חומר רקע

חסמים מרכזיים בתהליך הכשרה אקדמית של פסיכולוגים יוצאי אתיופיה המעוניינים לעסוק בפסיכולוגיה במדינת ישראל חייבים על-פי חוק, לקבל רישיון מטעם משרד הבריאות. תהליך ההכשרה של פסיכולוגיים בישראל כולל שלושה שלבים: תואר ראשון, תואר שני והתמחות. משך זמן הלימודים לתואר ראשון בפסיכולוגיה הוא שלוש שנים. תנאי הקבלה לתואר ראשון באוניברסיטאות הם גבוהים ודורשים ציון התאמה בין בגרות לפסיכומטרי כאשר ציון הפסיכומטרי הנדרש ברוב המקרים הוא גבוה מאוד ועומד על 670 ומעלה. תנאי קבלה זה מהווה חסם ראשון ומשמעותי עבור יוצאי אתיופיה ומסביר את מיעוט הסטודנטים יוצאי אתיופיה בתואר הראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטאות. בכדי להגיש מועמדות לתואר שני בפסיכולוגיה יש להציג ציון ממוצע בטווח שבין 87 ל-90 ומעלה בתואר הראשון כאשר בפועל חתך הקבלה הוא מעל 90. בנוסף על המועמדים לעמוד במבחן המתא"ם הנערך פעם בשנה על ידי המרכז הארצי, מבחן במתכונת פסיכומטרית שמטרתו לסנן את מספר הסטודנטים הרבים המבקשים להתקבל לתואר שני, המבחן מורכב מניתוח טקסטים בפסיכולוגיה ומשאלות בסטטיסטיקה. סף הקבלה הנדרש לצורך קבלה לתואר שני במגמות השונות הוא גבוה ועל המועמדים להשיג ציון הנע בין 100 ל-135 ומעלה בייחוד במגמות המבוקשות כמו קלינית מבוגר וקלינית של הילד. לאחר שקלול ציוני המתא"ם והתואר על המועמדים לעבור ראיון אישי. נוסף לכך יש צורך בצבירת ניסיון במסגרת טיפולית בשטח של לפחות שנה ובהמלצה אקדמית. מבחן הפסיכומטרי וכמוהו גם המתא"ם מוטים תרבותית ומדירים כמעט לחלוטין את רגליהן של אוכלוסיות יוצאי אתיופיה ממוסדות ההשכלה הגבוהה. הליך הקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה הוא ארוך ומפרך, תנאי הסף הגבוהים של ציוני התואר הראשון בפסיכולוגיה שידוע כתואר שאינו קל, ומעבר של מבחן נוסף במתכונת פסיכומטרית הופכים את ההגעה לשלב הראיונות לכמעט בלתי אפשריים עבור יוצאי אתיופיה ובהתאמה את הקבלה לתואר שני. לימודי התואר השני בפסיכולוגיה אורכים שנתיים והם כוללים התמקצעות בתחום מסוים בפסיכולוגיה לאחר סיום התואר על הסטודנט לעבור התמחות בתחום בו הוא בחר. קיימים שישה תחומי מומחיות בפסיכולוגיה: התפתחותית, חברתית-תעסוקתית-ארגונית, חינוכית, קלינית מבוגר או ילד, רפואית ושיקומית.  משך ההתמחות נע בין תקופה של שנתיים עד ארבע שנים במגמות הקליניות. הקצאת מלגות ההתמחות בפסיכולוגיה נעשית על ידי משרד הבריאות ובמגמות הקליניות נדרשת המתנה ארוכה להתמחות העומדת בממוצע על כשלוש שנים. חסמים אלה מסבירים את המספר הנמוך מאוד של פסיכולוגים יוצאי אתיופיה במגמות השונות בדגש על המגמות הקליניות ובהתאם בשטח. ישנה חשיבות רבה בגיוון התרבותי במקצוע הפסיכולוגיה ובכך שכל מטופל זכאי למצוא מטפל שיכול להבין אותו ולהזדהות אתו גם ברמה התרבותית קיימת מצוקה רבה בקרב בני העדה בעדר טיפול מותאם לשונית ותרבותית. בייחוד עקב ההטיות הרבות וחוסר האמון הנוצר לאורך השנים בין מקצוע הפסיכולוגיה לבין יוצאי אתיופיה. בנוסף תהליך ההגירה מלווה בקשיים נפשיים וכשמדובר על אוכלוסיית יוצאי אתיופיה הדבר בא לידי ביטוי בשיעורי דיכאון ואובדנות גבוהים מאוד העומדים על שיעור של פי עשרה מהאוכלוסייה הכללית, כמו כן בשל פערים תרבותיים הנובעים מאופי האבחון החינוכי יוצאי אתיופיה מופנים בשיעור גבוה לחינוך המיוחד (פי ארבעה מהאוכלוסייה הכללית). קשיים אלו ועוד מדגישים את החשיבות הרבה בריבוי פסיכולוגים יוצאי אתיופיה. אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בישראל מונה כ-130,000 אלף איש אל מול זה מספר הפסיכולוגים יוצאי אתיופיה עומד על פי הערכות על פחות מ-10. פתרונות אפשריים: 1. צירוף יוצאי אתיופיה לתוכניות שכבר גובשו באוניברסיטאות על ידי משרד הבריאות והמועצה להשכלה גבוהה ומטרתן צמצום פערים בבריאות הנפש. התוכניות הקיימות פועלות לצורך הגדלת הייצוג של אוכלוסיות מיעוט בתחום הפסיכולוגיה כמו חרדים וערבים אך אינן כוללות את יוצאי אתיופיה. 2. הגדלת מספר הסטודנטים בתואר ראשון באוניברסיטאות על ידי הורדת ציון הפסיכומטרי הנדרש, ניתן גם לשקול מכינות ייעודיות לפסיכולוגיה כתחליף לפסיכומטרי, כמו כן חשוב לספק ליווי אישי ואקדמי במהלך התואר הראשון. 3. הורדת סף המתא"ם וציוני התואר ראשון הנדרשים לצורך הגשת מועמדות לתואר שני ושאיפה לייצוג הולם של יוצאי אתיופיה מתוך כלל מגישי המועמדות. 4. הקצאת התמחויות על ידי משרד הבריאות המיועדות ליוצאי אתיופיה בעיקר במגמות קלינית וקלינית של הילד בכדי לקצר את זמן ההמתנה. 5. פעילות במכללות בהם יש ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה הלומדים תואר ראשון בפסיכולוגיה או במדעי ההתנהגות לצורך עידוד להגשת מועמדות לתואר שני. בברכה, תהילה יוסף, סטודנטית לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ומתמחה במועצת ארגוני העולים. דוא"ל: [email protected] נייד: 0546554522