מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה

הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm פעילות מרכזי ה חוסן :כתיבה ד"ר רוני בלנק :| אישור שלי לוי , ראש צוות :תאריך"ג י בתשרי תש"ב פ , 19 ספטמבר 2021 סקירה פעילות מרכזי החוסן | 1 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תוכן עניינים תמצית ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 2 מבוא ................................ ................................ ................................ ................................ ........ 5 1. היקף מרכזי החוסן בישראל ................................ ................................ ................................ .. 8 1.1 פריסה גאוגרפית ................................ ................................ ................................ .............. 8 1.2 מספר מרכזי החוסן הנדרש ................................ ................................ ............................. 13 2. תחומי השירותים והיקף הפעילות ................................ ................................ ........................ 15 2.1 חיזוק ה חוסן הנפשי ................................ ................................ ................................ ......... 15 2.1.1 מספר מקבלי השירות ................................ ................................ ................................ 17 2.1.2 טיפולים שמומנו באמצעות המוסד לביטוח לאומי ................................ ........................ 20 2.2 היערכות לחירום ................................ ................................ ................................ ............. 22 2.3 שיפור החוסן והלכידות בקהילה ................................ ................................ ....................... 23 3. כוח אדם ................................ ................................ ................................ .......................... 24 4. תקציב ותשתיות ................................ ................................ ................................ ............... 29 4.1 מקורות מדינתיים למימון מרכזי החוסן ................................ ................................ ............. 30 4.1.1 תקציב שמקורו מתקציבי משרד הממשלה ................................ ................................ .. 32 4.1.2 החזרים מהמוסד לביטוח לאומי ................................ ................................ .................. 34 4.2 תקציבו של כל אחד ממרכזי החוסן ................................ ................................ .................. 35 4.3 אופן הקצא ת התקציבים הממשלתיים ................................ ................................ .............. 37 4.4 תשתיות ................................ ................................ ................................ ......................... 39 5. סוגיות לדיון................................ ................................ ................................ ...................... 40 5.1 גורם מתכלל ................................ ................................ ................................ .................. 40 5.2 אופן הפעלת מרכזי החוסן ................................ ................................ ............................... 42 5.3 תמהיל השירותים במרכז החוסן ................................ ................................ ...................... 44 5.3 פיק וח ובקרה ................................ ................................ ................................ .................. 46 5.4 מחקר והערכה ................................ ................................ ................................ ............... 49 5.5 מרכז החוסן לחברה הבדואית ................................ ................................ ......................... 51 6. נספח ................................ ................................ ................................ .............................. 53 פעילות מרכזי החוסן | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תמצית מסמך זה נכתב לבקשתה של חברת הכנסת מיכל וולדיגר, ועניינו פעילותם של13 מרכזי ה חוסן המספקים שירותים לרשויות מקומיות ולתושביהן בשלושה תחומים: טיפול נפשי בנפגעי חרדה, היערכות הרשו ת יו לחירום וח וסן קהילתי . חמשת המרכזים הר אשונים הוקמו בשנת2008 , כחלק מהמענה לאיום הבטחוני המתמשך בדרום, והם משרתים את העיר שדרות וארבע מועצות אזוריות: שער הנגב, אשכול, שדות נגב וחוף אשקלון. בשנת2015 החל לפעול מרכז חוסן בבאר שבע המשרת את החברה הבדואית בנגב. בשנת2016 החלו לפעול ארבעה מרכזי חוסן ביהודה ושומרון המשרתים את המועצות האזוריות שומרון, עציון ומטה בנימין (וסביבתן) ואת המועצה המקומית קריית ארבע- חברון ואת סביבתה . בשנת2020 החל לפעול מרכז חוסן בעיר אשקלון, ובשנת2021 ,החלו לפעול שני מרכזי חוסן בצפון המשרתים אשכולי רשויות בגליל המערבי ובגליל .המזרחי החלטות הממשלה הדנות בהקמה ובתפעול של רוב מרכזי החוסן קבעו כי הם יופעלו על ידי משרד הבריאות וימומנו על ידי איגום משאבים מכמה משרדי ממשלה . בהחלטות שהתקבלו ב שנת2020 נמנו;משרדי הבריאות האוצר; ראש ;הממשלה ;עבודה, רווחה ושירותים חברתיים הביטחון; פיתוח הפריפריה, הנגב והגליל; חיזוק וקידום קהילתי; עלייה .וקליטה; וחינוך חלק מההחלטות קובעות כי המשרדים ישתתפו בוועדת היגוי בין- ( משרדית ועדת ההיגוי העליונה,) שבראשה משרד הבריאות .והרכבה השתנה לאורך השנים משרד הבריאות והוו דה ע העליונה שבראשה הוא עומד הם הגורם המנ חה והמפקח ע ל 11 מתוך13 מרכזי החוסן הקיימים כיום, בעוד שני מרכזי החוסן שהוקמו באזור הצפון אינם תחת ועדת ההיגוי העליונה, אלא כפופים לאשכולי הרשויות אותם הם משרתים ומפוקחים על-ידם. 11 מרכזי ה חוסן המפוקחים בידי ועדת ה היגוי העליונה מופעלים בידי הקואליציה הישרא לית לטראומה , שעמה התקשר משרד הבריאות .הקואליציה הפעילה מרכזים אלו מאז הקמתם ו בשנת2018 זכתה במכרז להפעלת מרכזים אלו, כמו גם מרכזים נוספים שיפוקחו בידי ועדת ההיגוי העליונה, עד שנת2027 .שני מרכזי חוסן נוספים מופעלים בידי מרכז משאבים , שפרש לאחרונה מהקואליציה ,ו מפוקחים בי.די אשכולי הרשויות המפעילים אותם יש כמה מודלים להפעלת מרכזי חוסן, הנבדלים ביניה ם .בהיקף האוכלוסייה ובשטח שהם מכסים ובתקינת כוח האדם בשדרות, בעוטף ובאשקלון נהוג מודל רשותי , ביהודה ושומרון נהוג מודל אזורי , בשני המרכזים בצפון נהוג מודל כוכב ובמר כז החוסן לחברה הבדואית נהוג מודל אזורי ייעודי , שהוא ייחודי בין השאר בכך שהוא נועד לספק מענה גם .לאיומים שאינם על רקע בטחוני :המדינה מממנת את מרכזי החוסן בשלוש דרכים ראשית , 10 מרכזי חוסן מתוקצבים באמצעות החלטות ממשלה הקובעות כי תקציבם יאוגם מכמה משרדי ממשל ה שונים לתקופה של שנה, שנתיים או שלוש שנים . תקציבים אלה מועברים למשרד הבריאות שמעב רם י .לקואליציה הישראלית לטראומה שנית , חלק ממשרדי הממשלה מעבירים סכומים נוספים לפעילות מרכזי חוסן מסוימים באופן ישיר .שלישית , המוסד לביטוח לאומי מספק החזרים לחלק פעילות מרכזי החוסן | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מהטיפולים הנפ שיים שניתנים במרכזי החוסן ו לנפגעי חרדה .על רקע איום בטחוני ההחזרים שמספק המוסד לביטוח לאומי מתבצעים באמצעות נוהל חרדה , מנגנון שמטרתו לספק מענה מהיר ויעיל לנפגעי חרדה על רקע איום בטחוני כדי לצמצם את התפתחות תסמיני הפרעה פוסט- .טראומטית בשנים2020-2018 הוקצו ל פעילות כל מרכזי החוסן כ- 65.5 מיליון שקלי ם ממקורות מימון מדינתיים: בשנת 2018 הקוצו 18.46 מיליון ש"ח,בשנת2019 הוקצו 23.58 מיליון ש"ח ובשנת2020 הוקצו23.45 מיליון ש"ח . שני שליש ים מהמימון בשנים2020-20108 מקורו באיגום המשאבים שנקבע בהחלטות הממשלה בעוד כרבע מהמימון מקורו בה זח רים מהמוסד לביטוח לאומי והיתר מקורו בהעברה ישירה של כמה משרדי ממשלה למרכזי.חוסן .כאמור, אחד מתפקידי מרכזי החוסן הוא מתן טיפולים נפשיים לנפגעי חרדה על רקע בטחוני מהנתונים שהעבירה לנו הקואליציה הישראלית לטראומה על 11 מרכזי החוסן שהיא מפעיל ה עולה כי בשנים 2020-2018 טופלו (בטיפול נפשי ,פרטני או קבוצתי או פסיכיאטרי) לכל היותר16,335 אנשים : 5,522 אנשים בשנת 2018 , 6,277 בשנת 2019 ו- 4,536 בשנת 2020 . בכל שנה מעל ל- 30% .מהאנשים קיבלו טיפול במרכז חוסן שדרות המידע שהעבירה לנו הקואליציה לא מאפשר לעמוד באופן שיטתי על היקף המשתתפים בתחומי הפעילות האחרים, קרי בתחומי ה היערכות לחירום ו ה חוסן ה.קהילתי מנתוני המוסד לביטוח אל ומי בשנים2020-2018 מימן המוסד לביטוח לאומי כ- 7,000 ראיונות טלפוניים וכ- 6,000 )אבחונים ראשוניים (אינטייקים . כמו כן, בתקופה זו מימן המוסד,766 4 סדרות של12 ,טיפולים פרטניים2,563 סדרות של6 טיפולים פרטני י ם נוספים מעבר ל- 12 הטיפולים שניתנו ועוד1,842 סדרות של6 טיפולים פרטניים מעבר ל- 18 .טיפולים שניתנו כלומר בשנים2018 - 2020 מימן המוסד לביטוח לאומי בסך הכל 83,622 טיפולים פרטניים. כשליש או יותר מכל אחת מהתערבויות אלו בוצעה במרכז החוסן שדרות. כמו כן מימן המוסד לביטוח לאומי כ- 9,300 טיפולים משפחתיים, שכ- 65% מהם בוצעו במרכז החוסן שער הנגב, וכ- 5,000 טיפולים קבוצתיים, שמעל60% מהם בוצעו במרכז החוסן שדרות. לא כל הטיפולים ממומנים באמצעות המוסד לביטוח לא ומי שכן חלקם ממומנים מתקציב מרכזי החוסן עצמם . אין בידנו נתונים על פעילות שני מרכזי החוסן שמפעיל מרכז משאבים, שנמצאים .בתהליך בנייה משיחות שקיימנו עולה כי ככלל רשויות מקומיות שמקבלות שירותים ממרכזי חוסן שבעות רצון מהמענים. גם קבוצות מיקוד של תושבים שנבדקו במסגרת דוח מבקר המדינה שפורסם במאי2021 .הביעו עמדות דומות עם זאת יש לתת את הדע ת על כמה סוגיות:העולות מנושא זה  ,כאמור :יש כיום פיצול בין מרכזי החוסן11 מופעלים בידי הקואליציה הישראלית לטראומה בפיקוח ועדת ההיגוי העליונה בראשות משרד הבריאות ו שניים מופעלים ב ידי מרכז משאבים ב פיקוחם של אשכולי רשויות. אפשר לשאול מהן הסיבות ל פיצול זה והאם הוא רצוי . נציין כי יש מחלוקת באשר לזהות המשרד שעליו לתכלל את תחום .מרכזי החוסן  במכרז להפעלת רוב מרכזי החוסן צוין מהו היקף האוכלוסייה ש אמור לשרת כל מרכז. בפועל לא כל הרשויות שצו ינו במכרז מקבלות שירותים ממרכזי החוסן, וזאת בהמשך להחלטה של ועדת ההיגוי העליונה שסיווגה את הרשויות לפי מידת חשיפתן לפעולות איבה, כלומר הבחינה בין רשויות בחשיפה גבוהה שמקבלות שירות עקבי פעילות מרכזי החוסן | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ופרואקטיבי לבין רשויות בחשיפה נמוכה שמקבלות מענה ראקטיבי, כלומר הן לא מ ,קבלות שירותים באופן שוטף .אלא שמרכז החוסן מתגייס לסייע להן בחירום לא עלה בידנו לקבל סיווג זה, כך שלא ידוע לנו במדויק מהו היקף האוכלוסייה ש אמור .לשרת כל מרכז  מזה כמה שנים מתנהל דיון על גיבוש תכנית לאומית למרכזי חוסן, לרבות ההחלטה על פתיחת מרכזי חוסן נוספי ם. משרד הבריאות מסר לנו כי בספטמבר2021 תוצג תכנית זו בוועדת ההיגוי העליונה. אין בידנו רשימה של אמות המידה שבהן ייעשה שימוש בהחלטה על פתיחת מרכז חוסן חדש , אך גורמים שונים ציינו בפנינו כמה היבטים שלדעתם יש לקחת בחשבון ובהם רמת החשיפה של הרשות לאיום בטחוני, ש יעור העולים ושיעור האזרחים .הוותיקים, מרחק מהגבול ועוד  מרכזי החוסן פועלים כבר יותר מעשור, ופעילותם מוסדרת בנוהל של משרד הבריאות הכולל מדדים שעליהם ,לדווח למשרד אולם לא עלה בידנו לקבל כמה נתונים מהותיים להבנת הפעילות בתחום . בין השאר לא עלה בידנו לקבל מהקוא,ליציה או ממשרד הבריאות נתונים על מספר הטיפולים הנפשיים שהתבצעו במרכזים מה שמקשה ללמוד על עומס העבודה. כמו כן, הקואליציה לא מסרה לנו נתונים על זמני ההמתנה לקבלת טיפול .אלא הערכה כללית בלבד, שלא ידוע לנו על מה היא מבוססת ולאיזו תקופה היא מתייחסת בנוסף, ביקש נו ,מהקואליציה נתונים בפילוח חודשי על פעילותה כדי ללמוד על השינוי בצרכים בזמן חירום לעומת תקופות שגרה .אך קיבלנו נתונים בפילוח שנתי שלא מאפשרים בחינה כזו  בנוהל להפעל ת .מרכזי חוסן לא נקבעו תקנים למספר המטפלים בכל מרכז חלק מהמרכזים מסרו לנו כי הם מתקשים בגי וס כוח אדם טיפולי, אך לא עלה בידנו לקבל מהקואליציה נתון או הערכה על היקף המטפלים עמם הקואליציה מתקשרת או שהוא זמין לה פוטנציאלית- נתון הכרחי כדי ללמוד על יכולת המרכזים לספק מע נה .בתקופות חירום כמו כן, לא קיבלנו מידע על שיעורי האיוש של תקני הפסיכאטרים במכרז י החוסן ומהנתונים עלה .כי רק בארבעה מרכזי חוסן ניתנו שירותי פסיכיאטריה  גורמים שונים טענו בפנינו כי קביעת תקציב מרכזי החוסן באמצעות החלטות ממשלה יוצרת אי ודאות תקציבית המקשה על תכנון לטווח ארוך .. טענה זו מלווה את התחום כבר כמה שנים משרד ראש הממשלה ו משרד הא וצר מסרו לנו כי הם תומכים בעיגון תקציבי מרכזי החוסן בבסיס התקציב ובריכוזם תחת משרד אחד, אך לא ציינו .תחת איזה משרד  יש קושי להעריך את פעילות מרכזי החוסן. בידי משרד הבריאות אין דוחות ביקורת על הפעילות, לדבריו עקב .מחסור בכוח אדם למרות ש פ רויקט מרכזי החוסן החל לפני יותר מעשור, לא מתבצעת הערכה שיטתית של יעילותם וטרם גובשו מדדים לבחינת כלל תחומי הפעילות. משרד הבריאות ציין בפנינו כמה מדדים הנוגעים .לתחום הטיפול הנפשי, אך לא ברור האם מדדים אלו נבחנו בפועל נעיר כי משרד האוצר מסר לנו כי אינו מתנגד לפתיחת מרכזי חוסן נ.וספים אך ראוי להדגים את יעילותם טרם קבלת החלטה זו כמו כן, כאמור יש קושי ללמוד מהנתונים שהעבירו לנו הקואליציה ומשרד הבריאות על פעילות המרכזים בתחום ההיערכות לחירום ובתחום החוסן הקהילת י. פ עילות מרכזי החוסן | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מבוא בשנת2006, בעקבות התמשכות פעולות האיבה מרצועת עזה, החליטה ממש לת ישראל על .הקמתם של חמישה מרכזי חוסן בעיר שדרות ובארבע המועצות האזוריות בעוטף עזה1 מרכזים אלה החלו לפעול בשנת2008 ומשנת2015 ועד לשנת2021 הוקמו עוד שמונה מרכזי חוסן נוספים, כך שכיום פועלים בישראל 13 מרכזי חוסן העוסקים בטיפול נפשי ב נפגעי ,חרדה בהיערכות לחירום ובפיתוח חוסן קהילתי. ,ההקמה וההפעלה של רוב מרכזי החוסן מעוגנות במספר החלטות ממשלה. עם זאת בהחלטות אלו אין הגדרה סדורה לתפקידים ולמטרו,ת של מרכזי החוסן2 לדוגמה, בהחלטה746 של הממשלה ה- 31 , שפורסמה בנובמבר2006, נכתב רק כי מרכזי החוסן יספקו שירותים פס יכו- .סוציאליים לתושבים3 אפשר ללמוד על ייעוד מרכזי החוסן מ נוהל הפעלת מרכזי חוסן של משרד הבריאות מאוקטובר 2017 " לפיו י בי שובים בהם פועלים מרכזי החוסן התושבים חיים במצב שהוגדר כשגרת חירום מתמשכת. שגרת החירום הזו מעלה צורך במענה תדיר לאירועי חירום ושיקום של ה אוכלוסייה בעקבותיהם. בנוסף, קיים צורך בחיזוק חוסנם הנפשי והקהילתי של התושבים, מתן הכ שרות ושיפור מוכנותם לשעת חירום ]...[את כל ה תפקידים האלה ממלאים מרכזי החוסן" . בהמשך " :הנוהל נכתב כי בהיעדר גוף מתכלל כמרכז החוסן, התושב הבודד יזכה לתמיכה פחותה בהרבה, משמע שתושבים רבים יותר יסבלו מתופעות פוסט- .טראומטיות שפוגעות בתפקודם רמת החוסן האזרחי של תושבי האזורים הנמצאים תחת איום ביטחוני מתמשך יפגעו משמעותית, וכפי שידוע– חוסנ ו של העורף יכריע את המלחמה הבאה". 4 1 החלטה746 של הממשלה ה- 31 , תכנית סיוע משלימה לשדרות וליישובי "עוטף רצועת עזה" לשנת2007 :, פרסום27 בנובמבר2006 , :עדכון18 בספטמבר2017 . 2 השימוש במושג חוסן ( resilience ) התרחב בשנים האחרונות אך אין למושג זה הגדרה אחידה המקובלת ב קרב חוקרים או גופי ממשל העוסקים בחוסן. לדוגמה, יש חוקרים הדנים בחוסן אישי, משפחתי, קהילתי, חברתי, כלכלי, ארגוני או לאומי וביחסים בין סוגי חוסן. כרמית ,פדן ומאיר אלרן יישובים ב״עוטף עזה״— מקרה בוחן לחוסן החברתי בישראל (6 0 20 - 6 1 20 ) ,, המכון למחקרי ביטחון לאומי018 2; Steven M. Southwick et al., "Resileince defintions, theory and challenges: interdisciplinary perspectives", European Journal of Psychotraumatolgy 5(1), 2014. 3 בהחלטה זו, ו בחלק ניכר מהחל,טות הממשלה העוסקות במרכזי החוסן מרכזי החוסן הם חלק מתכנית סיוע רחבה שמטרותיה עולות בקנה אחד עם פעילויות מרכזי החוסן. לדוגמה, בהחלטה746 " נכתב כי התכנית מתמקדת בסיוע לתושבים, ובכלל זה הגברת החוסן החברתי ויכולת ההתמודדות של התושבים וכן בסיוע לרשויות המקומיות לאור ההוצאות המיוחדות הנגרמות בשל המצב הביטחוני, לרבות תגבור .מערכות התמיכה המסייעות בהתמודדות עם המצב הביטחוני " עם זאת מטרות אלו לא קושרו ישירות למרכיב מרכזי החוסן. החלטה746 של הממשלה ה- 31 , תכנית סיוע משלימה לשדרות וליישובי "עוטף רצועת עזה" לשנת2007 :, פרסום27 בנובמבר2006 :, עדכון18 בספטמבר2017 . נציין כי בהחלטה4865 מה- 9 בפברואר2020 " נכתב כי מרכז החוסן שיוקם באשקלון נועד לטובת חיזוק יכולת ההתמודדו ת הרגשית והמנטלית של התושבים, חיזוק החוסן הקהילתי-חברתי וחיזוק מוכנות העיר לחירום, בהתאם להחלטת הצוות הבין- משרדי של מרכזי החוסן ". החלטה4865 של הממשלה ה- 34 , תכנית סיוע לאשקלון בשל המצב הביטחוני :, פרסום9 בפברואר2020 . 4 סעיפים1.2.1 ו- 1.2.3 .לנוהל משרד הבריאות, נוהל הפעלת מרכזי חוסן, אוקטובר2017 , כפי שהועבר למרכז המחקר והמידע של ,הכנסת ע"י איריס צפירה, רכזת לשכה ב' (ברה"נ), אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, דוא"ל1 ביוני2021 . משנת2008 ועד שנת 2021 הוקמו בישראל 13 מרכזי חוסן ,העוסקים בטיפול נפשי בהיערכות לחירום ובחוסן קהילתי ההקמה וההפעלה של רוב המרכזים מעוגנת במספר החלטות ממשלה מרכזי החוסן נועדו לספק מענה לאתגרים העולים משגרת חירום מתמשכת, לרבות צמצום התסמינים של הפרעות פוסט- טראומטיות פעילות מרכזי החוסן | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm החלטות הממשלה הדנות בהקמה ובתפעול של רוב מרכזי החוסן5 קבע ו כי מרכזי החוסן יופעלו על ידי משרד הבריאות וימומנו על ידי איגום משאבים מכמה משרדי ממשלה. חלק מההחלטות קובעות כי המשרדים ישתתפו יחדיו בוועדת היגוי בין- משרדית (להלן ועדת ההיגוי העליונה,) שבראשה משרד הבריאות .והרכבה השתנה לאורך השנים6 לפי נוהל הפעלת מרכזי הח ,וסן תפקיד ועדת ההיגוי העליונה הוא בין השאר לקבוע מדיניות, ללוות ולסייע למרכזים ברמה .הארצית ולפסוק במצבים של חילוקי דיעות בין השותפים7 ,בפועל משרד הבריאות והוועדה העליונה שבראשה הוא עומד הם הגורם המנחה והמפקח על 11 מתוך13 מרכזי החוסן הקיימים כיום, בעוד שני מרכזי החוסן שהוקמו באזור הצפון אינם תחת ועדת ההיגוי העליונה, אלא כפופים לאשכולי הרשויות אותם הם משרתים ומפוקחים על-ידם. 8 11 מרכזי החוסן שבאחריות משרד הבריאות מופעלים על- ידי ספק שירות שעמו התקשר המשרד . משרד הבריאות הוא שקבע את נוהל הפעלת מרכזי חוסן וה וא אחראי על יישומו ועל ,הפיקוח על מילוי כל דרישות הנוהל על ידי ספק השירות9 ויש לו את הסמכות לבצע ביקורות במרכזים. לפי הנוהל, ספק השירות מעביר את תכנית העבודה השנתית למשרד הבריאות, ועל המשרד לרכז את התכניות, להעבירן לוועדת ההיגוי לקבלת התייחסויות, ולאחר מכן לתכלל את .ההערות, לאשר את תכניות העבודה ולהעבירם לביצוע לספק השירות10 ספק השירות של11 מרכזי החוסן שבאחריות משרד הבריאות הוא הקואליציה הישראלית לטראומה (להלן: הקואליציה), עמותה שהוקמה בשנת2002 ומאגדת כיום כמה ארגונים העוסקים בטראומה(לרבות מהו"ת, נט"ל, ס לע, עמך וער"ן). 11 עד שנת2018 הפעילה הקואליציה10 מרכזים בהתקשרות בפטור ממכרז, ובסוף שנת2018 זכתה במכרז להפעלתם 5 לפירוט החלטות הממשלה הרלוונטיות ראו את טבלה 1 1 .בנספח 6 ,ככלל החלטות הממשלה שעסקו במרכזי החוסן ה טילו את הפעלתם על משרד הבריאות ולרוב הו א זוהה גם בתור הגורם העומד בראש ועדת ההיגוי או בתור הגורם שעליו מוטל לתאם את הפעילות עם משרדים אחרים. יוצאת מן הכלל החלטה1185 מה- 3 בינואר2010 שקבעה כי משרד ראש הממשלה יעמוד בראשות צוות בינמשרדי שיגבש החלטות על אופן והיקף הפעלת מרכזי החוסן באיזור העוטף. החלטה 1185 של הממשלה ה- 32 , תכנית לחיזוק החוסן האזרחי לשדרות ולישובי "עוטף רצועת עזה" לשנת2010 , 3 בינואר2020 . 7 משרד הבריאות, נוהל הפעלת מרכזי חוסן, אוקטובר2017 , כפי שהועבר למרכז המחקר והמידע של הכנסת ע"י איריס צפירה, רכזת ,לשכה ב' (ברה"נ), אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, דוא"ל 1 ביוני2021 . 8 סעיף6 למכרז להקמת מרכזי חוסן בגליל המערבי וסעיף7 במכרז המקביל ל ,גליל המזרחי. איגוד ערים אשכול רשויות גליל מערבי מכרז פומבי25/2020 – הקמה והפעלת מרכז חוסן ואיתנות קה ילתית אזורי עבור רשויות אשכול גליל מערבי , אוקטובר2020 ; איגוד ערים אשכול ,רשויות גליל מזרחי מכרז פומבי05/2020 "להקמה והפעלת מרכז חוסן אזורי במודל "כוכב- אשכול רשויות גליל מזרחי , נובמבר2020 . 9 סעיף3 לנוהל הפעלת מרכזי חוסן. משרד הבריאות, נוהל הפעלת מרכזי חוסן, אוקטובר2017 , כפי שהועבר למרכז המחקר והמידע של הכנסת ע"י איריס צפירה, רכזת לש כה ,ב' (ברה"נ), אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, דוא"ל1 ביוני2021 . 10 קשה להסיק בביטחון מלשון הנוהל האם ועדת ההיגוי העליונה צריכה לאשר את תכניות העבודה או שהדבר נתון בסמכותו של משרד הבריאות. בסעיף2 " :לנספח ז' לנוהל נכתב כך על משרד הבריאות לרכז ולהעביר את ת כניות העבודה להערות של חברי ועדת היגוי העליונה ולאחר תכלול ההערות, לא שרם ולהעבירם לביצוע לגוף המפעיל." .שם 11 ,הקואליציה עוסקת בין השאר בהכשרה מקצועית, בחיזוק חוסן קהילתי ובהיערכות לאומית לשעת חירום. מבקר המדינה היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום , 18 במאי2021 , 'עמ10 . 11 מתוך13 מרכזי חוסן מפוקחים בידי ועדת היגוי בין משרדית שבראשה עומד משרד הבריאות, להלן ועדת הה יגוי העליונה שני מרכזי החוסן בצפון מפוקחים בידי אשכולי הרשויות אותם הם משרתים משרד הבריאות הוא האחראי על יישום נוהל הפעלת מרכזי החוסן ועל הפיקוח על פעילות11 המרכזים הפועלים תחת ועדת ההיגוי העליונה פעילות מרכזי החוסן | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm של מרכזים אלה למשך כ-8 שנים נוספות, כלומר עד שנת2027 .לערך12 בשנת2020 הוחלט על הקמת מרכז חוסן נוסף שיוקם בעיר אשקלון ויופעל גם הוא על ידי הקואל יציה, בהתקשרות .בפטור ממכרז13 מתשובת הקואליציה לפנייתנו עולה כי חלק מ- 11 ממרכזי החוסן האמורים מופעלים ישירות בידי הקואליציה, כלומר היא המעסיקה של העובדים במרכזים אלה, בעוד חלק .אחר מופעל בידי עמותות מקומיות הפועלות כספק שירות של הקואליציה14 הקואליציה ציינה כי היא לוקחת חלק בבניית תכניות העבודה של כל11 מרכזי החוסן הכפופים לוועדת ההיגוי .העליונה ומבצעת פיקוח ובקרה ותקציבית ומקצועית על פעילותם15 שני מרכזי החוסן בצפון , שכאמור אינם תחת ועדת ההיגוי העליונה בראשות משרד הבריאות והוקמו על בסיס מימון ממשרד הביט חון, אינם מופעלים בידי הקואליציה, אלא בידי מרכז משאבים, 16 עמותה שבעבר הייתה חלק מהקואליציה הישראלית לטראומה ופרשה ממנה .לאחרונה17 ,מרכז משאבים מסר לנו כי הוא מעסיק את מנהלות מרכזי החוסן ואת המזכירות בעוד את תפקידי ההדרכה במרכז ממלאים עובדי משאבים כמו גם מנחי.ם חיצוניים18 לסיכום מערך מרכזי החוסן בישראל ראו תרשים1. תרשים1: מערך מרכזי החוסן בישראל 12 סעיף4.5 ,), משרד הבריאות (אגף רכש נכסים ולוגיסטיקה 'מכרז מס40/2018 להקמת והפעלת מרכז חוסן בעוטף עזה, מרכז החוסן הבדואי ומרכזי החוסן ביו"ש , מאי2018 ,; טליה לבנון מנכ"לית , ויונתן שושן, מנהל מרכזי החוסן באזור דרום, הקואליציה הישראלית ,לטראומה, שיחה9 באוגוסט2021 . 13 ,החשב הכללי פטור ממכרז קואליציה לטראומה-הקמת מרכז חוסן בעיר אשקלון, פרוטוקול ועדת הפטור הבין- ,משרדית 4 בפברואר 2021 . 14 ,יונתן שושן, מנהל מרכזי החוסן בדרום, הקואליציה הישראלית לטראומה, מסרון12 באוגוסט2021 . 15 טלי ,ה לבנון מנכ"לית ,, הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב29 ביוני2021 . 16 ,מרכז משאבים עוסק בהכנה, התערבות, טיפול ושיקום של פרטים, משפחות ואוכלוסיות התמודדות עם משברים. משאבים מי אנחנו , :כניסה9 בספטמבר2021 . 17 ,מולי להד, נשיא, רובי רוגל סמנכ"ל ,ויפתח בנבנישתי, מנכל כללי, מרכז משאבים, מכתב5 באוגוסט2021 . 18 ,רובי רוגל סמנכ"ל ,, מרכז משאבים, מסרון12 בספטמבר2021 . 11 מרכזי החוסן המפוקחים בידי ועדת ההיגוי העליונה מופעל ים בידי הקואליציה הישראלית לטראומה, שמפעילה את חלקם בצורה ישירה ואת חלקם בצורה עקיפה באמצעות עמותות שני מרכזי החוסן בצפון, שאינם מפוקחים בידי ועדת ההיגוי העליונ ה, והם מופעלים בידי מרכז משאבים פעילות מרכזי החוסן | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm במסמך זה נעסוק ב- 13 מרכזי החוסן, באופן אסדרתם ונציג נתונים מעודכנים על .פעילותם נציין כי במאי2021 פרסם מבקר המדינה דוח מיוחד שעסק ב היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום ,ובחן בין השאר גם את פעילות מרכזי החוסן19 אולם המבקר התמקד בנפגעי חרדה, ובמסמך זה נציג תמונה רחבה יותר של פעילויות מרכזי הח ,וסן. עם זאת מטבע הדברים יש חפיפה מסוימת בין המסמך הנוכחי לבין דוח המבקר ובמקרים מסוימים .הפנינו לדוח זה לפירוט נוסף לצורך כתיבת המסמך פנה מרכז המחקר והמידע של הכנסת למשרדי הממשלה המעורבים בתחום מרכזי החוסן, למוסד לביטוח לאומי, לקואליציה הישראלית לטראומה ולמרכזי החוסן ,שהיא מפעילה, למרכז משאבים לרשויות מקומיות המקבלות שירותים ממרכזי החוסן , למרכז לשלטון המקומי, למרכז לשלטון אזורי ולגורמים באקדמיה. התשובות שקיבלנו מאפשרות לצייר תמונה חלקית בלבד של פעילות מרכזי החוסן וזאת מכמה סיבות. ראשית, למרות פניות חוזרו ת ונשנות לא עלה בידנו לקבל כמה נתונים מהותיים ובהם מספר הטיפולים שניתנו בכל מרכז חוסן , .מספר המטפלים שהועסקו בכל מרכז וזמני ההמתנה במרכזים השונים שנית, הדוחות השנתיים ותכניות העבודה השנתיות של דיווחי מרכזי החוסן, שהועברו אלינו בידי הקואליציה הישראלית לטראו מה ו על ידי משרד הבריאות, לא מאפשרים לעמוד באופן שיטתי על היקף המשת תפים בחלק מתחומי הפעילות. שלישית, נכון ליום סיום המסמך לא קיבלנו תשובות מהמשרד לפיתוח הפריפריה ,הנגב והגליל שהינו אחד מהמשרדים החברים בוועדת ההיגוי לפי החלטת הממשלה הדנה במרכז החוסן באשקלון. 20 1. היקף מרכזי החוסן בישראל בהינתן שבישראל פועלים כיום13 מרכזי חוסן העוסקים בטיפול נפשי בנפגעי חרדה, בהיע רכות ,לחירום ובפיתוח חוסן קהילתי עולה השאלה מהי פריסתם הגאוגרפית של מרכזים אלה והאם יש צורך במרכזים נוספים. 1.1 פריסה גאוגרפית ב מפה 1 מוצג ת פרי סתם הגאוגרפ ית של13 .מרכזי החוסן והשנה שבה החלו לפעול 19 דוח קודם שה תמקד בפעילות מרכזי החוסן פורסם בשנת2015 ,. מבקר המדינה היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום , 18 במאי2021, ו היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום והטיפול בהם במהלך מבצע צוק איתן ובעקבותיו , 25 בנובמבר2015 . 20 כמו כן, בחלק מהדוחות יש פערים בדוח השנתי בין ה טבלה המסכמת לבין הפירוט בדוח. המענים שקיבלנו מאפשרים לצייר תמונה חלקית בלבד של פעילות מרכזי החוסן. בין השאר לא עלה בידנו לקבל נתונים על מספר הטיפולים שהתבצעו במרכזי החוסן, מספר המטפלים שהועסקו בהם וזמני ההמתנה בכל מרכז פעילות מרכזי החוסן | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים1 : מפה של פריסת מ רכזי החוסן בישראל21 אפשר לראות כי פריסת מרכזי החוסן מרוכזת בגבולות בדרום ובצפון ובאזור יהודה ושומרון. נציין כי בשנים2006 - 2010 22 פעלו בצפון ארבעה מרכזי חוסן נוספים (בנהרייה, בנצרת, בצפת ובקר )יית שמונה שהוקמו מכספי תרומות אך אלו .נסגרו מחמת קשיים תקציביים23 21 למיקום מרכזי החוסן ראו: מ 'שרד הבריאות (אגף רכש נכסים ולוגיסטיקה), מכרז מס40/2018 ,להקמת והפעלת מרכז חוסן בעוטף עזה מרכז החוסן הבדואי ומרכזי החוסן ביו"ש, מאי2018 ,; רובי רוגל, סמנכ"ל, מרכז משאבים, שיחה11 באוגוסט2021. המפ ה (ללא סימון מרכזי החוסן) מהאתרIsrael by Israeli Law adm location Wikimedia Commons, , אוחזר בתאריך19 בספטמבר2021 . 22 לפי תשובת הקואליציה הישראלית לטראומה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המרכזים נסגרו בשנת2009 ,. טליה לבנון מנכ"לית ,, הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב29 ביוני2021 . 23 ,מבקר המדינה היער כות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום , 18 במאי2021 ', עמ69 . מרכזי החוסן מרוכזים בגבול הדרומ י, בגבול הצפוני ובאזור יהודה ושומרון פעילות מרכזי החוסן | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 13 מרכזי החוסן הפועלים כיום בישראל נבדלים ביניהם בהיקף האוכלוסייה ובשטח שהם משרתים כמו גם במודל שלפיו הוקמו. בנוהל הפעלת מרכזי חוסן של משרד הבריאות מצוינים ,שלושה מודלים24 ובמכרזים להפעלת מ :רכזי החוסן בצפון מופיע מודל נוסף. להלן המודלים  מודל רשותי המתמקד ברשות אחת שיכולה להיות עירייה או מועצה אזורית. משרד ראש הממשלה מסר לנו כי יש הבדל בין מודל רשותי בעיר קטנה או במועצה אזורית לבין מודל .)בעיר גדולה (לדוגמה באשקלון25 הבחנה זו אינה מופיעה בנוה ל הפעלת מרכזי חוסן ולא .ידוע לנו במה היא באה לידי ביטוי  מודל אזורי המאגד כמה רשויות סמוכות. לפי הנוהל, מודל זה מאפשר בין השאר לפתח "רשת ביטחון" אזורית וסיוע הדדי בין הרשויות בשגרה ובחירום. במודל זה מרכז החוסן מפעיל כמה שלוחות ברחבי האזור. נבהיר כי במודל זה ,כמו בשניים נוספים שנתאר מייד שלוחה יכולה להיות חדר שמספקת רשות מקומית מסוימת לצורך מתן טיפולים נפשיים .ביישוב26  מודל אזורי ייעודי לחברה הבדואית ,. מודל זה נועד לשרת את החברה הבדואית בנגב והוא כולל את רשויות הקבע והכפרים הבלתי מוכרים. בניגוד למודלים האחרים , במודל זה .מרכזי החוסן מספקים מענה גם לנפגעי חרדה שאינם על רקע בטחוני לדברי מנהל המרכז ,לחברה הבדואית.שירותי המרכז ניתנים בין השאר באמצעות שלוחות27  מודל כוכב/אשכול . במודל זה ניתן שירות למספר רשויות במקביל ובמספר רב של אתרים באמצעות הגעה של נותני השירות ל.רשויות שונות ובאמצעות פתיחת שלוחות28 בהינתן מודל ההפעלה השונה של כל מרכז, פנינו לקואליציה הישראלית לטראומה ולגורמים נוספים בשאלה אילו יישובים אמורים לקבל שירות מכל אחד ממרכזי החוסן ומהו היקף התושבים .הפוטנציאלי שעל כל מרכז חוסן לשרת 24 משרד הבריאות, נוהל הפעלת מרכזי חוסן, אוקטובר2017 , כפי שהועבר למרכז המחקר והמידע של הכנסת ע"י איריס צפירה, רכזת ,לשכה ב' (ברה"נ), אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, דוא"ל1 ביוני2021 ,; איגוד ערים אשכול רשויות גליל מערבי מכרז פומבי 25/2020 – הקמה והפעלת מרכז חוסן ואיתנות קהילתית אזורי עבור רשויות אשכול גליל מערבי , אוקטובר2020 ; איגוד ערים אשכול ,רשויות גליל מזרחי מכרז פומבי05/2020 "להקמה והפעלת מרכז חוסן אזורי במודל "כוכב- אשכול רשויות גליל מזרחי , נובמבר2020 . 25 ,רון מרגלית, מנהל תחום פרויקטים, משרד ראש הממשלה, מכתב16 באוגוסט2021 . 26 בנוהל נכתב כי החברים בוועדה זו הם משרדי הבריאות, החינוך, הרווחה ורח"ל. סעיף7 'בנספח א3 , משרד הבריאות, נוהל הפעלת מרכזי חוסן, אוקטובר2017 , כפי שהועבר למרכז המחקר ,והמידע של הכנסת ע"י איריס צפירה, רכזת לשכה ב' (ברה"נ), אגף בריאות הנפש ,משרד הבריאות, דוא"ל1 ביוני2021 27 ,אלון בן יעיש, מנהל מרכז החוסן לחברה הבדואית, מכתב29 ביוני2021 . 28 ,איגוד ערים אשכול רשויות גליל מערבי מכרז פומבי25/2020 – הקמה והפעלת מרכז חוסן ואיתנות קהילתית אזורי עבור רשויות אשכול גליל מערבי , אוקטובר2020 ,; איגוד ערים אשכול רשויות גליל מזרחי מכרז פומבי05/2020 להקמה והפעלת מרכז חוסן אזורי במודל ""כוכב- אשכול רשויות גליל מזרחי , נובמבר2020 ,; רובי רוגל סמנכ"ל ,, מרכז משאבים, שיחה11 באוגוסט2020 . יש מודלים שונים של מרכזי חוסן, הנבדלים בין השאר בהיקפי האוכלוסייה והשטח שהם אמורים לשרת מודל רשותי מתמקד בעירייה או במועצה אזורית מודל אזורי מאגד כמה רשויות סמוכות תחת מרכז חוסן אחד המפעיל כמה .שלוחות המודל לחברה הבד ואית משרת את החברה הבדואית בנגב. במודל זה ניתן מענה גם לנפגעי חרדה שאינם על רקע בטחוני מודל כוכב משרת מספר רשויות במספר רב של אתרים פעילות מרכזי החוסן | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הקואליציה העבירנו לידנ ו מענה חלקי לשאלה זו, וציינה כי ועדת ההיגוי העליונה סיווגה את ה רשויות לפי מידת חשיפתן לפעולות איבה , כלומר הבחינה בין רשויות בחשיפה גבוהה, שמקבלות שירות עקבי ופרואקטיבי, ,לבין רשויות בחשיפה נמוכה שמקבלות מענה ראקטיבי כלומר הן לא מקבלות שירותים באופן שוטף, א.לא שמרכז החוסן מתגייס לסייע להן בחירום29 פנינו לקואליציה, למשרד הבריאות ולגורמים נוספים בבקשה לקבל את רשימת היישובים בחשיפה גבוהה ובחשיפה נמוכה, אך לא עלה בידנו לקבלה. כמו כן לא ידועות לנו אמות המידה שלפיהן סווגו הרשויות השונות. עולה השאלה אילו יישובים מו גדרים בחשיפה נמוכה ואינם מקבלים שירות ממרכז החוסן, מה היו אמות המידה שעל בסיסן הוחלט להגדירם כיישובים בחשיפה נמוכה, ובהינתן שהם אינם מקבלים שירות מדוע מלכתחילה הן צוינו כמקבלי שירות במכרז להתקשרות עם מפעיל למרכזי החוסן שפורסם במאי2018 ,. בהמשך לכך אפשר לשא ול האם ההחלטה שלא לספק שירותים לרשויות מסוימות נובעת ממחסור במשאבים או לחילופין.מכך שהרשויות אינן זקוקות לשירותים אלו נציין כי רשות אחת שאינה מקבלת כיום שירותים ממרכז החוסן הממוקם באזורה מסרה לנו כי היא מעוניינת בקבלת .שירותים אלו30 ב טבלה 1 מוצג כל מרכז ח וסן לפי מודל ההפעלה שלו, מספר הרשויות/מועצות אזוריות שאותן הוא משרת לפי המכרז שפירסם משרד הבריאות במאי2018 ולפי המכרזים שפירסמו אשכולי הרשויות המפעילים את מרכזי החוסן בצפון, ומספר השלוחות של כל מרכז חוסן לפי התשובות שקיבלנו. בהיעדר מידע על מספר התושבים שא מור לשרת כל מרכז בחנו על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהו היקף האוכלוסיה והיקף השטח בכל רשות ומספר היישובים ,בכל מועצה אזורית או מקומית. כאמור לא כל הרשויות שהוגדרו במכרז אכן מקבלות שירותים ממרכזי החוסן . טבלה 1: היקף היישובים והאוכלוסייה הפוטנציאלי ת לכל מרכז חוסן31 מודל הפעלה מרכז החוסן מספר רשויות מספר יישובים אוכלוסייה (אמדן, יוני 2021 ) שטח שיפוט בקמ"ר מספר שלוחות של מרכז החוסן מודל רשותי אשכול 1 32 14,915 735.52 חוף אשקלון 1 21 18,889 175.31 שדות הנגב 1 16 11,039 117.35 שער הנגב 1 12 8,824 180.78 שדרות 1 1 29,538 6.3 29 טליה לבנו ,ן מנכ"לית ,, ויונתן שושן, מנהל מרכזי החוסן באזור דרום, הקואליציה הישראלית לטראומה, שיחה9 באוגוסט2021 . 30 גלית בודנשטיין, מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים, מועצה מקומית בית אריה- ,עופרים, שיחה3 באוגוסט2021 . 31 הנתוונים על היקף האוכלוסייה ביישובים הם אומדנים ארעיים שפורסמו בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב- 19 ביולי2021 . הנתון לגבי יסוד המעלה נכון לשנת2019 . הנתונים לגבי השטח מתייחסים לשטח השיפוט בקמ"ר ונשאבו מקובץ הרשויות2019 . ראו: הלשכה ,המרכזית לסטטיסטיקה אוכלוסייה ביישובים שבהם2,000 תושבים ויותר– אמדנים ארעיים לסוף יוני2021 , 19 ביולי 2021 , יישוב– יסוד המעלה, נתונים כלליים- שנת2019, אין תאריך, ו קובץ רשויות מקומיות9 201 , 11 בפברואר2020 . ועדת ההיגוי העליונה סיווגה את הרשויות שאמורות לקבל שירות ממרכזי החוסן לפי מידת חשיפתן לפעולות איבה וקבעה כי חלקן יקבלו שירות ראקטיבי בלבד, קרי סיוע בשעת חירום ולא באופן שוטף. לא עלה בידנו לקבל את רשימת רשויות אלה פעילות מרכזי החוסן | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מודל הפעלה מרכז החוסן מספר רשויות מספר יישובים אוכלוסייה (אמדן, יוני 2021 ) שטח שיפוט בקמ"ר מספר שלוחות של מרכז החוסן אשקלון 1 1 147,809 9.44 מודל אזורי עציון 3 14 99,770 11.41 5 שומרון 5 28 87,663 28.93 7 בנימין 3 28 83,593 4.41 2 יהודה 3 14 17,378 4.4 5 מודל אשכול/כוכב32 גליל מזרחי 17 97 178,031 1855.73 בתהליכי בנייה גליל מ ערבי 13 54 214,923 394.54 מודל ייעודי לחברה הבדואית מרכז חוסן לחברה הבדואית 9 רשויות מוכרות וכפרים לא מוכרים 270,00 12,925 (נפת באר שבע) 33 3 מ טבלה 1 עולה כי יש הבדל משמעותי במספר היישובים ובהיקף האוכלוסיה והשטח שאותם .נדרשים מרכזי החוסן לשרת במודל הרשותי , הנהוג ברשויות בדרום, אפשר להבחין בין מרכזי החוסן הממוקמים בעירייה אחת– שדרות ואשקלון- שאמורים לשרת היקף גדול יותר של אוכלוסייה הממוקמת בתא שטח קטן יותר, לבין מרכזי החוסן של המועצות האזוריות, שאמורים לשרת אוכלוסייה קטנה יותר המתפרסת על תא שטח גדול יותר ו .מפוזרת במספר יישובים במודל האזורי , הנהוג ביהודה ושומרון, כל מרכז חוסן אמור לשרת אוכלוסייה של בין- 100,000 83,000 איש, מלבד מרכז חוסן יהודה שאמור לשרת כ- 17,500 .נפשות גם במודל זה נעשה .שימוש בשלוחות במודל האשכולי , הנהוג בצפון, המרכז אמור להעניק שירותים להי קף גדול יותר של אוכלוסייה .המתפרסת על תאי שטח גדולים ומפוזרת בין כמה עשרות יישובים במודל הייעודי לחברה הבדואית, המיושם כיום רק במרכז אחד, המרכז אמור לשרת כ- 270,000 איש המפוזרים על פני9 .רשויות מקומיות מוכרות כמו גם על פני יישובים לא מוכרים נוסף על13 מר כזי החוסן שהוצגו לעיל משרד הרווחה מפעיל חמישה מרכזי חוסן קהילתיים , שמתכונתם שונה מהמרכזים בהם עוסק מסמך זה, ולכן לא נעסוק בהם. מרכזים אלה הממוקמים במטה בנימין ובשומרון (הוקמו בשנת2003 ( ), בגוש עציון2008 ( ), בגולן2014 ) ( ובקצרין2018), נועדו במקור לספק מענה ליישובים הנתונים לאיום מתמשך או שחוו אירועים 32 .הנתונים לגבי מרכזי החוסן במודל זה חושבו בתור סך השטח של הרשויות שנכללו במכרזים ואינם כוללים את המרחקים ביניהן 33 .לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רוב מכריע של אוכלוסיית הבדואים בנגב מרוכז בנפת באר שבע ולכן השתמשנו בשטח של נפה זו ראו: א ,וריאנה אלמסי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת או כלוסיית הבדואים בנגב :מבחר נתונים , 16 בנובמבר2020 ; הלשכה המרכזית ,לסטטיסטיקה לוח1.1: שטח מחוזות, נפות, אזורים טבעיים וימות , 2 בספטמבר2021 . משרד הרווחה מפעיל חמישה מרכזי חוסן קהילתיים שבהם לא .נעסוק במסמך זה מרכזי חוסן אלו אינם עוסקים בטיפול נפשי והם מופעלים בידי הרשויות המקומיות פעילות מרכזי החוסן | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טראומטיים באמצעות חיזוק השירותים החברתיים והאישיים וחיזוק מגמת ההתארגנות .הקהילתית והם כללו במקור מרכיב של טיפול נפשי34 כיום, תחומי עיסוקם של מרכזי החוסן הקהילתי כוללים היערכות להתמודדות קהילתית עם מצבי משבר וחי רום, פיתוח וייזום תכניות קהילתיות לקידום לכידות וסולידריות חברתית, וחיזוק חוסן קהילתי בראייה רחבה הכוללת חוסן כלכלי וחבר תי והם אינם עוסקים כיום בטיפול נפשי . המרכזים מופעלים באמצעות הרשויות המקומיות ולא באמצעות גופים חיצוניים ותקציבם המשותף לשנת2021 הוא כח.צי מיליון ש"ח35 נציין כי משרד הרווחה מסר לנו כי מתקיים שיתוף ,פעולה בין מרכזים אלו לבין המרכזים בהם עוסק מסמך זה, תוך תיאום וחלוקת עבודה ביניהם .וכי המשרד שבע רצון משיתופי פעולה אלו36 1.2 מספר מרכזי החוסן הנדרש עולה השאלה האם13 מרכזי חוסן הקיימים כיום בישראל מ ספקים . מדברי נציגת משרד הבריאות בדיון שהתקיים באוקטובר2020 בוועדה לענייני ביקורת המדינה ,של הכנסת עולה כי המשרד תומך בהקמת מרכזי חוסן נוספים37 אך לא צוין בכמה מרכזים .מדובר במענה לפנייתנו מסר משרד הבריאות כי ועדת ההיגוי העליונה עוסקת בימים אלו בגיבוש תכנ,ית לפתיחת מרכזי חוסן חדשים כמו גם באמות המידה ובשיקולים לפתיחתם38 וכי תכנית זו תוצג בספטמבר2021 .בוועדה משרד הבריאות ציין בתגובתו כי מימוש התכנית תלוי בתקצובה. 39 בענ י ין זה מסר משרד האוצר למרכז המחקר והמידע של הכנסת כי אין לו התנגדות עקרונית לפתיחת מרכזים נוספים, אך לדבריו ראוי להבין את היעילות של מרכזי החוסן לפני שיתקוצבו מרכזים חדשים. האוצר הוסיף ,שהגורם המפעיל צריך להדגים את היעילות האמורה40 כלומר, לשיטת משרד האוצר אחריות זו .מוטלת על משרד הבריאות באשר לאזורים בהם יש להקים מרכזי חוסן חדשים, משרד הבריאות לא השיב לשאלה זו. ו רש ת ( החירום הלאומית להלן: רח"ל ) במשרד הביטחון העריכה בפנינו כי יש להקים שני מרכזי חוסן אזוריים: אחד בנתיבות ואחד בבקעת בית הכרם (בגליל), שבו יושם דגש על האוכלוסייה 34 דב פלד, יועץ להיערכות לחירום, אבי סנדר, מפקח ארצי לפיתוח כח אדם וחוסן קהילתי, הש ,ירות לעבודה קהילתית מרכז חוסן קהילתי , משרד הרווחה, ינואר2007 . 35 התקציב הכולל לחמשת מרכזים אלו בשנים2018 - 2021 נע בין500,000 ( ש"ח2021) ל- 540,000 ( ₪ 2018 ). לימור מוסייל, מנהלת ,השירות לעבודה קהילתית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מכתב20 ביוני 2021 . 36 ,לימור מוסייל, מנהלת השירות לעבודה קהילתית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מכתב20 ביוני2021 . 37 הכנסת ה- 23 ,, ישיבת ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה לענייני הנגב 'פרוטוקול מס3 , 20 באוקטובר2020 ', עמ17 . 38 ,אסתי בוגרד, מרכזת מערך החירום ובקרה אוטיזם ,משרד הבריאות, מכתב30 ביוני2021 . 39 ,בלה בן גרשון, ראש מערך התנהגות אוכלוסייה, שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות, שיחה4 באוגוסט2021 . 40 דניאל פדון, רפרנט בריא ,ות, אגף התקציבים, משרד האוצר, מסרון10 באוגוסט2021 . משרד הבריאות תומך בהקמת מרכזים חדשים, אך לא השיב ,לשאלה היכן. לדבריו אמות המידה לפתיחת מרכזי חוסן חדשים ידונו בספטמבר2021 בוועדת ההיגוי העליונה משרד האוצר מסר כי אינו מתנגד לפתיחת מרכזים חדשים אך ראוי לבחון קודם את יעילותם פעילות מרכזי החוסן | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .הערבית41 לפי דוח המבקר התכנית להקמת מרכז חוסן בנתיבות לא יצאה לפועל עקב אי- העברת תקציב המדינה בשנת2020 . 42 נבהיר כי ההחלטה על הקמת מרכז החוסן בנתיבות היא ,של ועדת ההיגוי43 .כלומר לא מדובר בהחלטת ממשלה המרכז לשלטון מקומי מסר כי יש להקים .מרכזים ברשויות נוספות עם עדיפות לרשויות צמודות גדר בצפון ובדרום44 עולה השאלה אילו שיקולים יש להביא בחשבון בפתיחת מרכזי חוסן חדשים ,. לדוגמה בהחלטה658 של הממשלה ה- 35 שעסקה בפתיחת מרכז החוסן באשקלון צוין כי עיר זו נבחרה באמצעות ועדת היגוי שבחנה את תנאי הסף הבאים: רשות עירונית במרחק של עד20 ק"מ מגבול אויב, פגיעות האוכלוסייה (דירוג חברתי-כלכלי, שיעור אזרחים ותיקים ושיעור עולי שנות התשעים), גודל הרשות המקומית, רמת האיום ורמת ההיערכות לחירום. באותה החלטה נכתב כי העיר אשקלון קיבלה את הדירוג הגבוה ביותר– 3.4 – לעומת הערים נהריה, נתיבות וכרמיאל שקיבלו ציון של2.5 . 45 משרד הבריאות ומשרד הרווחה מסרו כי השיקו לים להקמת מרכזי חוסן נידונים בוועדת ההיגוי .העליונה, אך הם לא פירטו מהם משרד ראש הממשלה ,לעומת זאת, השיב כי יש להביא בחשבון שיקולים שונים ובהם ,מודלים שונים למרכזי החוסן כמו גם הבדלים ברמת האיום בין אזורים הבדלים בגודל של הרשויות ובמאפייני המגזרים. המשרד ה דגיש כי מודל מרכזי החוסן שהתפתח בעוטף עזה או ביהודה ושומרון אינו בהכרח המענה המיטבי בכל אזור, וציין כי מודל זה אינו מתאים בהכרח ל.אזורים מאוימים אחרים בצפון הארץ, אולם לא ציין מדוע46 נזכיר כי בצפון הארץ הוקמו לאחרונה מרכזי חוסן שלא במ סגרת החלטות ועדת ההיגוי העליונה, שאותם .מממן משרד הביטחון הקואליציה הישראלית לטראומה ציינה כי בין השיקולים יש להביא בחשבון את רמת החשיפה הנוכחית והעתידית של רשויות שונות לאיום בטחוני, האם מדובר באזור בעדיפות לאומית .ושיקולים תקציביים47 מרכז משאבים ציין אף הוא חלק מאמות מידה אלו כמו גם מרחק מהגבול ושאלת קיום שירותים רלוונטיים ברשות; לדוגמה, בעירייה שבה יש שירותי רווחה מפותחים מאוד .ייתכן ואין צורך במרכז חוסן48 משרד העלייה והקליטה ציין כי יש להביא בחשבון את פרופיל אוכלוסיית העולים המתגוררת במקומות שבהם שוקלים להקים מרכז חוסן וזאת במ טרה לפתח 41 ,יעל שמחאי, ראש תחום חוסן, רח"ל, דוא"ל30 ביוני2021 . 42 ,מבקר המדינה היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום , 18 במאי2021 ', עמ59 . 43 ,רון מרגלית, מנהל תחום פרויקטים, משרד ראש הממשלה, מכתב16 באוגוסט2021 . 44 ,יוחאי וג'ימה, ראש מינהל שעת חירום ותפקידים מיוחדים, המרכז לשלטון מקומי, שיחה26 ביולי2021 . 45 החלטה658 של הממשלה ה- 35 ,תוכנית לחיזוק העיר אשקלון ותיקון החלטות ממשלה , 22 בדצמבר2020 . 46 ,רון מרגלית, מנהל תחום פרויקטים, משרד ראש הממשלה, מכתב16 באוגוסט2021 . 47 ,טליה לבנון מנכ"לית ,, הקואליציה הישראלית לטראומה ,מכתב29 ביוני2021 . 48 ,מולי להד, נשיא, רובי רוגל סמנכ"ל ,ויפתח בנבנישתי, מנכל כללי, מרכז משאבים, מכתב5 באוגוסט2021 . רח"ל ציינה כי יש להקים מרכזי חוסן אזוריים בנתי בות ובבקעת בית .הכרם בגליל לפי דוח המבקר, לא הוקם מרכז חוסן בנתיבות עקב אי העברת תקציב המדינה בשנת 2020 אין בידנו רשימה סדורה של אמות המידה להקמת .מרכזי חוסן חדשים גורמים שונים ציינו בפנינו שיקולים אפשרים שונים כגון מרחק מהגבול, רמת האיום, רמת ההיערכות ל חירום, פגיעות האוכלוסייה ועוד פעילות מרכזי החוסן | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .תכניות מתאימות49 כאמור, אין בידנו מידע על השיקולים בהחלטה לפתיחת מרכזים חדשים .ולכן לא ניתן לבחון האם השיקולים שהציגו בפנינו גורמים שונים אכן נלקחים בחשבון 2 . תחומי השירותים והיקף הפעילות אופי השירותים שמספקים11 מרכזי החוסן שמפעיל משרד הבריאות מעו גן בנוהל הפעלת מרכזי חוסן של המשרד מאוקטובר2017 , המגדיר שלושה תפקידים עיקריים של מרכזי החוסן בשגרה .ובחירום: חיזוק החוסן הנפשי; היערכות לחירום; שיפור החוסן והלכידות בקהילה50 בפרק זה נדון בכל אחד מתחומי השירות ונציג נתונים על הפעילות של מרכזי החוסן בכל תחום על בסיס .הדוחות שהעבירו לנו הקואליציה ומשרד הבריאות שני המרכזים בצפון, שכאמור מופעלים על- ידי מרכז משאבים ו אינם מפוקחים על- ידי משרד הבריאות, מעניקים גם הם שירותים באותם שלושה תחומים עיקריים. 51 עם זאת, מרכזים אלו החלו לפעול במהלך המחצית הראשונה של שנת2021 ומרכז משאבים מסר למרכז המחקר והמידע של הכנסת כי הם עדיין בתהליכי בנייה של צוותים ומענים ולכן אין בידנו נתונים על פעילותם. 52 2.1 חיזוק החוסן הנפשי ,לפי נוהל הפעלת מרכזי חוסן חיזוק החוסן הנפשי כולל מתן מענה לנפגעי חרדה וטיפול בפוסט טראומה, לרבות ייעוץ פסיכיאטרי , כמו גם הכשרות בתחום הטראומה לצוותים יישוביים וחינוכיים, הכשרת צוותי מטפלים לטיפול בטראומה נפשית וסיוע למטפלים, ריכוז ידע ופיתוח מחקר בתחום יעילות הטיפולים במצבי פוסט- טראומה. בשעת חירום על המרכז להפעיל מערך פסיכוסוציאלי ואתר דחק נפשי הכולל מתן טיפול קליני., פרטני, משפחתי וקבוצתי53 תושב הזקוק לסיוע נפשי פונה באופן עצמאי למרכז החוסן (דרך האינטרנט או הטלפון) או מופנה בידי גורמים אחרים, כגון המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית, מערכת החינוך, קופות .החולים או מד"א54 מרכז החוסן לחברה הבדואית מסר לנו כי הוא מקבל הפניות מגורמים שונים 49 ,שרה כהן, מנהלת שירות הרווחה, משרד העלייה והקליטה, מכתב10 באוגוסט2021 . 50 אלו המונחים שבהם נעשה שימוש בתיאור המודל הרשותי. בתיאור המוד ל האזורי נעשה שימוש במונחים חוסן נפשי, חוסן קהילתי והיערכות לחירום. משרד הבריאות, נוהל הפעלת מרכזי חוסן, אוקטובר2017 , כפי שהועבר למרכז המחקר והמידע של הכנסת ע"י איריס ,צפירה, רכזת לשכה ב' (ברה"נ), אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, דוא"ל1 ביוני2021 . 51 המרכז הדגיש בפנינו כי המענה הטיפולי הוא מרכיב חשוב אך מרכיב אחד בלבד מבין המענים שמספק מרכז החוסן. כמו כן ציין המרכז ,כי הוא שם דגש על תהליכי מחקר והערכה. רובי רוגל סמנכ"ל ,, מרכז משאבים, שיחה11 באוגוסט2020 . 52 ;שם ,מולי להד, נשיא, רובי רוגל סמנכ"ל ויפתח בנבניש ,תי, מנכל כללי, מרכז משאבים, מכתב5 באוגוסט2021 . 53 על המרכז להפעיל שירותים אלו גם "בשעת חירום מתמשכת" שלא הוגדרה. במצב של שגרת חירום אפשר להגיע ל טיפול באמצעות פנייה עצמית או באמצעות הפנייה מגורם אחר, ולאחר ביצוע ראיון ראשוני (אינטייק) מתבצעת ישיבה שבמסגרת ה מוחלט האם לאשר את .מתן הטיפול. במצב חירום קליטת נפגעי החרדה תתבצע לפי הנחיות משרד הבריאות בזמן חירום ובהתאמה למודלים של מרכזי חוסן משרד הבריאות, נוהל הפעלת מרכזי חוסן, אוקטובר2017 , כפי שהועבר למרכז המחקר והמידע של הכנסת ע"י איריס צפירה, רכזת לשכה ב' (בר ,ה"נ), אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, דוא"ל1 ביוני2021 . 54 ,טליה לבנון מנכ"לית ,, הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב29 ביוני2021 . שני מרכזי החוסן בצפון החלו לפעול במהלך המחצית הראשונה של שנת 2021 ואין בידנו נתונים על פעילותם 13 מרכזי החוסן פועלים בשלושה תחומים עיקריים: טיפול ,נפשי לנפגעי חרדה היערכות הרשות לחירום ושיפור החוסן והלכידות בקהילה תושב יכול לפנות למרכז החוסן לקבלת טיפול נפשי באופן עצמאי או להיות מופנה בידי גורמים אחרים פעילות מרכזי החוסן | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ובהם בתי חולים (סורוקה, בי"ח הפסיכיאטרי בבאר שבע), המוסד לביטוח לאומי, מרפאות .בקהילה, מחלקות לשירותים חברתיים, שירותים פסיכולוגיים ברשויות מקומיות ופניות ישירות55 לאחר ביצוע ראיון אבחוני (אינטייק) במהלכו מוערך מצבו של הפונה והקשר בין מצבו לבין אירוע ,ביטחוני, מוחלט האם לקבלו לטיפול. בכל המרכזים, למעט במרכז החוסן לחברה הבדואית .הטיפול ניתן רק לזקוקים לסיוע נפשי על רקע ביטחוני56 מספר הטיפולים המוצע לפונים במרכז מוסדר ב נוהל הפעלת מרכזי חוסן של משרד הבריאות כמו גם ב נוהל חרדה של המוסד לביטו ח לאומי , שפותח בשנת2006 בתגובה לריבוי נפגעי חרדה בצפון הארץ במלחמת לבנון השנייה ומטרתו לספק טיפול נפשי למי שנחשף לאירוע איבה וכך להקטין נזקים נפשיים בעתיד ובמיוחד מניעת היווצרותה של תסמונת פוסט-טראומטית. 57 בשנת2008 הוחל נוהל זה על מרכזי החוסן בעוטף ובהמשך .לגופים נוספים58 לפי מכתב של משרד הבריאות ושל המוסד לביטוח לאומי שעסק ברענון נוהל חרדה, כל מטופל זכאי לסדרה של עד12 טיפולים פרטניים, ובמקרים מסוימים ניתן להגדיל את מספר הטיפולים ל- 24 טיפולים פרטניים. בתשובת המוסד לביטוח לאומי לפנייתנו נכתב כי ניתן לקבל סד רה של12 טיפולים או של24 טיפולים או של36 ,טיפולים59 אולם בנוהל הפעלת מרכזי חוסן כמו גם בנוהל חרדה אין התייחסות למספר המקסימלי של טיפולים שניתן לקבל אלא מצוין שאפשר לקבל יותר מ- 24 .טיפולים בתנאים מסוימים60 הטיפולים הנפשיים המסופקים ב מרכז החוסן ניתנים לפונ ה ללא השתתפות עצמית, כלומר ,בחינם61 והם ממומנים מתקציב מרכז החוסן או מכספי המוסד לביטוח לאומי, באמצעות נוהל חרדה. יש לציין כי הטיפול ניתן למטופל מיידית והוא אינו מותנה בהגשת תביעה להכרה כנפגעי פעולות איבה . לאחר מתן הטיפול מרכזי החוסן או גופים אחרים (לדוגמה מרפאות 55 אלון ,בן יעיש, מנהל מרכז החוסן לחברה הבדואית, מכתב29 ביוני2021 . 56 אסתי בוגרד, מרכזת מערך החירום ובקרה אוטיזם, משרד הבריאו ,ת, מכתב30 ביוני2021 ; בלה בן גרשון, ראש מערך התנהגות ,אוכלוסייה, שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות, שיחה4 באוגוסט2021 . 57 לפי מכתב שעסק ברענון נוהל חרדה, ככלל תהליך ההכרה בתביעה הוא ממושך– עד6 חודשים- " התוצאה היא שאנו מכירים בנפגעים כנפגעי איבה ומתחי לים לטפל בהם רק כאשר קיימ ת כבר הסתמנות נפשית כרונית וקשה ". לעומת זאת" בנוהל חרדה בתהליך יעיל וקצר אנו גם מאבחנים את אוכלוסיית היעד ( במקום להפנות למבחנים נוירופסיכולוגים ) וגם מספקים טיפול מניעתי אשר יש בו כדי להפחית מספר הנפגעים הכרוניים אשר יקבלו קצבאות ע."ל כל הנלווה אליהן אסנת כהן, מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי, ובלה בן גרשון, ראש מערך התנהגות אוכלוסייה, שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות, מכתב לגורמים שונים, "נוהל "חרדה- ,מתן טיפול נפשי לנפגעי חרדה במימון המוסד לביטוח לאומי19 במאי2021 . 58 באוקטובר2006 הוחל הנוהל גם על תושבי הדרום באמצעות בית חולים ברזילי והמרפאה לבריאות הנפש בשדרות, ובשנת2008 הצטרפו אליו גם מרכזי החוסן בדרום מטעם הקואליציה הישראלית לטראומה. אסנת כהן, מנהלת האגף לטיפול בנפגעי איבה, המוסד ,לביטוח לאומי, מכתב19 ביולי2021 . 59 ,אסנת כהן, מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי, מכתב19 ביולי2021 . 60 בנוהל הפעלת מרכזי חוסן נכתב כי הרחבת מספר הטיפולים מעבר ל- 24 .תדרוש את אישור מנהלת המרכז והמלצת הצוות הטיפולי משרד הבריאות, נוהל הפעלת מרכזי חוסן, אוקטובר2017, כפי שהו עבר למרכז המחקר והמידע של הכנסת ע"י איריס צפירה, רכזת לשכה ,ב' (ברה"נ), אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, דוא"ל1 ביוני2021 . 61 .הקואליציה הישראלית לטראומה מסרה לנו כי לפי תנאי המכרז הטיפולים ניתנים בחינם למטופלים, כלומר ללא השתתפות עצמית טליה לבנון, מנכ" ,לית ,הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב29 ביוני2021 . תושב שהתקבל לטיפול זכאי לקבל בחינם סדרה של12 טיפולים אם אפשרות להארכה ל- 24 טיפולים או מעבר לכך לפי הצורך הטיפול הנפשי לזכאים ניתן בחינם והוא אינו מותנה בהגשת תביעה להכרה כנפגע פעולות .איבה הבקרה על הזכאות מתבצעת בידי מרכז החוסן מרכז החוסן מבצע ראיון אבחוני (אינטייק) כדי להחליט האם לקבל את התושב לטיפול, ובין השאר ישקול האם סיבת הפנייה קשורה לאיום בטחוני פעילות מרכזי החוסן | 17 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .משרד הבריאות) הם הפונים למוסד לביטוח לאומי לקבלת החזר ולא המטופל התשלום מועבר עבור כל הסדרה גם אם המטופל לא בהכרח ביצע את כל הטיפולים. 62 שאלנו את המוסד לביטוח לאומי כמה בקשות למימון טיפולים נדחו על ידו בשנים האחרונות , והמוסד מסר לנו כי "אין דחיית בקשות באופן עקרוני, למעט מקרים בהם הצורך ."בטיפול אינו נובע מחשיפה לאירוע איבה. במקרה זה הבקשה נדחית על ידי מרכז החוסן63 .מכאן עולה כי הבקרה על התאמת כל מקרה לנוהל חרדה מבוצעת בידי מרכז החוסן שאלנו את הקואליציה הישראלית לטראומה מהו מספר הפונים למרכז בבקשה לקבל טיפול שלא קיבלו מענה ומדוע . הקואליציה השיבה כי לא נמצאו נתונים לגבי שאלה זו. הקואליציה הוסיפה כי במקרים שבהם מטופל נמצא להיות בלתי מתאים לטיפול עובדי המרכז מסייעים לו .בפנייה לגוף טיפולי רלוונטי במערכת הבריאות או בקהילה64 במסגרת מסמך זה ביקשנו להציג נתונים על מספר מקבלי טיפול נפשי, מספר הטיפולים וסוג הטיפולים שניתנו במרכזי החוסן בכל אחת מהשנים2018-2020 , אולם כפי שיוצג להלן אין בידנו נתונים מלאים. בתת- הפרק הראשון נציג את נתוני הקואליציה על מספר מקבלי הטיפול , אולם למרות פניות חוזרות ונשנות עד לסיום כתי בת מסמך זה הקואליציה לא העבירה לידנו נתונים על מספר הטיפולים הכולל שבוצע בכל מרכז בכל שנה. נציין כי נוהל חרדה של המוסד לביטוח לאומי דורש תיעוד של מספר הטיפולים שניתנו בפועל ועל מרכז החוסן להעביר נתונים על .הטיפולים למוסד לביטוח לאומי מדי חודש65 בתת-הפרק השנ י נציג את נתוני המוסד לביטוח לאומי על סך הטיפולים שבגינם נתן המוסד החזר למרכזי החוסן. נדגיש כי לא מדובר בכלל הטיפולים שניתנו במרכז החוסן שכן יש טיפולים במימון תקציב המרכז עצמו ואין בידינו מידע מהו שיעור הטיפולים שמממן המוסד לביטוח לאומי מכלל הטיפולים הניתנ .ים במרכז 2.1.1 מספר מקבלי השירות להלן נציג את נתוני הקואליציה על מספר האנשים שקיבלו טיפול נפשי (טיפול נפשי, פרטני או קבוצתי) ב- 11 מרכזי החוסן הכפופים לוועדה העליונה בשנים2020-2018 , ללא טיפול פסיכיאטרי שיוצג בנפרד בהמשך. בתשובה לפנייתנו הבהירה הקואליציה כי יי תכן ויש כפילויות בנתונים, לדוגמה אדם שטופל הן בטיפול משפחתי ו הן בטיפול פרטני באותה שנה ייספר פעמיים , אך היא העריכה כי מדובר במספר זניח של מקרים (הקואליציה לא מסרה לידנו הערכה 62 אסנת כהן, מנהלת האגף לטיפול בנפגעי איבה ,, המוסד לביטוח לאומי, מכתב19 ביולי2021 . 63 ,אסנת כהן, מנהלת האגף לטיפול בנפגעי איבה, המוסד לביטוח לאומי, מכתב19 ביולי2021 . 64 ,טליה לבנון מנכ"לית , הקואליציה הישרא ,לית לטראומה, מכתב29 ביוני2021 . 65 אסנת כהן, מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי, ובלה בן גרשון, ראש מערך התנהגות אוכלוסייה, שירותי בריאות "הנפש, משרד הבריאות, מכתב לגורמים שונים, "נוהל חרדה- מתן טיפול נפשי לנפגעי חרדה במימון המוסד לביטוח לאו ,מי19 במאי2021 . הקואליציה הישראלית לטראומה, המפעילה 11 מרכזי חוסן, מסרה לנו נתונים על מספר מקבלי הטיפול המרבי בשנים2020-2018 אך לא על מספר הטיפולים ייתכן ויש כפילות בנתונים על מספר מקבלי הטיפולים, אם כי הקואליצ יה העריכה כי מדובר במספר זניח של מקרים ה מוסד לביטוח לאומי מממן חלק מהטיפולים באמצעות נוהל חרדה ה תשלום מועב ר עבור סדרת טיפולים מלאה גם אם לא בוצעו כל הטיפולים בפועל פעילות מרכזי החוסן | 18 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .)לגבי היקף המקרים האמור66 בהמשך לכך יש להתייחס לנתונים אלו כהערכות מקסימליות ולהב.יא בחשבון שמספר המטופלים בפועל יכול להיות מעט נמוך יותר טבלה 2: מספר מירבי של מטופלים שקיבלו טיפול אחד לפחות ב- 11 מרכזי החוסן של הקואליציה בשנים2018 - 2020, לפי שנה, לא כולל טיפולים פסיכיאטריים67 מרכז החוסן 2018 2019 2020 שדרות68 1,527 1,707 1,333 אשכול ,196 1 69 780 500 שדות נגב 705 70 1,004 71 415 שער הנגב 657 800 464 חוף אשקלון 454 774 72485 עציון 120 73 333 239 שומרון 280 196 74 379 בנימין 230 216 75 73 יהודה 104 124 121 76 באר שבע 77 97 48 אשקלון 77283 סכום כולל 5,350 6,031 4,340 מ טבלה 2 עולה כי מספר המטו פלים המירבי בשנ ת2019 היה גבוה בכ- 750 איש בהשוואה לשנת 2018 , בעוד מספר המטופלים הכולל בשנת2020 היה נמוך הן ממספרם משנת2019 והן 66 .הקואליציה מסרה לנו שמדובר רק במקרים שבהם אדם קיבל טיפל וסיים טיפול במהלך השנה והחל טיפול נוסף בתגובה לאירוע נוסף ,טליה לבנון מנכ"לית ,, ויונתן שושן, מנהל מרכזי החוסן באזור דרום, הקואליציה הישראלית לטראומה, שיחה9 באוגוסט2021 . 67 לפי עיב ,וד מרכז המחקר והמידע של הכנסת לדוחות שקיבלנו מהקואליציה הישראלית לטראומה. הקואליציה הישראלית לטראומה סיכומים שנתיים2018 - 2020 . 68 הנתונים לגבי מרכז חוסן שדרות כוללים אנשים שקיבלו טיפול במרכז לטיפול באמצעות בעלי חיים. הילה גונן ברזילי, מנהלת מרכז חוסן שדרות ,, שיחה14 בספטמבר2021 . 69 כולל12 .מטופלים שקיבלו טיפול באמצעות בעלי חיים בטיפול קבוצתי 70 נתון זה גבוה יותר מהנתון הסיכום השנתי- 824 ,מטופלים. הקואליציה הישראלית לטראומה, מרכז חוסן שדות נגב סיכום שנת2019 . 71 נתון זה נמוך יותר מהנתון בסיכום השנתי- 455 מטופ ,לים. הקואליציה הישראלית לטראומה, מרכז חוסן שדות נגב סיכום שנת2020 . 72 נתון זה גבוה יותר מהנתון בסיכום השנתי- 385 ,מטופלים. הקואליציה הישראלית לטראומה, מרכז חוסן חוף אשקלון סיכום שנת 2020 . 73 הנתון המדווח לגבי סך הטיפולים במרכז חוסן עציון בשנה זו עומד על6 11 ;. נתון זה אינו כולל את מספר המטופלים בטיפול משפחתי בדוח נכתב כי טופלו4 משפחות שכללו4 ,מטופלים בסה"כ. הקואליציה הישראלית לטראומה, מרכז חוסן עציון סיכום שנת2018 . 74 נתון זה גבוה יותר מהנתון בסיכום בשנתי- 169 מטופלים. הקואליציה הישראלית לטראומה, מרכז חוסן ,שומרון סיכום שנת2020 . 75 נתון זה גבוה יותר מהנתון בסיכום השנתי– 184 ,מטופלים. הקואליציה הישראלית לטראומה, מרכז חוסן בנימין סיכום שנת2020 . 76 ( בדוח זה מצוין במפורש כי מספר המטופלים בטיפול משפחתי25 ) הוא חלק מכלל המטופלים המבוגרים והילדים ולכן נתון זה לא נכלל בסך הכול שמוצג כאן. נדגיש כי לגבי הדוחות האחרים לא ידוע לנו האם יש חפיפה בין הקטגוריות השונות של מטופלים, וכי הקואליציה ,העריכה בפנינו שההיקף של כפילויות כאלו הוא זניח. הקואליציה הישראלית לטראומה, מרכז חוסן יהודה סיכום שנת2020; טליה ,לבנון מנכ"לית , ו ,יונתן שושן ,מנהל מרכזי החוסן באזור דרום, הקואליציה הישראלית לטראומה, שיחה9 באוגוסט2021 . 77 הנתון לא כולל93 ,משפחות שלגביהן לא צוין מהו מספר המטופלים. הקואליציה הישראלית לטראומה, מרכז חוסן אשקלון סיכום שנת 2020 . פעילות מרכזי החוסן | 19 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ממספרם משנת2018 . אין בידנו הסבר לעלייה בשנת2019. נ זכיר כי יש להביא בחשבון את השפעת התפרצות מגפת הקורונה בשנת2020 על מגמות הה.געה לטיפול מ טבלה 2 עולה כי קשה לזהות מגמה ברורה בהיקף המטופלים בכל אחד ממרכזי החוסן , עם זאת ניתן לראות כי בכל שנה שיעורם של המט ופלים במרכז החוסן בשדרות הוא30% - 28% מסך ,המטופלים בעוד במרכז לחברה הבדואית שיעור המטופלים הוא כ- 1.5% .מסך המטופלים נציין כי בי קשנו מהקואליציה הישראלית לטראומה נתונים בפילוח חודשי במטרה לבחון את ההבדלים בין תקופות שגרת חירום ,לתקופות חירום. עם זאת הקואליציה העבירה לידנו נתונים .שנתיים שאינם מאפשרים לעמוד על סוגיה זו כאמור, הנתונים מתייחסים למספר האנשים שקיבלו לפחות טיפול אחד, והקו אליציה לא מסרה לנו נתונים על מספר הטיפולים הכולל שניתן. הקואליציה העריכה בפנינו שרוב האנשים מבצעים 2 סדרות של טיפולים, כלומר24 טיפולים, וכי רובם ממצים את מכסת הטיפולים שנקבעה, אך .כאמור לא מסרה לנו נתונים או הערכה מספרית על היקף הטיפולים שניתנו בכל מרכז78 שאלנו את הקואליציה מה היה זמן ההמתנה הממוצע לאינטייק ולטיפול בכל אחד מהמרכזים בתקופה שבין ינואר2018 למאי2021 , הקואליציה לא מסרה לנו נתונים והשיבה כי זמן ההמתנה הממוצע לאינטייק הוא4 - 5 ימים ולאחר מכן עד שבוע לתחילת הטיפול. 79 לא ידוע לנו על מה מבוססת הערכ.ה זו והאם ישנה שונות בזמני ההמתנה בין מצב שיגרה למצב חירום לפי נוהל הפעלת מרכזי חוסן בכל מר;כז חוסן יש תקן לפסיכיאטר שבין תפקידיו לספק טיפול80 מכאן עולה כי צריכים להינתן ב מרכזי ם אלו גם גם טיפולים פסיכיאטריים. עם זאת, על- פי נתוני הקואליציה רק בארבעה מרכזים ניתנו בשנים אלה טיפולים פסיכיאטריים . אין בידנו הסבר מלא .למצב זה אך נציין כי בתשובה שמסרה לנו הקואליציה צוין כי יש קושי בגיוס פסיכיאטרים81 ב טבלה 3 הצגנו את מספר האנשים שקיבלו טיפול פסיכיאטרי בכל אחד ממרכזי החוסן בשנים 2020-2018 . 78 טליה לבנון, מנכ"לית, ויונתן שושן, מנהל מ ,רכזי החוסן באזור דרום, הקואליציה הישראלית לטראומה, שיחה9 באוגוסט2021 . 79 טליה לבנון, מנכ" ,לית, הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב 29 ביוני2021 . 80 משרד הבריאות, נוהל הפעלת מרכזי חוסן, אוקטובר2017, כפי שהועבר למרכז המחקר והמידע של הכנסת ע"י איריס צפירה, ר כזת ,לשכה ב' (ברה"נ), אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, דוא"ל1 ביוני2021 . 81 ,טליה לבנון מנכ"לית ,, הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב29 ביוני2021 . הקואליציה לא מסרה למרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים על זמני ההמתנה אך העריכה כי זמן ההמתנה הממוצע הוא5-4 ימים לאינטייק ולאחר מכן עד שבוע לתחילת טיפול ביקשנו מהקואליציה נתונים בפילוח חודשי כדי ללמוד כיצד אירועי חירום משפיעים על היקף הצרכים, אך קיבלנו נתונים בפילוח שנתי שאינם מאפשרים לברר סוגיה זו פעילות מרכזי החוסן | 20 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טבלה 3: מטופלים שקיבלו טי פולים פסיכיאטריים במרכזי ה חוסן שמפעילה הקואליציה בשנים2018 - 2020 82 מרכז חוסן 2018 2019 2020 שדרות 153 200 150 אשכול 15 46 34 שדות נגב 0 0 12 החברה הבדואית 4 0 0 סך הכול 172 246 196 אפשר לראות ב טבלה 3 שבמרכז החוסן בחברה הבדואית לא ניתנו שירותים פסיכיא טריים בשנים2020-2019 , ובמרכז בשדות נגב ניתנו טיפולים פסיכיאטריים רק בשנת2020 . עוד ניתן לראות שרובם המכריע של המטופלים בכל שנה שקיבלו טיפולים פסיכיאטריים היו במרכז חוסן .שדרות, שבו כאמור גם מספר המטופלים הגדול ביותר מבין כל מרכזי החוסן83 הנתונים שהתקבלו מ הקואליציה והוצגו לעיל מתייחסים למספר האנשים שקיבלו לפחות טיפול אחד בכל שנה ולא למספר הטיפולים . בתת הפרק הבא נציג את נתוני המוסד לביטוח לאומי על מספר הטיפולים שמימן המוסד, אך נדגיש שוב כי לא מדובר בכלל הטיפולים שניתנו .במרכזי החוסן 2.1.2 טיפולים שמומנו באמצעות המ סד ו לביטוח לאומי יש כמה קשיים בנתונים שמסר לנו המוסד לביטוח לאומי על היקף הטיפולים שבגינם נית נו החזרים למרכזי החוסן בשנים2020-2018 . ראשית, כאמור, מרכזי החוסן מעניקים גם טיפולים שאינם ממומנים באמצעות נוהל חרדה. שנית, לפי נוהל חרדה מרכזי החוסן אמורים לדווח ,למוסד לביטוח לאומי מדי חודש84 אך לא ידוע לנו האם יש מקרים שבהם מדווחים על סדרת טיפולים רק לאחר סיומה, או לחלופין האם מדווחים על כל טיפול באופן שוטף. בהמשך לכך, לא ידוע לנו כיצד מתבטאים בנתונים מקרים שבהם אדם החל טיפול בשנה אחת וסיים אותו בשנה אחרת, כלומר.לאיזו שנה תשויך סדרת הטיפולים שהוא ביצע ב טבלה 4 הצגנו את הנתונים שמסר לנו המוסד לביטוח לאומי. כפי שיוצג ב טבלה , חלק מההחזרים בשנת2018 הועברו לקואליציה הישראלית לטראומה, אך לא ידוע לנו במסגרת איזה .מרכז חוסן ניתנו הטיפולים שבגינם ניתנו החזרים אלו 82 בשנת2020 כ- 65% מהמטופלים הפסיכיאטריים בשדרות היו ילדים, כמו גם כ- 38% מהמטופלים במרכז חוסן אשכול ו- 100% מהמטו ,פלים בשדות נגב באותה שנה. הקואליציה הישראלית לטראומה, מרכז חוסן שדרות סיכומי שנה2018 - 2020 ,; מרכז חוסן אשכול סיכומי שנה2018 - 2020 ,; מרכז חוסן שדות נגב סיכומי שנה2018 - 2020 ,; מרכז החוסן לחברה הבדואית סיכומי שנה2018 - 2020 . 83 לדוגמה אין פילוח לגבי153 המטופל ים בשדרות בשנת2018 ,. הקואליציה הישראלית לטראומה, מרכז חוסן שדרות סיכום שנת2018 . 84 אסנת כהן, מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי, ובלה בן גרשון, ראש מערך התנהגות אוכלוסייה, שירותי בריאות "הנפש, משרד הבריאות, מכתב לגורמים שונים, "נוהל חרדה- מת ,ן טיפול נפשי לנפגעי חרדה במימון המוסד לביטוח לאומי19 במאי2021 . על אף שנקבעה תקינה לפסיכיאטר בכל מרכזי החוסן של הקואליציה, בשנים 2020-2018 ניתנו טיפולים פסיכיאטריים רק בארבעה מרכזים המוסד לביטוח לאומי מממן חלק מהטיפולים הנפשים במרכזי ,החוסן וחלק נוסף ממומן .מתקציבי המרכזים מסיבה זאת אי אפשר ללמוד על היקף הטיפולים מנתוני המוסד לביטוח לאומי בלבד פעילות מרכזי החוסן | 21 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טבלה 4: נ תוני המוסד לביטוח לאומי על מספר הטיפולים שמומנו ב- 11 מרכזי החוסן של הקואליציה בשנים2018 - 2020 85 מרכז חוסן ראיון טלפוני אינטייק סדרת טיפולים 12-1 סדרת טיפולים 18-13 סדרת טיפולים 24-19 טיפול משפחתי טיפול קבוצתי עציון 469 211 170 73 52 162 אשכול 906 875 717 349 265 בנימין 172 170 156 63 43 יהודה 128 97 88 52 34 אשקלון 280 228 132 30 9 368 חוף אשקלון 613 534 472 171 96 שומרון 281 241 208 79 60 שדרות 2,332 2,087 1,638 1,091 797 1,149 3,039 שדות נגב 414 394 325 139 122 1,662 1,651 שער הנגב 806 808 648 433 330 6,147 149 הקואליציה397 310 212 83 34 סכום כולל 6,798 5,955 4,766 2,563 1,842 9,326 5,001 מ טבלה 4 עולה כי בין השנים2018 - 2020 מימן המוסד לביטוח לאומי6,798 ,ראיונות טלפונים מתוכם כ- 34% במרכז בשדרות ו- 5,955 )אבחונים ראשוניים (אינטייק שמתוכם כ- 36% התבצעו .במרכז בשדרות ניתן לראות שבתקופה זו מימן המוסד4,766 סדרות של12 טיפולים פרטניים, 2,563 סדרות של 6 טיפולים פרטני םי נוספים מעבר ל- 12 הטיפולים שניתנו ועוד1,842 סדרות של6 טיפולים פרטניים מעבר ל- 18 ה טיפולים הפרטניים .שניתנו כלומר בשנים2020-2018 מימ ן המוסד לביטו ח לאומי בסך הכל 83,622 טיפולים .פרטניים מעט יותר מ- 37% מהטיפולים האמורים ( 30,984 .) בוצעו במרכז חוסן שדרות מה טבלה עולה עוד כי רק ארבעה מרכזים– שדרות, שדות נגב, עציון ושער הנגב- קיבלו מימון עבור טיפולים משפחתיים או קבוצתיים במהלך השנים2020-2018 . לא ידוע לנו האם שירות זה ה לא וצע במרכזי חוסן אחרים או שהוא ניתן אך מומן בידי תקציבי הפעולה של המרכזים עצמם ולא באמצעות נוהל חרדה. מעל90% :מההחזרים על טיפולים קבוצתיים הועברו לשני מרכזים שדרות (כ- 60% מהטיפולים הקבוצתיים) ושדות נגב (כשליש מ .)הטיפולים הקבוצתיים בהתייחס למספר הטיפולים לפי שנים , מעיבוד הנתונים עולה כי מספר הטיפולים שמימן המוסד לביטוח לאומי ברוב מרכזי החוסן היה גבוה יותר בשנת2019 לעומת שנת2018 וירד במידה מסוימת בשנת2020 (ראו טבלה 2 1 בנספח.) 85 ,אסנת כהן, מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי, מכתב19 ביולי2021 . רק ארבעה מרכזי חוסן קיבלו החזרים על טיפולים משפחתיים או קבוצתיים שניתנו בשנים2020-2018 לא ידוע לנו האם השירות לא הוצע במרכזים אחרים או שהו א לא מומן באמצעות נוהל חרדה פעילות מרכזי החוסן | 22 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 2.2 היערכות לחירום לפי נוהל הפעלת מרכזי חוסן, היערכות לחירום כוללת בין השאר יצירת מנגנונים לפיתוח מסד ;נתונים ושיתוף פעולה בין השירותים במטרה לשפר את ההתמודדות עם מצבי חירום ואחריהם מיפוי שוטף של אוכלוסיות מוחלשות וקשיים ברמה הפרטנית או הקהילתית בהקשר למצב הבטחוני; הכשרת פעילים לשעת חירום; מתן תמונת מצב למקבלי החלטות בזמן אמת; ריכוז התכניות הקשורות לחירום בהיבט הפסיכוצסוציאלי; הגברת מודעות ציבוריות לתפקוד בשעת חירום; יצירת פורום של כלל הגורמים הפועלים עם הקהילה ובתוכה; בניית מודל והפעלת תכניות ,חירום; הקמה.הכשרה ופיתוח של צוותי חירום יישוביים או שכונתיים להלן נסקור פעילויות שהוצגו בדוחות הסיכום השנתיים של מרכזי החוסן תחת הכותרת של היערכות לחירום ומשאבי התמודדות. ככלל, הנתונים לגבי פעילויות אלו בדוחות מתייחסים .למספר המשתתפים ולהיקף השעות שהושקעו עם זאת, לא בכל הדוחות נתונים אלו מלאים ויכולה להיות כפילות בין המשתתפים בפעילויות, כלומר אדם אחד עשוי לקבל כמה שירותים .שונים בתחום זה .היערכות לחירום פעילויות שכיחות בתחום זה כוללות עבודה עם צוותי החירום היישוביים (צח"י, ראו למטה), כתיבת נהלי חירום והעברת תרגילים וי.מי עיון בנושא עבודה בחירום86 בין השאר, ברוב המועצות באזוריות באזור יהודה ושומרון בוצעה הכשרת "בשורה מרה" העוסקת בהיבטים שונים של מסירת בשורות מרות, לדוגמה היבטים רב- תרבותיים; חלק מהמרכזים יצרו ;וחילקו עזרים להתמודדות בקרב האוכלוסייה הכללית87 וחלקם העבירו הכש רות למתן עזרה .ראשונה נפשית בחירום88 )כאמור, בחלק מהדוחות סעיף זה כולל התייחסות גם לעבודה עם צוותי החירום היישובים (צח"י .או השכונתיים (צח"ש). עם זאת, בחלק מהדוחות העבודה עם צוותים אלו מופיעה כסעיף נפרד העבודה עם צוותי הצח"י כוללת ביצוע תרגילים, הקמה של צוו ,תים וליווי הצוותים הקיימים הכשרות, ערבי גיבוש והפגה, עבודה עם קבוצות פעילים וקיום מפגשים קהילתיים, פיתוח צח"י נוער89 ומפגשי עיבוד לצוותים לאחר אירועי חירום. מהדוחות עולה כי מרכזי החוסן פועלים לחזק את תחושת הגאווה והמסוגלות של חברי הצח"י לתפקד בעצימות גבוהה. נציין כי לפי משרד הבריאות העבודה עם צח"י אינה חלק אינטגרלי מעבודת מרכז החוסן אך "ככל שיתבקש הספק 86 לדוגמה, מרכז החוסן לחברה הבדואית העביר לכל הפחות8 הכשרות בנושא לרשויות שונות בשנת2020 . 87 לדוגמה, בשנת20 20 מרכז חוסן שדרות חילק "ערכות חוסן משפחתי" ל- 500 משתתפים והיקצה250 שעות להכשרתם לשימוש .בערכות אלו, במטרה לחזק את תחושת המסוגלות של התושבים בעת השהות בממ"ד 88 הכשרות אלו יכולות להינתן לאוכלוסייה הכללית או לבעלי תפקידים מסוימים. לדוגמה, מרכז חוסן אשקלון ה עביר הכשרה בת4 שעות בנושא זה ל- 15 מנהלי מחלקות בעירייה בשנת2020 ומרכז חוסן עציון העביר הכשרה בת3 שעות ל- 1,500 משתתפים בשנת2019 . 89 לדוגמה, בשנת2020 הועברו במרכז חוסן עציון הכשרות לשימוש במודל פסיכולוגי מסוים ל- 25 .בני נוער המשתתפים בצח"י נוער הקואליציה ,הישראלית לטראומה, מרכז חוסן עציון סיכום שנת2020 . תחום ההיערכות לחירום כולל מגוון פעילויות ובהן עבודה עם צח"י (צוות חירום יישובי) או צח"ש ,)(צוות חירום שכונתי ,כתיבת נהלי חירום הכשרות 'בשורה מרה' ועוד פעילות מרכזי החוסן | 23 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לסייע בהפעלה והכשרה של צוותים אלו על ידי הרשות המקומית ו/או משרד הרווחה, תתוקצב ."הפעילות, ובאישור המשרד90 .משאבי התמודדות בסעיף זה נכללות פעילויות המיועדות לתושבי המועצה, לדוגמה אזרחים ותיקים, תלמידים, הורים, בעלי צרכים מיוחדים או עולים חדשים, כמו גם לבעלי מקצועות מסוימים כגון מאבטחים או צוותים חינוכיים. לא בכל המקרים ברור כיצד מוחלט לשייך פעילויות לסעיף זה ולא לדוגמה להיערכות לחירום. אין בידנו לעמוד בצורה שי טתית על כלל הפעילויות ,הנכללות בסעיף זה והיקפן, אך אפשר להתרשם שמדובר במנעד רחב של סדנאות והכשרות ,לדוגמה מפגשים מוזיקליים, סדנאות חיבור גוף ונפש, סדנאות אמהות ובנות בנושא סטיילינג סדנאות ריצה , סדנאות לחיזו.ק החוסן המשפחתי ועוד91 2.3 שיפור החוסן והלכידות בקהילה לפי נוהל הפעלת מרכזי חוסן, שיפור החוסן והלכידות בקהילה כולל בין השאר גיבוש ראייה מערכתית קהילתית, ייזום פעולות לשיפור החוסן הקהילתי, חיזוק ההתארגנות הקהילתית, סיוע בפיתוח מנהיגות מקומית, חיזוק שירותים חברתיים ואישיים, ריכוז תורה וידע בנושא ופיתוח מחקר בתח.ום בדוחות הסיכום השנתיים המידע על פעילויות אלו כולל את מספר המשתתפים ואת מספר שעות הפעילות. עם זאת, בחלק מהדוחות אין דיווח מלא על מספר המשתתפים והשעות שהושקעו בכל פעילות. נוסף על כך קשה להעריך מהי המשמעות של 'השתתפות' בחלק מהפעילויות- לדוגמה, לא ברור האם הגיוני להשוות בין2,000 'משתתפים' שקיבלו חוברת העוסקת בנושא חוסן ל- 30 'משתתפים' בהכשרה מסוימת בת4 .שעות92 בדומה לתחום ההיערכות לחירום, גם בתחום זה יכולה להיות כפילות משמעותית בין המשתתפים בפעילויות השונות. הקואליציה לא ,העריכה בפנינו מהו היקף כפילויות אלו .ואין בידנו לאמוד אותו ,פעילויות שכיחות בתחום זה כוללות הפעלת גינות קהילתיות93 תכניות מנהיגות לרבות הכשרת ,מנהיגות רוחנית בבתי כנסת94 ,תכניות לבניית חוסן בקרב מורים או צוותים טיפוליים95 סדנאות 90 לפי הבהרות משרד הבריאות למכרז להפעלת מרכזי חוסן שפורסם במאי2018 . עופר לוי, מנהל אגף, אגף רכש נכסי ולוגיסטיקה,משרד ,הבריאות במכרז מס ‘ 2018/40 להקמת והפעלת מרכז חוסן בעוטף עזה, מרכז החוסן הבדואי ומרכזי החוסן ביו"ש , 2 באוגוסט2021 . 91 ,לדוגמה, הקואליציה הישראלית לטראומה, מרכז חוסן שער הנגב סיכום שנת2019 ו סיכום שנת2020 . 92 כמו כן, השיוך של חלק מהפעילויות אינו תמיד ברור: לדוג מה, הכשרות בנושא מתן מענה נפשי הניתנות לצוותים חינוכיים משויכות לעיתים לתחום החוסן הקהילתי א.ו לחלופין לתחום משאבי ההתמודדות ,הקואליציה הישראלית לטראומה, מרכז החוסן לחברה הבדואית סיכום שנת2019 ,, ומרכז חוסן אשכול סיכום שנת2018 . 93 לדוגמה, כינוס של פורום ר כזי גינות קהילתיות בשנת2018 והפעלת6 גינות קהילתיות בשנים2018 - 2019 .במרכז חוסן אשכול ,הקואליציה הישראלית לטראומה, מרכז חוסן אשכול סיכום שנת2018 ו סיכום שנת2019 . 94 לדוגמה, במרכז חוסן שדרות הועברו בשנת2018 הכשרות ל- 2 קבוצות של גבאים ורבנים בהיקף של50 שע ות ל- 60 .משתתפים ,הקואליציה הישראלית לטראומה, מרכז חוסן שדרות סיכום שנת2018 . 95 לדוגמה, בשנת2019 370 אנשים עברו הכשרות לבניית חוסן בהיקף של342.5 שעות סה"כ במסגרת פעילות מרכז החוסן לחברה .הבדואית ,הקואליציה הישראלית לטראומה, מרכז החוסן לחברה הבדואית סיכום שנת2019 . תחום משאבי ההתמודדות כולל פעילויות המיועדות לתושבי המועצה או בעלי מקצועות מ סוימים. לא תמיד עלה בידנו להבין מדוע שויכה פעילות מסוימת לסעיף זה ולא להיערכות לחירום או לחוסן קהילתי תחום החוסן הקהילתי כולל מגוון פעילויות כגון גינות קהילתיות, קבוצות מנהיגות, סדנאות בגני ילדים, הקמת מערכי מתנדבים ועוד תיתכן כפילות משמעותית בנתונים המתייחסים לתחום החוסן קהילתי, לדוגמה אדם המשתתף בשתי הכשרות שונות ייספר פעמיים. הקואליציה לא העריכה בפנינו מהו היקף הכפילו ת פעילות מרכזי החו סן | 24 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,בנושא אובדן ושכול96 סדנאות לעובדי גנים, הקמה והכשרה של מערכי מתנ ,דבים (לדוגמה במרכז חוסן יהודה בשנת2019 הועברו סדנאות לשלוש קבוצות מתנדבים בהיקף של52 .)שעות כמו כן, הדוחות השנתיים כוללים סעיף העוסק בפיתוח הצוות והארגון . פעילות אלו כוללות הכשרות והדרכות מקצועיות לרבות סוגיות טיפוליות (לדוגמה הכשרה לשימוש בשיטת טיפול מ .סוימת) או טכניות (למידה לעבוד על תוכנה), הרצאות וימי גיבוש לצוות ,כאמור נוהל הפעלת מרכזי חוסן מבחין בין תפקידי מרכז החוסן בשגרה ובחירום. עם זאת, נציין .כי מרכזי החוסן פועלים במצב של שגרת חירום, כלומר מצב חירום תמידי97 ככלל, הפעילויות בחירום קשורות לפעילו יות בשגרה. כך, בשעת חירום על מרכז החוסן להפעיל מערך חירום פסיכוסוציאלי ואתר דחק נפשי, לפעול לחיזוק המבנים הקהילתיים הפועלים בחירום לצורך רציפות תפקודית, לספק טיפולים קליניים במצבי חירום ומשבר ולספק שירות קליני לשירותים .הקהילתיים לפי הצורך הדוחות השנתיים ש קיבלנו לא מאפשרים להבחין בין הפעילויות שבוצעו ב.)שגרה לבין הפעילויות שבוצעו בחירום (לדוגמה האם טיפולים נפשיים ניתנו בשגרה או בחירום 3 . כוח אדם בפרק זה נתמקד בכוח האדם ב- 11 מרכזי החוסן המפוקחים בידי משרד הבריאות ופועלים לפי נוהל הפעלת מרכזי חוסן של המשרד, שכ ן במכרזים להפעלת שני מרכזי החוסן בצפון יש התייחסות חלקית לכוח האדם הנדרש ,ומרכז משאבים, המפעיל את מרכזי החוסן האמורים .מסר לנו בעניין זה כי המרכזים נמצאים בתהליכי בנייה של צוותים ומענים98 בנוהל הפעלת מרכזי החוסן של משרד הבריאות נקבעה תקינת כוח האדם לכל אחד ממודלי ההפעלה של מרכזי חוסן: מודל רשותי, מודל אזורי ומודל אזורי לחברה הבדואית. להלן נציג בקצרה את תיאור התפקידים של בעלי המקצוע במרכז על בסיס הנוהל. ההגדרות ותיאורי .התפקיד תקפים לכל המרכזים באופן אחיד99 מנהל פרוייקט : בכל אחד מהמודלים מוגדר מנהל פרויקט, לד וגמה מנהל פרויקט למרכזי החוסן .ביהודה ושומרון בשגרה , המנהל אחראי בין השאר על ניהול תקציב מרכזי החוסן, על קשר עם משרדי הממשלה, המוסד לביטוח לאומי וגורמים חיצוניים נוספים, על בניית תכנית העבודה וההכשרות ברמה האזורית, על הנחיה, ניהול ומעקב אחרי ביצועי מרכזי ה חוסן ועל הגשת דוחות .רבעוניים למשרד הבריאות בחירום , המנהל אחראי בין השאר על יצירת תמונת מצב אזורית 96 לדוגמה, מרכז חוסן עציון העביר כמה סדנאות בנושא שכול להורים ,שכולים, לנוער, לנשים ולוותיקות. הקואליציה הישראלית לטראומה ,מרכז חוסן עציון סיכום שנת2020 . 97 ,בלה בן גרשון, ראש מערך התנהגות אוכלוסייה, שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות, שיחה4 באוגו סט2021 . 98 ,מולי להד, נשיא, רובי רוגל סמנכ"ל ,ויפתח בנבנישתי, מנכל כללי, מרכז משאבים, מכתב5 באוגוסט2021 . 99 סעיף6.2.5.2 לנוהל הפעלת מרכזי חוסן. משרד הבריאות, נוהל הפעלת מרכזי חוסן, אוקטובר2017 , כפי שהועבר למרכז המחקר והמידע של הכנסת ע"י איריס צפירה, רכז ,ת לשכה ב' (ברה"נ), אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, דוא"ל1 ביוני2021 . נוהל הפעלת מרכזי חוסן מבחין בין פעילות בשגרה ובחירום, אך מרכזי החוסן פועלים .במצב של שגרת חירום אין בידנו להבחין בין הפעילויות שבוצעו בשגרה לבין אלו שבוצעו במצב של חירום אקוטי בכל אחד מהמודלים שהוגדרו בנוהל הפעלת מרכזי חוסן נקבע מנהל פרוייקט האחראי על קבוצת מרכזי חוסן פעילות מרכזי החוסן | 25 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm והעברתה לגורמים המתאימים (כגון משרד הבריאות או פיקוד העורף), על איתור צרכים של .צוותי מרכזי החוסן ויצירת מענים וכמו כן עליו להיות נוכח פיזית באזור מנהלת מרכ ז חוסן : אין הבחנה בין תפקידי המנהלת בשגרה ובחירום. המנהלת אחראית על ניהול מרכזי החוסן בשגרה ובחירום לרבות הדרכת צוות אנשי המקצוע בתחומים השונים, על ,ליווי הנחיית תהליכים לחיזוק החוסן הקהילתי, על פיתוח תכניות ומענים, על ניהול מרכז הטיפול על בניית תכניות עבו .דה שנתיות ועל ניהול תקציב ויישומו רכז קליני :בשגרה , הרכז הקליני בין השאר מנהל את היחידה הטיפולית מבחינה מקצועית לרבות בניית תכנית עבודה שנתית, משתתף בישיבות אינטייק ובוועדות להארכת טיפול, מנהל במשותף עם מנהל המרכז את ישיבות צוות המטפלים, עוסק בגיוס וקליט ה של מטפלים חדשים ומלווה את המטפלים מבחינה מקצועית, עוקב אחרי סיכומי טיפול ומאשרם, משתתף בישיבות .מקצועיות במרכז וברשות המקומית ומנהל קשר עם המוסד לביטוח לאומי ,בחירום הרכז מנחה מקצועית את המטפלים, קובע את אופן מתן המענה למטופלים ואת סדר העדיפויות למתן מענ ה לתושבים בחרדה, קובע סדר עדיפויות בשיבוץ מטפלים ביחד עם מזכירת המרכז, מפעיל צוותי מטפלים למתן מענים לפי הצורך, מסייע בריכוז צוותי עירוני של מענים נפשיים וביצירת תמונת מצב, נותן מענה לצרכים הרגשיים של צוות המרכז, משתתף בהערכות מצב, מעביר הכשרות בתחומי הטיפ.ול וההתערבות הנפשית ומנהל את העבודה הקלינית בחירום רכז קהילתי :בשגרה ,, הרכז הקהילתי בין השאר בונה תכנית עבודה שנתית בתחום בקהילה מלווה ומנחה תהליכים של חיזוק חוסן קהילתי ואת עבודת הצח"י, אחראי על תחום ההיערכות בחירום ועובד מול גורמים ברשויות ובמגזר השלישי. בחירום , הרכז הקהילתי מקבל תמונת מצב מצוותי הצח"י ומעבירה למנהל המרכז, יוצר מענים לצרכי צוותי הצח"י, ומקבל תמונת מצב של .החוסן של הקהילות ומגבש מענים מטפל : לפי הנוהל, מטפל יכול להיות אדם בעל תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית, פסיכולוגיה קלינית, פסיכולוגיה.חינוכית או לימודי פסיכותרפיה ,בשגרה המטפל אחראי בין השאר על טיפול בחמישה מטופלים בשבוע לפחות; משתתף בהכשרה שנתית אחת לפחות; קיום פגישה אחת לחודש לפחות עם הרכז הקליני; השתתפות בישיבת צוות מטפלים; קבלת הדרכה; כתיבת סיכומי טיפול, מילוי דוחות וכתיבת המלצות לט .יפול בחירום , המטפל מקבל מטופלים, מקבל הנחייה מקצועית מהרכז הקליני וממנהל המרכז, עובד במשמרות, יוצא לשטח למתן טיפול, נותן .מענה לפי הצורך, ועונה בקו חם נפשי לפי הנחיות משרד הבריאות פסיכיאטר : אין הבחנה בין תפקידי הפסיכיאטר בשגרה ובחירום. הפסיכיאטר אחראי על ביצוע הערכות פסיכיאטריות, מתן טיפול תרופתי לפי הצורך ומעקב אחריו, השתתפות בישיבות צוות .וייעוץ לצוות המטפלים לפי הצורך התקינה המוגדרת בנוהל כוללת מנהלת לכל מרכז חוסן כמו גם רכז קליני האחראי על היחידה הטיפולית במודל הרשותי ובמודל הייעוד י לחברה הבדואית יש גם תקן ל רכז קהילתי האחראי על תחום החוסן הקהילתי מטפל אחראי על מתן טיפול וכמו כן עליו לקבל הכשרות ולבצע הדרכות פעילות מרכזי החוסן | 26 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מזכירה :בשגרה , המזכירה אחראית על הניהול האדמינסטרטיבי, סיוע בעריכת תכנית עבודה .שנתית, העברת דוחות וסיוע בהפקת אירועים בחירום , המזכירה ,עובדת במשמרות במרכז .מנהלת יומן פונים, שומרת על קשר עם מטפלים ומרכזת נתונים לתמונת מצב ב טבלה 5 ריכזנו את ההבדלים בתקינת כוח האדם בין המודלים, לפי נספח ד' לנוהל הפעלת מרכזי חוסן. נזכיר כי המודל הרשותי מתייחס למרכזי החוסן במועצות האזוריות בעוטף, בשדרות ובא.שקלון, וכי המודל האזורי מתייחס למרכזי החוסן ביהודה ושומרון טבלה 5 : תקינת כוח ה אדם בכל מודל של מרכזי חוסן, לפי נוהל הפעלת מרכזי חוסן100 אפשר לראות ב טבלה 5 שתקינת כוח האדם לכל מודל היא זהה, למעט תקן לרכז קהילתי שלא קיים במודל האזורי. הקואליציה הישראלית לטראומה מסרה לנו כי יש צורך בתקן של רכז קהילתי אחד בכל אחד מ מרכזי החוסן ביהודה ושומרון. 101 גם חלק מהרשויות ביהודה ושומרון .ששוחחנו עמן העלו צורך בחיזוק העבודה בקהילה102 מאחר ותחום החוסן הקהילתי הוא אחד ,מתחומי העיסוק העיקריים של מרכזי החוסן אפשר לשאול מדוע לא נקבע תקן ל רכז קהילתי במודל האזורי. בנוסף , שלושה ממרכזי החוסן ביהודה ושומרון מסרו לנו כי יש צורך להרחיב את .שיעור המשרה של הרכזת הקלינית103 באשר למנהל פרוייקט, לפי הנוהל יש מנהל פרויקט לכל מודל. הקואליציה הישראלית לטראומה מסרה לנו כי מנהל הפרוייקט של המודל הבדואי הוא גם .מנהל מרכז החוסן104 100 משרד הבריאות, נוהל הפעלת מרכזי חוסן, אוקטובר2017 , כפי שהועבר למרכז המחקר והמידע של הכנסת ע"י איריס צפירה, רכזת ,לשכה ב' (ברה"נ), אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, דוא"ל1 ביוני2021 . 101 ,טליה לבנון מנכ"לית ,, הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב29 ביוני2021 . 102 מנהלת האגף לשירותים חברתיים במועצה אזורית אשקלון מסרה לנו שלהערכתה החוסר בתקן לעובד קהילתי פוגע ביכולת מרכז החוסן לספק מענה מיטבי. נעיר כי מנהל מחלקת חינוך במועצה מקומית עמנואל ציין כי המועצה מעוניינת להרחיב את הפעילות בתחום ,החוסן הקהילתי. אפרת אפרתי, מנהלת האגף לשירותים חברתיים, מ.א. גוש עציון, שיחה3 באוגוסט2021 ; משה חזקיה, מנהל מחלקת ,חינוך, מועצה מקומית עמנואל, שיחה4 באוגוסט2021 . 103 מיכל בן שלום, מנהלת מרכז ,חוסן עציון, מכתב29 ביוני2021; ה ,ודיה מאירוביץ, מנהלת מרכז חוסן יהודה, מכתב29 ביוני2021 ; חנה יעקבסון, מנהלת מרכז ח ,וסן בנימין, מכתב29 ביוני2021 . 104 מנהל הפרוייקט ומרכז החוסן הבדואי מקבל ליווי ופיקוח מקצועי מהקואליציה הישראלית לטראומה. הקואליציה מסרה גם כי מרכז החוסן באשקל.ון נכלל בתחום אחריותו של מנהל הפרוייקט בדרום, האחראי גם על המרכזים המשרתים את שדרות והעוטף יונתן שושן, מנהל ,מרכזי החוסן באזור הדרום, הקואליציה הישראלית לטראומה ,מסרון15 באוגוסט2021 . מרכז רשותי מרכז אזורי מרכז בחברה הבדואית מנהל פרוייקט 100% משרה 100% משרה 100% משרה מנהל מרכז 100% משרה 100% משרה 100% משרה רכז קליני 50% 50% 50% רכז קהילתי 50% אין תקן 50% מזכירה 80% 50% 50% פסיכיאטר 35% 35% 35% ,בניגוד לשאר המודלים במודל האזורי ביהודה ושומרון אין תקו לרכז קהילתי הקואליציה הישראלית לטראומה ציינה בפנינו כי יש צורך בתקן לעובד קהילתי במודל האזורי המיושם ביהודה ושומרון וגם חלק מהרשויות באזור זה העלו את הצורך בחיזוק העבודה בקהילה בכל מרכז יש תקן ל פסיכיאטר האחראי בין השאר על ביצוע הערכות פסיכיאטוריות ועל מתן טיפולים תרופתיים לפי הצורך ותקן ל מזכירה האחרא ית על הניהול האדמינסטרטיבי פעילות מרכזי החוסן | 27 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ניתן לראות כי בתקני כוח האדם לא נקבע תקן למטפלים, ובנוהל נכתב רק כי המרכז יתקשר עם מטפלים . לפי הנוהל , מספר המטפלים בכל מודל "יענה על צרכים טיפוליים של אותו המרכז כאשר מתקיימת זמינות ונגישות השירות לכלל המטופלים. ללא תורי המתנה בזמן חירום/מצב מיוחד בעורף, בהמתנה לא מ".עבר לשבועיים בשגרת חירום105 כלומר , לא מצוין מספר או מפתח לקביעת מספר המטפלים בכל מרכז אלא מספר זה נקבע על- ידי המרכז לפי הצורך :. עם זאת במודלים מצוינים כמה תנאים למקרה שבו המרכז מתקשר עם מטפל במודל הרשותי מצוין כי מטפל יועסק בלפחות25% משרה או24 שעות טיפול חודשיות, ובמודל הבדואי מצוין כי יש צורך במטפל אחד בחצי משרה ובלפחות4 מטפלים פרילנסרים שיועסקו בתנאים של25% משרה לפחות או24 שעות טיפול חודשיות. אין התייחסות לתנאים כאלו במודל .האזורי נציין כי בתשובה לפנייתנו הקואליציה מסרה לנו כי אינה רואה צורך בקביעת תקינת מינימום למספר המטפלים ולדבריה אין כלל מטפלים שהם עובדים קבועים במרכזי החוסן. 106 בחנו את שיעורי האיוש של ת קני כוח האדם במרכזי החוסן . ב טבלה 6 הצגנו את היקף המשרות בפועל לפי תשובת הקואליציה לפנייתנו, כפי שהועברה לנו ב- 29 ביוני2021 . נדגיש כי הקואליציה לא מסרה לנו מידע על איוש משרות הפסיכיאטרים ולא על מספר המטפלים המועסקים בפועל . טבלה 6: היקף המשרות בפועל ב- 11 מרכזי החוסן של הקואליציה ב- 29 יוני2021 107 שם המרכז מנהל מרכז מזכירה רכז קהילתי רכז קליני שדרות 100% 150% 150% 80% שער הנגב 100% 100% 100% 20% שדות נגב 100% 100% 100% 35% אשכול 100% 100% 140% 50% חוף אשקלון 100% 100% 100% 35% יהודה 100% 75% אין תקן 50% שומרון 100% 75% אין תקן 50% עציון 100% 75% אין תקן 50% בנימין 100% 75% אין תקן 50% אשקלון 100% 100% 160% 60% בדואי 100% 50% 50% 60% כאמור, במ רכזים המופעלים במודל רשותי אמור להיות רכז קהילתי ב- 50% משרה. מ טבלה 6 עולה כי שיעור המשרה המוקצה לרכזים קהילתיים במרכזי החוסן הוא לעיתים כפול ואף פי 105 'נספח ד1 לנוהל הפעלת מרכזי חוסן. אותו נוסח מופיע גם במודל האזורי וב מודל הבדואי. נוהל הפעלת מרכזי חוסן, אוקטובר2017 , ,כפי שהועבר למרכז המחקר והמידע של הכנסת ע"י איריס צפירה, רכזת לשכה ב' (ברה"נ), אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, דוא"ל 1 ביוני2021 . 106 ,טליה לבנון מנכ"לית , ויונתן שושן, מנהל מרכזי החוסן באזור דרום, הקואליציה ,הישראלית לטראומה, שיחה9 באוגוסט2021 . 107 ,טליה לבנון מנכ"לית ,, הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב29 ביוני2021 . המטפלים אינם נכללים בתקינת כוח האדם הקבועה של מרכזי החוסן ואין מפתח המגדיר את מספר המטופלים של כל מרכז, אלא מספר זה נקבע על ידי המרכז לפי הצורך פעילות מרכזי החוסן | 28 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm שלושה מהשיעור שהוקצה בתקן, מלבד במרכזים ביהודה ושומרון שבהם כאמור אין תקן לתפקיד זה. כמו כן אפשר לראות כי י ש הבדלים בשיעור המשרה לרכז קליני בין מרכזי החוסן בעוטף- 20% בשער הנגב לעומת80% בשדרות. ככלל, לא ידוע לנו מאילו תקציבים ממומנות המשרות שלהם מוקצים אחוזי משרה גבוהים יותר מ אלה שהוגדר ו בנוהל, אם כי במקרה אחד נמסר לנו שהמועצה המקומית מממנת חלק מהתקן המוקצה למ.זכירת המרכז108 ,כמו כן לא ידוע לנו כמה בעלי תפקידים מאיישים את המשרות האמורות בפועל . כאמור, אין בידנו מידע על כוח האדם האמון על מתן טיפול נפשי שכן הקואליציה לא העבירה לידנו נתונים או הערכות על מספר ה מטפלים ומספר הפסיכיאטרים ה מועסקים בפועל במרכזי החוסן ולד בריה המטפלים אינם שכירים קבועים (הם פרילנסרים) והיקף .תעסוקתם משתנה לפי הצרכים הצורך לספק מענה בעצימות גבוהה בשעות חירום מעלה את השאלה על אופן גיוס כוח האדם .הטיפולי, שחלקו נדרש רק לתקופה קצרה אפשר לשאול כיצד מתבצע תהליך זה ומהן השלכותיו על טיב המענה שנות.נים מרכזי החוסן כאמור, משרד הבריאות מסר לנו כי המטפלים מגוייסים על פי צורך ולמעט חוסרים זמניים בשל קושי בגיוס כזה או אחר, היקף כוח .האדם מספק109 עם זאת, נעיר כי רשות אחת ציינה בפנינו כי בתקופות עומס לא היה בידי מרכז .החוסן לקבל מטופלים חדשים בפרק הזמן הנדרש110 מהתשובות שקיבלנו עולה כי חלק ממרכזי החוסן מתקשים לגייס מטפלים בעלי ידע בטראומה ובטיפול קצר מועד כמו גם פסיכיאטרים. לדוגמה, מרכז חוסן עציון מסר כי לאחר4 שנות פעילות .טרם אויש תפקיד הפסיכיאטר במרכז111 מרכז החוסן לחברה הבדואית ציין כי יש מחסור חריף באנשי מק צוע בדואים או ערבים בתחום הטיפול הקליני בישראל בכלל ובדרום בפרט, וכי .הפסיכולוגים המומחים מהחברה הבדואית נוטים לפתוח קליניקיות פרטיות112 משרד העלייה ,והקליטה מסר לנו כי יש קשיים לגייס פסיכיאטרים ומטפלים דוברי שפות שונות ליישובי העוטף ובעיקר דוברי השפה הרוסית , וכי בעיר שדרות עדיין לא נקלט איש טיפול בשפה האמהרית למתן מענים לקהילת יוצאי אתיופיה. כמו כן ציין המשרד שהקואליציה פתחה ביולי2021 קורס למטפלים דוברי אמהרית וטיגרית ללמידה וריענון בתחום של התערבות וטיפול ממוקד .טראומה113 108 ,נח אלמסי, מנהל האגף לשירותים חברתיים, מ.א. שדות הנגב, שיחה25 ביולי2021 . 109 ,אסתי בוגרד, מרכזת מערך החירום ובקרה אוטיזם ,משרד הבריאות, מכתב0 3 ביוני2021 . 110 ,אפרת אפרתי, מנהלת האגף לשירותים חברתיים, מועצה אזורית גוש עציון, שיחה3 באוגוסט2021 . 111 ,מיכל בן שלום, מנהלת מרכז חוסן עציון, מכתב29 ביוני2021 . 112 ,אלון בן יעיש, מנהל מרכז החוסן לחברה הבדואית, מכתב29 ביוני2021 . 113 הכשרה זו מיועדת לעובדים .סוציאליים בעלי תואר שני ולבעלי תעודות מומחיות בפסיכולוגיה קלינית ,שרה כהן, מנהלת שירות הרווחה ,משרד העלייה והקליטה, מכתב10 באוגוסט2021 . הקואליציה הישראלית לטראומה לא העבירה לנו נתונים או הערכות על מספר המטפלים ומספר הפסיכיאטרים המועסקים במרכזי החוסן שיעור המשרה המוקצה לרכזים קהילתיים במרכזי החוסן הוא לעיתים כפול ואף פי שלושה מהשיעור שהוקצה בתקן יש מרכזי חוסן המתקשים לגייס מטפלים בעלי ידע בטראומה ובטיפול קצר מועד פעילות מרכזי החוסן | 29 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בהמשך לכך, חלק ממרכזי החוסן ציינו ב פנינו קשיים בשימור העובדים . הקואליציה מסרה לנו כי ככלל יש שחיקה של מטפלים החיים בעצמם תחת איום בטחוני. מרכז חוסן עציון ציין שחלק מהקושי בשימור בעלי תפקידים במרכז, לרבות מטפלים ומנהלת המרכז, נובע מכך שהמשכורות נמוכות. מרכז חוסן עציון ציין גם כי העסקת המטפלי )ם כעצמאיים (פרילנסרים .מקשה על גיוס ואחזקה לזמן ארוך, וכי השכר שהם מקבלים נמוך יחסית לקליניקות פרטיות בהמשך לכך המרכז מעודד את המטפלים להשתתף בפרוייקטים נוספים כדי למשך כוח אדם .איכותי114 מרכז החוסן לחברה הבדואית העלה טענות דומות (לפירוט ראו סעיף5.6 .) כמו כן ציינה הקואליציה כי יש צורך בהכשרה מקיפה לעובדים חדשים וכי דרישות ההדרכה שנקבעו במכרז גבוהות מאוד אך אין תקציב התומך בכך. הקואליציה הוסיפה כי באופן כללי חשוב לחזק ולשמר את צוותי מרכז החוסן וכי דרך אחת לבצע זאת היא העל את שכרם ותעריפי שעות ה טיפול ו ה.הדרכה115 נעיר כי מרכז החוסן לחברה הבדואית מסר לנו כי הוא מעוניין .להרחיב את ההכשרות המתבצעות בשיתוף משרד הפנים , משרד הרווחה ופיקוד העורף116 4 . תקציב ותשתיות המקורות הציבוריים העיקריים למימון פעילות מרכזי החוסן הם כאמור תקציבי משר די ממשלה שונים המועברים למשרד הבריאות או למרכזי חוסן מסוי ,מים כמו גם החזרים שמקבלים המרכזים מהמוסד לביטוח לאומי על טיפולים העומדים בקריטריונים הקבועים בנוהל חרדה ש ל המוסד לביטוח לאומי (להלן יכונו שני מקורות אלה ה מימון ה)ציבורי של מרכזי החוסן. גובה התקצוב ש ל .מרכזי החוסן מתקציבי משרדי הממשלה אינו אחיד התקציבים הממשלתיים ל- 10 מרכזי החוסן באזור עוטף עזה, בשדרות, ביהודה ושומרון ובאשקלון נקבעו בהחלטות ממשלה, בעוד היקף התקציב למרכז החוסן לחברה הבדואית נקבע במקורו לפי הערכת הצרכים של המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והג,ליל117 והיקף התקציב למרכזי החוסן בצפון .נקבע בידי משרד הביטחון118 ,לעומת זאת כל מרכזי החוסן זכאים ל החזר מהביטוח הלאומי בגין טיפולים שניתנו על רקע ביטחוני ולדברי המוסד לביטוח לאומי אין מגבלה תקציבית על מימון 114 ,מיכל בן שלום, מנהלת מרכז חוסן עציון, מכתב29 ביוני2021 . 115 ,טליה לבנון מנכ"לית,, הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב 29 ביוני2021 . 116 ,אלון בן יעיש, מנהל מרכז החוסן לחברה הבדואית, מכתב29 ביוני2021 . 117 הקואליציה מסרה לנו כי נכון לשנת2020 .המרכז לחברה הבדואית ממומן באמצעות משרד הבריאות, משרד הרווחה ומשרד הכלכלה לא ידוע לנו האם ובאיזה היקף השתתף משרד הכלכלה במימון בשנה ז ו. משרד ראש הממשלה מסר לנו כי נכון לשנת2020 השתתפו ,בתקצוב מרכז זה משרד הבריאות, משרד הרווחה ומשרד הביטחון באמצעות רח"ל. מבקר המדינה היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום , 18 במאי2021 ', עמ34 ,; טליה לבנון מנכ"לית ,, הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב29 ביוני2021 ; רון ,מרגלית, מנהל תחום פרויקטים, משרד ראש הממשלה, מכתב16 באוגוסט2021 . 118 יעל שמחאי, ראש תחום חוסן, רשות חירום לאומית, דוא ,"ל30 ביוני2021 . המדינה מממנת את פעילות מרכזי החוסן באמצעות תקציבי משרדי הממשלה ובאמצעות החזרים מהמוסד לביטוח לאומי על טיפולים מסוימים המתבצעים במרכזים חלק ממרכזי החוסן ציינו כי יש קושי בשימור העובדים בכלל והמטפלים בפרט בין ,השאר עקב שחיקה העסקת המטפלים כעצמאיים והאפשרות לקבל שכר גבוה יותר במגזר הפרטי פעילות מרכזי החוסן | 30 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הטיפולים "מאחר ומדובר בהוצאות ריפוי לנפגעי פעולות אי בה, הסעיף התקציבי הוא הוצאות ."הריפוי119 בפרק זה נציג את אופן תקצוב מרכזי החוסן כמו גם נתונים על היקף התקצוב שהועבר למרכזים אלה בשנים2020-2018 .ולבסוף נדון בקצרה בקשיים בתשתיות למרכזים אלה 4.1 מקורות מדינתיים למימון מרכזי החוסן יש שלושה מסלולים עיקריים למימון ה ציבורי המדינתי של פעילות מרכזי החוסן: במסלול הראשון , משרדי הממשלה המנויים בהחלטות הממשלה האמורות מעבירים את התקציב המיועד למרכזי החוסן למשרד הבריאות, והמשרד מעביר תקציבים אלו לספק השירות ש מפעיל את11 המרכזים הכפופים למשרד , כלומר לקואליציה הישראלית לטראומה. נציין כי מבקר המדינה מצא כי לעיתים יש קשיים בהעברת התקציבים ממשרדי הממשלה השונים ,למשרד הבריאות120 ומשרד הבריאות אף העלה טענה זו בדיון שהתקיים בוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת באוקטובר2020 . 121 כמו כן נציין כי בהחלטות הממשלה הנוגעות למרכזי החוסן בעוטף ו בשדרות מוגדר סכום מסוים מתוך התקציב המוקצה על ידי משרד הרווחה שיש .להעבירו ישירות למרכזי החוסן ולא באמצעות משרד הבריאות122 היקף הסכום שמועבר לכל קבוצת מרכזים– שדרות והעוטף ;יה ;ודה ושומרון אשקלון- נקבע בהחלטות הממשלה ו הקואליציה מחלקת את התקציבים הממשלתיים שה ועברו אליה בין מרכזי החוסן כדי לממן את פעילותם בתחום הטיפולי, בתחום ההיער כות לחירום ובתחום החוסן הקהילתי, כמו גם את פעילויות הקואליציה עצמה ברמה האזורית ו את תפעול הארגון עצמו. 123 ב חלק מהמקרים התקציבים מועברים על- ידי הקואליציה לעמותות מקומיות שעימן היא התקשרה להפעלת מרכזי חוסן מסויימים. 124 במסלול השני, משרדי ממשלה ובהם משרד י הרווחה והביטחון מעבירים למרכזי החוסן תקציב נוסף מעבר לזה שנקבע בהחלטות הממשלה . תקציב זה מועבר על- ידם למשרד הבריאות ומשם לקואליציה הישראלית לטראומה , המעבירה אותו למרכזי חוסן מסוימים שנקבעו מראש. בשנים האחרונות הועברו תקציבים במסלול זה למרכז החוסן לחברה הבדואית ולמרכז החוסן 119 ,אסנת כהן, מנהלת האגף לטיפול בנפגעי איבה, המוסד לביטוח לאומי, מכתב19 ביולי2021 . 120 ,מבקר המדינה היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום , 18 במאי2021 ', עמ36 . 121 הכנסת ה- 23 ,, ישיבת ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה לענייני הנגב 'פרוטוקול מס3 , 20 באוקטובר2020 ', עמ19 . 122 לדוגמה, החלטה 566 של הממשלה ה- 35 , תכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי "עוטף רצועת עזה" לשנים2021 - 2022 ותיקון החלטות ממשלה , 22 בנובמבר2020 . 123 סכום התקורה החודשית עומד על8,250 ש"ח לכל מרכז חוסן והוא כולל את שכר מנהל הפרוייקט, הוצאותיו, וכל השירותים הנדרשים .מטעם הקואליציה לספק את השירות ,טליה לבנון מנכ"לית , ויונתן שושן, מנהל מרכזי החוסן באזור דרום, הקואליציה הישראלי ,ת לטראומה ,שיחה9 באוגוסט2021 ; ,טליה לבנון מנכ"לית , הקואליציה הישרא לית לטרא ,ומה, מכתב29 ביוני2021 . 124 ,טליה לבנון מנכ"לית ,, הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב29 ביוני2021 ; יונתן שושן, מנהל מרכזי החוסן באזור דרום, הקואליציה ,הישראלית לטראומה, מסרון12 באוגוסט2021 . במסלול השני, משרדים מסוימים מעבירים למרכזי חוסן תקציב נוסף, שלא נקבע .בהחלטות ממשלה תקציב זה מ ועבר למשרד הבריאות או ישירות לאשכולי רשויות מסלול המימון הראשון הוא איגום משאבים מכ מה משרדי ממשלה במסגרת החלטות ממשלה כספים אלו מועברים למשרד הבריאות ,שמעבירם לקואליציה מלבד סכום מסוים שלפי החלטות הממשלה משרד הרווחה מעביר ישירות למרכזי החוסן פעילות מרכזי החוסן | 31 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm באשקלון. ב נוסף מעביר משרד הביטחון תקציב נפרד לשני מרכזי החוסן שבצפון באמצעות ה.רשויות המפעילות את מרכזי החוסן125 במסלול השלישי , המוסד לביטוח לאומי מעביר ל כל מרכזי החוסן החז רים בגין טיפולים נפשיים שסיפקו, בהתאם לקריטריונים הקבועים ב.נוהל חרדה בתרשים2 .מוצגים שלושת המסלולים העיקריים למימון ציבורי של פעילות מרכזי החוסן תרשים2: מסלולים עיקריים למימון ציבורי-מדינתי של פעילות מרכזי החוסן ב טבלה 7 נציג את סך המימון הציבורי לכל מרכזי החוסן בשנים2018 - 20 20 , לרבות שני מרכזי .החוסן שמפעיל מרכז משאבים בצפון טבלה 7 : מימון ציבורי מדינתי ל- 13 מרכזי ה חוסן ב ,ישראל2018 - 2020 ,, במיליוני ש"ח לפי מקור ושנה126 מקור המימון 2018 2019 2020 סך הכל איגום תקציב ממשרדי הממשלה מתוקף החלטות ממשלה127 12.16 15.99 16.01 44.16 125 ,יעל שמחאי, ראש תחום חוסן, רשות חירום לאומית, דוא"ל30 ביוני21 20 ; ,רון מרגלית, מנהל תחום פרויקטים, משרד ראש הממשלה ,מכתב16 באוגוסט2021 . 126 לפירוט החלטות הממשלה ראו טבלה 11 בנספח. למידע על תקציבים שהועברו מ משרדי הממשלה נוסף על הסכומים שהוגדרו בהחלטות ,הממשלה: יעל שמחאי, ראש תחום חוסן ,רשות חירום לאומית, משרד הביטחון דוא"ל30 ביוני2021 ,; רון מרגלית, מנהל תחום פרויקטים ,משרד ראש הממשלה, מכתב16 באוגוסט2021 . המידע על הההחזרים מהמוסד לביטוח לאומי מבוסס על תשובת המוסד לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אסנת כהן, מנהלת האגף לטיפול בנפגעי ,איבה, המוסד לביטוח לאומי, מכתב19 ביולי2021 . 127 בהחלטה658 של הממשלה ה- 35 נכתב כי משרד הביטחון יפנה להפעלת מרכז החוסן בשנת2021 תקציב שהוקצה בהחלטה4865 . .מאחר ולא נוסף סכום נוסף להקצאת משרד הביטחון בהיבט זה לא כללנו סכום זה בסך הכולל ,במסלול השלישי המוסד לביטוח לאומי מעביר למרכזי החוסן החזרים במסגרת נוהל חרדה פעילות מרכזי החוסן | 32 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מקור המימון 2018 2019 2020 סך הכל תקציבים נוספים ממשרדי הממשלה128 1.65 1.65 2.55 5.85 החזרים מהמוסד לביטוח לאומי 4.65 5.94 4.89 15.48 סך הכול 18.46 23.58 23.45 65.49 אפשר לראות ב טבלה 7 כי בשנים2018 - 2020 הועברו למרכזי החוסן בסך הכל כ- .5 65 מיליון שקלים, כאשר כשני שליש ים מתוכם מקור ם מ איגום המשאבים מכמה משרדי ממשלה כפי שנקבע ב החלטות הממשלה , מעט פחות מ רבע מ המימון הגיע מה מוסד לביטוח לאומי וכ- 9% .נוספים מקורם בהעברות ממשרדי הממשלה שלא נקבעו בהחלטות ממשלה תקציבים אלו אינם כוללים תרומות או משאבים שהועמדו לרשות מרכזי החוסן בידי .הרשויות המקומיות 4.1.1 תקציב שמקורו מתקציבי משרד הממשלה כפי שהוצג לעיל משרדי הממשלה מעב י רים למרכזים החוסן תקציבים בשני מסלולים: האחד איגום משאבים מכמה משרדי ממשלה באמצעות משרד הבריאות; והשני, העברה ישירה של חלק מהמשרדים למרכזי החוסן. ב טבלה 8 הצגנו את התקציב שהוקצה למרכזי חוסן אלו ב אמצעות המסלול הראשון. תקציבים אלה נקבעו ב החלטות הממשלה לשנים2018 - 2020 , 129 והם מתייחסים ל- 10 :מרכזי חוסן חמישה בעוטף ובשדרות, ארבעה ביהודה ושומרו .ן ואחד באשקלון הנתונים אינם מתייחסים למרכז החוסן הבד ואי שאינו מוזכר בהחלטות הממשלה או למ .רכזי החוסן בצפון טבלה 8 : תקציב שהוקצה בהחלטות ממשלה לפעילות10 מרכזי החוסן המפוקחים בידי ועדת ההיגוי העליונה בשנים2018 - 0 202, במיליוני ש"ח, לפי משרד ושנה130 המשרד 2018 2019 2020 סך הכול בריאות 4.03 4.82 4.33 13.18 אוצר 2.20 2.70 2.70 7.6 רווחה 2.50 2.53 2.53 7.56 ביטחון 1.50 3.00 4.5 רה"מ 1.10 2.08 1.10 4.28 חינוך 1.33 1.00 1.00 3.33 שוויון חברתי 1.00 1.00 2 128 מהתשובות שהעבירו לנו משרד הבריאות, משרד ראש הממשלה והקואליציה עולה כי בכל אחת מהשנים2018 - 2020 הועבר סכום של 1.65 מיליון ש"ח שלא הוגדר בהחלטות הממשלה למרכז החוסן לחברה הבדואית, אך י ש הבדלים בין התשובות באשר לחלוקת סכום זה בין משרדי הממשלה. יעל שמחאי, ראש תחום חוסן, רשות חי ,רום לאומית, משרד הביטחון דוא"ל30 ביוני2021 ; רון מרגלית, מנהל תחום ,פרויקטים, משרד ראש הממשלה, מכתב16 באוגוסט2021 ; ,אסתי בוגרד, מרכזת מערך החירום ובקרה אוטיזם ,משרד הבריאות, מכתב 30 ביוני2021 . 129 לפירוט על החלטות הממשלה שבהן נקבעו סכומים אלו ראו את טבלה 1 1 .בנספח 130 לפירוט על החלטות הממשלה הרלוונטיות ראו טבלה 11 .בנספח בשנים2020-2018 הועברו למרכזי החוסן כ- 65.5 :מיליון שקלים שני שלישים מקורם מאיגום המשאבים בהחלטות הממשלה ומעט פחות מרבע מהמוסד לביטוח לאומי במסגרת החלטות ממשלה הוקצו לפעילות10 מרכזי החוסן שבהפעלת הקואליציה הישראלית לטראומה בשנים2020-2018 כ- 44.16 מיליון שקלים פעילות מרכזי החוסן | 33 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm המשרד 2018 2019 2020 סך הכול פיתוח הפריפריה 1.00 1 עלייה וקליטה 0.35 0.35 0.7 סכום כולל 12.16 15.99 16.01 44.16 בסך הכול הוקצה בהחלטות הממשלה האמורות סכום של כ- 44.16 מיליון ש"ח לפעילות מרכזי החוסן בשנים2020-2018 .כ- 84% מהסכום הוטל על חמישה משרדים: בריאות (כ- 30% מהתקציב שהוגדר ב החלטות הממשלה), משרד האוצר (כ- 17%), רווחה (כ- 17%), ביטחון (כ- 10%) ומשרד ראש הממשלה (כ- 10% ). נדגיש כי חלק מהמשרדים לא נכללו בכל החלטות .הממשלה יש לציין כי44.16 מיליון השקלים האלה, שכאמור מקורם באיגום משאבים מכמה משרדים, מועברים למרכזי החוסן באמצעות ,משרד הבריאות למעט סכום של625,000 ש"ח שעל- פי החלטת הממשלה על משרד הרווחה להעביר מדי שנה .ישירות למרכזי החוסן בשדרות ובעוטף מהתשובה שהעביר לנו משר ד הרווחה עולה כי המשרד מעביר את כל הסכום שהוגדר ב החלטות ,הממשלה עם זאת הסכום אינו עובר ישירות למרכזי החוסן אלא לרשויות המקומיות שבהן ה ם פועלים131 ואין בי ד נו מידע האם הרשויות מעבירות סכומים אלו למרכזי החוסן עצמם. ,נוסף על איגום משאבים זה חלק ממשרדי הממשלה מע בירים תקציבים נוספים, שלא הוגדרו ,בהחלטות ממשלה לפעילות מרכזי ח וסן מסוימים )(המסלול השני שתואר למעלה . מרכז החוסן לחברה הבדואית תוקצב בסכום של1.65 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים2020-2018 , כלומר 4.95 מיליון ש"ח בסך הכל בשנים2018 - 2020 , 132 ומרכזי החוסן בצפון תוקצב ו על ידי משרד הביטחון בס כום של0.9 מיליון ש"ח בשנת2020 , 133 כלומר סך הכל 5.85 .מיליון שקלים נוספים אין בידנו מידע מלא לגבי המקורות של4.95 מיליון השקלים שהועברו בשנים2020-2018 .למרכז החוסן לחברה הבדואית מהתשובות שקיבלנו עולה כי בשנים2020-2018 העביר משרד חה ו רו ה למרכז חוסן זה 1.95 מילי ו ן( ₪ 650,000 ש"ח)בכל שנה , משרד הביטחון העביר1.75 מיליון( ₪ 500,000 ש"ח בכל אחת מהשנים2018 - 2019 ו- 750,000 ש"ח בשנת2020 ) 134 ולדברי משרד ראש הממשל ה בשנת2020 העביר משרד הבריאות ל מרכז חוסן זה סכום של250,000 131 :להלן תשובת משרד הרווחה לפנייתנו בנושא זה "השירות לעבודה קהילתית מעביר לרשויות המקומיות בהן פועל מרכז חוסן את ה625 א ש״ח, באמצעות תקצוב רשו״מ, עבור הפעילות הקהילתית התומכת חוסן. התקציב כבר מועבר שנים ואין קשר בין תקציב זה לתקציב שמועבר דרך החשבויות למשרד הבריאות. התקציב אינו מועבר דרך משרד הבריאות מפני שמי שאמון על הפעילות הקהילתית הוא משרד הרווחה באמצעות המחלקות לשירותי".ם חברתיים. בכל מקרה איננו מעבירים כסף ישירות למרכזי החוסן ואין לנו התקשרות ישירה עמם ,דליה לב שדה, מנהלת אגף א' (משאבי קהילה ועבודה קהילתית), משרד הרווחה והביטחון החברתי, דוא"ל18 באוגוסט2021 . 132 איריס פלורנטין, סמנכ"לית בכירה, ראש מינהל שירותים אישיים ו ,חברתיים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מכתב2 ביולי2021 . 133 ,יעל שמחאי, ראש תחום חוסן, רשות חירום לאומית, משרד הביטחון ,דוא"ל30 ביוני2021 . 134 יעל שמחאי, ראש תחום חוסן, רשות חירום ,לאומית, משרד הביטחון, דוא"ל12 בספטמבר2021 . . נוסף על הסכום שנקבעו בהחלטות הממשלה, בשנים 2020-2018 העבירו משרדי ממשלה5.85 מיליון שקלים נוספים לפעילות מרכזי חוסן פעילות מרכזי החוסן | 34 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ש"ח נוספים- 135 כלומר סך הכל העבירו שלושת משרדים אלה3.95 מיליון ,₪ ואין בידנו מידע .באשר למקורו של המיליון הנוסף שהועבר למרכז זה באשר לשנים2022-2021 , יש החלטות ממשלה נוספות המתייחסות לתקצוב של מרכזי החוסן בעוטף ,עזה בשדרות ובאשקלון בשנים אלה , בסכום כולל של29.71 מיליון ש"ח- 1.65 מיליון ש"ח למרכז החוסן באשקלון ו- 24.4 מיליון ש"ח למרכזי החוסן בעוטף ובשדרות (לפירוט לפי משרד ראו טבלה 3 1 )בנספח. 136 כמו כן, משרד הביטחון התחייב להעביר סכום נוסף של2 מיליון ש"ח לפעילות מרכזי החוסן בצפון בשנת2021 . 137 4.1.2 החזרים מהמוסד ל ביטוח לאומי כפי שהוצ ג לעיל שיעור המימון באמצעות נוהל חרדה )(המסלול השלישי בשנים2020-2018 עמד על כ- 23% מהמימון הציבורי שהועבר למרכזים שהפעילה הקואליציה. נזכיר כי נוהל חרדה אינו המקור היחיד למימון פעילות טיפולית, כלומר, אי אפשר להסיק מנת ון זה ישירות על היקף .הפעילות הטיפולית במרכזי החוסן הקואליציה ציינה בפנינו כי התעריפים בנוהל חרדה לא מכסים את העלות המלאה של הטיפול .ולכן נדרש שימוש בתקציבים נוספים ("תקציבי פעילות") של מרכז החוסן138 ,עם זאת משרד הבריאות מסר לנו כי נוהל חרדה לא אמור לכסות א ת כל עלות הטיפול וכי יש מר כיבים כגון .הדרכה או תקורה שאמורות להיות מכוסות בידי תקציבי המרכז139 אפשר לשאול מהו היקף הפער בין התעריפים שנקבעו בנוהל חרדה לבין העלות בפועל ,, וממה נובע פער זה לדוגמה האם הפער מתייחס לסוגיות כגון הצורך לקיים ישיבות צוות בנוגע למטו פלים או שהוא נובע מתמחור שונה של שעת הטיפול . להלן סכומי ההחזר, כפי שמסר לנו המוסד לביטוח לאומי ב- 19 ביולי2021: ראיון טלפוני- 100 ש"ח; אינטייק- 500 ש"ח; סדרה של12 טיפולים- 1,520 ,ש"ח140 כלומר, כ- 125 ש"ח לטיפול לפי חי .שוב מרכז המחקר והמידע של הכנסת באשר ל ,טיפול קבוצתי ומשפחתי בפרסומי המוסד לביטוח לאומי נכתב כי התעריף זהה בכל י סוג ה טיפול - ,פרטני, קבוצתי או משפחתי141 אך בשיחה עם המוסד לביטוח לאומי עלה כי 135 איריס פלורנטין, ס ,מנכ"לית בכירה, ראש מינהל שירותים אישיים וחברתיים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מכתב2 ביולי2021 . 136 החלטה658 של הממשלה ה- 35 ,תוכנית לחיזוק העיר אשקלון ותיקון החלטות ממשלה , 22 בדצמבר2020 ; החלטה566 של הממשלה ה- 35 , תכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי "עוטף רצועת עזה" לשנים2021 - 2022 ותיקון החלטות ממשלה , 22 בנובמבר2020 . 137 ,יעל שמחאי, ראש תחום חוסן ,רשות חיוםר לאומית, משרד הביטחון, דוא"ל10 באוגוסט2021 . 138 ,טליה לבנון מנכ"לית ,, הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב29 ביוני2021 . 139 ,בלה בן גרשון, ראש מערך התנהגות אוכלוסייה, שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות, שיחה4 באוגוסט2021 . 140 אסנת כהן, מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי, ובלה בן גרשון, ראש מערך התנהגות אוכלוסייה, שירותי בריאות "הנפש, משרד הבריאות, מכתב לגורמים שונים, "נוהל חרדה- ,מתן טיפול נפשי לנפגעי חרדה במימון המוסד לביטוח לאומי19 במאי2021 . 141 שם. הקואליציה מסרה כי התעריפים שנקבעו בנוה ל חרדה לא מכסים את עלות הטיפולים. לעומת זאת, משרד הבריאות מסר כי מרכיבים מסוימים בעלות הטיפול צריכים להיות מכוסים בידי תקציבי המרכז באשר לשנים2022- 2021 , יש החלטות ממשלה הנוגעות לתקצוב מרכזי החוסן בעוטף, בשדרות ובאשקלון בסכום של 29.71 מיליון שקלים בשנים2020-2018 עמד שיעור המימון באמצעות נוהל חרדה מטעם המוסד לביטוח לאומי על כ- 23% מתקציב מרכזי החוסן פעילות מרכזי החוסן | 35 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm התעריף לטיפול קבוצתי או משפחתי הוא418 .ש"ח142 נוסף על כך, מעיבוד הנתונים שקיבלנו מהמוסד לביטוח לאומי עולה כי .הסכום ששולם פר מפגש הוא נמוך יותר ומשתנה בין מרכזים לדוגמה, במרכז החוסן בשדרות אושר סכום כולל של88,604 ₪ל- 1,197 טיפולים קבוצתיים בשנת2020 , כלומר בערך74 ₪ל טיפול ; לעומת זאת במרכז החוסן בשער הנגב אושר בשנת 2020 סכום של1,672 ש"ח ל- 20 ,טיפולים קבוצתיים כלומר בערך84 ₪ל טיפול (או לדוגמה68 ₪ל טיפול לפי צורת .)חישוב זו במרכז חוסן שדות נגב .אין בידנו ליישב סתירה זו אפשר לשאול כיצד נקבע התעריף לטיפול קבוצתי או משפחתי וכיצד תעריף זה מתיישב עם הקביעה בפרסומי המוסד לפיה אין הבדלים בתעריפים בין סוגי הטיפולים השו נים. 4.2 תקציבו של כל אחד ממרכזי החוסן .ביקשנו לבחון מה היה תקציבו של כל אחד מהמרכזים ב טבלה 9 הצגנו את מקורות המימון הציבורי לכל אחד מ- 11 מרכזי החוסן שהפעילה הקואליציה הישראלית לטראומה בשנים2020- 2018, על בסיס תשובת הקואליציה לפנייתנו ועל בסיס נתוני המוסד לביט.וח לאומי נזכיר כי בעוד ש- 11 מרכזי החוסן שבאחריות משרד הבריאות והפעלת הקואליציה לטראומה מקבלים תקציב הן מאיגום משאבים מכמה משרדי ממשלה, הן מתקציב נוסף שמעבירים משרד הרווחה והביטחון והן מהחזרי המוסד לביטוח לאומי, שני המרכזים בצפון אינם ממומנים מאיגום המשאבי ם, אלא מתקציב נוסף שמעביר להם משרד הביטחון כמו גם מהחזרים שמעביר להם .המוסד לביטוח לאומי במסגרת נוהל חרדה143 כמו כן לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי נוהל חרדה לא שימש כלל למימון טיפולים שניתנו במרכז החוסן לחברה הבדואית , ש כאמור, נותן מענה גם לאיומים שאינם על רקע.בטחוני טבלה 9 : מקורות מימון ציבוריים להפעלת11 ,מרכזי החוסן תחת ועדת ההיגוי העליונה ,במיליוני שקלים 2018 - 2020, לפי מרכז ולפי מקור המימון144 מרכז חוסן תקציבים ממשלתיים החזרים מהמוסד לביטוח לאומי סך הכול שדרות 9.46 5.56 15.02 שדות נגב 3.79 1.26 5.05 שער הנ גב 3.97 2.65 6.62 אשכול 4.54 2.03 6.57 חוף אשקלון 3.51 1.25 4.75 בנימין 2.30 0.41 2.72 יהודה 2.27 0.25 2.52 142 שאר התעריפים זהים לאלו שפורטו ברענו ן לנוהל חרדה שפירסמו משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי ב- 19 במאי2021 . שירי בר לב ,אשכנזי, אגף נפגעי פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי, דוא"ל12 באוגוסט2021 ; אסנת כהן, מנהלת אגף א' נפגעי פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי ובלה בן גרשון, ראש מערך התנהגות אוכלוסי" ,יה, שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות, מכתב לגורמים שונים נוהל חרדה" - מתן טיפול נפשי לנפגעי חרדה במימון המוסד לביטוח לאומי , 19 במאי2021 . 143 רובי רוגל, סמנכ" ,ל, מרכז משאבים, שיחה11 באוגוסט2021 . 144 .לפי עיבוד מרכז המחקר והמידע של הכנסת,שירי בר לב אשכנזי ,אגף נפגעי פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי קובץ שהועבר ב ,דוא"ל10 באוגוסט2021 ,; טליה לבנון מנכ"לית ,, הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב29 ביוני2021 . המוסד לביטוח לאומי מסר לנו כי התעריף הוא זהה לכל סוגי הטיפולים– פרטני, משפחתי וקבוצתי- אך מעיבוד הנתונים שקיבלנו עולה כי י ש הבדלים בתעריפים אלו פעילות מרכזי החוסן | 36 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מרכז חוסן תקציבים ממשלתיים החזרים מהמוסד לביטוח לאומי סך הכול עציון 2.33 0.51 2.83 שומרון 2.33 0.56 2.89 אשקלון 1.50 0.42 1.92 בדואי 4.95 4.95 סך הכול 40.94 4.9 1 55.84 מ טבלה 9 עולה כי בשנים2018 - 2020 הועברו כ- 55.84 מיליון ש"ח לפעילות מרכזי החוסן שהפעילה הקואליציה. לסכום זה יש להוסיף4.81 מיליון ש"ח שהקואליציה העבירה לפעילות אזורית שאינה משוייכת למרכז חוסן מסוים :)(ראו פירוט על פעילות זו למטה3.06 מיליון ש"ח לפעילות באזור העוטף ו- 1.75 "מיליון ש ח לפעילו.ת באזור יהודה ושומרון בנוסף, מנתוני המוסד לביטוח לאומי עולה שבשנת2018 הועבר לקואליציה החזר נוסף בסך של כ- 590,000 ש"ח, שלא ,עלה בידנו לשייך אותו למרכז ספציפי. כלומר בסה"כ בשנים2020-2018 הועבר סכום של כ- 61.24 מיליון ש"ח ממקורות מימון ציבוריים לפעילות מרכז י החוס ן שהפעילה .הקואליציה145 כאמור ב טבלה 7 , בשנים2018 - 2020 הועבר סכום של כ- 65.5 מיליון שקלים ממקורות ציבוריים לפעילות מרכזי חוסן, בעוד לפי המענים שקיבלנו מהקואליציה ומהמוסד לביטוח לאומי בתקופה זו הועבר למרכזים שמופעלים על- ידי הקואליציה סכום של61.24 מילי ון שקלים , כלומר פער של כ- 4.25 .מיליון שקלים חלק מפער זה מקורו בסכום של900,000 ש"ח שמשרד הביטחון העביר בשנת2020 לשני המרכזים בצפון, שכאמור אינם מופעלים בידי הקואליציה. חלק נוסף מפער זה מקורו בכך שמשרד הרווחה מ עביר סכום של625,000 ש"ח מדי שנה ישירות למרכזי החוסן בעוטף ובשדרות , כלומר סכום של1.875 מיליון ש"ח בשנים2020-2018 . כלומר מדובר בסך הכל ב- 2.775 .מיליון שקלים לא ידוע לנו מהו המקור לפער הנוסף בסך של1.475 מיליון ש"ח . לפירוט המימון שקיבל כל מרכז לפי תשובת הקואליציה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ראו טבלה 4 1 .בנספח בהשוואה לפי מרכזים עולה כי שיעור המימון באמצעות נוהל חרדה נע בין כ- 10% (מרכז חוסן יהודה) לכ- 40% (מרכז חוסן שער הנגב) וכי שיעור זה היה גבוה יותר במרכזי החוסן בעוטף ובשדרות מאשר במרכזים הפועלים ביהודה ושומרון. נזכיר כי נוהל חרדה אינו המקור היחיד למימון פעילות טיפולית, כלומר, אי אפשר להסיק מנתון זה ישירות על היקף הפעילות הטיפולית .במרכזי החוסן נוסף לתקציב של כל אחד מהמרכזים אפשר לראות שיש תקציב אזורי ל פעילות הקואליציה בע וטף עזה ו באזור יהודה ושומרון .לפי תשובת הקואליציה במהלך השנים2018 - 2020 עלה 145 שאלנו את הקואליציה הישראלית לטראומה מהו היקף התרומות שגייסה לצורך פעילות מרכזי החוסן, אך הקואליציה לא מ סרה לנו נתון ,זה. טליה לבנון מנכ"לית ,, ויונתן שושן, מנהל מרכזי החוסן באזור דרום, הקואליציה הישראלית לטראומה, שיחה9 באוגוסט2021 . שיעור המימון של המוסד לביטוח לאומי מההתקצוב של כל מרכז נע בין כ- 10% לכ- 40%. כ כלל שיעור זה היה גבוה יותר במרכזי החוסן בעוטף ובשדרות מאשר ביהודה ושומרון בשנים2020-2018 הועבר סכום של כ- 65.5 מיליון שקלים ממקורות ציבוריים ל ,מרכזי חוסן בעוד לפי המענים שקיבלנו מהקואליציה ומהמוסד לביטוח לאומי הועבר בתקופה זו סכום של61.24 מיליון שקלים חלק מפער זה נובע מהעברות ממשרד הביטחון למרכזי חוסן שא ינם מופעלים בידי ( הקואליציה900,000 שקלים) ומהעברות ממשרד הרווחה לרשויות שבהן פועלים מרכזי חוסן ( 1.875 .)מיליון שקלים אין בידנו לעמוד על המקור לפער הנותר בסך 1.475 מיליון שקלים פעילות מ רכזי החוסן | 37 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הסכום המוקצה לפעילות אזורית בעוטף מכ- 840,000 שקלים בשנת2018 ל- 1.15 מיליון שקלים בשנת2020 ול- 1.55 מיליון שקלים בשנת2021 . באזור יהודה ושומרון עלה הסכום שהוקצה לפעילות אזורית מ- 580,000 שקלים בשנת2018 לכ- 600,000 ש קלים בשנת2021 (ראו טבלה 4 1 )בנספח. 146 מתכניות העבודה השנתיות שהועברו לנו אפשר להתרשם שפעילויות אזוריות כוללות בין השאר הכשרות למנהלות המרכזים, קיום פורומים למטפלים או לאנשי צוות אחרים ממרכזים שונים, העברת תמונת מצב ,)לגורמים שונים במצבי חירום, הפקת הסכת (פודקאסט יצירת מאגר מידע משותף והטמעת שימוש במערכות ממוחשבות במרכזים, קיום כנסים .והכשרות לכמה מרכזי חוסן, הקמת אתר במרשתת (אינטרנט) למרכזי החוסן ועוד147 באשר לשנת 2021 מהנתונים שהעבירה לנו הקואליציה עולה כי התקציב המ משלתי הכולל שהעבירה הקואליציה ל- 11 ה מרכזים ש היא מפעילה עמד בשנה זו על כ- 18.53 מיליון ש"ח ( כולל2.15 )מיליון ש"ח שהוקצו לפעילות אזורית. לעומת זאת, בשנת2018 עמד תקציב זה על כ- 13.12 מיליון ש"ח, בשנת2019 - כ- 15.54 מיליון ש"ח, ובשנת2020 כ- 17.04 .מיליון ש"ח כל ומר, אפשר לראות שהתקציבים הממשלתיים שהוקצו לפעילות11 מרכזי החוסן שמפעילה הקואליציה עלו בשנים האחרונות (נזכיר כי מרכז החוסן אשקלון החל לפעול רק בשנת2020 .) נתונים אלו אינם כוללים את ההחזרים למרכזי החוסן מהמוסד לביטוח לאומי באמצעות נוהל .חרדה בשנה זו נ זכיר כי נוסף על11 מרכזי חוסן אלה בשנת2021 החלו לפעול שני מרכזי חוסן נוספים בצפון הארץ , המופעלים על ידי מרכז משאבים. משרד הביטחון תיקצב כל מרכז בתקציב הקמה של 450,000 ש"ח בשנת2020 ובתקציב הפעלה של מיליון ש"ח בשנת2021 , קרי2.9 מיליון ש"ח בסך הכול. 148 לא ידוע ל .נו איזה חלק מסכום זה אכן הועבר בפועל למרכזי החוסן 4.3 אופן הקצאת התקציבים הממשלתיים בדוח המבקר ממאי2021 העיר המבקר כי איגום המשאבים מכמה משרדים גו רם לחוסר ודאות תקציבית, והמליץ כי משרד האוצר יבחן את קביעת מס גרת תקציבית שנתית לכל מרכזי החוסן, שתעוגן בתקציב הבסיס של אחד ממשרדי הממשלה , וכן לבחון קביעה של מנגנון לעדכון תקציב הבסיס. 149 משרד הבריאות מסר לנו כי מרכזי החוסן מאוימים בסגירה מדי שנה או שנתיים וכי "הכנסת התקציב לבסיס התקציב היא קריטית להמשך הפעלה תקינה של מרכזי החוסן." הקואליציה מסרה לנו אף היא כי אי-הוד אות התקציבית פוגעת ביכולת לתכנן 146 טליה לבנון, מנכ" ,לית, הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב29 ביוני2021 . 147 הקואליציה הישראלית לטראומה, תכנית עבודה שנתית עוטף ע זה2020 , תכנית עבודה שנתית2021 .יהודה ושומרון 148 ,יעל שמחאי, ראש תחום חוסן, רשות חירום לאומית, משרד הביטחון, דוא"ל10 באוגוסט2021 . 149 ,מבקר המדינה הי ערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום , 18 במאי2021 ', עמ6. משרד הביטחון תיקצב את פעילותם של שני מרכזי החוסן בצפון ב- 2.9 מיליון שקלים בשנים 2021-2020 , נוסף על התקציבים שהועברו ל- 11 מרכזי החוסן של הקואליציה לפי מבקר המדינה איגום המשאבים בהחלטות מ משלה מביא .לחוסר ודאות תקציבית גורמים נוספים הוסיפו כי מצב זה פוגע ביכולת לתכנן תהליכים לטווח ארוך ואף יוצר חוסר ביטחון תעסוקתי באשר לשנת2021 , מתשובת הקואליציה לפנייתנו עולה כי הסכום שהעבירה הקואליציה לפעילות המרכזים בשנ ה זו הוא כ- 18.53 ,מיליון שקלים לעומת כ- 13.12 מיליון שקלים בשנת2018 נוסף על התקציב המוקצה לפעילות כל מרכז, הקואליציה מקצה סכומים נוספים לפעילות אזורית פעילות מרכזי החוסן | 38 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,תהליכים לטווח הארוך150 ובדיון שהתקיים ביולי2017 בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של .הכנסת ציינה אחת ממנהלות המרכזים כי אי הוודאות התקציבית מקשה על גיוס כוח האדם151 בהמשך לכך, אפשר לשאול האם וכיצד מצב זה של חוסר ביטחון תעסוקתי מ שפיע על טיב .המענה שמספקים מרכזי החוסן הטענה כי יש צורך לעגן את תקציבי מרכזי החוסן בבסיס התקציב מלווה את התחום כבר כמה שנים. לדוגמה, ג ם במאי2019 פנו ראשי הרשויות בעוטף עזה לראש הממשלה ולשר האוצר בבקשה לעגן את תקציב הפעלת מרכזי החוסן בבסיס התקציב של משרדי,הממשלה152 ו סוגיה זו עלתה גם בדיוני ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בשנים2014, ב- 2015, ב- 2017 ולאחרונה בדצמבר2020 , כמו גם בדיון של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת באוקטובר2020 . 153 משרד ראש הממשלה מסר לנו כי גם הוא שותף להמלצת מבקר המדינה באשר לב חינת קביעת מסגרת תקציבית שנתית לכל מרכזי החוסן ועיגונה בבסיס התקציב של אחד ממשרדי הממשלה הרלווטניים, וזאת במטרה להבטיח את פעילותם הסדירה של מרכזי .החוסן, ייעול תהליכי התשלומים ויצירת ודאות מול הגוף המפעיל154 משרד האוצר מסר לנו כי אינו מתנגד לעיגון תקציבי מרכ זי החוסן בבסיס התקציב וכי מדובר בהחלטה של המשרדים .עצמם155 המשרד לשוויון חברתי , שפרש מוועדת ההיגוי העליונה בספטמבר2020 , מסר לנו אף הוא כי אחד מהתנאים לחזרתו לשותפות בהחלטת הממשלה העוסקת בתכנית לחיזוק עוטף עזה מתייחס להכנסת תקציב מרכזי החוסן לבסיס התקציב של .המשרד שינהל את הפרויקט156 כמו כן, חלק ממרכזי החוסן הוסיפו כי יש צורך לבנות מנגנון להגדלת תקציבים לאחר תקופות הסלמ ה. 157 נציין כי הקואליציה מסרה לנו כי התרומות שהיא משיגה חשובות במיוחד בתקופת הסלמה שמעלות את הצורך במענה מהיר, וכי משך הזמן הנדרש לממשלה לספק מ ימון נוסף 150 טליה לבנון, מנכ" ,לית, הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב29 ביוני2021 . נציין כי גם חלק ממרכזי החוסן שפנינו אליהם באופן פרטני העלו טענה זו. ה ודיה מאירוביץ, מנהלת מרכז חוסן יהודה, מ ,כתב29 ביוני2021 ,; חנה יעקבסון, מנהלת מרכז חוסן בנימין, מכתב 29 ביוני2021 ,; מיכל בן שלום, מרכז חוסן עציון, מכתב29 ביוני2021 . 151 דברי מירב בן ניסים וידל, מנהלת מרכז חוסן אשכול, הכנסת ה- 20 ,, ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות 'פרוטוקול מס597 , 26 ביולי2017 ', עמ20 . 152 גם ועדת ההיגוי העליונה החליטה לפעול להכנת הצעת מחליטים בנושא זה במאי2019 ,. מבקר המדינה היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום , 18 במאי2021 ', עמ36 . 153 הכנסת ה- 23 ,, ישיבת ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה לענייני הנגב 'פרוטוקול מס3 , 20 באוקטובר2020; הכנסת ה- 20 ,, ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות 'פרוטוקול מס597 , 26 ביולי2017; הכנסת ה- 20 ,, ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות 'פרוטוקול מס24 , 7 ביולי2015; הכנסת ה- 19 ,, ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות 'פרוטוקול מס206 , 4 במרץ2014 .; 154 רון מרגלית ,, מנהל תחום פרויקטים, משרד ראש הממשלה, מכתב16 באוגוסט2021 . 155 ,דניאל פדון, רפרנט בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר מסרון , 5 באוגוסט2021 . 156 ,נתנאל לוי, מנהל אגף ביטחון, חירום מידע וסייבר, המשרד לשוויון חברתי, מכתב20 ביוני2021 . 157 לדוגמה, מיכל בן שלום, מר ,כז חוסן עציון, מכתב29 ביוני2021 ; ,חנה יעקבסון, מנהלת מרכז חוסן בנימין, מכתב29 ביוני2021 . מבקר המדינה המליץ לעגן את תקציב מרכזי החוסן בבסיס התקציב. משרד ראש הממשלה מסר לנו כי ,הוא שותף להמלצה זו ומשרד האוצר מסר כי אינ ו מתנגד לכך חלק ממרכזי החוסן ציינו בפנינו כי יש צורך במנגנון להגדלת תקציבים לאחר תקופות הסלמה, ומשרד ראש הממשלה מסר כי יש ליצור מנגנון להגדלת התקציב לפי הצרכים העולים מהשטח פעילות מרכזי החוסן | 39 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .יכול להיות ארוך מדי158 גם משרד ראש הממשלה ציין כי יש צורך בקביעת מנגנון לעדכון .התקציב בהתאם לצרכים העולים מהשטח159 ,גם אם יעוגנו תקציבי מרכזי החוסן בבסיס התקציב אפשר לשאול האם רצוי לעגן את תקציבי המרכזים בבסיס תקציב של משרד אחד או של כמה משרדים . ב דוח המבקר ממאי2021 המליץ מבקר המדינה לע גן את תקציב מרכזי החוסן בבסיס התקציב של משרד אחד שיתכלל את הנושא. משרד הרווחה ציין בפני המבקר כי יש לשים לב לכך שהתקציב ומימושו הוא חלק מתהליך יצירת שיתופי פעולה הבין- .משרדיים160 לעומת זאת, משרד הבריאות מסר לנו כי יש ל העביר את התקציבים האמורים לבסיס התקציב שלו בעוד המשרד לשוויון חברתי, ש כאמור פרש מוועדת ההיגוי העליונה בספטמבר2020 , הביע התנגדות לאפשרות זו והציע במקום זאת כי הנושא ינוהל תחת משרד רה"מ או.תחת המשרד לשוויון חברתי161 משרד האוצר מסר בעניין זה כי לשיטתו הגיוני יותר מבחינה תפעולית לרכז את התקציבים תחת משרד אחד, אך אין לו .עמדה באשר לזהות המשרד שתחתיו ירוכזו התקציבים162 4.4 תשתיות לצד תקציב המרכזים יש צורך בהבטחת .תשתיותיהם הפיזיות נוהל משרד הבריאות מטיל על המפעיל (קרי: הקואליציה הישראלית לטראומה) את האחריות ליצור קשר עם הרשות לצורך .השגת מבנים מתאימים לפעילות המרכז ושלוחותיו163 הקואליציה הישראלית לטראומה מסרה לנו כי ככלל המבנים שמהם מופעלים שירותי מרכזי החוסן אכן ניתנים בידי הרשו יו.ת164 מרכזי החוסן בשדרות ובעוטף . בדוח המבקר ממאי2021 נכתב כי מרכזי החוסן בעיריית אשקלון, בשד רות, ובמועצה האזורית חוף אשקלון אינם ממוגנים, אך באשקלון ובשדרות הם צמודים למרחבים מוגנים. כמו כן, שתי העיריות והמועצה האזורית חוף אשקלון מסרו למבקר כי .הן בונות מבנים חדשים למרכזי החוסן165 מרכזי החוסן ביהודה ושומרון . מרכז חוסן עציון מסר לנו כי הוא פועל בקרא וונים, כי יש לו צורך .במבנה שהוא רק מרכז חוסן כמו גם מקום לפעילות חוסן בכל רשות שאותה משרת המרכז 158 ,טליה לבנון מנכ"לית ,, ויונתן שושן, מנהל מרכזי החוסן באזור דרום, הקואליציה הישראלית לטראומה, שיחה9 באוגוסט2021 . 159 רון מרגלית, מנהל תחום פרויקטים, משרד ראש הממש ,לה, מכתב16 באוגוסט2021 . 160 גם משרד הכלכלה והתעשייה, שלקח חלק במימון מרכז החוסן לחברה הבדואית לתקופה מסוימת, מסר למבקר כי יש לכלול את ,התקציב בבסיס התקציב. מבקר המדינה היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום , 18 במאי2021 ', עמ37 . 161 ,נתנאל לוי, מנהל אגף ביטחון, חירום מידע וסייבר, המשרד לשוויון חברתי, מכתב20 ביוני2021 . 162 ,דניאל פדון, רפרנט בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר מסרון , 5 באו גוסט2021 . 163 סעיף6.2.3 לנוהל הפעלת מרכזי חוסן. משרד הבריאות, נוהל הפעלת מרכזי חוסן, אוקטובר2017 , כפי שהועבר למרכז המחקר ,והמידע של הכנסת ע"י איריס צפירה, רכזת לשכה ב' (ברה"נ), אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, דוא"ל1 ביוני2021 . 164 יש שני יוצאים מהכלל: הקוא ליציה שוכרת משרד באחת מהרשויות הבדואיות ומשתתפת במימון הארנונה והמים של מבנה מסוים ,באחת מהמועצות ביהודה ושומרון. טליה לבנון מנכ"לית ,, ויונתן שושן, מנהל מרכזי החוסן באזור דרום, הקואליציה הישראלית לטראומה ,שיחה9 באוגוסט2021 . 165 ,מבקר המדינה היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום , 18 במאי2021 ', עמ48 - 49 . יש מחלוקת באשר לזהות המשרד שתחתיו יש לעגן את תקציבי מרכזי החוסן ככלל, המבנים שמה ם פועלים שירותי מרכזי החוסן ניתנים בידי הרשויות ,אותן הם משרתים וזאת בהתאם לנוהל הפעלת מרכזי חוסן פעילות מרכזי החוסן | 40 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm המרכז הוסיף כי הדבר אף יתרום למיצוב מרכז החוסן. כמו כן, מרכזי חוסן יהודה, שומרון ועציון מסרו כי מנהלות המרכזים מבקרות בכל היישובים שאותם משרתים מרכזי החוסן ברכ ביהן .הפרטיים, וכי יש לוודא שיקבלו רכב מטעם העבודה ושרכב זה יהיה ממוגן נגד זריקת אבנים166 5 . סוגיות לדיון .בפרק זה נציג כמה סוגיות אפשריות לדיון שעלו במהלך כתיבת המסמך 5.1 גורם מתכלל ממס מ ך זה עלה כי משרד הבריאות הוא הגוף האמון על תכלול11 מרכזי החוסן, והוא משתף פעולה עם משרדי ממשלה נוספים אחרים החברים בוועדת ההיגוי העליונה שהוא עומד .בראשה167 לעומת זאת, שני מרכזי החוסן בצפון לא הוקמו במסגרת ועדת ההיגוי העליונה, אלא .תחת הפיקוח של אשכולי רשויות ובמימון משרד הביטחון עולה השאלה מדוע מרכזי החוסן בצפון הוקמו שלא במסג רת ועדת ההיגוי העליונה , אך במהלך כתיבת מסמך זה לא עלה בידנו לקבל .הסבר סדור להפרדה זו בדוח המבקר ממאי2021 נכתב כי משרד הבריאות שקל להקים מרכזי חוסן בצפון בשנים2017-2016 ואף החליט לקדם הצעת ממשלה בנושא עם משרד הביטחון, אך הצעה זו לא קודמה. המבקר המליץ להש לים את בחינת .הצורך בקידום הצעה זו168 בהקשר זה צוין בדוח המבקר ממאי 2021 כי " משרד הבריאות סבור שהקמת מרכזי חוסן נוספים חייבת להתבצע אך ורק בתכנון, תכלוּל ובקרה של ועדת ההיגוי העליונה, ותוך הקצאת תקציב מתאים ,". עם זאת משרד הבריאות מסר למבקר כי נושא מרכזי החוס ן בצפון יעלה לדיון בוועדת ההיגוי הע.ליונה וכי יוצע "פתרון אופרטיבי", שלא פורט169 נציין כי אשכול רשויות גליל מערבי מסר למבקר כי "האשכול רואה לנכון שמרכז החוסן יפעל במסגרת התוכנית הלאומית לפריסת מרכזי חוסן ובשותפות עם ועדת ההיגוי העליונה", והמבקר המליץ למשרד הבריאות ולמש רד הביטחון לשקול את שילוב מרכזי החוסן בצפון במסגרת .התכנית הלאומית170 מרכז משאבים מסר לנו כי הוא מעוניין לקחת חלק בפעילות ועדת ההיגו י ;העליונה171 .נציין בהקשר זה כי הקואליציה אינה חלק מוועדת ההיגוי העליונה אפשר לשאול האם כלל המרכזים צריכים לפעול ת חת ועדת ההיגוי העליונה ואם כן כיצד יוסדרו היחסים בין משרדי הממשלה לשני הגורמים המפעילים. 166 ,יסמין שקד, מנהלת מרכז חוסן שומרון, מכתב29 ביוני2021; מיכל בן שלום, מרכז חוסן ,עציון, מכתב29 ביוני2021 ; 167 ,איריס פלורנטין, סמנכ"לית בכירה, ראש מינהל שירותים אישיים וחברתיים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מכתב2 ביולי2021 . 168 כמו כן צוין בדוח כי נושא מרכזי החוסן בצפון עלה בדיוני ועדת ההיגוי העליונה בשנים2019 - 2020, אך ל .א התקבלה החלטה בנושא ,מבקר המדינה היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום , 18 במאי2021 ', עמ67 . 169 'שם, עמ 69 . 170 .שם 171 רובי רוגל, ס ,מנכ"ל, מרכז משאבים, שיחה11 באוגוסט2021 . משרד הבריאות מסר למבקר המדינה כי יש להקים מרכזי חוסן נוספים רק במסגרת ועדת ההיגוי העליונה וכי יוצע פיתרון למרכזי החוסן בצפון אפשר לשאול האם רצוי שכל מרכזי החוסן יתוכללו בידי גורם אחד ואם כן כיצד יוסדרו היחסים בין משרדי הממשלה לגורמים המפעילים ,מרכזי חוסן עציון שומרון ויהודה מסרו כי יש לספק רכב למנהלות המרכזים כדי שיוכלו לבקר ביישובים אותם משרתים המרכזים ועל הרכב להיות ממוגן בעוד11 מרכזים מתוכללי ם במסגרת ,ועדת ההיגוי העליונה שני המרכזים בצפון פועלים מחוץ למסגרת זו פעילות מרכזי החוסן | 41 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לצד השאלה האם כלל המרכזים צריכים לפעול תחת ועדת ההיגוי העליונה, עולה השאלה מה צריך להיות הרכבה והאם המשרד האמון על תחום זה צריך להיות משרד הבריאות. הרכב ועדת ההיגוי ה עליונה השתנה לאורך השנים, אם כי משרד הבריאות נותר הגורם שעליו הוטל להפעיל את השירותים. בהחלטה566 של ההממשלה ה- 35 מנובמבר2020 , שדנה בחמשת מרכזי החוסן בשדרות ובעוטף, נכתב כי הוועדה תכלול את משרד הבריאות, משרד ,האוצר, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ,משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון משרד העלייה והקליטה והמשרד לחיזוק ולקידום קהילתי. בהחלטה658 של הממשלה ה- 35 מדצמבר2020 ,, שדנה בהקמת מרכז באשקלון, נכתב כי החברים בוועדה יהיו משרד הבריאות המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי ומשרד העלייה .והקליטה בהחלטה4563 של הממשלה ה- 35 ממאי2019 , שדנה במרכזי החוסן ביו"ש, אין התייחסות לוועדת ההיגוי הבין- משרדית אך נכתב כי משרד הבריאות יפעיל את מרכזי החוסן .בתיאום עם משרד החינוך ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים המשרד לשוויון חברתי פרש מוועדת ההיגוי העליונה מספטמבר2020 ומסר לנו כי הוא משתתף כיום באופן וולונטרי בוועדת ההיגוי של שני מרכזי החוסן באשכולות גליל מזרחי וגליל.מערבי172 רח"ל מסרה לנו כי היא הייתה מעורבת בבחינת עבודת מרכזי החוסן ברמות שונות, ובין השאר לקחה חלק בקביעת תכניות העבודה ו ביצעה ביקור ים שוטפים במרכזי החוסן. לאחר סגירת חטיבת החוסן ברח"ל הודיעה רח"ל כי תפסיק את השתתפותה בוועדת ההיגוי העליונה מבחינה מקצועית וכלכלית וכי החל משנת2022 יפסיק משרד הביטחון לקחת חלק בוועדה זו. 173 נציין כי ככלל המשרדים החברים בוועדת ההיגוי העליונה הם גם אלו שהשתת פו בתקצוב מרכזי החוסן. נציין כי משרד ראש הממשלה, בהמשך להמלצתו לבחינת עיגון תקציבי מרכזי החוסן תחת משרד אחד, מסר לנו כי לשיטתו יש ליצור מנגנון שיבטיח את שיתוף הפעולה בין המשרדים .במסגרת ועדת ההיגוי גם ללא תלות בתקצוב של כל אחד מהמשרדים174 ב אשר לשאלת זהות המ ,שרד שיהיה אמון על מרכזי החוסן המשרד לשוויון חברתי מסר לנו כי יש להעביר את ניהול הפרויקט למשרד שאינו נוגע ישירות באחד משלושת תחומי הפעילות העיקריים של מרכז החוסן , כלומר בריאות (טיפול נפשי), רווחה (חוסן קהילתי) או ביטחון (היערכות לחירום), והציע את משרד ראש הממשלה או את המשרד לשוויון חברתי בתור גורמים .אפשריים175 המשרד לא פירט את הרציונל לגישה זו אך נראה כי הכוונה היא למנוע מצב שבו .המשרד האחראי מתמקד בתחום אותו הוא מכיר היטב על חשבון התחומים האחרים רח"ל 172 ,נתנאל לוי, מנהל אגף ביטחון, חירום, מידע וסייבר, המשרד לשוויון חברתי, מכתב20 ביוני2021 . 173 ,יעל שמחאי, ראש תחום חוסן, רשות חירום לאומית, משרד הביטחון, מכתב30 ביוני2021 . 174 רון מרגלית, מנהל תחום פרויקטים, משרד ,ראש הממשלה, מכתב16 באוגוסט2021 . 175 ,נתנאל לוי, מנהל אגף ביטחון, חירום מידע וסייבר, המשרד לשוויון חברתי, מכתב20 ביוני2021 . ככלל המשרדים החברים בוועדת ההיגוי העליונה הם אלו שהשתתפו בתקצוב משרד ראש הממשלה ציין כי יש ליצור מנגנון להבט חת שיתוף הפעולה של משרדי הממשלה בוועדת ההיגוי ללא תלות בתקצוב הרכב ועדת ההיגוי השתנה לאורך השנים, אם כי משרד הבריאות נותר הגורם המתכלל את השירותים המשרד לשוויון חברתי מסר לנו כי יש להעביר את ניהול פרויקט מרכזי החוסן ממשרד הבריאות למשרד ראש הממשלה או למשרד לשוויון חברתי פעילות מרכזי החוסן | 42 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טענה אף היא שתחום מרכזי החוסן צריך להיות מנוהל "על ידי מש רד "חזק" עם מערך מלא של בעלי תפקידים יעודיים לנושא ".הזה כולל מעורבות מנכ"ל המשרד נציין כי אחד ממרכזי החוסן מסר לנו כי להערכתו רצוי שהגורם המתכלל יהיה משרד הרווחה, במטרה לספק נפח רב יותר .לתחום החוסן הקהילתי ולמניעה176 המשרד לשוויון חברתי ורח"ל אף טענו בפנינ ו כי ועדת ההיגוי העליונה בראשות משרד הבריאות .אינה מתכנסת בתדירות הנדרשת177 בתגובה לטענה זו מסר לנו משרד הבריאות כי פגישות הוועדה נקבעות אחת לרבעון, אך יש מקרים שבהם הפגישות לא מתבצעות בפועל, בין השאר .עקב אילוצים של החברים האחרים בוועדה178 5.2 אופן הפעלת מרכזי ה חוסן כ פי שהוצג לעיל , 11 המרכזים שבאחריות משרד הבריאות מופעלים על- ידי הקואליציה הישראלית לטראומה , בעוד שני המרכזים בצפון מופעלים על- ידי מרכז משאבים . כלומר, מדובר בספקים חיצוניים ע מ.ם התקשרה המדינה לצורך מתן שירותי מרכזי החוסן הקואליציה הישראלית לטראומה הפע ילה את מרכזי החוסן בפטור ממכרז עד שנת2018 , ובשנה זו היא זכתה במכרז להפעלת כל מרכזי החוסן שמפעיל משרד הבריאות כמו גם מרכזי ,חוסן שייפתחו בעתיד באזורים נוספים, לרבות באזור הצפון179 ותקופת ההתקשרות עמה היא עד לשנת2027 . 180 כחלק מההבהרות למכרז נשאל המשרד מהו ההגי ון המנחה את ה בחירה בספק אחד בהתחשב בחלוקה הגאוגרפית כמו גם ההבדלים בין אוכלוסיות. המשרד השיב כי אין יתרון בחלוקת השירות בין כמה ספקים וכי "המשרד מוצא יתרון בכך שספק מחזיק את הידע המקצועי, יוכל לנייד עו בדים ולהקים מרכזים חדשים במהירות". 181 לעומת זאת רח"ל ביקר ה 176 מנהל האגף הבהיר כי תמיד יהיו אנשים שיזדקקו לטיפול, אך טען כי ההתמקדות במניעה תאפשר לצמצם את מספר האנשים שיגיעו ,לטיפול. נח אלמסי מנהל האגף לשירותים חברתיים ,, מועצה אזורית שדות נגב, שיחה25 ביולי2021 . 177 ,יעל שמחאי, ראש תחום חוסן, רשות חירום לאומית, משרד הביטחון, דוא"ל30 ביוני2021 ; נתנאל לוי, מנהל אגף ביטחון, חירום מידע ,וסייבר, המשרד לשוויון חברתי, מכתב20 ביוני2021 . 178 בין השאר כאשר חלק מחברי הוועדה מודיעים שאינם יכולים להגיע. המשרד הוסיף כי הוא מתקשה לתאם פגישות חלופיות עקב אילוצי הלו"ז של חלק מחברי הוועדה, וכי יש התנגדות של חלק מחברי הוועדה לקיים מפגשים ללא כל הגורמים. בלה בן גרשון, מנהלת המחלקה ,לאוטיזם, משרד הבריאות, שיחה4 ב אוגוסט2021 . 179 סעיפים1.10 ו- 3.1 למכרז ממאי2018 ,). ראו: משרד הבריאות (אגף רכש נכסים ולוגיסטיקה 'מכרז מס40/2018 להקמת והפעלת מרכז חוסן בעוטף עזה , מרכז החוסן הבדואי ומרכזי הח וסן ביו"ש , מאי2018 . 180 תקופת ההתקשרות היא למשך שנתיים מאז ההודעה על הזכיה, כאשר למזמין יש את הזכות להאריך את ההתקשרות בעוד שלוש תקופות בנות שנתיים כל אחת (סה"כ8 שנים) ובכפוף לקיום תקציב. סעיף4.5 ,), משרד הבריאות (אגף רכש נכסים ולוגיסטיקה 'מכרז מס 40/2018 להקמת והפעלת מרכז חוסן בעוטף עזה , מרכז החוסן הבדואי ומרכזי החוסן ביו"ש, מאי2018 ,; טליה לבנון מנכ"לית , ויונתן שושן, מנהל מרכזי החוסן באזור דרום, הקואליציה הישראלית לטראומה, ש ,יחה9 באוגוסט2021 . 181 ,עופר לוי, מנהל אגף, אגף רכש נכסי ולוגיסטיקה,משרד הבריאות במכרז מס ‘ 2018/40 להקמת והפעלת מרכז חוסן בעוטף עזה, מרכז החוסן הבדואי ומרכזי החוסן ביו"ש , 2 באוגוסט2021 . הקואליציה הישראלית לטראומה זכתה במכרז להפעלת מרכזי החוסן שמפעיל משרד הבריאות עד שנת2027 פעילות מרכזי החוסן | 43 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm את השימוש בספק יחיד ל,הפעלת מרכזי החוסן182 אם כי היא לא פירטה מהן ההשלכות של מצב .זה מרכז משאבים, שפרש לאחרונה מהקואליציה ומפעיל את שני מרכזי החוסן בצפון, מסר לנו כי לשיטתו רצוי שהרשויות המקומיות עצמן הן שיפעילו את מרכזי החוסן באופן הדרגתי, וכי הדבר יביא לכך שחלק נכבד יותר מהתקציב הממשלתי יגיע לתושבים עצמם ולא לגופי ביניים. מרכז משאבים הוסיף כי יש רשויות המפעילות מרכזי חוסן כבר יותר מעשור וכיום יש לרשויות ניסיון .בתחום זה183 ל עומת זאת, הקואליציה טענה בפנינו כי הרשות המקומית אינה גורם מתאים להפעלת מרכזי החו סן וכי יש יתרונות שונים להפע .לת המרכזים באמצעות גורם חיצוני ,לדבריה מודל זה מ אפשר בין השאר איגום ידע בין מרכזים שונים, ראייה רוחבית ואזורית, וג מישות המאפשרת למרכז החוס ן להעסיק מטפלים לפי צורך משתנה ולהתאים את הפעילויות שהיא מבצעת לצרכים העולים מהשטח במהירו ת מבלי לעבור מכשולים בירורוקרטיים. כמו כן ציינה הקואליציה כמה תפקידים נוספים שהמודל הנוכחי מאפשר לה למלא, וביניהם פעולתה כג וף ידע מקצועי המפתח מודלים ומשמש להעברת ידע מחו"ל למרכז י החוסן, קיום שיח מול משר די הממשלה השונים העוסקים בתחום ו.גיוס כספים184 הקואלי ציה הוסיפה כי אם הכספים יועברו ישירות לרשויות ייתכן שסדר העדיפויות של הרשויות לא בהכרח יכתיב דחיפות בתחום החוסן וההיערכ ו.ת לחירום נזכיר כי חלק ממרכזי החוסן של הקואליציה מופעלים ישירות על-ידה וחלקם באמצעות עמותות עמן היא התקשרה. במסגרת ההבהרות למכרז2018 צי ין משרד הבריאות כי הוא מתנג ד להעסקה באמצעות רשויות .מקומיות, אך לא לקבלני משנה אחרים עם זאת, לפחות חלק מהעמותות המפעילות את מרכזי .החוסן מטעם הקואליציה מנוהלות בידי רשויות מקומיות185 נציין כי שאלת הזיקה בין מרכז החוסן לרשות המקומית אינה תמיד ברורה. כך, שתי מועצות ,אזוריות בעוטף עזה מסרו לנו שמרכזי החוסן הם יחידה תחת האגף לשירותים חברתיים ברשות וכי מנהל או מנהלת האגף לשירותים חברתיים בונה ומאשר את תכנית העבודה של מרכז החוסן .ביחד עם מנהלת המרכז186 ,לעומת זאת בשדרות מרכז החוסן הוא גוף עצמאי שעובד בשיתוף 182 ,יעל שמחאי, ראש תחום חוסן, רשות חירום לאומית, משרד הביטחון, דוא"ל30 ביוני2021 . 183 ,מולי להד, נשיא, רובי רוגל סמנכ"ל ,ויפתח בנבנישתי, מנכל כללי, מרכז משאבים, מכתב5 באוגוסט2021 . 184 טליה לבנון, מנכ"לית, ויונתן שושן, מנהל מרכזי החוסן באזור ד ,רום, הקואליציה הישראלית לטראומה, שיחה9 באוגוסט2021 . 185 לדוגמה, בשער הנגב. לילך שיינגורטן, מנכ" ,לית, מועצה אזורית שער הנגב, שיחה3 באוגוסט2021 . 186 ,נח אלמסי, מנהל המחלקה לשירותים חברתיים, מ.א. שדות נגב, שיחה25 ביולי2021 ; אביטל שלום, מנהלת האגף לשירותים חברתיים, מ.א. חוף אשקלון ,, וחיה בוקובזה, מנהלת מרכז חוסן חוף אשקלון, שיחה21 ביוני2021 . משרד הבריאות טוען כי יש יתרונות לשימוש בספק יחיד בעל ידע מקצועי שיכול לנייד עובדים ולהקים מרכזים חדשים במהירות. רח"ל ביקרה את השימוש בספק יחיד אך לא פירטה מהן ההשלכות של מצב זה מרכז משאבים מסר לנו כי רצוי שהרשויות המקומיות יעברו להפעי ל את מרכזי ,החוסן באופן הדרגתי בעוד הקואליציה טענה כי הרשות המקומית אינה גורם מתאים מסיבות שונות הזיקה בין מרכז החוסן לרשות המקומית ,משתנה בין מרכזי החוסן הפועלים לעיתים כגופים עצמאיים ולעיתים תחת אגף הרווחה ברשות פעילות מרכזי החוסן | 44 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm פעולה מ לא עם שאר אגפי העירייה, וכמו כן במצבי חירום הוא כפוף לאגף לשירותים חברת יים )(המוביל את מכלול אוכלוסייה. 187 ביהודה ושומרון, שבהם כאמור מופעל מודל איזורי, מסרו לנו מרכזי החוסן כי אחד מהאתגרים העומדים בפניהם נוגע ליצירת קשר ופיתוח שיתופי פעולה עם ראשי הרשויות ו עובדיהם, וחלקם הדגישו את בצורך במיצוב המרכז כגורם.מומחה בחירום מול הרשויות188 מרכז חוסן בנימין ציין כי יש אי בהירות לעיתים ביחסים בין מרכז החוסן לבין הנהגת הרשות ובין השאר בשאלה האם .פעילות המרכז נתונה לשיקול דעת ראשי הרשות או לא189 דוגמאות אלו מעידות על כך שעדיין יש לעיתים אי בהירות ביחס לחלוקת הגזרות בין מרכזי חוסן לרשות. אפשר לשאול האם רצוי להסדיר את מודל היחסים בין מרכז החוסן לרשות או לחלופין האם יש יתרון דווקא בקביעת סוגיות אלו ברמה המקומית. בהמשך לכך, אפשר לשאול מהם היתרונות והחסרונות של הפעלת המרכזים ע ל ידי הרשויות עצמן. לדוגמה, אפשר לטעון כי מצב כזה יאפשר לראשי הרשויות, המכירים את השטח בצורה הטובה ביותר, לנתב תקציבים לצרכי התושבים; מצד שני, יתכן ובמקרים מסוימים מצב זה יביא להזנחת תחום ההיערכות לחירום .לטובת הניהול השוטף 5.3 תמהיל השירותים במרכז החוסן חלק מהגורמים ששוחחנו עמם ביקרו את תמהיל השירותים שניתן במרכזי החוסן. לפני שנדון בסוגיה זו חשוב להזכיר ש ככלל הרשויות ששוחחנו עמן הביעו שביעות רצון רבה מטיב המענים שהן מקבלות ממרכזי החוסן שמפעילה הקואליציה. 190 חלק מהרשויות הדגישו כי ללא מרכז החוסן לא היו מתבצעות ,חלק מהפעילויות, לדוגמה הכשרות בחירום לעובדי הרשות וחלקן הדגישו את האופן שבו מרכזי החוסן פיתחו את המענים שהם מספקים לאורך השנים .בהתאם לשינויים בצרכים שעלו מהשטח191 גם בקבוצות מיקוד של תושבים שנבדקו במסגרת דוח מבקר המדינה ממאי2021 עלה כי ככלל התושבים הם שבע.י רצון מפעילות מרכזי החוסן192 עם זאת, המשרד לשוויון חברתי ורח"ל טענו בפנינו כי המדיניות הנוכחית בהפעלת מרכזי החוסן שמה דגש על טיפול נפשי אך לדבריהם מזניחה את ההיבטים הנוגעים לקהילתיות ולהיערכות 187 ,הילה גונן ברזילי, מנהלת מרכז חוסן שדרות, שיחה14 בספטמבר2021 . 188 ,מיכל בן שלום, מנהלת מרכז חוסן עציון, מכתב29 ביוני2021 . 189 נעיר כי הרכז הקליני במרכז חוסן בנימין מ תפקד גם כרכז הקליני של מרכז טיפולי אחר במועצה (מרכז גוונים) ולפי המרכז הדבר תורם ,ליציבות מרכז החוסן. חנה יעקבסון, מנהלת מרכז חוסן בנימין, מכתב29 ביוני2021 . 190 לדוגמה, נעמי מנצור, מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים, מועצה מקומית קריית ארבע- ,חברון, שיחה3 באוגו סט2021 ,; אפרת אפרתי ,מנהלת האגף לשירותים חברתיים, מועצה אזורית גוש עציון ,שיחה3 באוגוסט2021 . 191 ,לילך שיינגורטן מנכ"לית ,, מועצה אזורית שער הנגב, שיחה3 באוגוסט2021 ; נח אלמסי, מנהל האגף לשירותים חברתיים, מועצה אזורית ,שדות נגב, שיחה25 ביולי2021 . 192 המשת תפים בקבוצת המיקוד שדנה במרכז החוסן לחברה הבדואית ציינו בין השאר כי המרכז אינו מספק מענה מתאים לטיפול לטוח .ארוך ,מבקר המדינה היערכות הרשויות המקומיו ת לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום , 18 במאי2021 ', עמ53 ו- 58 . ככלל, הרשויות ששוחחנו עמן הביעו שביעות ר צון רבה מטיב המענים שהן מקבלות ממרכזי החוסן פעילות מרכזי החוסן | 45 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בחירום ולדברי רח"ל מדיניות זו היא אחת מהסיבות להפסקת השתתפותה ב תחום מרכזי .החוסן193 בדומה לכך, משרד הרווחה מסר לנו כי "הקושי המרכזי העומד בפני יישום התכנית של המרכזים לדעתנו הוא איזון בין שלושת הצירים השונים לאור הצרכים בשטח והמשאבים העומדים לרשות התכנית", והוסיף כי "עדיין לא נקבעה מדיניות ברורה ומדדים ברורים כדי לבחון."את התכניות ויישומן בסוגיה הזאת194 נציין כי משרד הבריאות דחה טענה זו ומסר כי הוא מעניק לכל אחד מהתחומים משקל שווה במהלך קביעת תכנית העבודה, וכי תכניות העבודה נכתבות ביחד עם המשרדים האחרים במסגרת ועדת ההיגוי העליונה ולפי המודל שבנתה ועדה .זו195 אפשר לשאול האם ביקורת זו מתארת היטב את המצב בשטח, ובהמשך לכך, בהנחה ואכן יש דגש על הטיפולים הקליניים, האם מצב זה נובע מהצרכים בשטח או מגורמים אחרים . כאמור, במסגרת מסמך זה פעלנו לבחון את היקף הפעילויות של מרכזי החוסן על פני תחומי הפעילות השונים, אך מצאנו כי לא ניתן לבחון אותם בצורה שיטתית עקב הבדלים באופן הדיווח ( פרק2 ,). נוסף על הצורך בקביעת מדדים מדויקים יותר אפשר לשאול מהו התמהיל הרצוי לפעילויות מרכז החוסן ואילו גורמים צריכים להיות מעורבים בקביעתו . לדוגמה, מהו היקף שיקול הדעת שצריך להיות לשלטון המרכזי, לשלטון המקומי או לגורם המקצועי– קרי למרכז החוסן- בקביעת תמהיל זה, כמו גם מה צריך להיות תפקידם של משרדי הממשל.ה השונים .שאלה נוספת נוגעת לעילות לקבלת טיפול נפשי במרכזי החוסן כאמור, לפי נוהל חרדה המוסד ,לביטוח לאומי מממן את הטיפולים הנפשיים לנפגעי חרדה שאינם מוכרים כנפגעי איבה .הניתנים במרכזי חוסן או בגופים אחרים כיום נוהל זה מתייחס רק לאירועים על רקע בטחוני חלק מ מרכזי החוסן מסרו לנו כי יש להרחיב את אמות המידה הקבועות בנוהל חרדה כדי לתת מענה לאנשים נוספים על רקע בטחוני . כך, מרכז חוסן עציון ומרכז חוסן יהודה מסרו כי יש צורך לאפשר גם לאנשים שלא נכחו באירוע עצמו אך סובלים מחרדה עקב אירועים תכופים לקבל טיפול באמצעות נוה.ל חרדה196 גופים אחרים הדגישו כי מרכזי החוסן מסוגלים לספק מענה לאירועי חירום אחרים ולא רק על .רקע בטחוני, לרבות אחד ממרכזי החוסן197 נזכיר כי מרכז החוסן לחברה הבדואית נותן כיום ,מענה גם לאיומים שאינם על רקע בטחוני198 לדוגמה לדוגמה סכסוכים אלימים או תאונות 193 ,יעל שמחאי, ראש תחום חוסן, רשות חירום לאומית, משרד הביטחון, דוא"ל30 ביוני2021 . 194 איריס פלורנטין, סמנכ"לית בכירה, ראש מינהל שירותים אישיים וחברתיים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מכת ,ב20 ביוני2021 . 195 ,בלה בן גרשון, ראש מערך התנהגות אוכלוסייה, שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות, שיחה4 באוגוסט2021 . 196 ,הודיה מאירוביץ, מנהלת מרכז חוסן יהודה, מכתב29 ביוני2021 ,; מיכל בן שלום, מנהלת מרכז חוסן עציון, מכתב29 ביוני2021 . 197 חנה יעקבסון, מנה ,לת מרכז חוסן בנימין, מכתב29 ביוני2021 . 198 ,אסתי בוגרד, מרכזת מערך החירום ובקרה אוטיזם ,משרד הבריאות, מכתב30 ביוני2021 . מרכזי חוסן מסוימים מסרו לנו כי יש להרחיב את אמות המידה הקבועות בנוהל חרדה כדי לתת מענה לאנשים נוספים על רקע בטחוני המשרד לשוויון חברתי ורח"ל טענו כי המדיניות מדגישה את הטיפול נפשי על פני התחומים האחרים משרד הבריאות מסר כי הוא מעניק לכל תחום משקל שווה וכי מודל העבודה נכתב בשיתוף שאר המשרדים במסגרת ועדת ההיגוי העליונה פעילות מרכזי החוסן | 46 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm דרכים ,קטלניות199 אם כי טיפולים שאינם נוגעים לאירוע בטחוני ממומנים בידי תקציב המרכז ולא באמצעות נוהל חרדה. 200 המשרד לשוויון חברתי מסר לנו כי הכלים שיש בידי מרכזי חוסן שימושיים גם לאירועים בטחוניים וגם לאירועים אזרחיים אך הוסיף כי הוא חושש כי הרחבת המענים לאיומים נו ספים לא תיושם בצורה טובה ("עלול להיות בבחינת 'תפסת מרובה...'") וכי יש לחזק מרכיבים דו- ,"שימושיים201 כלומר הכשרות שיכולות לשמש באירועים בטחוניים כמו גם באירועים אחרים שיכולים לעורר טראומה. נציין בהקשר זה כי יש רשויות שציינו בפנינו לטובה את הכשרת 'בשורה מרה' כ בעלת רלוונטיות בחירום כמו גם בשגרה, לדוגמה במקרה של הודעה על תאונת דרכים. משרד העלייה והקליטה מסר לנו כי לשיטתו יש להרחיב .את הגדרת האיומים כך שתכלול איומים כגון מגפה או אסונות שונים202 אפשר לשאול האם רצוי להרחיב את סוג האיומים שנכללים תחת נוהל חרדה, לדוגמ ה חרדה כתוצאה ממגפה או מחשיפה לאירועי אלימות ומהן היתרונות והחסרונות של הרחבה זו ,. בהמשך לכך אפשר לשאול כיצד תיקבע חלוקת הגבולות מול גופים אחרים בתחום ובמיוחד קופות החולים האמונות על תחום בריאות הנפש ומהן היתרונות והחסרונות .של הרחבה זו 5.3 פיקוח ובקרה ועדת ה .היגוי העליונה ומשרד הבריאות אחראים על הפיקוח על מרכזי החוסן לפי נספח ז' ל נוהל הפעלת מרכזי חוסן של משרד הבריאות משנת2017 , 203 ( הגוף המפעיל כיום הקואליציה) מחויב להעביר לאישור המשרד תכניות ע בודה מפורטות ודו"ח תקציבי שנתי עבור כל מרכז חוסן. כמו כן מצוין בנוהל כי על הגוף המפעיל להעביר מדי רבעון דוח תמונת מצב לגבי מרכזי החוסן .בעוטף עזה, אם כי אין בנוהל פירוט באשר לתוכנו של דוח זה על- פי הנוהל, משרד הבריאות אחראי להעביר לוועדת ההיגוי העליונה את תכניות העבודה, לתכלל את הערות חברי הוועדה לתכניות אלו, לאשרן ולהעבירן .לביצוע לגוף המפעיל הקואליציה הישראלית לטראומה, שמפעילה כאמור את11 מרכזי החוסן שבאחריות משרד .הבריאות, מסרה לנו כי היא מבצעת על כל מרכזי החוסן פיקוח ובקרה תקציבית ומקצועית204 199 ,אלון בן יעיש, מנהל מרכז החוסן לחברה הבדואית, מכתב29 ביוני2021 . 200 בלה בן גרשון, ראש מערך התנהגות אוכלוסייה, שירותי בריאות הנפש, מ ,שרד הבריאות, שיחה4 באוגוסט2021 . 201 ,נתנאל לוי, מנהל אגף ביטחון, חירום מידע וסייבר, המשרד לשוויון חברתי, מכתב20 ביוני2021 . 202 ,שרה כהן, מנהלת שירות הרווחה, משרד העלייה והקליטה, מכתב10 באוגוסט2021 . 203 נכון ל- 20 ביולי2021 לא פורסם נוהל בתוקף באתר משרד הב ריאות. עם זאת, המשרד העביר לנו את הנוסח הסופי של הנוהל, ועליו אנו מתבססים במסמך זה. משרד הבריאות, נוהל הפעלת מרכזי חוסן, אוקטובר2017 , כפי שהועבר למרכז המחקר והמידע של הכנסת ,ע"י איריס צפירה, רכזת לשכה ב' (ברה"נ), אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, דוא"ל1 ביו ני2021 . 204 כמו כן ציינה הקואליציה כי השפעתה נובעת גם מיכולתה לדאוג לניצול יעיל של משאבים, לשמור על גבולות הגזרה של פעילות ,המרכזים, לגבש תפיסה אשזורית וליצור שפה משותפת ותרבות של מוכנות. טליה לבנון מנכ"לית ,, הקואליציה הישראלית לטראומה ,מכתב29 ביוני2021 . ועדת ההיגוי העליונה ומשרד הבריאות אחראים על הפיקוח על מרכזי החוסן משרד העלייה והקליטה וגופים אחרים טענו כי מרכזי החוסן יכולים לספק מענה לאירועי חירום שאינם .על רקע בטחוני המשרד לשוויון חברתי הסכים עם הערכה זו אך הביע חשש כי הרחבה כזו לא תיושם בצורה טובה פעילות מרכזי החוסן | 47 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ו הק אליציה פירטה בפנינו את תוכן הדיווח שהיא מקבלת מ ה מרכזים באחריותה המופעלים בידי עמותות ולא באופן ישיר על ידה , אך לא התייחסה בתשובתה למרכזים המופעלים על- ידה באופן ישיר. ב טבלה 10 ריכזנו מיד.ע על תדירות ותוכן הדיווח האמור טבלה 10: דיווח מרכזי החוסן המופעלים בידי עמותות לקואליציה205 סעיף תדירות תוכן כוח אדם חודשי דוח עלות שכר של כל בעל תפק יד טיפולים חצי שנתי דוח מתוכנת טיפלוג וכרטסת מטפלים פעילות (כולל )הדרכה רבעוני הגשת תוכנית העבודה עם פירוט הפעילויות שבוצעו שוטפות חצי שנתי ,ארנונה/חשמל, מים, תקשורת, צרכי משרד, שכר דירה ניקיון, כיבוד, נסיעות, פרסום, הצטיידות לא ידוע לנו כיצד נקבע איז ה מידע ייכלל בדיווח ומי קבע זאת, קרי האם הקואליציה עצמה היא שהגדירה את תוכן הדיווח או שמדובר בדרישת משרד הבריאות. כפי שניתן לראות בין השאר יש לדווח מידי ח צי שנה על מספר הטיפולים במרכז, אולם כאמור בקשתנו מהקואליציה לקבל מידע מהותי זה לא התקבלה עד לסיום כתיב.ת מסמך זה לדברי הקואליציה היא מעבירה את הדיווחים המתקבלים ממרכזי החוסן למשרד הבריאות, אולם גם משרד הבריאות במענה לפנייתנו לקבל נתונים על פעילות מרכזי החוסן לא מסר לנו מידע זה (המשרד העביר לנו את .)הסיכומים השנתיים ותכניות העבודה של הקואליציה206 נוהל משרד ה בריאות כולל שלושה סעיפים המתייחסים לביקורת על שלוש תחומי הפעילות של מרכז החוסן. באשר לסעיף הטיפול הנפשי, נספח ז' לנוהל כולל שמונה מדדים לביקורת: מספר ,הכשרות קליניות, מספר ימי עיון/תרגילים למתנדבים, קבלה לאינטייק תוך שבועיים קבלה ,לטיפול תוך שבועיים הדרכה קלינית פעם בשבועיים, הדרכות קליניות קבוצתיות אחת בחודש , עמידה בדרישות התקינה וקבלה מיידית של מטופלים בשעת חירום או מצב מיוחד לצורך הערכה, התערבות ראשונית וקביעת תוכנית הטיפול. נציין כי משרד הבריאות ציין את שבעת המדדים הראשונים במענה לפנייתנו באשר לאופן הפי קוח שלו.על מרכזי החוסן207 לעומת זאת, הסעיפים הנוגעים לחוסן קהילתי ולהיערכות בחירום אינם כוללים מדדים אלא רק תיאור של הפעילויות הנכללות בתחומים אלו, 208 ו הן המשרד לשוויון חברתי ו הן משרד הרווחה ציינו בפנינו את העדרם של מדדים מתאימים לבחינת פעילות מרכזי החוסן כי.ום209 משרד 205 ,טליה לבנון מנכ"לית ,, הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב29 ביוני2021 206 ,אסתי בוגרד, מרכזת מערך החירום ובקרה אוטיזם ,משרד הבריאות, מכתב30 ביוני2021 . 207 ,אסתי בוגרד, מרכזת מערך החירום ובקרה אוטיזם ,משרד הבריאות, מכתב30 ביוני2021 . 208 משרד הבריאות, נוהל הפ עלת מרכזי חוסן, אוקטובר2017 , כפי שהועבר למרכז המחקר והמידע של הכנסת ע"י איריס צפירה, רכזת ,לשכה ב' (ברה"נ), אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, דוא"ל1 ביוני2021 . 209 ,נתנאל לוי, מנהל אגף ביטחון, חירום מידע וסייבר, המשרד לשוויון חברתי, מכתב20 ביוני2021; איריס ,פלורנטין, סמנכ"לית בכירה ,ראש מינהל שירותים אישיים וחברתיים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מכתב2 ביולי2021 . הקואליציה מסרה לנו כי היא מקבלת דיווחים קבועים מהעמותות המפעילות עבורה מרכזי חוסן, לרבות בנושא הטיפולים למרות זאת, לא קיבלנו מידע על מספר הטיפ ולים מהקואליציה או ממשרד הבריאות שאליו מדווחת הקואליציה נוהל הפעלת מרכזי חוסן כולל שמונה מדדים לביקורת בתחום הטיפול הנפשי. לעומת זאת, אין בנוהל מדדים ברורים לביקורת בתחום החוסן הקהילתי ובתחום ההיערכות לחירום פעילות מרכזי החוסן | 48 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הבריאות מסר לנו בעניין זה כי בימים אלו מוביל משרד ראש הממשלה בשיתוף הקואליציה תהליך של קביעת מדדים חדשים לבחינת עבודת מרכזי החוסן בכל התחומים לרבות בתחום .המענה הטיפולי210 בתשובה לפנייתנו מסרה לנו הקואליציה כמה מדדים אפשריים לבדיקת יעילות מרכזי הח וסן, לדוגמה יעילות תגובת הקהילה בזמני חירום, שביעות הרצון של הנהגת .הרשויות, והמשך ההשתתפות של התושבים בפעילויות מרכז החוסן211 על-פי הנוהל על משרד הבריאות לקיים בקרות על מרכזי החוסן וכן להוציא סיכום בקרה שנתית במרכזי חוסן לכל חברי ועדת ההיגוי העליונה; אין פ ירוט לגבי תוכנו של סיכום זה מלבד הקביעה כי עליו לכלול מיצוי תקציבים ולא ברור האם ה מדדים שהוגדרו בנוהל נכללים או שעליהם להיכלל באחד מדוחות הפיקוח שנקבעו בנוהל . 212 בדוח מבקר המדינה ממאי2021 צוין כי משרד הבריאות מבצע לעיתים ביקורות במרכזי החוסן אך אין בידיו ד וחות הנוגעים לביקורות אלו. משרד הבריאות הסביר למבקר המדינה כמו גם למרכז המחקר והמידע של הכנסת כי .הסיבה לכך שאין דוחות ביקורת על פעילות מרכזי החוסן נובעת ממחסור בכוח אדם213 בהתחשב בתשובה זו אפשר לשאול האם במצב הקיים אכן מתקיים פיקוח הולם על פעילות מרכזי החוס ן, מהו היקף כוח האדם הנדרש לבצע פיקוח, אילו בעלי מקצוע נדרשים כדי לבצע פעילות זו, אילו משרדי ממשלה צריכים להיות מעורבים בתהליך הפיקוח וכיצד יוסדר הליך זה. .עולה השאלה מהו חלקם של משרדי הממשלה האחרים בפיקוח על מרכזי החוסן לדברי משרד הבריאות הוא ומשרדים אח רים משתתפים בפעילויות המהוות פיקוח לכשעצמן, לדוגמה השתתפות בוועדות היגוי, ישיבות מנהלים, פורומים של מטפלים וביקורים בשטח.שאלנו משרדי .ממשלה נוספים מהו חלקם בפיקוח על מרכזי החוסן רח"ל והמשרד לשוויון חברתי טענו בפנינו כי אין תהליכי בקרה מספקים על פעילות מרכז .י החוסן214 משרד הרווחה מסר לנו כי כיום הוא מפקח על פעילות מרכזי החוסן רק באמצעות השתתפות .בוועדות היגוי יישוביות ומחוזיות משרד הרווחה הוסיף כי הוא מעוניין לקחת חלק פעיל בפיקוח על החלק הקהילתי שבמרכזי החוסן האמורים וכי הוא יפעל בשנה הקרובה להבנייה והסדרה מו סכמת עם משרד הבריאות לגבי אופי הפעילות הקהילתית במרכזים ומנגנוני הפיקוח עליה . המשרד ציין כי התקיימה לפני כשנה וחצי פגישה בין משרדי הבריאות 210 ,בלה בן גרשון, ראש מערך התנהגות אוכלוסייה, שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות, שיחה4 באוגוסט2021 . 211 ,טליה לבנון מנכ"לית , ויונתן שושן ,, מנהל מרכזי החוסן באזור דרום, הקואליציה הישראלית לטראומה, שיחה9 באוגוסט2021 . 212 נספח ז' לנוהל הפעלת מרכזי חוסן, אוקטובר2017 ', כפי שהועבר למרכז המחקר והמידע של הכנסת ע"י איריס צפירה, רכזת לשכה ב ,(ברה"נ), אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות, דוא"ל1 ביוני2021 . 213 ,אסתי בוגרד, מרכזת מערך החירום ובקרה אוטיזם מש ,רד הבריאות, מכתב30 ביוני2021 ; ,מבקר המדינה היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חיר ום , 18 במאי2021 ', עמ38 . 214 ,אסתי בוגרד, מרכזת מערך החירום ובקרה אוטיזם ,משרד הבריאות, מכתב30 ביוני2021 . לא ידוע לנו האם המדדים המפורטים בנוהל נבדקו בפועל על ידי משרד הבריאות משרד הבריאות ציין כי הוא ביצע לעיתים ,ביקורות במרכזי החוסן אך אין בידיו דוחות ביקורת עקב מחסור בכוח אדם רח"ל והמשרד לשוויון חברתי מסרו לנו כ י אין כיום תהליכי בקרה מספקים על פעילות מרכזי החוסן משרד ראש הממשלה מוביל כיום תהליך לקביעת מדדים חדשים לבחינת עבודת מרכזי החוסן בכל התחומים פעילות מרכזי החוסן | 49 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .והרווחה לגבי הפיקוח אך תהליך ההסדרה לא התקדם עקב התפרצות מגפת הקורונה215 בתשובה מאוחרת יותר מסר לנו משרד הרווחה כי הוא מפקח על ההיבט הק הילתי בפעילות מרכזי החוסן בדרום., וכי ככלל הוא מרוצה מהפעילות בתחום זה216 משרד העלייה והקליטה מסר לנו כי הוא פועל בעיקר מול מרכזי החוסן בשדרות ובאשכול שבהם ריכוז גבוה של עולים. כמו כן ציין בפנינו המשרד כי הוא היה מעורב במיפוי הצרכים, איתור האוכלוסיות הרלוונטיות ואף הפעלת מטפלים במסגרת פתיחת מרכז החוסן באשקלון. המשרד ציין כי הוא משתתף בוועדת ההיגוי העליונה ובוועדות ההיגוי וכי נציגיו מסיירים בשטח. 217 נזכיר כי מאיסוף המידע למסמך זה עלה כי יש קושי לקבל תמונה מקיפה על פעילות מרכזי .החוסן לדוגמה, ל מרות פניות חוזרות ונשנות לקואליציה לא עלה בידנו לקבל נתונים על מספר .הטיפולים הניתנים בפועל כמו כן לא עלה בידנו לקבל פילוח של המ קור התקציבי לטיפולים הניתנים במרכזים, או.נתונים על זמני ההמתנה לאינטייק או לטיפול בהינתן החובה לפיה יש לדווח לפחות על חלק מנתו ,נים אלו למשרד הבריאות ולמוסד לביטוח לאומי עולה השאלה מדוע מידע זה אינו מצוי בידי משרד הבריאות ומהן הסיבות לכך שלא עלה בידי הקואליציה להפיקו .לבקשתנו משרד הבריאות מסר למרכז המחקר והמידע של הכנסת כי הוא מאשר את תכניות העבודה של המרכזים וכי הוא מקבל דיווח פע ילות חודשי החל מינואר2021 . כמו כן, בזמני .חירום מקבל המשרד תמונת מצב יומית 5.4 מחקר והערכה שאלנו את משרד הבריאות האם הוא שבע רצון מפעילות מרכזי החוסן. המשרד השיב כי הוא שבע רצון מפעילות זו על בסיס "פיקוחים ודיווחים" כמו גם שביעות הרצון של ראשי הרשויות ודיווח י מטופלים , אך .לא ברור האם הערכה זו מבוססת על בחינה שיטתית218 כאמור, מרכזי החוסן בישראל החלו לפעול בשנת2008, כלומר לפני כ- 13 שנים. למרות זאת, מהמענים שהעבירו לנו רח"ל, המשרד לשוויון חברתי ומשרד הרווחה עולה כי לא בוצעה הערכה שיטתית של יעילות מרכזי החוסן וכי.לא פותחו מדדים ברורים להערכת יעילות זו נזכיר כי משרד הבריאות מסר לנו שמשרד רה"מ מוביל בימים אלו עבודה על יצירת מדדים חדשים לכל התחומים. כמו כן, משרד האוצר מסר לנו כי לשיטתו יש לבחון את היעילות של מרכזי 215 המשרד ציין כי התקיימה לפני כשנה וחצי פגישה בין משרדי הבריאות והרווחה לגבי הפיקוח אך תהליך ההסדרה לא התקדם עקב ,התפרצות מגפת הקורונה. לימור מוסייל ,מנהלת השירות לעבודה קהילתית, מכתב19 ביולי2021 . 216 במסגרת הפיקוח נפגשת המפקחת המחוזית לאזור הדרום עם נציגי הקואליציה והמרכזים שלוש פעמים בשנה וכותבת דו"ח מעקב העוסק בתחום החוסן הקהילתי. הדו"ח מתאר את המצב ואינו כולל מדדים כמותיים. הפיקוח אינו כולל ביקורים .בשטח באופן שוטף ,לימור מוסייל, מנהלת השירות לעבודה קהילתית, דוא"ל9 באוגוסט2021 ; אורנה עמוס, מפקחת מחוזית באזור הדרום, השירות לעבודה ,קהילתית, שיחה15 באוגוסט2021 . 217 ,שרה כהן, מנהלת שירות הרווחה, משרד העלייה והקליטה, מכתב10 באוגוסט2021 . 218 ,אסתי בוגרד ,מרכזת מערך החירום ובקרה אוטיזם ,משרד הבריאות, מכתב30 ביוני2021 . משרד הבריאות מסר לנו כי הוא שבע רצון ,מפעילות מרכזי החוסן אך לא ברור האם הערכה זו מבוססת על בחינה שיטתית משרד הרווחה מסר כי הוא מעוניין לפקח על החלק הקהילתי בפעילות המרכזים וכי יפעל להסדיר תהליך זה בשיתוף משרד הבריאות לא עלה בידנו לקבל מהקואליציה או ממשרד הבריאות נתונים מהותיים להבנת הפעילות בתחום אפשר לשאול מדוע מידע זה אינו מצוי בידי המשרד ומה מנע מהקואליציה להעבירו לידנו פעילות מרכזי החוסן | 50 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm החוסן הקיימים טרם יתוקצבו מרכזים חדשים. אפשר אם כך ל שאול באילו מדדים יש להשתמש כדי לבחון את פעילות מרכזי החוסן ,וכיצד ניתן לבצע זאת ביעילות . 'במענה לפנייתנו הקואליציה הישראלית לטראומה הפנתה אותנו למחקר שנערך על ידי פרופ .זהבה סלומון ושותפיה עבור המוסד לביטוח לאומי219 במסגרת המחקר, שפורסם בשנת2016 , בדקו החו קרים את היקף התסמינים המזוהים עם הפרעת דחק פוסט-טראומתית לפני ואחרי קבלת טיפול נפשי במרכזי החוסן בעוטף עזה ומצאו שיש ירידה בתסמינים בקרב בני18-6 כמו גם בקרב בני18 ומעלה. 220 נציין כי אין במחקר השוואה למי שלא קיבל טיפול, כלומר ייתכן ,והירידה היא אפקט של זמן.וכי המחקר סובל מנשירה של מטופלים בין שלבי המחקר כמו כן מחקר זה מתמקד בטיפול הנפשי בלבד ואינו עוסק .בהיבטים האחרים של פעילות מרכזי החוסן כמו כן ציינה הקואליציה במענה לפנייתנו כי "הביטוח הלאומי מציין כי במקומות בהם יש מרכזי חוסן, פחות אנשים מגיעים למצב של הכרה בהם כנפגעי פעולות איבה– ."דבר הכרוך בפיצוי221 גם המוסד לביטוח לאומי בתשובתו מסר לנו כי "הנתונים מעידים על כך שמרבית המקרים שפנו ."לקבל טיפול מיידי לא פתחו סימנים פוסט טראומטיים222 לא ידוע לנו האם התייחסות זו מגובה .במחקר שיטתי מחקר נוסף שמצאנו בוצע בידי כרמית פדן ומאיר אלרן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי ופורסם בשנת2018. החוקרים בחנו את פעילות מרכזי החוסן בעוטף עזה ,בתחום ההיערכות לחירום בתחום הטיפול הפרטני והמשפחתי ובתחום החוסן וחיזוק משאבי ההתמודדות ומצאו עלייה בהיקף השירותים שניתנו בכל אחד מתחומים אלו. ה חוקרים פירשו עלייה זאת, ובמיוחד פעילויות ,לחיזוק משאבי ההתמודדות ובהן הכשרות לאנשי מקצוע, השתלמויות וסמינרים .כמעידות על כך שמרכזי החוסן הפכו להיות משמעותיים יותר עבור התושבים223 אפשר לשאול האם מדד זה אכן מעיד על עלייה ברמת המשמעות עבור התושבים או על עלייה ב היקף התקציבים וכוח האדם המושקע בתחום. הנתונים המוצגים במחקר מבוססים על נתוני הקואליציה הישראלית לטראומה ואינם מתייחסים לאפשרות של כפילות בנתונים, כלומר האם .אדם שקיבל שני שירותים שונים בתחום החוסן הקהילתי נספר פעמיים או לא 219 ,טליה לבנון מנכ"לית ,, הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב29 ביוני2021 . 220 המחקר התבצע במהלך השנים2012 - 2014 במרכזי החוסן בשער הנגב, בשדרות, באשקלון ובשדות נגב. המשתתפים כללו167 בני 18 ומע לה ו- 340 בני18-6 שדיווחו לפני הטיפול, ומתוכם37 או31 מבוגרים ו- 91 צעירים שדיווחו גם לאחר הטיפול (במחקר מופיעים נתונים סותרים לגבי מספר המבוגרים במדגם סיום הטיפול). כלומר, יש נשירה משמעותית של מטופלים בין שלבי המחקר. בקרב המבוגרים, כ- 22% דיווחו על תסמינים העונים לאמות המידה של הפרעה פוסט- טראומטית טרם הטיפול ורק3% דיווחו על תסמינים אלו ,לאחר הטיפול. זהבה סולומון, ליאת יצחקי ויפית לוין חיים בצל טילים: הער כת צרכים ויעילות התערבות , דוח מחקר מוגש למוסד לביטוח ,לאומי2016 . 221 ,טליה לבנון מנכ"לית ,, הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב29 ביוני2021 . 222 ,אסנת כהן, מנהלת אגף א', נפגעי פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי, מכתב19 ביולי2021 . 223 ,כרמית פדן ומאיר אלרן יישובים ב״עוטף עזה״— ( מקרה בוחן לחוסן החברתי בישראל2006 - 2016 ) ,, המכון למחקרי ביטחון לאומי 2018 ', עמ56 . למרות שפרויקט מרכזי החוסן החל לפעול לפני כ- 13 שנים, מהתשובות שקיבלנו עולה כ י לא בוצעה הערכה שיטתית של יעילות המרכזים ולא פותחו מדדים ברורים לביצוע הערכה זו פעילות מרכזי החוסן | 51 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm נציין כי בדוח מבקר המדינה נכתב כ י ועדת ההיגוי העליונה החליטה במרץ2020 להקצות סכום של100,000 שקלים לגורם באקדמיה שיבחן את .יעילות מרכזי החוסן224 לא ידוע לנו האם ומתי .יושלם תהליך זה 5.5 מרכז החוסן לחברה הבדואית מרכז החוסן ל חברה הבדואית .מאופיין בכמה היבטים ואתגרים ייחודיים מרכז זה הוקם בשנת 015 2 כמיזם משותף של כמה משרדי ממשלה225 ולפי הנוהל, מרכז החוסן נועד לקדם יצירה של חברה בדואית מוכנה לחירום ובעלת חוסן קהילתי גבוה, לרבות פיתוח מנהיגות מקצועית שתראה עצמה אחראית על התנהגות האוכלוסייה בחירום כמו גם יצירת מסה של אנשי מקצוע מקומיים מומחים במתן עזר.ה ראשונה נפשית, התערבות מיידית בחירום וטיפול בטראומה ב נוהל הפעלת מרכזי חוסן נכתב כי המרכז הוקם כאשר נוצר חלון הזדמנויות לכך לאחר מערכת צוק איתן בשנת2014 ,שבה נפגעו אזרחים בדואים מנפילות טילים ו התגברה תחושת הצורך בה יערכות לחירום בקרב חלק מהנהגת החברה הבד י וא ת. ע ,ם זאת בנוהל מפורטים איומים רבים שאיתם מתמודדת חברה זו שאינם בטחוניים ובהם עוני, פשיעה, היעדר תשתיות, פשיעה ואבטלה, תגרות, שיעור גבוה של ילד ים הסובלים ממחלות תורשתיות ועוד. לפי הנוהל, החברה הערבית הבדואית בנגב היא פגיעה יותר ו הפרטים בה הם בסיכון גבו ה יותר לפיתוח תסמינים המאפיינים הפרע ה פוסט- .טראומטית226 בהמשך לכך, מרכז החוסן לחברה הבדואית נותן מענה גם לאירועי חירום שאינם על רקע ,בטחוני,לדוגמה טראומות על רקע תאונות דרכים, תאונות בית או סכסוכים אלומים227 וזאת .בניגוד לשאר מרכזי החוסן נדגיש כי מהנתונים שה עביר לנו המוסד לביטוח לאומי עולה כי בשנים2018 - 2020 ,מרכז החוסן לא קיבל החזרים לטיפולים שמומנו באמצעות נוהל חרדה228 כלומר ש כל הטיפולים שניתנו במרכז החוסן לחברה הבדואית מומנו באמצעות תקציבי המרכז ונראה שהם אינם על רקע ביטחוני .נזכיר כי שיעור המטופלים במרכז בש נים אלו עמד על כ- 224 ,מבקר המדינה היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום , 18 במאי2021 ', עמ38 . 225 לפי הנוהל, המרכז הוקם כמיזם משותף ש ל משרד החקלאות, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, ומשרד הביטחון באמצעות .רח"ל משרד ראש הממשלה מסר לנו כי כיום מרכז זה פועל כמיזם של משרדי הבריאות, הביטחון לרבות רח"ל ומשרד הרווחה. לפי מרכז החוסן לחברה הבדואית, בשנת2016 עבר המרכז לוועדת היגוי בהובלת משרד הבריאות ובשיתוף משרד הרווחה ורח"ל. הקואליציה הישראלית לטראומה מסרה לנו כי הוא פ ועל כמיזם של משרדי הבריאות, הרווחה והכלכלה. אלון בן יעיש, מנהל מרכז החוסן לחברה ,הבדואית, מכתב29 ביוני2021 ,; טליה לבנון מנכ"לית ,, הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב29 ביוני2021 ; משרד הבריאות, נוהל הפעלת מרכזי חוסן, אוקטובר2017, כפי שהועבר למרכז המחקר וה מידע של הכנסת ע"י איריס צפירה, רכזת לשכה ב' (ברה"נ), אגף ,בריאות הנפש, משרד הבריאות, דוא"ל1 ביוני2021 . 226 משרד הבריאות, נוהל הפעלת מרכזי חוסן, אוקטובר2017 , כפי שהועבר למרכז המחקר והמידע של הכנסת ע"י איריס צפירה, רכזת לשכה ב' (ברה"נ), אגף בריאות הנפש, משר ,ד הבריאות, דוא"ל1 ביוני2021 . 227 ,אלון בן יעיש, מנהל מרכז החוסן לחברה הבדואית, מכתב29 ביוני2021 ,; טליה לבנון מנכ"לית ,, הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב 29 ביוני2021 . 228 ,אסנת כהן, מנהלת האגף לטיפול בנפגעי איבה, המוסד לביטוח לאומי, מכתב19 ביולי2021 . בשנים2020-2018 מרכז חוסן זה לא קיבל כלל החזרים לטיפולים שמומנו ,באמצעות נוהל חרדה כלומר שכל הטיפולים מומנו מתקציבי המרכז ,לפי מבקר המדינה במרץ2020 החליטה ועדת ההיגוי החליטה לפנות לגורם אקדמי שיבחן את יעילות פעילותם של מרכזי החוסן. אין בידנו מידע האם תהליך זה הושלם מרכז החוסן לחברה הבדואית הוא ייחודי .בכמה היבטים המרכז הוקם בשנת 2014 במטרה לספק מענה לאתגרים העולים מאיומים בטחוניים ולא בטחוניים ובהם תאונות דרכים או סכסוכים אלימים פעילות מרכזי החוסן | 52 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1.5% בלבד מסך המטופלים המרבי, ו מרכז זה אמור לשרת את האוכלוסייה הגדולה ביותר מבין .מרכזי החוסן אחד מהאתגרים המרכזיים העומדים בפני מרכז החוסן בחברה הבדו אית הוא המודעות ל צורך להיערך לשעת .חירום מרכז החוסן מסר לנו כי העומס על הרשויות המקומיות הבדואיות בשגרה מקשה עליהן להקצות משאבים לפעילויות מרכז החוסן . ברו ב הרשויות אין לדברי המרכז מוקד .חירום פעיל ויש בעיה של פערי ידע מקצועי עקב תחלופה גבוהה ברשויות כלומר, אין מנהיגות מקצועית העוסקת בנושא באופן סדור, ו בהמשך לכך, תחום המוכנות לחירום נדחק לסדר עדיפויות נמוך יותר. המרכז הציע לחזק את מעורבות משרדי הממשלה השונים בתחום החוסן של החברה הבדואי ת ,, להעמיד לרשויות משאבים מתאימים כדי שיוכלו לבצע הכשרות אלו .ולמנות בעל תפקיד ייעודי לחירום בכל רשות229 בהמשך לכך הציע המרכז להגדיל את התקן של העובד הסוציאלי הקהיל תי במרכז מחצי משרה למשרה מלאה (כאמור, גם הקואליציה .)מסרה כי יש צורך בכך230 במענה ל שאל ת נו מהו היקף התושבים הפוטנציאלי שמובא בחשבון לצורך תכנון המענים במרכז החוסן, מסר המרכז כי יש פרמטרים אחרים המשפיעים מאוד על תכנון המענים, לדוגמה היכולת לגשר על תפישות תרבו תיות בנגוע לטיפול והתמודדות עם טראומה, ומעורבות משרדי הממשלה ו ה ארגונים כשותפים בבניית תכניות. בהמשך לכך, מרכז החוסן מעניק בפועל יותר .שירותים לרשויות הנמצאות בקשר מתמשך עם המרכז מאשר לפזורה הבדואית231 בדומה לחלק ממרכזי החוסן האחרים, מרכז החוסן לחברה הבדואי ת מסר לנו כי יש לו ק ו שי ,לגייס ולשמר מטפלים אך דומה כי קושי זה הוא חריף יותר במקרה של החברה הבדואית; מרכז החוסן מסר לנו כי יש מחסור חריף באנשי מקצוע בדואים או ערבים בתחום הטיפול הקליני בישראל בכלל ובדרום בפרט, וציין כי הפסיכולוגים המומחים מהחברה הבדוא ית נו טים לפתוח קליניקיות פרטיות עקב התמורה הכלכלית המתאפשרת להם, מה שפוגע ביכולת המרכז לשמר .את עבודת המטפלים בו בתפוקה מירבית נ וסף על קשיים אלו נציין כי אחת מהשלוחות של מרכז .)החוסן פועלת במרחב שאינו ממוגן (ברהט232 229 ,אלון בן יעיש, מנהל מרכז החוסן לחברה הבדואית, מכתב29 ביוני2021 . 230 שם; ,טליה לבנון מנכ"לית ,, הקואליציה הישראלית לטראומה, מכתב29 ביוני2021 . 231 ,אלון בן יעיש, מנהל מרכז החוסן לחברה הבדואית, מכתב29 ביוני2021 . 232 שם. המרכז הציע לחזק את מעורבות משרדי הממשלה השונים בתחום וציין כי יש להגדיל את התקן של העובד הקהיל תי במרכז המרכז מסר לנו כי הוא מתקשה לגייס ולשמר מטפלים שיעור המטופלים במרכז בשנים2020- 2018 עמד על כ- 1.5% ממספר המטופלים המרבי בכל מרכזי החוסן, ומרכז זה אמור לשרת את האוכלוסייה הגדולה ביותר– כ- 270,000 נפש פעילות מרכזי החוסן | 53 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 6 . נספח טבלה 1 1 :ה חלטות ממשלה שעסקו בתקציב מרכזי החוסן בשנים2018 - 2020 קבוצת מרכזי החוסן החלטות ממשלה העוטף ושדרות החלטה2156 של הממשלה ה- 34 , "תכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי "עוטף רצועת עזה לשנים2017 – 2018 , 11 בדצמבר2016 ; החלטה4328 של הממשלה ה- 34 , תוכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי "עוטף רצועת עזה" לשנים2019 - 2020 ותיקון החלטות ממשלה , 2 בנובמבר 2018 ; החלטה4540 של הממשלה ה- 34 , תכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי "עוטף רצועת עזה" לשנים2019 - 2020 - תיקון החלטת ממשלה , 11 באפריל2019 ; החלטה4644 של הממשלה ה- 34 , תכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי "עוטף רצועת עזה" לשנים2020 - 2019 - תיקון החלטת ממשלה, 19 ביולי2019 ; החלטה566 של הממשלה ה- 35 ,תכנית לחיזוק החוסן האזרחי בש דרות וביישובי "עוטף רצועת עזה" לשנים2021 - 2022 ותיקון החלטות ממשלה , 22 בנובמבר2020 . יהודה ושומרון החלטה1561 של הממשלה ה- 34 , סיוע מיוחד לשנת2016 לאזור יהודה ושומרון , 19 ביוני6 201 ; החלטה 4563 של הממשלה ה- 34 ,המשך הפעלת מרכזי החוסן ביהודה ושומרון , 13 במאי2019 ; החלטה4770 של הממשלה ה- 34 ,המש ך הפעלת מרכזי החוסן ביהודה ושומרון , 6 בדצמבר2019 ; החלטה535 של הממשלה ה- 35 ,המשך הפעלת מרכזי החוסן ביהודה ושומרון , 15 בנובמבר2020 . אשקלון החלטה4865 של הממשלה ה- 34 ,תכנית סיוע לאשקלון בשל המצב הבטחוני , 9 בפברואר2020 ; החלטה 658 של הממשלה ה- 35 ,תוכנית לחיזוק העיר אשקלון ותיקון החלטות ממשלה , 22 בדצמבר2020 . טבלה 12 : מספר ההתערבויות במרכזי החוסן ש ,מימן המוסד לביטוח לאומי2018 - 2020 233 סוג ההתערבות 2018 2019 2020 סכום כולל ראיון טלפוני מבנה 2,281 2,387 2,130 6,798 הערכה ראשונית-אינטייק 2,063 1,942 1,717 5,722 :סדרה ראשונה12-1 טיפולים 1,582 1,772 1,412 4,766 סדרה שניה: 18-13 טיפולים 721 1,025 817 2,563 סדרה שלישית : 24-19 טיפולים416 715 711 1,842 טיפול משפחת י 1,313 4,033 3,980 9,326 טיפול קבוצתי 764 2,509 1,728 5,001 סכום כולל 9,140 14,383 12,495 36,018 טבלה 13: סכומים שהוקצו בהחלטות ממשלה לשנים2021 - 2022, לפי משרד ושנה במיליוני שקלים234 משרד 2021 2022 סכום כולל בריאות 4.63 3.80 8.43 אוצר 3.15 3.15 6.30 רווחה 2.53 1.20 3.73 ביטחון 1.80 1.80 3.60 233 עיבוד מרכז המחקר והמידע לנתונים שהעביר .לנו המוסד לביטוח לאומי שירי בר לב אשכנזי, אגף נפגעי פעולות איבה, המוסד לביטוח ,לאומי קובץ שהועבר ב ,דוא"ל10 באוגוסט2021 234 לפירוט על החלטות הממשלה הרלוונטיות ראו את טבלה 11 .בנספח פעילות מרכזי החוסן | 54 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm משרד 2021 2022 סכום כולל רה"מ 1.30 1.30 2.60 חיזוק וקידום קהילתי 1.00 1.35 2.35 עלייה וקליטה 0.60 0.60 1.20 חינוך 1.00 1.00 פיתוח הפריפריה 0.50 0.50 סכום כולל 16.01 13.70 29.71 טבלה 14: תקציבים ממשלתיים שהועברו למרכזי החוסן בשנים 2018 - 2021 ,לפי תשובת הקואליציה במיליוני שקלים, לפי שנה ושם מרכז החוסן235 שם המרכז 2018 2019 2020 2021 סכום כולל שדרות 2.73 3.39 3.34 3.71 13.18 שדות נגב 1.05 1.37 1.37 1.49 5.28 שער הנגב 1.11 1.43 1.43 1.58 5.55 מ.א. אשכול 1.13 1.70 1.70 1.86 6.40 מ.א. חוף אשקלון 1.02 1.26 1.23 1.38 4.89 בנימין 0.77 0.77 0.76 0.74 3.04 יהודה 0.77 0.76 0.74 0.76 3.03 עציון 0.77 0.77 0.79 0.78 3.11 ש ומרון 0.77 0.77 0.79 0.79 3.11 אשקלון 1.50 1.65 3.15 בדואי 1.65 1.65 1.65 1.65 6.60 אזורי– עוטף 0.84 1.07 1.15 1.55 4.60 אזורי- יו"ש 0.58 0.59 0.58 0.60 2.35 סכום כולל 13.185 15.535 17.035 18.535 64.29 235 טליה לבנון, מנכ"לית, הקואליציה הישראלי ,ת לטראומה, מכתב29 ביוני2021 .