה ועד לבגרות .בהפעלה על ידי חברה פרטית נפגע רצף השירות בשל ניתוק הקשר עם
טיפות החלב.
4.
מערך כוח אדם אחד לשירותי הרפואה המונעת
מתן שירות
ישירות על ידי
המדינה מאפשר איגום של משאב האחיות ובכך לתת שירות
איכותי ויעיל תוך גיבוי של מערכת טיפת חלב לבריאות התלמיד והפוך .בחלק מהמקומות ,
אותה אחות אשר תיתן את השירות בטיפת החלב ,תיתן אותו גם בבית הספר ,מה שייתן
משנה תוקף לרצף הטיפולי.
5.
גמישות הפעלה
כאשר השירות ניתן ע"י המדינה ישנה גמישות מקצועית כגון הוספה והורדה של פעולות
ותגובה לאירועים חריגים והתפרצויות .לדוגמא לאחרונה בהתפרצות הפוליו .אחיות עובדות
מדינה מהוות מאגר כוח אדם להתמודדות עם אירועי חירום החל ממבצעי חיסון המוניים
ועד להתמודדות עם אירוע כימי או ביולוגי .לספק פרטי אין מחויבות להתגייס למשימות
מסוג זה.
הוועדה המשותפת לבחינת
המשך הפעלת שירותי בריאות התלמיד
יולי3102
עמוד11
17
אופי כוח האדם בשירות
בשל מחסור כללי באחיות ,קיים קושי בגיוס אחיות .
כדי לחסוך בעלויות ,
הספקים הפרטיים יגייסו
בעלי מקצועות מסוימים לחלק מהפעולות
(לדוגמא קלינאי תקשורת לבדיקות שמיעה) ,בין היתר ,מתוך הצורך לחסוך בעלויות .
לעומת
זאת ,ב
מעבר השירות לידי המדינה מאפשר צמצום למינימום לשימוש באנשי מקצוע שאינם
אחיות ובכך לקבל שירות כולל יותר ומקיף יותר7
כך לדוגמא ,
השנה החינוך לבריאות מבוצע רק
על ידי סטודנטים ,
ולא באמצעות אנשי
מקצוע.
נתון משמעותי נוסף המאפיין את האחיות בשירות התלמיד הינו גילן המתקדם ,
כך כשליש
מהאחיות בשירות בריאות התלמיד הן מעל גיל55
,ולמעלה מ-
15%
מהאחיות הן פנסיונריות.
המסקנה :
בכל הנוגע לשירות בריאות התלמיד ,
בהיבט מרכיבי השרות האינטגרטיבים המדינה היא האכסניה הנכונה ביותר
להפעלת השירות7
הוועדה המשותפת לבחינת
המשך הפעלת שירותי בריאות התלמיד
יולי3102
עמוד12
ה7 עמדת הגורמים המקצועיים
1.
תרוקי הב ביחס לעצם ההחלטה על ההפרטה התקבלה מגורמים רבים ומגוונים ,
והמדינה
התבקש ה באופן ישיר ובעקיפין לשקול את
הפרטת השירות לידי קבלנים ,וכך בין היתר ,
מבקר המדינה אשר טען ,כי למעשה השיקול היחידי שעמד בבסיס ההחלטה להפ רטת
השירות היה כלכלי ,וגם הוא ,מסתבר לא נבחן עד תום ,ובדיעבד גם בו כשלו .ר 'דו"
ח מבקר
המדינה מס '
64
.
2.
אף בית המשפט העליון ,בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק ,
לא חסך
ט שב ו מתהליך
ההפרטה ,ויותר מרמז על הצורך לבחון את המהלך. ר 'עמדתו של השופט אליקים רובינשטיין
3.
כמו כן ,
האיגוד הישראלי לרפואת ילדים
ר '
מכתבם מיום41.43.4212
,המרכז לשלטון מקומי ר '
מכתב
מיום17.48.2411
,
ההסתדרות הרפואית
ר '
מכתבם מיום27.41.2411
,גורמי המקצוע במשרד הבריאות ,
האחיות בשטח והסתדרות האחיות תומכים בהחזרת השירות לידי המדינה.
4.
ללמדך ,כל הגורמים המקצועיים ,בארץ ובחו"ל ,
תומכים באופן חד משמעי בכדאיות
ובנכונות הפעלת השירות לבריאות התלמיד ישירות בידי המדינה.
5.
כמו כן ,
הבקרות המקצועיות שבוצעו במהלך השנים על ידי מערכת הפיקוח של משרד
הבריאות,
מצביעות על
קשיים בביצוע השירות במתכונת הקיימת.
כך לדוגמא ,
סיכום257
הבקרות
מהשנה החולפת [שנה"ל תשע"ג]
באחד מהמחוזות בהם ניתן
השירות באמצעות הספק הפרטי
שנערכו על ידי פיקוח משרד הבריאות ,
מצביע על פער בין
מטרות השירות לבין יישומו בשטח.
מהצד ה
אחד ,
בכל מישור בו הדבר תלוי
באחות
הבודדה בשטח
ו/
או פעולה אשר ביחס אליה
ה קבלן מתוגמל
באופן ישיר ,הביצוע ברמה סבירה :
"רישום ודיווח ברשומה ו ממ
חשבת
"רחלי "מבוצע באופן רציף ויעיל "
וכי"בבדיקות הסינון ומתן החיסונים נצפתה עבודה
מקצועית של האחיות לפי הנהלים."
מנגד ,עולה מ
סיכום הבקרות,
כי גם באותם המקומות בהם הספק עמד לכאורה ביעדים
ה
כמותיים ,התפיס ה ה קבלנית לא אפשרה תרגום"ההישגים הכמותיים "
לטיפול
אמתי ,
תכליתי ,רציף ו
מתמשך ,בהתאם לציפיות ו
ל
מטרות ,כלשון הסיכום :
"אחיות בתי הספר
עובדות על פי פעילויות בלבד ואינן מנהלות ומרכזות את שירותי בריאות התלמיד על פי
הנוהל...
"אין הקלדת חיסוני עבר"
" ...על פי חוק זכויות החולה אין שמירה על פרטיות
התלמיד"..."מעקבים אחר בדיקות סינון ותיעוד סיבת אי ביצוע/חוסר היענות עדין לוקים
בחסר..."
המסקנה :
הוועדה המשותפת לבחינת
המשך הפעלת שירותי בריאות התלמיד
יולי3102
עמוד13
אין חולק ,כי השירות לבריאות התלמיד ,כשירות מונע ובכלל ,
צריך להינתן בצורה הוליסטית מתוך שיקולי ארוכי
טווח ,שרק המדינה הוכיחה כי יכולה לעשות כן7
הוועדה המשותפת לבחינת
המשך הפעלת שירותי בריאות התלמיד
יולי3102
עמוד14
ז7
העברת התקציב לידי המדינה– השלכות תקציביות
1.
השוואה בין התקציב שהוקדש לטובת השירות ועלויות תפעול השירות במסגרת המדינה ,
מעלה באורח חד משמעי ,
כי העברת
השירות ל
בריאות התלמיד מהקבלן לידי המדינה ,
לא
תהיה כרוכה בתוספת תקציב ,ואף ייתכן כי תביא לחסכון כספי ,כפי שנפרט ,בין היתר ,
להלן.
2.
המרכיב המרכזי של עלות השירות הינו שכר האחיות שיהיה זהה אצל הקבלן ,
שכן כיום
מחויבות החברות הפרטיות לשלם לאחיות בהתאם להסכם הקיב
וצי .
3.
למדינה תשתית מנהלית ולוגיסטית קיימת המוכנה לשימוש ,
והרחבת השירות לבריאות
התלמיד אל כל אזורי הארץ ,תהיה כרוכה בתוספת עלות שולית למערכת הקיימת ,
ובמקביל
תחס
ו
ך עלות הפעלת המנגנון המתחייב של המפעילים הפרטיים ,
אשר מייקרים בסופו של יום
את ההוצאות הכלליות בגין השירות לבריאות התלמיד .
4.
בראש מעייניו ומטרותיו של המפעיל הפרטי עומדת שורת הרווח ,
וככזה הוא יפעל להגדלת
הרווח ,
אשר
מעלה את מחיר השירות.
5.
בהקשר הכלכלי ,
חייבים לציין כי הכסף המוקצב על ידי המדינה לטובת השירות לבריאות
התלמיד ,
צריך להבטיח כי אכן יממש את ייעודו וישרת את הציבור ,
במקרה זה תלמידי
ישראל .
המסקנה :
העברת השירות אינה כרוכה בתוספת תקציב ,ויחד עם זאת תאפשר ניצול יעיל יותר של כספי הציבור7
הוועדה המשותפת לבחינת
המשך הפעלת שירותי בריאות התלמיד
יולי3102
עמוד15
ח7
העברת
השירות לבראיות התלמיד לידי המדינה
1.
במבחן המציאות ,
משרד הבריאות נדרש במהלך2412
לבצע מהלך דומה ,
ובמסגרתו בתוך
מספר חודשים בודדים הצליחה להפעיל את השירות- באזורים הקשים ביותר- ו אף
לשקמו
בתקופה קצרה זו.
2.
כך ,
בשנת2412
,
כבר בחלוף69
ימי עבודה אפקטיביים
בין41.43.12
לבין26.48.12
,שיקמה
המדינה והעמידה את השירות
לבריאות התלמיד ,באשקלון ובדרום,
ברמה שעלתה על
השירות שניתן ביתר חלקי הארץ ,
למרות הקושי האובייקטיבי הקיים ממילא באזור אשקלון
והדרום.
3.
בטבלת השירות לשנת הלימודי
ם
2412
שלהלן- בשני השלישים הראשונים של
השנה פעל
הקבלן ובשליש הנותר המדינה– ואף על פי כן ,התפוקה של המדינה מיד עם קבלת השירות,
ניכרת ,אף ביחס לקבלן שהיה בשירות כבר שנה ומחצה:
המסקנה :
למדינה היכולת לספוג את ה
שי
רות לבריאות התלמיד ,גם בהתראה קצרה
0%
20%
40%
60%
80%
100%
35%
34%
38%
26.8.12
,כתה א ,
90%
26.8.12
,כתה ב
,
91%
26.8.12
,כתה ח,
88%
29.2.12
26.8.12
הוועדה המשותפת לבחינת
המשך הפעלת שירותי בריאות התלמיד
יולי3102
עמוד16
ז7 סיכום והמלצות
1.
השירות לבריאות התלמיד ,
אינו אוסף של פעולות בודדות המנותקות האחת מהשנייה ,
כי
אם שירות הוליסטי רחב ,
הכולל קידום
בריאות הילד וחינוך לבריאות טובה ,
מתוך
אספקלריה של כל סביבת התלמיד ,הפיזית והחברתית.
2.
מתן השירות במשך
שבע שנים
שלא
ישירות באמצעות המדינה ,
לרבות הפעלת השירות
באמצעות קבלנ
ים ,לא צלח.
3.
הפיילוט
ל הפעלת השירות לבריאות התלמיד
באשקלון ובדרום ,באזורי
ם
בהם נמצאת
האוכלוסייה המורכבת ביותר ובאזור הגיאוגרפי הקשה ביותר ,ישירות באמצעות המדינה ,
נחל הצלחה מרשימה מכל הבחינות ,
כולל במדדים כמותיים ,
והציג איכות העולה על השירות
שניתן באמצעות
ספק השירות הפרטי.
4.
עמדת כל הגורמים המקצועיים תומכת
בהשבת השירות לבריאות התלמיד לחיק המדינה.
5.
בחינת ה
היבט ה
תקציב ,
כמו גם דרכי הפעלת השירות לבריאות התלמיד החלופיים הקיימים
במועד זה ,מגל
ים באורח חד משמעי ,כי העברת השירות לא תגרום לתוספת תקציבית ,
ואף
יתכן ו
תביא לחסכון כספי. בכל מקרה ,
החזרת השירות תביא לניצול טוב יותר של כספי
הציבור לטובת
שיפור השירות .
6.
היעד אליו יש לשאוף,
הינו יחס של אחות אחת לכל2,544
תלמידים.
מספר זה משקף גם את
כמות התקנים
שנדרש הספק להעסיק ב
מסגרת ה
מכרז להפעלת השירות לבריאות התלמיד ,
ולכן לא צפויה תוספת תקציבית,
ובמקביל דרושה
תוספת התקנים לקליטת רופאים ,
אחיות
ומנהל לשירות המדינה .
7.
8.
בהתאם לחוות דעת הגורמים המקצועיים וניסיון העבר ,
העברת השירות חזרה לידי המדינה
אפשרית ,ולמדינה יכולת להפעיל זרועות נוספים במערך בריאות הציבור להצלחת המשימה ,
כפי שארע באשקלון ובדרום.
9.
אין מניעה משפטית להעברת השירות למדינה, לרבות בשים לב ל
חוזה למתן השירות
שבין
המדינה לנותני השירותים ,
ובכפוף לסיכון בדבר מתן פיצוי כלשהו
על השקעה בה
י
ערכותם
של הספקים.
14
.
לאור האמור ,בהתחשב במכלול השיקולים ,
הניסיון והידע המקצועי–
לרבות בתחום
הבריאותי ,
המנהלי
הכלכלי
והמשפטי– הוועדה קובעת ,
כי יש
להשיב את רות י הש
להפעלה
ישירה באמצעות המדינה.
הוועדה המשותפת לבחינת
המשך הפעלת שירותי בריאות התלמיד
יולי3102
עמוד17
11
.
הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות ,
הצהירו על כי הם מסוגלים ויכולים להעביר את
השירות לבריאות התלמיד חזרה
לידי המדינה ,בכל רחבי הארץ -
באופן המיטבי ביותר עם
פגיעה מזערית
בשירות ,בילדים ובספקים הפרטיים –
בתוך שנה מהיום ,
קרי
עד לתחילת
שנת הלימודים תשע"ה .
על החתום
יו"
ר
הוועדה,
___________________
___________________
פרופ 'איתמר גרוטו
ראש מערך בריאות הציבור
משרד הבריאות
גב 'אילנה כהן
יו"ר הסתדרות האחיות