מסקנות ועדה

DOC 1,717 תווים המסמך המקורי ↗
ה כ נ ס ת מסקנות ועדת הכספים בעקבות החלטה על דיון מהיר הכנסת התשע-עשרה מושב שני בנושא: פעילות בנק ישראל בעניין שער החליפין של חברי הכנסת: גילה גמליאל, באסל גטאס, אראל מרגלית ביום י"א בסיון התשע"ד (9 ביוני 2014), התכנסה הוועדה לדיון ולהסקת מסקנות. חבר הכנסת באסל גטאס מיוזמי הדיון, ציין כי השקל מתחזק מול הדולר וכי לשער החליפין השפעות אדירות על מצב המשק העלולות להביא להאטה וגידול באבטלה. עוד ציין כי בנק ישראל נוקט במדיניות עמומה מכוונת המעודדת פעילות סוחרי מט"ח וספקולנטים. חברת הכנסת גילה גמליאל מיוזמי הדיון, ציינה כי לפעולות בנק ישראל המונעות תכופות בשער החליפין השפעה אדירה על המשק ועל החברה בעיקר בתחום הייצוא. חבר הכנסת אראל מרגלית מיוזמי הדיון, ציין כי התעשייה הישראלית המסורתית וההיי-טק נמצאת במצב קשה וכי לא ניתן יהיה לייצר בישראל יתרון יחסי לאורך זמן. עוד ציין כי המדיניות הנוכחית של בנק ישראל בנושא שער החליפין לא הצליחה וכי יש להתמודד עם הבעיה בשוק המקומי ובשוק הגלובלי. חבר הכנסת יצחק כהן, ציין כי מדיניות ההשקעות של בנק ישראל מצריכה בדיקה ושינוי. אנדרו אביר ראש חטיבת השווקים בבנק ישראל, ציין כי בנק ישראל שותף לדאגה למשק הישראלי וכי המשק העולמי נכנס למיתון וכתוצאה מכך לצמיחה נמוכה. עוד ציין כי היה נסיון למנוע את תופעת ה"מחלה ההולנדית" אשר הביאה לתיסוף גבוה בשער החליפין וכתוצאה מכך לפגיעה במשק. עוד ציין כי בנק ישראל פועל בשני מישורים: מכירת השקלים ותשואות מטבע החוץ וכי הכוונה לשמור על מדיניות מאוזנת. בדיון השתתפו אנדרו אביר ראש חטיבת השווקים בבנק ישראל, נציגי התאחדות התעשיינים ומוזמנים נוספים. בתום הדיון סיכם יושב-ראש הוועדה, חבר-הכנסת ניסן סלומינסקי: 1. ועדת הכספים התרשמה כי ללא התערבות בנק ישראל שער החליפין היה נמוך אף יותר. 2. הוועדה תעקוב אחר הנושא. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: ט"ז בתמוז התשע"ד 14 באוגוסט 2014