חומר רקע

הכנס מ כז המח והמידע כ יבה :א י וייסבלאי אישור 7שרון סופר ,ראש צוות עריכה לשונית 7 מערכת"דברי הכנסת" 41 בפברואר0244 י 'ב אדר א 'תשע"א אובדנו ב ב ילדים ובני נוע הכנס ,מ כז המח והמידע יי בן-גו יון , י ושלים91950 טל': 6 4 0 8 2 4 0 / 1 - 02 פ ס: 6 4 9 6 1 0 3 - 02 www.knesset.gov.il/mmm עמוד 4 מ תוך 02 הכנסת מ כז המח והמידע מסמך זה נכתב לקראת דיון של הוועדה לזכויות הילד במסגרת כנס באר-שבע של המועצה לשלום הילד . במסמך מוצגים נתונים על התאבדות והתנהגות אובדנית בקרב ילדים ובני נוער , גורמי הסיכון להתאבדות בגיל הילדות ו בגיל ההתבגרות ,דרכים למניעת אובדנות ולטיפול בה ופעילות של גורמים ממשלתיים למניעת התאבדות ,ובכלל זה פעילות במסגרת הת ו כנית הלאומית למניעת אובדנות. מן המסמך עולות כמה נקודות מרכזיות ב נוגע להתאבדות וניסיונות אובדניים של בני נוער7  בכל שנה מתאבדים בישראל40-3 בני נוער ,ו- 422-322 ניסיונות התאבדות של בני נוער מסתיימים בפנייה לחדר מיון . התאבדות וניסיונות התאבדות הם גורם משמעותי בתמותה מהיפגעות ובאשפוז עקב ניסיון התאבדות של ילדים ובני נוער .  התנהגות אובדנית ,ובכללה מחשבות אובדניות ,איומי התאבדות ,ניסיונות התאבדות והתאבדות , נגרמת ממגוון רחב של גורמי סיכון חברתיים ,נפשיים , אישיותיים וביולוגיים המשפיעים זה על זה באופן מורכב .  בהתמודדות עם התנהגות אובדנית בקרב בני נוער נדרשות כמה פעולות המכוונות ל קהלי יעד שונים , ובהן איתור מתבגרים בסיכון והפנייתם לטיפול מתאים כדי לסייע להם להתמודד עם מצוקותיהם , תוכניות לחיזוק החוסן הנפשי , שיפור יכולת ההתמודדות עם מצבי משבר ומצוקה והרחבת המודעות לאפשרויות הסיוע והתמיכה בעת הצורך ,הפעלת מוקדים שזמינותם מיידית ברגעי מ שבר , פעילות בתקשורת וצמצום הזמינות של אמצעים קטלניים .  גורמים ציבוריים ,ובהם משרד הבריאות ,משרד החינוך ,משרד הרווחה , המשרד לקליטת העלייה ומשטרת ישראל ,פועלים לצד עמותות למניעת התנהגות אובדנית בקרב בני נוער . התוכנית הלאומית למניעת אובדנות ,שפיילוט שלה פועל זה כשנתיים בשלוש רשויות מקומיות– רחובות ,רמלה וכפר- כנא– היא מרכיב מרכזי בפעילות זו .בפיילוט נבחנות כמה אסטרטגיות להתמודדות עם התופעה , ובהן הכשרת שומרי סף ,הפעלת תוכניות בקרב תלמידים ,הסברה ושיפור הרצף הטיפולי בבני נוער במצבי סיכון . תוכנית הפיילוט מופעלת כיום באמצעות ארגון הג'וינט לזמן מוגבל . חשוב מאוד להבטיח את המשך פעילותה בשנים הבאות ולהרחיבה לתוכנית לאומית שתקיף רשויות מקומיות רבות ותנקוט אסטרטגיות מגוונות לצמצום התופעה.  מערכת החינוך מתמודדת כיום עם תופעת ההתאבדות באמצעות חוזר מנכ" ל משנת0221 בנושא או בדנות ,המגדיר סימני אזהרה וכולל נוהלי התמודדות עם תלמיד הנתון בסיכון לאובדנות , עם ניסיון התאבדות ועם אירוע התאבדות .התעוררו קשיים ביישום נוהלי החוזר , בין השאר בשל חוסר תקשורת בין מערכת בריאות הנפש למערכת החינוך וחוסר זמינות של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש בקהילה . כמו כן ,יש חשש במערכת החינוך מעיסוק בנושא זה בלי ליווי מקצועי והיערכות מתאימה .  לתקשורת תפקיד משמעותי הן כגורם סיכון שעשוי להגדיל את הסיכון להתאבדות , במיוחד בקרב מתבגרים ,והן כגורם מונע .נוסחו קווים מנחים לסיקור תקשורתי של מקרי התאבדות . בכללים המסד ירים את שידורי הטלוויזיה בישראל אין הנחיות הנוגעות לנושא זה. 1. ה נהגו אובדני של ילדים ובני נוע– ע ונ ונים התנהגות אובדנית מקיפה ספקטרום רחב של התנהגויות, הנע מ מחשבות אובדניות , דרך איומי התאבדות ו ניסיונות התאבדות"קלים "ו"חמורים " ועד התאבדות המסתיימת ב מוות . הן ניסיונות אובדניים והן התאבדויות הם בעיות חמורות הדורשות התערבות ,טיפול ומניעה . לפי נתוני ארגון עמוד 0 מ תוך 02 הכנסת מ כז המח והמידע "בטרם" , בשנים0222-0222 התאבדות היתה הגורם ל- 3.5% ממקרי התמותה מהיפגעות של ילדים ובני נוער , ובהם42.2% ממקרי התמותה של ילדים ב ני41-42 ו- 41.6% ממקרי התמ ותה של בני44-42 . ניסיון התאבדות היה הסיבה ל- 0.6% ממקרי האשפוז עקב היפגעות של ילדים ובני נוער ,ל- 41.6% ממקרי האשפוז של בני נוער בני44-42 ול- 2.2% ממקרי האשפוז של ילדים בני41-42 . 1 1.1 . ה אבדו לפי נתוני משרד הבריאות , מדי שנה מתאבדים בישראל כ- 222 עד122 איש ,כו- 02% המ ם צעירים מתחת לגיל02 .התאבדות היא סיבת המוות השנייה בקרב צעירים ב ני01-42 . 2 עם זאת , התאבדות איננה שכיחה בגיל הילדות ובקרב מתבגרים, וש כיחותה עולה במידה ניכרת בין גיל45 ל גיל04 . שיעור ההתאבדות של גברים בגילים אלו הוא הגדול ביותר , ומקובל לטעון שהדבר נובע מה שירות הצבאי הנהוג בישראל . בשנים0225-0222 ירד שיעור ההתאבדויות ל- 422,222 נפש בקרב הצעירים לעומת העשור הקודם. 3 מאז שנת0221 יש יציבות במספר בני הנוער המתאבדים, כפי שעולה מן התרשים להלן7 4 2008-1990 ,התאבדויות ילדים ובני נוער 9 10 20 4 11 11 9 15 14 14 9 17 11 5 12 13 10 12 12 0 2 4 6 8 10 12 14 16 18 20 22 1990 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 כארבע-חמישיות מבני הנוער המתאבדים הם בנים .כ- 42% עד22% מבני הנוער המתאבדים הם בני פחות מ- 42 . להלן מספר המתאבדים בשנים0222-0224 לפי גיל ומין7 1 לירי אנדי-פינדלינג ,ד"ר פביאן סיקרון וד"ר מיכל איבנקובסקי , ארגון"בטרם "לבטיחות ילדים ,היפגעות ילדים בישראל 7 דוח "בטרם " לאומה0225 , אפריל0226 . 2 משרד הבריאות ,תחום מידע, שירותי מידע ומחשוב , סיבות מוות מובילות בישראל4665 - 0224 , ירושלים ,ס מר 0242 . 3 משרד הבריאות ,תחום מידע ,שירותי מידע ומחשוב , אובדנות בישראל– התאבדויות4654 - 0224 , ניסיונות התאבדות - 0225 4666 , אפריל0242 . 4 המועצה הלאומית לשלום הילד ,ילדים ביש אל : שנ ון סטטיסטי2010 , דצמבר0242 8 מירי כהן , מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר במשרד הבריאות ,מכתב , 24 בינואר0244 . עמוד 2 מ תוך 02 הכנסת מ כז המח והמידע גיל עד14 17-15 ס ך הכול בנים בנו 0224 2 41 44 2 0220 0 6 4 0 0222 2 0 0 2 0221 2 6 4 0 0222 2 42 5 0 0223 4 6 5 4 0224 2 6 4 0 0225 1 5 3 0 מתחילת שנות האל פיים ניכרת מגמת על י יה בשיעור ההתאבדויות בקרב צעירים ערבים בני01-42 , ואילו בקרב יהודים ואחרים ניכרת מגמת ירידה , בייחוד בשנתיים האחרונות .בשנים אל ו שיעור ההתאבדויות בקרב צעירים ערבים קרוב לשיעור ההתאבדו יו ת בקרב צעירים יהודים . בשנים0224-0222 קרוב למחצית( 13% ) ההתאבדויות בקרב ערבים היו של צעירים עד גיל02 , לעומת חמישית( 45% ) מן ההתאבדויות בקרב יהודים ואחרים .שיעור ההתאבדות בקרב עולים ג דול לעומת קבוצות אוכלוסי י ה אחרות , בעיקר בקרב צעירים בני01-42 . מספר ההתאבדויות ל- 422,222 בקרב גברים צעירים עולי אתיופיה הוא61.2 , לעומת41.2 בקרב צעירים מחבר המדינות ו- 4.1 בקרב יהודים שאינם עולים. 5 1.2 . השוואה בי ן- לאומי שיעור ההתאבדות של בני-נוער בישראל נמוך ביחס למדינות ה- OECD , בייחוד בקרב נשים , כפי שעולה מן הטבלה להלן , שבה מובאים נתונים על מספר ההתאבדויות ל- 422,222 בקרב בני46-42 במדינות החברות ב ארגון7 6 כלל האוכלוסייה גב ים נשים ניו-זילנד 46.2 22.4 4.5 רוסיה 45.3 06.6 3.6 ליטא 42.4 02.3 3.2 אסטוניה 40.5 45.5 3.3 אירלנד 40.4 44.2 4.6 סלובניה 44.3 46.2 2.4 פינלנד 44.4 42.2 6.0 פולין 42.2 43.0 1.4 קנדה 6.6 41.4 1.4 5 משרד הבריאות ,תחום מידע ,שירותי מידע ומחשוב , אובדנות בישראל– התאבדויות4654 - 0224 , ניסיונות התאבדות - 0225 666 4 , אפריל0242 . 6 OECD Family Database, "Teenage Suicides", last entry: February 2nd, 2010. עמוד 1 מ תוך 02 הכנסת מ כז המח והמידע לטבי ה 6.2 40.4 3.2 בלגיה 5.6 41.2 2.2 יץ י שוו 5.3 42.5 3.1 יפן 8.3 9.8 3.5 ארצות-הברית 4.4 40.4 2.2 שבדיה 4.2 6.3 1.6 ממוצע OECD 6.8 9.9 3.6 הונגריה 3.4 42.0 2.2 צ'כיה 3.2 6.4 2.0 קוריאה 3.0 3.3 2.6 אוסטרליה 2.6 5.1 2.1 אוסטריה 2.5 6.2 0.2 רומניה 2.4 5.0 2.2 בולגריה 2.2 5.4 0.4 נורבגיה 2.2 4.2 2.2 מקסיקו 2.1 4.6 2.4 סלובקיה 2.1 5.3 0.2 איסלנד 1.0 5.0 2.2 גרמניה 1.0 3.1 4.6 יש אל 4.1 6.7 1.4 צרפת 1.4 2.5 0.2 ברזיל 2.2 1.4 0.1 דנמרק 2.4 2.4 0.3 בריטניה 2.2 1.1 4.1 הולנד 0.6 2.6 4.5 ספרד 0.6 1.1 4.0 איטליה 0.2 2.3 4.2 פורטוגל 0.2 2.0 4.2 יוון 4.2 4.2 4.4 1.3 . ניסיונו ה אבדו הנתונים על ניסיונות התאבדות מבוססים על נתוני משרד הבריאות על מי שהגיעו לבתי- חולים ודווחו כ מי שניסו להתאבד ,ול כן הם אינם נתונים מלאים . לא נאסף בארץ מידע על מי ש מנסים להת אבד ו אינם מגיעים לאשפוז , אך לפי מחקרים וסקרים במדינות אחרות בעולם יש כשבעה עד עשרה ניסיונות שאינם מדווחים על כל אדם שניסה להתאבד וה גיע לאשפוז. 7 7 סנדרין בורשטיין , " התנהגות אובדנית בילדים ובני נוער– סקירה ספרות" ,בתוך 7שפ"ינט 7עלון מקוון מס ' 01 – ו הת כנית הלאומית למניעת אובדנות , ספטמבר0226 ,אלול תשס"ט. עמוד 2 מ תוך 02 הכנסת מ כז המח והמידע ניסיונות התאבדות נפוצים בקרב מתבגרים בני44-42 ו- 04-45 לעומת שכבות גיל אחרות , בייחוד בקרב נשים. 8 לפי נתוני משרד הבריאות , מספר ניסיונות ההתאבדות של ילדים ובני נוער נתון בשנים האחרונות במגמת ירידה ,לאחר שהגיע לשיא באמצע העשור הקודם ,כפי שעולה מן הטבלה להלן7 9 כלל הניסיונו בנים בנו שנה סה" כ עד גיל6 גיל41-42 גיל44-42סה"כ עד גיל6 גיל41-42 גיל44-42 4663 143 51 205 4664 140 63 243 4665 245 51 061 4666 136 401 2 01 62 212 4 26 052 0222 202 442 5 02 50 142 2 50 222 0224 151 66 2 40 51 252 1 425 042 0220 222 64 1 46 41 125 2 426 206 0222 304 422 2 20 422 153 4 422 220 0221 364 444 3 05 52 241 1 421 143 0222 361 415 2 21 426 213 4 414 265 0223 325 422 4 04 424 222 4 414 224 0224 352 405 4 12 54 224 2 425 266 0225 314 442 1 02 53 220 1 412 252 0226 232 414 4 21 422 240 4 412 244 בחינת שיעור ניסיונות ההתאבדות בכל קבוצת גיל מלמדת כי בשנים האחרונות יש יציבות וירידה בקרב בני44-42 ועלייה בקרב בני41-42 7 10 8 משרד הבריאות ,תחום מידע ,שירותי מידע ומחשוב , אובדנות בישראל– התאבדויות4654 - 0224 , ניסיונות התאבדות - 0225 666 4 , אפריל0242 . 9 המועצה הלאומית לשלום הילד ,ילדים ביש אל : שנ ון סטטיסטי2010 , דצמבר0242 . 10 משרד הבריאות ,תחום מידע ,שירותי מידע ומחשוב , אובדנות בישראל– ה תאבדויות4654 - 0224 , ניסיונות התאבדות- 0225 4666 , אפריל0242 . עמוד 3 מ תוך 02 הכנסת מ כז המח והמידע 2008-1999 , נפש100,000-שיעור ניסיונות התאבדות ל 27.4 127.2 134 106.2 119.2 133.9 145.8 147.3 132 136.8 133.4 16.6 19.9 21.1 22.3 28.2 30.9 30.2 31.9 29.2 0 20 40 60 80 100 120 140 160 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 14 עד10 גיל17 עד15 גיל לפי נתוני המכון הארצי למידע בהרעלות , 23% ממקרי החשיפה לרעלים של ילדים בני44-42 בשנת0226 היו עקב ניסיונות התאבדות. 11 אף שכאמור התאבדויות שכיחות יותר בקרב בנים , ניסיונו ה אבדו שכיחים יותר בקרב בנות .כ- 45% מניסיונות ההתאבדות בשנת0225 היו של בנות . בשנת0225 02% מ ניסיונות ההתאבדות של נשים היו של בנות44-42 ,ו- 3% מניסיונות ההתאבדות של גברים היו של בני44-42 .כ- 43.3% מניסיונות ההתאבד ות בשנת0226 היו של בני נוער עולים– כ- 30.2% מתוכם של עולי חבר המדינות , 6% של עולי אתיופיה ו- 04% – של עולי מדינות אחרות .ראוי לציין כי ילדי ם שנולדו מחוץ לישראל הם כ- 2.1% מכלל אוכלוסיית הילדים בישראל. 12 1.4 . מחשבו אובדניו ואיומי ה אבדו בסקר הבין-לאומי ל התנהגות בריאות של בני נוער הנערך בישראל נבדק רצף של התנהגויות אובדניות . ממצאי הסקר מעידים על ירידה במחשבות אובדניות ואיומי התאבדות של תלמידי כיתה י' בחינוך היהודי חילוני משנת4661 עד שנת0220 ,כפי שעולה מן התרשים להלן , המפרט את שיעור המשיבים שחשבו ברצינות להתאבד ,הכינו תוכנית על האופן שבו ינסו להתאבד , ניסו להתאבד לפחות פעם אחת ונפצעו במהלך ניסיון התאבדות ב- 40 החודשים שקדמו לעריכת הסקר7 13 11 לירי אנדי-פינדלינג ,ד"ר פביאן סיקרון וד"ר מיכל איבנקובסקי , ארגון"בטרם "לבטיחות ילדים , היפגעות ילדים בישראל 7 דוח "בטרם " לאומה0225 , אפריל0226 . 12 המועצה הלאומית לשלום הילד ,ילדים ביש אל : שנ ון סטטיסטי2010 , דצמבר0242 . 13 ד"ר ארנון אדלשטיין , "אובדנות בקרב בני נוער נושרים ומנותקים" ,מני ו לשילוב ,חוברת מס ' 41 ,מינהל חברה ונוער , משרד החינוך 8ד"ר יוסי הראל ,נוע ביש אל : ב יאו , ווחה נפשי וחב י ,ודפוסי ה נהגויו סיכון : סיכום ממצאים עי יים , 0221 . עמוד 4 מ תוך 02 הכנסת מ כז המח והמידע 17.0% 9.0% 6.4% 3.4% 13.0% 9.0% 6.0% 4.0% 0.0% 2.0% 4.0% 6.0% 8.0% 10.0% 12.0% 14.0% 16.0% 18.0% חשב ברצינות על התאבדות הכין תוכנית על האופן שבו ניסה להתאבד ניסה להתאבד ניסיון ההתאבדות הסתיים בפציעה שדרשה התערבות רפואית 1994 2002 שיעור הבנות שחשבו על התאבדות ותכננו להתאבד ג דול מעט משיעור הבנים , אולם שיעור הנפצעים במהלך ניסיון אובדני ג דול בקר ב הבני ם יותר מאשר בקרב הבנות. 2. גו מי סיכון לה אבדו ולניסיון ה אבדו14 שאלת ההתאבדות בכלל והתאבדות של ילדים ובני נוער בפרט מעסיקה שנים רבות חוקרים והוגים מ כמה דיסציפלינות .יש תיאוריות מגוונות המסבירות את הגורמים להתאבדות ילדים ובני נוער . ממחקרים עולה כי אובדנות ק שורה לשורה ארוכה של גורמי סיכון המשפיעים זה על זה באופן מורכב , ולעתים קרובות בלתי צפוי .אלו נחלקים באופן כללי לשלוש זירות עיקריות7 גו מי סיכון פסיכולוגיים ואישיו יים – התנהגות אובדנית נוטה לחזור על עצמה ו משמשת מנבא חשוב ביותר להתאבדות .בין רבע לשליש מן המת אבדים הצעירים ניסו להתאבד קודם לכן . הסיכון להתאבדות לאחר ניסיון התאבדות ג דול במיוחד בקרב בנים . יותר מ- 62% מן המתבגרים שהתאבדו סבלו מהפרעה נפשית אחת לפחות ,אם כי ב קרב מתאבדים צעירים יותר אפשר למצוא שיעורים נמוכים יותר של פסיכופתולוגיה, ו- 12% מבני הנוער מתחת לגיל43 שהתאבדו לא סבלו מהפרעה פסיכיאטרית הניתנת לאבחנה .מ ההפרעות שנמצא קשר ביניהן לבין התאבדות של בני נוער 7דיכאון ,הפרע ה דו-קוטבית , הפרעת התנהגות ,הפרעת אכילה ,התמכרות לסמים ולאלכוהול ו הפרעת חרדה. כמו כן נמצא קשר בין התנהגות אובדנית למאפיינים אישיותיים מסויימים ,ובהם תוקפנות-אימפולסיביות ,ערך עצמי נמוך , פרפקציוניזם ,חוסר תקווה ,דרכי התמודדות לא אדפטיביות, קשיים בפתרון בעיות וסגנון התמודדות פסיבי ונמנע המלווה ב הכחשת בעיות . פעמים רבות גורמי אישיות אל ו הם גורמים מתווכים ש בגינם מתפתחים סימפטומים נפשיים כגון דיכאון, המביאים להתנהגות אובדנית. גו מי סיכון חב יים הם בעלי חשיבות רבה במיוחד בהקשר של התאבדות צעירים ובני נוער . מגורמי סיכון אלו אפשר למנות גורמים משפחתיים דוגמת פסיכופתולוגיה של ההורים , ובכלל זה דיכאון , שימוש 14 Cendarine Bursztein and Alan Apter, "Adolescent Suicide", Current Opinion Psychiatry 22:1-6, 2008. עמוד 5 מ תוך 02 הכנסת מ כז המח והמידע בסמים והתנהגות אנטי-סוציאלית ,התנהגות אובדנ ית בתוך המשפחה , יחסים מעורערים בתוך המשפחה ,אובדן בעקבות מוות של הורה ,גירושין או חיים בנפרד מההורים הביולוגי ים, התעללות נפשית ,פיזית או מינית במשפחה וגורמים הקשורים בעולמו החברתי של המתבגר דוגמת חוסר מסגרת חינוכית תומכת ,שימוש בסמים ובאלכוהול , חוויות של בדידות חברתית , השתתפות בהתעללות בין בני נוער הן כקורבן והן כתוקף והתמודדות עם נטייה מינית הומוסקסואלית או בי-סקסואלית . כמו כן יש לייחס חשיבות לחשיפה לאובדנות באמצעי התקשורת . נמצא כי סיקור תקשורתי שגוי של התאבדויות עלול לעודד להתנהגות אובדנית ,והשפעתו על צע ירים רבה במיוחד . הגידול במספרם של אתרי אינטרנט שנותנים הנחיות ממשיות להתאבדות , יוצרים"ברית התאבדות" , מפרסמים מקרי התאבדות וחושפים את פרטיהם בצורה דרמטית בליווי תמונות או סרטונים או מציגים את דמותו המתאבד כמודל לחיקוי ולהזדהות עשויים אף הם להיות גורם סיכון לתופעה הזאת. 15 גו מי סיכון ביולוגיים – מחקרים שנערכו בקרב תאומים וילדים מאומצים מעידים כי גנטיקה ותורשה הם גורמי סיכון משמעותיים הן להתאבדות והן להפרעות נפשיות שעשויות לגרום להתאבדות . המנגנון הביולוגי המעורב בכך קשור כפי הנראה ,בין השאר ,במטבוליזם של ההורמ ון סרוטונין . דרך אחת לאפיין את היחסים בין גורמי הסיכון היא לחלקם לגורמי סיכון מרוחקים וקרובים . לפי חלוקה זו גורמי סיכון מרוחקים מגדירים את הרקע להתפתחות התנהגות אובדנית . הקשר שלהם להתאבדות אינו ישיר ,אלא הם מורידים את סף הפגיעות של אדם לגורמי סיכון קרובים . גורמי סיכון קרובים הם הגורמים המיידים להתאבדות המתרחשים זמן קצר לפני האירוע ,ועשויים ל היות אירועי חיים כגון מחלה חמורה או פתאומית ,פגיעה או אובדן . אחד מגורמי הסיכון הקרובים המשמעותיים ביותר הוא הזמינות לש אמצעי התאבדות. 16 3. ד כים למניע אובדנו ולטיפול בה17 עם העלייה במודעות לבעיית האובדנות פותחו בשנים האחרונות אמצעים למניעתה. מ התוכניות הקיימות 7תוכניות חינוכיות ו תוכניות ל העלאת מודעות ,תהליכי איתור של דיכאון ואובדנות בבית- הספר ו ב מסגרות קליניות , הכשרת שומרי סף ב צוות בית-הספר ,קווי חירום לעזרה ראשונה נפשית , צמ צום הזמינות של אמצעים קטלניים, טיפול תרופתי וטיפול התנהגותי .להלן כמה מהכלים ה עיקריים להתמודדות עם התנהגות אובדנית בקרב בני נוער.  וכניו מניעה בב י- ספ– בית- הספר הוא אחת המסגרות ה עיקריות להתערבות בקרב ילדים ובני נוער .לתוכניות הפועלות בבתי-הספר שתי מטרות מרכזיות 7 זיהוי בני נוער בסיכון והפנייתם לטיפול מתאים וצמצום גורמי הסיכון להתאבדות בקרב תלמידים , ובכלל זה דיכאון , גישות לא אדפטיביות להתמודדות עם בעיות ו בקשת עזרה .תוכניות הפועלות בבתי-ספר עשויות ל היות תוכניות חינוכיות לתלמידים בנושא התאבדות והתמודדות עם ק ושי נפשי ,במטרה ל הרחיב את המודעות לסימני האזהרה ולאפשר לתלמידים לזהותם ,לקיים דיון פתוח בנושא ולהציג בפניהם את ה אפיקים הקיימים ל בקשת עזרה8 תוכניות המדגישות פיתוח מיומנויות התמודדות ופתרון בעיות שמטרתן לה עלות את החוסן הנפשי של מתבגרים8 פעילויות סינון שמטרתן לזהות ולאתר תלמידים בסיכון8 תוכניות לתגובה מהירה 15 World Health Organization, "Preventing Suicide: A Resource for Media Professionals", 2008. 16 ד"ר אילה אורי ,ס נדרין בורשטיין ופרופ 'אלן אפטר , "האפידמיולוגיה של אובדנות בישראל" , Medicine ,גיליון מס ' 41 , פברואר0242 . 17 סנדרין בורשטיין , " התנהגות אובדנית בילדים ובני נוער– סקירה ספרות" ,בתוך 7שפ"ינט 7עלון מקוון מס ' 01 – ו הת כנית הלאומית למניעת אובדנות , ספטמבר0226 ,אלול תשס"ט. עמוד 6 מ תוך 02 הכנסת מ כז המח והמידע לאחר אירוע אובדני שמטרתן לצמצם התנהגות אובדנית בקרב תלמידים אחרים8 מינוי מורים ואנשי צוות אחרים ל"שומרי סף "המוכשרים לזהות תלמידים בסיכון להתנהגות אובדנית , לתקשר עמם ולהפנותם למקורות עזרה.  וכניו ב הילה אי נן ממוקדות בהכרח בבני הנוער ,אך מסייעות גם לבני הנוער . לחלקן יש חשיבות מיוחדת בהקשר זה. 4. עזרה ראשונה נפשית באמצעות הטלפון והאינטרנט– קווי חירום טלפוניים או באינטרנט. קווים אלו הם אנונימיים ו זמינים בכל שעה ולכל אדם ,ו הם נותנים מענה מיידי ברגעים קריטיים .לפי מחקר שנערך בישראל, האפשרות להישאר אנונימי במערכות התמיכה באינטרנט מגביר ה את הפתיחות של בני הנוער ואת נכונותם לחשוף מחשבות אובדניות. 0. צמצום הזמינות של אמצעים קטלניים– התאבדות של צעירים היא לעתים קרובות מעשה אימפולסיבי ה מושפע מהימצאותם של אמצעים קטלניים .ב מחקרים נמצא כי יש פחות התאבדויות בעקבות הגברת הפיקוח על מתן רשיונות לנשק , הגבלות על מכירת חומרי ם רעילים , הפיכת גז הבישול הביתי ללא רעיל ,הגבלות על מרשמים ו על מכיר ה של כדורי הרגעה וכדורי שינה , הקטנת ה אריזות של משככי כאבים , הקמת מחסומים במקומות שאפשר לקפוץ מ הם ושימוש בתרופות אנטי-דיכאוניות רעילות פחות . 2. פעילות בתקשורת– לאופן ה הצג ה של מקרי התאבדות בתקשורת עשויה להיות השפעה מכרעת על מי שנתונים בסיכון להתאבדות . דיווח אחראי על מקרי התאבדות עשוי לסייע ב העלאת מודעות בקרב הציבור לגורמים להתאבדות ,לסימני האזהרה ,ממ ל די התופעה ו ל אמצעים למניעת התאבדות . ארגון הבריאות העולמי גיבש כללים לאנשי תקשורת בסיקור התאבדות ,ובהם 7 שימוש בסיקור כדי לחנך את הציבור בנושא התאבדות ,הימנעות מביטויים סנסציוניים או מביטויים ה מציגים התאבדות כפעולה נורמטיבית או כפתרון לבעיות ,הימנעות ממיקום ה ידיעה במקום בולט ומחזרה לא נחוצה על הדיווח ,הימנעות מתיאור מדויק של אופן הביצוע ומקומו , ניסוח זהיר של הכותרות ושימוש זהיר ב ת צלומים. נדרשת תשומת לב מיוחדת בעת סיקור התאבדויות של מפורסמים. יש להתחשב ברגשותיהם של קרובי המתאבד ו למסור מידע על האמצעים לקבלת סיוע במצבי משבר. 18 1. הכשרת רופאי משפחה ורופאים כללי י ם– חוסר ידע של רופאים ראשוניים כגון רופאי משפחה, הנפגשים לעתים קרובות עם בני הנוער ,בכל ה נוגע לאיתור מטופלים הסובלים מדיכאון ו נתונים 18 World Health Organization, "Preventing Suicide: A Resource for Media Professionals", 2008. ראוי לציין כי החוקים , הכללים וההנחיות שמסדירים את השידור הציבורי בישראל אינם כוללים כל הנחיה בנושא סיקור התאבדויות והצגתן. זאת מלבד איסור לראיין או לשדר ראיון של קטינים המעורבים במקרי התאבדות או ניסיון התאבדות לפי סעיפים 43א(ב )ו-(ג ) לכללי התקשורת(בזק ושידורים( )בעל רישיון לשידורים) ,תשמ"ח- 4654 . סעיף6 י בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות קובע" 7בדיווח על התאבדויות על העיתון והעיתונאי לגלות רגישות וזהירות , ובדרך כלל ראוי להימנע מפרסום פרטים על שיטת ההתאבדות ."עם זאת , מועצת העיתונות היא גוף וולונטרי , ומעמדה ומעמד תקנון האתיקה שהיא קובעת אינם מוסדרים בחוק. עמוד 42 מ תוך 02 הכנסת מ כז המח והמידע בסיכון להתאבדות עשוי למנוע טיפול שלו היה ניתן היה עשוי למנוע חלק ממקרי ה התא בדות . שיפור ה יכולת של רופאי משפחה לאתר ולזהות דיכאון וסכנה אובדנית הוא מרכיב חשוב במניעת התאבדות . ב מסמך של ארגון הבריאות העולמי בנושא הראיות ליעילותן של אסטרטגיות למניעת התאבדות נאמר כי יש קושי רב להצביע על עדויות תקפות מבחינה מחקרית ל יעילות של אסטרטגיות מסוג זה או אחר . החוקרים מצאו כי תוכניות שמטרתן שיפור דפוסי התמודדות ושינוי התנהגותי הפועל ו ת בבתי- ספר ומיועדות לכלל התלמידים הן יעילות בהתמודדות עם התופעה . כמו כן נמצאו ראיות ליעילותן של תוכניות המיועדות לבני נוער בסיכון להתאבדות וכוללות רכישת מיומנויות ומ תן תמיכה חברתית . מחברי המחקר מציינים כי מכיוון שהתאבדות היא תוצאה של הפרת האיזון בין גורמי סיכון ל גורמים המספקים הגנה , כדי להפחית את שיעור ההתאבדו יו ב ת טווח ארוך יש צורך לנקוט מגוון רחב של אסטרטגיות מניעה לטיפול בגורמי סיכון שונים וברמות שונות של סיכון ,ולש לבן ו בת כנית כוללת למניעת התאבדות ברמה הלאומית או האזורית. 19 4. פעילו מש די ממשלה למיגו ה ופעה ה התמודדות עם תופעת ההתאבדות ו עם התנהגות אובדנית בקרב בני נוער דורשת פעולה מקיפה המשותפת לכמה מערכות ציבוריות 7 מערכת הב יאו מ אתר ת ניסיונות התאבדות ו מ טפל ת בנזקיה ם, מ טפל ת במי ש נתונים בסיכון לאובדנות במערכת בריאות הנפש ועומדת בראש התוכנית הלאומית למניעת אובדנות 8 מערכת החינוך מקיימת פעולות מניעה ואיתור בקרב תלמידים ואנשי צוות בחינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי , ובכלל זה התמודדות עם אירוע אובדני במסגרת חינוכית 8 מערכת ה ווחה מקיימת עבודת מניעה ואיתור בקרב קבוצות סיכון, ובהן משפחות שחוו אירועי אובדני ,ילדים ו בני נוער שחוו התעללות או קושי אחר בתוך המשפחה ונוער מנותק ממסגרת משפחתית או לימודית 8 המשט ה מטפלת במקרים של איומי אובדנות באינטרנט .עליהן לפעול במגוון אפיקי פעולה , ובכללם מחקר ואיסוף נתונים ,תוכניות חינוכיות ,הכשרת אנשי מקצוע בתחומים רלוונטיים , גיבוש כללים לצמצום האמצעים להתאבדות ו תמיכה וטיפול במי ש נתון בסיכון לאובדנות. מאז שנת4654 פועלת ועדה בין- משרדית לקידום תוכניות לצמצום תופעת ההתאבדות ש חברים בה אנשי מקצוע מתחום הפסיכי אטריה ,החינוך ,הייעוץ והעבודה הסוציאלית, המייצגים משרדי ממשלה וארגונים העוסקים בנושא . בשנת0222 חתם מנכ" ל משרד הבריאות(בשם שר הבריאות ) על הצהרת בריאות הנפש של ארגון הבריאות העולמי ותוכנית הפעולה הנלווית אליה .בהצהרה , שחתמו עליה20 שרי בריאות של אזור אירו פה בארגון הבריאות העולמי , החותמים מצהירים כי בהתחשב ב מבנים החוקתיים של כל מדינה, באחריותם לגבש מדיניות מקיפה לבריאות הנפש, ה מבוססת על ראיות, ולשקול דרכים ואמצעים ליישם ולחזק מדיניות ז ו בכל מדינה , ובכלל זה להשקיע משאבים כלכליים הוגנים ומספקים כדי להגשים מטר ות אל ו .על מדיניות ז ו לעסוק ,בין השאר , בפיתוח וביישום של אמצעים לצמצום הגורמים הניתנים 19 World Health Organization, "For which strategies of Suicide Prevention is the Evidence of Effectiveness?", July 2004. עמוד 44 מ תוך 02 הכנסת מ כז המח והמידע למניעה של הפרעות נפשיות ,תחלואה כפולה והתאבדות. 20 תוכנית הפעולה המלווה את ההצהרה כוללת שורה של פעולות מומלצות שעל מדינות לשקול כדי למנוע הפרעות נפשיות והתאבדות, ובהן 7 - רה חבת המודעות ל סימפטומים ול שכיחות של לחץ נפשי ,חרדה ,דיכאון וסכיזופרניה לו דרכי הטיפול בהם8 - התמקדות ב קבוצות בסיכון ו הצעת תוכניות למניעת דיכאון ,חרדה ,לחץ נפשי , התאבדות ועוד שפותחו על בסיס הצרכים ה מיוחדים של קבוצות אלו מתוך רגישות לרקע התרבותי והחברתי של כל קב וצה 8 - הקמת קבוצות תמיכה ,קווי טלפון חמים ואתרי אינטרנט להפחתת התאבדות המתמקד ים בקבוצות בסיכון גבוה 8 - גיבוש קווי מדיניות להפחתת ה זמינות של אמצעים קטלניים 8 - שיתוף פעולה בין משרדי ממשלה לצורך ה פעלת תוכניות חינוכיות ה מבוססות על ראיות בנושא התאבדות ,דיכאון ו התמ כרות לסמים ולאלכוהול בקרב תלמידים בבתי-הספר ובאוניברסיטאות, בהשתתפות דמויות המ שמשות מודלים לחיקוי בעבור צעירים. 21 האגף האירופי של ארגון הבריאות העולמי עוקב אחר יישום ההצהרה ב מדינות החתומות עליה. 22 4.1 . מש ד הב יאו– ו ה כני הלאומי למניע אובדנו23 בשנת0225 , בעק בות המלצות הוועדה הבין- משרדית למניעת אובדנות ועל רקע ה חתימ ה של ישראל על האמנה, הוחלט להפעיל תוכנית לאומית רב-שנתית ורב- מערכתית למניעת אובדנות בראשות משרד הבריאות, ששותפים לה משרד החינוך ,משרד הרווחה והשירותים החברתיים ,משרד התמ"ת , המשרד לקליטת ה עלייה ,משרד הג מלאים ,משרד הפנים ,צה"ל ,משטרת ישראל ,שירות בתי-הסוהר ,ה ביטוח ה לאומי ,הסוכנות היהודית ,קופת- חולים"מכבי "ושירותי בריאות "כללית" ,בתי-חולים, עמותת סה" ר ו עמותת"בשביל החיים ."בשלב ראשון נערכת ת ו כנית פיילוט בשלושה יישובים 7רמלה ,רחובות וכפר- כנא . לדברי מר ליאור כרמל ,מנהל הפיילוט ,בפיילוט נבחנות שבע אסטרטגיות למניעת התאבדות , המתמקדות בשלוש קבוצות אוכלוסי יה– בני נוע , שישים ועולים .מ האסטרטגיות הנבחנות ב פיילוט7 4 .הסב ה בנושא דיכאון , סימני אזהרה והחשיבות שבפנייה אל גורמי טיפול לקבלת סיוע באמצעות סרטי הסברה ופרסום בדברי דפוס ו באתרי אינטרנט . תקציב ההסברה של הפיילוט הוא כ- 302,222 ש"ח . פעילות ההסברה אמורה להתחיל בפברואר0244. 20 WHO European Ministerial Conference on Mental Health, Mental Health Declaration for Europe, Helsinki, January 2005. 21 WHO European Ministerial Conference on Mental Health, Mental Health Action Plan for Europe, Helsinki, January 2005. 22 ראו דוח הארגון משנת0225 7 ting the challenges mee – Policies and practices for mental health in Europe , WHO/Europe 2008 . 23 מירי כהן ,מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר במשרד הבריאות ,מכתב , 24 בינואר0244 8ליאור כרמל , מנהל הפיילוט לתוכנית הלאומית למניעת אובדנות ,שיחות טלפון , 4 בפברואר ו-6 בפברואר0244 8מרטנס- הופמן– יועצים לניהול בע"מ , "הת וכנית הלאומית למניעת אובדנות והתאבדות 7הצעה למחקר הערכה" ,מצגת , ספטמבר0242 ,התקבל באמצעות ד" ר ימימה גולדברג ,פסיכולוגית ראשית במשרד הבריאות , 4 בפברואר0244 . עמוד 40 מ תוך 02 הכנסת מ כז המח והמידע 0 . וכניו מניעה – תוכניות ל העלאת ה חוסן ה נפשי ,ל התמודדות עם מצבי מצוקה ומשבר ו וכ לנ נות לקבל עזרה ל- 122 תלמידי כיתות ט 'בתקציב כולל של כ- 422,222 ש"ח. 2 .הכש כ- 1,000 שומ י סף במערכת החינוך ,במערכת הרווחה , במשרד התמ"ת ו במשרד ל קליטת העלייה לזיהוי בני נוער בסיכון לאובדנות , ליצירת קשר עמם ו ל הפנייתם ל גורמי סיוע , בתקציב כולל של כ- 432,222 ש"ח. 1 . הפעל ווים חמים בטלפון ובאינטרנט באמצעות עמותת סה" ר וער"ן , ובכלל זה אתר אינטרנט בערבית המיועד לבני נוער, בתקציב של כ- 426,222 ש"ח . 2 . אי ו א טיבי באמצעות הפצת שאלונים בנושא בריאות נפשית ל- 222 תלמידים, בהסכמת ההורים, והפניית המאותרים להמשך אבחון וטיפול . 3 .הכש אנשי מ צוע מ חום הטיפול, ו בהם פסיכיאטרים ,פס יכולוגים , יועצים חינוכיים ועובדים סוציאליים, לאיתור בני נוער המפגינים התנהגות אובדנית וטיפול בהם לו שיפור רמת הידע וההתמחות שלהם בנושא, בתקציב של כ- 523,222 ש"ח. 4 . יום צף טיפולי – שיפור הקשר בין המערכות המטפלות בבני נוער הנתונים בסיכון לאובדנות– מערכת הח ינוך , מערכת הרווחה ומערכת הבריאות ובריאות הנפש – במטרה להבטיח ש נער בסיכון ל אובדנ ו ת שמופנה לטיפול במערכת אחרת יקבל את הטיפול שהוא זקוק לו, וכל המערכות המעורבות בנושא יהיו מודעות לנושא האובדנות ויהיו זמינות למי ש נתון בסיכון לאובדנות .במסגרת ז ו ממונים מתאמים לנושא אובדנות בכל אחד מן הגופים הנוגעים בדבר ופועלות ועדות היגוי ברשויות המקומיות שבהן הפיילוט מתקיים בהשתתפות אנשי מקצוע העוסקים בנושא. הפיילוט מלווה במחקר שמטרתו לבדוק את יעילות הפעלת הת ו כנית ברמה ה מערכתית , את יעילות תהליכי ההכשרה וההדרכה הנערכים במסגרת ו , את יעילות האסטרטגיות למניעת אובדנות ואת מידת התאמתן לקהלי היעד שונים .המחקר מבוצע על- ידי מכון מחקר חיצוני באמצעות סקרים , ראיונות עומק , איסוף נתונים כגון מספר ה פניות לא קווים חמים ו לא מרפאות , הפצת שאלונים בקרב משתתפי ה תוכניות ו עוד . הצלחתן של האסטרטגיות תיבדק לפי כמה מדדים7 מספר הפניות ל שם קבלת עזרה , מידת ההתמדה בטיפול של מי שאותר ,מעבר חלק בין מערכות , דיווח של ה משתתפים בתוכניות על מידת השיפור ביכולת התמודדות עם מצבי משבר ועל נכונות לקבל עזרה , שביעות רצון של אנשי מקצוע מההכשרה המקצו עית ומהעבודה המערכתית ונתונים אפידימיולוגיים . שנת0225 יועדה לגיבוש תוכנית הפיילוט , ובשנת0226 הוא החל לפעול ברשויות . עם סיום הפיילוט ועד דצמבר0244 תוגש למשרד הבריאות הצעה לתוכנית לאומית מקיפה בנושא זה, אשר תכלול נוסף על מסקנות המחקר בנוגע לאסטרטגיות שנ נקטו בה ,מידת יעילותן ואופן יישומן , המלצה לאיסוף מידע מקיף בנושא התאבדות וניסיונות התאבדות ולבדיקה מקיפה ומסודרת של מקרי התאבדות , בעיקר של בני נוער. הפיילוט מנוהל בעבור משרד הבריאות על-ידי ארגון הג'וינט . מועסקים בו תשעה אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש ,ו תקצי וב הוא כ- 2.3 מיליון ש"ח ל ארבע שנים .כ-1 מיליון שקל מקורם במשרד הבריאות , וכ- 4.33 מיליון ש"ח מקורם ב תקציב הג'וינט .כשליש מ ה תקציב מיועד לפעילויות הממוקדות ישירות בבני נוער. כ- 122,222 ש"ח מוקצים מתקציב משרד החינוך , משרד הרווחה והמשרד לקליטת העלייה לתוכנית הלאו מית לצרכים של התוכנית שלא במסגרת הפיילוט. לדברי מר כרמל , לאחר סיום הפיילוט בשנת0240 התוכנית אמורה לעבור לידי משרד הבריאות , ולצורך זה הקצה המשרד0 מיליון ש" ח בשנה זו .עם ההעברה יש לפתור קשיים הקשורים בתקנים ובהעסקת עובדים להפעלת התוכנית . עמוד 42 מ תוך 02 הכנסת מ כז המח והמידע רכזות התוכניות בי ישובים שבהן הפיילוט פועל מדווחות על שיפור ניכר בעבודת הגורמים העוסקים בנושא ובשיתוף הפעולה ביניה ם, לאחר התגברות על קשיים ראשוניים שנבעו בעיקר מחשש של ההורים ושל מערכת החינוך מהצפה של מקרים ללא מתן כלים מתאימים להתמודדות עמם . רכזות התוכנית ציינו כי בעקבות ה פעלת הת ו כנית השתפרה התקשורת בין הקהילה , מערכת החינוך ומערכת הבריאות למערכת בריאות הנפש , והיא נעשתה נגישה יותר ו מעוררת פחות חשש בהקשר זה. 24 4.2 . מש ד החינוך למשרד החינוך יש תפקיד מרכזי באיתור תלמידים הנתונים בסיכון להתנהגות אובדנית , במתן טיפול ראשוני ובהפניה לייע וץ ולטיפול מתאימים ובהפעלת תוכניות מניעה וחוסן נפשי לתלמידים . חוז מנכ" ל מש ד החינוך בנושא" אובדנו ילדים ובני נוע– מניעה וה ע בו" 25 בשנת0221 פרסם משרד החינוך חוזר מנכ" ל בנושא"וא בדנות ילדים ובני נוער– מניעה והתערבות", המחליף את כל החוזרים הקודמים בנ ושא זה .החוזר נועד להפנות את תשומת לבם של מנהלים , מחנכים , פסיכולוגים ויועצים לתופעת ההתאבדות מתוך תפיסה ש ערנות של אנשי המקצוע בזיהוי תלמידים במצוקה רגשית ובסיכון ומתן התמיכה המתאימה ,כל אחד בתחומו , יגדילו את הסיכוי לסייע לתלמידים בשעת משבר . בחוזר מובאת רש ימה של התנהגויות תלמידים המצביעות על מצוקה רגשית7 יחס אובססיבי ל הצלחה ו תגובה מוגזמת לכישל ון8 ירידה לא מוסברת בהישגים הלימודיים אצל תלמידים בעלי"צורך הישג " גבוה ובעלי רגישות יתר להצלחה ,להישגיות ולהערכת הסביבה8 ריבוי היעדרויות מבית- הספר ומחלות שאינן מוסברו ת מבחינה רפואית8 ריבוי מקרי כביכול של תאונות ופגיעות גופניות ב פרק זמן קצר8 התנהגות דיכאונית 8הצהרה על חוסר הטעם בחיים8 התעניינות יתר במוות8 חלוקת רכוש אישי8 ביטוי של רצון למות8 הצהרה על כוונה להתאבד8 התוויית ת ו כנית אופרטיבית להתאבדות . יש להקדיש תשומת לב מי וחד ת לתלמיד י ם שחוו משבר נפשי קשה בשל חשיפה לניסיון אובדני של אדם קרוב , טראומה אישית אחרת או משברי חיים, וכן לתלמידים שיש להם קושי בהסתגלות על רקע משברי זהות הקשורים בהגירה או בבעיות בזהות המיני ת . ב חוזר מפורטים נהלים ודרכי התמודדות של הצוות החינוכי בבית-הס פר כאשר מאותר תלמיד בסיכון להתאבדות , כאשר תלמיד מנסה להתאבד(בבית-הספר או מחוצה לו ) וכאשר תלמיד מתאבד . כשמאותר תלמיד בסיכון להתאבדות יש ליידע את מנהל בית-הספר ,את פסיכולוג בית-הספר ואת יועץ בית-הספר, ובמקר ה חירום יש לפנות אל ה מרפאה לבריאות הנפש לצורך ייעוץ .מנהל בית- הספר ייצור קשר עם ההורים, ואיש חינוך או טיפול המקיים קשר עם התלמיד י ידע אותו בדבר חובת בית- הספר ליידע את משפחתו .הורי התלמיד יזומנו למפגש עם מנהל בית-הספר ועם פסיכולוג בית- הספר או היועץ לצורך התוויית התערבות מתאימה . כאשר יש איום ממשי של התלמיד ב התאבדות יפנה הפסיכולוג את התלמיד ל"בדיקת א ו בדנות " אצל פסיכולוג קליני מומחה או פסיכיאטר לילדים ולנוער . במקרה של ניסיון התאבדות יפנה הפסיכולוג את התלמיד באמצעות הוריו לגורם טיפולי בתחום בריאות הנפש בקהילה . אם ההורים מסרבים לתת את הסכמתם לטיפול ,על המנהל לפנו לא ת פקיד סעד לחוק הנוער להיוועצות 24 סיוון דביר ,עו"ס טיפולית ,ה מרפאה לבריאות הנפש לוד ב ,שיחת טלפון , 3 בפברואר0244 8 בריג'יט קראון , מנהלת המחלקה לטיפול בנוער ,האגף לשירותים חברתיים ב עיריית רחובות ,שיחת טלפון , 3 בפברואר0244 8 תא ירה דהמשה ,מתאמת התוכנית ב עיריית כפר-כנא ,שיחת טלפון , 4 בפברואר0244 . 25 משרד החינוך ,חוזר מנכ"ל ,אורחות חיים במוסדות החינוך 7מצבי לחץ נפשי ומשבר 7 אובדנות ילדים ובני נוער– מניעה והתערבות , דצמבר0221 . עמוד 41 מ תוך 02 הכנסת מ כז המח והמידע ולהתוויית המשך ההתערבות .צוות בין-מקצועי של בית-הספר , שבו המחנך ,רכז השכבה ,פסיכולוג , יועץ וכל גורם חינוכי רלוונטי בצוות , ייפגש כדי לדון באופן הטיפול המתאים בתלמיד וב שאר התלמידים לפי הערכה של מעגלי חשיפה ופגיעות לנוכח האי רוע. לד ברי גב 'יוכי סימן-טוב ,מנהלת היחידה להתמודדות במצבי לחץ וחירום בש פ"י, כאשר יש סיכון של אובדנות ,בדרך כלל התלמיד מופנה אל פסיכיאטר להערכת המסוכנות . עקב זמינות נמוכה של פסיכיאטרים במרפאות בקהילה ,לעתים קרובות התלמיד נשלח למיון פסיכיאטרי . כאשר הצוות המ קצועי בבית-הספר מתרשם שיש סיכון ממשי וההורים מסרבים לאפשר טיפול מקצועי מתאים , המשרד נעזר בפקידי סעד לחוק הנוער .המשרד ער למחיר הכבד של נוהל זה , הנובע לטענתם ממענה פסיכיאטרי לא מספק בקהילה . נעשה מאמץ לשפר את הקשר של היועצות והפסיכולוגים החינוכיים עם אנשי בר יאות הנפש כדי לשפר את יכולתם להתמודד עם מצבים מסוג זה ללא צורך בהפניה למיון פסיכיאטרי ,הן בעבודה השוטפת של השירות והן בפיילוט ,כפי שיפורט להלן. 26 במקרה של ניסיון אובדני יש ליידע את הפסיכולוג המחוזי ,את שפ" ו י את המפקח הכולל על בתי-הספר 8 המפקח ימנה צוות בוד ק למקרה ,ש תפקידו בין השאר לוודא ש התלמיד מקבל עזרה נפשית מתאימה . במקרה של התאבדות תלמיד על המנהל לקיים פגישות הערכה עם הצוות הרב-מקצועי ו פגישות הדרכה עם צוות המורים ,ל קיים מעקב אחר תלמידים שהראו סימני מצוקה, להבטיח ליווי ותמיכה ל אחיו של התלמיד המתאבד ולשקול פעולות נוספות דוגמת הפעלת"קו פתוח לתלמידים ." מורים המנהלים שיחה בכיתה לאחר התאבדות או ניסיון התאבדות מונחים לנהל את השיחה לפי קווים כלליים מפורטים . מנכ" ל משרד החינוך ממנה ועדת בדיקה ב כל מקרה של התאבדות תלמיד שתפקידה לבחון את הרקע להתאבדות ,את איתורם של ס ימני מצוקה קודמים ו את הטיפול בהם ,את ה פעולות שנקט בית- הספר לאחר האירוע ו את דרכי הפעולה המתוכננות . לדברי גב 'סימן-טוב , השירות מקיים קורסים וימי עיון לאנשי חינוך וטיפול כדי להגביר את ה מודעות ולשכלל את יכולותיהם לזהות סימני מצוקה ואותות אזהרה ול תת טיפול מיטב ל י תלמידים בסיכון או להפנותם לגורם טיפולי אחר . כמו כן פועלות בשירות מדריכות מקצועיות שתפקידן לתת י יעוץ טלפוני לאנשי מקצוע כשמעורר חשש לאובדנות ולסייע למערכת הבית-ספרית –לתלמידים ,ל צוות ולהורים – להיערך לטיפול ב ניסיון התאבדות או התאבדות ש התלמידים נחשפו אלי הם. 27 לפי נתוני משרד החינוך, מאז שנת0222 פעלו במשרד החינוך כ- 22 ועדות לבדיקת אירועים אובדניים , ו מספר ההתאבדויות הוא40-3 בשנה .בשנתיים האחרונות ניכרת מגמת ירידה. הוועדות שפעלו במשרד הבריאות מעידות כי כמחצית המתאבדים הופנו לטיפול בשלב כלשהו ,אך מעטים מהם היו מטופלים בעת ההתאבדות .גור מי ם מרכזי ים למצוקה שהובילה להתאבדות הם בעיות בקשרי משפחה ואירועי חיים קשים במשפחה . כמו כן נמצא שימוש באלכוהול סמוך להתאבדות . זוהו קשיים בהעברת מידע בין הורים לבית-הספר ובין בית-ספר לבית-ספר , בשל התנגדות הורים, חוסר מודעות של הורי ם להכרחיות שבמסירת מידע על ניסיון התאבדות ו חשש לעבור על חוקים הקשורים בצנעת הפרט . מבוגרים ותלמידים בסביבת התלמיד התקשו לזהות מצוקה בעיקר כאשר תפקודו של התלמיד היה תקין . לעתים קרובות חבריו של התלמיד ידעו על המצוקה יותר מה מבוגרים . בעקבות ממצאים אלו שפ" י קיים כמה פעולות , 26 יוכי סימן-טוב ,מנהלת היחידה להתמודדות במצבי לחץ וחירום שפ ב"י ,דוא"ל , 6 בפברואר0244 . 27 שם. עמוד 42 מ תוך 02 הכנסת מ כז המח והמידע ובהן השלמת נו הלי העברת מידע , מתן הכשרה להגברת מודעות ולאיתור סימני מצוקה ו עבודה בפנימיות של החינוך ההתיישבותי. 28 אף על פי שבחוזר מצוינת חובת דיווח על ניסיונות אובדניים ,לדברי גב 'סימן טוב ,יש תת- דיווח על ניסיונות כ אלה . השירות משקיע מאמץ רב בשי פור הדיווח ו במתן טיפול מתאים במקרים של ניסיונות אובדניים ,בעיקר ב חברות מסורתיות, הנוטות להסתיר אובדנות , ובכל שנה מתקבלים דיווחים רבים יותר על ניסיונות כאלה. 29 וכניו מניעה לפי חוזר המנכ"ל, יש לקיים מפגשי רענון של כל צוות המורים אחת לשנה לפחות ות על כני ה ר חוז . כמו כן, יועצי בית- הספר מונחים לבחון את הצורך בהפעלתה של תוכניות מניעה לתלמידים כדי לחזק את החוסן הנפשי שלהם ,ל שפר את יכולת ההתמודדות שלהם עם לחץ נפשי בשגרת חייהם, להגביר את רגישותם למצוקה אפשרי ת של חבר ו לידע אותם בנוגע ל דרכים לסייע לו .יש להפעיל שיקול ד עת בכל הנוגע להפעלת ת ו כנית מניעה בנושא אובדנות ולשקול היטב את התאמתה ל קהל היעד של ה– גיל , צורכי התלמידים ו ה נסיבות שבגינן התכנית מופעלת . יש להעדיף תוכניות ארוכות טווח על התערבויות חד- פעמיות . מר איתן גולדברג ,יושב- ראש עמותת"בשביל החיים "למניעת התאבדות ולת מיכה במשפחות שיקיריהן התאבדו ,טוען כי בעבודה בנושא התאבדות ואובדנות במערכת החינוך יש קשיים רבים , הנובעים מחשש של אנשי הצוות להתמודד עם הנושא ומחוסר מודעות לכך שהסברה נכונה עשויה לצמצם את התופעה . הקשיים מתעוררים למרות רצונם של מורים ושל תלמידים לדון בנושא. 30 לדברי גב 'סימן-טוב ,הפעלת תוכניות מניעה בקרב תלמידים דורשת הק צאת משאבים מתאימים , ובכלל זה ייעוץ ,תמיכה וליווי מקצועי למורים ולתלמידים .למרות פעילותן החשובה של עמותות בתחום זה, יש לנקוט זהירות רבה בכניסה של גורמי- חוץ לבתי-ספר , שכן עבודה לא נכונה ,ללא ליווי מקצועי לטווח ארוך ,עשוייה להגדיל את הסיכון להתאבדות. 31 ב תוכנית"כישורי חיים "לכיתות ח 'וט ' יש יחידה בנושא פיתוח חוסן נפשי ,והתוכנית לכיתות ט ' עוסקת ישיר ות במניעת אובדנות .לפי חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא ת ו כנית"כישורי חיים " מדצמבר0242 , מוקצים לתוכנית42 שיעורים בכל שנה בכיתות ח 'עד י"ב .בית- הספר בוחר בנושאים שיידונו במסגרת ו הת כנית. 32 ל מרות בקשתנו ,לא נתקבלו נתונים מ שפ" י על העברת תוכניות למניעת התאבדות לתלמידים בבית-הספר , הן בתוכנית"כישורי חיים "והן במסגרות אחרות . מש ד החינוך הוא שו ף מ כזי בפיילוט של ה תוכנית הלאומית למניעת אובדנות ( להרחבה ראו סעיף 1.4 לעיל .)במסגרת הפיילוט התקיימו כמה פעילויות בבתי-ספר 7 הכשרת242 מורים ו- 22 הורים כשומרי סף8 העברת תוכנית ה מניעה"בוחרים בחיים "לכ- 022 תלמידים בכיתות ט'8 איתור אקטיבי של תלמידים בעלי סיכון אובדני בקרב כ- 462 תלמידי כיתות י' . כמו כן נציגי משרד החינוך משתתפים בישיבות בין- מקצועיות קבועות ברשויות המפעילות תו כנית ז ו כדי ליצור רצף טיפולי , להבטיח שפה 28 שם . 29 יוכי סימן-טוב ,מנה לת היחידה להתמודדות במצבי לחץ וחירום, שירות פסיכולוגי חינוכי ,משרד החינוך, דוא"ל , 6 בפברואר 0244 . 30 איתן גולדברג ,יושב- ראש עמותת"בשביל החיים" ,שיחת טלפון , 5 בפברואר0244 . 31 יוכי סימן-טוב ,מנהלת היחידה להתמודדות במצבי לחץ וחירום, שירות פסיכולוגי חינוכי ,מ שרד החינוך, מכתב , 3 בפברואר 0244 . 32 משרד החינוך ,חוזר מנכ"ל , הפעלת התוכנית"כישורי חיים" , 42 בדצמבר0242 . עמוד 43 מ תוך 02 הכנסת מ כז המח והמידע מקצועית אחידה , לאפשר ליווי של בני נוער בסיכון , טיפול בהם ומעקב אחריהם לאורך זמן ו להבטיח זמינות של פסיכיאטר ש יועצים ופס יכולוגים העובדים עם בתי-הספר יוכלו להיוועץ בו. לדברי גב 'סימן- טוב ,המדריכות המקצועיות הפועלות מטעם שפ" י במסגרת התוכנית נתקלות בקושי להשיג הסכמה של הורים למעורבות ילדיהם בפעילות סינון ואיתור. 33 4.3 . משט יש אל בשנת 4645 הוקמה במשטרת ישראל יחידה למשא-ומתן, והי א האחראית המבצעית לניהול משא- ומתן באירועי משבר . מאז שנת0222 מוטל על היחידה גם טי ה פול ב גילויי אובדנות באינטרנט . מנהלי הפורומים מקיימים סינון ראשוני של הודעות אובדניות ,מזהים את רמת הסיכון, וב שעת הצורך פונים אל ה משטרה .המשטרה יוצרת קשר עם ספק האינטרנט של הג ולש כדי לאתרו ולנסות למנוע ממנו להתאבד . כ- 23% מאיומי ההתאבדות ש המשטרה טיפלה בהם בשנים0222 עד0242 היו של בני נוער . כחמישית מאיומי בני הנוער היו של ילדים בני פחות מ- 42 . התפלגות איומי ההתאבדות ש המשטרה טיפלה בהם לפי גיל מוצגת בתרשים להלן7 2010-2005 ,טיפול המשטרה באיומי התאבדות באינטרנט 3 7 9 4 6 4 34 45 49 37 35 19 26 46 45 37 21 26 18 30 29 35 37 27 19 11 12 12 12 9 -10 10 30 50 70 90 110 130 150 2005 2006 2007 2008 2009 2010 12 עד גיל17-13 25-18 25+לא ידוע נוסף על כך משטר ת ישראל חברה בוועדה הבין-משרדית למניעת אובדנות ו שותפה בתוכנית הלאומית למניעת אובדנות . בתוכנית יקבלו חוקרי משטרה הבאים במגע עם קבוצות סיכון בתחנות ב רמלה בו רחובות הדרכה על אובדנות ,גורמי הסיכון לה , סימני האזהרה והאפשרות להפנות מטופלים למוקד עזרה נפשית. 34 33 יוכי סימן-טוב ,מנהלת היחידה להתמודדות במצבי לחץ וחירום, שירות פסיכולוגי חי נוכי ,משרד החינוך, מכתב , 3 בפברואר 0244 . 34 נצ"מ ערן קמיר ,רמ"ח נוער ארצי ,ו הילה מזרחי ,רס"מ ,מחלקת נוער ,משטרת ישראל ,מכתב , 2 בפברואר0244 . עמוד 44 מ תוך 02 הכנסת מ כז המח והמידע 4.4 . מש ד ה ליטה משרד הקליטה הוא אחד השותפים בפיילוט לת ו כנית הלאומית למניעת אובדנית , שכן אוכלוסיית העולים היא בסיכון להתנהגות אובדנית . משרד הקליטה מימן שני מחקרים העוסקים באובדנות בקרב עולים .ה אחד עוסק באובדנות בקרב עולי אתיופיה, והשני– בקרב עולי חבר המדינות .מח ב קרים אלו הוצע לקיים תוכניות מניעה מותאמות-תרבות ל קבוצות אלו , מתוך הבנה ש הגירה היא גורם לחץ ארוך טווח והסיכון לאובדנות עשויה להימשך שנים רבות אחריה, ויש לחדד את המודעות של כל הגורמים הנוגעים בדבר להשלכות של הגירה על הסיכון לאובדנות ולהגביר את ערנותם למקרים אלו. 35 4.5 . מש ד ה ווחה36 בשלוש השנים האחרונות מופעלת תוכנית משותפת של משרד הרווחה ,משרד הבריאות , המוסד לביטוח לאומי , הקואליציה הלאומית לטראומה ועמותת"בשביל החיים " לטיפול במשפחות ש התאבד בהן בן משפחה , ובכלל זה ילדים ובני נוער .התוכנית פועלת כיום במחוז חיפה והצפו ן. הוכשרו בה כ- 52 עובדים סוציאליים לטיפול במשפחות שחוו התאבדות של בן משפחה ,כ- 42 משפחות טופלו בתחנות לטיפול במשפחה ברשויות המקומיות וכ- 42 איש השתתפו בחמש קבוצות תמיכה . בשנים0242 ו- 0244 הקצה משרד ה רווחה כ- 242,222 ש" ח לתוכנית . באחרונה מינה משרד הרווחה מפקח ארצי לתחום הטיפול במשפחות שסובלות משכול פתאומי, ובכלל גם שכול עקב התאבדות בן משפחה ,ואחד מ תפקידיו הוא פיתוח מענים לאוכלוסייה ז ו . רשות חסות הנוער גיבשה נהלים לאיתור סימני מצוקה , הפחתת ה זמינות של אמצעים קטלניים , תיווך יעיל לגורמי בריאות הנפש והתמודדות עם ה תאבדויות וניסיונות התאבדות .בשירות למתבגרים , צעירות וצעירים גובשו נהלים לאיתור נערות בסיכון לאובדנות ונערכו ימי עיון בנושא לעובדות סוציאליות המטפלות בנערות במצוקה במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות . גיבוש נהלים להתמודדות עם מצבי אובדן בקרב נערים והט מעתם בקרב עובדים סוציאליים צפויים בשנה הקרובה . משרד הרווחה שותף בפיילוט של הת ו כנית הלאומית למניעת אובדנות . המשרד הקצה תקציב של כ- 422,222 ש"ח ל שלוש שנים להכשרת צוותי המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות שבהן פועל הפיילוט כדי לאתר פונים ש נתונים בסיכון ל אובדנ ות . כמו כן שופרו אמצעי התקשורת בין גורמי הרווחה לגורמי בריאות הנפש הפ ו עלים ברשויות המקומיות .עובדים סוציאליים ו גורמי טיפול אחרים פועלים להעלות את המודעות לבעיית האובדנות בגיל ההתבגרות , לשפר את יכולת ההתמודדות עם בעיות ,לזהות סימני מצוקה ול היעזר בגורמ י סיוע בקהילה . 35 ד"ר רפי יונגמן ו פרופ 'משה שוקד , "אובדנות בקרב עולי אתיופיה בישראל" , המשרד לקליטת ה עלייה ,משרד הבריאות ,ג' וינט ישר אל והמרכז האקדמי רופין , נובמבר0226 8 פרופ 'יוליה מירסקי , "אובדנות בקרב עולי חבר העמים בישראל 7מסמך רקע" , המשרד לקליטת ה עלייה , ספטמבר0226 . 36 אפרת שרעבי ,עו"ס ,רכזת הקשר כנסת-ממשלה ,מכתב , 0 בפברואר0244 .