חומר רקע

כ"ב באייר התשע"ו 30 במאי 2016 לכבוד חברי ועדת חוקה, חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה תקנות הסנגוריה הציבורית (חובת תשלום של זכאים לייצוג) (תיקון), התשע"ו -2016 מסמך רקע לקראת דיון הוועדה ביום 31.5.16 חוק הסנגוריה הציבורית, התשנ"ו – 1995, קובע מיהם הזכאים לייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית. רשימה זו התרחבה במהלך השנים וכוללת, בין היתר, נאשמים מחוסרי אמצעים, נאשמים בעבירות בהן בכוונת התביעה לבקש מאסר בפועל אם הנאשם יורשע, נאשמים הלוקים בגופם או בנפשם, נאשמים שהוגשה נגדם בקשה למעצר עד תום ההליכים, קטינים, נאשמים שהוזמנו לדיון מקדמי, מי שבית המשפט קבע כי יש למנות לו סנגור ועוד. ביום 18.7.11 אישרה ועדת חוקה, חוק ומשפט את תקנות הסניגוריה הציבורית (חובת תשלום של זכאים לייצוג) (הוראת שעה), התשע"ב-2011 (להלן – התקנות או הוראת השעה). במסגרת התקנות הותלו התקנות הישנות [תקנות הסנגוריה הציבורית (חובת תשלום של זכאים לייצוג), התש"ס– 2000], לתקופת הוראת השעה וכן, הועלו הסכומים שניתן לגבות מנאשמים מסכום של 125 ₪ או 312 ₪ (תלוי בגובה ההכנסה) כפי שהיו לפי התקנות הישנות, לסכומים גבוהים יותר הנעים בין 300 ₪ ל- 1200 ₪ (כפי שיפורט בהמשך). בהתאם לתקנות, חובת התשלום חלה על כלל הנאשמים, ללא הבחנה לעניין העבירה המיוחסת להם או למצבם הכלכלי, היינו החובה חלה גם על מחוסרי אמצעים, עצורים, קטינים ועל בעלי לקויות פיסיות או נפשיות, בניגוד לתקנות הישנות לפיהן לא הוטלה אגרה על קטינים ועל עצורים ואסירים. יחד עם זאת, שונתה ההוראה הקודמת לפיה לנאשם ימונה סניגור רק לאחר ביצוע התשלום, ונקבע כי לא יהיה באי תשלום כדי לפגוע בייצוג של נאשם או כדי להצדיק עיכוב במועדי הדיונים בבית המשפט. עוד נקבע בתקנות כי הסנגור הציבורי הארצי יהא רשאי לקבוע הנחיות לעניין פטור מלא או חלקי ולעניין דחיית תשלום או פריסתו. פטור, לפי התקנות, יינתן במקרים חריגים כאשר בהתחשב בהכנסותיו של הנאשם, ברכושו ובחובותיו המוכחים או בהתחשב בגילו, מצבו המשפחתי או בריאותו, אין ביכולת הנאשם לשלם. בסניגוריה הציבורית גובש נוהל לגביית אגרות ובקשות לפטור המבנה את שיקול הדעת לעניין זה. בהתאם לתקנות, הפטור יכול להינתן על ידי הסניגורים המחוזיים. מהדיווחים שהועברו לוועדה בהתאם לתקנות, עלה כי בשנת 2013 הסכום הכולל של חיוב האגרות עמד על 11,886,043 ₪ וכי סך הגבייה, לאחר העברת החובות למרכז לגביית קנסות ואגרות, עמד על 2,700,000 ₪. פטורים והקלות ניתנו ל 5513 לקוחות. בשנת 2014 עמד הסכום הכולל של חיוב האגרות על 14,732,660 ₪ וסך הגבייה, לאחר העברת החובות למרכז לגביית קנסות, עמד על 3,200,000 ₪. פטורים והקלות ניתנו ל 7140 לקוחות. בפועל ישנן מספר קבוצות כלפיהן לא ננקטים הליכי גבייה ואלו הם קטינים, אסירים וזרים שאינם בעלי ת.ז. ישראלית/ פלסטינית. התקנות אשר נכנסו לתוקף באפריל 2012, נקבעו כהוראת שעה לשנתיים. ב- 23.4.14 הוארך תוקף התקנות עד ה- 1.6.15 במטרה לאפשר למשרד המשפטים ללמוד מיישום התקנות במהלך שנה נוספת ולהפיק לקחים. נוכח התפזרות הכנסת ומינוי שרת משפטים חדשה, לא עלה בידי משרד המשפטים להשלים את גיבוש הוראת הקבע, והוראת השעה הוארכה שוב עד ליום 1.6.16, כדי שמשרד המשפטים ישלים את גיבוש נוסח התקנות הסופי אשר יובא לאישור הוועדה. התיקון המוצע- עיגון הוראת השעה כהוראת קבע ומספר תיקונים נוספים מוצע לעגן את התקנות כהוראת קבע ולבטל את התקנות הישנות יותר משנת 2000 אשר הותלו במסגרת הוראת השעה. הסכומים שמוצע להטיל על נאשמים נותרו כפי שהיו בתקופת הוראת השעה, למעט לעניין הסכום המוטל ברף התשלום הנמוך אשר מוצע להגדילו, כפי שמפורט להלן: • נאשם שעניינו נידון בבית המשפט המחוזי- 1200 ₪ (נכון להיום 1246 ש"ח). • נאשם שעניינו מתנהל בפני בית משפט אחר- 300 ₪ (נכון להיום 312 ₪) 450 ש"ח, ואם פרקליט הגיש את כתב האישום- 600 ₪ (נכון להיום 623ש"ח). • מערער שעניינו נדון בביהמ"ש העליון- 1200 ₪ (נכון להיום 1246 ₪). • מערער שעניינו נדון בבית המשפט המחוזי- 300 ₪ (נכון להיום 312ש"ח) 450 ש"ח. לפי דברי ההסבר לתקנות, מנגנון הפטור והאפשרות לפרוס לתשלומים מאפשרים לתת מענה לצרכים של לקוחות שאין בידם לשאת בעלות האגרות. לעניין קטינים, מוצע לפטור אותם מחיוב באגרה. נושא זה נידון בישיבת ועדת החוקה בהארכת תוקף הוראת השעה ביום 15.6.15. נוכח הקושי הטמון בגביית תשלום מקטינים, כפי שגם עלה מדיווח הסניגוריה בשנת 2015, נידונה האפשרות להחריג קטינים מחובת התשלום, כפי שהיה בתקנות הסניגוריה הישנות. משרד המשפטים הודיע בדיון הוועדה שתהא התייחסות לסוגיה זו במסגרת הוראת הקבע, ובהתאם, מוצע כעת, לפטור קטינים מתשלום האגרה. בנוסף, מוצע לשנות את ההסדר הקיים לעניין אסירים ועצורים. לפי הנוסח הקיים, מועד התשלום שחל על חיוב המוטל על אסיר או עצור הוא 90 ימים ממועד השחרור ממשמורת. מוצע לבטל את דחיית המועד ובמקום זאת לקבוע כי התקופה שבה מצוי אדם במעצר או במאסר לא תיחשב במניין התקופות להצטברות הפרשי הצמדה וריבית לפי כל דין. כלומר, לפני הנוסח המוצע, ניתן יהיה לדרוש את התשלום גם מאדם שבמעצר או במאסר, אולם, אם לא ישלם במועד, החוב לא יצבור הפרשי הצמדה וריבית עד לשחרורו. ההסדר המוצע דורש היערכות של המרכז לגביית ושירות בתי הסוהר, ולכן מוצע לדחות את תחילתו עד לינואר 2017. עוד מוצע לבטל את התקנה בדבר חובת דיווח לוועדת החוקה על ביצוע התקנות. לפי דברי ההסבר, מטרת התקנה הייתה לבחון את יישומה ויעילותה של הוראת השעה ואין עוד צורך בה. סוגיות לדיון • מוצע לדון בלקחים שהופקו בתקופת הוראת השעה ויישום התקנות. • מוצע לדון בהצדקה להעלאת הסכומים של האגרה ברף התחתון של התשלום מ- 300 ₪ ל- 450 ₪. • בתקנות הישנות הייתה הבחנה מלכתחילה בין הסכום המוטל על כל נאשם או מערער לבין נאשם או מערער שהוא מחוסר אמצעים. כפי שצוין לעיל, בתקנות הקיימות לא קיימת הבחנה כאמור, אולם נקבעה האפשרות למתן פטור במקרים חריגים. בעת אישור התקנות בפעם הראשונה בשנת 2011 בוועדת החוקה, עלה חשש שהדרישה למקרים חריגים לא תאפשר מתן פטור בכל מקרה בו הנאשם/ מערער מחוסר אמצעים. מוצע לברר האם היו מצבים בהם נאשם לא היה מסוגל לשלם אך לא ניתן היה לתת לו פטור. • מוצע לקבל נתונים בדבר המועד בו מועבר חוב לגביית המרכז לגביית קנסות והאם החייב מקבל התראה בטרם העברתו למרכז כאמור ובטרם החוב מתחיל לצבור ריבית פיגורים. • מוצע לדון בדרך מתן פטור מלא או חלקי מאגרה גם לאחר שהחוב עובר למרכז לגביית קנסות. • מוצע לדון בשינוי המוצע לעניין הגבייה מעצורים ומאסירים ובמשמעות התיקון - האם אפשר יהיה לנקוט נגד אסיר בהליכי גבייה בתקופת המאסר אם אינו משלם? כיצד מנוהלים ההליכים בין המרכז לגביית קנסות לבין אדם שבמאסר? כמו כן, מוצע לדון במועד בו יחלו להצטבר הפרשי ריבית והצמדה, האם מיד ברגע השחרור ממשמורת או שיש לקבוע תקופה מסוימת לאחר השחרור (כדוגמת 90 הימים הקבועים בנוסח הקיים)? • מהדיווחים הקודמים של הסניגוריה עולה קושי בגביית החובות. מוצע לברר האם פרט לכך נתקלו בקשיים נוספים ביישום התקנות והאם העברת הגבייה ממי שאינו משלם למרכז לגביית קנסות, פתר את העומס הארגוני שיצר הטיפול באגרות בסניגוריה הציבורית. כמו כן, מוצע לקבל נתונים בדבר אחוז החובות שהצליחו לגבות השנה. • במסגרת התיקון מוצע למחוק את ההוראה בדבר העברת דיווח לוועדת החוקה מאחר שזו נועדה, לפי דברי ההסבר, לבחון את הוראת השעה. נוכח התיקונים הנוספים שמשנים את ההוראות שנבחנו במסגרת הוראת השעה, מוצע לדון בצורך להמשיך ולקבל דיווחים על ביצוע התקנות בשנים הקרובות.