חומר רקע
כ"ט באייר התשע"ו
6 ביוני 2016
אל : חברי וועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדת החוקה, חוק ומשפט
הנדון: תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (תנאי קבלה ושהייה של מטופלים ותקן עובדים במרכז מורשה)(תיקון)(התשע"ה-2016)
חוק הגנה על הציבור החוק מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006" (להלן – חוק ההגנה) תכליתו להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין חוזרות בידי עברייני מין.
לצורך הגשמת התכלית משלב החוק שלושה נדבכים:
הערכת מסוכנות לעבריין המין בשלבים שונים של ההליך המשפטי, בטרם מתקבלת החלטה בעניינו, ובפרט לקראת שחרור ממאסר. זאת על מנת לאפשר התחשבות במידת המסוכנות ומאפייניה טרם קבלת ההחלטה.
הטלת הגבלות שונות ואיסורים בצו פיקוח על ידי בית המשפט, וכן פיקוח על עבריין מין, לאחר שחרורו מהכלא, או לאחר מתן גזר דין בעניינו. ההגבלות והאיסורים מטרתם הפחתת המסוכנות של עבריין המין ובכלל אלו איסור על החזקת חומרים פורנוגרפיים או איסור על הימצאות בקרבת מקומות מסוימים. יחידת הפיקוח על עברייני מין, מוסמכת על פי חוק, לפקח ולעקוב אחר עברייני המין לצורך בחינת מילוי התנאים.
שיקום מונע (פרק השיקום המונע הוכנס לחוק בתיקון מס' 3 (2011)) – הטיפול ניתן לעברייני מין בקהילה (סימן א' לפרק ג1' לחוק) או בבית הסוהר (סימן ב' לאותו פרק), ומטרתו להפחית את רמת המסוכנות לביצוע עבירות מין נוספות על ידי עבריין המין, ולאפשר הקלה על המגבלות החלות על עבריין המין.
השיקום המונע בקהילה ניתן במסגרת צו מבחן, תנאי שחרור על תנאי ממאסר או במסגרת צו פיקוח ותכניתו מגובשת על ידי גורם מקצועי מתאם. הטיפול ניתן במרכז מורשה, כהגדרתו בסעיף 20יא לחוק; בשירות המבחן למבוגרים; ברשות לשיקום האסיר וכן ביחידות נוספות של משרד הרווחה והשירותים החברתיים או משרד הבריאות.
תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (תנאי קבלה ושהיה של מטופלים ותקן עובדים במרכז מורשה), התשע"ד-2014 (להלן – התקנות) עניינן בשלוש מסגרות טיפול במרכז מורשה: שהייה בכל שעות היממה (הוסטלים); שהייה בחלק משעות היממה (מרכזי יום) וכן שהייה לצורך קבלת הטיפול הייעודי בלבד. הטיפול ניתן ברובו באופן קבוצתי.
הטיפול במרכז מורשה ניתן:
למטופל שהוא עבריין מין, לצורך ביצוע תכנית לשיקום מונע, בהחלטת בית המשפט – במסגרת צו מבחן או צו פיקוח, לפי העניין, או בהחלטת ועדת השחרורים – במסגרת תנאי שחרור על תנאי ממאסר.
למטופל שפנה באופן עצמאי או שגוף ציבורי או רשות מקומית, הפנו אותו בשל חשש או מועדות לפגיעה מינית, גם בלא החלטת בית המשפט או ועדת שחרורים; קבלה של אדם כאמור נעשית על בסיס מקום פנוי.
בהצעת התיקון שלפניכם מוצע לתקן 3 תקנות:
תקנה 6 שעניינה תהליכי קליטת מטופל ומובהר בה כי במהלך ראיון הקליטה שייערך למטופל, יובהרו לו עקרונות הטיפול המונע כפי שנקבע על ידי בית המשפט;
תקנה 10 הערכה מחודשת של תכנית טיפול – המבהירה כי לא ייעשה כל שינוי בתכנית טיפול ללא אישור בית המשפט;
ותקנה 11 שעניינה הפסקת טיפול ושהות במרכז מורשה: תקנת משנה (א) קובעת כי החלטת המנהל על הפסקת הטיפול תעשה בהתייעצות עם הצוות הטיפולי ועם הגורם המקצועי המתאם. ותקנת משנה (ב) מבהירה כי הפסקת שהותו של עבריין מין שנמצא במרכז במסגרת תכנית לשיקום מונע, תופסק רק לאחר שניתן לכך אישור בית המשפט.
ברם, על פי החוק מאושרת תכנית לשיקום מונע על ידי הן על ידי בית המשפט והן על ידי ועדת השחרורים (סעיף 13(ג) לחוק שחרור על תנאי ממאסר). בהתאם לכך יש לתקן את התקנות האמורות ולהוסיף את ועדת השחרורים לגורמים המאשרים שינוי בתנאי התכנית והפסקת שהייתו של מטופל במרכז לשיקום מונע.
יוער, כי לכאורה, זכאית אף הוועדה לעיון בעונש הממונה ופועלת מכוח סעיפים 509 ו-510 לחוק השיפוט הצבאי לאשר תכנית לשיקום מונע מכוח סעיף 20א לחוק ההגנה וסעיף 510(ד) לחוק השיפוט הצבאי, ועל כן, היה לכאורה מקום להוסיף אף אותה אל רשימת הגורמים שיש לקבל את אישורם לפני הפסקה של שהיית מטופל במרכז המורשה. ברם, בפועל הוועדה מפרשת את סמכותה מכוח סעיף 510 כך ששחרור על תנאי של עבריין מין מחייב צו פיקוח שנקבע כידוע על ידי בית המשפט בלבד. מאחר שכך, גם תכנית השיקום המונע נקבעת על ידי בית המשפט, ולכן ככל שהשיקום המונע מופסק, יש לחזור במצב זה לבית המשפט שנתן את צו הפיקוח. יוער, כי כלל סמכויותיה של הוועדה לעיון בעונש נמצא בימים אלו בעבודה במשרדי הממשלה.
להלן נוסח התקנות והתיקונים המוצעים להן:
"תהליכי קליטת מטופל:
6. (א) איש צוות טיפולי במרכז מורשה יקבל את המטופל ביום כניסתו ויהיה אחראי לקליטתו בו.
(ב) ביום כניסתו של המטופל למרכז מורשה, או במועד סמוך לכך שלא יעלה על שלושה ימים, ייערך ריאיון למטופל עם רכז הטיפול ובהעדרו עם מטפל ייעודי של המרכז המורשה; במהלך הריאיון יוסברו שוב עקרונות התכנית לשיקום מונע כפי שאישר בית המשפט והסכים לה המטופל.
(ג) מטופל המתקבל למסגרת חוץ ביתית או למרכז יום, יעביר סיכום מידע רפואי לגביו לידי רופא המרכז המורשה, במועד כניסתו למרכז המורשה; רופא המרכז המורשה רשאי לבקש בדיקות נוספות על אלה שהובאו לפניו, לצורך קליטת המטופל."
"הערכה מחודשת של תכנית הטיפול:
10. (א) תכנית הטיפול תעודכן אחת לשלושה חודשים, לפחות, או לעתים קרובות יותר לפי צורכי המטופל; על אף האמור, לא ייעשה כל שינוי בתכנית לשיקום מונע בלא אישור בית משפט.
(ב) הערכות מחודשות או מעודכנות של התכנית הטיפולית יירשמו ויתויקו בתיקו האישי של המטופל."
"החלטה על הפסקת טיפול ושהות מטופל במרכז מורשה
11. (א) החליט המנהל להפסיק את הטיפול והשהות של מטופל במרכז מורשה יעשה זאת בהתייעצות עם הצוות הטיפולי ובשיתוף הגורם המקצועי המתאם; לא היה המנהל בעל ניסיון בטיפול ייעודי – החלטה כאמור תיעשה בידי רכז הטיפול; היו חילוקי דעות בין המנהל ובין הצוות יירשמו נימוקי החלטת המנהל בתיק המטופל, תוך ציון ההסתייגויות.
(ב) החליט המנהל או רכז הטיפול, לפי העניין, על הפסקת טיפול במסגרת ביצוע תכנית לשיקום מונע – לא יופסק הטיפול אלא לאחר דיווח לגורם המקצועי המתאם ולא תופסק שהותו של המטופל במרכז מורשה לפני שניתן אישור בית המשפט לכך.
(ג) הודעה על הפסקת טיפול תימסר למטופל באחת מדרכים אלה:
(1) בשיחה אישית עם המנהל, שייתן הסבר מלא על השיקולים שהביאו להחלטה;
(2) בהודעה בכתב על סיום שהותו בציון תאריך הסיום; אם הטיפול במסגרת תכנית לשיקום מונע תינתן ההודעה לפי סעיף זה רק לאחר שניתן אישור בית משפט להפסקת הטיפול."
מובהר כי תקנות אלו מותקנות על ידי שר הרווחה והשירותים החברתיים בהתאם לסעיפים 20טז ו- 26(ד) לחוק ומובאות לאישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט בהתאם לסעיף 21א לחוק יסוד הכנסת (פיקוח הכנסת על חקיקת משנה) וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (ענישה לפי חקיקת משנה).